תכירו – Android TV

כל מי שמכיר את תחום האנדרואיד היטב זמן מה, סביר להניח ששמע על Google TV. זה היה הנסיון הראשון של גוגל לנסות "לכבוש" את הטלויזיה.

הנסיון נכשל כשלון חרוץ מכמה סיבות: קודם כל גוגל התייחסו לטלויזיה כאל טאבלט נוסף עם מקשים וכו'. הם לא סגרו שום דבר עם האולפנים (מה שגרם לכך שהאולפנים חסמו תוך ימים ספורים את Google TV מלנגן ערוצי Online), לא היתה כמעט שום תמיכת DRM, המכשיר עצמו מבחינת "כח" היה חלש מאוד, ושת"פ עם יצרני קופסאות היה מינימלי – סוני ו-Dish הבטיחו שזה יהיה בחלק מהדגמים, לא יותר מזה.

הנסיון השני של גוגל לכבוש את הטלויזיה היה עם Nexus Q – מכשיר שנראה קצת מוזר, אבל היה מבוסס רק על יוטיוב ושאר פתרונות של גוגל והכוונה היתה למכור אותו לציבור במחיר מופרע של 299$. הביקורות קטלו אותו כל כך חזק, שגוגל בסוף לא הוציאה אותו לשוק ומי שביצע הזמנה מוקדמת קיבל אותו בחינם. זה היה אחד הכשלונות הכי מהדהדים של גוגל, כשלון שגוגל למדו ממנו המון.

מכיוון שכחברה שמעוניינת שאנדרואיד יהיה בכל מקום אפשרי (ולפעמים לא כל כך אפשרי), גוגל לקחה את הזמן לחשוב ולתכנן מחדש, תוך לימוד לקחים מהעבר.

עד שגוגל יצאו עם מכשיר, יצאו יצרנים סיניים רבים עם קופסאות קטנות וזולות שכוללות אנדרואיד ושמתחברות ל-HDMI. הגרסאות הראשונות שיצאו היו גרועים הן מבחינת ביצועים והן מבחינת קליטת WIFI, ואילו הגרסאות שנמכרות היום כבר כוללות מעבד 4 ליבות עם אנטנה חיצונית ובחלקם 2 חיבורי USB אך עדיין מדובר באנדרואיד רגיל שקיים לך בטלפון וטאבלט ומחייב אותך לחבר למכשיר (דרך כבל או דרך Bluetooth) עכבר בשביל לבצע ניווט בתפריטים. הגירסה האחרונה שקיימת כיום, אגב, היא MK 903IV כפי שמופיע בתמונה מימין (יש כמובן 1001 חיקויים).

כפי שציינתי לעיל, גוגל הפיקו לקחים מהעבר וכבר בשלב התכנון הם התייעצו עם יצרני הטלויזיות והממירים (קופסאות STB) ורצו לשמוע מה הם רוצים ומה הם צריכים בשביל לעמוד בסטנדרטים.

התוצאה היא Android TV שתצא בקרוב, והיא תיראה כך:

במבט ראשון התמונה די מזכירה את Google TV אך ההבדלים הם עצומים בין Google TV לאנדרואיד TV.

נתחיל בשוק היעד: אנדרואיד TV מיועד ל-3 קבוצות שיחדיו כוללים כמעט את כולם:

  • יצרני הטלויזיות
  • יצרני ממירים (STB), נגני Blu Ray ומזרימי מדיה אחרים.
  • המשתמש הביתי.

אנדרואיד TV כולל מפרט שהיצרן צריך לעמוד בו על מנת למכור פתרון של אנדרואיד TV, הנה המפרט בקצרה:

android-tv1כפי שאתם יכולים לראות, בגוגל הפעם לא מוכנים להסתפק בחצי ג'יגה זכרון ובמעבד חלש, הפעם יש צורך בחיבור גם WIFI וגם חיבור Ethernet, חובה לתמוך ב-2 סוגי ה-DRM הנ"ל לפחות, כך שאנדרואיד TV מהרגע הראשון נותן לך חוויה חלקה וחזקה מבחינת מפרט.

ואיך נשלוט באנדרואיד TV? תוכל לעשות זאת באחת משלושת הדרכים הבאות (חוץ מכמובן לחבר עכבר, אם אתה מתעקש 🙂 ):

  • שלט מינימלי שכולל: 4 כפתורי חיצים, כפתור בחירה, כפתור Back וכפתור Home ומיקרופון
  • אפליקציית שלט שיכולה לרוץ על מכשירי אנדרואיד ו-iOS (טלפונים וטאבלטים)
  • בקר משחק (ג'ויסטיק)

יצרנים כמובן יכולים לקחת את השלט המינימלי ולהוסיף כפתורים איך שהם רוצים, אך הם מחוייבים לתת את המינימום.

הזכרתי מיקרופון, וכאן אחד החידושים המעניינים: גוגל NOW לוקח חלק חשוב מאוד באנדרואיד TV ובמקום להקיש שם סרט או סידרה, אתה פשוט תדבר אל תוך המיקרופון בשלט (או בטאבלט או בטלפון) ותאמר את שם הסרט, סידרה, שחקן וכו' שתרצה, וגוגל NOW יראה לך תכנים בהתאם לשרותים המותקנים לך במכשיר (שרותים כמו Google Play, Netflix, Hulu, Amazon Prime וכו'). תוכל גם להשתמש במיקרופון כדי לבצע חיפוש רגיל, והדפדפן כרום יוכל להציג לך תכנים בדיוק כמו בטאבלט שלך, כאשר הניווט מבוצע דרך השלט.

מבחינת כל ה-ECO System של אנדרואיד, הכל סובב סביב הטלויזיה. כך לדוגמא אם יש מספר ממירים או מכשירים שמחוברים לטלויזיה, אנדרואיד TV יוכל לתמוך (בהתאם ליצרן ולמפתחים) בממירים ובציוד שלך ויהפוך את כל חיבורי ה-HDMI ל-Unified TV, כך שכל דבר, בין אם זה הפלייסטיישן שלך או חיבור HOT או YES או צלחת לויין פרטית או כל ציוד אחר שמתחבר ב-HDMI, או שהוא שרות שידור וידאו מבוסס IP (כמו IPTV וכו') נהיה עוד ערוץ ואז תוכל לעבור בקלילות עם השלט בדיוק לערוץ שאתה מעוניין במקום להשתמש בשלט של הטלויזיה כדי להחליף ל-HDMI אחר ועוד שלט כדי לעבור ערוץ.

גם על צריכת תכנים מקומיים (סרטי Blu Ray לדוגמא) גוגל חשבו והם תומכים באופן טבעי בכל קידודי האודיו והוידאו כולל סינכרון מלא, תמיכה ב-AC3 כולל ניתוב (אם יש לך מערכת סאונד רצינית), וגוגל גם חשבו קדימה והם תומכים כבר מעתה ברזולוציית 4K, קידוד HEVC וקידוד DRM שנחוץ לפי העדפות היצרן.

אבל החלק הכי חשוב באנדרואיד TV הוא האפליקציות. אחרי הכל, לא חסרים היום קופסאות שנותנות לך לצפות בנוחות בטלויזיה ובערוצי On Line שונים, קופסאות כמו ROKU, Fire TV, מערכות HTPC וכו'.

גוגל הרחיבה את ה-SDK כדי לתמוך באנדרואיד TV והיא מפרסמת הוראות ודוגמאות כיצד מפתחי אפליקציות יכולים לקחת את האפליקציה שלהם ולהרחיב אותה לשימוש אנדרואיד TV ששם אין מקשים ואין עכבר אלא חצים, כפתור בחירה, חזרה ו-Home, כך שמפתחים המעוניינים שהאפליקציות שלהם יופיעו למשתמשי אנדרואיד TV, יצטרכו לשנות מעט את הממשק (אפליקציות שלא ישנו את הממשק לא יופיעו ב-Play Store באנדרואיד TV). חברות כמו נטפליקס, Showtime ואחרות לדוגמא – כבר בנו ממשק והן מופיעות ב-Play Store וסביר להניח שמפתחים רבים יוסיפו את הממשק. (על כך – בסיום הפוסט).

אנדרואיד TV גם מסמן התחלה חדשה לגוגל – משחקים. משחקים קיימים כבר כיום לאנדרואיד בטלפון ובטאבלט, אולם המשחקים הללו צריכים להתמודד עם מכשירים שיש להם זכרון מועט או עם אחסון קטן ומעבדים חלשים. באנדרואיד TV לעומת זאת, הדרישה היא למינימום 1 ג'יגהבייט זכרון ומכיוון שהמערכת כבר בנויה עם אופטימיזציה טובה לזכרון (גם של 1 ג'יגהבייט) והדרישה היא למעבד גרפי חזק, משחקים יכולים לנצל את הרזולוציה של הטלויזיה הגדולה (1080P או 720P) ואת המעבד החזק שבתוך ה-Android TV ואת בקר המשחקים שניתן לחבר (אגב, ניתן גם לחבר בקרי משחק מצד שלישי) כדי לאפשר לצופה לשחק משחקים בגרפיקה רצינית עם כמות פריימים מכובדת. זה לא XBOX ONE ולא פלייסטיישן 4, אבל מעבדים כמו Tegra K – שרוב ה-Android TV יהיו איתו – נותנים גרפיקה מהממת. רוצים דוגמא? בשמחה (ההדגמה היא מתוך Shield Tablet של nVidia שמשתמש ב-Tegra K – קרדיט ל-Android Police):

אז עכשיו יש גם משחקים שאתה יכול לשחק עם אנדרואיד TV וכבונוס אתה יכול להתקין ללא תשלום נוסף משחקים שקנית בטאבלט או בטלפון – ישירות על האנדרואיד TV. אין ספק OUYA יהיו בצרות ויקח קצת זמן אבל האיום על הקונסולות המכורות יהיה יותר גבוה.

אחת הבעיות המוכרות באנדרואיד הם העדכונים. אתם בטח מכירים זאת – רכשתם מכשיר, יוצא גירסת אנדרואיד חדשה או תיקון אבטחה דחוף והיצרן או שמשחרר עדכון רק לאחר מספר חודשים או בכלל לא (רמז .. ASUS!). עם אנדרואיד TV כל העניין משתנה וכצרכן אנדרואיד TV אתה מקבל את כל העדכונים ישירות מגוגל, לא חשוב מאיזה יצרן רכשת את האנדרואיד TV והאם זוהי קופסא או שזה בתוך הטלויזיה או נגן כלשהו, אתה תקבל את העדכונים מגוגל.

ועכשיו – לחלק ההפתעה. גוגל הכריזו על אנדרואיד TV בגוגל I/O והם בנו מכשיר דוגמא שמריץ אנדרואיד TV. המכשיר כולל מעבד Tegra-4 עם 2 ג'יגהבייט זכרון, 16 ג'יגה אחסון, חיבור Ethernet, יש WIFI ו-Bluetooth וגוגל מייעדת את המכשיר הזה למפתחים. מי שהשתתף בגוגל I/O בסשן על אנדרואיד TV קיבל אותו בחינם אבל עכשיו גם מפתחים שלא היו יכולים לקבל אותו בחינם, אם נרשמתם לגוגל כמפתחים ואם פרסמתם אפליקציה אי פעם בגוגל Play. לשם כך יש להיכנס לקישור כאן ולמלא את הפרטים.

לסיכום – נראה שבגוגל, בניגוד למתחרים (אפל, שלא לדבר על מיקרוסופט שבכלל "מתה" בשוק הזה) הפיקו לקחים והם כבר עובדים בשת"פ עם יצרנים כמו סוני, LG ועוד 30 שותפים אחרים הן באינטגרציה של אנדרואיד TV לתוך הטלויזיה או הוצאה של מכשיר אנדרואיד TV יעודי או כפלטפורה לממיר (STB), והפעם הם רוצים שאנדרואיד TV יהיה אזרח שווה בדיוק כמו טלפונים וטאבלטים מבוססי אנדרואיד ולא משהו עצמאי (כמו שהיה גוגל TV), ולשם כך גוגל עשו הכל כדי שאנדרואיד TV יהיה מכשיר שתרצה לקנות ולשים בסלון ולהשתמש בו או שאולי תרצה לרכוש טלויזיה – ועדיף שיהיה לה אנדרואיד TV בתוכה במקום כל הזבל שיש ב"טלויזיות החכמות" – אפליקציות שרק היצרן כתב, הן לא מתעדכנות, והן "גן עדן" לכל פורץ אבטחה. ה-ECO System של אנדרואיד כיום כבר מאוד מרשים וגדול ויצרני אפליקציות ותוכנה ירצו להיכנס כדי להרוויח ממכירה של אפליקציות ומשחקים. האם זה יכבוש את שוק הממירים? בעבר הייתי אומר "לא", כיום אני מהסס לשלול. שוק הטלויזיות? אני דווקא מהמר שכן (אם כי זה יקח שנתיים פלוס) כי ליצרן זה מתורגם לחסכון בפיתוח מערכת ותחזוקה. האם זה יכה את שוק הקונסולות? כאן זה תלוי לגמרי במאמצים שגוגל תשקיע מול אולפני המשחקים, אבל אני כן מהמר שמיקרוסופט תראה פחות מכירות קונסולות.

לאלו המעוניינים לקבל יותר פרטים על אנדרואיד TV (בצד הטכני), להלן וידאו מגוגל I/O שמסביר יותר פרטים:

 

מיקרוסופט נגד כרומבוק – סיבוב שני

במיקרוסופט ישנם כמה מנהלים שמאוד, מאוד לא אוהבים את הרעיון שגוגל מצליחה עם מכירות הכרומבוקים (ברבעון האחרון גוגל עם שותפיה מכרו כמיליון חתיכות ורובם הלכו לשוק החינוך). במיקרוסופט לא מבינים מדוע אותם מוסדות חינוך ואנשים פרטיים רוצים לקנות מחשבים ניידים שכל מה שהם מריצים זה דפדפן….

אז הם החליטו להתקיף שוב את מכירות הכרומבוקים. פעם שעברה הם ניסו זאת עם פרסומות (כרגיל, מגוכחות) שהכרומבוק לא מריץ לך שום דבר מעבר לדפדפן. זה – לא ממש עבד, ולכן הפעם הם פנו לשותפים שלהם, יצרני החומרה ומיקרוסופט מקדישה דף מיוחד שמשווה בין כרומבוק למחשב נייד שמריץ Windows 8.1 ובסוף המודעה יש המלצה על דגם של Acer שנמכר בזול – 250$. הצצתי קצת במפרט הטכני ואני יכול להעיד שמדובר על מחשב סופר גרוע: דיסק מכני ישן, מעבד Celeron שהוא יותר גרוע בהשוואה למה שיש בכרומבוקים של היום (הנה השוואה של המעבדים), הוא מגיע עם 2 ג'יגה זכרון (שזה אומר שאם תריצו על ה- Windows הזה כל דבר כמו אופיס 2010, אקספלורר וכו' – צפו לאיטיות כרונית), ולקינוח – סוללה 3 תאים, כך שאם אתם מפנטזים על יום עבודה שלם עם המחשב ללא חיבור לחשמל – שכחו מזה.

וזה מה שמיקרוסופט דוחפת כ"המלצה" במקום כרומבוק.

מיקרוסופט עדיין מתעקשת לפספס מדוע אנשים רוכשים את הכרומבוקים: אף אחד לא חושב שכרומבוק יריץ לו את האפליקציות שהוא משתמש בהם על Windows ומספיק להפעיל כרומבוק בשביל לראות זאת. כרומבוק בא לענות על צורך פשוט: אם רוב הדברים שאתה עושה נמצאים בגישה דרך דפדפן, אז כרומבוק יכול לתת לך את המקסימום של גלישה נוחה, במינימום משאבים ועם סוללה של 10 שעות לערך. זה לא בא להחליף מכונת Windows ואם אתה רוצה לעבוד על עריכת וידאו רצינית או לשחק משחקים כבדים, כרומבוק זה לא בשבילך. לעומת זאת אם אתה משתמש כבד בשרותים של גוגל, גולש בפייסבוק, משתמש בהרבה תוספים של כרום, אז כרומבוק בהחלט יכול להועיל לך.

לי, כאיש לינוקס, אני כותב את הפוסט הזה על מחשב של לנובו מדגם S510P, ואני מריץ עליו Fedora 20. יש למחשב הזה מעבד i7 מכובד עם 8 ג'יגה זכרון ודיסק של 1 טרה, עם כרטיס גרפי נוסף של nVidia, והוא עולה בשוק בערך 3500 שקל. זו אחלה מכונה על הנייר, אבל אם עכשיו אצא לחוות שרתים או אצטרך שאשב באיזו מסעדה ואחרי זה אעבוד בחוץ, המחשב הזה לא יחזיק לי אפילו חצי יום עבודה מבלי שאצטרך לחפש אחרי שקע חשמל קרוב. מכיוון שאני איש טכני, אני יכול על כרומבוק להשתמש בתוכנה כמו Crouton ולהוסיף את הסביבה המועדפת עליי בקלות אם ה-Shell של כרום OS לא מספק אותי או שאפליקציות Web אינן מספקות אותי.

לחברי, איש סיסטם של מערכות מיקרוסופט, הוא יכול להשתמש באחת מאפליקציות ה-RDP שקיימות לכרומבוק או להשתמש באחת מאלפי אפליקציות ה-Web שקיימות כדי לעשות את מה שהוא רוצה לעשות. הכרומבוק לא בא להחליף לו את המערכת העיקרית שלו, אבל כרומבוק יכול לתת לו לעשות כל מיני דברים עם זמן סוללה ארוך.

מיקרוסופט רוצה להתחרות והפתרון שלה הוא להחזיר מחדש את ה-Netbook שתפס בעבר, אבל מיקרוסופט מפספסת את הנקודה שמחשב שנמכר לצרכן ב-250-300 דולר הוא זבל שהמשתמש בו יסבול מאיטיות בכל דבר שיריץ (כי אין מספיק זכרון והדיסק הוא בטכנולוגיה ישנה ואיטית). מי שרוצה מחשב נייד מבוסס Windows לקנות מחו"ל ושיתן ביצועים טובים, המחירים מתחילים מ-600 דולר ומעלה, כפול ממה שמיקרוסופט מדברת עליו.

כרומבוק זה פתרון טוב, לא לכולם, אבל מה שהוא כן עושה, הוא עושה בצורה טובה ויציבה ומאובטחת. לבתי ספר הוא פתרון מעולה כי אין לך בעיות של וירוסים והמנהל הטכני מקבל מגוגל כלי תחזוקה של כל הכרומבוקים, המורה מקבל חשבון מיוחד ב-Play Store כך שאם הוא מחליט שכל התלמידים צריכים אפליקציה או ספר מסויים, זה מתווסף אוטומטית לכל חשבונות התלמידים, ואם נשבר כרומבוק, אפשר לספק לתלמיד מחשב אחר וכל מה שהתלמיד צריך לעשות הוא לבצע Login פשוט והכל חוזר מיידית. אתם רוצים להשוות זאת לתחזוקת PC?

גוגל עשתה שיעורי בית ולמדה את מה שמיקרוסופט מציעה וגוגל מיישמת את הלקחים שמיקרוסופט עדיין מתעקשת לא ליישם, והתוצאה בסופו של יום – יותר תלמידים שמשתמשים בפתרונות של גוגל, ויותר יצרנים ששמחים למכור כרומבוקים. זה כבר הגיע למצב ש-Dell הודיעו ל-CNET שהם לא מצליחים לעמוד בקצב היצור של כרומבוקים ולכן בשלב זה Dell מוכרת אותו לשוק החינוכי בלבד וברגע שיפתר ה-Back log, הם יחזרו למכור אותו גם לציבור. זה משפט שמיקרוסופט ודאי לא תאהב לשמוע 🙂

שימוש עם SAMBA בכרומבוק/כרומבוקס

מחשבי הכרומבוק/כרומבוקס שנמכרים בעולם מגיעים עם Chrome OS שזו גירסת לינוקס מאוד קטנה ומינימלית. היא כל כך מינימלית, שחסרים לה חלקים רבים אם רוצים להשתמש במערכת מעבר לגלישה באתרים ושימוש באפליקציות כרום.

את מחשבי/מכשירי הכרומבוק ניתן "לפרוץ" בקלות ולהתקין תוכנה בשם Cruton שמאפשרת להתקין הפצות לינוקס נוספות, אולם לעיתים יש צורך בדברים פחות "בומבסטיים" כדי לבצע מטלות פשוטות. נניח ויש לך בבית איזה Storage קטן שבנית ואתה מעוניין לצפות בסרטים דרך הכרומבוק עם חיבור אליו, פה cruton זה יותר מדי…

לשם כך מישהו קימפל את המודולים של CIFS, מה שמאפשר להתחבר ל-Storage שיש לך בבית או לתחנת Windows שמאחסנת את קבצי המדיה שלך. כל מה שתצטרך לעשות הוא להוריד מכאן, לשחרר את קובץ ה-tar (או ZIP, איך שתבחר להוריד) לתוך מחיצת /usr/local (תצטרך לעשות זאת כ-sudo כמובן).

לאחר מכן יש לערוך את קובץ usr/local/etc/fstab/ ושם לתת את כתובת ה-IP של השרת שלך, מיקום ה-SHARE, מיקום ה-mount point, שם משתמש, סיסמא וכו' ולאחר שסיימת תוכל להריץ  sudo mountcifs start

וכאן מגיעה בעיה נחמדה: לגוגל יש File Manager מינימלי אבל הוא לא מאפשר לנבור בתיקיות מעבר לתיקיות ב-home directory שלך. אם תבצע mount לתוך תיקיית Downloads או כל תיקיה אחרת, תוכל לראות את הקבצי רשת דרך ה-crosh (כלומר ה-shell של Crhome OS), אבל מנהל הקבצים או כל אפליקציה אחרת פשוט לא יראו זאת.

לשם כך, נצטרך לתחמן את ChromeOS ובשביל זה תצטרכו כרטיס SD או Disk On Key. הגודל עצמו לא חשוב ואפילו כרטיס של 128 מגהבייט ישן יספיק. אנחנו לא נשתמש באחסון על הכרטיס.

צרו על כרטיס ה-SD שם תיקיה כלשהי ואל תשימו שום קובץ באותה תיקיה. לשם הדוגמא, ניצור תיקיה בשם cifs ושם כרטיס ה-SD שלי יהיה HETZ. כעת נכניס את כרטיס ה-SD לתוך המכשיר. כרום OS יזהה את הכרטיס ויבצע לו אוטומטית mount והוא יופיע במערכת כ- media/removable/HETZ/

אפשר עכשיו ליצור (אם לא יצרתם) את התיקיה בכרטיס בשם cifs (אתם יכולים לתת איזה שם שתרצו) בכרטיס SD. אפשר ליצור דרך המנהל קבצים או דרך crosh.

נערוך (עם שימוש ב-sudo ועורך טקסטים כמו vi) את הקובץ usr/local/etc/fstab/ ונשנה את ה-mount point שיצביע אל תוך התיקיה בכרטיס SD, כך שה-mountpoint יהיה:

media/removable/HETZ/cifs/ (או איך שקראתם לתיקיה בכרטיס) ולאחר שיצאנו מהעורך נריץ את הפקודה: sudo mountcifs start (אם כבר הפעלתם את הפקודה, החליפו את ה-start ב-stop ולאחר מכן תבצעו שוב את הפקודה עם start).

אם הכנסתם נכונה את ההרשאות ואת ה-mount point, אז תוכלו לגשת לתפריט של Chrome OS (משמאל למטה), להפעיל את Files ובחלון משמאל תראו את כרטיס ה-SD שלכם. כנסו לתיקיית ה-cifs ושם תוכלו לראות את הקבצים המרוחקים שלכם. כעת תוכלו להפעיל אותם ולעשות בהם כרצונכם.

מבחינת אבטחה: הקובץ fstab שמגיע נותן הרשאות פתוחות לחלוטין, כך שמומלץ לצמצם אותם כדי שמשתמשים אחרים בכרומבוק לא יוכלו בטעות למחוק אותם.

נקודה חשובה: עקב ענייני אבטחה, גוגל כרגע לא מאפשרים לשום אפליקציה לרוץ לאחר שהתחברת ל-ChromeOS ולכן אם כיבית והפעלת את הכרומבוק, תצטרך לפתוח crosh (מקשים CTRL ALT T) להריץ פקודת shell ולהריץ את פקודת sudo mountcifs start (ודאו כי הכרטיס SD מוכנס למחשב לפני כן).

ונקודה לסיום: אם אתם צריכים את המקום של כרטיס SD כדי להחליף כרטיסים מפעם לפעם ועדיין מעוניינים להתחבר ל-Storage או מכונת Windows, כדאי לקנות כרטיס DISK ON KEY בתצורת USB הכי קטן שאפשר ואז לתקוע אותו באחד מחיבורי ה-USB.

מיקרוסופט ואנדרואיד – לאן?

לפני כשנה בערך החלו שמועות לצאת מבחור בשם אוון נלסון (הידוע בטוויטר שלו כ-evleaks) על מכשיר של נוקיה שיקרא X ושהוא יריץ .. אנדרואיד. לאוון יש רקורד בהחלט מרשים של חשיפת מכשירים ותוכניות של חברות הרבה לפני שיצא מוצר כלשהו לשוק, אבל עדיין אנשים היו ספקנים. בכל זאת, באותו זמן העיסקה לבליעת חטיבת הטלפונים של נוקיה (יש לה עוד חטיבות) היתה לקראת סיום ומה פתאום שמיקרוסופט תשווק טלפונים מבוססי אנדרואיד? רבים סברו שמדובר בעוד מוצר שמהנדסי נוקיה עבדו עליו פנימית והוא לא יצא לשיווק.

המכשיר יצא, לא מכשיר אחד אלא שלישיה. הנה הוידאו של נוקיה שמציג את המכשירים:

אם תסתכלו בוידאו, לא תמצאו ולו אזכור אחד שהטלפון מריץ אנדרואיד. בנוקיה עשו הכל כדי לבדל את עצמם ממכשירי אנדרואיד הרגילים, בנו Launcher חדש ואף הזמינו מפתחים לעשות שינויים קלילים באפליקציות שלהם ולמכור אותם דרך ה-Nokia Store (אין Google Play באותם טלפונים. כמובן שלא לקח זמן רב עד שמישהו פירסם הוראות פשוטות איך לבצע root למכשירים ואיך להתקין את כל החלקים של גוגל על המכשירים).

מדוע נוקיה מוציאה את סידרה X עם אנדרואיד ולא עם Windows Phone? התירוץ הרשמי הוא שאלו מכשירים שמיועדים לארצות מתפתחות (יש למכשיר מקום ל-2 כרטיסי SIM) והמכשירים הם בעצם מכשירים זולים שיתנו גישה לשרותי מיקרוסופט ושבעתיד אותם משתמשים יעברו למכשירים היותר "אמיתיים" המבוססים Windows Phone. מי שמאמין לתירוץ הזה, יש לי גשר לשום מקום למכור לו.. באותן ארצות מתפתחות ה-Windows Phone מחזיק קרוב ל-0% בשוק בגלל שהמכשירים יקרים וכמות האפליקציות שכתובות עם ממשק בשפה המקומית שואף לאפס.

מה שרבים כיום מאמינים, ובמידה מסויימת של צדק, זה שסידרת X של נוקיה היא בעצם התשובה של מיקרוסופט לשווקים מתפתחים וזאת במקום מערכות הפעלה יותר ישנות כמו ה-Symbian.

עד כאן הכל טוב ויפה. מיקרוסופט יודעת שהיא לא הולכת להרוויח מהשוק הזה כמעט שום דבר. למשתמשים שם יש חבילות DATA קטנות ויקרות, ולאנשים שם אין שום כסף עודף לרכוש אפליקציות בתשלום של מספר דולרים פר אפליקציה. אף אחד לא ירכוש חבילות Skype Out ואף אחד שם לא הולך לרכוש מקום על ה-Cloud של מיקרוסופט עם המכשירים הללו. זה נסיון של מיקרוסופט להתחרות ביצרנים מקומיים על השווקים המתפתחים, וזהו שוק מאוד תחרותי, שוק שרק לפני כחודש נכנסה אליו באגרסיביות מתחרה אחת שמוכרת למיקרוסופט – גוגל עם הפלטפורמת Android One שיציע למשתמשים מכשיר במחיר זול (פחות מ-100$), ללא כל מיני קאסטומיזציות, עם עדכונים ישירות מגוגל.

אז יש סידרת קצה תחתון למיקרוסופט בשם Nokia X שמריצה אנדרואיד, ושאר המכשירים נמצאים תחת השם Lumia משתמשים במערכת ההפעלה Windows Phone 8.1. אתה רוצה לפתח אפליקציה למכשירים של מיקרוסופט? לך כתוב את האפליקציה ל-Target של WP 8.1.

זוכרים את evleaks? ההוא שצדק עם ההדלפה על נוקיה X? אז לבחור יש הדלפה חדשה..

מה זה אומר בעצם? עד כה, כפי שציינתי לעיל, כל מכשירי ה-Lumia היו מריצים אך ורק Windows Phone ומפרט טכני שנע בין מעבד דו ליבתי ו-1 ג'יגה זכרון עד 4 ליבות ו-2 ג'יגה זכרון וכמובן גודל אחסון (Flash) שונים – 16,32,64 ג'יגהבייט וכו'. עכשיו הולך להיות גם מכשיר Lumia שמריץ .. אנדרואיד.

והבלאגן מתחיל.

קודם כל, למי שלא ידע, גוגל עובדת בשיטת הפיחות הזוחל בכל הקשור לפתיחת אנדרואיד. יש כמובן את גירסת ה-AOSP שהיא Android Open Source Project שכל אחד יכול לקחת אותה ולהרים  אותה על כל דבר, אבל לגוגל יש חלקים סגורים שגוגל בהחלט מעודדת את המפתחים להשתמש בהם. אתה צריך משהו יותר מדויק מה-GPS? צריך שרותי DRM? צריך סטרימינג חלק? מעקב תוצאות משחקים ועוד 1001 דברים? תשתמש ב-API של גוגל עם הקוד הסגור שהם לא משחררים. צריך לדחוף הודעות למשתמש? גוגל תשמח לתת לך את השרות במחיר מצחיק אבל שוב – תצטרך להשתמש במשהו שגוגל לא פתחה. אתה יצרן ציוד שרוצה להפיץ אנדרואיד ולתת שרותי עדכון? גוגל תשמח לחתום איתך חוזה ואתה תצטרך לעמוד בכמה דרישות כשחלק מהם זה שהחנות, עדכונים וכו' – עוברים דרך גוגל. השרותים האלו נקראים Google Mobile Services.

מה מיקרוסופט תעשה? תחליף את כל שרותי ה-GMS בשרותים משלה? טכנית הם יכולים לעשות זאת, אבל אז אנחנו חוזרים למצב שאין לך שום תאימות כמעט לאנדרואיד (חכו, עוד לא דיברנו על אפליקציות שכתובות ב-C או ++C עם ה-NDK), מה שיצריך חברות ומפתחים לשנות את האפליקציות שלהם כדי שהם ירוצו בסביבת ה-MSDroid (אם נקרא לזה כך), אבל מדוע שמפתחים יתאמצו בכלל לעשות זאת? מפתחים בודדים אולי יסכימו, אבל כפי שאמזון למדה על בשרה רק לפני מספר שבועות – חברות משחקים כמו EA או King פשוט לא מוכנות לעשות זאת. הן בונות אפליקציה שרצה על מכשירים פופולריים, מעבירות את ה-APK לגוגל ומרוויחות מהמכירות. גם יצרני חומרה שכותבים אפליקציות משלימות לציוד שלהם לא ישכתבו חלקים מחדש רק בגלל שמיקרוסופט ביקשה.

אז AOSP יהיה בעייתי, החלפת כל שרותי ה-GMS של גוגל בשרותי Windows Phone לא תעזור למצב. יש כמובן פתרון פשוט שמיקרוסופט תחתום הסכם רישוי עם גוגל, אבל זו תהיה ה-אירוניה של החיים: מיקרוסופט גובה מכל יצרן חומרה מספר דולרים פר ציוד מבוסס אנדרואיד או ChromeOS ופתאום מיקרוסופט תשלם על רישוי? זה בחיים לא קרה במיקרוסופט, הם רגילים להיות בצד השני, בצד שגובה, לא משלם (כמובן שאם היה קורה דבר כזה, הייתי מת להיות הזבוב על הקיר היכן שלארי פייג' נפגש עם מנכ"ל מיקורוסופט לדון בתנאים).

אז מה הולך להיות עם זה? מיקרוסופט בשום מצב לא הולכת לרדת מ-Windows Phone. אם היא תפתח איזו "סביבת תואמות", אז אני מאמין שגוגל תעשה למיקרוסופט מה שמיקרוסופט עשתה ל-IBM עם OS/2 (זוכרים את Win32S?) ופשוט תשנה חלקים ב-GMS, ומכיוון שרוב המכשירים בשוק מקבלים את עדכון ה-GMS אוטומטית, לא צפויה להיות בעיה למכשירים שמריצים אנדרואיד מלא של גוגל, אבל כן תהיה בעיה למכשירים של מיקרוסופט…

כרגע המצב במיקרוסופט לא נראה טוב. אם השמועות האלו נכונות, זה אומר שחברות פשוט לא מוכנות לפתח עבורך אפליקציות ובלי אפליקציות רשמיות, פחות אנשים ירצו לרכוש את המכשיר שלך. שימוש בטכנולוגיה מתחרה יכול לתת פתרון זמני אבל כמו שבלאקברי למדה על בשרה, תאימות לאנדרואיד לא עזר לה במכירת מכשירים (במיוחד שגוגל עושה מאמצים לדחוף את המפתחים החוצה מ-Dalvik לכיוון ART ובלאקברי לא יכול להריץ שום דבר שקומפל ומשתמש ב-ART).

* תודה ל-ARS Technica על המאמר שלהם באותו נושא.

שני דברים על סדר היום לגבי פיירפוקס

image.pngאישית, אני כאדם שמשתמש המון בלינוקס כדסקטופ וגולש לא מעט דרך המובייל, אני משתמש לעיתים בפיירפוקס, מכיוון שיש לו יתרון עצום על כרום – יש תמיכה מובנית בתוספים (Plugins) ואני חייב לציין שהוא עובד בכלל לא רע, גם על מכשירים שאינם מהקצה העליון.

אבל השבוע חטפתי עצבים משני דברים הקשורים לפיירפוקס ורציתי לשתף אתכם, קוראים יקרים, באותם נושאים. הראשון הוא החלטות "פוליטיות" תמוהות של כותבי Firefox והשני קשור לעיתונות טכנולוגית שלפעמים פשוט לא מבינה דברים.

אתחיל בהחלטה "פוליטית". אישית אני מתנדב בייעוץ טכני לקבוצת סטודנטים גרמניים שמעוניינים להוציא עיתון דיגיטלי רבעוני, ומכיוון שמדובר בחלקים לא מעטים הקשורים לאמנות טכנולוגית, יש חשיבות לצבעים ולאיכות ה"דפים" (בניגוד לעיתונים דיגיטליים רבים שבהם כבר ב-ZOOM הראשון או השני אתה נתקל בפיקסליזציה קשה). אותם סטודנטים שמרו ב-JPG באיכות גבוהה את התמונות וכתוצאה מכך כל עיתון שקל בערך 100 מגה, שזה המון אם מעוניינים להוריד את העיתון דרך תקשורת סלולרית או תקשורת מזדמנת (כמו WIFI במקום ציבורי), לפיכך התבקשתי לסייע.

אחרי שיטות קצר וקריאת כמה פוסטים של אחרים, החלטתי לנסות להשתמש בפורמט התמונות של גוגל, ה-WebP. הפורמט שנבנה ב-4 שנים האחרונות מציג תוצאות מאוד מרשימות בהשווה ל-JPG ו-PNG, עם חסכון שנע בין 40-70% (ולעיתים יותר, במיוחד בתמונות קטנות כמו אייקונים וכו'). לקחתי את קבצי ה-PNG והמרתי ל-WebP. ירד ב-60%. לפנות בוקר ניסיתי עם סטודנט אחר שאשף בכל הקשור לסקריפטים של פוטושופ להמיר ישירות מ-PSD ל-WebP והדחיסה היתה יותר מרשימה – 72%.

בדקתי את העיתון דרך כרום – וזה נראה פשוט מעולה, גם כשעושים ZOOM ברמה הראשונה והשניה. הסטודנטים מאוד התלהבו מהחסכון (הגענו לפחות מ-25 מגהבייט לעיתון), ואז ניסיתי את זה על פיירפוקס, רק כדי לגלות את ה"פוליטיקה" המאוד מכוערת של מתכנתי פיירפוקס.

קצת רקע על קוד פתוח ופוליטיקה: ישנם לא מעט פרוייקטים בקוד פתוח שמתנהלים בצורה גרועה בגלל החלטות פוליטיות או החלטות מוזרות שקבוצה מסויימת מכתיבה על התפתחות הפרויקט. קחו את GNOME-3 לדוגמא – המעצבים החליטו שיותר לא תהיה אפשרות לזרוק על הדסקטופ קיצורי דרך. (ולפני שיקטלו אותי, גם ב-KDE יש שטויות – שימו אייקונים על הדסקטופ, עכשיו נסו להזיז אותם…). יש מקרים יותר גרועים של פוליטיקה כמובן, כמו כל עניין GNOME מול KDE, אבל לא ניכנס לזה (בפעם ה-2349824) שוב.

פורמט ה-WebP נבנה ע"י גוגל (ליתר דיוק ע"י On2 שניקנו ע"י גוגל) כדי לפתור בעיות שיש עם PNG ועם JPG. הבעיות מבחינת PNG ו-JPG הם גודלי הקבצים והבעיות ספציפית עם JPG זה שהדחיסה שלו גרועה, אין אפשרות לתמונה עם שקיפות (transparency), ובכלל פורמט JPG די ישן. גוגל החלו להוציא את WebP שהיה בהתחלה טוב רק לקבצים קטנים עד בינוניים והראה שיפור ענק בדחיסה אך יחד עם זאת האיכות נשמרה בצורה מעולה. ככל שהפורמט השתפר במהלך הזמן, חברות כמו Facebook וספקי CDN החלו לשים לב יותר לפורמט הזה שמאפשר דחיסה מאסיבית אך עם שמירה על איכות – ואימצו אותו בחום. כיום ספקים רבים (וגם Facebook) שומרים תמונות ב-WebP וממירים לפי הצורך בהתאם לדפדפן.

בחזרה לפיירפוקס: לדפדפן הנחמד הזה כיום לאחר 4 שנים מאז ש-WebP יצא – עדיין אין תמיכה לפורמט. מישהו היה עצלן מדי לכתוב את הקוד? לפי באג 600919 (שניתן לראות כאן מהערה 26) מישהו כבר תרם קוד. גם הסטארט אפ הישראלי Everything.me (תודה לשי אלקין מאותו סטארט-אפ) תרם קוד לפיירפוקס לתמיכה ב-WebP אך המהנדסים במוזילה החליטו שלא להכניס את הקוד מסיבות שונות. בהתחלה טענו שזה צעיר מדי והפורמט עדיין לא גמור, אחר כך עברו לסיבות אחרות והבאג הזה נסגר ונפתח מחדש כ-856375. דיונים, שוב תרומות קוד ו… כלום. נכון להיום, מאי 2014 – כ-4 שנים אחרי ש-WebP לא רק שהתבגר אלא שהוא כבר בשימוש, לפיירפוקס עדיין אין תמיכה ב-WebP מה שמאלץ מפתחים להשתמש בספריה כמו webpjs כדי לגרום לדפדפן להציג תמונה (נעשית המרה on the fly כדי להציג את הפלט) בפורמט WebP.

דפדפנים כמו כרום (כמובן) ו-Opera כבר כוללים את התמיכה. אקספלורר אינו כולל את התמיכה מכיוון שמיקרוסופט השתמשה בפורמט פתוח שהיא בנתה שנקרא JPEG-XR והיא שחררה לפני כשנה ספריה בקוד פתוח (תחת רשיון BSD) לתמיכה ב-JPEG-XR. כיום, חוץ מאקספלורר, אף דפדפן לא תומך בפורמט הנ"ל. האם הוא יותר טוב מ-WebP? לפי מהנדס במוזילה שבדק את הנושא, התשובה החד משמעית היא לא כפי שניתן לראות כאן. פלא שאף דפדפן לא תומך ב-JPEG-XR? למי שמעוניין לדעת, הפורמט הכי טוב לדחיסת תמונה ועדיין לשמור על איכות מעולה הוא מקודד HEVC-MSP שאותו אני בטוח שמוזילה לא יכניסו בקרוב, הואיל והוא "עמוס" בפטנטים.

ההתנהגות הזו של מהנדסי מוזילה חוזרת על עצמה. הפעם הקודמת הבולטת שזה קרה היתה בתמיכה בקידוד וידאו H.264. כל דפדפן תמך בזה חוץ מפיירפוקס. גם הבטחה (שניתנה מאחורי הקלעים) מ-MPEG-LA (הגוף שאחראי על הפטנטים הקשורים לוידאו) למוזילה שהם לא יתבעו אותם לא עזרה, עד שבאוקטובר בשנה שעברה החליטו בפיירפוקס לתמוך ב-H.264, איחור של 4 שנים. אסייג את דברי בנקודה אחת: מוזילה יודעים כשהם רוצים להטמיע קידוד מהר מאוד. מקודד ה-Opus (קידוד אודיו מצוין שכתוב בקוד פתוח שמתאים לשיחות אודיו/וידאו) קיבל תמיכה כבר בגירסה 15.

ומכאן לנקודה השניה שאינני יודע אם היא קשורה רק לעיתונות או למחלקת ההסברה של מוזילה..

עד כה, פיירפוקס נשאר הדפדפן היחידי שעדיין אינו תומך ב-DRM. אפשר בהחלט להבין מדוע לא: זוהי תמיכה בדבר סגור שלא מאפשר שום חופש לגולש. כרום תומכים כבר ממזמן במספר סוגי DRM ואקספלורר "אלוף" בתמיכה ב-1001 סוגי DRM. מוזילה, שחרטה על דיגלה מקסימום חופש וקוד פתוח, לא היו מוכנים להטמיע שום פתרון.

יש רק בעיה אחת עם זה. אתם יודעים, גולשים שרוצים לראות HULU או Netflix או Amazon Prime. כיום כל השרותים הנ"ל משתמשים ב-Flash או Silverlight וכך מוזילה נהנתה מ-2 העולמות (ספציפית במק ו-Windows). היא תמיכה בתוספים האלו שירוצו בתוך Firefox מבלי להוסיף קוד לתמיכה ב-DRM. (בלינוקס עם Firefox אפשר להשתמש ב-Pipelight כדי להשתמש בפלאש גירסה 13.2 ו-Silverlight 5.1 ועוד כמה תוספים שקיימים רק ל-Windows).

העניין הוא שכל אותן חברות וחברות מדיה אחרות, נמאס לתמוך ב-Flash ובמיוחד ב-Silverlight (בכל זאת צריך לתמוך במשתמש שהתוסף פתאום נתקע לו והוא לא רואה סרטים..) וכל החברות כבר רוצות לעבור לוידאו שנתמך ב-HTML5, אבל בשום פנים ואופן הן לא תשתמשנה בכך מבלי שתהיה תמיכת DRM כדי שהמשתמשים לא "יקליטו" את המדיה (לא חשוב שהטורנטים נותנים איכות הרבה יותר גבוהה). גם מיקרוסופט וגם גוגל הכניסו בדפדפנים שלהם את התמיכה בתוסף EME (עליו אפשר לקרוא בהרחבה כאן) כך שיש להם באופן "טבעי" תמיכה ב-DRM.

אבל במוזילה אין והפעם אי אפשר להסתמך על תוסף כמו Flash או Silverlight. אז מה שמוזילה החליטו הוא משהו מעניין: הם הודיעו שהם "כן" תומכים ב-EME, מה שמיד הוביל עיתונות טכנולוגית לפרסם מאמרים כמו זה לדוגמא.

האם זה נכון? רק חלק קטן מזה נכון. כשאתם תורידו גירסה חדשה של Firefox לא יהיה שם DRM בכלל. מה שכן, ברגע שתנסו לנגן תוכן מוגן (בשרותים שמציעים סרטים וכו'), הדפדפן שלכם יפנה אוטומטית ל-Adobe ואתם תתבקשו לאשר התקנת תוסף מיוחד שמוסיף תמיכת DRM לדפדפן שלכם, כך שמבחינת מוזילה, רשמית ופרקטית אין שום קוד בדפדפן עצמו של DRM. כל מה שיש זה קוד להפניה והתקנת תוסף מיוחד. זה הכל. מוזילה עדיין מתנגדים ל-DRM והם הוסיפו את הקוד רק כדי שהמשתמשים לא יחליפו דפדפן בשביל לצפות בסרטים/סדרות האהובים עליהם שמוגנים ב-DRM.

אחזור לנקודת שימוש שלי ב-Firefox: הוא דפדפן טוב, אך הוא מתקדם בצורה מאוד איטית. נכון, יש לו המון תוספים, אך הבעיה היא עדיין ששיטת ה-Plugins שלו ישנה מאוד (NPAPI). כמה ישנה? מאז נטסקייפ 2.0! כרום עבר להשתמש ב-Pepper (מוכר גם כ-PAPPI) לתוספים, מה שמאפשר להכניס אותם בצורה הרבה יותר בטוחה ל-Sandbox כך שאם יש פירצה לדוגמא בתוסף Flash, המקסימום שהוא יכול להזיק זה בתוך אותו TAB שהוא רץ. לא יותר טוב. שוב, מוזילה לא מעוניינים ב-PAPPI "בשלב זה", וגוגל הכריזו שהם בקרוב חוסמים ומורידים את תמיכת ה-NPAPI בדפדפן שלהם. תנחשו מה יצרני תוספים יעשו? יתמכו ב-PAPPI כי כרום עכשיו שולט בשוק הדפדפנים (תסתכלו כאן) ושוב במוזילה ירוצו לממש משהו שכבר כולם זועקים שיממשו (באג 729481 בשבילכם). אגב, למשתמשי לינוקס עם פיירפוקס ו-Flash: הגירסה האחרונה שקיימת ל-Firefox היא … 11.2 (שכבר לא כוללת תמיכה ב-Streaming באתרי וידאו רבים) כי החל מאותה גירסה, אדובי כבר לא תומכת יותר ב-NPAPI. משתמשי כרום מקבלים את Flash 12 (בקרוב 13).

סקירה: ASUS Chromebox

גוגל מנסה לכבוש נתחים בשוק המחשוב האישי הביתי ולהיות המחשב השני או השלישי בבית. לשם כך הם בנו את Chrome OS, מערכת הפעלה שבנויה להציג רק דפדפן עם אפליקציות WEB. כמו תמיד, גוגל עצמה אינה מייצרת חומרה אלא נעזרת ביצרנים שותפים שמקבלים את מערכת ההפעלה ובונים מוצרים סביבה, כך ישנם בשוק Chromebook (שהוא בתצורת מחשב נייד), ChromeBox (קופסא עצמאית שאותה אסקור היום) ו-ChromeBase (מסך מחשב שכבר כולל את המחשב).

IMG_20140510_192558קופסת ה-ChromeBox של ASUS לא מכילה דברים רבים: הקופסא עצמה, ספק ריבועי שמתחבר לחשמל (ועלול לעשות בעיות – כל הספק "תלוי" על 2 הפינים של החשמל), וחתיכת פלסטיק כדי להצמיד את המחשב לחלק האחורי של המסך אם רוצים (חיבור VESA).

מבחינת קלות שימוש – Chrome OS היא מערכת מאוד קלה לשימוש. מרגע ההפעלה שלה ועד שנכנסים לוקח 3 שניות, זמן שאפילו מסך סטנדרטי לוקח לו יותר לדלוק. לאחר הפעלה ראשונית תצטרכו לבצע הגדרות WIFI (אפשר להתחבר עם כבל רשת רגיל), להכניס את שם המשתמש וסיסמת ה-GMAIL שלכם ו.. זהו. אתם בעניינים.

מכיוון שכרום מסנכרן כל פיפס אפשרי, לאחר שתכניסו את שם המשתמש והסיסמא שלכם, המערכת של גוגל תתקין את כל התוספים שיש לכם, סימניות (bookmarks) וגם תוכלו לראות בלחיצת מקשים CTRL H את ההיסטוריה מהדפדפנים האחרים ולהמשיך לעבוד באותם אתרים שהייתם. חיים קלים, אמרתי?

מבחינת מערכת ההפעלה – היא אמנם קלה לשימוש, אבל עדיין חסר לה את הליטוש הסופי. כך לדוגמא עדיין אין Anti Aliasing מלא וחלק כמו שיש ב-Windows 7 ומעלה (אם כי ב-80% מהאתרים לא תתקלו בבעיה כזו). תצטרכו עדיין להגדיר דברים כמו שפה ושעון, וחבל שגוגל לא הוסיפו Wizard ראשוני להגדיר את הדברים הנ"ל, אך יחד עם זאת, ברגע שמגדירים – זה נגמר. אפשר לתת למשתמש לעבוד כאילו זו היתה המכונה שלו מאז ומתמיד.

מבחינת ביצועים – כשפתוחים מספר קטן של טאבים, המערכת עובדת טוב מאוד, אולם כשמספר הטאבים גדל לעשות, המערכת תזחל בגלל כמות הזכרון הקטנה (2 גי'גה). החדשות הטובות הן שניתן לפתוח את הקופסא מלמטה (זה לא פוגע באחריות) ואפשר להרחיב זכרון עד 16 ג'יגה עם 2 מקלות. המחשב מגיע עם אחסון פנימי של 16 ג'יגהבייט אך ניתן להחליף את ה-SSD (בפורמט mSATA) לגדולים יותר וישנם גם גדלים של 256 ג'יגהבייט, כך שמבחינת הרחבה, למעט החלפת מעבד, ניתן לשדרג בצורה לא רעה את המכשיר.

מבחינת תוספים מותקנים, כרום OS מגיע עם תוסף Netflix מותקן פנימית כך שניתן לצפות ישירות ב-Netflix אם יש לך מנוי (אם כי לא ב-HD משום מה). מבחינת Flash המערכת מגיעה עם גירסה שלא קיימת בלינוקס ושלא מופצת ע"י Adobe: גירסה 13 שתומכת בהרבה יותר דברים (מבחינת Streaming). גם תוסף ה-Chrome Remote Desktop נמצא, כך שאפשר להתחבר למערכת אחרות בלי יותר מדי הגדרות.

מבחינת אפליקציות – מה שתוכלו להריץ קיים ב-Web Store של גוגל. מעבר לכך, יש צורך לחשוב על תחליפים לאפליקציות שרצות על WIndows – כל זה כמובן רלוונטי למשתמשים שאינם מתקדמים ואינם מכירים לינוקס טוב…

מבחינת תחזוקה – אין ממש מה לתחזק. המשתמש איכשהו דפק את כל ההגדרות במחשב? כנסו ל-Settings, כתבו במלבן החיפוש את המילה wash ותלחצו על כפתור Powerwash – המערכת תפעיל את עצמה מחדש כאילו היא נקנתה הרגע.

עדכונים: כל 6 שבועות גוגל מוציאה עדכונים ל-Chrome OS, כך שהמערכת שלכם תמיד תהיה מעודכנת (העדכונים מגיעים מגוגל, לא מיצרן החומרה).

עכשיו נגיע לחלק היותר "עסיסי" – למתקדמים.

ה-ChromeBox זו קופסה עם לינוקס (בלי BIOS), מה שאומר שקופסא כזו טכנית מתחננת לאיזה Hacking. ב-ChromeBox יש חור קטן שלחיצה עליו תוביל למסך הפעלה ששם תוכלו להעביר את המחשב למצב Developer Mode. זה ימחק את כל מה שקיים במחשב אבל מצד שני יהיה לכם root

לאחר שתבצעו את המעבר, תוכלו להתקין תוכנה כמו Crouton שמאפשרת לכם להתקין דברים נוספים כ-chroot (כלומר שזה ירוץ תחת Chrome OS אבל ב-root וירטואלי נפרד). כך לדוגמא תוכלו להתקין XBMC או סביבות גרפיות כמו gnome, unity, ומערכות כמו cinnamon, ubuntu, debian ועוד, מה שהופך את המחשב הזה לכלי עבודה שעליו תוכלו להריץ דברים נוספים שלא מתאפשרים דרך Chrome OS. צריכים להתקין סקייפ או כל תוכנה לינוקסית אחרת? תוכלו לעשות זאת בלי שום בעיה, רק כדאי לזכור את מגבלת המקום על ה-SSD. במצב של מחשב חדש ישארו לכם קצת יומר מ-9 ג'יגהבייט של מקום.

למי מתאים מחשב כזה? לכמה מקומות:

  • עמדת גלישה בבית / משרדים
  • עמדת Video Conference (יש תמיכה במצלמות Web כמו לוג'יטק)
  • Thin Client לעובדים (יש תמיכת RDP ו-ICA, בקרוב יהיו תוספים של VMWare View ואחרים)
  • כל מקום שבו האפליקציות המשומשות באותו מקום הינן אפליקציות Web שיכולות להציג בצורה נאותה ב-Chrome

מחיר: $179 לגירסת Haswell Based Celeron. בהמשך יהיו גירסאות עם מעבדים i5 ו-i7 אם כי שם המחירים מפליגים צפונה.

ולסיום: טיפ קטן – אם אתם קונים מכשיר כזה בחו"ל, אל תקנו ב-eBay. עדיף לרכוש דרך אמזון או כל ספק אחר כל עוד יש לו את המכשיר במלאי זמין.

אורקל מציגה: טמטום כפול 2

בעולם שלינוקס, קוד הפתוח, שיתופיות, עבודה של חברה אחת עם השניה ולא נגד השניה הן דבר טוב ומבורך, חברות מסוימות (ובמיוחד חברות ותיקות) מתחרפנות לגמרי וכמו מחשב שחטף קורוזיה, הן מתחילות לעשות דברים שהם בניגוד לכל דבר הגיוני, במיוחד לשנת 2014.

על שולחן הניתוחים נמצאת אורקל: החברה שכבשה בסערה בזמנו את שוק בסיסי הנתונים ומאז היא מנסה לגדול ולהתרחב לכל מיני דברים נוספים, חלקם בהצלחה כזו או אחרת, חלקם בכשלון מהדהד.

הפעם אעסוק בשתי נקודות שאורקל החליטה שזה רעיון טוב להתנהג בדיוק הפוך מחוץ לשוק ומבחינת PR – הם מצליחים לירות לעצמם ברגליים בצורה מעולה.

הנקודה הראשונה היא תביעה שאורקל הגישה תביעה נגד 2 חברות שנתנו שרותי תמיכה מלאים בסולאריס. הנה קצת רקע לאלו שמרימים גבה מדוע התביעה.

אם אתה עצמאי או חברה שנותנת ללקוחות תמיכה ב-Windows או Linux, אין שום בעיה שהאנשים שלך יקחו איתם דיסקים קשיחים ניידים ויתקינו טלאים ועדכונים ככל הנדרש (אחרי הכל, לא בכל מקום יש חיבור אינטרנט וגם כשיש, לא תמיד הוא חיבור מהיר). בתחום הלינוקס, חלק מהעצמאים שנותנים תמיכה לעיתים לוקחים חבילות תוכנה (RPM או DEB) מההפצה בה משתמש הארגון ומשנים אותה מעט כדי לעדכן אותה בעדכון אבטחה או כל שינוי הכרחי שצריך.

גם במיקרוסופט וגם ב-רד-האט/אובונטו והפצות רבות אחרות (כולל הפצות מבוססות BSD) הכלל הוא בד"כ לאפשר לאלו שרכשו, להוריד עדכונים לאותה גירסה. גם במיקרוסופט, כל עוד אתה רכשת את מערכת ההפעלה ועשית לה אקטיבציה, אין שום בעיה שתוריד את כל העדכונים שמיקרוסופט משחררת לאותה מערכת הפעלה ולאותם אפליקציות/שרתים/שרותים שמותקנים על המכונה שלך. מבחינת מיקרוסופט, אין שום בעיה שתוריד את העדכונים, תשמור אותם בהתקן נייד ותתקין אותם במקום אחר (כל עוד אותה מערכת עברה אקטיבציה), גם אם אין לך שום חוזה תמיכה עם מיקרוסופט ואתה בסה"כ קנית את הרשיונות ולא חידשת שום תמיכה איתם ישירות (כי יש לך מישהו צד שלישי שתומך בך או מישהו in house)

עם סולאריס המצב היה אותו דבר כמו הפצות הלינוקס ומיקרוסופט בעבר. איש סיסטם עצמאי או חברה שהיתה נותנת שרותי תמיכה בסולאריס, היתה יכולה להפיץ את העדכון בין התומכים שלה שנמצאים אצל כל מיני לקוחות או עצמאים שהיו נותנים תמיכה בסולאריס, היו יכולים לשמור את העדכונים על דיסק קשיח וכשהם נמצאים אצל לקוחות שונים, הם יכלו להתקין את אותם עדכונים.

עד שאורקל קנו את SUN והחליטו שמעכשיו הכל משתנה. רוצה עדכונים? (גם עדכוני אבטחה קריטיים!) חתום על חוזה שרות יקירי. לא, לא עם חברה XYZ שנותנת לך תמיכה בסולאריס, אלא עם אורקל בלבד. יש חוזה? תוריד את העדכונים ותתקין על המחשבים שיש לך עליהם חוזה תמיכה ושרות. אין חוזה? אין טלאים, ולך תטפס על הקיר כשמתגלה חור כמו heartbleed. אורקל בעצם החליטה להרוג את כל שוק התומכים בסולאריס, ואותן שתי חברות שנתבעו ע"י אורקל, נתבעו כי הן … נתנו ללקוחות עדכונים לחברות ובכך עקפו את החוזה הדרקוני החדש של אורקל.

כל העניין שציינתי לעיל לא יעניין אף אחד מחוץ לאנשים וחברות שנותנים שרותים על סולאריס, אבל הנקודה הבאה שאזכיר תדאיג כל מתכנת רציני וכל חברת תוכנה וחומרה.

ראשית, תרשו לי לתת קצת רקע לאלו שאינם מתכנתים לגבי מהו API (ר"ת Application Programming Interface). בעקרון API הוא דבר שחברות תוכנה משחררות כשהן מעוניינות שאפליקציות אחרות יתממשקו עם האפליקציות שלהן. כך לדוגמא אם אני משחרר אפליקציה לעיבוד גרפי של תמונות שהמשתמש יעלה, אפליקציה של חברה אחרת יכולה להשתמש ב-API שאני משחרר כדי לעבוד עם האפליקציה שלי, כך שאפליקציית חברה XYZ תאפשר למשתמש להעלות תמונה ואותה אפליקציה תוכל להשתמש באפליקציה שלי כדי לעבד ולשנות את התמונה. דוגמא פשוטה לכך היא בעולם המשחקים ב-PC כאשר חברות המפתחות משחקים ל-Windows הן משתמשות ב-API הנקרא DirectX של מיקרוסופט על מנת להציג גרפיקה, להשמיע צליל, לקבל קלט מהמקלדת, עכבר וג'ויסטיק, להשתמש ברשת וכו'. דוגמא יותר קלה להבנה היא השוואה בין סרט לתסריט: אם אני כותב תסריט לסרט שבו הגיבור מזנק להציל בחורה מבניין בוער תוך כדי שהוא יורה לכל עבר ומטפס על חבל כדי להגיע לגג, אחרים יכולים להעתיק את הרעיון שלי אך יש לחברת הפקת הסרט זכויות יוצרים על הסרט עצמו, אך לא על הרעיון.

באנדרואיד, גוגל השתמשה ב-API של JAVA כדי לבנות את Dalvik. מה Dalvik עושה? הוא ממיר קוד של JAVA שהמתכנת כותב לשפה בינארית. גוגל לא העתיקה את ה-JAVA של אורקל, היא בנתה API שמסתמך על אותם פונקציות שיש ב-JAVA – בתוך Dalvik, ועל כך אורקל תבעה את גוגל. בסיבוב הראשון גוגל ניצחה והשופט קבע ש-API לא יכול להיות מוגן בזכויות יוצרים. אורקל ערערה ואתמול בית המשפט קבע תוצאה הפוכה, שמעתה גם API יכול להיות מוגן בזכויות יוצרים, וכאן מתחילה הבעיה הגדולה.

מדוע? כי ישנן המון אפליקציות ומערכות שלמות שמסתמכות על API של אחרים. קחו לדוגמא את לינוקס, שמממש דברים רבים שהיו בעבר נחלת מערכות יוניקס סגורות ועתה בלינוקס יש גרסאות פתוחות לגמרי. כך לדוגמא ספריה גרפית ישנה בשם MOTIF שהיתה סגורה, קמה לה מערכת מתחרה בשם LessTIF שפשוט השתמשה ב-API של MOTIF כדי לאפשר לחברות להמיר קוד גרפי ישן כדי שירוץ על לינוקס. דוגמא אחרת מתחום ה-Linux היא WINE, ומה ש-WINE עושה היא בעצם מאפשרת להריץ אפליקציות Windows על לינוקס דרך שימוש ב-API שמיקרוסופט פרסמה. ב-WINE אין קוד של מיקרוסופט, אלא מימוש ה-API, כך שאם אפליקציה דורשת XYZ שקיים ב-API של מיקרוסופט, WINE תממש את XYZ דרך פונקציה טבעית בלינוקס.

ההשלכות של הדברים הללו הרסניות לשוק שדווקא כיום דוגל יותר ויותר פתיחות. אם ממחר מיקרוסופט תסגור את ה-API שלה ותאפשר שימוש בו רק לאלו שיקנו רשיון ל-API, חברות רבות יפסיקו לכתוב ל-Windows בגלל העלות הגדולה הנוספת. מיקרוסופט אולי לא תעשה צעד כזה, אבל אורקל? סביר להניח שהם יעשו זאת עם JAVA (אם בית המשפט יאפשר זאת כמו שהוא מאפשר כעת, גוגל שוקלת אם לערער או לא, סביר להניח שהם יערערו כבר ביום ב' הקרוב) ואם זה יקרה, פתאום כל מפתח יצטרך לשלם לא מעט כספים לאורקל. חברות רבות שיגלו שהן יכולות לסחוט כספים באישור בית המשפט – ירוצו לתבוע כל מיני פרויקטים מבוססי קוד פתוח ויסחטו חברות קטנות לשלם תמלוגים על API שהם השתמשו בעבר או במוצרים קיימים, והבלאגן רק יגדל, תודות לאורקל (וגם למיקרוסופט וחברות אחרות שתומכות בעמדה של אורקל מול גוגל, אם כי עם ההנהלה החדשה, סביר להניח שמיקרוסופט תשנה עמדה).

כל הדברים האלו לא יקרו מחר, כי גוגל תערער ואחר כך אורקל תערער אם גוגל תנצח, אבל יש סכנה בדרך, והסכנה הזו מגיעה תודות לתאוותנות הבלתי נשלטת של לארי אליסון ואורקל. להזכירכם, כשגוגל שחררה את אנדרואיד ועניין ה-Dalvik היה ידוע בציבור, מנכ"ל SUN דאז, ג'ונתן שוורץ, חילק המון מחמאות לגוגל ו-SUN לא דרשה אפילו סנט בודד. רק אחרי שאורקל קנו את SUN, התאוותנות חזרה לשלוט.

פלא שאני לא סובל את אורקל?

כמה מילים על הדרייבר של nVidia ועל מסכים בעייתיים

Nvidia-logoישנו דרייבר אחד בלינוקס שיש לו היסטוריה ארוכה של בעיות "פוליטיות" והגדרות טכניות – זהו הדרייברים של כרטיסי המסך של nVidia. רבות כבר נכתב על הדרייברים של nVidia, כמה הם סגורים, מורכבים, לא תואמים תמיד, ו"עקשנים" בסירובם לרוץ בסביבות מסויימות.

לאלו החדשים בעולם הלינוקס, אתן היסטוריה קצרה (השאר יכולים לדלג כמה פיסקאות קדימה).

בלינוקס ישנם 2 סוגים של דרייברים לכרטיסים הגרפיים של nVidia ל-PC (ל-ARM זה סיפור אחר לגמרי). ישנו הדרייבר הפתוח בשם Nouveua. זהו דרייבר שנעשה ע"י "הנדסה לאחור" (Reverse Engineering) והוא בקוד פתוח. הדרייבר הזה נותן תמיכה טובה בגרפיקה דו/תלת מימד, וידאו, Boot גרפי ועוד. החל מפברואר חברת nVidia החלה גם לתרום קוד לדרייבר הזה (ולפני כן היא בשקט תרמה כרטיסים חדשים לפני יציאה רשמית כך שכרטיסים חדשים נתמכו ע"י הדרייבר ביום הראשון שהם יצאו לשוק). הדרייבר הזה יכול לשמש משתמשי לינוקס עם 1-2 מסכים בצורה די טובה אבל הוא חלש בביצועים בכל הקשור למשחקים, עריכת וידאו, תוכנות תלת מימד וכו'.

מהצד השני ישנו דרייבר בינארי רשמי של nVidia. הדרייבר הזה תומך בכל תכונה שיש לכרטיסי המסך מבוססי nVidia כולל תמיכה בדברים חדשים כמו Display Port, Thunderbolt (ללא "הכנסה חמה"), כרטיסים מרובים במחשב אחד, SLI, גרפיקה ווידאו מהיר (אותה מהירות כמו Windows). הדרייבר עצמו הוא סגור (הסיבות שהן סגור: הדרייברים של לינוקס, מק ו-Windows משתמשים באותו קוד בסיס ועקב שילוב של קוד מגורמים שונים מחוץ ל-nVidia – אין אפשרות לשחרר אותו), מה שגורם לו להיות בעייתי בעולם הלינוקס, עולם שבו גירסת הליבה משתנה תדיר והמשתמש גם יכול לשנות את הגירסה, ומכיוון שרוב הדרייבר הוא מודול ליבה (מפלצתי – 11.3 מגהבייט. שזה פי כמה וכמה יותר מכל מודול בליבה), יש צורך בקימפול מחדש בכל פעם שמשנים קרנל (ב-fedora יש את dkms ו-akmod שמטפלים בכך אוטומטית בעת הפעלת הלינוקס) – כך שמבחינת ביצועים הדרייבר יתן לך תוצאות טובות, אולם הדרך להגיע לשם היא לא תמיד קלה.

אחת הבעיות הגדולות עם הדרייבים הרשמיים של nVidia היא להסתדר עם ציוד בעייתי, וכשאני מדבר על ציוד בעייתי, אני מדבר על ציודים עלומי שם שלא ממש מחזירים מידע שהדרייבר מצפה לקבל. כך לדוגמא, הח"מ משתמש במסך IPS עם רזולוציית 2560X1440 מייצור קוריאני ללא שם (על המסך כתוב CrossOver אולם כשמנסים לקרוא דרך לינוקס וכרטיס המסך את הפרטים של הכרטיס, מקבלים תשובה של QHD270QHD270QHD270 וג'יבריש בכל הקשור לרזולוציות שהמסך תומך). כשהחלק הגרפי (Xorg) בלינוקס עולה, הדרייבר מיד נופל בטענה שהוא לא מכיר את המסך הזה. לעומתו הדרייבר החופשי Nouveau מבין שזהו עוד מסך עלום שם עם רזולוצייה של 2560X1440 והוא פשוט מתעלם ממה שהמסך אומר ומפעיל עליו את הרזולוציה הנ"ל – וזה עובד מצוין, רק שביצועי תלת מימד/משחקים וכו' לא תקבל.

הפתרון עם הדרייבר הסגור לבעיה זו היא לעקוף את המסך הבעייתי (אם יש לך יותר ממסך אחד), אך לפני כן אנו צריכים להבין איך הדרייבר מזהה את המסכים המחוברים אליו.

בעקרון יש מספר סוגי חיבורים שהדרייבר מתייחס אליהם. אני אתעלם כרגע מחיבורים פנימיים (LVDS – זה מתאים למערכות משובצות ומערכות אחרות שאינן חלק מהפוסט הזה) ונתייחס לחיבורים חיצוניים:

  • חיבור VGA נחשב עבור הכרטיס הגרפי כחיבור למסך CRT ישן (כן, מסכי LCD עם חיבור VGA משתמשים במעגלים פנימיים להדמיית מסך אנלוגי) ולפיכך אם תחבר מסך ב-VGA, הדרייבר יציין לעצמו שיש CRT
  • חיבורים כמו DVI, DVI-DL, Thunderbold, DisplayPort, HDMI הם חיבורים דיגיטליים ולפיכך הדרייבר ממפה אותם כחיבורי DFP (ר"ת Digital Flat Panel) ונותן להם מספרים, כך שאם יש לך מסך עם אחד מהחיבורים שציינתי לעיל, הוא ימפה אותם לפי סדר מספרי DFP-0, DFP-1 וכו'. קישוריות כזו כוללת תקשורת דו כיוונית מלאה והמסך נותן הרבה יותר מידע על עצמו לכרטיס המסך. הוא נותן לכרטיס הגרפי פרטים כמו גודל פיזי של הפאנל, כל האזולוציות שהוא תומך בהן, קצבי רענון מסך שהוא תומך בהם, נקודות לאינצ' (ככל שיש יותר נקודות – האותיות יהיו יותר קטנות ולכן אם אתה רואה את הטקסט באותיות מאוד קטנות – כדאי שתעלה את ה-DPI ל-128 לדוגמא במקום 96 שהוא ברירת המחדל), והאם המסך תומך בכיבוי, צריכת חשמל נמוכה ועוד.

לפיכך, אם המסך הבעייתי הוא בחיבור DFP-1 לדוגמא (כמו במקרה שלי), נצטרך להזין לו שורת ModeLine שתגדיר לו את הרזולוציה והרענון בצורה ידנית (כלומר ספציפית) או שנשתמש בקובץ בינארי פשוט ונבקש מהדרייבר שיתייחס לקובץ הבינארי במקום לנסות לקרוא את פרטי המסך. במידה ויש לך מספר מסכים בעייתיים, תוכל להשתמש בקבצים בינאריים שונים שנמצאים באינטרנט או שפשוט תוכל להזין את ה-ModeLine בתוך קובץ etc/xorg.cong/ כפי שזה מופיע ההרחבה בפוסט הזה.

חשוב לזכור: מכיוון שרוב הפצות הלינוקס מפעילות את עצמן במצב גרפי, אם התקנת את הדרייבר הבינארי, סביר להניח שתקבל סמן מהבהב ותו לא. לחץ על מקשים ALT F2 והתחבר כ-root ולאחר מכן הפעל פקודת: telinit 3 כדי שהלינוקס יעבור למצב טקסטואלי. לאחר שהגדרת את השינויים, תוכל לנסות אותם ע"י הפעלת פקודת startx (כדאי למחוק את קבצי var/log/Xorg*log/ לפני כן כדי שאם תהיה תקלה – תוכל לראות בקובץ החדש שנוצר היכן התקלה, סביר להניח שתראה זאת בסוף הקובץ ה-log). לאחר שתצליח להיכנס למצב גרפי, צא ממנו ע"י בחירה ב-logout או בחירת reboot.

עוד עניין חשוב: מחשבים ניידים רבים כיום נמכרים עם 2 מעבדים גרפיים: האחד הוא מה שמגיע במעבד (של אינטל) והשני הוא של nVidia. המעבדים של nVidia במחשבים ניידים כמובן שאינן כמו המעבדים בכרטיסים יעודיים, אבל הם יכולים להאיץ דברים מסויימים שצריך, דברים שהמעבד הגרפי של אינטל אין לו שום סיכוי להאיץ בצורה רצינית. השיטה שהמעבד של nVidia עובד במחשבים ניידים כאלו, הואיל ואין יציאת מסך נפרדת, היא להפנות את פלט הצ'יפ הגרפי – לתוך אזור זכרון שהמעבד הגרפי האינטלי נותן לו. תחשבו על זה כמו מסך ירוק או כחול בסרטים: מצלמים את הסרט עם מסך ירוק או כחול ברקע ולאחר מכן מחליפים את המסך הירוק או הכחול בגרפיקה ממוחשבת.

בלינוקס, בשביל להשתמש בכל הטרראם הזה, יש צורך בדרייבר משולב שנקרא BumbleBee (כן, כמו ההוא מ-Transformers). הדרייבר (הוא לא בדיוק דרייבר, זה יותר ערכת סקריפטים וספריות) לאחר ההתקנה אינו מספיק, ויש לבצע alias או לכתוב 2 שורות סקריפט ב-Bash כדי לגרום לאפליקציות להכיר בצ'יפ של nVidia ולרוץ על אותו צ'יפ גרפי. עוד פרטים בדף הבית של BumbleBee.

אם רוצים ביצועים יותר גבוהים מאותם מחשבים ניידיים ועם הצ'יפ של nVidia, אז תכירו את פרויקט Primus והחבילה primus נמצאת בכל גירסת לינוקס נפוצה. ב-Fedora אפשר להתקין בפשטות עם yum install primus

הרצת אפליקציה עם primus: כל מה שצריך זה לאמר למערכת להשתמש במנוע primus הוא להוסיף את הפרמטרים b primus- כלומר אם אני רוצה להריץ glxgears לדוגמא, אז הפקודה תהיה:

optirun -b primus glxgears

בהצלחה

תכירו את Asus Chromebox

מי שעוקב אחר גוגל רואה בוודאי איך החברה עושה הכל כדי לקדם את הרעיון של הדפדפן שלה ותוכנות לדפדפן שלה.הם לא עוצרים בדפדפן ורינדור HTML5, אלא גם מפתחים תוספות (שאחרים קוראים לזה "ActiveX דור שני" – לכך אתייחס בהזמנות אחרת) ויוצרים פורמט של Package כך שאפליקציה שתכתוב תוכל להפיץ אותה דרך החנות (החנות שודרגה לאחרונה להפיץ גם אפליקציות בתשלום), ולהריץ אותה על דפדפן כרום, על מחשב ChromeBook/ChromeBox עם ChromeOS ובעתיד הקרוב – גם על מכשירי אנדרואיד ו-IOS, כך שעם אפליקציה אחת תוכל "לכבוש" את כל הפלטפורמות. (אגב, במסגרת כנס Build האחרון שנערך זה עתה, הכריזה מיקרוסופט בערך על אותו קונספט – Universal Binaries שיתנו למפתחים לכתוב קוד שירוץ גם על Windows רגיל וגם על Windows Phone).

עד היום מספר חברות הוציאו מחשבים ניידים עם מפרט נמוך מאוד כדי להריץ ChromeOS – אלו כמובן ה-ChromeBooks. ברוב המקרים מדובר על מעבד סלרון, 2 ג'יגהבייט זכרון ו-16 ג'יגהבייט אחסון מקומי (חשבון הגוגל Drive שלך מורחב אוטומטית בעוד 100 ג'יגה לאחר ש"תשדך" אותו עם Chromebook). יש כמובן יוצאים מהכלל כמו סמסונג ו-HP שחלק מדגמי המכשירים שלהם כוללים מעבד ARM במקום מעבד אינטלי והם נותנים ביצועים לא רעים אך ביצועי הסוללה שלהם – טובים מאוד. ל-Acer היה דגם (שקשה להשיג אותו כיום) של ChromeBook עם 4 ג'יגה זכרון. הדגם הישן יותר דווקא פופולרי כי ניתן להחליף ולשדרג שם זכרון/SSD.

ב-Asus לקחו את הזמן לראות איך השוק מגיב לכל עניין ה-ChromeOS ולאחר שראו שהמכירות של המתחרים בתחום אינם רעים, הם החליטו להיכנס, אם כי לא עם ChromeBook אלא ChromeBox (אני מאמין שזה היה עניין של שכנוע מצד גוגל. אחרי הכל, אסוס וגוגל שותפים ותיקים בפיתוח ויצור מכשירים כמו הנקסוס 7).

באסוס החליטו לתכנן מכשיר asus-chromebox-frontחדש במקום "לגייר" מכשיר Windows שיעבוד עם ChromeOS (כמו במקרה של הטרנספורמר שהועתק בשלמותו מאנדרואיד לפלטפורמת ה-Windows של אסוס). באסוס הפעם ניסו לחשוב מה המשתמש רוצה, ולא רק לזרוק לתוך הקופסא מפרט ישן ולמכור בזול.

הפעם, לשם שינוי, אסוס ממש תכננו בצורה חכמה את המכשיר. כך לדוגמא המכשיר כולל 4 יציאות USB-3 (ולא יציאות USB-2 עם איזו יציאה אחת שהיא USB-3), יש קורא כרטיסים, יש יציאת Display Port וגם יציאת HDMI. גם חיבורי הרשת לא הוזנחו ויש כניסת ג'יגהביט לרשת חוטית וכמובן Wifi עם תמיכה לתקן  N (כולל Dual Band) ו-Bluetooth 4 ולא שכחו את ה-Kensington Lock, כך שתוכל לנעול את המכשיר שלא יגנב. המעבד (בגירסת ה-179$ – שזהו מחירו הרשמי) הוא אמנם Celeron אך הוא מסידרת Haswell, כלומר במקרים שהוא ממש מתאמץ, הוא צורך בערך 11.2 וואט, כך שישנו אספקט של חסכון נחמד בחשמל.

אסוס תמכור את המכשיר הזה ב-3 גרסאות: גירסה עם סלרון במחיר 179$, גירסה עם מעבד i5 וגם גירסה עם מעבד i7 (כאשר גרסאות i5, i7 עדיין אינן זמינות בשוק ולמען האמת – המחירים שמדברים עליהם – יקרים מאוד).

אז יש לנו כאן מכשיר ChromeBox במחיר זול מאוד עם מפרט טכני מרשים.

אבל הדבר הכי מרשים הוא שהמכשיר בעצם "פתוח". מה זה אומר? ש-ASUS לא תבטל אחריות אם תפתחו את המכשיר ותשדרגו אותו, וכאן נמצא אחד היתרונות הגדולים של ה-ChromeBox הנ"ל: אפשר להרחיב את הזכרון עד ל–16 ג'יגהבייט זכרון ואת ה-SSD הפנימי ניתן להחליף עד לגודל של 1 טרהבייט (סמסונג הוציאה כזה)

אז ה-ChromeBox של ASUS נותן לנו אפשרות להרחיב את הזכרון ואת הדיסק לכמות מכובדת. האם זה ישנה משהו ל-ChromeOS? אם תרחיבו מ-2 ל-4 ג'יגהבייט של RAM, בהחלט יהיו שיפורים אך מעבר לכך – לא ממש. מה שכן, אפשר להפוך את ה-ChromeBox למכונת לינוקס נחמדה (ע"י התקנה של Cruton או Chrubunto – תוכלו לראות עוד פרטים כאן) ובכך המכשיר הנחמד יכול להיות גם מכונת לינוקס וגם מכונת ChromeOS עם מפרט טכני נאה וכל זאת במחיר ממש זול.

ChromeOS יכול לשמש למשתמשי קצה כמערכת קלה עם אפס תקלות, מערכת שניתן להבריג עם חיבור VESA כמעט לכל מוניטור, כך שאפשר להתקין זאת בחדר הילדים שישחקו או שיגלשו באתרים המועדפים אליהם מבלי לרכוש PC שמצריך תחזוקה שוטפת הן מבחינת תוכנה והן מבחינת חומרה. המערכת גם יכולה לשמש כמכשיר מעולה עבור "קיוסקים" – עמדות מידע כך שהמשתמש לא צריך לבצע login ולא צריך לדאוג לגבי וירוסים/תולעים וכו'.

הערה מקומית לסיום: כן, בישראל ל-ASUS יש תמיכה מתחת לכל ביקורת ושרות על הפרצוף בכל הקשור לתקלות, קחו את זה בחשבון לפני שאתם מזמינים מכשיר (אינני יודע אם הוא ימכר בארץ או לא). אישית אני הזמנתי בשבוע שעבר את ה-ChromeBox לצרכי בדיקה של ChromeOS (וגם לבצע לו Dual Boot ל-Fedora a שישמש אותי בתור התחנה הקבועה שלי. בין כה עבודות כבדות ירוצו על המכונות האחרות שיש לי כאן בבית) ואם תהיה לי תקלה, אני אעדיף להזמין חלקים מאשר לסמוך על השרות בארץ.

על כספומטים, XP, וסיום חיי מערכת הפעלה

לאחרונה מפורסמים באינטרנט כל מיני מאמרים המפחידים את הציבור (והבנקים?) על כך שמכיוון שכספומטים רבים מריצים את Windows XP כמערכת הפעלה שלהם, ומכיוון שמיקרוסופט הפסיקו את התמיכה, אז הכספומטים יהיו חשופים לפריצות חדשות ויהיה תוהו ובוהו.

אמנם אינני עובד של בנק כלשהו, אך הח"מ מכיר מספיק מערכות כספומטים ומערכות אחרות וחדשות אלו הם לא יותר מטעות מפגרת של מי שכותב מאמרים כאלו.

מערכת ההפעלה שבכספומטים היא גירסה מיוחדת של XP שנקראת XP Embedded. בניגוד ל-XP רגיל, חלקים רבים ממערכת XP סטנדרטית פשוט לא מותקנים בכספומטרים. XP Embedded נותנת לאינטגרטור מאות אפשרויות להתקין רק חלקים קטנים מאוד מכל ה-XP, כך שפריצה שתעבוד על מכונת XP, יש סיכוי לא רע שהיא כלל לא תעבוד על XP Embedded כי אותם חלקים שהפריצה עובדת עליהם כלל לא מותקנים במערכת. ברוב כספומטים לדוגמא לא מותקן דפדפן או כל חלק אחר שמרנדר דף HTML ועוד חלקים רבים שקיימים ב-XP לא נמצאים שם.

מעבר לכך, מיקרוסופט מכרה את XP Embedded עם חוזה תמיכה ארוך מאוד. כמה ארוך? מערכת XP Embedded נתמכת עד 12/1/2016, כלומר יש כמעט שנתיים נוספות עד שהבנקים יצטרכו להחליף מערכות כספומטים. אגב, עם XP Embedded אין יותר את יום שלישי כיום שחרור טלאים. שם – אם יש טלאי אבטחה, הוא נשלח באותו יום. אך הוא כמובן מוטמע מתי שחברת התמיכה בכספומטים מחליטה. 

אז אפשר להרגיע עם כל הפאניקה. לבנקים יש עדיפות מאוד גבוהה בשמירה על מערכות כספומטים. אחרי הכל, זה המקור הכי קרוב לגנבים לגנוב שטרות. 

אגב, אחת השמועות מחברה ידועה מעובדי רד-האט היא שישנם כמה בנקים שמתעניינים דווקא בלהסב מערכות כספומטים מבוססות לינוקס כל עוד רד-האט תתן תמיכה מאוד ארוכה למערכת הפעלה. סביר להניח שאם זה יגיע לשלב חתימת חוזים, זה יפורסם. אני בספק גדול אם בנקים פה יכניסו כספומטים מבוססי לינוקס (אם כי כיום כמעט כל הבנקים מריצים או עוברים להריץ Linux כמערכת מרכזית ב-Back End או לינוקס כ-VM על מערכות zOS (מיינפריים).