בתקופה האחרונה אני עוקב באדיקות לגבי כל מה שמדברים על התקיפה באירן. יצא לי השבת גם לקרוא את הביביתון (“ישראל היום”). המסקנה שלי (שארחיב בפוסט זה מדוע הגעתי אליה) היא די פשוטה:

Oh My God

לא חשוב איך קוראים את הדברים, נראה שראש הממשלה שלנו אצה לו הדרך לתקוף את אירן מבלי לחשוב על החלק השני (אני ארחיב על כך בפוסט זה).

אני רוצה להתחיל עם נקודה שהביביתון מדבר עליה, ואני לחלוטין לא מסכים. העיתון אומר שאסור לדבר על תקיפה גרעינית בצורה פתוחה אלא אך ורק בחדרי חדרים, ולדעתי העיתון טועה ומטעה מסיבה פשוטה.

הסיבה? אף אחד לא מבקש שהצבא יפרסם סד”כ שהולך לתקוף את איראן. אף אחד לא מבקש לדעת כמה מטוסים, מסלולים, תדלוק, איזה פצצות, מי המפקד, איזה מטוסים וכו’. אלו פרטים שהשתיקה יפה להם ואת זה לא צריך להוציא החוצה.

מה שכן צריך זה דיון ציבורי האם אנחנו צריכים דווקא עכשיו להיכנס להרפתקאה הזו והאם יש כיסוי לצ’ק הזה.

עד כה ראש המוסד לשעבר דיבר נגד ההתקפה, הרמטכ”ל רמז שהוא לא ממש בעד ההתקפה וכך גם ראשי הבטחון האחרים. ברק וביבי בהחלט בעד התקפה, ונראה ששרי השמיניה לא כולם בעד.

אז על מה בעצם מדובר מבחינת התכנון הכללי של ההתקפה? בראשי תיבות מדובר על כך שישראל תתקוף מנקודות שונות מטרות באירן. כולם בטוחים שזה לא יחסל את הגרעין האיראני אלא יעכב אותו בכמה שנים.

אם זה היה רק החלק הזה, אני די בטוח ששרי השמיניה, ביבי, ברק, הרמטכ”ל, ראש המוסד ואחרים היו מוכנים לבצע את זה, אבל הבעיה שזה רק חלק אחד מתוך מערכה שלמה וכאן מתחילות הבעיות, וכאלו לא חסר.

בואו נאמר שישראל התקיפה את אירן. עכשיו המערכה עוברת לחלק שני שמתרחש תוך דקות מרגע שישראל התקיפה:

אירן לא תשתוק. זו תהיה ההזדמנות שראשיה חיכו להוציא את הכלים שלהם, וכאלו לא חסר להם:

• חמאס וראשי ארגונים אחרים בעזה מקבלים הוראה לשלוף את הטילים, גם את הטילים הארוכי טווח שעד היום לא נורו עדיין – ולהתחיל להפגיז את ישראל.
• חיזבאללה עם 18-25 אלף הטילים שלו מקבל הוראה להתחיל לתקוף את ישראל. גם הם מקבלים הוראות לירות לא רק טילים קצרי טווח לגליל, אלא גם לטווחים ארוכים יותר כמו המרכז, דימונה וכו’.
• סוריה – אירן שלחה רק לפני שבוע 3000 חיילים לעזור לאסד, וסביר מאוד להניח שאירן תבקש מאסד לירות גם טילים לעבר ישראל. לא צריך להוציא טנקים לכבוש את רמת הגולן, מספיק לירות טילים מסוריה לישראל, עדיף לכיוון חיפה והמרכז.

מפת הירי תיראה בערך כך:

כמה ישראל ערוכה להתקפה כזו מ-3-4 מדינות במכה אחת? תלוי את מי שואלים. במשרד הבטחון כנראה מעשנים משהו מאוד חזק, כי להערכתם יהיו “רק” 300 הרוגים. לי קצת קשה להבין את המתמטיקה שלהם, במיוחד שאותה מתמטיקה לא לוקחת בחשבון שבעבר אותם יורים לא היה להם טילים ארוכי טווח (חיזבאללה, חמאס/עזה) ואירן לא היתה מעורבת ישירות בירי מהשטח שלה כלפי ישראל.

נוסיף על כך שמצב המקלטים במרכז הארץ במקרה הכי טוב הוא פשוט .. מחפיר! עיריות דוחות תחזוקת מקלטים בגלל אילוצי תקציב וסיבות אחרות, כלומר תושבי המרכז יהיו הכי חשופים לטילים. 300 הרוגים? כמדומני שצריך להוסיף 0 או 00 אחרי ה-300 וזה עוד לפני שנעלה שוב ללבנון (צריך להשמיד טילים, בחלק לא קטן מהמקרים אי אפשר לעשות זאת מהאויר).

סביר להניח שאחרי כל מהומת האלוהים הזו והמכות שינחתו על ישראל, אנחנו עדיין נישאר על המפה, אבל אז גם נחטוף מכות חדשות. לא פיזיות, כלכליות. משרד הבטחון יבקש עוד כמה עשרות מיליארדי דולרים, ביבי שוב יקצץ ושוב יעלה מחירים השמימה. עד אז סביר להניח שכבר תוקם ועדת חקירה נוספת. בדיוק כמו שקרה במלחמת לבנון 2. כבר פיתחנו התמחות בזה בישראל.

נשאלת השאלה: האם צריך לתקוף באירן? לעניות דעתי, כנראה שכן, אבל רק אחרי שהסנקציות הכלכליות יוכיחו שהן לא עובדות ושכל הפתרונות האחרים (הלא התקפיים) מוצו. מי צריך להתקיף? לא ישראל אלא הדוד סם. תקיפה באירן צריכה להיות בכמה “מכות”, כי האירנים ינסו לשגר עלינו מכלול טילים ארוכי טווח וינסו להשמיד גם צבא אמריקאי בים ובמקביל שלוחותיהם יעשו את הכל כדי לפגוע עם טילים בישראל. אנחנו מדברים על מגה-מלחמה שאירן בהחלט תטען ל”קזוס בלי” ורוב המדינות בעולם יצדיקו אותה, בראש ובראשונה רוסיה, סוריה, סין, לבנון ומדינות רבות נוספות, ועוד לא הזכרתי את ערימת ההחלטות שהאו”ם יחליט נגד ישראל, אמברגואים ועוד.

בגלל הסיבות שפיטרתי, כדאי לדעתי לדון בדברים שכן פתוחים וגלויים, ולדרוש תשובות מנבחרי הציבור עכשיו ולא אחרי התקפה שבה יהרגו אלפים ואולי יותר. האם הפתרון שראש ממשלתנו כל כך שש אליו ודוחף אליו – הוא הפתרון הנכון?

כבר עמדתי ללכת לישון הלילה, ואז החלטתי להציץ במייל. היתה שם המהדורה היומית של “ישראל היום” ו… הפתעה: מאמר מערכת של עמוס רגב, מה שנראה כמו הכנת דעת קהל להתקפה של ישראל על אירן. אני ממליץ לכם ללחוץ על הלינק (זה יפתח ב-TAB נפרד) ולקרוא אותו.

כשמופיע מאמר כזה ב”ביביתון”, אני די בטוח באותו רגע שמישהו בלשכת רה”מ החליט “לבקש” מאותו עיתון לכתוב מאמר אוהד לרעיון ההתקפה. המאמר עצמו מביא מספר דוגמאות על מה היה יכול לקרות לו היו מגיבים על כל מיני אירועים והיו חוסכים מאות אלפי הרוגים במלחמות שונות ובתקופות שונות.

אבל אישית הבעיה המרכזית שלי היא שאינני מאמין לראש הממשלה שלנו בגרוש. ראש הממשלה כבר ממזמן אינו אומר אמת בנושאים שונים ומגוונים. רק לפני מספר ימים הוא האשים את “קדימה” בהתנתקות. אני לא סובל את “קדימה”, אבל קצת קשה להאשים את “קדימה” בכך. היא פשוט לא היתה קיימת בזמן ההתנתקות, היא קמה 3 חודשים לאחר ההתנתקות. רה”מ הנכבד, אם הוא שכח, הצביע 3 פעמים בעד ההתנתקות ורק שבוע לפני ההתנתקות, כשהבין שהבסיס המרכזי שלו הולך לזמבר אותו על כך, הוא החליט להתפטר, וזו רק דוגמא אחת מיני רבות של אי אמירת אמת על ידי ראש ממשלתנו.

מיסטיקנים רבים מפיצים בשנתיים האחרונות נבואות חורבן על העולם עקב סוף לוח השנה של בני המאיה (21/12/2012). כמובן שמדובר על סוף לוח והתחלת לוח חדש, בדיוק כמו שב-31/12 בחצות מסתיים לוח אחד ומתחיל לוח שני ומדובר בעוד נבואת חורבן אחת מיני רבות שלא התקיימה – אבל נראה שביבי מעוניין שאותה נבואת חורבן תתקיים, בכך שישראל תתקוף את אירן.

הבעיה המרכזית שלי (חוץ מחוסר אמון מוחלט ברה”מ) שכנראה לא לוקחים ברצינות או לא קוראים מספיק ברצינות את האיומים מסביב לנו שיפעלו אם נתקוף את אירן: ארגון חיזבאללה וראשו (נסראללה) מושמץ על ימין ועל שמאל בענייני שוחד וסמים, אסד עדיין נמצא בבעיות והורג בהמוניות מעמו שמעוניין בחופש. אם ישראל תתקוף, זו תהיה הזדמנות מצויינת עבורם להסיט את האש לכיוון ישראל (תרתי משמע), ולחיזבאללה יש עשרות אלפי טילים (תודות ל”השגחה” של האו”ם) עם טווח שעובר את צפון הארץ ומגיע גם למרכז ולדרום. אם מישהו חושב שנתקיף את אירן וחיזבאללה וסוריה לא יתקפו אותנו בתגובה – טועה!

עמוס רגב מדבר בשיבחו של ה”חץ”, אך עמוס היקר שוכח שטיל ה”חץ” עדיין בשלבי ניסוי בלבד. בל נשכח שטיל “חץ” יכול להשמיד טיל בודד, כלומר אם אירן תשגר כמה עשרות טילים, אנחנו נהיה בצרות צרורות.

מה עם צה”ל? הצבא שלנו יודע לשתות בקשית את התקציב שנותנים לו ודורש עוד, אולם כלל לא בטוח שצה”ל מספיק ערוך למלחמה ב-3 חזיתות (חמאס/ג’יהאד בדרום, חיזבאללה בצפון, סוריה ממזרח). בפעם האחרונה שיצאנו למלחמת פתע (לבנון 2) הופתעו מפקדים ואזרחים רבים לגלות את שיטות ה”קיצוץ” של צה”ל: בציוד חרום קיצצו, אבל במשכורות ותקנים לא נגעו, ולצערינו לוחמים רבים נהרגו בגלל הפדיחות האלו.

מה עם מוכנות העורף? לספוג טילים? זה דווקא קל. אין שום מוכנות. בפעם האחרונה שבדקו מקלטים, הם היו מוצפים במקרים רבים בג’יפה, ביוב, מים, בוץ והרבה זבל, ועם צפיפות הבניה באזור גוש דן, חיפה, ירושלים – כל טיל קונבנציונאלי (אני אפילו לא מדבר על כימי) יסב נזק אדיר והרבה הרוגים ופצועים. שוב, טילי “חץ” יוכלו לפגוע רק בחלק מהמקרים אולם אם יקרה מצב בו גם אירן וגם חיזבאללה ירו טילים סימולטנית לעבר ישראל, שום “חץ” לא יעזור.

עמוס נותן דוגמא בתחילת המאמר על אותו ישראלי שנתקע עם האוטו ועל ה”יהיה בסדר” הישראלי. חבל שעמוס שוכח שהממשלה הנוכחית עובדת בדיוק באותה שיטה של “יהיה בסדר”. המכון הגיאופיסי לישראל מזהיר שנים את הממשלה על כך שאנחנו נמצאים באזור בו יכולה לקרות כל רגע רעידת אדמה שתהרוג עשרות ומאות אלפים ותמית אסון עצום על מדינת ישראל, ומה עושים בממשלה בתגובה? מקימים עוד תת ועדה, הכל זז לאט ושום דבר לא מבוצע בשטח. לכשתקרה הרעידת אדמה, כולם יגידו שהם הזהירו ולכולם יהיו מסמכים איך הם התריעו וכולם יצביעו על אחרים כאשמים, בדיוק כמו שקרה עם שריפת יערות הכרמל.

אז מר רגב היקר: לישראל יש אולי את הכח והלוגיסטיקה והטכניקה להתקיף באיראן ואולי (כן, זה לא ודאי) להשמיד שם דברים, אבל מה שאין לישראל, זה את הכח להגן על עצמו מאלפי ועשרות אלפי טילים של חיזבאללה, אירן וסוריה. לארה”ב יש הרבה יותר כח ולוגיסטיקה מישראל, ועדיף לעבוד עם הדוד סם ולקבל עוד חוות דעת ולשתף איתו פעולה מאשר ללכת “ראש בראש” ולבקש אחר כך רכבת אווירית של טילים ואמצעי הגנה אחרים כי מישהו בישראל שכח לקחת בחשבון את החלק שמזמברים אותנו בכמות טילים ואמצעים אחרים – יותר ממה שחשבו בצה”ל ובמודיעין.

בקיצור: עדיף שישראל תמשיך לשלוח עוד מדענים איראניים לבדוק אם יש אלוהים ואם הם מקבלים 72 בתולות מאשר שראש ממשלתנו (וממשלת הבובות שלו) יחליט להכניס את ישראל להרפתקאה שתגבה עשרות אלפי הרוגים ונזק אדיר שיקח זמן רב לשקם. בוא נרד בשלב זה מההימור של “כוחי ועוצם ידי” ונשלב ידיים עם הדוד סם.