מיקרוסופט ופספוס קהל היעד

אם תשאלו כל חברת יעוץ גדולה על מכירות של טאבלטים בהשוואה למחשבים ניידים ונייחים בשנתיים האחרונות, תוכלו לשמוע שהצפי הוא שכבר בשנה-שנתיים הקרובות, הטאבלטים יעקפו את מכירות המחשבים הניידים. חברת IDC הוציאו דו”ח עם תחזית שב-2013 טאבלטים יעקפו את מכירות המחשבים הניידים ועד 2015 הם יעקפו מכירות מחשבים ניידים ונייחים יחד. הנה גרף שמראה את הדברים נכון לרבעון ראשון ב-2013:

IDC Tablets to outsell notebooks in 2013, all PCs in 2015

הסיבה לכך היא פשוטה: כשאפל הוציאו את האייפד הראשון, הם הצליחו להמציא את שוק הטאבלטים בכך שהם חשבו ברצינות על המשתמש, על הצרכים, סוללה, משקל, נוחות וכו’, ועד היום הם מכרו מיליוני מכשירים. מיקרוסופט לעומת זאת התעקשו ללכת על מעבדים של אינטל, על פתרונות שהיו כבדים (מבחינת משקל), לא נוחים, עם חיי סוללה קצרים, ובקיצור – הם היו סיוט למשתמש ומיקרוסופט ושותפיה לא הצליחו למכור כמעט כלום.

בשנת 2013 אנשים קונים יותר ויותר טאבלטים כמכשירים משלימים (וזאת במקום לרכוש מחשב נייד כמכשיר משלים). אנשים רוצים מכשיר שיהיה קל מאוד, שיתן ביצועים והכי חשוב – שיתאים למגע אצבע ושיהיו לו מספיק אפליקציות לבצע מה שהלקוח רוצה מבלי שהוא יצטרך ללכת למחשב שלו. מה שהתחיל בעבר כמכשיר לצפיה בסרטים וגלישה מזדמנת ברשת עם משחקים פה ושם, מצפים ממנו ליותר.

חברת ASUS היתה בין הראשונות לנסות טאבלט משולב עם מקלדת (סידרת ה-Transformer). זה הלך לאט אך בעולם זה צבר תאוצה משמעותית שגם המתחרים החלו לשים לב לכך (במיוחד HP) וסידרת הטאבלטים הזו נמכרת בהתאם לציפיות של ASUS, והם ממשיכים להוציא דגמים חדשים עם אותו עקרון. חברות אחרות שמשווקות מקלדות לטאבלטים כמו אייפד מוכרות מקלדות רבות (כך לפחות לוג’יטק טוענת), כלומר יותר ויותר אנשים מעוניינים להרחיב את הטאבלט שלהם ממצב של צריכת מידע – ליצירת מידע.

מיקרוסופט, גם כאן, הגיעה באיחור ניכר, והוציאה את טאבלטי ה-RT יחד עם שותפיה. נקודת המכירה המרכזית של ה-RT? “יש אופיס מובנה”, רק שהאופיס כמובן הוא קצוץ כנפיים כשפונקציות רבות חסרות, ואין לך את הרכיב העיקרי שבגללו אנשים “מכורים” לאופיס – אפליקציית ה-Outlook

כפי שציינתי, יותר ויותר אנשים מחפשים לעשות דברים דרך הטאבלט או דרך הסמארטפון שלהם, ואחד הדברים שאנשים מחפשים הוא Office או משהו קרוב לכך. כולם מכירים את Google Docs שמאפשר לך ליצור/לערוך/לצפות בקבצי מעבד תמלילים, מצגות ומסדי נתונים דרך הדפדפן או דרך תוכנה במכשיר הטאבלט/סמארטפון שלך. גם אפל רוצה להיכנס לשוק הזה והיא תשחרר בעתיד הקרוב את חבילת ה-iWork שלהם לשימוש דרך כל דפדפן מודרני, תהיה מערכת ההפעלה אשר תהיה.

מיקרוסופט, שעושה הרבה מאוד כסף מאופיס, החליטה לנקוט  בשיטה אחרת מהמתחרים. הם הרי שולטים בשוק ה-Office ולכן הם החליטו למכור את גירסת האופיס האחרונה במגוון גרסאות, כאשר ברוב הגרסאות אתה משלם תשלום חודשי עבור שרותי דוא”ל, אחסון קבצים, שרותי Server (כמו Exchange וכו’) לפי כמות המשתמשים. המכנה המשותף? לעבודה מלאה תצטרך את מחשב ה-Windows שלך עם תוכנת האופיס ויש גם גירסת Web שחסר לה פונקציות רבות (נסו עם גירסת ה-Web לבנות טבלה רצינית עם חישובים אוטומטיים מורכבים, לא תצליחו כי מיקרוסופט לא בנתה את זה בפנים. תרצו לערוך מסמכים במשותף עם חברים? גם זה לא קיים ועוד המון דברים שקיימים בגירסת דסקטופ לא קיימים בגירסת Web).

הפספוס של מיקרוסופט בקטע הזה הוא ברור: אנשים רוצים לערוך וליצור תכנים גם בדרכים וגם במקומות אחרים כשהמחשב שלהם לא לצידם, והם מעדיפים לעשות זאת בדפדפן. אישית, לא היתה לי בעיה לשלם מספר דולרים למיקרוסופט בחודש אם היה לי שרות כזה והייתי יכול לערוך וליצור מסמכים דרך הדפדפן כמו במחשב האישי שלי (במיוחד שהמחשב העיקרי שלי מריץ.. לינוקס).

לשמחתי, נראה שבמיקרוסופט מתחילים להתעורר ולא כל כך לאהוב את התחרות, ומה מיקרוסופט עושים כשיש תחרות? (בד”כ הם “משפצים” עובדות, אבל לא הפעם) – מתחילים לשנות דברים. הם שחררו לאחרונה גירסה סופר-מצומצמת לאייפון שמאפשרת לך לראות (פחות או יותר) מסמכי אופיס על הטלפון, ועריכה מאוד מאוד מינימלית.

הנה וידאו של Microsoft Garage, עם הדגמה של מה שהולך לקרות עם האופיס, והכל מתוך הדפדפן.

לגבי היפנוזה

נמרוד הראל פירסם מאמר ב”הארץ” לגבי “צייד המכשפים” – וזה כמובן מסע ההפחדות נגד היפנוזה.

במדינתנו הנחמדה, הסטטוס של היפנוזה בכלל הוא: מותר לשימוש רק אם אתה פסיכולוג, פסיכיאטר או רופא שיניים ועברת הסמכות ומבחן של משרד הבריאות.

סיפור קצר: בזמנו כשהייתי עדיין עם המחקר מיסטיקה, רציתי לבדוק את הדברים מהצד של התת-מודע, בלי הפילטר של המודע. מתנדבים פוטנציאליים לא היו חסרים, אך לא היה לי את הידע כיצד להפנט. חיפשתי בארץ קורס להיפנוזה. הייתי מוכן לשלם את כל המחיר, ללמוד כל מה שצריך ללמוד בתור הקדמה, שיטות היפנוזה, אזהרות וכו’, אולם אף אחד לא היה מוכן לקבל אותי כי אני לא פסיכולוג/פסיכיאטר/רופא-שיניים.

כששואלים את משרד הבריאות מדוע זה אסור לאנשים אחרים ללמוד היפנוזה, יוצאים כל הסיפורים שההוא וההוא “נתקעו” בהיפנוט והיה צריך לכך “טיפול מיוחד” (נמרוד מתייחס לכך במאמרו) ועוד כל מיני הפחדות שאני מאמין שחלקם הגדול מצוצים מהאצבע או מומצאים.

אולם החשש הכי גדול של משרד הבריאות זה שמהפנט מאן דהוא יהפוך אדם לרובוט, עבד נרצע שימלא את רצון המהפנט ללא עוררין ובכך תישלל חרותו של המהופנט.

נעזוב לרגע את ההיפנוזה, ונעבור לנושא אחר.

נדמיין סיטואציה פשוטה: אני מכיר אותך. אתה נשוי, עם ילדים, אתם משפחה מאושרת, אך אני שמעתי שאתה גם קצת … קינקי. אני עוקב אחריך ומוצא שאתה שוכב מהצד עם איזו טרנסקסואלית או עם גבר. אשתך כמובן לא יודעת על כך. אני מהחליט להטמיע מצלמה כלשהי ואני מצלם אותך (מבלי שתדע כמובן). לאחר מספר ימים אני נפגש איתך ואני מראה לך את התמונות. אני כמובן לא מעוניין שמשפחתך תדע על הנושא ואינני מעוניין לפרק את משפחתך, אבל … אני זקוק קצת למזומנים. אני לא מחפש להכביד עליך, ואסתפק ב-1000 שקל, כל שבוע.

מה אני עושה בעצם? אני יצרתי מצב שלי יש יתרון עליך, ואני מנצל את היתרון לרעתך ולטובתי. אני לא מהפנט אותך כדי שתביא לי 1000 שקל כל שבוע, אני משתמש בשיטה אחרת כדי להשיג בדיוק את אותה תוצאה ואתה כמובן מודע לכל הדברים. תמיד יהיו לך 2 אפשרויות: או לשלם לי או לשתף את אשתך ולשאת בתוצאות (מה שסביר להניח שיקרה בסופו של דבר).

אם ניקח את קביעת משרד הבריאות וניישם אותה כאן, יש לאסור ייבוא מצלמות ולהתיר זאת אך ורק לצלמים מקצועיים.

את תוצאות ההיפנוזה ניתן להשיג במגוון דרכים, וניתן לעקוף את האיסור בקלות. איך? פשוט: נניח ואני מעוניין בלהפנט מישהו. כל מה שעליי לעשות זה:

  • לשכנע את המועמד שבעיות מסוימות שיש לו ניתן לפתור בהיפנוזה.
  • לשכנע מהפנט (בין אם בשכנוע רגיל או שכנוע פיננסי – כמה אלפי שלים וכמעט כל מהפנט יקח את הכסף ולא ישאל שאלות) להפנט מישהו, ולהטמיע מילות מפתח שאסכם איתו ובזמן ההיפנוזה שיסביר למהופנט שגם אם אני אציין את מילות המפתח – התוצאה תהיה אותה תוצאה.

כלומר בתוך 2 פגישות ומספר שטרות מרשרשים, אני יכול להשיג מה שרציתי. משרד הבריאות לא יכול לבוא אליי בטענות וגם לא המשטרה. אני לא הפנטתי איש ואין לי את הידע, זוכרים?

זה לא מסתיים כאן. את אותה תוצאה של היפנוזה ניתן להשיג בעוד דרכים, להלן “טעימה”:

  • דמיון מודרך: רבע שעה של דמיון מודרך, עם כל מיני שבילים, דלתות, מפתחות (וכמובן רצון של המדמיין) יתנו לי גישה מלאה אל התת מודע של הבחור שיושב מולי.
  • אני יכול לברר האם מי שאני מעוניין לגשת לתת מודע שלו הוא “מנהל” או “מנוהל”, ולהפגיש אותו עם כל מיני “שולטות BDSM” בשיטות המנטליות. סביר להניח שלאחר פגישת סשן איתה (לאו דווקא במובן של קשירות/הצלפות) וכמה שטרות מרשרשים, אקבל גישה מלאה.

ויש עוד כמה וכמה שיטות – כולן מאפשרות בסופו של דבר גישה מלאה לתת מודע, בערנות או במצב היפנוטי מלא. מכאן – השמיים הם הגבול למה ניתן לעשות. סתם דוגמא פשוטה: לאחר הגעה לסיטואציה הזו, אם אני אומר שיש מלאך ליידי, הוא יראה מלאך, ואם אומר לו שהמלאך רץ לקראתו, סביר להניח שאותו בחור … ינסה לברוח, למרות שאין פיזית אף מלאך שם.

עכשיו שאנו רואים שיש מספר שיטות להגיע לאותו מצב של שליטה בתת-מודע (וגישה לתכנים שם), האיסור של משרד הבריאות הוא .. די עקר, ניתן לעקיפה בקלות. זה מילא, אבל יש פה משהו אחד שכרוך ב… נזק.

שוב, סיפור קטן על עצמי: לפני כעשור לערך שמתי לב שיש לי בעיה מסויימת: אני רוצה ללמוד תכנות בשפות נוספות מלבד אסמבלר ובייסיק אך כשאני פותח ספרי תכנות אני קורא, לאחר מספר עמודים אני מפהק, ואחרי עוד מספר עמודים אני מתחיל “לנקר” ובסוף אני סוגר את הספר ויורד מזה. חלק מהאנשים יאמרו “המוח שלך מאותת שזה לא מעניין אותו”. זה נכון? לא. תכנתתי באסמבלר בעבר (וזו שפה קשה!), אני יכול לצוטט מפות זכרון של כמעט-כל מחשב 8 ביט ו-16 ביט, כל רגיסטר וכל הפקודות (כולל לא מתועדות). אם זה היה משעמם את המוח שלי, לא הייתי זוכר את הדברים עד היום.

מכיוון שאז זה היה חשוב לי (היי, לא ידעתי ש-8 שנים אחר כך אני אפתח עסק..), נפגשתי עם מספר פסיכולוגים לגבי בירור העניין ורצון לטפל בבעיה. כל הפסיכולוגים והפסיכולוגיות שהקשיבו לי הנהנו, והסבירו שיש צורך במספר מפגשים על מנת "להבין ולנסות לפתור” את הבעיה. כמה מפגשים? אף אחד לא נוהג לציין מספר, אך תחת לחץ מתון כולם רמזו שזה יותר מ-10 פגישות.

ניסיתי לשאול לגבי
אופציית היפנוזה. אני אאשר (גם בחתימה על הסכם) למטפל להפנט אותי, למצוא את הבעיה דרך ההיפנוזה ולטפל בבעיה נקודתית, ואני מוכן לקחת אחריות מלאה (כל עוד כל התהליך מוקלט). כמה הסכימו לכך? 0. כולם העלו הסתייגויות, חלקם העלו את הנקודה של “להיתקע” ושלל תירוצים נוספים שלא אקטואליים ולא נכונים.

לי מהצד זה נראה יותר כמו עניין פיננסי. למה לסיים בעיה ב-400 שקל (מחיר ממוצע לפגישה דאז) כשאפשר להוציא מהמטפל 4000 שקל ומעלה?

לעניות דעתי, יש צורך לפתוח את תחום ההיפנוזה כמו במדינות אחרות בעולם (בשום מקום אין את ההגבלה כמו שיש בארץ, אגב). אפשר לפתוח את זה בצורה מסודרת ולאפשר לאנשים ללמוד את הנושא ואם צריך – לעבור מבחנים רשמיים, ובכך לתת לאנשים יותר אופציות בטיפול בבעיותיהם. כך בדיוק התחיל עניין הקואוצ’ינג בישראל, לאחר שלאנשים נמאס לשלם אלפי שקלים לפסיכולוגים וללא להתקדם אפילו צעד אחד.

היפנוזה לא מאפשרת לאדם לדעת שפה שהוא אינו מכיר והיא אינה מאפשרת לאדם לעשות דברים על-טבעיים. היא כן מאפשרת לגשת ישירות לבעיה בתוך רגעים ספורים ולטפל בה ברוב המקרים וכל זאת בפגישה אחת. זה כמובן לא מבטיח “הוקוס פוקוס”, אבל זה יכול לשפר דברים בצורה ניכרת, והחוק כרגע רק מסייע לאלו שדווקא מעדיפים להרוויח יותר (למעט רופאי שיניים שצריכים את ההיפנוזה ככלי להקלה בסבל של כאבים) ולהתעלם מהיפנוזה עם הגישה ישירה ואת זה צריך לשנות.

אם במשטרה ובפרקליטות רוצים מעוניינים לנהל מסע צייד-מכשפות על חוק ארכאי, אז כדאי שהם יבינו שיש דרכים רבות אחרות להגיע לאותה תוצאה מה שדי מעקר את החוק הארכאי, שלא דבר על כך שאי אפשר לתבוע על משהו שאדם מסכים לו מלכתחילה.

הגיע הזמן להתקדם.

פירמידות הוקמו ע”י חייזרים?

מישהו שלח לי היום לינק לאנציקלופדיה של YNET וספציפית לקטע שבו אלו שכתבו את האנציקלופדיה עונים לשאלות גולשים.

אני אצטט את הקטע המטריד:

שאלה 1: למה כתבתם שהטענה לפיה מבקרים מעולמות אחרים הם שבנו את הפירמידות, היא טענה חסרת שחר? לדעתי זו אמירה יהירה. זה שטרם מצאנו באופן ודאי תרבויות מחוץ לכוכבינו, עדיין אינו מהווה הוכחה לכך כי הן אינן קיימות. לכן אפשר לטעון שטענת בניית הפירמידות על ידי חייזרים היא טענה שסבירותה נמוכה ביותר, אולם מדעית לא ניתן לפסול אותה על הסף.

תשובה: לגולשת היקרה שלום. יש משהו בדברייך. אומנם, כפי שציינת, בערך הפירמידות נכתב כי תאוריה זו היא חסרת שחר. אולם אישית אני סבור, כי אכן אפשרי כי הפירמידות נבנו על ידי ישויות מעולמות אחרים. יתר על כן, אני מאמין כי קיימת אפשרות סבירה לא פחות, שהפירמידות הן בעצמן ישויות חייזריות שכאלה, והן השולטות למעשה במטריקס הנתפס בעינינו כמציאות. למרבה הצער נראה כי הציבור הרחב אינו כשיר מספיק להתמודד עם טענות מהפכניות שכאלה, ועל כן הוחלט לעת עתה, להותיר את נוסח הערך כמות שהוא.

מדוע זה מטריד? כי לפי דעתי, אנציקלופדיה אמורה לתת מידע מדעי קונקרטי ולהשאיר את תיאוריות החייזרים וחוצנים לכל מיני אנשים הזויים.

הפירמידות במצרים ניבנו ע”י המצרים (רק חלק מהם ע”י עבדים יהודים, לא כולם!) והם ניבנו עם הכלים שהיו אז בלי שום חוצנים. איך אני יודע? כי אם מישהו היה מחפש בגוגל, הוא היה מוצא לדוגמא את המאמר הזה שמופיע בנשיונשל ג’יאוגרפיק שמסביר מדוע הם לא ניבנו ע”י שום חייזרים אלא בשיטת בניה מאוד יחודית אבל ארצית לחלוטין ואיך אדם אחר וגוף צרפתי אחר הגיעו ביחד למסקנה ולפתרון ההגיוני לגבי הפירמידות.

הפתרון לתעלומת בניית הפירמידות, מתוך נשיונל ג’יאוגרפיק

 

קצת עצוב לראות אנשים שמתיימרים לתת תשובות מדעיות מכניסים תיאוריות של חייזרים ובמקום לענות לחובבי חוצנים תשובה החלטית, הם מצדיקים את התיאוריות ההזויות.

ושוב – הצעת חוק ב"קנה" לאיסור מיסטיקה בארץ

בשבוע שעבר קיבלתי 2 טלפונים מגורמים שונים בכנסת. לא אציין את שמותיהם (ביקשו ממני שלא), אך נראה כי שוב מספר חברי כנסת וגורמים נוספים רוצים לנסות להעביר חוק שיאסור מתן שרותי מיסטיקה (הווה אומר: אסור לתקשר ללקוחות, אסור לפתוח קלפים, קפה וכו' וכו').

מה קרה שנזכרו בזה עכשיו? אין לי מושג ירוק, אבל לאחרונה שודרה כתבת הוידאו הבאה בערוץ 2 (תודה ל-MAKO):

הבטחתי לאלו שפנו אליי בטלפון שאכתוב פוסט מפורט שמסביר מדוע הרעיון גרוע, ולהלן הסיבות:

סיבה ראשונה: אם חוק כזה יאושר, זו תהיה המדינה הראשונה בעולם המערבי שאוסרת דבר שלא רק מותר בכל מדינה מודרנית, אלא תופס מקום די ידוע מבלי שיסתכלו עליו כדבר מוזר. קחו לדוגמא את אנגליה, ארץ שזה כישוף לדוגמא אינו משהו שולי, אלא משהו ידוע, עם חגים ופסטיבלים שמתפרסים על פני רחובות שלמים. ככלל, באירופה אפשר למצוא בכל מדינה חנויות בגדים, ממתקים, חנויות לאלקטורניקה וגם חנויות לדברי מיסטיקה וקבלת שרותי "פתיחה" ולא כמו בישראל שרוב רובם של המיסטיקנים עושים זאת באיזה חדר צדדי או "קליניקה" צדדית. האם אנו באמת רוצים להיות "אור לגויים" עם חוק כזה?

סיבה שניה: חוק כזה לא יעבור שום בג"צ והוא מצליח "לדרוך" על כמה חופשי עיסוק למיניהם, חופש פולחן ועוד. חופש פולחן אינו יכול להיות סלקטיבי בצורה של: 3 הדתות הגדולות כן, ושאר הקטנות לא, ומה לעשות שרוב הדתות "רומזות" בצורה עדינה או גסה (תלוי בדת) למאמיניהם לגרום לאחרים "לראות את האור". כך לדוגמא רבנים מסויימים מבטיחים ברכה והצלחה למבקרים הפונים – אם רק ישמור הפונה את השבת, יניח תפילין, יאכל כשר וכו' וכו'. נסו לבטל את זה, תפגשו בש"ס והסיעות הדתיות האחרות. ככלל, ש"ס מרוויחה מזה יפה מאוד בתקופת הבחירות.

סיבה שלישית: זה לא יוריד אפילו מיסטיקן אחד מהמפה. מדוע? כי הם פשוט ישנו Title. אני לא מתקשר, אני יועץ. אני לא פוחת בקלפים, הקלפים רק עוזרים לי "להתרכז" ועוד שלל דרכים נוספות לעקוף חוק כזה. תסמכו על הראש היהודי בקטע הנ"ל.

סיבה רביעית: זה לא פותר מאומה. רואים את הבחורה בכתבה שמדברת בטלפון לגבי המצגת? רואים את הבחורה ששואלת לגבי מתי תתחתן? לא חשוב אם עירא ידידי או עבדכם הנאמן או כל ספקן אחר (גם אם יביאו את ג'יימס ראנדי) ינסה להכניס לוגיקה בהן, זה לא יעזור. היא תרצה לשמוע מהמיסטיקנית מה דעתה על העיסקה והאם ללכת לכאן או לכאן במקום לשכור יועץ מקצועי שיביט על המספרים, יבדוק את התנאים ויתן את דעתו המקצועית. כנ"ל לגבי אותה בחורה שהלכה לאותה מיסטיקנית שנקבה לה תאריך לחתונה. אם היא תתחתן באותו תאריך, המיסטיקנית תגרוף את כל הקופה בכך שהיא תשוויץ לכולם כמה היא צדקה (ככה ריקי קיטרו עשתה קופה בכך שהיא נקבה יום בשבוע שיתפסו את האנס בני סלע), ואם היא תטעה? היא תגיד "הבחורה לא האמינה".

אי אפשר בשום דרך, גם מבחינת חוק, לחסל את תופעת המיסטיקנים/ות. מיליוני אנשים בארץ מממנים את כל המערכות האלו, בין אם בצורה חוקית או בצורת העלמות מס (מצד מיסטיקנים שונים) והיו בעבר כתבות שהעריכו שבשוק הזה מתגלגלים עשרות מיליארדי שקלים.

הדרך היחידה להקטין את התופעה היא בהסברה, הסברה פשוטה ולוגית שמדובר בעיסקי אויר עם אפס אחריות. אם אני מוכר לך שרת VPS ואתה מעביר לי כסף ואתה לא מקבל ממני שום פרטי שרת להתחברות, אתה זכאי חוקית לקבל ממני את כספך ואם אני מתחמק אתה יכול לתבוע אותי. במיסטיקה אפשר להבטיח לך הרים וגבעות ואם שום דבר לא יתקיים אז אפשר לאמר לך "אתה לא האמנת אז זה לא הגיע". תתבע? היסטוריית פסיקות בתי המשפט בתחום מצביעה בבירור לטובת המיסטיקנים והאשמת התובע כי אין לו לבוא בטענות אלא לעצמו.

הרבה אנשים תמיד היו עצלנים ותמיד יהיו עצלנים לעבוד על עצמם, בדיוק כמו שהבחורה שמחפשת מתי היא תתחתן הולכת וזורקת כסף על מיסטיקנית במקום לבדוק מדוע זה לא עובד לה ומה צריך לתקן ולשפר כדי שזה כן יעבוד. הרי חתן לא יבוא וידפוק על הדלת עם פרח ויאמר "היי, אני החתן", צריך לצאת, לבלות, להכיר, לתת צ'אנס לבחורים, לפתור בעיות קודמות שמונעות היכרות חדשה וכו' וכו'. לאותה בחורה הסברה לא תעזור, והיא תמשיך לשלם למיסטיקנים בשביל לשמוע עתידות של בזוקה, ולכן אי אפשר יהיה לחסל את התופעה.

ולאותם חכ"ים יקרים ולעוזריהם הפרלמנטריים – אולי תחשבו על הצעות חוק אחרות יותר ריאליות שיכולות לעזור?

6.6 מיליון אנשים נאחזים באוויר

אם מישהו מחפש דרך להרוויח כסף בצורה לא רעה וחוקית, אז יש דרך כזו: כתוב ספר על מישהו שעבר מוות קליני וחזר, רק כדי לספר שהוא ראה את אלוהים/ישו/משה/מוחמד, או שתכתוב סיפורי “עדויות” (לא צריך ממש הוכחות) על יכולותיו המופלאות של “צדיק” שהתפגר. ב-2 המקרים האלו, תרוויח לא רע ותחזיר די מהר את ההשקעה.

הספר החדש שמכה גלים באמריקה נקרא “Heaven is for Real” (יש כתבה על הספר ב”כלכליסט”)). עד כה 6.6 מיליון ספרים נמכרו וכמובן שהוא גם מופיע ברשתות הטורנט (כאן לדוגמא בגירסאות PDF,EPUB וגם בגירסת אודיו, שלא תתאמץ יותר מדי..).

הסיפור די פשוט: אבא שהוא כומר (וגם עובד בהתקנת שערים ועוד עבודות) שלוקח את בנו לבית חולים (לייתר דיוק לוקח אותו לבית חולים אחר, אחרי שבבית החולים הראשון לא מצאו מה יש לילד.., ורק אחרי 3 ימים נופל להורים האסימון על כך!), הילד שחולה ונלקח לניתוח מיידי, ובמהלך הניתוח הילד “חווה מוות קליני” (למרות שזה כלל לא מתועד ברישומים הרפואיים), ומה קורה במוות קליני? הילד רואה “מלמעלה” את הוריו, ואז הוא מגיע אקספרס לגן עדן, שם הוא פוגש את אחותו (שלא נולדה, היתה הפלה), את ה-סבא-רבא שלו (שמת לפני 34 שנה, כלומר 30 שנה לפני שהילד בכלל נולד), ואז הוא פוגש את ישו, והילד פוגש את אלוהים, ונותנים לילד כסא כדי לדבר עם אלוהים, ומלאכים שרים לילד ואז הילד יורד בחזרה לעולמנו.

הילד מספר את הסיפור להוריו לאחר מספר חודשים אחרי הניתוח. הורה שפוי היה פוטר את העניין ב”סיפור נחמד” (בכל זאת, הילד בן 4, הוא לא עבר שום מוות קליני ולילדים יש דמיון מאוד עשיר), אבל כאן מדובר באב כומר שגר ב-חור בארה”ב עם 2000 תושבים ו-10 כנסיות, אז מה האב עושה? מוציא ספר על מה שהבן שלו חלם בזמן הניתוח, וכרגיל בשביל ספר כזה, מוסיפים כל מיני דברים: פתאום הבן יודע היכן האב הלך (למקום סודי ש”אף אחד לא ידע”), פתאום הילד יודע איך הסבא-רבא נראה (הילד, בן 4, מתי שהסקרנות בשיא ואולי ראה תמונות בעבר? מ’פתאום!), הילד פתאום יודע על ההפלה שהיתה לאם (שהילד ישמע את זה בזמן שהוא שוכב בבית החולים וההורים בטוחים שהוא ישן והאמא זורקת את זה? לא יכול להיות!), בקיצור – מוסיפים רבע טון של “ידע” שהילד “לא אמור לדעת”, מוסיפים גם כל מיני “אישורים” בפתיח הספר של כל מיני קבוצות “מדענים” (שממומנים ע”י כנסיות וגופים דתיים שונים) – ויש לנו כאן מתכון מנצח ל-Best Seller!

וכך זה גם נהיה. האב והמשפחה מרוויחים יופי טופי מהפאקים בהחלטות הקודמות הגרועות שלהם. נהדר!

אמריקה קונה את הסיפור בשקיקה. אותה אמריקה (ליתר דיוק – האף הימני) שזועמת שיש לה נשיא שחור, אותה אמריקה שהעלתה לשלטון את “מפלגת מסיבת התה” (לא נראה לי שבארץ שם כזה היה הולך), אלו שמאמינים לחלוטין באלוהים/ישו, אלו שקונים את הספר בהתלהבות ושוכחים שמדובר בילד בן 4 שעבר מה שעבר. העיקר האמונה העיוורת ולעזאזל השאר.

גם בארץ לא חסרים מקרים כאלו ולפני יותר מעשור יצא לי לבקר אצל 2 שכתבו ספרים על החוויה ועל הפגישה שלהם עם אלוהים. אני ביקשתי להיפגש ולשאול שאלות, הם חשבו שאני “מאמין מושבע” שזקוק ל”חיזוק”, וב-2 המקרים אחרי שהתחלתי עם השאלות שנכנסות קצת לעומק הדברים לגבי מה שהם “חוו”, הראיונות נגמרו תוך דקות ספורות וגמגומים במקום תשובות, שזה קצת מוזר – לכתוב ספרים עם מאות עמודים על החוויה ולתאר בצורה מפורטת, אבל כששואלים אותם שאלות לגבי מה שהם ראו טיפה יותר בפרוטרוט, המראיין (אני) נהפך ל”שטן” והראיון ונגמר ותלך מכאן.

חווית סף המוות (NDE) מתועדת ומוסברת בכל מיני מקומות, ולמרות הילת המיסתורין והסקרנות לדעת כביכול “מה קורה שם”, אם קוראים את הטקסט של החוויה של כל מיני אנשים מדתות שונות, אפשר להגיע למסקנה אחת פשוטה: מדובר בסופו של דבר במעין “חלום סגור” של כל אחד מהם. היהודי לא רואה באותה חוויה את ישו או סממנים נוצריים, המוסלמי לא רואה שום ישו ושום דבר יהודי והנוצרי לא רואה סממנים מוסלמים או יהודים, כך שמאותם חוויות ניתן להסיק שהבחור חלם משהו חזק, אבל זה בסופו של דבר מה שקרה – הוא חלם וחלומות יכולים להגיע בעוצמות שונות.

ישנם כמובן את אלו שחלמו את הדברים וכבר לאחר שהתעוררו שינו את חייהם מהקצה לקצה (בין אם חזרה בתשובה או חזרה בשאלה, מי שחושב שלעבור נס רפואי יגרום לאדם תמיד להודות לאלוהים, מוזמן לחשוב על כך שנית), ויש כמובן תעשיה שלמה של “ספרי חיזוק” שלוקחים סיפורים כאלו, עוטפים אותם ב-הילה מיסטית, מוסיפים כל מיני דברים (למה, מישהו באמת יבדוק את זה?) ומוכרים את זה להמונים, וכך מחזקים את ה”מאמינים” בשקרים והגזמות.

כל מה שנותר לי לאמר לאלו שמאמינים לאותם “חוויות” זה – יש לי אבקת פיות למכור לך Smile