החישובים העקומים של אורנג’

אומרים שה”ראש היהודי” ממציא לנו הרבה פטנטים, והוא יצירתי. לכותב שורות אלו יצא לראות לאחרונה את ה”יצירתיות” של אורנג’.

כדי להסביר מה קרה בין אורנג’ לבין עבדכם הנאמן, אקח דוגמא מהעסק שלי. נניח שלקוח רוכש שרת וירטואלי כלשהו מהעסק. הוא בחר בשרת עם דיסק של 30 ג’יגהבייט אך לאחר זמן מה הוא מצא כי הוא צריך בעצם דיסק של 50 ג’יגהבייט ולא 30. במקרה כזה הלקוח יפנה אלינו, נרחיב לו את הדיסק ל-50 ג’יגהבייט (או שניתן לו דיסק נוסף של 20), נזכה אותו ב-30 ג’יגהבייט ה”ישן” והלקוח ישלם את ההפרש. כך כל עסק הגיוני היה עושה..

מהמשל – לנמשל: בחודש הקודם הייתי עסוק בנסיעות ופגישות לגבי הקמה של שרותים חדשים ונוספים לעסק. מטבע הדברים, אין ADSL בדרך ולכן השתמשתי בחיבור האינטרנט הסלולרי שאורנג’ מציעים והשתמשתי בו לא מעט. החבילה הקטנה אזלה, ודרך ה”פורטל” עברתי לחבילה הבינונית שגם אותה ניצלתי ולקחתי את החבילה הגדולה.

הגיונית, המערכת של אורנג’ היתה אמורה לעשות כמו בדוגמא למעלה: לקזז את החבילה הקודמת בחבילה החדשה כך שלא תצטרך לשלם סכום גבוה. במסגרת הקיזוז, מהחבילה החדשה היה אמורה להיות מקוזזת החבילה הישנה והחיוב היה משתנה למחיר החבילה החדשה בלבד.

אבל באורנג’ לא כל כך אוהבים את הרעיון, ולכן בחשבונית האחרונה במקום להיות מחויב סכום של 49 שקלים, חוייבתי ב.. 265 שקלים. כל נסיונותיי להסביר בפשטות את הדברים לנציגה בטלפון עלו בתוהו – אתה צריך לשלם, לא תקבל זיכוי וזהו.

החלטתי לשים פעמיי לסניף שרות של אורנג’. שם ניסיתי להסביר לבחורה וגם אז לא עובד, אבל כשהתחלתי לדפוק על השולחן (ולאחר שיחה שהיא ניהלה עם האחראי) לפתע “צץ” לו הסכם: אורנג’ תזכה אותי על חשבונית זו ב-210 שקלים.

זה כבר יותר טוב.

אבל חכו, זה לא נגמר..

מכיוון שאני משתמש “כבד” ואני לעיתים בדרכים צריך לחבר מספר ציודים לאינטרנט (את ה-Nook שלי, ולעיתים מחשב ניייד או 2), החלטתי לבקש לרכוש מאורנג’ עוד כרטיס SIM לראוטר הסלולרי שלי. שימוש בטלפון E72 שלי כראוטר אינו רעיון כל כך טוב כי אז תוך שעה וחצי הסלולרי של הטלפון נגמרת (גם אם היא היתה טעונה במלואה). טלפונים חכמים אחרים אינם נותנים תוצאות יותר טובות ולכן הפתרון שלי הוא להשתמש בראוטר הסלולרי לכל ענייני האינטרנט, כולל לנוקיה שלי.

הרעיון שלי היה לקחת SIM על אותו מספר, ולהשאיר אותו בתוך הראוטר הסלולרי. אני לא צריך את ה-SIM לשיחות טלפון כי את זה אני עושה עם הנוקיה. כל הרעיון הוא לשם נוחות, במקום להוציא מהנוקיה את ה-SIM ולהכניס אותו למכשיר ואחר כך להחזיר לנוקיה.

בקשה פשוטה והגיונית, לא?

לא באורנג’.

לפי דברי הנציגה, עליי לקחת חבילת DATA נוספת על אותו SIM נוסף וגם לשלם 15 שקל דמי תחזוקת קו חודשיים. שימו לב: לא ביקשתי מספר נוסף, לא ביקשתי שום Feature נוסף.

לאחר דין ודברים, הסברים חוזרים ונשנים על מה שכתבתי כאן ב-2 שורות פה למעלה, הגענו ל”הסכמה”: אורנג’ תבטל את חבילת הגלישה בנוקיה ותפעיל חבילת גלישה “במבצע” של 5 ג’יגה ב-SIM שישב בראוטר.

ואני תוהה: מאיפה הטמטום הזה? מדוע אי אפשר שתהיה חבילת גלישה אחת ל-2 כרטיסי ה-SIM, כך שאם אתחבר עם הנוקיה (גלישה במכשיר) או עם הראוטר (כל הציודים הניידים), החישוב יהיה במצטבר על חבילת הגלישה שלקחתי ותו לא, ומדוע אין זיכוי/קיזוז אם אני עובר בין חבילות גלישה?

אורנג’ נמצאת בזמן האחרון במצב … בעייתי משהו מבחינת רווחים (הבעלים עסוק ב”תספורות”). תמהני איך עם כל מצבת כח האדם שיש באורנג’, אין אפילו אחד שיכול להסביר לחברה משהו פשוט: שיטת ההתראות ב-SMS לגבי ניצול חבילת הגלישה מועילה ללקוח בכך שהוא מודע שאו-טו-טו מסתיימת לו החבילה, אבל אפשר לנצל את הנקודה בכך שאורנג’ היתה מנתבת את הלקוח ל”מבצע” – שלח SMS “אישור” וחבילת הגלישה שלך תוכפל בתוספת 20-30 שקלים. במקום זאת, הלקוח כיום חושש שאם הוא יגלוש מעבר לחבילה, הוא ישלם כ-4 שקלים למגה, אז הוא ממהר לסיים את הגלישה. פוף, הלכה הזדמנות לאורנג’ להרוויח וגם לגולש להמשיך לגלוש.

אורנג’ יכולה להרוויח ויכולה בעת ובעונה אחת לגרום ללקוחות להרגיש יותר טוב (ולא מרומים!) בכך שאורנג’ תתחיל להפנים שהמצב בשוק היום שונה. יש ליותר ויותר אנשים מחשב נייד או טאבלט בנוסף לטלפון הסלולרי שלהם. נכון, מחירי המודמים והראוטרים באורנג’ ירדו (אני רכשתי את ה-ZTE MF30 שלי ב-600 שקלים, כיום באורנג’ דגם MF60 עולה 468 שקלים, אם כי הוא לא מופיע באתר שלהם), אבל מחירי ה-DATA עדיין גבוהים מדי, בנוסף, הגיע הזמן שאורנג’ תאמץ את האינטרנט גם כדי לתת שרות ללקוחות בצורה נורמלית (לדוגמא: לתת אפשרות להחליף חבילות גלישה דרך האתר, ולא דרך הפורטל של האייפון בלבד!), לאפשר לשוחח עם נציג ישירות דרך האתר, אולי (חס ושלום!) מערכת קריאות נורמלית שנציג חוזר אליך, דברים שלא יעלו לאורנג’ הרבה, אבל יעשו את החיים ללקוח יותר קלים ונעימים.

אבל עד אז, נצטרך לסבול את הטמטום בחישובים של אורנג’ ואת הפאקים האחרים.

אורנג': פיטורים כמו באמריקה

הבוקר התבשרנו שאורנג' הולכים לבעוט ב-500 עובדים החוצה. הסיבה? משרד התקשורת "חתך" את דמי הקישוריות וקנסות יציאה, מה שאומר שהמשקיעים והחברה תרוויח קצת פחות.

מרוויחים קצת פחות? אוקיי, הבה "נתייעל". איך "נתייעל"? נפטר עובדים, נסגור משמרות.

מי ידפק מה"התייעלות" הזו? כמובן – הצרכנים, הלקוחות של אותה חברה. הרי העובדים לא יעבדו בקצב כפול אלא במחצית המהירות: אתה לא תמתין 5 דקות עד שנציג כלשהו יענה לך, אלא 10 דקות.

אני מתעב את צביעות חברות הסלולר (כולל אורנג'): הרי הם ידעו שמחירי הקישוריות המופקעים ודמי היציאה (המופקעים בטירוף, אפילו בהשוואה לכל מדינה אחרת) הם דבר שישתנה. כל שר רוצה שעל שמו תיחתם התקדמות כלשהי, כי זה טוב ל"רזומה" הפוליטי שלו, אז אי אפשר לתכנן רווחים מאסיביים שיהיו עד אין-סוף מהקנסות והמחירים האלו, אבל כרגיל, חברות הסלולר היו עסוקות בלהרוויח ולעשוק עוד ועוד את הלקוחות מכל זווית אפשרית (נכון שאתה חייב איזה fun-tone מעצבן שהחברים שלך ישמעו עד שאתה עושה? חודשיים חינם ולאחר חודשיים נמצא כבר מחיר קורע-כיס מבלי להודיעך שאנו מחייבים אותך, רק אם תסתכל בזכוכית מגדלת בחשבון החודשי שלך תמצא את זה).

אז משרד התקשורת מחליט לעשות את הצעד הנכון ולהוריד מחירים ואורנג' (ואחרים כמובן) מה עושים? לפטר! לזרוק את הסטודנטים שצריכים כל שקל דרך החלון החוצה (בשיטה האמריקאית כמובן. מודיעים לך עכשיו, נועלים לך את החשבון בשרת, לוקחים לך תג וכרטיסי כניסה, קח את החפצים והחוצה מיד!) במקום להרוויח קצת פחות בשורה התחתונה.

ככלל, כל הקיצוצים של משרד התקשורת הם דבר מעולה לאילן בן-דב, מנכ"ל אורנג' – מעכשיו אפשר להתלונן בפני משקיעים שמשרד התקשורת קיצץ בדמי קישוריות ודמי יציאה, אז משקיעים יקרים, יש לי מכונת גילוח שיער מעולה – הבה נקצץ גם לכם! לקצץ במשכורות בכירים וקצת פחות רווח שערורייתי לחברות? מה פתאום! כולם ידפקו, אבל לא שורת הרווח ברבעון!

לאט אך בביטחה מצליחות חברות הסלולר להגיע למצב של שנאה מצד הלקוחות – כמו הבנקים. התחרות האמיתית לחברות הסלולר מתחילה בימים אלו עם הצעות כמו של רמי לוי, פרי טלקום ועוד, עם מחירים נוחים ויותר תחרותיים ממה שהגדולות מציעות היום. זה הולך להיות מעניין לראות את ההתמודדות.

כולם רוצים MVNO

לאחרונה נושא ה-MVNO (מפעיל וירטואלי) נהפך לנושא לוהט. בימים אלו אפשר לראות בחדשות איך חברות שונות פונות למשרד התקשורת לבקש רשיונות MVNO: רשות הדואר, המשביר לצרכן (שהקימו אפילו חברת בת לשם כך: טלקום 365), איתוראן, 012, בינת, נטויז'ן (שעקפו את משרד התקשורת בכך שסיכמו על שת"פ עם פרי טלקום), פז, אקספון, וישנם עוד כמה ששכחתי. כולם מבקשים רשיון כדי להציע ללקוחות שיחות מוזלות ושאר שרותים: הקצאת מספר, תא קולי, SMS וכו' וכו'.

יש רק בעיה אחת: גם אם מחר כל החברות האלו יקבלו רשיון, אני אישית לא הייתי ממליץ לאף אחד להתחבר אליהם עד שתיפתר בעיה מסוימת.

הסיבה? השהיה, או בלעז: LAG.

לפני זמן מה היו לי מחלוקות עם בזק ובתגובה בזק ניתקו את הטלפון הקווי שלי (לכל ה"נשמות הטובות" – זה היה עניין של סיב אופטי, ללא קשר לכסף). את הסכסוך עצמו סיימנו תוך מס' ימים, אך החלטתי לנצל את אותם ימים כדי לבדוק את השרות של פרי טלקום וכתבתי עליו בעבר, אך הבעיה המרכזית שלא הזכרתי ונוכחתי בה בבירור בימים האחרונים, היא עניין התעדוף: חברות כמו סלקום ואורנג' כיום לא חוסמים VOIP, אך מצד שני, לא בדיוק מתעדפים אותו, מה שאומר שישנה השהיה שהולכת וגודלת תוך כדי כך שהשיחה מתארכת עד שנוצרת השהיה של מס' שניות עד שהצד השני שומע אותך. מזכיר מאוד את השיחות הבינלאומיות כשבזק עדיין היתה המונופול היחיד בארץ שאיפשר שיחות בינלאומיות.

כדי להוכיח את הבעיה, אפשר לעשות משהו פשוט: פתחו חשבון ב-Free Telecom ונסו לחייג מהמספר הוירטואלי למכשיר סלולרי אחר (אם אין לכם חשבון כזה, נסו דרך SKYPE). שוחחו בטלפון מס' דקות ואז תראו איך מצטברים יותר ויותר השהיות. (כשמנסים כמובן להשוות זאת לשיחה רגילה, רואים כמעט 0 השהיות). מה צריך לעשות כדי שיהיו כמה פחות השהיות? מס' דברים:

  • שרתי ה-VOIP צריכים לשבת כאן בארץ כדי שיהיה כמה שפחות Latency ועם רוחב פס רציני. סביר להניח שזו לא תהיה בעיה לאף מגישת בקשה לעמוד בכך.
  • חברות הסלולר יצטרכו לתעדף מחדש VOIP ו"להרים" אותו לרמת עדיפות כמו שיש כיום ל-HTTP. בקטע הזה, אני מאמין שסלקום, פלאפון, אורנג' ילחמו בשיניים שלא לבצע זאת ואני מאמין שזה יגיע עד בג"צ. במילים אחרות, חברות הסלולר יצטרכו להפסיק עם משחקי ה-QoS שהם עושים היום (והן לא מודות בכך שהן עושות זאת, אגב).

עוד בעיות שסביר להניח שיצוצו הם דרישותיהם של חברות הסלולר לפיצוי. היום הן מוכנות לתת לך לשוחח, אם יש לך סבלנות לאותה השהיה. תרצה מצב ששיחות VOIP יעברו בצורה חלקה כמו שיחות רגילות? פה החברות כבר תעלינה דרישות משלהן לפיצוי, וסביר להניח שהם גם ירצו "פיצוי" מאותם צרכנים בדמות העלאת מחירי הגלישה הסלולרית, ואולי גם ינתנו הנחיות למוקדני השרות להזכיר ללקוחות היקרים כי שיחות VOIP אינן נחשבות כחלק מחבילות השיחות שלהם, כך שהלקוחות לא יקבלו שום זיכוי תמורת הצעצוע היקר שהם רכשו מחברות הסלולר או בעברית פשוטה: אותם 100 ש"ח שהיית אמור לקבל כזיכוי חודשי על המכשיר? תשכח מזה. לקוחות שבויים? מ'פתאום. חס וכרפס.

נקודה חשובה שבינתיים לא משוחחים עליה היא עניין המחיר: פרי טלקום מבקשים כיום 30 אג' לדקה לכל היעדים. אורנג' וסלקום מוכנים לתת מחיר כזה למי שיודע איך ללחוץ ואני מאמין שחברות אלו ממש לא מפסידות על כך גם אם הן נותנות מחירים כאלו. דו"ח חדש של חברת NERA (באנגלית, קובץ PDF) שהושכרה ע"י משרד התקשורת ממליץ להוריד את דמי הקישוריות מ-25 אגורות לדקה ל-5 אגורות לדקה, מה שאומר שמחירי השיחות דרך MVNO אמורים להיות זולים משמעותית מ-30 אגורות לדקה (ובמקביל חברות הסלולר חישבו ומצאו כי הם יעלו ללקוחות את המחירים ב-10 ש"ח לחודש, אם משרד התקשורת יוריד להם את דמי הקישוריות כמו שהוא מתכנן) ואם הכל ילך כצפוי, אולי נראה מחירי שיחות סלולריות שנעות בסביבות ה-10-15 אגורות לדקה.

אין ספק, הולך להיות כאן חם…

חושב לקנות מכשיר סלולרי? כדאי שתקרא

הנה "סקופ" קטן שמצאתי: אם הינך משלם את חשבונותיך לחברת הסלולר בהוראת קבע והחברה שאתה מקבל ממנה שרותים היא אורנג' או סלקום, אינך יכול לרכוש טלפון "חכם" דרכם דרך החשבון שלך אצל אותן חברות, וזאת החל מחודש שעבר. מדוע? כי החברות לא כל כך סומכות על הוראות קבע וקשה מאוד מצידן לחכות עד שיקבלו את כל סכום המכשירים במשך 3 שנים, אז אם אתה רוצה מכשיר סלולרי ויש לך הוראת קבע, תסתפק באיזה צעצוע קטנטן שמקבל שיחות, מוציא ומקבל SMS ואולי יכול להריץ משחקונים קטנטנים וזהו. מעבר לכך אתה לא שווה יותר.

כאשר אתה רוכש מכשיר מחברות הסלולר, מספרים לך שהמכשירים "מסובסדים", ובד"כ ה"סבסוד" מגיע לכמה מאות שקלים (במקרה הטוב), אבל מה שלא מספרים לך, זה שמחיר המכשיר שקנית יורד כולו מיידית מקו האשראי שלך, גם אם תשלם ב-36 תשלומים, כך שאם לדוגמא יש לך קו אשראי של 5000 ש"ח לרכישות שוטפות בכרטיס האשראי שלך, והמכשיר שאתה קונה מחברות הסלולר עולה נניח 3000 ש"ח, אז כל ה-3000 ש"ח ירדו לך מקו האשראי ולא יוחזרו לך עד שתסיים לשלם את המכשיר. חברת הסלולר תקבל מיידית את כל הסכום והם יהיו מוכנים "לזכות" אותך, אך ורק אם תשרוף כמה מאות דקות שיחה בחודש. לא בזבזת? אין זיכוי.

בכל הנוגע למכשירים חכמים בארץ, המצב מגוחך לחלוטין, בהשוואה לארה"ב או אירופה לדוגמא. אם מישהו יסתכל בקטלוג של אורנג', הוא ימצא קטלוג עני מאוד. כך לדוגמא המכשיר החדש ביותר שיש להם מבית נוקיה הוא ה-E72, או בלאקברי 9700, אה, יש גם אייפון. מוטורולה מיילסטון? נקסוס 1? משהו מהמכשירים של HTC עם אנדרואיד או LG או סמסונג החדשים עם אנדרואיד? חס ושלום! גם בסלקום (לפחות מבחינת החנות אינטרנט שלהם) ההיצע לא ממש מרשים וזו בלשון המעטה: נוקיה E72, יש גם N97 (שנוקיה הפסיקו לייצר), ו-E52 ו..אה, כן, אייפון. השאר (גם אצל אורנג' וגם אצל סלקום) מכשירים עם טכנולוגיה מלפני שנה ויותר עם מערכות הפעלה זוועתיות כמו Windows Mobile 6.1.

יוצא מכך שהצרכן בארץ שמעוניין במכשירים חכמים מהדור האחרון פשוט לא יכול להשיג אותם דרך חברות הסלולר. כך לדוגמא אם לקוח סלקום יהיה מעוניין לרכוש את המוטורולה מיילסטון, עליו לדרוש זאת ספציפית כי ברוב המקומות שסלקום מוכרים את המכשירים שלהם (בחנויות דינמיקה סלולר) פשוט לא מציגים את המכשיר, שלא לדבר על כך שנציגים רבים פשוט לא מודעים אליו. (ללקוחות אורנג' – אין מיילסטון. אורנג' לא רוצה למכור אותו).

מה נשאר? השוק החופשי בארץ, אך כאן מתגלה בעיה מהותית: הרבה מאוד מכשירים מיובאים ביבוא אישי והאחריות היא של החנות בלבד, וכולנו יודעים כמה אחריות כזו "שווה" משהו, כאשר החנות היום היא כאן ועוד שנה היא נעלמת. מעבר לכך, במקרים מסויימים התמיכה העברית היא פיראטית, ואתה תקבל סט מקלדת עברית מאיכות ירודה.

מה עם היבואנים? אלו מעדיפים ללכת בשיטה הבטוחה של מכירת הסחורה שלהם ישירות לחברוות הסלולר. מדוע לא למכור לצרכנים דרך חנויות שיקימו? שאלה טובה. ישנן חברות כמו יורוקום שמוכרות ללקוחות פרטיים אך אינך יכול לרכוש מכשיר בלי להיות משוייך לחברה סלולרית מסויימת. אם לדוגמא יש לך SIM של אחת מהחברות הסלולריות, אין בעיה. אין לך? הם יצרפו אותך, אחרת אין מכירה. (את זה ביררתי אישית עוד בזמן שרכשתי את ה-E61 שלי). מה בקשר למחירים? מסתבר שאין הבדל משמעותי בין קניה ביורוקום לבין קניה ברשתת הסלולר מבחינת מחיר. יש הבדל אחר: אין כאן "זיכויים" שהם לא יותר מתעלולי חשבונאות.

קחו לדוגמא את N900 של נוקיה (יורוקום עדיין לא משווקים אותו כי "לוקח זמן לגייר אותו". ריבונו של עולם! המכשיר משתמש ב-GTK שכבר תומך מימין לשמאל ובעברית מלאה, האם כל כך קשה לתרגם מילים לעברית? כמה זמן זה צריך לקחת??), או את HTC Incredible שהוא מכשיר ש"עוקף" את נקסוס 1. יבואן ל-HTC יש בארץ? יש. הוא מייבא ומוכר את המכשיר? לא. מדוע? אני מנחש שהסיבה נעוצה בחברות הסלולר מסיבותיהן שלהן. אחרי הכל את הברזלים הוא מוכר דרכם, לא לציבור ישירות חס ושלום.

לדעתי, הגיע הזמן שהיבואנים ישקיעו יותר במכירה הישירה. הציבור בישראל הראה שהוא אוהב מכשירים חכמים כדוגמת אייפון והציבור מוכן להתנסות במכשירים חכמים חדשים. הגיע הזמן לעצור את ההמתנה הארוכה עד שחברת סלולר כלשהי מחליטה להכניס מכשיר למכירה ללקוחותיה והגיע הזמן שמכשירים יגיעו יותר מהר ארצה למכירה וכך כולם ירוויחו: היבואנים שימכרו יותר מכשירים, הציבור שיהיו לו יותר אופציות בארץ וגם חברות הסלולר שירוויחו יותר מחשבונות DATA יותר גדולות

סלקום, אורנג', תכירו יותר את ה-WEB?

במהלך השבועות האחרונים הייתי צריך לבצע "רה-אורגניזציה" עם חשבונות הסלולר שלי, ומטבע הדברים הייתי צריך לכתת את רגליי לנקודות שרות של סלקום ואורנג', לשוחח בטלפון עם נציגי שרות ולחוות כמה דברים לא נעימים שאליהם תיכף ארחיב. אם יש משהו אחד שלמדתי מכל המבצע הזה, הוא כמה חברות הסלולר, כשזה מגיע לתחום ה-Call Center מפגרות מאחור בענק בהשוואה לחברות בחו"ל.

יצא לי לדוגמא השבוע למצוא שאחד מהקווים הסלולריים שלי לא פועלים. מדוע? שאלה טובה. חוב לא היה כי הוא שולם יום לפני כן, ולכן הייתי צריך למצוא קו טלפון אחר (סוף סוף מצאתי שימוש למס' 078 שלי) כדי להרים טלפון לאורנג' ולצעוק שיחזירו לי את הקו. עד שהגעתי לנציגה, היא ביקשה את מס' הטלפון שלי. נתתי. הפקידה מתקתקת את המס' ו…בום, "המחשב קרס" (אני חושב שהתוכנה נפלה ולא כל מערכת ההפעלה אבל ניחא). הבחורה אמרה שהיא צריכה להפעיל את המחשב מחדש. המתנתי שתפעיל מחדש, שתתחבר למערכות שלה ושוב נתתי לה את הפרטי קו שלי. מהרגע שנתתי תיזמנתי כמה זמן יקח למערכת להציג את הפרטים שלי. התוצאה? 28 שניות.

דוגמא אחרת: חידשתי את קו ה-DATA שלי בסלקום. לשם כך הייתי צריך להגיע לנקודת שרות. ישבתי מול מיכל, היא תקתקה את מס' הזהות שלי (כן, לא קל להסביר שיש לי רק קו DATA בלי טלפון של סלקום, כך שאין לי מושג מהו המספר הסלולרי שלי בסלקום) וקיבלה את הפרטים. זמן קבלת הפרטים היה יותר מרשים: 9 שניות. לאחר כל הבירורים היה צריך לשנות סטטוס של הקו שלי. האם יש לסלקום מערכת IM בין המחלקות השונות? כמובן שלא (גם לא באורנג'). מיכל היתה צריכה לחייג למחלקה בנתניה. היה תפוס, המתנתי. שוב חייגה, שוב תפוס. המתנה של עוד רבע שעה והופ – הפעם לא תפוס. היא ביקשה לשנות את הסטטוס ו…הופ, המחשב אצל ולדימיר, זה שאמור לשנות את הסטטוס על הקו שלי – קרס.

את הקריסות האלו אפשר לראות במקרים רבים גם בנקודות מכירה שונות המפוזרות בארץ ומחוברות לחברות הסלולר, וראיתי לא מעט מקרים כאלו.

אחד הדברים הידועים על חברות סלולר, זה שבניגוד לחברות סטארט-אפ, הן אינן מתקמצנות ברכישת ציוד. צריך שרת עם 4 מעבדים? מריצים פרוצדורה ורוכשים. צריך רשיונות לתוכנה מסויימת? אם יש הצדקה, מריצים פרוצדורה דרך מחלקת הרכש ורוכשים, כך שמבחינת "ברזלים" ותוכנה, אין בעיה לקנות ציוד, אבל השאלה היא: מדוע חוויית המשתמש היא בעצם כזו גרועה ואיטית?

גם בסלקום וגם באורנג' (ואני יכול לנחש שגם במירס ובפלאפון) נמצאת השיטה הידועה לעבודה בכל הקשור למכונות מחוברות מרחוק ו-Call Center: עבודה ב-RDP: המחשב מתחבר לשרת Windows, המשתמש מקבל סשן וכך הוא עובד ויש "מיפוי" של הציוד הפיזי (קוראי כרטיסים שונים, Tablet פשוט לחתימת לקוח וכו') דרך כניסות USB וכניסות אחרות לסשן RDP.

הבעיה בשיטה הזו? שהשיטה ישנה, בזבזנית משאבים, ולא יציבה (כל אותן קריסות).

נתחיל בעניין העבודה עם האפליקציות שהנציג צריך לעבוד איתן: הבעיה במקרים רבים שאלו אפליקציות שאינן ווביות וצריכות לרוץ על מכונת Windows כלשהי, מה שאומר שהשרת שמתחבר למכונה צריך שוב ושוב לעדכן את המסך בכל פעם שהמשתמש מזיז את העכבר ולהעביר בכל שניה מס' קילובייטים רק בגלל שהמשתמש לחץ לדוגמא Page Down או גלל את המסך עם העכבר. מה יוצא מכך? קילובייטים על קילובייטים של מידע שצריך הלוך ושוב לעבור בין שרת לתחנה רק בשביל לגלול את מסך האפליקציה. אם נשווה את העניין לכך שתחנה מריצה דפדפן והמשתמש מתחבר לדפדפן, הרי כמות המידע שצריכה לעבור תהיה פחות מעשירית ממה שעובר ב-RDP, כלומר אם נתרגם את זה מבחינת עומס, תהיה לנו ירידה מאוד משמעותית הן מבחינת כמות תעבורה, הן מבחינת עומס על השרת, ושיפור משמעותי מאוד בחוויית המשתמש עצמה: עלה הדף, הוא יכול לגלול כרצונו, השרת לא צריך לעדכן כל פיקסל בזמן העבודה מול הסשן RDP.

מדוע בעצם כדאי לחברות המחזיקות מרכזי תמיכה לעבור לאפליקציות ווביות? יש לכך מס' סיבות:

  1. תחזוקת תחנות קצה זולה בהרבה. כשהתומך צריך רק דפדפן (ואולי תוכנת RDP לתוכנות קנייניות), הרי שאז אפשר להתקין מערכות הפעלה אלטרנטיביות (כמו Linux) שאותן קל מאוד לתחזק מרחוק, להשתלט מרחוק ויש את כל מה שצריך בחינם. אין צורך לגשת לתומך אם יש לו בעיה: מתחברים אל התחנה שלו ואפשר להציג לו ישירות על המסך את הפתרון.
  2. מסלול הלימוד יותר קצר לתומכים חדשים: אפליקציות ווב עם ממשק ברור מאוד קלות ללימוד. הבה ניקח דוגמא מוכרת כמ פייסבוק. כל מפתח יכול לאמר שכתיבה של דבר כמו פייסבוק זה משהו לא קל וענק, אולם כמה אנשים אתם מכירים שיש להם חשבון בפייסבוק מתקשרים בהפעלה של השרות? לא הרבה.
  3. אין צורך בעדכון אפליקציות ווב לתחנות: עדכנת בשרת? התומך צריך ללחוץ F5 וברוב המקרים הוא יראה מיד את העדכון, כך שאם מתכנת מתקן משהו ומעלה זאת, העדכון מופיע מיידית, וזה פתרון מעולה למצב שבאמצע היום מאובחן באג נדיר והמכתנת יכול לתקן והמשתמש עושה Refresh ונגמרת הבעיה.
  4. פתיחות: אחד היתרונות המוחצים של אפליקציות ווב שהן ניתנות להרחבה די בקלות (יחסית), כך שניתן בקלות להרחיב את האפליקציה היעודית לחברה בתוספים ושרותים שונים. לדוגמא: אם תומך א' במכירות רוצה לשוחח עם תומך ב' בכספים, אפשר להוסיף בדף עצמו שרואה התומך את האפשרות לפתוח IM (נניח Jabber) ואז השניים יכולים לשוחח מבלי צורך להתחיל לחפש מס' טלפון, לחייג, לקבל תפוס ושאר בלבולים. במקרים רבים, התוספת קוד לאפליקציית ווב היא תוספת קצרה (לדוגמא: בבלוג זה, התוספת לצ'אט היא 4 שורות קוד פשוטות). אגב, קיימים מס' שרתי IM שהם בקוד פתוח ובחינם.
  5. עלות נמוכה: אין צורך בשרת חזק מאוד לשרת את כל התומכים והמוכרים (גם חיצונית וגם פנימית). שרת ווב עם מעבד Dual Core יספיק בהחלט לתת שרות למאות תומכים והמהדרין יכולים להוסיף שרת ווב נוסף (כמו אפאצ'י) וניתן גם להוסיף מכונה פשוטה שתריץ LVS לחלוקת עומסים אם יש צורך בכך. אם יש שרתי אפליקציות נוספים, ניתן לעבוד בשיטה של Back end Front End כאשר המשתמשים גולשים ל-Front End.
  6. יציבות: מערכת לינוקס מינימלית לתומכים הכוללת דפדפן ו-rdesktop להתממשקות עם RDP ו-KDE (או GNOME או Fluxbox) יספקו מערכת יציבה מאוד למשתמשים וניתן בקלות להתאים את המערכת שתיראה כאילו זה Windows רגיל. כל הפצת Linux מוכרת כבר תומכת בשאר הציודים אוטומטית (אם אלו נקודות מכירה לדוגמא) כך שאין צורך בחיפוש דרייברים, התקנה והגדרה.

לסיכום: אפשר לשפר בעלות לא גדולה מרכזי Call Center הן מבחינת ביצועים, יציבות וביחוד מבחינת מחיר התחזוקה השוטפת של התחנות והתומכים. אפשר להטמיע טכנולוגיות ווביות חדשות עם מערכות ווביות קיימותת מבלי לחשוש שיצרן תוכנה מסוים (SAP לדוגמא) לא תומך בתוסף זה או אחר. מבחינת פיתוח, לא חסרות שפות פיתוח שתומכות בשרותי ווב שונים ושרתי אפאצ'י (או IIS) תומכים כמעט בכל שפה. ההשקעה הראשונית למעבר לאפליקציות ווב אולי יקרה קצת (מבחינת המרה של דברים לווב) אך לטווח הארוך השקעה כזו מחזירה את עצמה מהרגע שמתחילים להוסיף דברים לאפליקציות ווב, דברים שיכולים לקצר את זמן העבודה והפתרונות של התומכים, והחסכון גם מתבטא בהדרכות. נקודה אחרונה שחשוב לזכור: ההגירה עצמה יכולה להיות בקצב שרוצים לעבור מכיוון שעדיין אפשר להשתמש באפליקציות קודמות דרך RDP.

הכל טוב ויפה, השאלה מתי חברות כמו סלקום ואורנג' יתחילו לחשוב על דברים כאלו ברצינות.

תכירו: MIFI

הנה משהו שרבים אינם מודעים אליו: ה-MIFI. ה-MIFI הוא נתב (Router) קטן מאוד שמאפשר להכניס אליו כרטיס SIM (או USIM) ולהתחבר אליו כנתב WIFI רגיל לחלוטין.

אחד הדברים שאנשים רוכשים לעצמם חיבור סלולרי ושוכחים, הוא עניין האבטחה: כשאתם מחוברים עם מודם סלולרי למחשב הנייד שלכם, אתם חשופים לעולם כמעט בחיבור DSL רגיל ללא ראוטר: אפשר לתקוף את המחשב שלכם בשלל דרכים וצורות בהתאם למערכת ההפעלה שלכם וחולשותיה. במקרים רבים החיבור הסלולרי אינו נותן כתובת IP אמיתית, אולם דבר זה אינו מוסיף אבטחה ברמה רצינית.

ה-MIFI נותן פתרון (לא מלא, אבל גם לא רע) לעייני אבטחה ושיתוף: זהו נתב שמבחינת הפוקנציונאליות שלו מאוד מזכיר את נתב הכבלים או נתב ה-ADSL שיש לכם בביתכם: הוא כולל Firewall, קידום פורטים (Port forwarding) ושלל פונקציות נוספות. בנוסף הנתב מאפשר אותנטיקציות כמו WPA, WPA2, WEP, כך שלא כל אחד יכול להתחבר לנתב שלכם ו"לשתות" חופשי מהנתב.

ל-MIFI יש מספר יתרונות על חיבור דרך מודם סלולרי:

  • אין צורך להיסחב עם מודם מכוער וגדול למחשב הנייד שלכם. ה-MIFI הוא קטן ולא צריך שישב פיזית ליד המחשב הנייד. אפשר להפעיל אותו, ולהשאיר אותו בתיק.
  • ניתן לשתף חיבור אינטרנט בין מספר חברים. חברך עם מחשב נייד רוצה להתחבר לאינטרנט? תן לו את סיסמת ה-WIFI שלך ותוך שניות ספורות הוא יכול להפעיל את החיבור גם אצלו כאילו הוא מחובר עם מודם סלולרי.
  • ניתן גם להעביר קבצים בין מחשבים של חברים. לחברכם יש קובץ גדול להעברה? במקום שיעלה את הקובץ או יצרוב אותו או ישלח לך אותו באימייל, הוא יכול להתחבר לנתב ובכך נוצרת רשת פנימית במהירות של עשרות מגה שדרכה ניתן להעביר תוך זמן קצר מאוד את הקבצים.
  • יתרון הניידות עם WIFI הוא גם דבר שאין לזלזל בו: מס' חברים נמצאים ברכב או בשטח וכולם צריכים חיבור רשת? הפעילו ה-MIFI, תנו להם להתחבר ולכולם תהיה גלישה ושיתוף.
  • חסכון במחוייבות: חברות הסלולר כיום מוכנות לתת מודם סלולרי במחיר של 10-20 ש"ח לחודש, תמורת התחייבות ל-18 חודשים, כאשר עלות המודם פרוסה ל-36 תשלומים. רוצה לצאת מהתוכנית? שלם את מחיר המודם שעולה ברוב המקרים יותר מ-1000 ש"ח. רוצה להתנתק מהחבילה? שלם את כולה. לעומת זאת, אם מחר תצא טכנולוגיה יותר מהירה, תוכל להחליף ראוטר עצמאית ולעבור לחבילת הטכנולוגיה החדשה מבלי להיות מחויב לשנה וחצי מראש. בנוסף, אתה תשלם רק על חבילת הנתונים מבלי לשלם כל מיני "תוספות" שחברות הסלולר מאוד אוהבות להוסיף.
  • האקינג: זו קופסת לינוקס בסופו של דבר ואפשר לעשות עליה הרבה הרבה דברים אם יודעים Bash ו-PERL.

בישראל ה-MIFI נמצא בבחינות אצל חברות הסלולר השונות, אבל אפשר להזמין מחו"ל ולהשתמש (שימו לב: אם אתם קונים דרך הרשת, יכול להיות שהמכס ידרוש 34% מס). חשוב לבדוק לפני הרכישה שיש תמיכה ברשתות דור 3 הישראליות שרצות בתדר 2100 מגהרץ (סלקום, פלאפון, אורנג').

סלקום, טיפול הזוי

הסיפור פשוט: לפני מס' חודשים עברתי דירה, עבודה, וגם חשבון בנק. מטבע הדברים שעושים שינוי כזה יש צורך להודיע לגופים שונים על השינוי וכך עשיתי, למעט גוף אחד שכמעט ולא השתמשתי בשירותיו: סלקום עם המודם הסלולרי שלהם, ומכיוון שעברתי חשבון בנק, הוראת הקבע לא התקבלה יותר. הם מצידם טוענים שהם שלחו מכתבים על כך, אני לא קיבלתי מאומה (כנראה שבסלקום לא שמעו על אימייל).

לפני מס' שבועות יצרו איתי קשר מחברת סלקום והפעם סוף סוף הם היו מוכנים לעדכן את כתובתי (לאחר שבעבר ניסיתי לעדכן אותם, אך כפי הנראה המחשבים שם לא אוהבים אותי ולכן לא "קלטו" את כתובתי החדשה). הנציגה התריעה כי עקב חוב של אי תשלום של מס' חודשים (שבהם לא השתמשתי בכלל במודם, אגב), הקו ינותק אם לא אשלם והעניין יועבר לעו"ד. הבטחתי לחזור, אך כמו שקורה לפעמים, שוכחים. שכחתי מהעניין.

מכיוון שהחגים מגיעים ואני רוצה לצאת קצת בחג ועדיף שיהיה איתי מחשב נייד וחיבור סלולרי, חייגתי לסלקום וביקשתי לברר את יתרת חובי כדי לסלק את החוב. בהתחלה הם הפתיעו בכך שהם רצו סכום של 2300 ש"ח, תשלום עבור השנתיים מכיוון שהקו מנותק. כבר לאחר 3-4 פעמים שהסברתי באדיבות שאני מעוניין להמשיך את המנוי הפקידה הצליחה לקלוט את כוונתי ונתנה לי את הסכום שאני צריך לשלם. הלכתי לרשות הדואר, שילמתי את החוב ולאחר מכן חזרתי למחלקת הגביה. אופס, התברר ששילמתי יותר מדי וכי הבחורה ששוחחה איתי טעתה בחיוב. ניחא, שיזכו אותי בחודש לאחר מכן.

ציפיתי לשמוע שהקו יחזור תוך מס' דקות, ואז התבררה לי ההפתעה שהיא שיא החלמאות: רוצה את הקו בחזרה? המתן שלושה ימי עסקים.

כמה שניסיתי לחשוב לעומק, לא הצלחתי מדוע יש צורך ב-3 ימי עסקים כאשר אדם אחר שקונה מנוי חדש הוא מקבל אותו מיידית. החלטתי להמתין ליום א' לראות האם הקו הופעל או לא.

היום הגיע, חיברתי את המודם ל-EEE שלי, ניסיתי להתחבר.. אופס, הוא לא מתחבר. שיחה לסלקום לשרות לקוחות נתנה תשובה פשוטה: לא טיפלו בקו שלך וסביר להניח שזה יקרה אחרי פסח. זה כבר הצליח לעצבן אותי. ביקשתי שיעבירו אותי למחלקת ה-DATA, שם אמרו ששרות לקוחות מטפל. בשרות לקוחות אמרו שגביה צריכים לטפל ובגביה אמרו שמחלקת המודמים בכלל מטפלת בכך ובמחלקת המודמים שוב החזירו אותי לשרות לקוחות. כיף!

חלמאות לשמה.

בסופו של דבר, אחת מהנציגות אמרה שיש צורך שאלך לאחד ממרכזי סלקום. מכיוון שאני צריך את הקו כמה שיותר דחוף, החלטתי ללכת. חושבים שנגמרה החלמאות? אם תשובתכם היא "כן" – אז טעיתם.

ישבתי במרכז השרות מול בחורה נחמדה שניסתה לעזור לי, תקתקה במחשב, שאלה 2 אחראיות מה לעשות, את השכן שליידה גם, ובסופו של דבר החליטו שאני צריך למלא טופס עם פרטי כרטיס אשראי. זה עיצבן אותי: הרי את פרטי כרטיס האשראי שלי קיבלה הבחורה ביום ו' ואף ביצעה אישור מול חברת האשראי, אז מדוע שוב צריכים פרטים?

החלטתי לנסות משהו כדי לבדוק את אבטחת המידע של סלקום: הודעתי לבחורה מולי כי אין לי את כרטיס האשראי מולי. "אין בעיה, אני מעלה את הפרטים", ולתדהמתי לגברת היתה גישה ישירה לכל פרטי כרטיס האשראי שלי: 16 ספרות, תוקף ואף מס' CVV2. מדוע יש לה גישה מלאה ולא רק ל-4 ספרות אחרונות? שאלה טובה, כנראה האבטחת מידע בסלקום אינה מי יודע מה…

בסופו של דבר, לאחר שחתמתי על טופס עם פרטי כרטיס האשראי שלי שכבר נמצאים בסלקום ומשם היא העתיקה את המספרים, ולאחר שצילמו גם את תעודת הזהות שלי, הובטח לי כי "מיד" מחזירים לי את הקו. ה"מיד" הפך לשעה וחצי לאחר שהמחשב של העובד בסלקום בנתניה "נפל". אתם יודעים, מחשב נופל, צריך דבק אפוקסי, ולהחזיק את החלקים, וההארד דיסק שלא עושה Boot…

כל הסיפור הדהים אותי לחלוטין: מדוע יש צורך ב-3 ימי המתנה כשמדובר על כך שהכל נמצא במחשב? מדוע יש צורך פעמיים בפרטי האשראי שלי גם לאחר שהם וודאו עם חברת האשראי? שאלות מצויינות, אבל הבירוקרטיה של סלקום מזכירה מאוד משרדים ממשלתיים והטמטום שם הולך וגובר.

כשעשיתי את המנוי הזה חשבתי שזה יהיה דבר שמאוד יעזור לי. בדיעבד אני מצטער שעשיתי אותו, במיוחד אם מנסים לחשב תצרוכת ממוצעת יומית ומוצאים שדווקא החבילות של אורנג' עולות פחות, ולכן אני ממליץ לאנשים: אם אתם הולכים להתחבר לשרות של מודם סלולרי וחבילת גלישה, ותרו על מודם סלולרי וקנו מחו"ל MIFI (הנה הצעות דרך EBAY). כך תוכלו לגלוש בלי מודם מכוער וארוך שמתחבר למחשב, תוכלו לשתף חבר שצריך גם גלישה באותו רגע, ותצרוכת החשמל של המחשב שלכם תהיה יותר קטנה (כן, המודם הסלולרי אוהב לזלול סוללות בהשוואה לחיבור WIFI). כך לא תהיו חייבים להתחייב לשנתיים או שנה וחצי מראש, ותוכלו לחסוך כספים רבים של עלות המודם שספק הסלולר מוכר לכם.

סקירה: פרי טלקום

כמעט כל קורא כאן שנשוי עם ילדים מכיר את הסצינה: בערך בהתחלת החודש מגיעה חשבונית ממפעיל הסלולר אליו אותו קורא מנוי (פלאפון, סלקום, מירס, אורנג'). פתיחת החשבון והסתכלות על המספר הסופי מאיצה את קצב פעימות הלב, נותנת תחושת הלם קל, ולפעמים זה מגיע עם עצבים: התשלום החודשי עבור שרותים שוב שובר שיאים, במיוחד אם יש לך ילדים חובבי שיחות ו-SMS והם "השתוללו חופשי" כאילו אין מחר. לא נעים.

חברות הסלולר המודעות לבעיה, מציעות חבילות דקות, כך שבמחיר מסויים תקבל X דקות שיחה לכל הרשתות ו-Y כמות הודעות SMS. לפעמים חבילות כאלו גם כוללות צ'ופרים קטנים כמו הורדה (מוגבלת בכמות) של רינגטונים וטפטים לטלפון הסלולרי שלך. זה נחמד, אבל ילדים הם ילדים, ובמקרים רבים אותה חבילה תיגמר עוד לפני שהגענו לאמצע החודש.

שרות חדש (יחסית) שקם לאחרונה בארצנו במסגרת ניסוי, הוא שרות של "מפעיל וירטואלי". למפעיל אין מרכזיות ומתגים ואנטנות כמו לשאר החברות הסלולריות. הוא מציע את שרותיו דרך האינטרנט, כך שלקוחותיו צריכים להתחבר או ל-WIFI או דרך חבילת ה-Data אצל הספק הסלולרי שלהם. כך בעצם החברה יכולה להציע שרותים מוזלים יותר מחברות הסלולר. חברה כזו אסקור היום ושמה: Free Telecom.

פרי טלקום קמה לפני שנתיים (בערך) ומאז היא מציעה את שרותיה. כמפעיל וירטואלי החברה חוותה על בשרה מה קורה שהמתחרים לא כל כך רוצים לשתף פעולה, כמו סלקום שחסמו את שרותי פרי טלקום ורק לאחר התערבות משרד התקשורת השרות נפתח מחדש למנויי סלקום. לפי העיתונות, כיום יש לחברה קצת יותר מ-1000 לקוחות, רובם מורכבים ממאמצי טכנולוגיה מוקדמים (Early Adopters).

פרי טלקום נותנת שרות בזול (יחסית): כך לדוגמא, עלות שיחה מלקוח פרי טלקום לאורנג', פלאפון וסלקום הוא 35 אגורות לדקה, בהשוואה למה שחברות הסלולר נותנות (בד"כ 60 אגורות וצפונה לדקה אלא אם אתה לוקח חבילות גדולות או שאתה לקוח גדול או שאתה יודע להתמקח). לעומת זאת, בכל הקשור לחיוג לטלפונים נייחים, פרי טלקום גובה 15 אגורות לדקה, שזה כמעט פי 2 מהמחיר שסקייפ גובים (אם לא מחשיבים עלות הקמת שיחה שהיא 0.03 יורו בכל פעם שמחייגים דרך סקייפ אם זה לא מנוי חודשי) וקצת יותר יקר ממה שבזק גובים (11.29 אגורות בשעות שיא ו-4.62 אגורות בשעות שפל, אך מצד שני בזק גובים 53.82 שקלים לחודש עלות אחזקת קו).

כדי להיות מנוי של פרי טלקום, כל מה שצריך לעשות הוא להיכנס לאתר שלהם, להירשם, להכניס פרטי כרטיס אשראי ולקבל SMS אישור על היותך מנוי. שם המשתמש שלך הוא מספרך הסלולרי והסיסמא היא מה שתקבל ב-SMS. בנוסף תקבל 2 לינקים להורדה של Fring ולתוכנה של פרי-טלקום, וכאן יש כמה דברים מוזרים:

  1. התוכנה של פרי טלקום עושה פחות או יותר מה ש-Fring עושה. מדוע יש צורך בשתי תוכנות זהות? זו שאלה טובה. שתי התוכנות נותנות פחות או יותר אותו דבר: חיבור לרשתות IM, ל-SIP וחיוג החוצה וקבלת שיחות מרשת פרי טלקום (אם יש לך מס' של פרי טלקום, על כך בהמשך).
  2. האתר בנוי בצורה שקשה לנווט בה. הם מוכרים שרות SIP אבל בעקיפין כדי להשתמש בכך עם Fring ומעבר לכך הם לא תומכים. הם נותנים מס' טלפון יחודי אבל זה לא מצוין בשום מקום ואין אפילו אפשרות לברר כמה עד כה צרכתי מבחינת דקות ומבחינת תשלום. בקיצור, אם יש משהו שהאתר הזה צריך, זה שינוי מאסיבי בכל עניין של שרותים.
  3. מבחינת תמיכה, גם כאן יש מקום רב לשיפור. אין מערכת טיקטים, אין דף שבו אפשר לבקש שליחת סיסמא מחדש (לפחות לא ממה שראיתי), או דף הסבר כללי לגבי הגדרות בטלפון. בכלל, טלפונים חכמים היום (כולל הטלפונים ש-פרי טלקום מוכרת) כוללים בתוכם כבר תמיכה ל-SIP, כך שאין צורך בתוכנות צד ג', כל מה שצריך הוא את שם ה-realm, שם משתמש וסיסמא ואם יש Proxy כלשהו. את זה אפשר להגדיר תוך דקות למי שמבין או שאפשר לתת דף עם הפרמטרים ושהמשתמש יחפש איך להגדיר.

נחזור להורים המודאגים מחשבונות הטלפון המנופחים: אפשר בהחלט לקצץ בעלויות עם השרות של פרי טלקום, אך פרי טלקום צריכה לעבור שלב ולהיות מקצועית יותר ולתת שרות מקצועי יותר (עם עדיפות לאנשי תמיכה לא עצבניים). השרות שהם מוכרים טוב (למעט עניין תמיכה בסקייפ עם פרינג', שזה אסון), אבל שרות טוב צריך גם תמיכה טובה וקלות שימוש באתר.

סלקום, אורנג', פלאפון, איפה אטיאס כשצריך אותו??

יש להרבה אנשים הרבה עצבים על שר התקשורת לשעבר אטיאס כשזה מגיע להצעת החוק 892, אך מצד שני עוד לא ראינו שר כל כך פעלתן בתחום שרבים חשבו שאותו שר יבצע את מה שעשו קודמיו: חימום כסאות נטו. אטיאס עשה מה שלא עשה שום שר תקשורת לשעבר במשרד התקשורת ורבים האנשים שלעולם לא יצביעו עבור ש"ס או יזדהו עם דעות המפלגה, אך יורידו בפניו את הכובע.

אבל כל זה היה בעבר, והיום יש לנו שר תקשורת חדש, משה כחלון שמו, שבינתיים מצליח לעשות מה שעשו קודמיו של אטיאס: חימום כסאות.

סלקום מצפצפת בתרועה רמה על כל עניין של ניטרליות רשת. אורנג' מנפיקים חבילות גלישה במחירים מבהילים וגם בפלאפון המצב אינו מזהיר, אך משרד התקשורת? חוץ מאשר הודעות לעיתונות, בינתיים לא מראה שום פעולה יזומה, שום איומים על חברות הסלולר, שום זימונים דחופים למנכל"י הרשתות, הכל לאט לאט, שאנטי שאנטי של הלייף..

כיום יש איזו שהיא "תחרות" בין חברות הסלולר מבחינת חבילות גלישה, אבל הבעיה העיקרית היא  שחברות הסלולר משמשות כספק אינטרנט (ISP) וגם כספק תשתית, מה שאומר שלא חשוב איזה  חברה תתחבר אליה, אתה אוטומטית כבול לספק האינטרנט שאיתו עובדת ספקית הסלולר שלך. בסלקום זה נטויז'ן, בפלאפון ואורנג' – הם ה-ISP. מה אם אינך מרוצה מספקית האינטרנט הסלולרי שלך (מבחינת ISP) בגלל מגוון סיבות? חוזה כאן אומר אתה כבול אלינו 18 חודש שרות ו-36 תשלומים על מודם ומשלם כמו גוד בוי. ארצה בובי… לקוח טוב.

ללקוח אין שום אפשרות לשלוט ולבחור את ספק ה-ISP שלו וכאן מתחילות הבעיות הרציניות לגולשים הבינוניים עד הכבדים. מה אם מחר ספק X מחליט לעשות תעדוף פסיכי לספקי תוכן מסויימים ולהוריד בעדיפות ספקי תוכן מתחרים וכל זה מבלי להודיע ללקוחות על כך? שאלה טובה! לך אין מילה בעניין. מה אם אני מעדיף את 012 במקום נטויז'ן בסלקום? רעיון נחמד, בלתי אפשרי לעבור בשלב זה.

וכאן הבעיה המרכזית. חברות הסלולר מלכתחילה היו אמורות מבחינה הגיונית לשמש כספק תשתית "טיפש" ותו לא, ואז אתה היית סוגר עיסקה משתלמת עם ה-ISP שכוללת 2 חשבונות או יותר (בית, וכמות מכשירי הסלולר שיש למשפחתך) וכשזה מגיע למס' חשבונות, ספקיות האינטרנט בארצנו יודעים להיות יותר גמישים מנערת גומי באולימפיאדה. כך אפשר היה גם לעשות מנוי באחד מספקי הסלולר לחבילת תשתית במחיר קבוע, וחבילה אצל ISP, בדיוק כמו המצב שקיים היום עם הכבלים ו-בזק. מה רע?

מי שרוצה לראות את הדוגמא הכי גרועה בכך שספק סלולר הוא גם ISP יכול לראות זאת אצל סלקום שחוסמת בחיבורי DATA בטלפונים הסלולריים את שרותי ה-VOIP כמו סקייפ ודומיהם. זה לא שסקייפ זה דבר ש"שותה" רוחב פס כאילו אין מחר, זו פשוט רדיפת בצע של סלקום שרוצה למנוע מהלקוחות שלה לשלם פחות על שיחות יוצאות ונכנסות. חבל שסלקום לא מתעניינים אצל שותפיהם (נטויז'ן) שדווקא לא חוסמים את סקייפ ומרוויחים לא רע משיחות בינלאומיות.

לסיכום: משרד התקשורת צריך להתערב, ולהתערב עכשיו ולהפסיק את תאוות הבצע של חברות הסלולר ולאפשר ללקוחות לקבל שרות סלולרי תשתיתי במחיר הוגן מספקי הסלולר ואת השאר יעשו הלקוחות מול ספקי האינטרנט השונים, כך גם חברות שירצו להציע שרותי MVNO יוכלו להציע מבלי למצוא את עצמם חסומים ברשת כזו או אחרת, רק כי חברה החליטה לפשוט את עורם של לקוחותיה ושלא יעזו לחשוב להשתמש בשרותים של המפעילה הוירטואלית החדשה.

כחלון – תתעורר כבר!

נטבוקים, סלקום, בזק, אורנג’: מי מבין בשיווק?

מי שמציץ קצת בחדשות טכנולוגיה בחו”ל, בוודאי שמע על כל מיני מבצעים של חברות כמו AT&T בארה”ב, או חברות כמו O2 בבריטניה שמציעות הצעות סבסוד ללקוחות: קחו מחשב נטבוק במחיר מצחיק (בסביבות ה-100 או 200 דולר) תמורת התחייבות ל-X חודשים חבילת גלישה באינטרנט. כך הלקוח מרוויח מצד אחד מחשב שאמנם אינו סוס עבודה, אך הוא מחשב קליל במשקל (ובביצועים), וגם חיבוריות לאינטרנט בכל מקום, בין אם סלולרית ובין אם WIFI.

כשמסתכלים על המצב בשוק אצלנו לעומת זאת, המצב.. על הפנים.

החברה היחידה שמציעה נטבוק כיום היא .. בזק. הם מציעים את ה-Lenovo S10e (שאגב, הוא בכלל מיועד לשוק החינוך בכלל, כך שמעניין איך היבואן [זה לא יבוא של IBM ישראל] הצליח לייבא ולמכור לציבור הרחב) במחיר שהוא יחסית מחיר מציאה בארץ: 39.90 ש”ח כפול 36 תשלומים (סה”כ 1436 ש”ח) לאלו שמשדרגים לקו ADSL במהירות 4 מגה, או 1800 ש”ח לאלו שעוברים למהירות 2.5 מגה (טכנית מי שמסתכל בתקנון [קובץ PDF] יראה שאם הוא לוקח קו 2.5 מגה ואת הנטבוק, הוא ישלם כמו זה שלוקח את ה-4 מגה ונט-בוק אם מסתכלים על המחיר החודשי עבור ה-ADSL. עיינו בסעיף 5 בטבלת התקנון).

מבחינת הנטבוק עצמו, זה דווקא אחלה נטבוק. מסך 10.1 אינטש (גירסת S10 היא מסך 10.2 אינטש), עם XP, עם בלוטות’, עם WIFI, מעבד ATOM, דיסק 160 ג’יגה, מקלדת 85% מהגודל של מקלדת לפטופ רגילה, זכרון 1 ג’יגה, משקל 1.08 קילו, תאורת LED אחורית, ועוד כמה דברים. בקיצור זהו אינו מחשב להריץ פוטושופ, אבל בשביל גלישה בבית או בחוץ, מיילים, סקייפ וכמה משחקים, הוא בהחלט מספק.

אז דווקא בזק, החברה שנתפסת אצל רבים כמפלצת לא-ממש-מתקדמת, מציעה נטבוק ללקוחות משדרגים או לקוחות חדשים.

מה עם המתחרים?

הרמתי כמה טלפונים ביום ה’ האחרון לנציגי המכירות של סלקום, פלאפון ואורנג’. לשלושתם אין שום מבצע לנטבוקים, בין אם מסובסדים ובין אם במחיר מלא. אתה רוצה אינטרנט סלולרי דור 3 לגלישה דרך הטלפון (לא WAP) או המחשב? בכיף. אפשרות של נטבוק מסובסד? הממ.. תזכיר לי מה זה נטבוק?

נטבוק וגלישה מחוץ לבית הם שידוך משמיים: המחשב קל מאוד במשקל, לא תופס מקום, ואפשר לגלוש איתו מכל מקום, בין אם בחיבור WIFI או בחיבור סלולרי. נטבוקים  יכולים לגרום לחברות רבות למכור הרבה יותר חבילות גלישה מאשר למכור אך ורק לגיקים שסוחבים אחריהם מחשב נייד של העבודה. צעירים כיום כבר אינם מתביישים לקחת איתם מחשב נייד, במיוחד אם זה נטבוק שלא מכביד בתיק. שדך להם חבילת גלישה + נטבוק במחיר מפתה, והם שלך. פסיכולוגית, אדם שמקבל נטבוק במחיר מסובסד מאוד יעריך את החבילה הרבה יותר מאשר לשמוע שהוא משלם בין 80-140 ש”ח לחודש על אינטרנט.

אם כבר מדברים על גלישה סלולרית, כדאי להזכיר שאורנג’ עדכנו את המחירים ואת כמות הנתונים החודשית כפי שניתן לראות כאן. למעוניינים בהסבר: מהרגע שהקשת כתובת אתר אינטרנט כלשהיא, אתה עובר למסלול “גלישה באינטרנט” ואם אתה עובר 50 מגה בחודש במסלול דור 3 בברירת שאתה מחויב עליו בברירת המחדל אצל אורנג’ (מה שיקרה מהר מאוד אם תשתמש בדפדפן המובנה בטלפון הסלולרי שלך או אם חס ושלום אתה גולש דרך המחשב הנייד שלך כאשר הטלפון הסלולרי שלך משמש מודם Bluetooth לחיבור אינטרנט) אתה תשלם המון פר מגה נוסף. החבילה הבאה הינה חבילת גלישת אינטרנט של 5 ג’יגה והיא עולה כולל מע”מ 80 ש”ח. מומלץ לבדוק בחשבון הטלפון שלך (אם הינך מנוי אורנג’) אם אתה גולש מעבר ל-50 מגה או שמגיע לאזור ה-5 ג’יגה, כי אם כן, עדיף לחשוב לעבור למסלול הגלישה ללא הגבלה של סלקום.