נטויז'ן וסלקום התאחדו, נחשו מי נדפק

לפני זמן מה נטויז'ן "התאחדו" עם סלקום. הדבר הופיע בעיתונות, שמפניה נפתחה, ונטויז'ן נעלמה לה בתוך תוכה של סלקום. עובדים רבים שהיו מגיעים לעבוד בראש העין "הועברו" לעבוד במטה של סלקום בנתניה. מי שלא יכל לעשות את השינוי (מבחינת מרחק נסיעה יומי) עזב.

לקוחות פרטיים לא ממש ירגישו בשינוי. פעם היית משוחח עם נציג כזה או נציגה כזו ואיתם היית צריך לסגור את הדברים, בדיוק כמו שאר חברות הסלולר, אולם בנטויז'ן (לפני שנבלעה בתוככי סלקום) ללקוחות עסקיים היו את המתל"ים (מנהלי תיקי לקוחות) וזה היה אחד הדברים שממש אהבתי: אדם אחד שמולו היית מתנהל, עושה מו"מ, סוגר דברים, ואם דברים לא היו בתחום סמכותו של המת"ל, היית יכול לפנות למנהל מעליו ישירות – טלפונית או במייל, כך הכרתי אדם מקסים בשם אסף אדרי שסייע לי לא מעט בהרכבת כל מיני עסקאות, ובחור בשם דרור שטילר- אדם שיכול להוות מופת ודוגמא למנהל תיק לקוח שעוזר, מסייע, דואג, בודק שהכל תקין גם בשעות לא שגרתיות. זה לא שה"רומן" בין נטויז'ן עבר בצורה חלקה תמיד, היו פאקים וחיובים שגויים בין 2 הצדדים,  אבל תמיד בסופו של דבר היה אל מי לפנות, בין אם זו בחורה בשם גילה פרנבוק או המנהלת מעליה, מיטל בן ישי – היתה אוזן קשבת, גישה ישירה.

אבל עכשיו – הכל התהפך. לפי דברי הנציגה במחלקת העסקים של נטויז'ן "כולם מטפלים בכולם". אין יותר מנהלי תיקים, אין עם מי לסגור עסקאות בצורה ישירה ותקשורת אישית, אין לך שום גישה למנהל מעליו. כלום. רוצה לדבר עם מנהל? הנציגה תמסור לו מילה או שתיים (כמובן לא המילים שלך), ואם יתחשק לו הוא יחייג אליך או שיתן תשובה ש-X זה X וזהו. ראש – תכיר את הקיר.

וזה עצוב, כי בסופו של דבר, למרות כל הויכוחים שהיו לי כעסק עם נטויז'ן, היה עם מי לדבר, שם קבוע, משהו, ועכשיו כל מה שתסכם עם נציג כזה, בפעם הבאה תקבל נציג אחר, לא תוכל לדבר עם מנהל כלשהו ולסגור איתו עיסקה כי .. אה, אסור לך לקבל טלפון ישיר של המנהל!

כעסק, "חץ ביז" דווקא עכשיו נמצא בתכנון לקראת "גירסה 2.0": מעבר ל-KVM (הוירטואליזציה, לא הסוויצ'), פתרונות וידאו שכתבתי עליהם כאן בעבר, תקשורת מהירה לחו"ל ועוד דברים שעדיין אי אפשר לכתוב עליהם (ואני מעוניין למצוא משקיע רציני כדי להתרחב בצורה רצינית, ויש בארץ לאן לגדול) – דברים אלו מצריכים שרתים רציניים, רוחב פס נוסף ועוד ציוד, וצריך מו"מ ארוך, אבל עם מי בדיוק עושים מו"מ במצב הנוכחי? עם הנציג הרנדומלי שעונה לך? מה שמציג בעיה שצריך לתת את הדעת לגביה. העסק בריא וחי, אבל צריך לחשוב איך לגדול.

לסיכום: נטויז'ן נבלעה, ולקוחות עסקיים כמוני נמצאים עתה בבעיה. פתרון של "תדבר עם שולה" אינו פתרון רציני כי זה פתרון נקודתי לי (וגם אז הפתרון לא עוזר) ולא עוזר ללקוחות עסקיים אחרים וכל עוד אין את מה שהיה בעבר, זה יהיה אתגר להתנהל מולם בצורה רצינית לגבי עסקאות גדולות וחבל.

היום שבו נגעלתי מ-Dreamhost

עדכון: אנשים פה כתבו ובצדק דברים נכונים לגבי עניין האתר שבנידון, אז אני חוזר בי בזאת מההאשמה. פוסט זה ימחק בלילה.

(הערה: הפוסט הזה נכתב לא כעסק מתחרה ב-Dreamhost ["חץ ביז" אינו מתחרה בהם, הם מייעדים עצמם לקהל קצה, והעסק שלי מיועד לאנשים אחרים])

היום ביצעתי קצת סדר בתיבות המייל שיש לי. מחקתי דואר ישן שאינני זקוק לו, יצרתי תיקיות, מיונים, אתם יודעים – קצת סדר.

אחד המיילים שנתקלתי בו בעת המיון היה תלונה ל-Dreamhost על כך שהם מארחים אתר פדופיליה ישראלי (ILBL). אם יש משהו שלא רק אני מתעב אלא רוב האנשים מתעבים והוא אינו חוקי בארץ ובארה"ב – זה פדופיליה. לתומי חשבתי שאם אדווח על העניין, הם יסירו את האתר או יעשו משהו בנידון. כנראה שעקב תקלה כלשהי המייל נשאר בטיוטות ולא יצא, אז בדקתי אם האתר קיים עדיין (אני התכוונתי בחודש מאי 2011 לשלוח את המייל) – והאתר עדיין קיים, ושלחתי, רק כדי לקבל מייל אוטומטי שחלקו הרלוונטי לנושא הוא…

Concerns over the specific content of a DreamHost hosted site should be
referred to the site's operator. As a part of our commitment to free
speech and expression, DreamHost does not censor the content of its
hosted sites beyond the removal of illegal content and protecting the
security and integrity of shared network/server resources.

מעניין…

כלומר אם הייתי פדופיל, והייתי מצלם ילדה קטנה או ילד קטן בכל מיני פוזות/תנוחות מפתות או בכל מיני "משחקים" מיניים, לדרימהוסט לא תהיה שום בעיה עם זה, כל עוד המשאבים שלהם לא נפגעים. זה שזה לא חוקי בארה"ב ובמדינות אחרות (כולל ישראל) לא מעניין אותם כהוא זה (למרות שמקום מושבם בארה"ב).

אני רוצה להדגיש נקודה מסויימת: גם אני בהחלט בעד Free Speech, אבל לפעמים יש גבולות מסויימים, אבל לדעתי יש גבולות מסויימים גם לחופש הביטוי, ואחד הגבולות האלו לדעתי הוא אתרי פדופיליה, וספק אחסון ששם פס ענק על גבול כזה, העיקר להרוויח עוד כמה דולרים, הוא ספק פסול בעיניי.

בדקתי את ההסכמים של ספקים אחרים, כמו Midphase, Bluehost, HostGator,GoDaddy ואצל כולם התנאים הם בדיוק אותם תנאים: חל איסור לארח תוכן כזה ואם תוכן כזה נמצא, האתר נחסם מיידית על ידם. שוחחתי גם עם נציגים מאותם אתרים ושאלתי אותם: אם אני מוצא שהם מארחים אתר עם תוכן פדופיליה, האם הם יבדקו ויחסמו? התשובה היתה חד משמעית: כן.

אז בפעם הבאה שאתם באים לפתוח חשבון אירוח ב-Dreamhost, קחו בחשבון שאותו ספק מוכן לדרוך על כל דבר ובלבד שירוויח את עשרות הדולרים שלכם, והכל בשם "חופש הביטוי", ולעזאזל הצעדים שננקטים ע"י גופים שונים למיגור התופעה הזו.

בשביל שלא להשאיר את הנושא פתוח, מילאתי טופס באתר של ה-FBI עם דיווח על כך. נראה מה הם יעשו בנידון.

טיפים לחסכון כספי באירוח שרת/אתר

במסגרת העסק שלי אני מוכר שרתים ומשכיר וירטואליים ופיזיים (אה, ואירוח שרתים), וכמו כל עסק, אני מקבל בשאלות שונות הקשורים לשרותים כמו DNS, דוא"ל, גיבוי חיצוני ועוד. מכיוון שהעסק שלי אינו כולל את תחום האירוח השיתופי, אני לא נתקל בבקשות כמו רכישת דומיין ללקוח או להוציא מייל מהשרתים שלו כי רוב הלקוחות מעדיפים לרכוש או לעשות בעצמם, וגם אלו שמבקשים, אני ממליץ להם על שרותים מסויימים שאותם אני רוצה להמליץ פה בחינם (או במחיר זול מאוד) לאחרים. מהשרותים האלו אני לא עושה כסף ולדעתי חבל שהלקוח ישלם עליהם סכומים נוספים.

היתרונות של השרותים שאני ממליץ כאן הם פשוטים: הם הרבה יותר שרידים מאשר שרת או 2 של הלקוח שסביר להניח שלא יעמדו בהתקפות מאסיביות או פריצות ותקלות.

להלן הטיפים:

  • רכישת דומיין: אם רוצים לרכוש דומיין, כדאי לעשות זאת עצמאית מול רשמים בארץ או בחו"ל. היתרון בדומיין מחו"ל הוא המחיר הזול מאוד. לדוגמא: Cheap Domain עם סיומת info יעלה לך 2 דולר לשנה ו-6 דולר לשנתיים. אתרים אחרים ימכרו לך דומיינים עם סיומת COM בדולרים בודדים (רק כדאי לשים לב מה המחיר לשנתיים). אפשר לקנות דומיינים עם סיומת co.il אך אם קונים את זה רק לשם הניקוד בגוגל, גוגל כבר לא מתייחסים לשם הדומיין למען ניקוד PR גבוה יותר.
    אם מעוניינים בדומיין חינמי, אפשר לפנות אל co.cc ולפתוח שם דומיין. כל עוד שם הדומיין שלך לא תפוס או שהוא מעל 8 אותיות, תוכל לקבל 2 דומיינים בחינם (בלי פרסומות).
  • לאחר שרוכשים דומיין, צריך שרת DNS שיחזיק את הרשומות. לצערי רבים עושים שגיאה מסויימת ונסמכים על שרת פיזי אחד (עם 2 מכונות וירטואליות) כדי להרים שרת DNS. חברים, יש את Zone Edit שישמחו לארח את שרות ה-DNS אצלהם ל-2 הדומיינים הראשונים שלכם בחינם. היתרון שלהם על פני כל מיני חברות שמציגות יכולות DNS "מעולות" (תחת שמות כמו "Triple DNS") של-Zone Edit יש 18 שרתי DNS פיזיים רק בשביל זה, ומנסיון שלי: לי יש אצלם 25 דומיינים עוד מ-95 ועד היום לא היתה לי שום בעיה עם השרות שלהם.
  • הולכים להקים שרת מייל? זה נחמד, אבל זה כרוך במקרים רבים בכאב ראש לא קטן: יוזרים, דואר זבל, התקפות על שרת המייל ושאר מרעין בישין. לעומת זאת, גוגל נותנים לך בחינם את Google Apps, שרות שנותן לך 50 תיבות דואר כשכל תיבה בגודל 7 ג'יגהבייט, וכבונוס אתם מקבלים יומן, בניית אתר פשוט (עם Google Sites), את Google Docs ושאר תופינים. כל מה שצריך לעשות זה להירשם, להפנות את רישומי ה-MX שלכם לכיוון גוגל, ותוך זמן קצר אתם יכולים להוציא את המייל שלכם מהשרת דרך גוגל, וגוגל הרבה יותר יציבים מבחינת מייל מול כל שרת שאתם תקימו, והם כבר בין כה מטפלים בדואר זבל, וירוסים ושאר קללות.
  • צריכים לאחסן את הגיבויים שלכם בצורה מאובטחת? יש כל מיני אתרים שמציעים גיבוי, אבל רובם גם מגיעים עם מחיר חודשי שאם השתמשת או לא השתמשת, אתה תשלם את המחיר המלא של אותו מנוי. לעומת זאת, אמזון מציעים את S3 או ה-Simple Storage Service שלהם, ושם אתם תשלמו בדיוק מה שאתם משתמשים פר ג'יגהבייט: 9 סנט לגיבוי עם שרידות או 14 סנט לגיבוי עם שרידות מטורפת (ויש עוד עלות של 10 סנט פר ג'יגה תעבורה). שוב, הגיבוי שאתה תעשה לא יחזיק כמו הגיבוי שאמזון נותנים כ-שרות. משהו שחשוב לזכור: השרות S3 של אמזון לא מתאים לשימוש כ-Storage נוסף כאילו חיברת SAN או NAS לשרת שלך (אלא אם יש לך מכונות וירטואליות באמזון AWS ואז ה-S3 נותן לך אחסון למכונה שלך שם), אלא כגיבוי ושחזור וגישה מכל מקום אליהם דרך כלים שונים.

אלו הם חלק מהשרותים החינמיים שיש ברשת ויכולים לחסוך לך גם כסף וגם כאב ראש, ולא חשוב מי הספק שאצלו תארח את השרת שלך ו/או ספק שתשכור אצלו אתר/שרת/אירוח. שרותים כאלו גם משחררים אותך מתלות בספק אם מחר אתה מחליט לעזוב אותו (ולא חסר אנשים שיכולים להעיד על מצב בו הדומיין שלך הוא "בן ערובה" לדוגמא).

מוגש כחומר למחשבה.

בזק בינלאומי–זו ה"חווה" שלכם???

היום הייתי עם לקוח שביקש ממני להתקין עבור הלקוח שלו את השרת בחווה של בזק בינ"ל. ללקוח יש שרתים כבר שם כך שהוא אינו נמנה עם לקוחותיי. כל מה שהייתי צריך לעשות הוא להתקין לו את השרת עם Linux, להגדיר מס' דברים וזהו. לא אמור להיות סיפור..

עד שהגעתי לבזק בינלאומי ל-"Data Center" שלהם, החווה שאנשי המכירות שלהם מפארים ומהללים, ולאחר שביצעתי ללקוח את העבודה אני יכול לסכם את ההתרשמות שלי מהחווה של בזק בינלאומי במילה אחת:

א מ א ' ל ה !

ברשותכם, אפרט. אני מזהיר מראש: זה לא הולך להיות פוסט נימוסי.

  • מסרתי את מס' תעודת הזהות שלי יום לפני כן (אתמול) ללקוח כדי שיעביר אותו לבזק בינ"ל. האם מישהו בדק את תעודת הזהות שלי בכניסתי? שלילי. אף אחד לא שאל לשמי או בדק תעודת זהות שלי. מבחינת בזק בינלאומי במצב הנוכחי, כל דכפין יוכל להיכנס בלי שום בדיקה (יש מצלמה, כאילו שקשה לעבוד על המצלמה עם כובע בייסבול טיפוסי).
  • KVM – אני לא יודע מה הסיפור של בזק בינלאומי, אבל מה שיש להם כ"KVM" זה עגלה (פיזית) המכילה מסך, מקלדת ועכבר. יש 3 כאלו, וכשהגענו קיבלנו עגלה תקולה. עגלה נוספת היתה בשימוש ורק ברגע האחרון נמצאה עבורנו עגלה עם מסך תקין. אני מתפלא על בזק: האם כל כך קשה להתקין בארונות מתגים עם KVM Over IP?. אם היה מגיע לקוח נוסף, אגב, והוא היה צריך להתחבר ישירות לשרת, הוא היה נמצא בבעיה: תמתין עד שמישהו יסיים עם השרתים. זה מתאים לחברות שיש להם שורה של ארונות, לא חברה שמתיימרת להיות אחת החוות הגדולות בארץ.
  • הבאתי תקליטור של CentOS להתקין על השרת, וכמו תמיד, כונן ה-DVD לא ממש רצה לקרוא מהתקליטור. שאלתי את הטכנאים אם אפשר לצרוב תקליטור אחר או לקבל עותק של CentOS, אחרי הכל – מדובר במשהו שחברות רבות מתקינות בשרתיהם. לא היה אפשרי לצרוב ולא היה להם CentOS. בסוף במקרה נמצא כונן DVD עם חיבור USB.
  • מה עם טכנאים במקום? היו כמה שלא היו קשורים, היה בחור אחד שלא ידע מאומה, והיה עוד מישהו שנכנס ויצא כל הזמן. לשאלות על כתובות כמו Gateway Address ודברים כאלו לא היתה לו שום תשובה. זה הטכנאים שיש לבזק בינלאומי?
  • בכניסה לבזק בינלאומי עומדות 3 תחנות לשרות הלקוחות שרוצים להתחבר מרחוק. תחנה אחת לא עבדה, בשניה המסך תקול ובשלישית לא היה אפילו תוכנת Putty ולא היה ניתן להתקין מאומה. למזלי, הבאתי איתי מחשב נייד, אני לא יודע מה מישהו אחר היה עושה אם הוא היה מגיע ללא מחשב נייד.
  • בזמן שעבדתי על השרת איש לא השגיח. טיילתי בחווה (בזמן ההתקנה, לוקח זמן להתקין לינוקס), הסתכלתי בכל מיני דברים ואיש לא שאל למעשיי. אחד הדברים התמוהים ששמתי לב הם שארונות נעולים עם צילינדר שלוקח 30 שניות לפרוץ עם מפתח גנרי, אבל לשם מה לפרוץ? מספיק שמגיע לקוח שיש לו שרת ואין לו ארון משלו, והוא יכול לעשות כרצונו: לנתק דיסקים של אחרים, חיבורי רשת וכל שעולה על דעתו. אין שום השגחה על מעשיו.
  • נכנסתי לחוות שרתים יחד עם הלקוח, יצאתי לעשן סיגריה לבד, לחצתי על האינטרקום ונתנו לי כניסה בלי לשאול את שמי או מאיזה חברה אני, וזה קרה כמה פעמים. שום בדיקה, שום דבר.
  • נקודה טכנית קטנה: "חווה גדולה" זו לא. ראיתי מספיק חברות בארץ שיש להם ארונות שרתים והם הרבה יותר גדולים מהחווה של בזק בינלאומי. הופתעתי מאוד מכמה שהחווה קטנה.

בזק בינלאומי גובים מחירים מפולפלים. יותר מפי 2 מנטויז'ן, והיום כשהגעתי לא הבנתי על מה המחירים האלו. אבטחה גרועה, תחזוקה גרועה, אין עם מי לדבר, אז על מה בדיוק לשלם? אני חשבתי לפני שהגעתי להתרחב ולשים שרתים בבזק בינלאומי לטובת לקוחות שיש להם איזה אג'נדה נגן 013 נטויז'ן, אבל אחרי הביקור היום, אפילו דיסק קשיח אני לא אשאיר שם!

שלא תבינו אותי לא נכון: נתקלתי גם במקומות אחרים בתסמין כזה או אחרת אצל ספקיות מתחרות, אבל לפחות לכל מה שמגיע לצריבה, או תמיכה טכנית, קיבלתי שרות מעולה. כך לדוגמא, כשהייתי צריך סגמנט כתובות נוסף לטובת חומת אש, עברתי את כל התהליך הבירוקרטי אצל מנהל התיקים, אך לאחר מכן בשיחה עם החווה, הבחור שענה לי (לירן) הכיר את החומר על בוריו והיה כיף לשוחח עם מישהו שמבין אותך ויודע בדיוק מה אתה רוצה וצריך. בזה לא נתקלתי בבזק בינלאומי היום.

לקוחות רבים של חברות שונות שוכרים ארונות ואחסון לפי מחיר, אולם לדעתי כדאי מאוד לשים לב לנקודות שהעלתי, במיוחד אם אתה מארח ציוד מבלי שיהיה לך חצי ארון או ארון. אחרי הכל, אם אין השגחה, מה ימנע מטיפוס שלא מבין מאומה לשחק בציוד שלך?

חומר למחשבה.

יש איש סיסטם Windows?

בעסקים, כמו בחיים, תמיד יש הפתעות. אני מכוון לסקטור מסויים ופתאום סקטור אחר שחשבתי שלא יתעניין בהצעות שאני מציע במסגרת העסק שלי, דווקא מתעניין ורוצה מוצרים…

אבל הם גם רוצים דברים אחרים, כמו תמיכה במערכת הפעלה… של מיקרוסופט או שלא עושים עיסקה.

מכיוון שאינני מומחה Windows (מה לעשות, השקעתי את הזמן ב-Linux), אני מודיע בזאת שאני מחפש איש סיסטם Windows עם נסיון של לפחות 3-4 שנים עם Windows 2003/2008/Vista/7, וכמובן עם Exchange ואופיס 2003/2007/2010 ושאר ירקות תוצרת מיקרוסופט.

העבודה היא על בסיס ריטיינר חודשי והמחיר אמור להיות נמוך. ההצעה מיועדת לפרילאנסרים (ולא לחברות) שרשומים כעוסקים פטורים/מורשים עם חשבוניות וקבלות ופטורים ושאר הניירות הצבעוניים האלו.

למעוניינים, אפשר לשלוח הצעות מחיר (מדובר בלקוחות קטנים שרוב עבודתם תיעשה ב-RDP) באימייל: [email protected] או שאפשר לשוחח דרך הצ'אט של הבלוג שלי פה למטה משמאל, בשורה הכחולה.

תודה מראש לפונים.

כמה מילים על: אירוח שרתים וחוסר יחס מספק

יצא לי בשבועיים האחרונים לשוחח עם כל מיני אנשים לגבי אירוח שרתים, אתם יודעים: לקוח שיש לו כמה ברזלים (או שרת אחד) ורוצה לאחסן אותם אצל ספק כדי לשרת אחרים מהברזלים האלו. יצא לי לשוחח עוד עם הגדולים (013, 012, 014) והגעתי למס' תובנות שאני מעוניין לשתף אתכם, חלקם יפתיעו אתכם:

  • ברוב המקרים, אירוח שרת שלך ישירות מול אחד הספקים הגדולים הנ"ל לא שווה את הכסף. מה שאתה מקבל תמורת כספך תוכל לקבל אצל ספק יותר קטן שמאחסן באותה חווה, במחיר נמוך יותר, וגם המתחרים שלי יסכימו עימי בנושא זה, אבל זה לא נעצר כאן….
  • לא רק שהמחיר של הגדולים מופקע, גם מחירי השירותים הנלווים (אם רצית חס ושלום איזה שטח גיבוי או כל משהו אחר) פשוט בשמיים בלי הצדקה. אל תאמינו לי, תתקשרו לגדולים ותבקשו שטח גיבוי יותר גדול מ-5 ג'יגה סטנדרטיים. רוצים 20 ג'יגה מקום? תתכוננו לתשלום של עוד כמה מאות שקלים וזו רק דוגמא אחת.
  • המקרים היחידים שכן כדאי לשקול את הגדולים, זה אם אתה מתכוון לארח כמות גדולה (מעבר ל5-6 שרתים, אחסון), רוחב פס גדול, ואתה רוצה ממש ברית אסטרטגית עם ספק. אז בתנאים כאלו, הספקים ישמחו "להתכופף" פלאים במחירים.

לפי התובנות האלו, כדאי לפנות לאלו שמארחים ואין ברשותם חוות שרתים עצמאית, נכון? זהו שגם כאן יש בעיה מהותית: רוב הספקים הקטנים לא ממש יודעים איך להתייחס נכון ללקוח שרוצה לארח שרתים. אצל כולם אתה תמצא את השרות הבסיסי במחירים שונים: אתה תשלם X ובתמורה תקבל כך וכך כתובות IP, מקום לשרת שלך (בין אם זה 1U או 2U), כבל חשמל, כבל רשת – ושיהיה בהצלחה.

וזה, לדעתי, היחס הלא נכון.

לקוח שבא לארח שרת הוא לקוח שונה לחלוטין מהלקוחות שיש להם חשבון ריסלר ב-Shared Hosting או לקוח VPS. שני הראשונים יכולים להעביר את הנתונים שלהם במינימום מאמצים למתחרים והנאמנות שלהם לחברת האחסון תלויה בקשר שלהם עם הספק האחסון, שרות שהם מקבלים וכו'. אצל לקוח שמביא שרת לעומת זאת, התשלום הוא בד"כ יותר גבוה (פר חודש), והם לא כל כך מהר מחליפים ספק. אלו בדיוק הלקוחות שישארו זמן רב כל עוד הם מקבלים שרות טוב בהתאם למה שהם סיכמו, ואלו לקוחות שקשובים יותר לקבלת אפשרויות הרחבה.

לקוח כזה צריך יחס הרבה יותר רציני מאשר סתם לזרוק לו מחיר על חבילת כתובות, רוחב פס ומקום בארון, וכאן רוב המתחרים מפספסים. לקוח כזה צריך שרותים מסויימים שלפעמים הוא לא מודע אליהם, לפעמים הוא צריך גם אפשרויות שונות לשרידות ועוד…

לפיכך אני החלטתי שבעסק שלי "חץ ביז (hosting)", לקוחות שירצו לאחסן שרתים יקבלו יחס שונה וחבילה שונה לחלוטין. למי שמעוניין לדעת עוד פרטים, מוזמן להיכנס לכאן.