גרפינקל כ”אולמרט” – התגוביה שלי

אבי גרפינקל כתב מאמר ב”הארץ” (שגם מופיע ב”וואלה”) ובו הוא בעצם נותן כאילו נאום פרידה שאולמרט לא נשא. הרעיון רעיון אבל הטיעונים… אני מעדיף לענות להם אחד אחד ישירות.

גרפינקל מתחיל בקטע של 2 סיבות “גרועות מאוד” שבגללם העם חיכה שאולמרט יעוף מהכסא: מלחמת לבנון, והשחיתות. עד כאן – צודק.

עכשיו מתחילים התירוצים, ואני רוצה לתת מס’ נקודות הפוכות ממאמרו של אבי:

מלחמת לבנון
ממתי יוצאים למלחמה כאילו זה היה רייטינג? אז נכון, 90% מהעם היו בעד אולמרט בהתחלת המלחמה (אבי שכח להזכיר גם את יריב אופנהיימר), ואז הרייטינג הזה התחיל לצנוח בפראות, ותגובתו של אבי: “אתם יודעים היטב שאילו מישהו מהם היה ראש ממשלה בזמן המלחמה, היא היתה מתנהלת בדיוק באותו אופן. אם טעיתי בניהול המלחמה, מה שבכלל לא בטוח, זו היתה טעות משותפת לכולנו.

בזזטט! טעות!

ראש ממשלה אחראי היו שומע קצת יותר דעות מגופים מקצועיים, במיוחד כאשר הרמטכ”ל אגואיסט ולא מבין בדברים ומה שעוד יותר גרוע, שר הבטחון “חברתי” שלא מבין מאומה בענייני צבא (כן, זכויות שמורות לרעיון המטומטם הזה למפלגת העבודה). מה הבעיה להרים טלפונים לכמה רמטכל”ים לשעבר, לתאר להם את הסיטואציה ולהקשיב לעצתם? יש להם את כל האישורים הנחוצים מבחינת בטחון שדה, יש להם נסיון, יש להם אולי ראיה אחרת. אף אחד לא מחייב את רה”מ לקבל דעה כזו או אחרת, אבל אפילו זה לא נעשה. החליטו לתקוף ואלוהים גדול. אח”כ בוועדת וינוגרד, כולם תפסו “פוזיציית פרס” (“הייתי נגד, הצבעתי בעד”)

המהלך של היומיים האחרונים היה מהלך מאוד אומלל. כן להיכנס, לא להיכנס, כן לצאת, לא לצאת, ובדרך גם מתו חיילים רבים בתאונת מסוק שם. תוכניות השתנו כל כמה שעות כי מלמעלה שינו את התוכניות כל הזמן, רמטכ”ל שמחליט פתאום להצניח “עוזר” (שבעצם חופר מתחת לרגליו של אלוף פיקוד הצפון) וועדת וינוגרד (ה”חלבית”, שמא נאמר.. נאיבית!) פרסמה פרטים רבים ומביכים.

החליט רה”מ שמדינת ישראל יוצאת למלחמה? אוקיי, איפה הגורמים המקצועיים? איפה הדעות בעד ונגד? יש ציוד מלחמתי? איפה הרמטכל”ים הקודמים ודעותיהם? מה האופוזיציה אומרת? איפה כל שרשרת התהליכים הזו? לא היתה. אז מי אשם בזה? בראש וראשונה רה”מ שאפילו אין לו את האומץ לשים את המפתחות על השולחן ולהודות “טעיתי”.

סיכום נקודה זו: רה”מ אשם בשורה של דברים, צעדים והחלטות שגויות, כאשר ההאשמה הראשית אמורה להיות: אובר אגו.

שוחד
אם שכן שלי גנב IPOD, זה אומר שמותר גם לי לגנוב? אם השכן שלי מושחת, זה אומר שגם לי מותר להיות? ממתי להיות גנב ו/או מושחת זה בסדר במדינה? את ביבי האשימו לפני מס’ חודשים שהוא בזמן המלחמה דפק הוצאות חבל”ז, וכל המדינה רעשה על זה. הוא טען שהדברים לא נכונים והוא הוכיח זאת, אבל מישהו בתקשורת פירסם זאת? לא. אם היו מוצאים שהוא באמת עשה שימוש בכספים בדרך לא חוקית, היה נפתח לו תיק, אבל המשטרה עד היום לא פתחה לו אפילו דף, וביבי זו סתם דוגמא.

החשדות נגד אולמרט הרבה יותר גדולים. כן, ג’ובים לחלוקה קורים במקומות רבים, כולל שרים שהמפלגות החברות בקואליציה קובעות מי יהיה השר שהתיק ניתן להם. יש מקרים שזה יוצא על הפרצוף (מי אמר שאול מופז? מי אמר יולי תמיר?) ויש מקרים שזה יוצא די טוב (שר התקשורת אטיאס עשה בשנתיים מה ש-4 שרי תקשורת קודמים אפילו לא הצליחו לעשות עשירית מזה!). זה חלק מהמשחק, אבל שמתחילים לחלק תיקים בלי לעבור את הוועדות שאמורות לבחון את המועמד, אז זה כבר לא חוקי, ואז כבר נפתחים תיקים. מה עם הבית בכרמיה? ראשוןטורס?

סיכום נקודה זו: זה שרה”מ לא “מכר אף חברה ממשלתית בחצי מחיר” לא הופך את רה”מ לטלית שכולה תכלת. אדרבא, אם בדברים הקטנים הוא רימה, מי אומר שהוא לא ירמה בדברים יותר גדולים בדרכים יותר יצירתיות (בעזרת עו”ד מפולפלים)? מנהיג אמור לתת דוגמא, ולא דוגמא של גניבות/שוחד/ג’ובים וכו’.

ביבי
וכמובן, איך אפשר בלי איזה הפחדה עסיסית אחת? “אבל מי שעומד להחליף אותי הוא ביבי, האיש והסיגר, האיש ואישתו, האיש והחשבונות המטורפים במלונות היוקרה של לונדון”.

אמא’לה ביבי! נכון, ביבי עשה ימבה שטויות כראש ממשלה, וסיפק ימבה חומר ל”חרצופים” בזמנו, וגם הוא הועף מראשות הממשלה (רק בשביל שנקבל אחד הרבה יותר גרוע.. ברק). מצד שני, כשהוא נכנס להיות שר האוצר והתחיל לעשות דברים לקדם את המשק, פתאום כל עיתוני הכלכלה התחילו להלל ולשבח אותו עד היום ואלמלא מה שהוא עשה ב-2003-2005, היינו היום בברוך לא קטן.

אני לא יודע על אחרים, אבל אישית אני כן מוכן לתת לו צ’אנס נוסף, ומתברר שלא רק אני, אבו מאזן מוכן גם לעבוד עם נתניהו (היה לי לינק שאבד לי שהוא הודיע אפילו שהוא מעדיף לסגור דברים עם נתניהו). אם הוא יעשה דברים כמו שעשה בעבר בכלכלה, זה יכול להיות בהחלט דבר טוב לדעתי.

בקיצור: “מגיע לכם”? לא, אני לא חושב שמגיע לנו. זה מתאים להתנהגות חרקירי של כל מיני מפלגות, אבל לא לכל העם.

הרשות הפלסטינית מציגה: טמטום וחוצפה

image

לו היה נוחת בארצנו מישהו מחו”ל והיה מעיף מבט בחדשות בימים האחרונים, סביר להניח שהיה נדהם מהמצב והיה שואל מדוע המצב כל כך אינו הגיוני. סביר להניח שהיו מסבירים לו כי המצב כך עקב כל מיני “נסיבות”, אבל לפעמים כדאי לתת מקום גם להגיון ולראות מה בעצם קורה פה.

אתחיל בקטע הטמטום: זה התחיל ב-2 לחודש, כשהחמאס החליט “להיכנס” בחמולת חילס, החשודה בכך שהיא האחראית למטען שהונח שבוע לפני כן והרג 5 אנשי חמס וילד. (שוב הוכיח החמאס שכשזה מגיע לתחקירים, הם הרבה יותר יעילים מאשר המשטרה בארצנו). החמאס הצליח להגיע למסקנה שמדובר באותה חמולה, והחל ב-2 לחודש לתקוף את מעוז החמולה. במהלך ההתקפה ברחו בערך 188 איש לכיוון ישראל והתחננו שיתנו להם לצאת מעזה. צה”ל, רחמן שכמותו, נתן לפלסטינאים האלו לצאת מעזה ועצר אותם לטיפולים ותחקירים, כאשר במקביל נוצר קשר עם הרשות הפלסטינית ברמאללה עם ראש הממשלה הפלסטינית פיאד ונשיא הרש”פ אבו מאזן.

פה מתגלה הטמטום: מדובר ב-188 פלסטינאים. לא ישראלים, לא משתפ”ים ולא איזה פליטים שהגיעו מסודן. מה יותר טבעי מאשר לקבל את האזרחים העזתים לתוך שטחי הרש”פ? אז זהו, שפה הטמטום החל והפלסטינים פשוט סירבו לקבל את אותם פלסטינאים למרות שאותם פלסטינאים מזוהים עם הפת”ח, המפלגה השולטת בגדה וברמאללה! נוצר מצב מדהים שבו ישראל היתה צריכה לשכנע את הרש”פ לקבל את אזרחיהם! איזו מדינה לא מוכנה לקבל את אזרחיה שלה? מדוע לא לקבל אותם? שאלות טובות, אבל הרש”פ מעולם לא התנהגו בחוכמה והטמטום שם שולט.

עכשיו נעבור לקטע החצוף ביותר שראיתי זמן רב: עפ”י עיתון סעודי, הרשות ביקשה מישראל לשחרר את ברגותי ועוד בכירי פתח, חמאס והחזית העממית. לא, לא במסגרת עיסקה לקבל את שליט אלא סתם, בקשה כזו בלי שום תמורה מהצד הפלסטיני. תנו לנו אותם למרות שהאסירים הנ”ל פגעו במדינה ונשפטו לתקופות ארוכות, אנחנו (הרש”פ) רוצים אותם. למה? ככה!

כשאולמרט התחיל עם כל הויתורים וה”חסדים” בשחרור אסירים פלסטיניים, גם צה”ל וגם השב”כ הזהיר את אולמרט כי הדבר יתפרש כאקט של חולשה, אבל השמאל, כמו השמאל, פירשו את זה כ-אקט הומני מתוך רצון טוב לעזור לנשיא הרש”פ אבו מאזן, בכך שזה “יחזק” אותו ברחוב. האם זה באמת חיזק אותו? לשבועיים, אבל הוא חזר למצב הלוזר הנצחי שהיה מאז ומעולם, אז הפלסטינים מבקשים שוב עוד פלסטינים, בלי תמורה. “בשביל לחזק את אבו מאזן”.

ככלל, הרשות הפלסטינית כל כך מנותקת מהמציאות, שהיא שוקלת להכריז על רצועת עזה כעל “שטח מורד” וכ-“ישות עויינת” (ממש מעתיקים מישראל). יש לי הרגשה כזו שהנהגת החמאס נשפכת מצחוק שם בעזה ובסוריה למקרא הצהרות אלו מהרש”פ, הרי החמאס שם פס ענק על כל הנהגת הפת”ח ובכל פעם שיחות ה”תיווך” בין החמאס לפת’ח נופלות (האשמה מוטלת כל פעם על צד אחר, אל דאגה). אבו מאזן כל כך לוזר, שהוא מנסה בכל דרך לשוחח עם ה”מורדים” האלו בחמאס שעושים ממנו צחוק.

2 המקרים האלו לא שייכים ישירות לישראל (זולת העניין ששימשנו כמתווך בין הפלסטינים לבין .. עצמם), אבל זה רק מראה לנו מהי בעצם הרשות הפלסטינית שאפילו טיפול ב-188 איש הם לא מסוגלים לעשות, ואיתם השמאל והממשלה הנוכחית רוצים לחתום הסכמי שלום ולתת שטחים בחזרה! מי בדיוק יקיים את החלק שהצד הפלסטיני חותם עליו? אפילו הנשיא שם תלוש לחלוטין מהמציאות! אם הפלסטינאים צריכים להודות לאלוהים על משהו, זה שיש פה שמאל ואנרכיסטים שמאוד אוהבים את הפלסטינאים שמוכנים גם להפגין ליד ביתו של מפקד גיזרת נעלין ולגרום למהומות.. הכל בשביל הפלסטינים, שנאה תהומית עבור אחיהם היהודים.