יוצאים משביתה, ונכנסים לשביתה

רק הבוקר התבשרנו שהשביתה הגדולה הסתיימה לה. שר האוצר ויו"ר ההסתדרות הדגישו במסיבת העיתונאים את היתרונות שכל אחד השיג, לחצו ידיים, חתמו, והכל נראה מאחורינו, אבל במדינת ישראל דברים זזים מהר (לפעמים, ובמובן הרע של המילה), וכבר אנו מתבשרים כי הוועד החזק של רכבת ישראל מאיים לשבות.

ועל מה הפעם? הפעם יצא קיצפם על כך שמי שיתחזק את הקרונות הם לא העובדים של הרכבת, אלא עובדי יצרן הרכבת, בומברדיה, כלומר העובדים שיעשו את העבודה בארץ, יהיו עובדים ישראליים שיועסקו ישירות ע"י חברת בומברדיה ולא עובדי קבלן.

אני לא יודע לגביכם, אבל מבחינתי לעסק שלי יש כמה וכמה שרתים ואם אחד מהם יתקלקל, אני מעדיף לתת לטכנאי מוסמך של היצרן לתקן לי את השרת במקום לתת לאיזה "כלבויניק" שהרכיב מחשבים בחנות מחשבים שכונתית – לתקן לי את השרת. אני מאמין שיצרן ישקיע בטכנאים שלו הרבה יותר מאשר בעל חנות שכונתית שישקיע בטכנאי שלו, וכך אני מאמין שגם חברת בומברדיה תשקיע הרבה יותר בעובדים בהכשרה מאשר ההכשרה שתינתן (אולי) לעובדי הרכבת, מה גם שלחברות בינלאומיות יש סטנדרטים קצת יותר מחמירים מהסטנדרטים (אם קיימים) של רכבת ישראל.

אבל מתברר שהשביתה לא מגיעה בגלל הכשרה כזו או אחרת, אלא בגלל מינוי מנהל לאחת מתחנות הרכבת. אחד הנהגים ציין בפירוש כי לא מינו מקורב ליו"ר הקרבית של הועד (גילה אדרעי) ומכיוון שלא מינו – פוף, שביתה, רק שאי אפשר לעשות כך שביתה על מינוי, אז מוסיפים את עניין תחזוקת הקרונות.

אם יש משהו שעדיין הוועד אינו מצליח להבין (והיו"ר עצמה גם לא) זה שלציבור יותר ויותר נמאס מהוועד הלוחמני של הרכבת שמשבית אותה שוב ושוב, שהרכבת מתנהגת כמו חגיגת בזבוזים עם איחורים משוועים ועם תקלות אין ספור. יש כמובן את התיאוריה שמשרד האוצר "מייבש תקציבים" לרכבת. אינני יודע אם התיאוריה נכונה או לא, אולם גם בלי תיאוריה זו, הוועד מצליח כל כך לעצבן את הציבור, שאם מחר משרד האוצר יחליט להפריט את הרכבת ויהי מה – הציבור ימחא כף למשרד האוצר. מי יודע, אולי חברה צרפתית או סינית או אנגלית כלשהי תיקח שליטה על הרכבת ותביא קצת ממה שקורה באירופה – פה לארץ.

עד אז אנחנו נמשיך לסבול את השגעונות של אותו ועד, נמשיך לסבול עם רכבות וקרונות שלא מתוחזקים כראוי ומתאימים ללפני 20 שנה (מדוע אין יותר מ-2 שקעי חשמל בכל קרון? הרי לא מדובר כאן בהפעלת מכונת כביסה או מקרר ע"י הנוסעים!), עד שמישהו שם למעלה יתעורר.

פוליטיקה: מכתבי האיומים על ברק

אהוד ברק קיבל מכתב איום על חייו לפני מס’ ימים, והתקשורת כבר חוגגת. בבוקר המספר נופח בעיתונות הכתובה ל”עשרות איומים” על ברק, רוחו של רבין מועלית אקספרס כתזכורת למה שקרה כשהיו איומים לאחרונה, ובשמאל מיד מתעוררים עם “הסטה” ושאר “מחמאות” לימין. אין כמו מכתב אחד כדי לחמם את היריבות בין ימין לשמאל.

אינני יודע מי כתב את המכתב (אם כי נראה שדווקא לאהוד ברק יש מושג), אך מי שכתב את המכתב לא ממש יכול להימנות עם החכמים שבארצנו מכמה סיבות:

  1. מי שירצח את אהוד ברק, יהפוך אותו אוטומטית ל”קדוש המעונה” הבא, אחרי רבין. בשמאל הרי יודעים לפברק את ההיסטוריה בהצטיינות, כמו שעל רצח רבין נאמר ש”היורה רצח את השלום”, ולא חשובה העובדה ש-5 שנים לאחר מכן שאהוד ברק יציע הרבה יותר ממה שרבין פינטז בחלומותיו הפרועים ביותר להציע – וערפאת סירב. זה כמובן לא מזיז למחנה השמאל ודוגמאות נוספות לא חסר.
  2. אינני יודע אם המאיים אדם דתי, במידה וכן, כדאי שידע כי אין שום צידוק הלכתי לאיומים על חייו של ברק. ברק מקיים את החלטת הממשלה. הוא מקיים אותה בהתלהבות יתירה, אך בסופו של דבר זו היתה החלטת הממשלה, כלומר אצבעות מאשימות צריכות להיות מופנות אל פורום השביעיה, ראש הממשלה, לאו דווקא לברק. דין “מוסר” אינו חל כאן.

אהוד ברק משתדל לעשות כל שגיאה אפשרית. כשצריך ללכת בין הטיפות, הוא הולך כ-פיל בחנות חרסינה (ולצערי ניתנות לו הזדמנויות פז כמו עם רב ישיבת הר ברכה), אבל זה לא מצדיק איומי רצח, בוודאי שלא את משפחתו של ברק שאינה קשורה כלל וכלל לפועלו של ברק.

כמה מילים לגבי דודו טופז והתנהגות

dudu-topaz

נהרות של דיו נשפכו על כל מה שקרה עם דודו טופז, האלימות כלפי מנהלים ב”רשת”, “קשת” ועוד, האיומים, ועוד. אין ספק שדודו טופז חרג לחלוטין מכל נורמה חברתית ואין שום הצדקה למעשיו, מזימותיו והנזק שהוא גרם בכל אספקט, אישי, נפשי, פיזי ועוד, ובטוחני שבתי המשפט בארץ ידונו בתביעות נגדו מצד הנפגעים, במיוחד שהוא הודה בדבר.

על כך רבים וטובים ממני כתבו.

אך ישנה נקודה אחת שדודו טופז מזכיר והיא נקודה חשובה. אפשר לראות את הקליפ שבו מדבר על כך דודו כאן.

ישנה איזו “מחלה” אצל אנשים מסויימים שברגע שהם מטפסים במעלה הסולם, הם מעדיפים “לשכוח” או להתעלם לחלוטין מכל מי שנמצא בסולם “למטה” מהם. אני אתן דוגמא שקרתה לי לפני מס’ שנים:

יצא לי להכיר בחור נחמד שלא אזכיר את שמו. הבחור היה ממש “שד” בתכנות בשפות שונות. שנינו הגענו מחברות “גולגולות” שונות ועבדנו יחד במשך מס’ חודשים. היה כיף לעבוד עם הבחור שהפעיל “ראש גדול” ותפס את הבעיות עוד כשהיו לא מהותיות וטיפל בהן. העבודה הסתיימה לאחר מס’ חודשים, אני המשכתי לעבודה אחרת וגם הוא. כל אחד מאיתנו הוסיף את השני ל-Google Talk שלו ודרכנו נפרדו.

חלפו מס’ שנים ואותו בחור התקדם בסולם התפקידים בחברה ידועה ואני חיפשתי עבודה אחרת לאחר שהמעסיק שעבדתי אצלו פשט רגל. באותם ימים מישהו גילה לי כי באותו חברה בו אותו בחור נחמד עובד, קיימת פוזיציה שמתאימה לי ככפפה ליד והם מחפשים בדחיפות מישהו. נו, אם הבחור מכיר אותי ועובד באותה חברה, אז אולי הוא יוכל לעזור להתקבל יותר בקלות.. כך לפחות חשבתי, ושלחתי אליו את קורות החיים שלי ובקשה אם הוא יוכל לקדם את זה..

חלפו מס’ ימים. דממה. כלום לא שומעים מהבחור. ניסיתי להשיג אותו בגוגל טוק.. אין תשובה. ניסיתי טלפון, יש רק מענה קולי שהוא לא מתייחס להודעות. חשבתי כבר אולי שפגעתי בו בלי כוונה או משהו ולכן יצרתי קשר עם חבר שלישי שמכיר אותו. אותו חבר שלישי הפתיע אותי: גם לו אותו בחור ניתק קשר ומתעלם לחלוטין ממנו, זה לא שאני פגעתי, זה משהו שהוא החליט לעשות: לנתק קשרים מהעבר.

אם לא רוצים קשר איתך, סביר להניח שלא תנסה בכח להחזיר קשרים, ולכן החלטתי להמשיך הלאה, התקבלתי לעבודה ושכחתי לחלוטין מהעניין.

חלפו מס’ שנים ובוקר אחד אני מקבל “שלום” בגוגל-טוק מאותו בחור שהתעלם ממני בעבר כשהייתי זקוק לו. הייתי נימוסי, שוחחנו קצת ומתברר שעומדים לפטר את הבחור והוא מחפש אם אני מכיר או יכול “לשדך” בינו לבין חברה שתתן לו עבודה במקצועו. עכשיו היו לי 2 ברירות: האחת היא להתעלם ממה שהיה בעבר (הוא לא התנצל) ולהפנות אותו למישהו, או האפשרות השניה: לחסום אותו בגוגל-טוק ושילך לעזאזל הוא וההתנהגות הבזויה שלו. לאחר מחשבה החלטתי ללכת באמצע: המלצתי לו שיפנה לחברות כח אדם (מבלי להפנות אותו ספציפית למישהו).

זו דוגמא אחת שאני בטוח שרבים וטובים מכירים. עכשיו נחזור לדודו טופז.

דודו מציין בצדק לדעתי את העניין הזה שסלבריטיז הופיעו אצלו ואילו כשהוא היה צריך אותם בגלל רייטינג נמוך, הם התעלמו לחלוטין ממנו, וסלבריטאים רבים שוכחים שאנחנו מדינה קטנה, שאחד מכיר את השני (שעוזר לדפוק את השלישי, אבל זה עניין אחר), ושפעם אתה למטה ופעם למעלה ואם תדרוך על אלו שמתחתיך, יגיע היום שאתה תצטרך אותם והם יתעלמו ממך. אני שוב ידגיש ואומר: זה שסלבריטאים התעלמו מדודו אינו מצדיק אלימות בשום צורה שהיא!

זה לא רק אצל הסלבריטאים, זה גם אצל אנשי היי-טק ובכל מקצוע אחר. אנשים, אל תטרקו את הדלת בפני מי שעזר לכם, כי בבוא היום יכול להיות שתיתקלו שוב באותם אלו שאתם מתעלמים מהם, ואז כשתצטרכו אותם תחטפו דלת בפרצוף וחבל.