רשמים מכנס רד-האט/מטריקס

השבוע הייתי (לאחר זמן רב) בכנס שערכו חברת מטריקס בשיתוף רד-האט (הסניף הישראלי), ורציתי לשתף את התרשמותי לגבי מה שנאמר ועל הכנס ככלל. 

אתחיל מהחלק הטוב ואמשיך עד לזוועה…

בחלק הטוב, אני חייב לציין את כמות האנשים ובמיוחד מהיכן שהם הגיעו. מיקרוסופט, עם כל ההשקעה שלהם בבתי מלון וארוחות ע"מ לארח מנהלים – צריכים בהחלט לדאוג. כל חברה ידועה וכל גוף ציבורי שאני יכול להעלות על הדעת – ביקרו בכנס, מה שמראה שרד-האט בהחלט תופסים מקום של כבוד בשוק הישראלי והמצב השתנה לגמרי מהמצב שהיה אך לפני שנים מועטות. שאפו למטריקס ורד-האט.

זהו, זה הדבר הטוב. מכאן.. זה מתדרדר…

ראשית, אתחיל עם עניין שישמע פעוט, אבל לי ולאחרים הוא מאוד צרם וזה העניין שחברת מטריקס החליטה "לנכס" לעצמה קרדיטים כאילו הם הם היחידים (או העיקריים) שמטמיעים קוד פתוח. צר לי, אבל חברות כמו Linnovate וחברות רבות אחרות, כמו פרילאנסרים רבים (כולל הח"מ) מטמיעים ומשפרים מוצרים ופרוייקטים בקוד פתוח על לינוקס וגם על מערכות Windows. נכון שלמטריקס יש "קבוצה", אבל עם כל הכבוד, מתחרים רבים עברו כבר את כמות ההטמעות שמטריקס ביצעה בעבר, אז בבקשה … Credit where it's due…
מכאן נעבור לרד-האט, שאולי מפלצת הספגטי יודעת מה הם עושים, אבל מה שהם עושים נכנס אצלי לקטגוריית "אללה יוסטור".

  • רד האט משום מה עדיין דוחפת את מוצר ה-RHEV שלה בגירסה 3 (אין לי מושג אם תצא גירסה 4), והמוצר הזה הוא מוצר גרוע ואני אומר את זה כפרילאנסר שנותן שרותי הטמעה ותמיכה בוירטואליזציה בתשלום!. שלא תבינו אותי לא נכון, ה"מנוע" של הוירטואליזציה (KVM) הוא פנטסטי, נותן ביצועים מעולים בכל מה שקשור לוירטואליזציה עצמה, אבל כל המסביב הוא פשוט על הפנים. עדיין אין דרייברים שנותנים ביצועים רציניים למערכות Guest כמו Windows בצורה שתתמוך בדברים כמו AERO, שלא לדבר על דרייבים למערכות Linux Guest עם Xorg (גם שם הביצועים על הפנים מבחינה ויזואלית) והם ברמה של SVGA העתיק. ממשק הניהול של המערכות הוא פשוט תת רמה והאינטגרציה עם מערכות אחרות היא מה שנקרא Left to be desired. יש לרד-האט פתרונות שהם חלופיים לניהול כמו Ovirt ואם חשקה נפשך בלעשות סקריפטים להכל, יש כמובן את Libvirt, אבל אלו פתרונות שמתאימים לסטארט-אפים ולחברות שלינוקס אצלהם זה "בעצמות". זה לא פתרון ל-Corporate ומעלה, ואני כפרילאנסר שמושכר לייעוץ, מתקשה להמליץ על RHEV כפתרון מתחרה ל-ESXI או ל-Hyper-V. גרוע מכך, זה שלא יודעים מה קורה בהמשך הדרך, רד-האט לא אומרת כלום על כך, במקום זה היא מתרכזת ב…..
  • RDO – תכירו, זה פתרון הוירטואליזציה החדש של רד-האט. מה זה RDO? התשובה היא שזהו Open Stack שרד-האט ארזו, שינו, הוסיפו וכו'. ה-RDO הוא פתרון שעדיין בתהליך בניה, אבל זה Open Stack, ופתרון Open Stack שונה מהותית מכל פתרון וירטואליזציה שחברות מכירות. חברות מכירות ESXI או Hyper-V שהוא בעצם כמות X של שרתים, שמחוברים לאיזה Storage מרכזי ומתגים (פיזיים ווירטואליים) וזה פתרון ה"ענן" הפרטי שלהם. ב-Open Stack הדברים שונים לחלוטין ואתה לא יכול לזרוק איזה Netapp או EMC כפתרון אחסון, אתה צריך שרת אחסון, ועוד הרבה דברים שונים. פתרון Open Stack יכול להתאים למספר חברות בארץ, אבל לרוב החברות הוא לא יתאים וכך רד האט שוב מפספסת את השוק הישראלי.
  • Cloudforms: רד האט רכשו את ManageIQ והמוצר של החברה הנ"ל שינה את שמו ל-Cloudform. מה המוצר הזה עושה? מאפשר לך בעצם לנהל את מערכות הוירטואליזציה הקיימות שלך וגם את החלק שאתה שוכר מאמזון (ענן ציבורי). תוכל לקבוע משתמשים ומשאבים שיהיו פנויים למשתמשים, לקבוע מחירים וכו'. ה-Cloudform במקביל גם עובר פיתוח כדי שיוכל לנהל גם מערכות מבוססות Open Stack. עד פה הכל טוב ויפה, אבל שוב – גם למיקרוסופט (וחברות צד ג' שכותבות אפליקציות לנהל מערכות Hyper-V ו-VMWare) וגם ל-VMWare יש מוצרים שיודעים לעשות את הדברים האלו כולל להתחבר למוצר מתחרה ולנהל אותו. מדוע שאנשים יקחו את הפתרון של רד-האט? שאלה מצוינת. 
  • RHEL-7: מישהו ממטריקס (צר לי, ברח לי שמו) הציג מצגת על RHEL-7. לתומי חשבתי שהנה אני הולך לראות ולשמוע פרטים חדשים על גירסת ה-RHEL המתקרבת, דברים שעדיין לא שמעתי בעבר בצורה רשמית. לצערי המציג כנראה פחות מעודכן ממני. כך לדוגמא הוא הראה את מערכת GNOME-3 ש"תהיה הסביבה הגרפית החדשה" ב-RHEL-7. טעות. מה שיהיה ב-RHEL-7 זה מצב CLASSIC של GNOME כי אנשים פשוט לא אוהבים את GNOME-3 (הממ… מעניין מדוע, האם יכול להיות שהטעות הדבילית של איסור הדבקת אייקונים לדסקטופ השפיע במשהו?). הנציג הסביר בקצרה על כך ש-RHEL-7 יהיה קל יותר לקישור ל-Active Directory וכו' עם realmd (אתם יכולים להשתמש בו כבר כיום), אבל את הדברים הממש חדשים והמרכזיים של RHEL-7 הוא כלל לא הציג (חוץ משקף עם המון שמות שלא אומר כלום לאנשים). נכון, היה לו זמן קצר להציג, אבל במקום להציג מה שהוא הציג, היה הרבה יותר חכם (לדעתי) להתרכז במה ש-RHEL-7 מציעה כמערכת הפעלה לשרתים, לוירטואליזציות וכו' ושם יש המון דברים חדשים (ומכיוון שמטריקס/רד-האט לא הציגו, הח"מ יכתוב בשבוע שבועיים הקרובים פוסט מה באמת הולך להיות שם. רד-האט, רוצים לשכור את שרותיי? 🙂 ).

בשורה התחתונה, לעניות דעתי, רד-האט צריכים להתנתק ממטריקס ולחדד בדחיפות את הפוקוס שלהם. לשבת עם לקוחות קיימים ופוטנציאליים ולראות מה הם צריכים. הנה רמז: Open Stack זה טוב בשבילי פה בבית כי אני נותן שרות בחוץ כפרילאנסר, וזה רע לחברות כי הוא לא מתאים להם בכלל ו-RHEV פשוט מוצר רחוק מאוד מבחינת קלות שימוש בהשוואה למתחרים. Cloudforms יכול להיות מוצר מעניין אם ישכרו מהנדס UX חדש שיעצב GUI יותר קליל לעבודה ולא משהו שמפחיד לקוחות. בישראל עדיף רד-האט עצמאית שעובדת מול מפתחים ופרילאנסרים וחברות הטמעה ולא מול חברה אחת שעושה טובה לאנושות וגם מוכרת רשיונות רד-האט ויש לה איזו "קבוצה" שמטמיעה פה ושם פתרונות לינוקס. יש פה סניף פיתוח של רד-האט, כולם מדברים עברית, ורד-האט יכולה לשכור כמה אנשי שיווק ולפתוח סניף שיווק רציני בדיוק כמו שמיקרוסופט, VMWare ואחרות עושות במקום "להיתלות" בחברות אחרות שגם מוכרות מוצרים מתחרים.

נקווה שדברים ישתנו…

השדרוג ל-4.3 והטריקים של סמסונג

בחודשים האחרונים בסמסונג החלו לקחת ברצינות את עניין שדרוגי הקושחה למכשירים שלהם. בעבר לקח להם שנים עד שהם שדרגו מגירסת אנדרואיד 2.3 לגירסה 4 (חס ושלום לגירסה האחרונה!), אך כעת המצב משתפר לאיטו וגירסת אנדרואיד 4.3 תעשה במהלך השבועות הקרובים את דרכה לבעלי מכשירי גלקסי S3, S4 ו-Note-2. אנדרואיד 4.4 יגיע במהלך חודשי ינואר-אפריל למכשירים השונים כאשר החדשים יקבלו זאת כבר בינואר.

אך סמסונג, כחברה ששולטת בשוק האנדרואיד, החלה בשנה האחרונה להתנהג כמו שאפל מתנהגת (במובן השלילי) ללקוחותיה. בעבר היו לה קשרים מצויינים עם מפתחים והיא היתה משתתפת פעילה בפורומי XDA שונים על מכשירים שונים ואילו כיום הם בקושי טורחים להגיב או לשחרר תיעוד או קוד לדברים שלהם (למעט דברים שנכנסים לקרנל), והח"מ כמו אחרים יצא לו לטעום מהדייסה הזו.

החלטתי לשדרג ל-Note-2 שלי לגירסה 4.3 הרשמית של סמסונג, וכמו תמיד – כשלא קוראים מספיק דברים לעומק, חוטפים.

גירסה 4.3 הרשמית שיוצאת למכשירי הגלקסי שזכאים לשדרוג, כוללת כמה דברים. יש שיפורים משמעותיים בביצועים (כולל תמיכה ב-TRIM), ועניין האבטחה קיבל תפנית של 180 מעלות בכך שסמסונג החליטו לאמץ בחום את טכנולוגיות ה-SELinux עד הסוף. מה זה אומר? למשתמש שלא מחפש לבצע Root למכשירו, הוא יהנה מהגנה יותר רצינית אם תוכנה תנסה לגרום נזק לאחד מחלקי התוכנה האחרים (הודעה תקפוץ ותבקש להתעדכן ב-KNOX). לאלו שרוצים Root ו-Recovery, התוכנה תבצע את החיים יותר קשים. לא ברמה של בלתי אפשרית, אבל מי שינסה להתקין Recovery סתם כך לאחר Root יקבל הודעה שהמערכת מסרבת לכך.

אבל זה עוד כלום לעומת טריק די נבזי שסמסונג עשתה.

במהלך השדרוג, סמסונג מחליפה את ה-Boot Loader לגירסה סופר נעולה. מה זה אומר? כמה דברים:

  1. שדרגת לגירסה 4.3 הרשמית? תשכח מלחזור אחורה. אין שום אפשרות (כרגע) לחזור לגירסאות אנדרואיד אחרות קודמות, כולל Custom ROM שמבוססים על 4.2 ומטה.
  2. סמסונג השתמשו בטריק מיוחד כדי לגרום למכשיר לכתוב ביט מסויים באזור שאמור להיות לקריאה בלבד, והם הוסיפו דגל שנקרא Void Warrenty. הווה אומר – שיחקת את המכשיר שלך ועשית לו Root ואתה רוצה לחזור למצב של ללא Root? שכח מזה, המערכת מעדכנת אוטומטית את הביט הזה ואם מחר תביא את מכשירך למעבדה, כל מה שהטכנאי יצטרך לעשות הוא לעבור למצב Download Mode ולהסתכל על השורה של ה-Warranty. כתוב שם 1? שיחקת עם המכשיר, ביי ביי אחריות!
  3. אחד השינויים שסמסונג החליטו לעשות, זה לשנות את כל החלק שמאחסן את המספר הסידורי של המכשיר שלך, ה-MAC Adress של המכשיר ועוד ובקיצור – החלק של ה-EFS. זהו חלק שגם שאתה עושה WIPE למכשיר, הוא נשאר וכולל את כל הדברים היחודיים למכשיר שלך, בלעדיו, מכשירך הוא לא יותר מאשר פלסטיק נחמד ויקר ולא שימושי. סמסונג החליטו לשדרג אותו לגירסה 2 שכמובן לא תואמת לאחור. מה זה אומר? שוב, כל נסיון שנמוך (כן, גם עם ODIN), גם כשיצליח, לא יאפשר לך להתחבר ל-WIFI, לקבל/להוציא שיחות או כל דבר שקשור לתקשורת. מדוע סמסונג החליטו על כך (וכמובן שלא הודיעו לאף אחד)? שאלה מצויינת. מספר ה-IMEI שלך יתחיל ב-0049, הווה אומר – מספר מת. נכון ש"כיף"?

אחד הדברים הכי מוזרים שקרו לי לאחר השדרוג, הוא שמכשירי לא מסוגל להתחבר לגולן טלקום. ה-IMEI שלי מוצג נכון, אני רואה את רשת גולן טלקום ואחרות, אך אינני רואה את סלקום, אך ב-About devices אני רואה שהמכשיר כביכול מחובר לרשת ה"בלתי נראית" הזו של סלקום. כל נסיון חיוג נותן לי הודעה מעצבנת של "Not Registered to Network". החלפתי תוכנת מודם, החלפתי גירסת אנדרואיד, ביצעתי כל דבר אפשרי ולשווא, כרגע ה-Note-2 שלי לא מקבל/מוציא שיחות ומי שמחליף אותו בתפקיד הזה כרגע הוא ה.. Nokia 100 שלי. הידעתם שהנוקיה 100 יודע לאמר את השעה בעברית בקול כמו של ראומה וייצמן? 🙂

אגב, אם מדברים על גולן טלקום, גיליתי משהו מעניין: כשאתם מפעילים את המכשיר שלכם, הוא קודם כל מתחבר למרכזיה של סלקום, וברגע שהמכשיר רואה שאפשר לעבור ל-3G או HSPA ומעלה, הוא "מתנייד" לגולן טלקום. במכשיר שלכם כשאתם במצב 2G (בהפעלת המכשיר והתחברות), אתם תראו שאתם בסלקום למרות ששם המפעיל באותיות גדולות יהיה GOLAN T.

המסקנה שלי מהשדרוג: סמסונג נהיו נבלות. עניין ה-Warranty הוא די דבילי. המשתמש הסופי ברוב המקרים לא יודע בכלל להגיע ל-Download Mode כדי לראות שמישהו כבר "עבד" על המכשיר שלו (אם הוא קונה אותו עכשיו), ומבחינת תוכנה, תמיד אפשר עם ODIN להחזיר מצב להתחלה (טוב, לא לאחר השדרוג ל-4.3). מערכת KNOX היא רעיון מעניין, אבל הפתרון צריך לבוא ברמה של סריקת מה שנכנס מבחינת APK הן כ-Sideload והן כ-Download. חסימה של הרבה דברים אחרים אינה ערובה להגנה.

האם אני ממליץ למשתמשים סופיים שלא ביצעו Root להתקין את השדרוג הרשמי? בזהירות. שינוי ה-EFS שבוצע, נועד כנראה לטפל בעניין מכירת מכשירים מחוץ לארצות מקור (ושינוי CSC אגב, לא עוזר, המכשיר שלי מתעקש שהוא EUR למרות שניסיתי לשנות אותו ל-ILO), ואם המכשיר שלכם לא נרכש מהיבואן סאני אלקטרוניקה, יכול להיות שגם אתם תגיעו למצב כמוני. לכן, אם מופיעה לכם הודעת שדרוג, בקשו ממי שמכר לכם שהוא יבצע את השדרוג ולא אתם. אם תהיה בעיה, הוא יצטרך לשבור את הראש, לא אתם ואתם לא תשלמו מחיר על תיקון.

אני מבחינתי הולך לבדוק מחר עם SIM של אחרים אם המכשיר מתחבר לרשתות אחרות. אם לא, אתן אותו לצערי לתיקון (בתשלום כמובן) ולאחר מכן אותו לאבא שלי (שרוצה מכשיר עם אותיות גדולות…). לאן אני עובר? לגוגל, לנקסוס 5. שם לפחות לא מסתכלים עליי כקרימינל ומאפשרים לי לשדרג את ה-Firmware מתוך תפריט ההגדרות גם אם עשיתי Root למכשיר (זה מה שקרה לי עם הנקסוס 7 שלי).

כמה מילים על: אנדרואיד – העתיד, וגם התמחור של גוגל לנקסוס 5

לפני קצת יותר משבוע גוגל החלה למכור את הנקסוס 5. הטלפון נסקר בבלוגים ובאתרים נודעים וקיבל ציונים מעולים (למעט עניין המצלמה) ורוב הסוקרים הסכימו על נקודה אחת חשובה: אם אתה מחפש מכשיר מתקדם עם המילה האחרונה בגירסאות אנדרואיד ולא לשלם ביוקר – אז נקסוס 5 הוא המכשיר בשבילך. 

גוגל שחררה יחד עם הנקסוס 5 את אנדרואיד 4.4 ונתתי כאן סקירה מרכזית על התכונות המרכזיות של אנדרואיד 4.4. יש עוד תכונה שלא נכתב עליה הרבה (והיא רק מוזכרת לאחרונה בכל מיני פורומי אנדרואיד ופה ושם בבלוגים מקצועיים) אך על כל – בהמשך.

אחת הנקודות שרבים התווכחו עליה היה העניין של סבסוד הנקסוס 5. האם גוגל מסבסדת את המכשיר? גוגל כמובן לא אומרת מילה בנידון וגם לא LG, מה שנותר לעשות הוא לחפש רמזים ומקרים אחרים. בישראל חברת רונלייט מוכרת את מכשיר הנקסוס 5 בגירסת ה-16 ג'יגהבייט במחיר סופי לצרכן של 2800 שקלים. מנכ"ל רונלייט אמר בתגובה לשאלה לגבי המחיר לכלכליסט כי "רונלייט רוכשת את המכשיר באופן ישיר במחיר גבוה משמעותית מהמחיר שאתם רואים בגוגל פליי. זאת חלק מהמדיניות של גוגל, שמתמחרת את המכשיר באופן שונה עבור שווקים שונים בעולם".

לרונלייט אין הסכם יבוא מגוגל כי גוגל אינה יצרנית המכשיר. לרונלייט יש זכויות יבוא והפצה של מכשירי LG, ו-LG היא יצרנית הנקסוס 5, כך שרונלייט רוכש את המכשיר מ-LG, ו-LG גובה מחיר יותר גבוה כשהיא מוכרת את המכשיר ליבואנים מאשר המחיר שגוגל משלמת ל-LG על אותו מכשיר, כך בסופו של דבר גוגל בעצם מגלגלת את החסכון לצרכן שרוכש ישירות ממנה וזהו חלק מהסכם NEXUS שגוגל חותמת עם כל יצרן שנבחר לייצר מכשיר NEXUS כלשהו (כך היה גם עם סמסונג ועם HTC ועם ASUS). בדיוק את אותו עניין ניתן לראות אצל ספקי הסלולר האמריקאים. כך לדוגמא, T-MOBILE מוכרת את הנקסוס 5 ב-450 דולר וגם חברת SPRINT בארה"ב מוכרת את המכשיר ב-450$ אם קונים אותו בתשלום רגיל.

אם אתם מחפשים לרכוש מחו"ל את המכשיר בזול, חברת BUY2USA מציעה את הנקסוס 5 כולל מע"מ, מיסי יבוא וכו' במחיר של 2199 שקל. 

אם אתם בדרך לרכוש את נקסוס 5, לא חשוב מהיכן אתם רוכשים אותו, קחו בחשבון משהו פשוט: ב-LG עשו טריק מעצבן: מסך המכשיר מודבק יחד עם הדיגיטייזר ויחד עם הזכוכית, כלומר הכל זה "סנדביץ'" אחד ואם המסך שלך נשבר, תצטרך להחליף את כל השלישיה, סיפור שיכול לעלות לכם צפונה מ-200 דולר.

אחרי שסיימנו עם עניין המחיר, נחזור לפונקציה חשובה חדשה שקיימת ב-4.4 ושלא קיבלה יחס מלא.

אחד היתרונות של אנדרואיד כמערכת הפעלה, הוא שהמערכת זמינה להרצה על כל פלטפורמה מבחינת "ברזל". זה יכול להיות מעבד X86, יכול להיות אחד ממאות גירסאות מעבדי ה-ARM, זה יכול להיות MIPS (כן, החבר'ה האלו עדיין קיימים…). איך גוגל עשו זאת? בצורה פשוטה: האפליקציות ברובן כתובות ב-JAVA והדבר שמריץ אותם (Dalvik) זמין כקוד פתוח לקומפילציה ולשימוש, כלומר מספיק שהמפתח כתב את האפליקציה שלו ב-JAVA וקימפל אותה שתרוץ תחת אנדרואיד, היא תאורתית תרוץ על ARM, X86 וכו'. יש כמובן כל מיני מגבלות (חלקן קשורות ל-GUI זוועתי, פונטים וכו'), אבל באופן עקרוני, אם שחררת אפליקציה לאנדרואיד שכתובה ב-JAVA, זה ירוץ על פלטפורמות גם כשהן לא ARM.

ליתרון הגדול הזה יש גם חסרון, והוא ה"מכונה הוירטואלית".

אנדרואיד, באופן עקרוני, מריץ כמעט כל אפליקציה כמכונה וירטואלית. תנסו לחשוב על הרמה של שרת ESXI כאשר כל אפליקציה היא VM (רק כשבאנדרואיד זה קטן בהרבה). מה ש-Dalvik עושה בעצם, הוא מקים מכונה וירטואלית שתריץ את האפליקציה, וממיר באופן דינמי את האפליקציה מ-JAVA לשפה בינארית. התרגום נעשה דינמית כל הזמן. היתרון הוא כמובן שם אפליקציה אחת נופלת, המערכת כולה לא נופלת. החסרון הגדול הוא שתרגום דינמי דורש משאבים כמו סוללה, זכרון ומעבד וכשיש משאבים מוגבלים, התרגום הדינמי זז לאט. אתם מוזמנים להיזכר במכשירי אנדרואיד קצת יותר ישנים כשניסיתם לגלול מסך והוא יותר "קפץ" מאשר ביצע גלילה חלקה. במקרה כזה, פשוט אין מספיק זכרון ואנדרואיד "נלחם" כדי להעיף אפליקציות שלא משתמשים בהן כרגע, לקמפל דינמית, להציג ועוד שורת משימות. 

באנדרואיד 4.4 גוגל הוציאו משהו חדש שנקרא ART (ראשי תיבות: Android Run Time): מה ART עושה? משהו פשוט: כשאתה מתקין את האפליקציה שלך והמערכת שלך מוגדרת לעבוד עם ART, הוא ממיר את האפליקציה להיות Native, כלומר לא יהיה צורך בתרגום דינמי כשתריץ את האפליקציה, היא תרוץ כאילו היא נכתבה למעבד שלך ולא ב-JAVA. היתרון העצום: בערך 50% יותר ביצועים בלי לשנות שורה מבחינת המפתח, חסכון בחיי סוללה (אין תרגום דינמי). חסרון.. האפליקציה תופסת יותר מקום במכשיר. כמה יותר? בין 10-20% בערך (תלוי כמובן באפליקציה). 

ART מוגדר עדיין כנסיוני. גוגל עובדים על זה כבר שנתיים וזו הפעם הראשונה שהם מוציאים אותו והוא זמין אך ורק באנדרואיד 4.4 ובמכשירים מבוססי 4.4. כדי להפעיל זאת, יש פונקציה ב-Developers לשנות Runtime מ-Dalvik ל-ART. אם תבחרו לעבור ל-ART, המכשיר יכבה ויופעל שנית, ואז יתחיל החלק של המרת האפליקציות ל-Native, פה כדאי שתחברו את המכשיר לחשמל ותצאו לקפה או שתראו איזה פרק, זה יקח זמן (בין 10 ל-40 דקות, לפי דיווחים של משתמשים וכמובן תלוי כמה אפליקציות מותקנות במכשירך). לאחר שזה יסיים, תוכל להנות ממהירות יותר גבוהה בהרצת האפליקציות במכשירך.

אז מה העתיד של אנדרואיד מבחינת מפתחים? גוגל לא תנטוש מחר את JAVA כשפה עיקרית כל כך מהר, בכל זאת, יש המון מפתחים שמכירים JAVA טוב מאשר שפות כמו C או ++C. גוגל היא לא אפל שמצהירה שאם אתה רוצה לפתח למערכת IOS, אז תלמד Objective C, אבל מצד שני גוגל כנראה שבקרוב יתנו יותר דגש על ה-NDK שלהם. ה-NDK זו ערכת הפיתוח של אנדרואיד שמאפשרת לך לכתוב ב-C או ++C ולקמפל ישירות למצב Native אפליקציות לאנדרואיד, וכך האפליקציות שלך ירוצו יותר מהר בהרבה בהשוואה למצב שהן כתובות ב-JAVA, במיוחד אם האפליקציה שלך דורשת כח עיבוד רציני או דרישות גרפיות רציניות (כמו משחקים לדוגמא). 

מדוע גוגל עושה את הצעד הזה? כי המכשירים מבוססי אנדרואיד (וגם IOS) תופסים יותר ויותר מקום בחיים של אנשים ואנשים הופכים את הטלפונים והטאבלטים שלהם יותר ויותר ככלי עיקרי. הוכחות? כל יצרן PC יכול לספר לכם איך מכירות ה-PC צונחות. אפל וסמסונג יכולים לספר בגאווה כמה טלפונים וטאבלטים הם מוכרים, כל רבעון (במיוחד אצל סמסונג) המספרים עוקפים את הרבעון הקודם והמשתמשים באים בדרישות. קח את מיקרוסופט לדוגמא, הם חשבו שאם הם ישחררו לאנדרואיד ו-IOS איזו אפליקציה מצ'וקמקת להציג מסמכי אופיס, המשתמשים ישמחו ויגידו תודה. המשתמשים באו בתלונות, הם לא רוצים משהו שמציג (יש מספיק אפליקציות צד ג' שעושות זאת בהצלחה) – הם רוצים ליצור ולערוך מסמכים, גם מסמכים חדשים – ישירות מהטלפון ומהטאבלט, ומיקרוסופט עובדת על כך, ובשביל אפליקציות כבדות, JAVA לא מספיק (תשאלו את פייסבוק עם אפליקציית האנדרואיד שלהם), צריך Native.

אז אם אתה מפתח, האם כדאי שממחר תשחרר APK כ-Native? לא בטוח, כי אחרי הכל – אינך יודע על איזו פלטפורמה המשתמש יריץ את האפליקציות שלך. מצד שני, כדאי שתוריד ותתקין את ה-NDK ותחזור קצת על הספרות ותרגולים לשפת C או ++C. 

ה”מלחמה” החדשה של כרום

chrome-icon היום במזל טוב מלאו לדפדפן כרום 5 שנים. הדפדפן הידוע כבש כבר כ-42% משוק הדפדפנים העולמי והוא מוביל על פני כל דפדפן שקיים. רבים משתמשים בו ככלי עבודה עיקרי ורציני, וגוגל ממשיכה לפתח אותו בקצב מהיר כאשר ישנם מספר ערוצים (Beta, Developer, Canary וכו’) שדרכם תוכל להוריד גרסאות עם החידושים האחרונים.

והיום בדיוק גוגל מכריזה על “מלחמה” חדשה, מלחמת הדסקטופ.

אם אתם משתמשים ב-Windows (בקרוב במק ובלינוקס כמובן), אתם מוזמנים לגלוש לכאן. רואים? יש לנו קטגוריה חדשה שנקראת “For your desktop”. על מה מדובר? על אפליקציות מלאות שישתמשו בכרום כדי לרוץ. אותן אפליקציות עצמאיות לחלוטין וכשתתקין אפליקציה מסויימת (אני ממליץ על Pixlr Touch Up לאלו שמעוניינים בעריכה בסיסית של תמונות), תקבל אייקון חדש למטה, זה יראה משהו כזה..

imageרואים את האייקון הימני ביותר? זה ה-Launcher החדש של גוגל שדרכו תוכלו להפעיל את האפליקציות גם כשכרום אינו פעיל.

אז מהי אותה “מלחמה” שאני מדבר עליה? גוגל מעוניינים בדסקטופ, לכבוש אותו מאפל וממיקרוסופט. בשיטה של האפליקציות הווביות שקיימות היום, גוגל לא תגיע רחוק (גם לא עם כרום OS), ולכן גוגל מוסיפה טכנולוגיות חדשות ישירות לכרום, גם שלא נתמכות בסטנדרטים. הקוד כמובן עדיין נשאר קוד פתוח, אבל הקוד הזה ספציפית לא תומך בסטנדרטים. לגוגל אין ממש ברירה – אם הם רוצים לגשת ל-GPU שלך, לציודי ה-USB שלך, למעבד שלך, וכו’ – הם חייבים להוסיף קוד שלא תומך בסטנדרט כי הסטנדרט לא מכיר בציודים אלו. זה לא שגוגל לא תמשיך לתמוך בסטנדרטים, היא תמשיך, אבל היא גם תוסיף דברים קנייניים.

לותיקים שבינינו יש עכשיו תחושה של Deja Vu. לא היינו שם? כן, בהחלט היינו, עם ActiveX, השיטה שמיקרוסופט פיתחה שהדף שלך מתקין תוסף קנייני שרץ רק על Windows ורק על אקספלורר, מה שמשאיר דפדפנים אחרים עם מלבן לבן או דף שלא פעיל בכלל, ומיקרוסופט חטפה על כך מימין ומשמאל וזו אחת הסיבות שהדפדפן שלה מקושש אחוזים במונחי שליטה בדסקטופ (אוקיי, חוץ ממשרדים ממשלתיים, חברות גדולות ובנקים).

גוגל לא תצבור מזה “אוהבים”, אבל הם רוצים לשלוט בשוק, והם לא ירדו מהעץ הזה…

אבל מצד שני.. אנחנו צריכים משהו כזה, יותר סטנדרטי. אנחנו רוצים אפליקציות שאתה יכול להפעיל אותם על Windows או על MAC או על Linux מבלי לחשוב ש”אוי, אפליקציה וובית, בטח היא בסיסית ואיטית”, ולשם כך אנחנו צריכים סטנדרט חדש, משהו שיתן לך גישה ל”ברזלים”, שיריץ קוד כמה שיותר מהר ושלא יהיה תלוי דפדפן. פעם אחת התנסנו בכך עם Java והתוצאות היו .. מחרידות (לא כדאי לחשוב על סיבוב שני עם Java בדסקטופ, במיוחד שהחבר’ה שם פשוט לא שמעו על אבטחה!). מי שכן יכולים לעזור בנידון זה מוזילה ואולי אולי (מותר לחלום, לא?) מיקרוסופט. סטנדרט כזה יאפשר לחברות גדולות לכתוב אפליקציות גדולות ומורכבות שיודעות לגשת לברזלים וגם לרוץ על כל דסקטופ.

האם גוגל יצליחו עם התוספת החדשה? שאלה טובה. אני בטוח שגוגל לא הולכים לרדת מזה בקרוב, השאלה מה במוזילה יאמרו ומה שהכי חשוב – האם מפתחים יאמצו או יזרקו את זה.

אנדרואיד: הבעיות שגוגל צריכה להתמודד איתן

android

בשנים האחרונות השימוש במחשבים עבר שינוי רציני. אם עד לפני מספר שנים היינו מתקינים ערימות של אפליקציות על המחשב כדי לבצע כל מיני דברים, היום אנחנו עושים את אותם דברים ויותר – דרך הדפדפן. מחפש משהו במפה? רוצה לראות מה כתבו בפייסבוק? לקרוא חדשות? לראות מה מצב העו"ש שלך בבנק? לבדוק מה קורה בכל מיני אתרים? אתה עושה את הכל דרך הדפדפן החביב עליך. הדפדפן עדיין לא מחליף את כל האפליקציות שלך. אתה עדיין משתמש כנראה בתוכנה יעודית לערוך מסמכים ותמונות או קבצי מדיה אחרים, ואם אתה משחק משחקים שדורשים גרפיקה רצינית, סביר להניח שהמשחק אינו רץ בדפדפן (למרות שאנחנו בדרך לשם…)

מצד שני, המגמה הפוכה כשזה מגיע לסמארטפונים וטאבלטים ואפל טבעה סלוגן נחמד על כך "יש אפליקציה לכך" וזה מה שבדיוק קורה במכשירים הנ"ל. רוצה לראות את מצבך בבנק? יש אפליקציה לכך וסביר להניח שתשתמש בה. פייסבוק? אותו דבר. מועדי נסיעות ומפות כיצד להגיע מנקודה א' ל-ב'? שוב, יש אפליקציה לכך, וכך – אם תיקחו מכשיר סמארטפון של משתמש ממוצע, תראו שכמות האפליקציות שהוא מתקין הולכת וגודלת ככל שהוא משתמש במכשיר, והוא פחות משתמש בדפדפן לשם ביצוע אותן פעולות. הסיבה לכך פשוטה: חוץ משהאפליקציות (תלוי איזה מהן כמובן) יותר נוחות ומציעות פונקציונאליות מלאה, גרסאות האתרים והאפליקציות בדפדפן ה-Mobile במקרים רבים הן "קצוצות כנפיים" ויש בהן את המינימום ההכרחי (ואף פחות מכך). 

גוגל, עד כה, דיברה ב-2 קולות עם 2 מערכות הפעלה שונות (מה שגרם וגורם למתחרים לצחוק, אגב). מצד אחד יש את הכרום OS, שזו מערכת לינוקס מקוצצת לגמרי עם דפדפן , שלא מסוגלת לעשות הרבה חוץ מאשר להציג לך דפי אינטרנט ולאפשר לך שימוש ב-Web. מעבר לכך המערכת עצמה לא נותנת לך הרבה. מצד שני יש לנו את אנדרואיד שיועד מההתחלה לטלפונים סלולאריים, ורק לאחר מכן בוצע לה "Hack" רציני כדי לתמוך בטאבלטים – והיא המערכת העיקרית של גוגל בכל הקשור ל-Mobile. 

הבעיה המרכזית היא הצורך ב-2 מערכות הפעלה שונות. אחרי הכל, אם יש לי דפדפן כרום באנדרואיד, אז לשם מה יש צורך במערכת כרום OS? נכון, כרום OS הוא דבר מצוין כדי לתת לתלמידים ומקומות אחרים שצריכים רק דפדפן, אך מצד שני, זה לא מסובך לקחת אנדרואיד, לקצץ אותו, לגרום לו לעבוד על מחשב נייד (הוא כבר עובד על מחשבים ניידים, הכל עניין של דרייברים), ולהפעיל משם כרום. גוגל יצטרכו לעבוד על עניין התוספים (שבשלב זה עדיין אינם פועלים על גירסת אנדרואיד), אבל עבודה כזו היא יחסית קצרה ולטווח הארוך גוגל חוסכים במשאבים של עבודה על 2 מערכות הפעלה מתחרות.

למעט הבעיה המרכזית הנ"ל, ישנה בעיה נוספת הקשורה לניהול זכרון. גם בכרום OS וגם באנדרואיד מערכות ניהול הזכרון, נכון להרגע, הן בעייתיות. קחו כרום OS על כל מחשב נייד מבוסס כרום OS, ותנסו לפתוח כמה עשרות טאבים, מהר מאוד תגלו שהמכונה פשוט זוחלת ותאלצו לסגור טאבים כדי שהמערכת תעבוד די חלק (זה קורה גם במחשבי הכרום-בוק של סמסונג מבוססי Exynous וגם במחשב הדגל של גוגל – כרום-בוק פיקסל)

באנדרואיד המצב הרבה יותר בעייתי, מכיוון שגוגל החליטו ששם לא יהיו לאפליקציות אפשרות של יציאה/Quit מהאפליקציה, ניהול הזכרון יבצע זאת ברגע שתלחץ על כפתור Home או אם תחזור אחורה עד שתגיע לתפריט הבית. היכן הבעיה? קחו מכשיר מבוסס 512 מגה זכרון עם ליבה אחת, תתקינו עליו כרום, פייסבוק, Feedly, Google Music, מפות ועוד כמה אפליקציות ותראו איך האנדרואיד (4.1 ומעלה) באותו מכשיר פשוט "יזחל". הבעיה היא שגוגל לא בדיוק ציפו לאפליקציות שמביאות "נדוניה" איתן בצורה של כמה עשרות שרותים שירוצו ברקע (גם לאחר שיצאת מהאפליקציה). כך לדוגמא, אפליקציית פייסבוק מריצה לא פחות מ-25 שרותים ברקע שגם אם תהרוג את האפליציה עם Task Manager, תוך דקה בערך האנדרואיד שלך יחזור להיות איטי או שתקבל מצבים שבהם המכשיר פתאום "קופא" לשניה וממשיך לפעול. 

נקודה נוספת שלא קשורה לאיזו בעיה באנדרואיד אלא לגלידה של אנדרואיד – היא עניין התמיכה בדברים שגוגל בכלל לא חשבו עליהם כשאנדרואיד יצא והוא עניין הרזולוציה. סמסונג, לדוגמא, רוצה להוציא בשנה הבאה טאבלטים מבוססים רזולוציה מפוצצת של לא פחות מ-3200X1800 במסכי 9, ו-10.1 אינטש ומעלה. הבעיה? אפליקציות יראו מגוחכות ב-DPI (נקודות לאינטש) כזה וחלק לא קטן מהאפליקציות – לא ניתן יהיה להתקין אותם. עוד נקודה – חברות רוצות לשווק מחשבים מבוססי אנדרואיד (כמו HP Slate 21 שכתבתי עליו לפני מספר ימים) ואנדרואיד לא כל כך מתאים לכך. מדוע? אם יש לך מק או מחשב לינוקס או Windows, האם אתה משתמש באיזה Task Manager כדי להרוג ישומים כדי לפנות זכרון? כמובן שלא, אבל רבים ממשתמשי אנדרואיד כן מתקינים את זה כי הם רוצים תגובה יותר מהירה מהמכשיר שלהם, וזה פשוט לא מתאים לדסקטופ.

כל הנקודות שהזכרתי לעיל מוכרים וידועים לגוגל, וחלק גדול מהם מטופל במערכת ההפעלה הבאה של גוגל, ה-Key Lime Pie הלו היא אנדרואיד 5.0. גוגל עובדים על גירסה זו בערך שנתיים (פלוס מינוס) והאמינו לי שגוגל חוטפת על הראש מיצרני מכשירים, רק לפני 3 חודשים בערך גוגל חטפו חזק בראש גם מסמסונג וגם מקוואלקום שכבר רצו להוציא מכשירים עם אנדרואיד 5.0 וגוגל ברגע האחרון דחתה את הוצאת הגירסה (לפחות לפי מקורות אצל יצרן צ'יפים, רשמית היא היתה אמורה לצאת לפני שבוע וחצי עם מסיבת עיתונאים גדולה, הכרזות יצרנים וכו' וב-I/O גוגל היו אמורים לתדרך מפתחים), בינתיים גוגל הוציאה משהו קטן שסביר להניח שנראה עליו הכרזה בימים הקרובים – אנדרואיד 4.3 עם עוד כמה תיקונים, תמיכה יותר רחבה ב-HDR וכו'.

אז מדוע גוגל מעכבת את אנדרואיד 5.0? (נכון להרגע, התכנון להוציא אותה הוא ב"סתיו") התשובה פשוטה: לחברה מסויימת צמח התאבון צמיחה מאסיבית. נכון להרגע, אלו המטרות הבאות של גוגל:

  • גוגל עקבו בעניין רב אחרי קמפיין Ouya שהיה בקיקסטארטר והחברה החליטה שזה יכול להיות רעיון ממש מעולה שגם לה תהיה קונסולת משחקים. בשביל קונסולת משחקים רצינית יש צורך בשינויי קוד רציניים בכל ה-Scheduler ובעוד כמה חלקים באנדרואיד, והשינויים הללו יופיעו בגירסה 5.0, צפו לקונסולה מבית גוגל.
  • גוגל רואה איך נוקיה וחברות אחרות מוכרות מכשירים בערימות לעולם השלישי, וגם גוגל רוצה להרוויח מזה, רק שאם תכניס אנדרואיד 4 למכשיר Low end, הוא יזחל והוא יגמור את הסוללה תוך זמן קצר. גם במקרה הזה גוגל ביצעו שינויים שיופיעו ב-5.0 וגוגל תשחרר עם היצרנים מכשירים. סמסונג כבר ב"היכון" לכיבוש היעד.
  • לגוגל יש שותף "סחבק" חדש עם המון שת"פ בינו לגוגל, שמעתם על אותה חברה.. HP. נכון להרגע, כל מיני "ציפורים" לוחשות על שיתוף פעולה צמוד להוצאת Laptop אחד (שיגדל לשורת לאפטופים) עם אנדרואיד 5.0. שימו לב, לא מדובר בטאבלט עם מקלדת (כמו ה-Transformer) ש-HP בין כה מוציאים באוגוסט, אלא למשהו אחר שהוא הרבה יותר לאפטופ מטאבלט. המטרה של גוגל בשת"פ הזה? לדחוף אצבע בעין של מיקרוסופט, גוגל רוצה להתחרות עם אנדרואיד ישירות מול Windows 8!
  • עוד משהו שעליו דווקא אין ממש פרטים: גוגל נכוותה עם האסון שנקרא Nexus Q (הכדור העגול שעלה מחיר מפלצתי של 300$ בשעה שהמתחרים מוכרים את מוצריהם ב-100$) וכאן יש כל מיני דיווחים סותרים: חלק מדברים על סטרימר עצמאי, וחלק מדברים על כך שתכונות הסטרימר יהיו באותה קונסולה שגוגל מתכננת.
  • ואיך אפשר בלי הלהיט של הרכילויות כרגע – שעון חכם. סוני הוציאו את ה-Smart Watch 2, גוגל וסמסונג יחד עם עוד כמה יצרנים – עובדים גם על שעון כזה. תכינו את יד ימין/שמאל שלכם.

בקיצור, לגוגל גדל התיאבון, והיא רוצה להתחרות מול מיקרוסופט על שוק הדסקטופ וה-Xbox (גוגל כבר ניצחה את מיקרוסופט בשוק המובייל מבחינת כמות מכשירים, אך דווקא מיקרוסופט מרוויחה יותר מגוגל על כל מכשיר אנדרואיד שנמכר, אגב – בגלל הפטנטים) והיא רוצה להתחרות על מסך הטלויזיה מול Apple וה-TV וגם מול אחרים שרוצים להוציא שעון. בשונה מבעבר, גוגל לא הולכים למכור במחירי עלות, אלא במחירי רווח את מוצריהם.

אין ספק, הולך להיות סתיו/חורף מעניין.

מיקרוסופט ופספוס קהל היעד

אם תשאלו כל חברת יעוץ גדולה על מכירות של טאבלטים בהשוואה למחשבים ניידים ונייחים בשנתיים האחרונות, תוכלו לשמוע שהצפי הוא שכבר בשנה-שנתיים הקרובות, הטאבלטים יעקפו את מכירות המחשבים הניידים. חברת IDC הוציאו דו”ח עם תחזית שב-2013 טאבלטים יעקפו את מכירות המחשבים הניידים ועד 2015 הם יעקפו מכירות מחשבים ניידים ונייחים יחד. הנה גרף שמראה את הדברים נכון לרבעון ראשון ב-2013:

IDC Tablets to outsell notebooks in 2013, all PCs in 2015

הסיבה לכך היא פשוטה: כשאפל הוציאו את האייפד הראשון, הם הצליחו להמציא את שוק הטאבלטים בכך שהם חשבו ברצינות על המשתמש, על הצרכים, סוללה, משקל, נוחות וכו’, ועד היום הם מכרו מיליוני מכשירים. מיקרוסופט לעומת זאת התעקשו ללכת על מעבדים של אינטל, על פתרונות שהיו כבדים (מבחינת משקל), לא נוחים, עם חיי סוללה קצרים, ובקיצור – הם היו סיוט למשתמש ומיקרוסופט ושותפיה לא הצליחו למכור כמעט כלום.

בשנת 2013 אנשים קונים יותר ויותר טאבלטים כמכשירים משלימים (וזאת במקום לרכוש מחשב נייד כמכשיר משלים). אנשים רוצים מכשיר שיהיה קל מאוד, שיתן ביצועים והכי חשוב – שיתאים למגע אצבע ושיהיו לו מספיק אפליקציות לבצע מה שהלקוח רוצה מבלי שהוא יצטרך ללכת למחשב שלו. מה שהתחיל בעבר כמכשיר לצפיה בסרטים וגלישה מזדמנת ברשת עם משחקים פה ושם, מצפים ממנו ליותר.

חברת ASUS היתה בין הראשונות לנסות טאבלט משולב עם מקלדת (סידרת ה-Transformer). זה הלך לאט אך בעולם זה צבר תאוצה משמעותית שגם המתחרים החלו לשים לב לכך (במיוחד HP) וסידרת הטאבלטים הזו נמכרת בהתאם לציפיות של ASUS, והם ממשיכים להוציא דגמים חדשים עם אותו עקרון. חברות אחרות שמשווקות מקלדות לטאבלטים כמו אייפד מוכרות מקלדות רבות (כך לפחות לוג’יטק טוענת), כלומר יותר ויותר אנשים מעוניינים להרחיב את הטאבלט שלהם ממצב של צריכת מידע – ליצירת מידע.

מיקרוסופט, גם כאן, הגיעה באיחור ניכר, והוציאה את טאבלטי ה-RT יחד עם שותפיה. נקודת המכירה המרכזית של ה-RT? “יש אופיס מובנה”, רק שהאופיס כמובן הוא קצוץ כנפיים כשפונקציות רבות חסרות, ואין לך את הרכיב העיקרי שבגללו אנשים “מכורים” לאופיס – אפליקציית ה-Outlook

כפי שציינתי, יותר ויותר אנשים מחפשים לעשות דברים דרך הטאבלט או דרך הסמארטפון שלהם, ואחד הדברים שאנשים מחפשים הוא Office או משהו קרוב לכך. כולם מכירים את Google Docs שמאפשר לך ליצור/לערוך/לצפות בקבצי מעבד תמלילים, מצגות ומסדי נתונים דרך הדפדפן או דרך תוכנה במכשיר הטאבלט/סמארטפון שלך. גם אפל רוצה להיכנס לשוק הזה והיא תשחרר בעתיד הקרוב את חבילת ה-iWork שלהם לשימוש דרך כל דפדפן מודרני, תהיה מערכת ההפעלה אשר תהיה.

מיקרוסופט, שעושה הרבה מאוד כסף מאופיס, החליטה לנקוט  בשיטה אחרת מהמתחרים. הם הרי שולטים בשוק ה-Office ולכן הם החליטו למכור את גירסת האופיס האחרונה במגוון גרסאות, כאשר ברוב הגרסאות אתה משלם תשלום חודשי עבור שרותי דוא”ל, אחסון קבצים, שרותי Server (כמו Exchange וכו’) לפי כמות המשתמשים. המכנה המשותף? לעבודה מלאה תצטרך את מחשב ה-Windows שלך עם תוכנת האופיס ויש גם גירסת Web שחסר לה פונקציות רבות (נסו עם גירסת ה-Web לבנות טבלה רצינית עם חישובים אוטומטיים מורכבים, לא תצליחו כי מיקרוסופט לא בנתה את זה בפנים. תרצו לערוך מסמכים במשותף עם חברים? גם זה לא קיים ועוד המון דברים שקיימים בגירסת דסקטופ לא קיימים בגירסת Web).

הפספוס של מיקרוסופט בקטע הזה הוא ברור: אנשים רוצים לערוך וליצור תכנים גם בדרכים וגם במקומות אחרים כשהמחשב שלהם לא לצידם, והם מעדיפים לעשות זאת בדפדפן. אישית, לא היתה לי בעיה לשלם מספר דולרים למיקרוסופט בחודש אם היה לי שרות כזה והייתי יכול לערוך וליצור מסמכים דרך הדפדפן כמו במחשב האישי שלי (במיוחד שהמחשב העיקרי שלי מריץ.. לינוקס).

לשמחתי, נראה שבמיקרוסופט מתחילים להתעורר ולא כל כך לאהוב את התחרות, ומה מיקרוסופט עושים כשיש תחרות? (בד”כ הם “משפצים” עובדות, אבל לא הפעם) – מתחילים לשנות דברים. הם שחררו לאחרונה גירסה סופר-מצומצמת לאייפון שמאפשרת לך לראות (פחות או יותר) מסמכי אופיס על הטלפון, ועריכה מאוד מאוד מינימלית.

הנה וידאו של Microsoft Garage, עם הדגמה של מה שהולך לקרות עם האופיס, והכל מתוך הדפדפן.

טאבלטים משולבים מבוססי אנדרואיד – הדור הבא

מי שעוקב אחרי הטאבלטים שיוצאים עם אנדרואיד, בוודאי מכיר את הסצינה: רוב הטאבלטים מבוססי אנדרואיד שישנם כיום זהים (פחות או יותר) בין יצרן ליצרן, כאשר החברה היחידה שעד היום הוציאה משהו שונה היתה ASUS עם סידרת ה-Transformer שלה, כאשר בחלק מהדגמים ישנה מקלדת (שמשמשת גם כסוללה נוספת וחיבורים נוספים) בחבילה ובדגמים אחרים יש אפשרות לחבר מקלדת שעולה תשלום נוסף.

 

בעבר, אם יצרן היה רוצה להוציא טאבלט עם מקלדת (טאבלט משולב), הוא היה צריך לתכנן אותו פחות או יותר מאפס, את כל ענייני החיבוריות (פורטים), שילוב סוללה נוספת, הטענה כפולה וכו’. הבעיה המרכזית שבגינה רוב החברות לא הוציאו טאבלט כזה היא לא בעיה טכנית אלא בעיה כלכלית: האם יש לכך שוק? ב-ASUS חשבו שכן והם מכרו עד היום כמעט לא רעה של טאבלטים כאלו. חברות אחרות לעומת זאת, לא ממש התרשמו ולא הוציאו כאלה.

מיקרוסופט, שיצאה עם ה-Windows 8 RT (שזה בעצם Windows 8 למעבדי ARM) גרמה מבלי להתכוון לכך – לשינוי מהותי בשוק הטאבלטים, שינוי שאנו נראה אותו כבר במהלך החודשים הקרובים.

כמעט כל החברות (למעט HP ו-Acer) הוציאו טאבלטים משולבים עם Windows 8 RT, אך רובן ראו איך ההשקעה יורדת לטמיון. אנשים לא רצו לרכוש טאבלטים כאלו כי אי אפשר להריץ אפליקציות צד שלישי שרצות על X86 ב-Windows. החברה שנכנסה לשוק הזה לאחרונה כדי להציל קצת את מצב הטאבלטים המשולבים היא אינטל, עם מעבדי Atom חדשים, מה שנותן ללקוח הקצה להריץ אפליקציות במהירות בינונית (ביחד למעבדים כמו i3,i5,i7) ובמחיר שפוי משהו. הקומבינציה הזו גם מאפשרת לחברות להוציא גם טאבלטים יותר קטנים (7 אינטש) במחיר זול (יחסית, יחסית, לא במחירי הנטבוק שהורגלנו אליהם בעבר).

הנסיון שחברות צברו במהלך תכנון טאבלטים ל-Windows 8 יצר עבורן הזדמנות להיכנס לשוק ש-ASUS היא השחקנית היחידה בו, רק שהפעם העלות של אותן חברות היא כמעט כלום: Windows 8 RT רץ בדיוק על אותה חומרה שאנדרואיד 4.1/4.2 רץ, כך שכל מה שהמהנדסים צריכים לבצע הם שינויים מינוריים (להעיף את כפתור ה-Start ממסך הטאבלט ולשנות מקש או 2 במקלדת), להתקין אנדרואיד ודרייברים (כיום כל יצרני החלקים לטאבלטים תומכים באנדרואיד, כך שאין צורך לשכור מתכנת שיתחיל לכתוב דרייברים מאפס לציודים), אולי להוסיף כמה אפליקציות צד ג’ ולשלוח את זה לייצור המוני בסין.

לאחר ASUS, החברה הבאה שהולכת להוציא מוצר משולב כזה היא חברת HP (שנכנסת יותר ויותר לתחום האנדרואיד) עם ה-Slatebook X2 שלהם. מדובר על טאבלט עם:

  • מסך FULL HD
  • מעבד Tegra 4
  • זכרון אחסון מובנה של 64 ג’יגהבייט
  • 2 סוללות ומקלדת – באותה חבילה
  • כניסת מיקרו SD וכרטיס SD
  • 2 חיבורי USB וחיבור HDMI מלא

ב-HP גם החליטו "להיכנס חזק" ב-ASUS מבחינת תמחור. הדגם המקביל של ASUS לתצורה כזו (רק עם 32 ג’יגהבייט ועם מעבד טגרה 3) עולה כ-500 דולר. הגירסה של HP עם המפרט לעיל? 479$, כלומר אתה מקבל כמות אחסון כפולה, מעבד מהדור הבא ומשלם פחות מהדור הנוכחי. גירסה זו, אגב, תצא רשמית באוגוסט.

בשלב זה יש כבר שמועות ש-Acer ו-Dell (וגם גירסה מעודכנת מ-ASUS) וכמובן Lenovo – הולכים להוציא דגמים כאלו וסביר להניח שהם יוכרזו במהלך יוני-יולי (השנה), כך שאם חשבתם לרכוש טאבלט עם מקלדת, אני ממליץ להמתין מעט.

החברה היחידה שממשיכה להתעלם מההתפתחויות האלו היא דווקא יצרנית האנדרואיד.. גוגל. גוגל מעדיפים שאם אתה קונה איזה משהו זול לגלישה באינטרנט ואתה רוצה איתו מקלדת, קנה לך מחשב קטן מבוסס Chrome OS כמו ה-Chromebook שמייצרים סמסונג, HP, ACER ולנובו. בשום מצב לא אנדרואיד, שאותו הם מייעדים למגע בלבד. אישית אני חושב ששילוב כרום OS ואנדרואיד יכול לתת דבר מאוד מוצלח (כמות ענקית של אפליקציות באנדרואיד יחד עם דפדפן מאוד חזק), אבל הם מעדיפים לבדל בין המערכות, גם כשזה גורם לחברה כמו גוגל למכור מחשב עוצמתי שכל מה שהוא מריץ הוא .. דפדפן, במחיר של 1300 דולר.

ממשלת ישראל ומיקרוסופט, סיבוב 234098492084

לפני מספר דקות נתקלתי בלינק הזה, והכותרת הצליחה לעצבן אותי: "מיקרוסופט והממשלה ישתפו פעולה בתחומי ממשל זמין וסייבר".

מדוע זה מעצבן אותי? הסיבה פשוטה: כרגיל בממשלת ישראל יעדיפו ללכת עם מיקרוסופט מאשר להשקיע פה בארץ ולהתעניין/להטמיע טכנולוגיות ישראליות או קוד פתוח ישראלי ומתן תעסוקה לעסקים ישראליים ואינטגרטורים שמטמיעים פתרונות קוד פתוח.

אני מעוניין לסייג: אינני מדבר פה על דסקטופים שכולם בממשלה רצים עם מערכות של מיקרוסופט כולל עיבוד תמלילים ואופיס של מיקרוסופט (וזאת לאחר שמשרד האוצר זרק כמה שקלים ל-TKOS לפתח את הגירסה ותמיכה עברית). בקטע הזה הממשלה שבויה לגמרי בידיים של מיקרוסופט, בשעה שמדינות אירופאיות אחרות דווקא מעדיפות לעבוד בפתרונות אחרים שחוסכים להם כספים, אבל נו שוין..

אני מדבר פה על דברים כמו:

  • מחשוב ענן: ללמוד ממיקרוסופט? באמת? אמזון, החלוצה בתחום מחשוב הענן, יש להם חטיבת פיתוח בישראל והם ישמחו לעזור לישראל. לגוגל יש 2 חטיבות פיתוח בארץ, וגם להם יש (ככה שמעתי, שמועה כזו) ידע חזק מאוד במחשוב ענן. הממשלה יכלה לפחות להוציא את זה למכרז כלשהו ואז להשוות בין המתחרים, אבל למה להוציא מכרז כשאפשר לתת זאת במתנה למיקרוסופט (שמצידה תדגיש ללקוחות פוטנציאליים שממשלת ישראל סומכת על מחשוב הענן שלה, מתנה למיקרוסופט שלא תסולא בפז!)
  • הגנות סייבר: ריבונו של עולם! חברות מישראל מייצאות פתרונות חומרה ותוכנה לחו"ל להגנות שונות מפני סייבר בכל רמה העולה על הדעת, החל מ-IDS ועד פתרונות שונים לסוגי התקפות (DDOS ואחרים). מדוע שממשלת ישראל לא תשתמש בפתרונות של חברות מקומיות ובכך תעודד תעסוקה מקומית? אני די בטוח שחברה ישראלית שתקים דבר כזה עבור הממשלה, לא רק שתתן מחיר טוב לממשלת ישראל, היא גם תרוויח אחלה פרסום מזה. כך 2 הצדדים מרוויחים, אבל שוב – הולכים "על בליינד" ונותנים את זה למיקרוסופט.
  • קידום תקשוב ממשלתי: למה, למה לתת למיקרוסופט את זה? האם חסרות בארץ חברות שיכולות להציע פתרונות שהם מפתחות ומייצאות? לא, לא חסר. שוב, כך הממשלה יכולה להשקיע בתעסוקה מקומית ואותן חברות יכולות להרוויח מכך רבות. עסק ישראלי, ממשלת ישראל, אפשר להגיע לתוצאות יפות במקום לזרוק את זה למיקרוסופט ועל הדרך אפשר לחסוך את כספי משלם המסים. מישהו שם חושב על כך?

לממשלת ישראל יש רקורד מחורבן במיוחד בכל הקשור לבחירת והטמעת פתרונות, החל מאתרי טפסים שלא רצים על שום דפדפן נורמלי, דרך אתרים לתשלום שגם לא רצים על דפדפנים מודרניים, אתרים ממשלתיים שנראים כאילו ילד בן 17 בנה אותם (ואני די בטוח שהממשלה שילמה מחיר מופרז בהשוואה למחירים בשוק), אתרים כמו "נט המשפט" שמביכים בקלות הפריצה אליהם, ורשימת הפדיחות הנוספות היא מכאן ועד הודעה חדשה. איש אינו בודק את מי מעסיקים ומה איכות הקוד שמוכנס לשרתים (בדיקה פשוטה של גירסת מינימום דפדפן ולא מקסימום, קשה לכתוב ב-JS??? לא קשה, אבל שלוקחים מתכנתים מחורבנים בתשלום מופרז, מה ציפיתם?) והכסף ממשיך להיזרק בדיוק למקומות הלא נכונים.

עצת לממשלת ישראל: במקום להקשיב לעצות של מיקרוסופט וישר לרכוש אותם בהתלהבות, תקימו פורום פתוח לציבור, ותעלו שם דברים ושאלות. לדוגמא: אתם מחפשים להקים מערכת X (תנו מפרט של מה צריך להיות בה, בלי שמות מוכתבים של אפליקציות) ותנו לציבור הטכני להציע לכם פתרונות כולל הסבר מדוע הפתרון הזה מתאים והפתרון ההוא לא מתאים, מה מבחינת מחירים, וכו' וכו'. מי יודע, אולי תמצאו שם פתרונות שחברות ישראליות כבר מממשות במחיר זול יותר, כי בינינו, הפתרון ללכת "בעיוור" אך ורק על מוצרי/שרותי/שרתי מיקרוסופט אינו תמיד הפתרון המומלץ.

ביי ביי סיסטם, שלום Devops

כותב שורות אלו מחפש זה מספר חודשים עבודה בתחום הסיסטם לינוקס. לא חשוב כמה אתה טוב בתחום, למצוא עבודה בו זה לא קל ומה שיותר מתסכל – זה תהליך ארוך, מאוד. אתה מתראיין אצל מישהו אחד, הוא מראיין עוד כמה מועמדים, אחר כך (אם יש לך מזל) אתה מתראיין אצל מישהו אחר שנמצא ברמה "מעל" המראיין הראשון, וגם כאן מראיינים עוד אנשים, עד שלבסוף הם מחליטים לסגור על מועמד X. בדרך "נופלים" רוב המועמדים, (כמובן מבלי שאף אחד יאמר למועמד מדוע הוא אינו מתאים. אני רוצה לציין לטובה במקרה הזה את חברת Everything.me שראיינו אותי ולא התאמתי להם מסיבות שהם פירטו לי. כל הכבוד על הכנות!).

עד לפני שנים ספורות, תחום הסיסטם לינוקס היה די פשוט מבחינת הדרישות: הכרות עם הפצת לינוקס אחת או 2 (נניח Debian ו-CentOS או SuSE), הכרות טובה עם BASH ו-PERL, ידע בקונפיגורציית שרותים כמו Mail (אפליקציות כמו Postfix, Sendmail וכו'), WEB (אפאצ'י, Nginx), מוניטורינג, רשת, הכרות עם חומרה, והיית יכול למצוא עבודה יחסית די מהר (הסיבה לכך כמובן היא שלא היו הרבה אנשי לינוקס). את כל השאר היית יכול ללמוד תוך כדי עבודה. 

היום המצב שונה לחלוטין, ולאחר שעברתי מספר ראיונות, אני מעוניין לשתף אתכם במה שלמדתי מאותן ראיונות:

בעבר, בחברות רבות, איש סיסטם (או צוות סיסטם) לינוקס/יוניקס היה לא רק יושב בנפרד מאחרים, אלא היתה גם הפרדה מכל ה-Flow. ההפרדה הזו לא היתה מתוכננת מ"למעלה", אלא היא היתה פשוט נגמרת מכך שאנשי הפיתוח היו עובדים בנפרד מהסיסטם. מפתחים היו כותבים קוד, נותנים ל-QA לבדוק, וה-QA היה מטמיע את הקוד על הפרודקשן. מבחינת איש הסיסטם, הוא היה אמור לדאוג שהמערכת למעלה ושהשרתים ושרותים רצים. מטבע הדברים, תצורה כזו היא לא-אופטימלית. מה קורה כשקוד אוכל זכרון כאילו אין מחר ולצוות המתכנתים אין מושג בניהול זכרון של מערכת לינוקס? היו מוטחות האשמות זה בזה, ולפעמים היה צורך בהתערבות גורמים יותר "בכירים" כדי להרגיע את המתח. (כבר ראיתי מקרים שזרקו קוד לפרודקשן שהפך את האתר לבלתי קריא, אבל המתכנת התעקש שאצלו זה תקין אז הבעיה בסיסטם…)

כיום תפקיד הסיסטם די "מת", ובגלגולו החדש, הצורך הוא באיש שיהיה Devops. 

מה זה אומר? שאיש הסיסטם היום הרבה יותר מעורב בכל התהליכים, מה שמצריך מאיש הסיסטם לדעת הרבה יותר. להלן מספר דוגמאות:

  • פעם היה צריך לדעת ממש טוב Perl. אני יכול לאמר לכם שמתוך כל ראיונות העבודה שעברתי, הדרישה לידיעת Perl היתה אפס. כל מי שמכיר Perl יכול לאמר לכם כמה השפה הזו חזקה ושניתן לעשות איתה אין ספור דברים מעניינים, אבל היום כמעט ואין לה דרישה. במקום זה יש דרישה ל-Bash כבסיס עם יתרון מובהק לידע ב-Python ו-Ruby. כך לדוגמא, אם החברה משתמשת ב-Chef כדי לבצע אוטומציה מלאה לשרתים ולתוכנות, אתה חייב לדעת Ruby. אם לעומת זאת הם משתמשים ב-Puppet אז סביר להניח שיבקשו ידע ב-Ruby אבל יהיו מקרים שיבקשו גם ידע ב-Python, תלוי באימפלנטציה.
  • קוד כתיבת סקריפטים: כבר הפסקתי לספור את כמות המקרים שבהם הייתי מקבל סקריפט שנכתב בשפה כלשהי ופשוט לא הצלחתי לקרוא אותו. לא בגלל שאינני יודע את השפה, אלא בגלל שמי שכתב אותו כתב בצורה שלומיאלית, בלי שום סדר, בלי הערות, בלי כלום, שזה פשוט נס שזה רץ! בחברות רבות כיום, קוד נקי וקריא זו חובה, כולל Commit עם הסבר מה אתה דוחף פנימה, כי יהיו אחרים שירצו להסתכל בקוד או לשנות אותו. שוב, בתחום הסיסטם בעבר, מי שהיה כותב לסיסטם את הקוד וקורא אותו היה רק איש הסיסטם, היום זה השתנה.
  • DB: פעם זה היה מעולה אם היית יודע MySQL ו/או Oracle. היום זה נחמד שאתה יודע לעבוד עם MySQL, אבל חברות אינטרנט רבות כבר עברו להשתמש בדברים כמו NoSQL, MongoDB, Redis ועוד, כלומר כדאי שתלמד דברים שהם לא RDBMS.
  • מאיצים למיניהם: לא, לא מאיץ גרפי, אלא פתרונות Caching כמו Varnish, Memcache שיודעים ליצור Cache חכם מאפליקציות דינמיות. חברות רבות רואות יתרון במועמד שמכיר את האפליקציות הללו.
  • ידע במחשוב ענן: על AWS שמעת, נכון? איך אתה בשימוש ה-API של אמזון? חברות רבות דורשות זאת (יש גם חברות שדורשות ידע על Azure מאחר ומיקרוסופט החלה להציע שרתים וירטואליים עם לינוקס, אבל זה נדיר), ובשביל זה כדאי שתכיר לא רק AWS אלא שוב .. Python. אפשר כמובן עם שפות אחרות, אבל ברוב המקרים שרואיינתי, כשהגיעו לדבר על AWS, דרשו Python.
  • ניהול זכרון, פרוססים, ושאר ירקות: בתחום הזה לא השתנה הרבה מבעבר, רק שהיום הסקאלה הרבה יותר גדולה. חברת אינטרנט שמקימה עשרות או מאות שרתים (בהתאם לעומס) תצטרך ניהול זכרון קפדני כי מכונות רבות הן רפליקציה, ואם יש בעיית זכרון בגלל אפליקציה שרצה על כולן, הצרות יגיעו מהר מאוד.

לסיכום: כיום האיש (או הצוות) שאחראים על הסיסטם הרבה יותר מעורבים בתהליכים של הקמה ובאפליקציה עצמה שהחברה מפתחת. יותר מתייעצים, יש יותר השתתפות ויש יותר Feedback. יחד עם זאת, מי שרוצה להיות Devops צריך לדעת הרבה יותר ממה שהסמכת RHCE או הסמכה אחרת נותנת. ככל שאתה יודע יותר ואתה מנוסה יותר, אתה שווה יותר.

מאחל לחבריי המחפשים הצלחה.

לינוקס, היסטוריה, ביטקוין והמשותף ביניהם

מי שעוקב אחרי החדשות בעולם בנושאי טכנולוגיה, סביר להניח ששמע יותר ויותר על הביטקוין, אותו מטבע שאין לו אבא ואמא, הוא כתוב בקוד פתוח, והדעות לגביו נעים בין "מדהים" ל"שרלטנות". עבדכם הנאמן מכיר את הפצות הלינוקס עוד משנת 1994 וגם אני וגם אחרים שנמצאים זמן רב עם לינוקס, שמענו את הדעות האלו בעבר, רק ששמענו את זה כמובן על לינוקס.

File:Tux.svgנחזור אחורה בזמן להתחלת שנות ה-90. לינוס טורבלד, האיש, המתכנת החכם, (והפה שלא נסגר!) הכריז על Linux Kernel, כלומר ליבה חדשה (שמשתלבת עם אפליקציות וספריות מבוססות GNU בראשות ריצ'רד סטולמן), כלומר הליבה יחד עם הכלים והספריות יוצרים מערכת תואמת יוניקס חדשה. טכנית, זה לא היה אמור לשנות הרבה. מערכות בקוד פתוח (עם רשיונות יותר קלים לעיכול עבור ה-Corporate) היו קיימים שנים רבות לפני כן. גרסאות BSD היו קיימות עוד משנות ה-80 פתוחות לכל. אז מה, עוד מערכת הפעלה פתוחה? לא נשמע כזה ביג דיל..

אלא מה.. החיים מלאים הפתעות. מה שכל מערכות BSD ביחד לא עשו מבחינת השתתפות קהילה, התפתחות מוצר וכו' – עשו הפצות ומערכות לינוקס. לראשונה לאחר זמן רב, אנשים שלא נגעו מעולם ב-BSD החלו לנסות ולשחק עם לינוקס, חלק מהם תרם קוד פתוח לליבה, חלק אחר פיתח כל מיני תוכנות, ותוך שנים ספורות לינוקס נהפך להיות שם ידוע למערכת הפעלה תואמת UNIX ומתחרה ישירה בגרסאות יוניקס המסחריות. כל יצרני מערכות היוניקס צחקו בקול ועקצו את הלינוקס בכל הזדמנות, החל מ-SUN, ממשיך ב-SCO ועד HP ואחרות. כולם הדגישו כמה לינוקס אינו בשל מספיק, אינו מסוגל להריץ ולבצע משימות רבות, כמה הוא "לא קל" ו"לא ידידותי" ועוד. 

במשך כל הזמן הזה חברות לא ידעו איך "לאכול" את לינוקס. חברות רוצות "מפת דרכים" לדעת מה הולך לקרות. (מפת דרכים לא קיימת עד היום מצד שום יצרן). מי נותן תמיכה וכמובן Who do we sue? שאלה שרבים שאלו (ובדרך שכחו שרשיונות המערכות שהם משתמשים כוללות סעיף שגם אם מערכת ההפעלה מחליטה לעשות חרקירי ולהשמיד לך את כל הנתונים, אתה מוותר על הזכות לתבוע את היצרן מערכת ההפעלה ברגע שאתה משתמש בה). חברות רבות גם לא רצו לשחרר מפרטים טכניים על ציוד ולא רצו להמיר אפליקציות שלהם ללינוקס, אבל קהילת הלינוקס בדרך לא דרך מצאה איך להתגבר על המכשולים ועם השנים חברות התוכנה והחומרה החלו להפנים שלינוקס יכול לגרום להם להרוויח. בהתחלה זה היה בתחום השרתים ואט אט זה החל לזלוג כלפי חומרה ודרייברים ללינוקס. 

כיום כל יצרן חומרה בתחום השרתים לא רק שמכיר בלינוקס, אלא מוודא שהפצות מסחריות (רד-האט, אובונטו, SuSE) תומכות בציוד שלו והיצרנים משחררים טלאים לתמיכה בציודים חדשים ישירות לליבת לינוקס (רבים מהם מעסיקים במשרה מלאה מספר מתכנתי קרנל לינוקס). בתחום הדסקטופ המצב הרבה הרבה יותר טוב מבעבר, כך שאם לדוגמא אתה רוכש מדפסת או מצלמת Webcam, סביר להניח שהיא תפעל אוטומטית (או בעזרת התקנת חבילה פשוטה) בלינוקס, מבלי שתשבור יותר מדי את הראש.

זה היה לינוקס, עכשיו נעבור לביטקוין.

ביטקוין היתה המצאה של מתכנת אנונימי בכינוי "סאטושי נקמוטו". ההמצאה היא מערכת בקוד פתוח שיש בה מטבעות וירטואליים, עובדת בשיטת עמית לעמית (Peer to Peer) והיא כולה מוצפנת. היחודיות שלה? אין אף אחד ששולט עליה, אין עליה "בעלים", כל אחד יכול להשתתף, ואין עסקות אסורות. המערכת פתוחה 24/7 ואתה יכול לרכוש ולמכור כמה ואיך שאתה רוצה מבלי לבקש אישורים מאף אחד, וישנה שכבה מסויימת של אנונימיות (שכיום מספר חוקרים כבר הצליחו לעקוף).

ביטקוין מזכיר במשהו את לינוקס: 2 טכנולוגיות "שוברות שוק", כאשר לאף אחת מהן אין בעלים שיכול לבעוט אותך החוצה מהמשחק וחברות לא יודעות איך לאכול את זה.

ביטקוין היא דוגמא מצויינת לחסידי שיטת "כוחות השוק" (חלק קוראים לזה "היד הנעלמה"). מאמין שכוחות השוק יכולים להסתדר לבד? תעקוב אחרי הביטקוין. אף אחד לא יכול להתערב באמצע, אין פה שום ממשלה שאפשר לבכות אליה שתציל אותך כשמהטבע או העסק שלך קורס (זוכרים את 2008 בארה"ב?), אין פה סיום יום עסקאות, זה כל הזמן עובד, 24 שעות ביום, 7 ימים בשבוע, 365 יום בשנה, וישנם לא מעט אתרים שיתנו לך בזמן אמת (אין צורך להיות מנוי) את מצב המסחר, ואין "בורסה" אחת, יש כמה, כך שגם אם אחת תיפול, השאר ממשיכות לעבוד.

זוכרים את לינוקס? ב-20 שנים הראשונות ה-FUD היה מרקיע שחקים, וגם בביטקוין המצב דומה.

מה לא זרקו על ביטקוין? 

  • ביטקוין זו "תרמית פונזי", עבודה בעיניים שמישהו או גוף מרוויח ממנה. צר לי, אבל בביטקוין אין גוף ראשי שמרוויח מכל עיסקת קניה ומכירה. אם אני מוכר לך מוצר ב-X מטבעות ביטקוין, אני לא משלם עמלה כלשהי וגם אתה לא. 
  • ביטקוין היא "בועה". האמנם? בועה זה מצב שחברה מבטיחה משהו מסוים וכולם יודעים היא לא תוכל לעמוד בה ובכל זאת משקיעים מעדיפים לזרוק כספים עליה בתקווה שהיא תימכר במחיר גבוה או שאחרים לא ישימו לב עד שהמשקיעים יקבלו כסף (או שהמשקיעים הגדולים ירוויחו והקטנים ידפקו, אתם יכולים לזרוק בעל פה שמות של בנקים/חברות השקעה גדולות בארה"ב שהשתתפו במשחק הזה). ביטקוין מבטיח משהו? לא. הערך של המטבע נובע ממכירות וקניות לפי היצע וביקוש. אדרבא, אחד הדברים שניתן לראות בשבועות האחרונים הוא שגם כשהמטבע נפל חזק, הוא לא נפל ל-0, אלא נשאר באזור המאה ומשהו דולר עם תנודות לכאן ולכאן. בל נשכח שנפילות קורות גם לדברים שאנחנו לוקחים כיציבים. הזהב, לדוגמא, מספטמבר שנה שעברה ועד אמצע אפרילי צנח ביותר מ-500 דולר. זהב מעולם לא נחשב כ"בועה", ובכל זאת…
  • יש גם את אלו הבטוחים שאם רכשת לעצמך כמה מטבעות, אז תתבייש לך כי אתה כנראה מלבין מס ו/או משמיט מס. לא אני אמרתי זאת, כלכלני בנק ירושלים אמרו זאת.

לביטקוין קיימת עוד דרך לא קלה לעבור. חברות האשראי (שמטבע הדברים הן מאוד שמרניות) לא מוכנות לקבל אותו כמטבע שיש להתייחס אליו (אם כי אולי יהיה שינוי מצד אחד השחקנים החזקים בשוק מבחינת מסחר וסליקה – Paypal). ה-VC למיניהם כבר החלו "לרחרח" סביב סטארט-אפים המציעים טכנולוגיות המערבות ו/או משלימות לביטקוין ומבחינת רבים מהם זה "הדבר הבא". 

כל טכנולוגיה "מפריעה" נתקלת בחשדות. ביטקוין כדבר שתפס פרסום חזק בשנה האחרונה (ובמיוחד בחודשים האחרונים) חוטף על ימין ועל שמאל. האם נראה את המטבע החדש נופל בקרוב? לא נראה לי. מה שכן, צריך סבלנות. אלו שמצפים לרכוש מטבע ב-100 ולמכור ב-300 או 500 יהוו את גל הרוכשים הבא, וזה שאחריו וכו' כי תמיד אנשים יחפשו לעשות כסף מהיר בהשקעה קטנה, האם תוכל להשתמש במטבעות ביטקוין כבר בקרוב לשלם את חשבון החשמל והארנונה שלך? עדיין לא, אבל הסיכוי שזה יקרה בשנה שנתיים הקרובות הולך וגדל. יש כאן לא מעט אפשרויות להרוויח והשוק עדיין יחסית "בתול", כך שסביר להניח שנשמע על הכרזות חדשות מצד כל מיני חברות כבר בקרוב.