טאבלטים עם אנדרואיד – על יצרנים שלא שמים עליך

androidאנדרואיד, בכל הקשור לטאבלטים, אם להאמין למספרים שמספרים חברות כמו גארטנר, IDC ואחרות, הצליח להימכר לא רע. אני כותב "הצליח" כי כרגע השוק מוצף. בבריטניה לדוגמא, סמסונג תקועה עם מלאי רציני של טאבלטים חדשים והיא מנסה להיפטר ממנו ע"י מבצעי מכירה אגרסיביים ל-Resellers שלה. גם חברות פיתוח ומפתחים עצמאיים מפנימים שאנדרואיד זה לא רק בטלפון וכיום רוב האפליקציות כבר תומכות בצורה זו או אחרת בטאבלטים (למעט חברה בולטת אחת: פייסבוק. מדוע? שאלה טובה).

הבעיה העיקרית שלי כ"טכנאי" וכאחד שמקים פתרונות מבוססי אנדרואיד, הן לאו דווקא חברות התוכנה, אלא חברות החומרה. לא כולן. סמסונג, לדוגמא, משחררת עדכון לאחר מספר חודשים את האנדרואיד האחרון (אם הוא לא היה בזמן השקת המכשיר) לציודים שהיא מוכרת בין 12-18 חודשים אחורה, ובמיוחד לציודים היותר יוקרתיים כמו טאבלטים, מכשירי S4, S5 וכו'.

חברות כמו ASUS ו-HP לדומא.. זה סיפור אחר לגמרי.

ב-HP, מכשירים שמקבלים את האנדרואיד בנוי ע"י יצרן הצ'יפ (כמו nVidia) וכל מה ש-HP עושים הוא להוסיף לוגו + עוד כמה אפליקציות קטנות, כמו מכשירי ה-Slate 7 לדוגמא, מקבלים עדכון כי nVidia בונה ומשחררת את העדכון ליצרנים. לעומת זאת, מכשירים שניבנו ע"י HP עם קאסטומיזציה כבדה (מכשירי ה-Slate 21/Slate 21 Pro ועוד כמה, כולל דגם חדש שעוד לא שוחרר רשמית) – מקבלים גירסת אנדרואיד 4.3 (או במקרה של Slate 21 – גירסת אנדרואיד 4.2.2) וזהו. אין עדכוני קושחה לאנדרואיד האחרון, אין עדכוני אבטחה (למעט ממש בחודשים הראשונים שיוצא המכשיר, במקרה של Slate 21 – חודש אחרי שהוא הושק), ומי שרכש את המכשיר, נתקע עם אנדרואיד ישן.

ב-ASUS לעומת זאת, עניין העדכונים מאוד בעייתי.הזמן שלוקח להם לשחרר עדכון גירסה הוא ארוך, ארוך מאוד. גירסת Kitkat לדוגמא, הם שחררו רק למכשירים שיוצרו ב-10 חודשים האחרונים לערך. טאבלט TF701T קיבל Kitkat (עם Launcher חדש), אבל TF700T – לא ומכשירים מבוססים Tegra-3 – לא.

מי שלא מבין באנדרואיד, יתהה מה הבעיה – הרי אפליקציות רצות, כולל האפליקציות החדשות ביותר שקיימות ב-Play Store ועל כך אפשר להודות לגוגל שמשחררת חלק מאוד חשוב (Google Play Services) כמעט לכל המכשירים ולפי הדו"ח האחרון של גוגל, החלק הזה מותקן ב-93% מהמכשירים. הבעיה המרכזית היא ענייני אבטחה ואופטימיזציה למכשיר. כך לדוגמא ב-Slate 21 יש רק 1 ג'יגהבייט זכרון ו-8 ג'יגהבייט אחסון מקומי, והאנדרואיד שרץ הכי טוב עם כמות כזו נמוכה של זכרון זו גירסה 4.4, ש.. לא קיימת למכשירי ה-Slate (למעט חלק מהם). בנוסף, עדכוני אבטחה חשובים שיצאו מאז השקת המכשיר לא מגיעים. איך בדיוק אפשר להכניס מכשירים כאלו לשימוש שהוא יותר משימוש ביתי (לדוגמא: עמדות קיוסק)? זו בעיה.

כמובן שישנם מפתחים רבים שמשחררים גרסאות ROM למכשירים שונים שכוללים את העדכונים האחרונים (כמו Cyanogenmod ואחרים), אולם הטמעה של גירסת ROM כזו בסביבה של משתמשים לא-ביתיים היא בעייתית, חברות מעוניינות בעדכון רשמי, לא משהו שמישהו "בישל" בביתו בזמנו הפנוי.

גוגל מצידה פתרה את הבעיה עם מכשירי כרומבוק לדוגמא. לא חשוב ממי תרכוש את המכשיר, הממשק תמיד יהיה אותו ממשק עד אחרון האייקונים, וכל 6 שבועות אתה תקבל עדכון למכשירך בצורה אוטומטית, וכנ"ל במכשירים החדשים הנלווים שיוצאים כמו Android TV, Android Wear ו-Android Auto, ומכשירים לשוק המתפתח שימכרו ב-99$ – כולם יקבלו את העדכונים (כולל עדכוני קושחה) ישירות מגוגל. זה עדיין לא פתרון מלא, אבל דברים משתפרים ויצרניות חומרה לומדות לאט לשחרר עדכונים למכשיריהם, דבר שבעבר הם לא היו צריכים לבצע.

אז מה אתה, כצרכן, צריך לעשות אם אתה מעוניין בטלפון או טאבלט מבוסס אנדרואיד? לבדוק קצת את ההיסטוריה של היצרן מבחינת היחס שלו לעדכונים ותיקונים. סמסונג, LG, סוני, HTC מוציאים עדכונים למכשיריהם, אבל צריך לשים לב לאיזה מכשירים הם מוציאים עדכונים. אם אתה קונה מכשיר שיש לו רכיבים שהם לא מהדור האחרון (לדוגמא Tegra-3 או OMAP), סביר להניח שהמכשיר לא יקבל עדכון. חברות כמו HP ו-ASUS אם הן מוציאות עדכון, הן מוציאות אותו לאחר זמן ארוך בחלק גדול מהמכשירים. חברות סיניות רבות לעומת זאת, כלל לא מוציאות עדכון – מה שיש במכשיר, זה מה שתקבל ואם אתה רוצה עדכון, חפש צד ג'.

אחרי כל מה שכתבתי, חלק מהקוראים אולי יתהה – האם בכלל שווה לרכוש טאבלט מבוסס אנדרואיד? למה לא טאבלט של אפל? והתשובה שלי לכך היא שאינני פוסל כלל iPad לגרסאותיו השונות ומי שאוהב את כל ה-Eco System של אפל ישאר עם מוצרי אפל, אבל אחרים יכולים להנות מממבחר טאבלטים מבוססי אנדרואיד עם יותר חופש בחירה: תוכל לבחור טאבלט בגדלים שונים, ומבחר האפליקציות לטאבלטים באנדרואיד אינו בעייתי כמו שהיה בעבר. יש גם טאבלטים עם מקלדת, טאבלטים גדולים (שהם מסך כמו "20 שבתוכו רץ אנדרואיד), ומבחר תצורות נוספות. מגוון – לא חסר.

תכירו – Android TV

כל מי שמכיר את תחום האנדרואיד היטב זמן מה, סביר להניח ששמע על Google TV. זה היה הנסיון הראשון של גוגל לנסות "לכבוש" את הטלויזיה.

הנסיון נכשל כשלון חרוץ מכמה סיבות: קודם כל גוגל התייחסו לטלויזיה כאל טאבלט נוסף עם מקשים וכו'. הם לא סגרו שום דבר עם האולפנים (מה שגרם לכך שהאולפנים חסמו תוך ימים ספורים את Google TV מלנגן ערוצי Online), לא היתה כמעט שום תמיכת DRM, המכשיר עצמו מבחינת "כח" היה חלש מאוד, ושת"פ עם יצרני קופסאות היה מינימלי – סוני ו-Dish הבטיחו שזה יהיה בחלק מהדגמים, לא יותר מזה.

הנסיון השני של גוגל לכבוש את הטלויזיה היה עם Nexus Q – מכשיר שנראה קצת מוזר, אבל היה מבוסס רק על יוטיוב ושאר פתרונות של גוגל והכוונה היתה למכור אותו לציבור במחיר מופרע של 299$. הביקורות קטלו אותו כל כך חזק, שגוגל בסוף לא הוציאה אותו לשוק ומי שביצע הזמנה מוקדמת קיבל אותו בחינם. זה היה אחד הכשלונות הכי מהדהדים של גוגל, כשלון שגוגל למדו ממנו המון.

מכיוון שכחברה שמעוניינת שאנדרואיד יהיה בכל מקום אפשרי (ולפעמים לא כל כך אפשרי), גוגל לקחה את הזמן לחשוב ולתכנן מחדש, תוך לימוד לקחים מהעבר.

עד שגוגל יצאו עם מכשיר, יצאו יצרנים סיניים רבים עם קופסאות קטנות וזולות שכוללות אנדרואיד ושמתחברות ל-HDMI. הגרסאות הראשונות שיצאו היו גרועים הן מבחינת ביצועים והן מבחינת קליטת WIFI, ואילו הגרסאות שנמכרות היום כבר כוללות מעבד 4 ליבות עם אנטנה חיצונית ובחלקם 2 חיבורי USB אך עדיין מדובר באנדרואיד רגיל שקיים לך בטלפון וטאבלט ומחייב אותך לחבר למכשיר (דרך כבל או דרך Bluetooth) עכבר בשביל לבצע ניווט בתפריטים. הגירסה האחרונה שקיימת כיום, אגב, היא MK 903IV כפי שמופיע בתמונה מימין (יש כמובן 1001 חיקויים).

כפי שציינתי לעיל, גוגל הפיקו לקחים מהעבר וכבר בשלב התכנון הם התייעצו עם יצרני הטלויזיות והממירים (קופסאות STB) ורצו לשמוע מה הם רוצים ומה הם צריכים בשביל לעמוד בסטנדרטים.

התוצאה היא Android TV שתצא בקרוב, והיא תיראה כך:

במבט ראשון התמונה די מזכירה את Google TV אך ההבדלים הם עצומים בין Google TV לאנדרואיד TV.

נתחיל בשוק היעד: אנדרואיד TV מיועד ל-3 קבוצות שיחדיו כוללים כמעט את כולם:

  • יצרני הטלויזיות
  • יצרני ממירים (STB), נגני Blu Ray ומזרימי מדיה אחרים.
  • המשתמש הביתי.

אנדרואיד TV כולל מפרט שהיצרן צריך לעמוד בו על מנת למכור פתרון של אנדרואיד TV, הנה המפרט בקצרה:

android-tv1כפי שאתם יכולים לראות, בגוגל הפעם לא מוכנים להסתפק בחצי ג'יגה זכרון ובמעבד חלש, הפעם יש צורך בחיבור גם WIFI וגם חיבור Ethernet, חובה לתמוך ב-2 סוגי ה-DRM הנ"ל לפחות, כך שאנדרואיד TV מהרגע הראשון נותן לך חוויה חלקה וחזקה מבחינת מפרט.

ואיך נשלוט באנדרואיד TV? תוכל לעשות זאת באחת משלושת הדרכים הבאות (חוץ מכמובן לחבר עכבר, אם אתה מתעקש 🙂 ):

  • שלט מינימלי שכולל: 4 כפתורי חיצים, כפתור בחירה, כפתור Back וכפתור Home ומיקרופון
  • אפליקציית שלט שיכולה לרוץ על מכשירי אנדרואיד ו-iOS (טלפונים וטאבלטים)
  • בקר משחק (ג'ויסטיק)

יצרנים כמובן יכולים לקחת את השלט המינימלי ולהוסיף כפתורים איך שהם רוצים, אך הם מחוייבים לתת את המינימום.

הזכרתי מיקרופון, וכאן אחד החידושים המעניינים: גוגל NOW לוקח חלק חשוב מאוד באנדרואיד TV ובמקום להקיש שם סרט או סידרה, אתה פשוט תדבר אל תוך המיקרופון בשלט (או בטאבלט או בטלפון) ותאמר את שם הסרט, סידרה, שחקן וכו' שתרצה, וגוגל NOW יראה לך תכנים בהתאם לשרותים המותקנים לך במכשיר (שרותים כמו Google Play, Netflix, Hulu, Amazon Prime וכו'). תוכל גם להשתמש במיקרופון כדי לבצע חיפוש רגיל, והדפדפן כרום יוכל להציג לך תכנים בדיוק כמו בטאבלט שלך, כאשר הניווט מבוצע דרך השלט.

מבחינת כל ה-ECO System של אנדרואיד, הכל סובב סביב הטלויזיה. כך לדוגמא אם יש מספר ממירים או מכשירים שמחוברים לטלויזיה, אנדרואיד TV יוכל לתמוך (בהתאם ליצרן ולמפתחים) בממירים ובציוד שלך ויהפוך את כל חיבורי ה-HDMI ל-Unified TV, כך שכל דבר, בין אם זה הפלייסטיישן שלך או חיבור HOT או YES או צלחת לויין פרטית או כל ציוד אחר שמתחבר ב-HDMI, או שהוא שרות שידור וידאו מבוסס IP (כמו IPTV וכו') נהיה עוד ערוץ ואז תוכל לעבור בקלילות עם השלט בדיוק לערוץ שאתה מעוניין במקום להשתמש בשלט של הטלויזיה כדי להחליף ל-HDMI אחר ועוד שלט כדי לעבור ערוץ.

גם על צריכת תכנים מקומיים (סרטי Blu Ray לדוגמא) גוגל חשבו והם תומכים באופן טבעי בכל קידודי האודיו והוידאו כולל סינכרון מלא, תמיכה ב-AC3 כולל ניתוב (אם יש לך מערכת סאונד רצינית), וגוגל גם חשבו קדימה והם תומכים כבר מעתה ברזולוציית 4K, קידוד HEVC וקידוד DRM שנחוץ לפי העדפות היצרן.

אבל החלק הכי חשוב באנדרואיד TV הוא האפליקציות. אחרי הכל, לא חסרים היום קופסאות שנותנות לך לצפות בנוחות בטלויזיה ובערוצי On Line שונים, קופסאות כמו ROKU, Fire TV, מערכות HTPC וכו'.

גוגל הרחיבה את ה-SDK כדי לתמוך באנדרואיד TV והיא מפרסמת הוראות ודוגמאות כיצד מפתחי אפליקציות יכולים לקחת את האפליקציה שלהם ולהרחיב אותה לשימוש אנדרואיד TV ששם אין מקשים ואין עכבר אלא חצים, כפתור בחירה, חזרה ו-Home, כך שמפתחים המעוניינים שהאפליקציות שלהם יופיעו למשתמשי אנדרואיד TV, יצטרכו לשנות מעט את הממשק (אפליקציות שלא ישנו את הממשק לא יופיעו ב-Play Store באנדרואיד TV). חברות כמו נטפליקס, Showtime ואחרות לדוגמא – כבר בנו ממשק והן מופיעות ב-Play Store וסביר להניח שמפתחים רבים יוסיפו את הממשק. (על כך – בסיום הפוסט).

אנדרואיד TV גם מסמן התחלה חדשה לגוגל – משחקים. משחקים קיימים כבר כיום לאנדרואיד בטלפון ובטאבלט, אולם המשחקים הללו צריכים להתמודד עם מכשירים שיש להם זכרון מועט או עם אחסון קטן ומעבדים חלשים. באנדרואיד TV לעומת זאת, הדרישה היא למינימום 1 ג'יגהבייט זכרון ומכיוון שהמערכת כבר בנויה עם אופטימיזציה טובה לזכרון (גם של 1 ג'יגהבייט) והדרישה היא למעבד גרפי חזק, משחקים יכולים לנצל את הרזולוציה של הטלויזיה הגדולה (1080P או 720P) ואת המעבד החזק שבתוך ה-Android TV ואת בקר המשחקים שניתן לחבר (אגב, ניתן גם לחבר בקרי משחק מצד שלישי) כדי לאפשר לצופה לשחק משחקים בגרפיקה רצינית עם כמות פריימים מכובדת. זה לא XBOX ONE ולא פלייסטיישן 4, אבל מעבדים כמו Tegra K – שרוב ה-Android TV יהיו איתו – נותנים גרפיקה מהממת. רוצים דוגמא? בשמחה (ההדגמה היא מתוך Shield Tablet של nVidia שמשתמש ב-Tegra K – קרדיט ל-Android Police):

אז עכשיו יש גם משחקים שאתה יכול לשחק עם אנדרואיד TV וכבונוס אתה יכול להתקין ללא תשלום נוסף משחקים שקנית בטאבלט או בטלפון – ישירות על האנדרואיד TV. אין ספק OUYA יהיו בצרות ויקח קצת זמן אבל האיום על הקונסולות המכורות יהיה יותר גבוה.

אחת הבעיות המוכרות באנדרואיד הם העדכונים. אתם בטח מכירים זאת – רכשתם מכשיר, יוצא גירסת אנדרואיד חדשה או תיקון אבטחה דחוף והיצרן או שמשחרר עדכון רק לאחר מספר חודשים או בכלל לא (רמז .. ASUS!). עם אנדרואיד TV כל העניין משתנה וכצרכן אנדרואיד TV אתה מקבל את כל העדכונים ישירות מגוגל, לא חשוב מאיזה יצרן רכשת את האנדרואיד TV והאם זוהי קופסא או שזה בתוך הטלויזיה או נגן כלשהו, אתה תקבל את העדכונים מגוגל.

ועכשיו – לחלק ההפתעה. גוגל הכריזו על אנדרואיד TV בגוגל I/O והם בנו מכשיר דוגמא שמריץ אנדרואיד TV. המכשיר כולל מעבד Tegra-4 עם 2 ג'יגהבייט זכרון, 16 ג'יגה אחסון, חיבור Ethernet, יש WIFI ו-Bluetooth וגוגל מייעדת את המכשיר הזה למפתחים. מי שהשתתף בגוגל I/O בסשן על אנדרואיד TV קיבל אותו בחינם אבל עכשיו גם מפתחים שלא היו יכולים לקבל אותו בחינם, אם נרשמתם לגוגל כמפתחים ואם פרסמתם אפליקציה אי פעם בגוגל Play. לשם כך יש להיכנס לקישור כאן ולמלא את הפרטים.

לסיכום – נראה שבגוגל, בניגוד למתחרים (אפל, שלא לדבר על מיקרוסופט שבכלל "מתה" בשוק הזה) הפיקו לקחים והם כבר עובדים בשת"פ עם יצרנים כמו סוני, LG ועוד 30 שותפים אחרים הן באינטגרציה של אנדרואיד TV לתוך הטלויזיה או הוצאה של מכשיר אנדרואיד TV יעודי או כפלטפורה לממיר (STB), והפעם הם רוצים שאנדרואיד TV יהיה אזרח שווה בדיוק כמו טלפונים וטאבלטים מבוססי אנדרואיד ולא משהו עצמאי (כמו שהיה גוגל TV), ולשם כך גוגל עשו הכל כדי שאנדרואיד TV יהיה מכשיר שתרצה לקנות ולשים בסלון ולהשתמש בו או שאולי תרצה לרכוש טלויזיה – ועדיף שיהיה לה אנדרואיד TV בתוכה במקום כל הזבל שיש ב"טלויזיות החכמות" – אפליקציות שרק היצרן כתב, הן לא מתעדכנות, והן "גן עדן" לכל פורץ אבטחה. ה-ECO System של אנדרואיד כיום כבר מאוד מרשים וגדול ויצרני אפליקציות ותוכנה ירצו להיכנס כדי להרוויח ממכירה של אפליקציות ומשחקים. האם זה יכבוש את שוק הממירים? בעבר הייתי אומר "לא", כיום אני מהסס לשלול. שוק הטלויזיות? אני דווקא מהמר שכן (אם כי זה יקח שנתיים פלוס) כי ליצרן זה מתורגם לחסכון בפיתוח מערכת ותחזוקה. האם זה יכה את שוק הקונסולות? כאן זה תלוי לגמרי במאמצים שגוגל תשקיע מול אולפני המשחקים, אבל אני כן מהמר שמיקרוסופט תראה פחות מכירות קונסולות.

לאלו המעוניינים לקבל יותר פרטים על אנדרואיד TV (בצד הטכני), להלן וידאו מגוגל I/O שמסביר יותר פרטים:

 

מיקרוסופט נגד כרומבוק – סיבוב שני

במיקרוסופט ישנם כמה מנהלים שמאוד, מאוד לא אוהבים את הרעיון שגוגל מצליחה עם מכירות הכרומבוקים (ברבעון האחרון גוגל עם שותפיה מכרו כמיליון חתיכות ורובם הלכו לשוק החינוך). במיקרוסופט לא מבינים מדוע אותם מוסדות חינוך ואנשים פרטיים רוצים לקנות מחשבים ניידים שכל מה שהם מריצים זה דפדפן….

אז הם החליטו להתקיף שוב את מכירות הכרומבוקים. פעם שעברה הם ניסו זאת עם פרסומות (כרגיל, מגוכחות) שהכרומבוק לא מריץ לך שום דבר מעבר לדפדפן. זה – לא ממש עבד, ולכן הפעם הם פנו לשותפים שלהם, יצרני החומרה ומיקרוסופט מקדישה דף מיוחד שמשווה בין כרומבוק למחשב נייד שמריץ Windows 8.1 ובסוף המודעה יש המלצה על דגם של Acer שנמכר בזול – 250$. הצצתי קצת במפרט הטכני ואני יכול להעיד שמדובר על מחשב סופר גרוע: דיסק מכני ישן, מעבד Celeron שהוא יותר גרוע בהשוואה למה שיש בכרומבוקים של היום (הנה השוואה של המעבדים), הוא מגיע עם 2 ג'יגה זכרון (שזה אומר שאם תריצו על ה- Windows הזה כל דבר כמו אופיס 2010, אקספלורר וכו' – צפו לאיטיות כרונית), ולקינוח – סוללה 3 תאים, כך שאם אתם מפנטזים על יום עבודה שלם עם המחשב ללא חיבור לחשמל – שכחו מזה.

וזה מה שמיקרוסופט דוחפת כ"המלצה" במקום כרומבוק.

מיקרוסופט עדיין מתעקשת לפספס מדוע אנשים רוכשים את הכרומבוקים: אף אחד לא חושב שכרומבוק יריץ לו את האפליקציות שהוא משתמש בהם על Windows ומספיק להפעיל כרומבוק בשביל לראות זאת. כרומבוק בא לענות על צורך פשוט: אם רוב הדברים שאתה עושה נמצאים בגישה דרך דפדפן, אז כרומבוק יכול לתת לך את המקסימום של גלישה נוחה, במינימום משאבים ועם סוללה של 10 שעות לערך. זה לא בא להחליף מכונת Windows ואם אתה רוצה לעבוד על עריכת וידאו רצינית או לשחק משחקים כבדים, כרומבוק זה לא בשבילך. לעומת זאת אם אתה משתמש כבד בשרותים של גוגל, גולש בפייסבוק, משתמש בהרבה תוספים של כרום, אז כרומבוק בהחלט יכול להועיל לך.

לי, כאיש לינוקס, אני כותב את הפוסט הזה על מחשב של לנובו מדגם S510P, ואני מריץ עליו Fedora 20. יש למחשב הזה מעבד i7 מכובד עם 8 ג'יגה זכרון ודיסק של 1 טרה, עם כרטיס גרפי נוסף של nVidia, והוא עולה בשוק בערך 3500 שקל. זו אחלה מכונה על הנייר, אבל אם עכשיו אצא לחוות שרתים או אצטרך שאשב באיזו מסעדה ואחרי זה אעבוד בחוץ, המחשב הזה לא יחזיק לי אפילו חצי יום עבודה מבלי שאצטרך לחפש אחרי שקע חשמל קרוב. מכיוון שאני איש טכני, אני יכול על כרומבוק להשתמש בתוכנה כמו Crouton ולהוסיף את הסביבה המועדפת עליי בקלות אם ה-Shell של כרום OS לא מספק אותי או שאפליקציות Web אינן מספקות אותי.

לחברי, איש סיסטם של מערכות מיקרוסופט, הוא יכול להשתמש באחת מאפליקציות ה-RDP שקיימות לכרומבוק או להשתמש באחת מאלפי אפליקציות ה-Web שקיימות כדי לעשות את מה שהוא רוצה לעשות. הכרומבוק לא בא להחליף לו את המערכת העיקרית שלו, אבל כרומבוק יכול לתת לו לעשות כל מיני דברים עם זמן סוללה ארוך.

מיקרוסופט רוצה להתחרות והפתרון שלה הוא להחזיר מחדש את ה-Netbook שתפס בעבר, אבל מיקרוסופט מפספסת את הנקודה שמחשב שנמכר לצרכן ב-250-300 דולר הוא זבל שהמשתמש בו יסבול מאיטיות בכל דבר שיריץ (כי אין מספיק זכרון והדיסק הוא בטכנולוגיה ישנה ואיטית). מי שרוצה מחשב נייד מבוסס Windows לקנות מחו"ל ושיתן ביצועים טובים, המחירים מתחילים מ-600 דולר ומעלה, כפול ממה שמיקרוסופט מדברת עליו.

כרומבוק זה פתרון טוב, לא לכולם, אבל מה שהוא כן עושה, הוא עושה בצורה טובה ויציבה ומאובטחת. לבתי ספר הוא פתרון מעולה כי אין לך בעיות של וירוסים והמנהל הטכני מקבל מגוגל כלי תחזוקה של כל הכרומבוקים, המורה מקבל חשבון מיוחד ב-Play Store כך שאם הוא מחליט שכל התלמידים צריכים אפליקציה או ספר מסויים, זה מתווסף אוטומטית לכל חשבונות התלמידים, ואם נשבר כרומבוק, אפשר לספק לתלמיד מחשב אחר וכל מה שהתלמיד צריך לעשות הוא לבצע Login פשוט והכל חוזר מיידית. אתם רוצים להשוות זאת לתחזוקת PC?

גוגל עשתה שיעורי בית ולמדה את מה שמיקרוסופט מציעה וגוגל מיישמת את הלקחים שמיקרוסופט עדיין מתעקשת לא ליישם, והתוצאה בסופו של יום – יותר תלמידים שמשתמשים בפתרונות של גוגל, ויותר יצרנים ששמחים למכור כרומבוקים. זה כבר הגיע למצב ש-Dell הודיעו ל-CNET שהם לא מצליחים לעמוד בקצב היצור של כרומבוקים ולכן בשלב זה Dell מוכרת אותו לשוק החינוכי בלבד וברגע שיפתר ה-Back log, הם יחזרו למכור אותו גם לציבור. זה משפט שמיקרוסופט ודאי לא תאהב לשמוע 🙂

סקירה: Jabra ROX Wireless

Jabra_RoxWirelessזה זמן רב כותב שורות אלו מחפש אוזניות איכותיות שניתן לחבר לנקסוס 5 שלי ולשאר הציודים שאני מסתובב איתם. ניסיתי מספר סוגי אוזניות והאיכות לא היתה מספקת או שהן לא היו נוחות.

עד שמצאתי את האוזניות הללו.

ל-Jabra יש מבחר מרשים של דיבוריות Bluetooth ואוזניות חוטיות ואלחוטיות, וה-ROX Wireless הן האוזניות החדשות ביותר שלהן.

קצת רקע: בהשוואה לאוזניות חוטיות רגילות, אוזניות אלחוטיות בחיבור Bluetooth תמיד סבלו מאיכות צליל יותר נמוכה עקב דחיסה שהיה צריך לבצע. הפתרון לכך הגיע בסטנדרט Bluetooth 4 LE שגם צורך פחות חשמל ורוחב הפס בין המכשיר לאוזניות יותר גדול, כתוצאה מכך יצרני האוזניות אימצו כמעט מיידית את הסטנדרט והחלו להוציא אוזניות עם Bluetooth 4 LE.

בסידרת ה-ROX חברת Jabra החליטה להשתמש ב-DSP קנייני משלהם שמאפשר לקבל לא רק צליל סטריאופוני עשיר עם טווח צליל מאוד מרשים ובס רציני (מבלי לעוות את החלק הבינוני והגבוה של הצליל, בניגוד לחלק מהיצרנים אחרים), אלא גם עם Dolby DTS (רק שהחלק הזה קצת בעייתי, ראו בהמשך).

מבחינת האוזניות עצמן: הן מגיעות בקופסא שמכילה 3 זוגות של tips לאוזניים ב-3 גדלים. לצערי קצת הפתיע אותי שאיכות ה-tips די זולה, יותר זולה מאוזניות ה-Sony שקיבלתי עם המכשיר הסלולרי (XPeria P). בקופסא נמצא גם כבל USB קצר לחיבור האוזניות למחשב או לכל מטען USB על מנת להטעין אותם וגם 3 זוגות של "כנפיים". אותם כנפיים הם גומי שיש למתוח על האוזניות ולהכניס לאוזן כדי שהאוזנייות יחזיקו היטב בזמן ריצה או פעילות גופנית. גם כאן, לצערי, תכנון הכנפיים די לוקה בחסר והן לעיתים נופלות וחבל שב-Jabra לא חשבו להוסיף שקע מסביב לאוזניות כדי שאותם כנפיים ישבו מבלי לזוז. חוט האוזניות כולל גם 3 כפתורים, 2 לווליום ואחד להפעלה/הפסקה של שיר. כל הכפתורים גם עושים פעילויות אחרות כמו העברת שיר, כיבוי/הפעלה וכו'.

מאחורי האוזניות ישנו מגנט כך שהצמדת 2 החלקים האחוריים אחד לשני מכבה את האוזניות וכך ניתן מצד אחד להניח  אותן כמו שרשרת על הצוואר ומצד שני הן לא יצרכו מתח בזמן שאינך שומע איתן.

החיבור של האוזניות למכשיר יכול להתבצע ב-2 צורות: הצורה הקונבנציונאלית הרגילה (Pair) בלחיצה ארוכה על הכפתור האמצעי בבקר המכשיר, או דרך שימוש ב-NFC. לא מצאתי שום יתרון לחיבור דרך NFC, בין כה אתה חייב להפעיל את ה-Bluetooth כדי להשתמש בהן.

לאחר שביצעת Pair בין מכשירך לאוזניות, תוכל להשתמש בהן בדיוק כמו באוזניות רגילות. Jabra מאפשרת לך להוריד אפליקציה (לאנדרואיד ול-iOS) על מנת לנגן קבצים המאוחסנים במכשיר או וידאו מיוטיוב ובאפליקציה ניתן לבחור אם לשמוע ב-Dolby או לא. מתוצאות הבדיקות שערכתי, ההבדל עם או בלי Dolby הוא יותר בס (כשמפעילים את Dolby) ותו לא. משתמשי אנדרואיד שכבר פרצו את המכשיר שלהם מוזמנים לדלג על התקנת האפליקציה הזו ולעבור למשהו הרבה יותר טוב כמו Viper4android או אם אתם משתמשים בגירסת CM של Cyanogen (או אחת הגרסאות שנבנו על CM) אז אתם לא צריכים להתקין כלום אלא פשוט להשתמש ב-DSP Manager. שם יש הרבה יותר אפשרויות לשחק עם הצליל.

איכות תקשורת מהמכשיר לאוזניות: רוב הזמן התקשורת בין המכשיר לאוזניות עובדת די טוב, אולם היו לי כבר כמה מקרים שאם הטלפון שלי בכיס או בתוך אחד הכיסים בתיק שלי, הקליטה היתה מאוד מקוטעת. אותה בעיה חוזרת אצלי כשאני מחבר את האוזניות ל-ASUS Chromebox שלי (אני בקושי מטר אחד ממנו). זה לא קורה הרבה, אבל זה קורה, ולצערי הבעיה הזו לא מתרחשת רק ב-Jabra אלא גם באוזניות אלחוטיות של יצרנים אחרים.

זמן סוללה: היצרן מצהיר על 5 וחצי שעות שהסוללה תחזיק בשמיעה רציפה. הגעתי בנסיונות שלי ל-4 שעות ו-52 דקות. היצרן מדבר על זמן הטענה של שעתיים וחצי, אצלי לקח שעה ו-8 דקות להטעין אותם ממצב כמעט ריק.

דיבור: האוזניות מגיעות עם 2 מיקרופונים (אחד בבקר ואחד באוזן שמאל) כך שהאוזניות יודעות לנטרל חלק מרעשי הרקע. אנשים ששוחחתי איתם עם האוזניות (מבלי לקרב לפי את הבקר) טענו ששומעים אותי בצורה טובה.

האם אני ממליץ עליהם? שאלה טובה. קודם כל, בארץ המחיר שלהם יקר מאוד – כ-690 שקלים (ב-KSP הם נמכרים ב-621 שקלים אחרי הנחה שניתנת בחנות, משם רכשתי אותן). אם לעומת זאת אין לך בעיה לקנות ב-eBay אז תוכל לרכוש אותן ב-92 דולר בערך (עדיף ליצור קשר עם המוכר ולבקש מחיר ל-FEDEX או EMS כדי שיהיה לך Tracking, זה עולה עוד קצת כסף אבל זה שווה מבחינת שקט נפשי).

האוזניות הללו מעולות לאלו שרצים ועושים פעילות גופנית גם בקיץ וגם בחורף, מכיוון שיש להן הגנה נגד גשם/זיעה ואבק. אני ממליץ לבדוק לפני הרכישה אם הן נוחות עבורך מכיוון שהאוזניות עם הדרייברים קצת יותר כבדים מאוזניות אחרות, ועם הטריק של הכנפיים כדאי שתבדוק שהן נוחות לאוזניים שלך.

מצד שני, אם אתה יכול להסתדר עם חוט ואין לך בעיה להצמיד את הסלולרי שלך לגוף, תוכל לרכוש אוזניות איכותיות במחיר יותר זול וחבל שתשלם יותר רק בגלל שזה אלחוטי.

לסיכום: Jabra בנו אוזניות טובות, הן מבחינת איכות צליל והן מבחינת פונקציונאליות. מבחינת תוכנה נלווית הם מאכזבים והתוכנה שמגיעה מאוד בסיסית ויודעת לנגן רק תוכן מאוחסן מקומית וכל נגן בסיסי יודע לתת הרבה יותר (כולל הנגן Play Music של גוגל שמגיע עם רוב המכשירים). צורת הישיבה באוזן יכולה להיות מאוד נוחה לחלק ומאוד לא נוחה לאחרים (אני אישית עדיין רב עם הכנפיים…). אישית אני מוצא אותן כאוזניות טובות, אבל עם יד על הלב, קשה לי להמליץ אותן לכולם למעט חבריי חובבי הכושר. שאר חבריי שמחפשים להם אוזניות לעבודה בזמן שהם עובדים במשרד על המחשב – חפשו אוזניות אחרות.

הפיטורים הגדולים במיקרוסופט

(עדכון 17.7.2014 – 16:30 – ההכרזה הרשמית של מיקרוסופט).

לפני מספר ימים הוציא מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נדאלה מייל לכל עובדי מיקרוסופט (אפשר לראות אותו כאן). כמיטב המסורת, המייל הארוך הזה מפוצץ במילות Buzzwords אך כפי שרבים במדיה ציינו, במייל עצמו אין ממש "בשר", אין ציון של מה המטרות החדשות, מה הולך להשתנות, מה הולך לעוף ומה יהיו החידושים.

מה שכן מצליחים להבין מהמייל הזה – זה שהולכים להיות פיטורים. מיקרוסופט הכריזה הבוקר (שעון ארה"ב) ש-18,000 איש הולכים להיות מפוטרים לפי הפיצול הבא:

  • 12,500 עובדי מפעלי נוקיה שעבדו שנים רבות – נזרקים בבעיטה החוצה עד סוף שנה זו.
  • 5,500 עובדי מיקרוסופט ממחלקות השיווק, מכירות וגם מהנדסים יפוטרו עד אמצע 2015.

זה לא סוד שבמיקרוסופט בעבר הרחוק היה כיף לעבוד בפיתוח (אם התקבלת לשם כמובן), אולם מה שקרה שם ביותר מעשור האחרון, הוא שהחברה נהפכה למפלצת בירוקרטית ענקית. על כל חתיכת קוד שנכתבה היה צורך באישור דרגים "פוליטיים" שונים, וכל יוזמה חדשה ושינויים שהוצעו "מלמטה" נקברו בבירוקרטיה (למעט אם זו היתה החלטה שהגיעה מגבוה), כך שבאותו זמן שבמיקרוסופט צוותי ה-HR ומחלקות בירוקרטיות אחרות מאמללות את העובדים (ובמקרים רבים גם גורמות לסכסוכים בין אנשי הצוות תוך עידוד הלשנה על עמיתים, או ההמצאה השטנית – להכריח עובדים לדרג עמיתים, בניגוד למצב שקורה בחברות אחרות בהן המנהל האחראי מדרג את אלו הכפופים לו) ועל כל פיפס נעשים 1001 סקרים – החברה פשוט בקושי זזה. חברות אחרות באותו זמן (גוגל) פשוט ניצלו את העניינים האלו כדי לחטוף בערימות עובדי מיקרוסופט ומאוחר יותר גם פייסבוק חזרה על הטריק הזה.

המנכ"ל הקודם של מיקרוסופט, סטיב באלמר, הצליח להביא את החברה לקרשים עם החלטות הזויות כמו רכישת נוקיה ב-7.2 מיליארד דולר, לדוגמא. מדוע מיקרוסופט צריכה לרכוש יצרן טלפונים? הרי נוקיה יצרה ומייצרת מכשירים רבים שהרווח עליהם כיום הוא מזערי (המכשירים שהיו מבוססים על Symbian וכיום הם מבוססים אנדרואיד – סידרת נוקיה X) וסידרת Lumia אמנם מוכרת, אך בכמויות שגורמות למתחרים רק לחייך (ההערכות בשוק הם שעל כל טלפון שנוקיה מוכרת, סמסונג מוכרת בין 4-8 מכשירים), לנוקיה אין חטיבת תוכנה כזו מרשימה שעוקפת את המפתחים של מיקרוסופט, ואם מיקרוסופט חיפשה רק תכנון ויצור טלפונים, היא היתה יכולה לקנות ברבע מהמחיר את חטיבת הטלפונים של HTC לדוגמא, שגם כך היא נמצאת בצרות פיננסיות, אך יש להם את הידע בתכנון ויצור טלפונים ואת המפעלים לייצר זאת – אבל באלמר התעקש על נוקיה, מה שגרם לפיצוץ בינו לבין היו"ר האגדי ביל גייטס, מה שגרם לבסוף שסטיב באלמר קיבל בעיטה מנומסת החוצה.

גם מבחינת חידושים מיקרוסופט השתרכה מאחור מול המתחרים, החל משרותי Cloud שהועתקו מאמזון, ועד Windows Server שלקח למיקרוסופט 4 שנים להוציא גירסה חדשה בשעה שהמתחרים הוציאו לפחות 2 גרסאות חדשות באותו זמן.

המנכ"ל החדש מודיע במייל שלו שהכיוון הראשי השתנה והוא אינו יודע "ציודים ושרותים" (Devices & Services) אלא מובייל ראשון וענן ראשון (Mobile First, Cloud First). מה זה אומר? אולי שמיקרוסופט מעתה יותר תשקיע בפיתוח פתרונות מובייל יותר רציניים גם למערכות מתחרות ותעביר את כל שרותיה לענן? שאלה טובה..

מיקרוסופט אכן עובדת על פתרונות (שהם יותר Clients) למערכות מתחרות כמו iOS ואנדרואיד ואני יכול לציין לטובה שבכל הקשור לפיתוח לאנדרואיד, הם עושים עבודה די טובה (אציין לשבח את client ה-RDP שלהם שלשם שינוי נותן יותר מאשר ה-RDP הקלאסי שכולם נותנים), והם עובדים על עוד תוכנות Client כמו Outlook (גם לפרטי וגם לעסקי אם כי עדיין אין באופק פתרון ל-Hosted Exchange לא לאנדרואיד ולא ל-iOS), רק לפני מס' ימים הם חיפשו בודקים עבור תוכנת One Note שלהם עבור אנדרואיד וגם תוכנת ה-Office (בגירסה מאוד "דיאטתית") לאנדרואיד תשוחרר בחודשים הראשונים ותהיה הראשונה עם הממשק Touch החדש. כל אלו הם דברים מעולים שיתקבלו בברכה ע"י כל ארגון שמתחיל ליישם מדיניות BYOD.

הבעיה המרכזית של מיקרוסופט היא שמאגר התוכנות והמערכות שהיא מפתחת, עדיין תקועים במסגרת ארגונית ומיקרוסופט בקושי נותנת פתרונות התממשקות למערכות אחרות, הנה מספר דוגמאות:

  • מיקרוסופט הצליחה עם Active Directory יותר מכל חברה אחרת שנתנה במסגרת המערכת שלה – שרותי Authentication מקומיים והיא בנתה זאת על סמך סטנדרט מעולה שנקרא LDAP שמיקרוסופט הרחיבו אותו (לקח להם זמן לפרסם את ההרחבות אבל בסוף הם פרסמו). גם שרותי ה-CIFS שלהם הצליחו למצוא מקום וחזקה הן בשרתים והן בפתרונות Storage, אך גם כיום, למיקרוסופט אין איזו "הרחבה" לשרותים האלו ל-Cloud. למיקרוסופט יש מאות אלפים (מיליונים?) של שרתים ומיקרוסופט לדוגמא יכלה להציע במחיר מצחיק שרותי Active Directory מוצפנים מבוססי ענן ושהדבר היחיד בכל הקשור לאותנטיקציה שישב אצלך בארגון הוא מעין "Cache" קטן (כך שבמקרה ואין תקשורת ל-Azure, משתמשים עדיין יכולים להתחבר). השרות עצמו בהחלט קיים, אך אין אינטגרציה עוד מהרמת ה-Role בשרת המקומי למיטב ידיעתי.
    כנ"ל לגבי שרותי CIFS/SMB – הם טובים ברמת LAN, אבל ברמת ה-WAN ומעלה (כולל אינטרנט) הם עדיין גרועים בכמה רמות בהשואה לפתרונות אחרים. מי יודע, אולי מיקרוסופט ישבו סוף סוף עם הקהילה שמפתחת את SAMBA כדי לבנות משהו יותר מתקדם ולא יוציאו (כרגיל) משהו סגור משלהם שאחר כך (שוב) הקהילה תצטרך לרוץ ולשנות דברים רק כי מיקרוסופט שינתה ולא הודיעה/שיתפה אף אחד לפני כן?
  • אחת ה"פרות המניבות חלב" הגדולות של מיקרוסופט היא כמובן ה-Office שהוא הסטנדרט דה-פאקטו בכל הקשור לפורמט מסמכים שונים (וורד, אקסל וכו') ומיקרוסופט מרוויחה ממנו מעולה וכל שנתיים-שלוש מיקרוסופט מוציאה גירסה.
    הבעיה המרכזית של אופיס היא שהתוכנה עדיין PC לחלוטין עם התקנה מקומית של כמה ג'יגהבייט פר PC. אתה יכול לשמור ב-Cloud באופיס 2013 ועוד כמה פעולות שקשורות ל-Cloud – וזהו.
    מיקרוסופט צריכה לקחת את האופיס ולבנות אותו מאפס כ-שרות SaaS. הם כבר התחילו בכך אך מה שיש כיום בגירסת Online היא גירסה סופר מצומצמת שיותר מתאימה לצפיה במסמך ועריכה פה ושם. גירסת SaaS שתרוץ כולה על דפדפנים סטנדרטיים, עם גירסת "Cache" להתקנה בשרת מקומי בארגונים.

ישנן דוגמאות רבות נוספות שמראות את אותה בעייתיות: מיקרוסופט עדיין לא מבינה שהעולם של שנת 2014 אינו העולם של שנות ה-90 ושנות ה-2000: המוצרים שלך צריכים להגיע רשמית עם תמיכה ופתרונות גם למערכות שאינן מיקרוסופט. אם אתה מוציא שרת Sharepoint או שרת Lync או SCOM או כל מוצר אחר, הוא צריך להגיע עם התממשקות למערכות לא מיקרוסופטיות (לינוקס לדוגמא). אם אתה מציע שרותי Web שונים, בין אם זה אותנטיקציה או דברים אחרים, אתה צריך לתת כבר ביום הראשון פתרונות לשפות ומערכות לא-מיקרוסופטיות, כי בעולם של 2014, חברות שאינן Corporate או שאינן הולכות לפי התצורה הקלאסית של X שרתי מיקרוסופט ו-Y שרתי אפליקציות של מיקרוסופט – יתעלמו מהמוצרים שלך כי אין להם תמיכה רשמית במערכות אחרות.

מיקרוסופט, לדעתי, יכולה להרוויח לא מעט אם שרתי האפליקציות שלה היו רצים גם לא בסביבות מיקרוסופטיות (הממ, SQL Server על סולאריס או לינוקס, לדוגמא), אבל כל עוד במיקרוסופט תקועים על השיטה שאם זה נכתב במיקרוסופט אז זה ירוץ רק על Windows, מיקרוסופט לא תרוויח יותר ממה שהיא מרוויחה כיום.

מיקרסופט גם צריכה להביט מסביב וקדימה. הדבר ה"חם" הנוכחי שגוגל, פייסבוק וחברות אחרות מאמצות בחום הוא עניין הקונטיינרים. מדוע למיקרוסופט אין שום פתרון בנושא? מדוע אין למיקרוסופט פתרון זרימת וידאו שתומך בהכל ולא רק ב-Windows ו-מק? מיקרוסופט עבדו עם גוגל על DRM בדפדפן, ועדיין – כל מי שירים פתרון מבוסס Silverlight יצטרך להתמודד עם בעיות באנדרואיד ו-iOS, שלא לדבר על מערכות לינוקס – כי החשיבה של מיקרוסופט היתה (ועדיין) צרה ואינה כוללת מחשבה על פתרון תמיכה  טובה לצד ג'.

האם הפתרון של פיטורי עשרות אלפים יעזור? זה יכול לעזור בחיתוך שומנים, אבל כל עוד מיקרוסופט לא תצא מהראש שרק היא נמצאת ביקום ה-IT והענן, מיקרוסופט עדיין תמשיך להיות בפיגור מול המתחרים, והמתחרים כפי שניתן לראות – לא מחכים ולא נותנים הנחות למיקרוסופט. מיקרוסופט תמיד היתה ה"דארלינג" של ה-Corporate, אך אותן חברות ניצבות היום מול אתגרים שכבר אינם רק תמיכה ב-PC סגור ונעול בחברה.

ואם מיקרוסופט לא מבינה שהגיע הזמן להתעורר ולשנות ולהשתנות עכשיו – אז החדשות מאתמול בווודאי לא עודדו את הנהלת מיקרוסופט: ב-אפל החליטו לפנות לשותף לשעבר ולעבוד יחד. אתם מכירים את השותף לשעבר: IBM. המטרה: אפל רוצה להיכנס בכל הכח לתוך ה-Corporate. אפל כבר שם והחדירה ל-Corporate נעשית בצורה "פיראטית" דווקא מלמעלה (המנכ"ל והסמנכ"ל שרוצים להשתמש ב-iPad שלהם ברשת הפנימית), אבל אפל צריכה את IBM שתתן פתרונות שלה (של IBM) כולל את האבטחה הנדרשת, ומי חברה שמכירה יותר מכולם את עולם ה-Corpoate יותר מ-IBM? לכן אפל ו-IBM הכריזו על שיתוף פעולה מאסיבי שבמסגרתו IBM תמיר אפליקציות שלה ל-iPad, תפתח מוצרים נוספים ושתי החברות ימכרו ל-Corporate את המוצרים החדשים. אני משער שגם בגוגל מודעים לדברים ויהיה מעניין עם מי הם יחברו (אל תתפלאו למצוא את גוגל ואורקל במיטה אחת).

מיקרוסופט ואנדרואיד – לאן?

לפני כשנה בערך החלו שמועות לצאת מבחור בשם אוון נלסון (הידוע בטוויטר שלו כ-evleaks) על מכשיר של נוקיה שיקרא X ושהוא יריץ .. אנדרואיד. לאוון יש רקורד בהחלט מרשים של חשיפת מכשירים ותוכניות של חברות הרבה לפני שיצא מוצר כלשהו לשוק, אבל עדיין אנשים היו ספקנים. בכל זאת, באותו זמן העיסקה לבליעת חטיבת הטלפונים של נוקיה (יש לה עוד חטיבות) היתה לקראת סיום ומה פתאום שמיקרוסופט תשווק טלפונים מבוססי אנדרואיד? רבים סברו שמדובר בעוד מוצר שמהנדסי נוקיה עבדו עליו פנימית והוא לא יצא לשיווק.

המכשיר יצא, לא מכשיר אחד אלא שלישיה. הנה הוידאו של נוקיה שמציג את המכשירים:

אם תסתכלו בוידאו, לא תמצאו ולו אזכור אחד שהטלפון מריץ אנדרואיד. בנוקיה עשו הכל כדי לבדל את עצמם ממכשירי אנדרואיד הרגילים, בנו Launcher חדש ואף הזמינו מפתחים לעשות שינויים קלילים באפליקציות שלהם ולמכור אותם דרך ה-Nokia Store (אין Google Play באותם טלפונים. כמובן שלא לקח זמן רב עד שמישהו פירסם הוראות פשוטות איך לבצע root למכשירים ואיך להתקין את כל החלקים של גוגל על המכשירים).

מדוע נוקיה מוציאה את סידרה X עם אנדרואיד ולא עם Windows Phone? התירוץ הרשמי הוא שאלו מכשירים שמיועדים לארצות מתפתחות (יש למכשיר מקום ל-2 כרטיסי SIM) והמכשירים הם בעצם מכשירים זולים שיתנו גישה לשרותי מיקרוסופט ושבעתיד אותם משתמשים יעברו למכשירים היותר "אמיתיים" המבוססים Windows Phone. מי שמאמין לתירוץ הזה, יש לי גשר לשום מקום למכור לו.. באותן ארצות מתפתחות ה-Windows Phone מחזיק קרוב ל-0% בשוק בגלל שהמכשירים יקרים וכמות האפליקציות שכתובות עם ממשק בשפה המקומית שואף לאפס.

מה שרבים כיום מאמינים, ובמידה מסויימת של צדק, זה שסידרת X של נוקיה היא בעצם התשובה של מיקרוסופט לשווקים מתפתחים וזאת במקום מערכות הפעלה יותר ישנות כמו ה-Symbian.

עד כאן הכל טוב ויפה. מיקרוסופט יודעת שהיא לא הולכת להרוויח מהשוק הזה כמעט שום דבר. למשתמשים שם יש חבילות DATA קטנות ויקרות, ולאנשים שם אין שום כסף עודף לרכוש אפליקציות בתשלום של מספר דולרים פר אפליקציה. אף אחד לא ירכוש חבילות Skype Out ואף אחד שם לא הולך לרכוש מקום על ה-Cloud של מיקרוסופט עם המכשירים הללו. זה נסיון של מיקרוסופט להתחרות ביצרנים מקומיים על השווקים המתפתחים, וזהו שוק מאוד תחרותי, שוק שרק לפני כחודש נכנסה אליו באגרסיביות מתחרה אחת שמוכרת למיקרוסופט – גוגל עם הפלטפורמת Android One שיציע למשתמשים מכשיר במחיר זול (פחות מ-100$), ללא כל מיני קאסטומיזציות, עם עדכונים ישירות מגוגל.

אז יש סידרת קצה תחתון למיקרוסופט בשם Nokia X שמריצה אנדרואיד, ושאר המכשירים נמצאים תחת השם Lumia משתמשים במערכת ההפעלה Windows Phone 8.1. אתה רוצה לפתח אפליקציה למכשירים של מיקרוסופט? לך כתוב את האפליקציה ל-Target של WP 8.1.

זוכרים את evleaks? ההוא שצדק עם ההדלפה על נוקיה X? אז לבחור יש הדלפה חדשה..

מה זה אומר בעצם? עד כה, כפי שציינתי לעיל, כל מכשירי ה-Lumia היו מריצים אך ורק Windows Phone ומפרט טכני שנע בין מעבד דו ליבתי ו-1 ג'יגה זכרון עד 4 ליבות ו-2 ג'יגה זכרון וכמובן גודל אחסון (Flash) שונים – 16,32,64 ג'יגהבייט וכו'. עכשיו הולך להיות גם מכשיר Lumia שמריץ .. אנדרואיד.

והבלאגן מתחיל.

קודם כל, למי שלא ידע, גוגל עובדת בשיטת הפיחות הזוחל בכל הקשור לפתיחת אנדרואיד. יש כמובן את גירסת ה-AOSP שהיא Android Open Source Project שכל אחד יכול לקחת אותה ולהרים  אותה על כל דבר, אבל לגוגל יש חלקים סגורים שגוגל בהחלט מעודדת את המפתחים להשתמש בהם. אתה צריך משהו יותר מדויק מה-GPS? צריך שרותי DRM? צריך סטרימינג חלק? מעקב תוצאות משחקים ועוד 1001 דברים? תשתמש ב-API של גוגל עם הקוד הסגור שהם לא משחררים. צריך לדחוף הודעות למשתמש? גוגל תשמח לתת לך את השרות במחיר מצחיק אבל שוב – תצטרך להשתמש במשהו שגוגל לא פתחה. אתה יצרן ציוד שרוצה להפיץ אנדרואיד ולתת שרותי עדכון? גוגל תשמח לחתום איתך חוזה ואתה תצטרך לעמוד בכמה דרישות כשחלק מהם זה שהחנות, עדכונים וכו' – עוברים דרך גוגל. השרותים האלו נקראים Google Mobile Services.

מה מיקרוסופט תעשה? תחליף את כל שרותי ה-GMS בשרותים משלה? טכנית הם יכולים לעשות זאת, אבל אז אנחנו חוזרים למצב שאין לך שום תאימות כמעט לאנדרואיד (חכו, עוד לא דיברנו על אפליקציות שכתובות ב-C או ++C עם ה-NDK), מה שיצריך חברות ומפתחים לשנות את האפליקציות שלהם כדי שהם ירוצו בסביבת ה-MSDroid (אם נקרא לזה כך), אבל מדוע שמפתחים יתאמצו בכלל לעשות זאת? מפתחים בודדים אולי יסכימו, אבל כפי שאמזון למדה על בשרה רק לפני מספר שבועות – חברות משחקים כמו EA או King פשוט לא מוכנות לעשות זאת. הן בונות אפליקציה שרצה על מכשירים פופולריים, מעבירות את ה-APK לגוגל ומרוויחות מהמכירות. גם יצרני חומרה שכותבים אפליקציות משלימות לציוד שלהם לא ישכתבו חלקים מחדש רק בגלל שמיקרוסופט ביקשה.

אז AOSP יהיה בעייתי, החלפת כל שרותי ה-GMS של גוגל בשרותי Windows Phone לא תעזור למצב. יש כמובן פתרון פשוט שמיקרוסופט תחתום הסכם רישוי עם גוגל, אבל זו תהיה ה-אירוניה של החיים: מיקרוסופט גובה מכל יצרן חומרה מספר דולרים פר ציוד מבוסס אנדרואיד או ChromeOS ופתאום מיקרוסופט תשלם על רישוי? זה בחיים לא קרה במיקרוסופט, הם רגילים להיות בצד השני, בצד שגובה, לא משלם (כמובן שאם היה קורה דבר כזה, הייתי מת להיות הזבוב על הקיר היכן שלארי פייג' נפגש עם מנכ"ל מיקורוסופט לדון בתנאים).

אז מה הולך להיות עם זה? מיקרוסופט בשום מצב לא הולכת לרדת מ-Windows Phone. אם היא תפתח איזו "סביבת תואמות", אז אני מאמין שגוגל תעשה למיקרוסופט מה שמיקרוסופט עשתה ל-IBM עם OS/2 (זוכרים את Win32S?) ופשוט תשנה חלקים ב-GMS, ומכיוון שרוב המכשירים בשוק מקבלים את עדכון ה-GMS אוטומטית, לא צפויה להיות בעיה למכשירים שמריצים אנדרואיד מלא של גוגל, אבל כן תהיה בעיה למכשירים של מיקרוסופט…

כרגע המצב במיקרוסופט לא נראה טוב. אם השמועות האלו נכונות, זה אומר שחברות פשוט לא מוכנות לפתח עבורך אפליקציות ובלי אפליקציות רשמיות, פחות אנשים ירצו לרכוש את המכשיר שלך. שימוש בטכנולוגיה מתחרה יכול לתת פתרון זמני אבל כמו שבלאקברי למדה על בשרה, תאימות לאנדרואיד לא עזר לה במכירת מכשירים (במיוחד שגוגל עושה מאמצים לדחוף את המפתחים החוצה מ-Dalvik לכיוון ART ובלאקברי לא יכול להריץ שום דבר שקומפל ומשתמש ב-ART).

* תודה ל-ARS Technica על המאמר שלהם באותו נושא.

תחזית לגוגל I/O 2014

היום בשעה 7 בערב (זמן ישראל) יפתח רשמית כנס גוגל I/O. בשונה מבעבר, הפעם ההרצאה הראשית (ה-Keynote) לא יהיה כאורך הגלות (3 שעות) וגם לא יחולק ל-2. ההדגמות וההכרזות ירוכזו בשעתיים הראשונות

אמנם אינני נביא, אבל ניסיתי ללקט ממה שידוע עד כה מה הולך להיות מוכרז. פוסט נוסף יפורסם לאחר ההכרזות:

  • AndroidWear – גוגל שמה דגש מיוחד על "ציוד משלים" שמריץ אנדרואיד ונותן לך חיווים יותר וחוסך אינטרקציות עם הטלפון הסלולרי שלך. בכנס יוצגו מכשירים חדשים מהחברות LG, מוטורולה וכמובן – סמסונג. הימור שלי: סמסונג תציג מכשיר בדיוק כמו המכשירים הקודמים שלהם, רק שהוא מריץ AndroidWear ולא Tizen או אנדרואיד מלא רגיל. מוטורולה תציג את ה-Moto 360 וכולם מחכים לדעת כמה הוא יעלה, מחיר גבוה מדי – ומוטורולה תפסיד התלהבות של רוכשים פוטנציאליים רבים.
  • גירסת אנדרואיד חדשה: בניגוד לעבר, אנדרואיד מנסה שיטה חדשה (שמועתקת למען האמת מאפל ומיקרוסופט) גוגל מחר תדגים את ה-Preview של גירסת האנדרואיד החדשה.. גירסת האנדרואיד כרגע לפי ה-Commit נקראת רק L ומחר יתגלה השם שלה. היא תתן תמיכה במעבדי 64 ביט, תהיה לה תצוגת אייקונים חדשה, תמיכה ב-OpenGL 4.4 (כך שמשחקים מהדסקטופ יהיה קל יותר להמיר אותם לטאבלט) ועוד הרבה דברים חדשים. סביר להניח שמחר נראה רק את האמולטור/SDK מכיון שלא מדובר בגירסה סופית אלא רק על Preview.
    תחזית שלי (אחרי הכנס): מהרגע שגוגל יוציאו קוד מקור החוצה של ה-Preview, תוך כמה ימים קהילת "יצרני" ה-ROM תוציא גירסאות אנדרואיד חדשות המבוססות על ה-Preview, כך שתוכלו להריץ את זה על המכשירים הפופולריים (אם כי כמובן זה לא יהיה יציב עדיין).
  • עיצוב חדש: גולת הכותרת של כנס I/O השנה הוא עניין העיצוב. גוגל בנתה עיצוב חדשה שנפרס החל מהשעון, טלפון, פאבלט, טאבלט ועד הדסקטופ (כולל מכשירי אייפון ואייפד) ויהיו הרבה הרצאות איך בעצם לבנות עיצוב לאפליקציות (Web או אפליקציות אנדרואיד/iOS) כך שהמשתמש יקבל חוויה מיטבית, לא חשוב באיזה מכשיר הוא ישתמש כדי לצרוך את האפליקציה. בעבר גוגל נתנה פה ושם הדרכות כיצד לבנות ממשקים לאפליקציות טאבלט וטלפון אולם הרבה המשיכו "למתוח" אפליקציות טלפון כדי שירוצו על טאבלט למרות שהתוצאה מזעזעת (בישראל: אפליקציות של קופ"ח מכבי, בנק דיסקונט ועוד).
  • אנדרואיד מתרחב: סביר להניח שנקבל הדגמה על אנדרואיד שרץ כמרכז מדיה למכוניות עם שליטה יותר מורחבת כמו מפות וגם (כך לפי השמועות) פתיחה וסגירת הרכב.
    במקביל, גוגל לוקחת סיבוב נוסף על הטלויזיה וסביר להניח שנראה את Android TV עם ממשק חדש ולא כבעבר – לנסות לעשות את הטלויזיה כ"טאבלט". תהיה תמיכת DRM חזקה (לשמחתם של האולפנים) והשמועות מדברות על Tegra K שישב במכשיר ואפילו ג'ויסטיק, אם זה יהיה נכון, זו תהיה הזדמנות מצויינת לחברות המשחקים להסתכל שוב על אנדרואיד כקונסולה שתתחרה ב-XBox וב-PS4.
  • טלפונים וטאבלטים: טכנית יש כבר נקסוס 6 ונקסוס 9 (ה-9 ייוצר ע"י HTC ולגבי ה-6 אין עדיין מידע). השאלה הגדולה היא האם גוגל תכריז רשמית על אחד מהם או שתיהם (וכמובן כמיטב המסורת, 6000 מפתחים שיגיעו ל-I/O יקבלו אחד מהם מתנה). הימור שלי – גוגל רוצה לראות יותר אפליקציות מעוצבות עם דגש לטאבלט ולכן היא תכריז ותתן את הנקסוס 9. אגב, נקסוס 10 מת.
  • פרויקט ARA, הטלפון המודולרי של גוגל – סביר להניח שלא נשמע עליו בשעתיים של ה-Keynote אלא במהלך הכנס עצמו.
  • כרום, אנדרואיד – כולם מחכים ליותר שילוב בין כרום לאנדרואיד וסביר להניח שנקבל עדכונים על Chrome Apps שירוצו בצורה ישירה על כרום, אנדרואיד ו-iOS. אני מהמר שנקבל גם עדכון ל-Chromebook Pixel (אולי גוגל סוף סוף תחתוך את מחירו ביותר ממחצית?).
  • גוגל+ – שנה שעברה רוב הכנס היה על גוגל+, השנה אין שום הרצאות מיוחדות עליו (רובו עדיין לא רשמית – מת והאותנטיקציה הולכת לעבור לשם אחר: Google Identity). לפני דקות ספורות גוגל הכריזה שבגוגל + תוכל לערוך תמונות מחדש גם לאחר שערכת אותם. למקצוענים – זה NDE בגירסת WEB.
  • יוטיוב – גוגל צפויה להכריז על גירסת מנוים: אתה תשלם משהו חודשי, ותקבל גישה ישירה לכל השירים (ולשם שינוי, תוכל גם לשמוע אותם כשמסך המכשיר שלך כבוי). הגדולים כבר חתמו הסכמים עם יוטיוב, חברות האינדי לעומת זאת – עדיין מתקוטטות עם יוטיוב ויוטיוב מאיימת שהם יחסמו ניגון מוסיקה שלהם. סביר להניח שבדקה ה-99 הם יגיעו להסכם כלשהו, הרגולטור האירופאי כבר החל להתעניין בחוזים של יוטיוב וזה הדבר האחרון שיוטיוב צריכה.
  • רובוטים, אינטיליגנציה מלאכותית, אינטרנט דרך בלונים ולוויינים, רכב שנוסע לבד ועוד – לא יוזכרו בכנס כנראה, הם עדיין בפיתוח. בכל זאת, גוגל צריכים להשאיר משהו להמשך השנה..

כפי שציינתי לעיל, פוסט נוסף יהיה לאחר ההדגמות בשעתיים הראשונות.

שנה לפרוייקט Loon

project-loonבשנה שעברה גוגל הכריזה על פרויקט חדש, פרויקט Loon. במסגרת הפרויקט, יעופפו בלונים בגוגבה רב ויספקו שרותי אינטרנט.

כמות הסקפטיים שהיו לפרויקט היתה ענקית, החל באלו שמבינים בבלונים ושאמרו שאין מצב שבלון ירחף 100 ימים באויר, המשך באלו שאמרו שה-Latency יהיה היסטרי ועד ביל גייטס שצחק/קטל על הפרויקט.

בקיצור, כולם היו בטוחים שזה עוד פרויקט שיפול עוד לפני ההשקה הרשמית שלו.

רק שרבים שכחו שאם ב-Google X הולכים על פרויקט, הזוי ככל שהוא ישמע, הוא נבדק היטב מבחינת אפשרות ביצוע ורק לאחר מכן מתחילים לתכנן ולהקים אותו.

הפרויקט הוכרז ב-15/6/2013. שנה עברה. איך התקדם הפרויקט? הפרויקט התקדם, והתקדם המון.

ראשית, גוגל, כמו גוגל, החליטו לחקור לעומק את עניין הבלונים מדוע הם לא מחזיקים ימים רבים והם בשיתוף פעולה של היצרן מצאו פתרונות (כמו .. לא לתת לעובדים ללכת עם נעליים וגרביים רגילות על הבלונים מכיוון שכל טיפת חור על הארץ, מתורגמת לחור ענק לאחר כמה ימים כשהבלון כבר למעלה).

במקור Loon היה אמור לעבוד על תדרי WiFi, אך לאחר שבגוגל X התנסו עם זה, הם החליטו לשנות כיוון ומ-WiFi הם עברו ל… LTE עם קצבים הרבה יותר גבוהים: תחנה נייחת תקבל קצב של 22 מגהבייט (100+ מגהביט), וגם טלפון יוכל להתחבר ולקבל מהירות של 5 מגהבייט (40 מגהביט). זה כמובן לא Google Fiber אבל ממצב של אזורים רבים ללא שום תקשורת למצב של 100 מגהביט נייח – זו התקדמות ענקית.

חברות הסלולר עקבו בעניין אחר פרויקט Loon ובהתחלה לא היה ידוע להן האם גוגל הופך להיות מתחרה שלהם או לא. רבים הניחו שגוגל הולכת להתחרות בחברות הסלולר מבחינת תקשורת נתונים ולפיכך רבים חשבו שהפרויקט מיועד לכשלון מהדהד: הרי שום מדינה דיקטטורית/איסלמית לא תסכים להרפות את הצנזורה שלה מול חברה אמריקאית מתחרה. דמוקרטיה, בשביל אותן מדינות – לא בשטחן (אתם מכירים את אותן מדינות, אלו שאוסרות על נשים לנהוג, שמחייבות נשים להניק את תינוקן במשך שנתיים, גם אם הגוף של האם לא מסוגל להנפיק חלב, אלו שמכריזים שאתאיסטים הם טרוריסטים, המדינה של קים ג'ונג און וכו').

גוגל לא מעוניינת להיכנס למריבות הפוליטיות ולא מעוניינת לפתוח צינור עוקף צנזורה. גוגל דווקא מציעה חיבור LTE שמחובר לספק הסלולר של אותה מדינה, כלומר כל תשתית ה-Loon תשמש כ-Extension לתשתית ה-DATA של אותן חברות סלולר במדינתן..

ולפתע – גוגל הפכו להיות ה-Darling של חברות הסלולר. כל חברות הסלולר, מהגדולות והידועות ועד הקטנות דווקא רוצות לעבוד עם גוגל. אחרי הכל, כשמדינה משתרעת על שטחי ענק (תחשבו באפריקה) ועשרות או מאות קילומטרים מפרידים בין עיר לעיר, פתרון של Loon שמחובר לספק הסלולר של אותה מדינה יכול לתת לך חיבור DATA (ו-Voice שכנראה יבוצע ב-Encapsulation כמו HD Voice) גם כשאין לו שום אנטנה למרחק קילומטרים רבים – נשמע כמו פתרון מעולה.

מה עם אותם דיקטטורים ושאר נבלות? הם גם ישמחו לקבל את שרותי Loon בידיים פתוחות. אחרי הכל, עם כל השחיתות שיש שם, כבר יש חברת תקשורת סלולר והיא רוצה להרוויח. גוגל יכולה לעזור עם ה-Loon? זה יתורגם לעוד הרבה לקוחות מבלי שחברת הסלולר תוציא כמעט כלום מבחינה כספית – מי החברה שלא תסכים?

פרויקט ה-Loon אינו בא לתת תשובה רק למדינות העולם השלישי אלא גם לארה"ב ולאירופה, ובעצם לכל חברת סלולר שרוצה לתת שרותי Data ויש לה "חורים" רציניים מבחינת כיסוי כי אין הצדקה כספית להעביר סיב אופטי לאורך מאות קילומטרים שבסופו מתחברים 4 משתמשים, 3 גמלים ושועל. עם Loon יש פתרון וגם ניתן לנשום לרווחה מבחינת יח"צ ורגולטורים – חברת הסלולר הידועה לשמצה XYZ בשיתוף גוגל מוכנה בשמחה לתת לאותו אזור נידח חיבור Broadband.

גוגל עובדים בקצב זריז, גם בפרויקט Loon. לפי כתבה באתר Wired, עד סוף השנה המערכת תהיה פעילה עם 100 בלונים שמסתובבים סביב כדור הארץ, וב-2015 בגוגל שואפים שיהיו בין 300-400 בלונים שמרחפים ונותנים שרות.

כך זה נראה באחד מבתי הספר בברזיל, מקום שלא היה שם חיבור לאינטרנט בכלל.

וזו – רק ההתחלה. גוגל שופכת כסף על ימין ועל שמאל בנושאי אינטרנט מגובה רב. לפני כחודשיים הם רכשו את Titan Aerospace שמייצרים דאונים שמרחפים באויר ומשמשים כראוטרים מעופפים. לפני שבוע – חצי מיליארד דולר על Skybox Imaging שאמנם יעזרו רבות לגוגל בכל הנושא של מפות עם פירוט הרבה יותר רציני, אך אל תתפלאו לגלות שגם הצוות של Skybox נהיה בחלקו צוות של Loon כזרוע משלימה. מדוע גוגל משקיעים כל כך הרבה כספים? לעניות דעתי, התשובה נעוצה בכך שגוגל בסופו של דבר תרצה לתת רוחב פס הרבה יותר גבוה לכולם ובכל מקום אפשרי בכדור הארץ, על האדמה או באויר ולגרום לאנשים יותר ויותר להשתמש בשרותי גוגל.

התביעה של ענב גנד גלילי ותזכורת על הרשת

עדכון: מתקיימת התרמה באתר Headstart התרמה למימון ההגנה נגד הנתבעים. לפני שאתם נכנסים, רואים שהמטרה הושגה וסוגרים את הלינק, תרומתכם רצויה על מנת להקים קליניקה שאם מחר מישהו מחליט לעשות עליכם סיבוב רק כתבתם שלא אהבתם משהו מבחינה טכנית, הקליניקה תוכל לעזור לכם משפטית, אז עשו טובה, שלפו כרטיס, ותתרמו קצת (לעצמאים: זו הוצאה מוכרת לצרכי מס, אם שכחתם!)

עדכון שני: רוצים לראות איך ענב גנד גלילי שורפת את עצמה מבחינת גוגל Trends? זה נראה כך.

בימים האחרונים קיבלו מספר אנשים טכניים וערוץ 10 הודעות תביעת לשון הרע שהוגשה נגדם ע"י ענב גנד גלילי. התביעה עצמה (שניתן לראותה כאן ותודה לעידו קינן שפירסם אותה, הוא גם בין הנתבעים) נסובה סביב הוידאו בו הופיעה ענב בתור "מומחית סייבר" (כך לפי הכיתוב בתחילת וידאו זה) וההרצאה היתה תחת הכותרת "מידענות רשת עמוקה". הוידאו הזה בעבר הוסר ע"י איגוד האינטרנט, אולם ברשת כמו ברשת, שום דבר לא באמת נעלם ועד מהרה העלו אחרים את הוידאו, קישורים שותפו בכל אתר שמדבר על טכנולוגיה וע"י בלוגים רבים אחרים. ענב, שמציגה את עצמה בכרטיס ה-קפה דה-מארקר שלה כאשת "אסטרטגיה וניהול", הצליחה בהגשת תביעה נגד מספר רב של נתבעים, ליצור אסטרטגיה קלאסית של יריה עצמית ברגליה, וברשותכם אסביר זאת במספר נקודות:

  1. הנתבעים: כפי שתיראו בכתב התביעה, לא פחות מ-26 נתבעים. חלקם ידועים כמו ערוץ 10 והתוכנית "צינור לילה", וחלקם האחר הם אנשי מחשבים, וגם את העיתונאי עידו קינן. אותם אנשים, שדווקא מרוויחים לא רע, יכולים להתאגד (וסביר להניח שיעשו זאת) ולשכור את התותחים הגדולים ביותר לתחום לשון הרע ועל פניו, סיכויהם לנצח גדולים. במקרה שהם יפסידו הם יוכלו גם לממן ערעורים, אם יהיה צורך בכך. אני גם די בטוח שהם גם יגישו תביעה נגדית עם בקשה של סכום רציני לפיצוי כל הנתבעים.
  2. התוכן: אין לי מה לאמר הרבה על הוידאו, ואני סמוך ובטוח שאלפי אנשי IT, אנשי תקשורת ואנשים טכניים אחרים (כולל כותב שורות אלו) ישמחו להעיד בפני בית המשפט כי חלקו הגדול של התוכן שמופיע בוידאו הינו שגוי, מוטעה, עם אי דיוקים רבים ולא ניתן להתחמק מהמסקנה הברורה כי מי שהגיש את התוכן אינו יודע על מה הוא מדבר. אין מדובר פה בטעות קטנה אחת של בלבול בשם קובץ זה או אחר או בלבול בקונפיגורציה זו או אחרת שיכולים לקרות ע"י כל אדם, בין אם הוא איש טכני או לא – אלא מספר גדול של טעויות.
  3. הרשת: אינני יודע אם ענב שכחה, אבל הרשת לעולם אינה שוכחת. וידאו הוסר? אם הוא מספיק חשוב, מישהו כבר ימצא דרך להעלות אותו מחדש. דף הוסר? גוגל שומרת Cache, וכפי שקיבלנו רק לפני מספר ימים דוגמא מאלפת מגוגל והחלטת בית המשפט של האיחוד האירופאי שציווה על גוגל להסיר דפים שאנשים מבקשים: גוגל מסירה אך ורק מגוגל EU אך אינה מסירה מגוגל האמריקאי. יותר מכך, גוגל גם תדגיש בפני הגולש האירופאי שדף התוצאה שהוא נמצא בו, הוסר/שונה וכי ניתן למצוא את התוצאה האמיתית בגוגל USA (הכוונה google.com), כך בעצם הפכה גוגל את החלטת השופט להחלטה שאינה שווה את הנייר שעליו היא נכתבה.

מה שענב גלילי גרמה במו תביעתה היא לרצף חדש של תוצאות חיפוש עדכניות על התביעה שהיא הגישה ועל שמה בעצם. הקורא הסקרן אולי ינסה עתה לברר על שום מה התביעה ועל איזה וידאו הוא מדבר. אם הוא יקפוץ ל-youtube ויחפש ענב גנד גלילי, הוא ימצא לא רק את הוידאו המלא ב-3 חלקים שקיים שם, אלא גם את גירסת "המיטב" וגם את הקליפ מהתוכנית "צינור לילה" שמדגיש כמה דברים לגבי תוכן ההרצאה הנ"ל. אם מדובר בלקוח פוטנציאלי שחשב לשכור את ענב גנד גלילי, זו הנקודה שבה הוא מחליט לחפש מישהו אחר. ככה עפה לה הזדמנות פוטנציאלית לעבוד. ולסיום עניין קטן לגב' גנד גלילי שאולי היא שכחה: בוידאו הזה מדברת הגב' גלילי על "גלגול נשמות". לא אכנס לתוכן הקליפ ועל אמיתות או אי אמיתות של "גלגול נשמות" (ולמי ששואל לדעתי: אין עדיין הוכחה קונקרטית אחת לקיום גלגול נשמות, והכוונה הוכחה שלא ניתן להפריך), אולם כאחד שהקדיש כמה שנים טובות למחקרים של נושאי מיסטיקה שונים, מצאתי כי עומק הויכוחים שם הוא כעובי נייר פרגמנט וחיש קל הצד הנגדי מוציא את הקלף של "זו האמת שלי". מכאן והלאה ויכוח עם אותו אדם שווה לויכוח עם החתולות שלי. במחשבים לעומת זאת, אין הדבר כך. ביט יכול להיות דלוק או כבוי, אין אמצע ואם יש ויכוח, על כל פיפס קיים RFC שקובע מה צריך להיות וכיום ישנם מספיק גופים שיכולים לתת תשובות מוסמכות לעניינים שישנו מצב לא ברור, ולכן ויכוחים על תוכן הוידאו לא יהיו בגלל שמה שיצויין על ידי הנתבעים כשגוי, יהיה מוסכם על כולם כשגוי, וזה מה שיפה בלוגיקה של מחשבים, ולכן יהיה קל מאוד להסביר לשופט כי דין תביעה זו להיזרק לפח, לכל הפחות. אם תביעה היא הצעד האסטרטגי של גברת גלילי בתור מענה למה שהיא חטפה, אז לעניות דעתי האישית, זוהי האסטרטגיה הכי גרועה שיש.

תוספת 17/6/04: מישהו שלח לי אתמול לינק למאמר הזה בוואלה בו טוען כותב המאמר הלל גרשוני כי "הלינצ'טרנט בענב גנד גלילי באמת היה מוגזם". אני כמובן מכבד את דעתו של כותב המאמר אך לחלוטין אינני מסכים איתו. ענב לחלוטין עושה סלט בין חומרה לתוכנה, ושטויות יוצאות מפיה מכאן ועד להודעה חדשה ואנשים טכניים שרואים דבר כזה לא יכולים לשתוק בגלל סיבה פשוטה אחת: זילות המקצועות הטכניים! אנשים מקצועיים קורעים את התחת יום וליל בלימודים ובפרקטיקה כדי להגיע למה שהם מגיעים וכשהם רואים מישהי מחרטטת שטויות כמו בוידאו, הם מתעצבנים ובמיוחד הם מתעצבנים כשהיא מציגה את עצמה כ"מומחית". רבותיי, נשים את הקלפים על השולחן – רוב הדברים שנאמרו בוידאו הם חירטוט גדול ואפשר למלא עמודים על גבי עמודים שבהם ניתן להראות שאלו שטויות במיץ עגבניות.

אז כן, אנשים לוקחים ללב שמישהי מציגה את עצמה "מומחית" ומחזקת בעצם את הטענה שרבים מודעים לה בתחום ה-IT: יש המון מתחזים כ"מומחים" ובלי לציין שמות, אני יכול לאמר לכם שגם עיתונות המחשבים בישראל קושרת כתרים לכל מיני אנשים שהובילו מהלכים מבריקים כביכול, רק שאותם מנהלי עיתונים לא יודעים שמחרטטים אותם! אותו דבר קורה גם בחברות ישראליות גדולות שמשלמות מיליוני שקלים על פתרונות בשעה שניתן להשיג פתרון יותר רציני בעשירית המחיר. מדוע זה קורה? בגלל שבמקרים רבים נותנים לגורמים מנהלתיים בעלי "הילה" של ידע רציני להחליט דברים במקום להתייעץ דווקא עם האנשים הטכניים שעובדים עם הדברים יום יום, ורוב הנתבעים בתביעה זו הם אותם אנשים שמכירים את המערכות הטכניות מבפנים כך שהם יודעים היטב מה עובד ומה חירטטו להנהלה ומכרו לה ומדובר בזבל טכנולוגי.

אז אנשים מגיבים בלהט. לא ראיתי שאף אחד מהנתבעים קילל את הורי התובעת, או ירד לפסים אישיים של קללות רחוב. ובקצרה: ענב, דיברת שטויות? חטפת מאנשי מקצוע ומהמדיה. תבעת? גם אם תוציאי כסף, שמך נשרף לחלוטין וכרגע את חופרת בור יותר גדול לעצמך. נראה אם עכשיו תמצאי בתחום עבודה.

כמה מילים על ה-WWDC של אפל

wwdc-2014אפל פתחה אתמול רשמית את כנס המפתחים העולמי שלה (WWDC) עם תצוגה בת שעתיים של דברים חדשים שאפל פיתחו. אני מעוניין להתייחס לכמה נקודות שאפל הכריזו.

אפל הכריזו על גירסה חדשה ל-iOS, גירסה 8. בגירסה זו ישנם תוספות רבות כמו אוטומציה לבית (עדיין אפל צריכים להרחיב על כך), שיפורים ויזואליים בממשק, הכנסה סוף סוף של Widgets צד ג' (משהו שקיים עוד מאנדרואיד 1.6!), אפשרות סוף סוף להחליף למקלדת אחרת כמו Swipe (שוב, קיים באנדרואיד מאז 2.0!), שיפורים ב-Notifications ועוד. אפל באמת, בלי שמץ של ציניות, הוסיפו המון חלקים שהיו קיימים אצל המתחרים והוסיפו עוד דברים נחמדים מאוד. כשמגיע מחמאות לאפל – אני בשמחה אתן.

אבל הבעיה המרכזית, למי שלא שם לב, היא שאפל שוב נוטשת משתמשים קבועים שלה. היכן? בדיוק בחלקים שקשורים לאינטרקציה חיצונית, מחוץ לאייפד/אייפון/מק. כך לדוגמא, ב-iOS 8 אתה יכול להתחבר ישירות מהמק אל הטלפון שלך ולהשתמש בחבילת הגלישה הסלולרית, כל זאת מבלי לנגוע בכלל בטלפון שלך (אגב, הפונקציה הזו לא תהיה פעילה מיד, יש צורך שהספק הסלולרי שלך יאפשר זאת, מה שיגרור בוודאי בישראל עלויות נוספות לחבילה שלכם, לפחות בהתחלה. זוכרים איך חברות תקשורת סלולריות מסויימות בישראל גבו יותר על Tethering? אותו דבר). אפשרות מאוד נחמדה אחרת היא לקבל את ההודעות ולשלוח אותם ישירות מהמחשב שלך, בין אם מדובר ב-SMS, ב-iMessage וכו'. תוכל לשלוח הודעות גם מהמחשב כולל וידאו, תמונות וקול. הטלפון נמצא מחוץ להישג ידך ויש שיחה? תוכל לענות ולהוציא שיחות ישירות מהמחשב שלך מבלי שהמכשיר יהיה ליידך (שוב, רק כשספק התקשורת שלך תומך ב-WIFI Calling, משהו שעדיין לא נתמך בארץ). או הפונקציונאליות הנחמדה שאם אתה כותב אימייל באייפון/אייפד שלך, תוכל להמשיך לכתוב אותו ישירות מהמחשב או מאחד המכשירים שלך – שזה מאוד נחמד.

הצרה? כל אותן פונקציות זמינות רק לבעלי מק. אם אתה מאוד אוהב את האייפון שלך והמחשב שלך הוא PC שמריץ Windows, אתה לא תקבל אף אחת מהפונקציות הללו. רבים מהחברות היו מוכנים להכניס מק במקום PC ל-Corporate, אם היו חבילות אופיס ועוד כמה תוכנות זמינות למק עם עברית (כן, אני יודע שיש אלטרנטיבות, אבל שום חברה גדולה לא תהיה מוכנה להכניס מק לעובדים שלה אם אין לו אופיס 2010/2013/2014 עם עברית מלאה מובנית ומיקרוסופט עדיין מתעקשת שלא ליישם RTL מלא באופיס על מק).

מכאן נעבור למשהו אחר שאפל הכריזה: שפת תכנות חדשה שנקראת Swift (לתשומת לב אפל: תכינו פנקס צ'קים, השם בשימוש ע"י מכון אקדמי אחד, ע"י Adobe ועוד כמה). המטרה? לתת ביצועים יותר גבוהים לאפליקציות שמפתחים כותבים.

מבחינה תחבירית של השפה, אפל לקחו מכל חור אפשרי. הם העתיקו הרבה חלקים מ-Python, מ-Javascript, מ-Lua, מ-RUBY ועוד כמה שפות. גם Swift כמו שפות רבות אחרות, משתמש בקומפיילר כדי להדר את הקוד לשפה בינארית והוא משתמש ב-LLVM.

אפל רצו להרשים את המפתחים והציגו ביצועים של הצפנה עם RC4. עם Python היתה מהירות של X1 ועם Swift פי 220. זה נראה מרשים למי שלא כתב שום קוד ב-Python, אך אם תשאלו מהנדסים בגוגל (בגוגל משתמשים המון ב-Python וכל מהנדס תוכנה שם מחוייב לדעת את השפה) ובמקומות אחרים – הם יאמרו לכם שהכל תלוי איך אתה כותב, איזה ספריות אתה משתמש כדי לכתוב את האפליקציה וכו'. אפל מנסה להשוות תפוחים לתפוזים (Python לא משתמש בקומפיילר כמו בשפות C או ++C והוא מריץ קוד ישירות). והם כמובן לא חשפו את הקוד שמראה מה הם עשו כי אם הם היו חושפים, אחרים היו שמחים להראות שניתן להציג ביצועים הרבה יותר גבוהים מ-Python. ככלל Python לא בנוי להתחרות מול C או ++C או כל שפה שמתקמפלת לקבצים בינאריים, Python מיועדת לכתיבת קוד שיכול לרוץ בכל פלטפורמה עם מינימום שינויים (ובמקרים רבים אין צורך בשום שינוי קוד) והיא מיועדת לכתיבת אפליקציות שלא מצריכות מהירות. Swift לעומת זאת, בנויה כדי למשוך מפתחים חדשים וכדי לתת להם שפה שנותנת מהירות.

הבעיה המרכזית עם Swift היא ששוב – אפל חושבת רק על עצמה ולא על שוק המפתחים. שפת Swift יכולה לשמש אך ורק לפיתוח אפליקציות למק ול-iOS. לעומת זאת, המתחרים כשמוציאים שפה נוקטים בשיטה אחרת: מיקרוסופט לדוגמא הוציאה בזמנו את #C ל-Windows אך היא גם הגישה אותו ל-ITU כדי להפוך אותו לסטנדרט חדש ובמקביל הם סייעו ל-Xamarin להכין קומפיילר ללינוקס ולאנדרואיד כך שתוכל מבחינה טכנית לכתוב אפליקציות לסביבות לא מיקרוסופטיות עם #C. גוגל כששחררה את GO, שחררה אותו מהרגע הראשון ללינוקס, מק ו-Windows, וגם ל-FreeBSD והכל כקוד פתוח. אפל כמובן לא משחררת כרגע אפילו שורת קוד אחת מ-Swift.

למי שמעוניין ללמוד Swift – עכשיו זה הזמן, אבל עדיין, חברות שכותבות אפליקציות למכשירי אייפון/אייפד יצטרכו או לכתוב קוד ב-Swift ו-Object C או להתעלם מ-Swift. הסיבה? אפל בינתיים לא רוצה לשחרר שום runtime שיאפשר לקוד שנכתב ב-Swift לרוץ על מכשירים מבוססי iOS 7 אלא רק על iOS 8, ו-iOS 8 לא ירוץ על אייפון 4 ואייפד 2, כך שקוד שנכתב ב-Swift לא ירוץ על מכשירים אלו.

אפל מרוויחה מ-Swift קהל יותר גדול של מפתחים חדשים (השפה באמת קלה ללימוד, מאפשרת שילוב של Objective C ב-Swift ולהיפך, והיא גם, אציין לטובה, עוזרת בכתיבת קוד יותר מאובטח), אבל היתרון הגדול שיהיה ל-Swift בהמשך הדרך, הוא שתוכל להדר את האפליקציה שלך לא רק שתרוץ על מק ו-iOS, אלא שהיא תוכל לרוץ ב-2 הפלטפורמות גם כשהמק כבר לא ישתמש יותר בצ'יפ של אינטל. "סוד" גלוי וידוע הוא שאפל מאוד רוצה לנטוש את המעבדים של אינטל כדי להוציא מחשבי מק מבוססים ARM ועם אורך חיי סוללה שנמדדים בימים ולא בשעות, אבל הדרך שזה יקרה עדיין ארוכה והמעבד הכי חזק שמבוסס ARM ממשפחת A53 ומעלה, עדיין מציע ביצועים די גרועים מאוד בהשוואה למעבדים כמו i5 או i7 (תסתכלו לדוגמא בטבלה הזו) שמציגים תוצאות פי 10 ומעלה יותר מכל מעבד מבוסס ARM ועוד לא דיברתי על מעבדים מבוססי Xeon כמו שיש במק פרו – אבל אפל רוצה לעבור, ואולי ה-A9 (ה-A8 כבר בייצור ע"י סמסונג בטקסס) יקבל בתוכו כמה חלקים נוספים שמזכירים דברים שקיימים ב-i7 של אינטל, ואז המפתחים לא יצטרכו לתכנן את כל האפליקציות מחדש אלא רק לקמפל ולשחרר.

עוד נקודה אחת שלא כל כך קשורה ל-WWDC אך כן קשורה בעקיפין לאפל ולעיצוב GUI ולכן אני כותב אותה למפתחים ולמעצבי UX: גוגל בזמנו שחררה מדריכים וקליפים כיצד לעצב ממשקי משתמש למכשירים בגדלים שונים, ורוב המעצבים לאייפון/אייפד די התעלמו מההוראות. אחרי הכל, הם מפתחים למכשירים של אפל, מה להם ולאנדרואיד? זה איכס פיכס, נכון? אז זהו – שאפל הולכת (לפי השמועות) להכריז בספטמבר (כנראה) על האייפון 6, ושוב יהיה שינוי רזולוציה מאסיבי, שוב יצטרכו לתכנן אייקונים ואת הממשקים לאפליקציות. גוגל, בכנס I/O שיערך עוד שבועיים (וישודר כולו ב-יוטיוב. הידד, אין צורך מכשיר אפל כדי לצפות בשידור!) תקדיש את רוב הכנס לעיצוב גרפיקה וממשקים למכשירים בגדלים שונים, אז גם אם אתם שונאים שנאת נפש אנדרואיד, תציצו בוידאו. אולי תחסכו לעצמכם עבודה בעתיד כשעוד מכשירים מבית אפל יצאו עם רזולוציות שונות.