לגבי היפנוזה

נמרוד הראל פירסם מאמר ב”הארץ” לגבי “צייד המכשפים” – וזה כמובן מסע ההפחדות נגד היפנוזה.

במדינתנו הנחמדה, הסטטוס של היפנוזה בכלל הוא: מותר לשימוש רק אם אתה פסיכולוג, פסיכיאטר או רופא שיניים ועברת הסמכות ומבחן של משרד הבריאות.

סיפור קצר: בזמנו כשהייתי עדיין עם המחקר מיסטיקה, רציתי לבדוק את הדברים מהצד של התת-מודע, בלי הפילטר של המודע. מתנדבים פוטנציאליים לא היו חסרים, אך לא היה לי את הידע כיצד להפנט. חיפשתי בארץ קורס להיפנוזה. הייתי מוכן לשלם את כל המחיר, ללמוד כל מה שצריך ללמוד בתור הקדמה, שיטות היפנוזה, אזהרות וכו’, אולם אף אחד לא היה מוכן לקבל אותי כי אני לא פסיכולוג/פסיכיאטר/רופא-שיניים.

כששואלים את משרד הבריאות מדוע זה אסור לאנשים אחרים ללמוד היפנוזה, יוצאים כל הסיפורים שההוא וההוא “נתקעו” בהיפנוט והיה צריך לכך “טיפול מיוחד” (נמרוד מתייחס לכך במאמרו) ועוד כל מיני הפחדות שאני מאמין שחלקם הגדול מצוצים מהאצבע או מומצאים.

אולם החשש הכי גדול של משרד הבריאות זה שמהפנט מאן דהוא יהפוך אדם לרובוט, עבד נרצע שימלא את רצון המהפנט ללא עוררין ובכך תישלל חרותו של המהופנט.

נעזוב לרגע את ההיפנוזה, ונעבור לנושא אחר.

נדמיין סיטואציה פשוטה: אני מכיר אותך. אתה נשוי, עם ילדים, אתם משפחה מאושרת, אך אני שמעתי שאתה גם קצת … קינקי. אני עוקב אחריך ומוצא שאתה שוכב מהצד עם איזו טרנסקסואלית או עם גבר. אשתך כמובן לא יודעת על כך. אני מהחליט להטמיע מצלמה כלשהי ואני מצלם אותך (מבלי שתדע כמובן). לאחר מספר ימים אני נפגש איתך ואני מראה לך את התמונות. אני כמובן לא מעוניין שמשפחתך תדע על הנושא ואינני מעוניין לפרק את משפחתך, אבל … אני זקוק קצת למזומנים. אני לא מחפש להכביד עליך, ואסתפק ב-1000 שקל, כל שבוע.

מה אני עושה בעצם? אני יצרתי מצב שלי יש יתרון עליך, ואני מנצל את היתרון לרעתך ולטובתי. אני לא מהפנט אותך כדי שתביא לי 1000 שקל כל שבוע, אני משתמש בשיטה אחרת כדי להשיג בדיוק את אותה תוצאה ואתה כמובן מודע לכל הדברים. תמיד יהיו לך 2 אפשרויות: או לשלם לי או לשתף את אשתך ולשאת בתוצאות (מה שסביר להניח שיקרה בסופו של דבר).

אם ניקח את קביעת משרד הבריאות וניישם אותה כאן, יש לאסור ייבוא מצלמות ולהתיר זאת אך ורק לצלמים מקצועיים.

את תוצאות ההיפנוזה ניתן להשיג במגוון דרכים, וניתן לעקוף את האיסור בקלות. איך? פשוט: נניח ואני מעוניין בלהפנט מישהו. כל מה שעליי לעשות זה:

  • לשכנע את המועמד שבעיות מסוימות שיש לו ניתן לפתור בהיפנוזה.
  • לשכנע מהפנט (בין אם בשכנוע רגיל או שכנוע פיננסי – כמה אלפי שלים וכמעט כל מהפנט יקח את הכסף ולא ישאל שאלות) להפנט מישהו, ולהטמיע מילות מפתח שאסכם איתו ובזמן ההיפנוזה שיסביר למהופנט שגם אם אני אציין את מילות המפתח – התוצאה תהיה אותה תוצאה.

כלומר בתוך 2 פגישות ומספר שטרות מרשרשים, אני יכול להשיג מה שרציתי. משרד הבריאות לא יכול לבוא אליי בטענות וגם לא המשטרה. אני לא הפנטתי איש ואין לי את הידע, זוכרים?

זה לא מסתיים כאן. את אותה תוצאה של היפנוזה ניתן להשיג בעוד דרכים, להלן “טעימה”:

  • דמיון מודרך: רבע שעה של דמיון מודרך, עם כל מיני שבילים, דלתות, מפתחות (וכמובן רצון של המדמיין) יתנו לי גישה מלאה אל התת מודע של הבחור שיושב מולי.
  • אני יכול לברר האם מי שאני מעוניין לגשת לתת מודע שלו הוא “מנהל” או “מנוהל”, ולהפגיש אותו עם כל מיני “שולטות BDSM” בשיטות המנטליות. סביר להניח שלאחר פגישת סשן איתה (לאו דווקא במובן של קשירות/הצלפות) וכמה שטרות מרשרשים, אקבל גישה מלאה.

ויש עוד כמה וכמה שיטות – כולן מאפשרות בסופו של דבר גישה מלאה לתת מודע, בערנות או במצב היפנוטי מלא. מכאן – השמיים הם הגבול למה ניתן לעשות. סתם דוגמא פשוטה: לאחר הגעה לסיטואציה הזו, אם אני אומר שיש מלאך ליידי, הוא יראה מלאך, ואם אומר לו שהמלאך רץ לקראתו, סביר להניח שאותו בחור … ינסה לברוח, למרות שאין פיזית אף מלאך שם.

עכשיו שאנו רואים שיש מספר שיטות להגיע לאותו מצב של שליטה בתת-מודע (וגישה לתכנים שם), האיסור של משרד הבריאות הוא .. די עקר, ניתן לעקיפה בקלות. זה מילא, אבל יש פה משהו אחד שכרוך ב… נזק.

שוב, סיפור קטן על עצמי: לפני כעשור לערך שמתי לב שיש לי בעיה מסויימת: אני רוצה ללמוד תכנות בשפות נוספות מלבד אסמבלר ובייסיק אך כשאני פותח ספרי תכנות אני קורא, לאחר מספר עמודים אני מפהק, ואחרי עוד מספר עמודים אני מתחיל “לנקר” ובסוף אני סוגר את הספר ויורד מזה. חלק מהאנשים יאמרו “המוח שלך מאותת שזה לא מעניין אותו”. זה נכון? לא. תכנתתי באסמבלר בעבר (וזו שפה קשה!), אני יכול לצוטט מפות זכרון של כמעט-כל מחשב 8 ביט ו-16 ביט, כל רגיסטר וכל הפקודות (כולל לא מתועדות). אם זה היה משעמם את המוח שלי, לא הייתי זוכר את הדברים עד היום.

מכיוון שאז זה היה חשוב לי (היי, לא ידעתי ש-8 שנים אחר כך אני אפתח עסק..), נפגשתי עם מספר פסיכולוגים לגבי בירור העניין ורצון לטפל בבעיה. כל הפסיכולוגים והפסיכולוגיות שהקשיבו לי הנהנו, והסבירו שיש צורך במספר מפגשים על מנת "להבין ולנסות לפתור” את הבעיה. כמה מפגשים? אף אחד לא נוהג לציין מספר, אך תחת לחץ מתון כולם רמזו שזה יותר מ-10 פגישות.

ניסיתי לשאול לגבי
אופציית היפנוזה. אני אאשר (גם בחתימה על הסכם) למטפל להפנט אותי, למצוא את הבעיה דרך ההיפנוזה ולטפל בבעיה נקודתית, ואני מוכן לקחת אחריות מלאה (כל עוד כל התהליך מוקלט). כמה הסכימו לכך? 0. כולם העלו הסתייגויות, חלקם העלו את הנקודה של “להיתקע” ושלל תירוצים נוספים שלא אקטואליים ולא נכונים.

לי מהצד זה נראה יותר כמו עניין פיננסי. למה לסיים בעיה ב-400 שקל (מחיר ממוצע לפגישה דאז) כשאפשר להוציא מהמטפל 4000 שקל ומעלה?

לעניות דעתי, יש צורך לפתוח את תחום ההיפנוזה כמו במדינות אחרות בעולם (בשום מקום אין את ההגבלה כמו שיש בארץ, אגב). אפשר לפתוח את זה בצורה מסודרת ולאפשר לאנשים ללמוד את הנושא ואם צריך – לעבור מבחנים רשמיים, ובכך לתת לאנשים יותר אופציות בטיפול בבעיותיהם. כך בדיוק התחיל עניין הקואוצ’ינג בישראל, לאחר שלאנשים נמאס לשלם אלפי שקלים לפסיכולוגים וללא להתקדם אפילו צעד אחד.

היפנוזה לא מאפשרת לאדם לדעת שפה שהוא אינו מכיר והיא אינה מאפשרת לאדם לעשות דברים על-טבעיים. היא כן מאפשרת לגשת ישירות לבעיה בתוך רגעים ספורים ולטפל בה ברוב המקרים וכל זאת בפגישה אחת. זה כמובן לא מבטיח “הוקוס פוקוס”, אבל זה יכול לשפר דברים בצורה ניכרת, והחוק כרגע רק מסייע לאלו שדווקא מעדיפים להרוויח יותר (למעט רופאי שיניים שצריכים את ההיפנוזה ככלי להקלה בסבל של כאבים) ולהתעלם מהיפנוזה עם הגישה ישירה ואת זה צריך לשנות.

אם במשטרה ובפרקליטות רוצים מעוניינים לנהל מסע צייד-מכשפות על חוק ארכאי, אז כדאי שהם יבינו שיש דרכים רבות אחרות להגיע לאותה תוצאה מה שדי מעקר את החוק הארכאי, שלא דבר על כך שאי אפשר לתבוע על משהו שאדם מסכים לו מלכתחילה.

הגיע הזמן להתקדם.

חגיגת כרטיסי האשראי ממשיכה

היום נודע כי הפורץ הסעודי פירסם עוד 11000 מספרי כרטיסי אשראי, וכבר המדיה הישראלית (וואלה, YNET) הספיקו לראיין את הבחור ו…איך לאמר… הוא לא ממש מצטיין באמירת אמת. הוא טען שהוא פירסם 400,000 כרטיסי אשראי. סטודנט בשם עופר שוורץ שחקר קצת את הנושא, הראה שמדובר ב-27000 כאשר מספרים רבים חוזרים על עצמם.

כמובן שכל החגיגה הזו עושה כאב ראש לחברות האשראי: לקוחות זועמים, שעות נוספות של עובדים, הריסת מוניטין ועוד – ואז מתראיין ישראל דוד, מנכ"ל כא"ל ומוציא אזהרה לממשלה: "ללא התערבות הרגולציה שתעמיד תקנים מחמירים ותפקח על האתרים – פרטיהם של מיליוני אזרחים בסכנה".

כשקראתי את הטקסט הזה, תהיתי על מה לכל הרוחות הוא מדבר. אנשים מתלוננים על זמן של 24-48 שעות שלוקח ל-DNS להתעדכן (טוב, זה מה שלוקח בארץ, עם שרתי ה-DNS הזבל של כל הספקי אינטרנט בישראל – ד"ש חם לבזק בינלאומי ולנטויז'ן!), אז אם תוסיף רגולציה, ובמיוחד אם נזכור את הבירוקרטיה והחלמאות הישראלית ששמה הולך לפניה – שום דבר טוב לא יצא מזה. מי בדיוק יפקח? על מה? אם היום אני רוצה להקים אתר מסחרי שיסלוק לי כרטיסי אשראי בארץ, אני יכול לסגור עניין בכמה דקות מול Paypal (בלי ניירת ובלי שיחה עם נציגות שמעודדות הטחה עצמית של הראש בקיר) ותוך עניין של ימים האתר יכול להיות למעלה מתחיל לקבל לקוחות.

אז מה יעזרו רגולטורים חוץ מלהאיט ולסבך כל דבר?

אדרבא, למי שיש את הכח ביד (טוב, לפחות חלקית, מאז שנכנסה Paypal לישראל באופן חצי רשמי) אלו חברות האשראי. הן יכולות לקבוע מי יקבל אישור סליקה ומי לא, ומי מחר יקבל עצירת סליקה עד שיעמוד בתקן PCI, אבל גם כאן חברות האשראי מעדיפות לגרור רגליים ולהחליט שרק ב-2013 תקן PCI יהיה הכרחי לסליקה. תחשבו על כך – אנחנו נמצאים בהתחלת 2012 ובמשך השנה הקרובה כל מיני פורצים יחגגו כי חברות האשראי זזות לאט. חברות אשראי יקרות, קבלו טיפ קטן: אפשר וצריך לחייב את אותן חברות שסולקות כרטיסים (דרך האינטרנט ולאתרי אינטרנט, לא דיברתי על מסופים) לעמוד בתקן תוך 3 חודשים או להסתכן בפסילת רשיון סליקה, ובהזדמנות גם לטפל בחברה שעדיין משקרת ללקוחותיה ומציינת שיש לה PCI למרות שאין לה (מנהלי מחלקת הבטחון בחברות האשראי שקוראים בלוג זה מוזמנים לחפש את המייל ששלחתי אליהם לפני מספר חודשים עם הוכחות), ואגב, אני כמעט בטוח לגבי 2 חברות גדולות אחרות שסולקות כרטיסים עם חיבור לשב"א – שהנתונים שלהן לא מוצפנים. אני מטבע הדברים ועל מנת שלא לחטוף תביעת לשון הרע – לא מפרסם את שמות החברות.

עוד בענייני כרטיסי אשראי: מישהו החליט לתבוע תביעה יצוגית גם את ויזה כא"ל, את דובל בניית אתרים, ואת איזי פיימנט. הסכום? "קטן" – רק 13 מיליארד שקל. קצת מוזר לי לראות את רשימת הנתבעים: הסעודי לא פרץ לאיזי-פיימנט, הוא פרץ לדובל. לתבוע את כא"ל על רשלנות? לזה אני קורא Long shot או איך אומר מורגן פרימן ב-"האביר האפל" – Good luck with that..

כל איש סיסטם שמתחזק שרתים (ולא חשוב איזו מערכת הפעלה מדובר): אם תעשה חצי עבודה בתיקון תקלה, זה יצוץ מחדש ובצורה הרבה יותר גרועה, וזה בדיוק מה שקרה לחברות האשראי: שנים שנתנו בצורה עיוורת אישורי סליקה בלי שום בדיקה (למעט בדיקה מסכנה של SSL) מה קורה עם מספרי כרטיסי האשראי לאחר הסליקה ומי בכלל בודק ומשגיח על מדיניות השמדה ו/או שמירת הנתונים – אז הנה, זה חזר לנשוך אותן בישבן, ובחור סעודי משועמם בן 19 מראה ל-3 חברות אשראי גדולות בארץ מה המחיר של הרשלנות הפושעת שלהן.

והערה לבעלי עסקים: הגיע הזמן לעשות חושבים לגבי כמה דברים בקשר לאתר שלכם. על כך – בפוסט הבא שיתפרסם בסוף שבוע זה.

סטיב ג'ובס והעקשנות שגרמה למותו

(יש לי תחושה שמהפוסט הזה עירא ידידי ואחרים יעשו מטעמים)

סטיב איזקסון, האדם שכתב את הביוגרפיה הרשמית על סטיב ג'ובס (הספר יצא לאור בנובמבר כמדומני) התראיין לתוכנית 60 דקות. הנה חלק קטן מהתוכנית, חלק מעניין שאתייחס אליו בפוסט זה. הקליקו וצפו.

נו, מה אתם יודעים.. סטיב ג'ובס היה רוחניקי, וכשהסרטן היה בגודל קטן (5%) וסרטן מהסוג שמתפתח לאט, סטיב ג'ובס החליט שהוא לא רוצה שינתחו אותו ו"יפתחו את גופו". הוא העדיף ללכת לכל מיני מטפלים רוחניים, לטפל עם כל מיני שיטות אלטרנטיביות.

בסופו של דבר, אחרי 9 חודשים הוא עושה ניתוח, אבל אז זה כבר מאוחר מדי, הסרטן התפשט לכל מיני מקומות.

בכל אותה תקופה, אנשים רבים, כולל אשתו של סטיב ג'ובס דוחפת אותו לעשות ניתוח, אבל הוא בשלו. הוא חושב שניתוח "יזיק לרוח" שבגופו. עכשיו אין רוח ויש גוף נרקב, בן אדם מת.

אני יכול להבין אנשים שמעדיפים טיפולים אלטרנטיביים, החל מהילינג ועד דיקור סיני, הם מחפשים פתרון שיהיה פחות "אלים" (אישית אני לא מתחבר לזה בגרוש וכשיש לי כאבים אני לוקח כדורים או הולך לרופא. לא הייתי אף פעם בטיפול דיקור וגם נסיון של טיפול הילינג שעשיתי כדי להרגיש על מה מדובר – החזיק בדיוק 3 דקות עד שקמתי והלכתי באמצע), אבל אם יש פתרון קונבציונאלי, לכו על זה לפני שיהיה מאוחר מדי.

עדכון אבטחה קריטי ל-Apache

לפני מס' ימים כתבתי כאן בקצרה על חור אבטחה שנתגלה באפאצ'י (כל הגרסאות עד 2.2.20). דרך פירצה זו אפשר לשלוח בקשות מיוחדות לאפאצ'י שגורמות לו לקחת יותר ויותר זכרון עד שהשרת נופל, וזאת עם כמות בקשות קטנה.

לצערי "חברינו" הטורקים החלו להשתמש בטריק הזה בימים האחרונים.

לכן, מי שמנהל שרתי Apache מומלץ כי יעשה את הדברים הבאים:

  • מי שמקמפל מקוד מקור, יכול להיכנס לאתר אפאצ'י ולהוריד את גירסה 2.2.20 הכוללת תיקון לפירצה.
  • שרתי אובונטו/דביאן – יש כבר תיקון בעדכונים. הריצו עדכון.
  • משתמשי CentOS … הממ, כאן קצת נכנסת פוליטיקה. אלו שבונים את CentOS טוענים ש"העדכון כבר ב-Repository". עבדכם הנאמן בדק והוא לא שם. בדקתי ליתר בטחון גם ב-Mirror של פייסבוק, וזה גם לא שם. מה עושים?
    • לוקחים מכונת סנטוס 64 ביט (לא על שרת פרודקשן!), מורידים את הקובץ הזה, זהו קובץ SRPM הכולל את הקוד מקור + תיקונים.
    • כ-root מריצים פקודת: rpmbuild –rebuild file (שימו לב, יש 2 מינוסים לפני ה rebuild) כאשר file הוא הקובץ שהורדתם מהקישור הנ"ל.
    • סביר להניח שנסיון הבניה ישר יזעק שחסרות לו תלויות. התקינו את התלויות עם yum (עניין של העתק והדבק) והריצו לאחר מכן את הפקודה מחדש.
    • בסוף הקימפול יהיו לכם בתוך תיקיית usr/srv/redhat/RPMS/i686/ מס' קבצי RPM. הקבצים שתצטרכו להתקין הם: httpd, mod_ssl, httpd-manual (את ה-manual אפשר להעיף אם לא התקנתם אותו מלכתחילה).
    • לאחר ההתקנה, הפעילו מחדש את שרות האפאצ'י ( service httpd restart ) ובדקו אם הכל פועל כמצופה.
    • במידה והכל פועל, אפשר להעתיק את קבצי ה-RPM לשאר השרתים.
  • משתמשי WHM/CPANEL – כנסו לתוך ה-whm, הפעילו את EasyApache וודאו כי הגירסה היא 3.6.1 לפחות. הפעילו build מחדש, הוא כבר יוריד אפאצ'י 2.2.20 ויקמפל.
  • משתמשי הפצות אחרות – שרותי העדכון שלכם אמורים לתת לכם אפאצ'י מעודכן.

הכי חשוב: לעדכן במהירות, אם יש לכם שרתים חשופים החוצה לגולשים. ההתקפות כבר החלו. העבירו בבקשה לינק לפוסט לחברים שיש להם שרותים על מנת שגם הם יזכרו לעדכן את השרתים שלהם.

לתשומת לב מנהלי ה-IT בחברות

בעקבות המאורעות האחרונים ביפן (רעידת האדמה, צונמי, כורים גרעיניים ועכשיו גם שלג..) מפעלים רבים הושבתו. הצרה הגדולה היא שמפעלים רבים הקשורים ליצור רכיבים קריטיים למחשבים (סוללות, חומרים למסכי LCD, זכרונות וכו') יושבים בדיוק באותו אזור בו היו רעידות האדמה והצונמי, וכתוצאה מכך מפעלים רבים מושבתים, כפי שניתן לקרוא במאמר כאן.

המשמעות היא שמחירי מחשבים ניידים, טאבלטים וכל דבר שצריך סוללה – הולכים לעלות במהירות כלפי מעלה.

יבואני ציוד כמובן שהולכים "לחגוג" על כך (במיוחד אם יש להם מלאי כאן בארץ) בימים ובשבועות האחרונים, ולכן אני ממליץ לחברות שבדיוק עומדות לרכוש מחשבים לשקול את 2 האפשרויות החדשות:

  1. אם רכישות הציוד הן עדיין "בצינור" (בשלבים של אישור, קבלת הצעות ממכרזים/חברות מוכרות) – לבקש שריון מחיר ל-30 או 60 יום קרובים, בהתאם לזמן שלוקח להחליט לרכוש עד הרכישה עצמה.
  2. אם יש אישורים, לרכוש כמה שיותר מהר.

המחירים עומדים לזנק בעשרות אחוזים כלפי מעלה, וחבל יהיה לשלם עוד מאות או אלפי שקלים נוספים כי מישהו לא לקח בחשבון את האירועים ביפן

מחשבות על "ניעור" שוק ה-VPS

אני מכיר את תחום ההוסטינג כבר משנת 95 לערך (עוד מהימים של ISDN NET ז"ל) ובד"כ הקשר שלי לשוק זה היה קשור ל"טובות": חברה שמכירה אותי מעוניינת לארח אתר שלהם ורצו שאעשה להם טובה ואבדוק להם את השוק, אז הייתי בודק את השוק בשבילם, מהספקים הקטנים עד הגדולים בארץ וחלק בחו"ל, עושה בדיקות שונות ולבסוף נותן המלצות. "טובות" כאלו הייתי עושה אחת למס' חודשים כל השנים האלו.

לאחרונה שמתי לב למשהו מעניין: מחירי השרתים והציוד הנלווה יורדים, אך המחירים בארץ לדוגמא – לא יורדים. כמה לא יורדים? מספיק בשביל לראות כל מיני הצעות על מכונות VPS הכוללות רבע ג'יגה זכרון, כתובת IP אחת, 10 ג'יגה דיסק וקו 10 מגהביט "בלתי מוגבל" (הוא מוגבל אחושקשוקה!) במחירים שמטפסים מ-200 שקלים ומעלה. אה, המחיר הזה חודשי. הצעות מקוממות אחרות הן לקחת PC פשוט שעולה 2300 ש"ח (בערך) שכוללת דיסק טרה, 2 ג'יגה זכרון, תעבורה "בלתי מוגבלת" על 100 מגהביט (שהם כמובן משותפים) ועל זה תשלם יותר מ-650 ש"ח לחודש (כולל מע"מ).

לאחרונה ניכרים סמנים של תחרות בארץ בשוק ה-VPS, אפשר למצוא חבילות זולות יותר עם טריק ידוע: מציינים לך איזה מעבד רציני יש בשרת, אבל אתה הרי לעולם לא תדע אם אתה יושב יחד עם עוד 30 שרתים וירטואליים על אותו שרת, ומעבד XEON, כמה שיהיה חזק, עדיין יש לו מגבלות.

בקיצור, טריקים לא חסרים על ימין ועל שמאל.

לאחרונה החלטתי לסיים את תקופת השכירות של השרת הוירטואלי שלי (זה שעליו יושב הבלוג הזה ועוד כמה דברים שלי) ותהיתי ביני לבין עצמי: אם כבר אני הולך לחזור לכל עניין ה-VPS (כן, השרת הזה הוא VPS), מדוע בעצם לא להציע זאת לאחרים גם? הרי ידע בטכנולוגיות וירטואליזציה יש לי כבר כמה שנים..

הנה כמה נקודות שחשבתי לגביהן:

  1. אני לא הולך להתחרות בכל אלו שמציעים Shared Hosting וחשבונות ריסלר ל-Shared Hosting
  2. אני לא הולך להציע שרותי ניהול שרתי Windows. אני בטוח שיש מספיק פרילנסרים שישמחו לעשות זאת במחיר שלהם.
  3. אני לא מחפש "לעשות מיליונים" מזה.
  4. אני כן רוצה למכור VPS במחיר הוגן. מה זה מחיר הוגן? מחיר שיכסה עלות מכונת VPS עם ליבה לכל מכונה, עם זכרון בלי טריקים (OverCommitting) ועם שטח דיסק גדול פר מכונה, פלוס מיסים ועלויות נוספות. לא יותר מזה.
  5. אני כן רוצה להציע שרותי תמיכה בסיסיים ללא תשלום (Reboot, קונסולה וכו')
  6. ואני בהחלט חושב להציע גם הפצות לא סטנדרטיות (SuSE, FreeBSD, Plan 9 וכו')
  7. השרתים ישבו בחו"ל אצל ספק שמאוד "עשיר" בחיבורים החוצה, כך שמהירות הורדה ותגובה תהיה כמו בארץ.

כמובן שיהיו שרותי תמיכה כמו טלפון, טיקטים וכו'.

לפני שאני בכלל חושב להציע דבר כזה במיוחד לחברי קהילת הקוד הפתוח (ואגב, אני בהחלט חושב לתרום לקהילה משאבים שונים), רציתי לשמוע את דעתכם מה המחירים שאתם הייתם מוכנים לשלם. אני אציע כאן מס' הצעות, כתבו בטוקבקים מה המחיר שהייתם מוכנים לשלם, ומה הכי חשוב לכם.

להלן ההצעות:

  1. חבילת בסיס: זכרון 1 ג'יגה, דיסק 40 ג'יגה, מערכת הפעלה לבחירתכם (Windows בתוספת תשלום, מה לעשות, מיקרוסופט רוצים את ליטרת הבשר שלהם), 10 מגהביט רוחב פס עם מקסימום חצי טרה הורדות בחודש, כתובת IP אחת. פאנל ניהול בתוספת תשלום זעירה (בדיוק כמו המחיר בחו"ל, לא מחפש להרוויח על כך).
  2. חבילת כסף: ליבה מובטחת, זכרון 2 ג'יגה, דיסק 80 ג'יגה, מערכת הפעלה לבחירתכם, 100 מגהביט רוחב פס עם מקסימום 1 טרה הורדות בחודש, 2 כתובות IP, פאנל ניהול בתוספת תשלום.
  3. חבילת זהב: 1 ליבות, זכרון 3 ג'יגה, דיסק 200 ג'יגה, מערכת הפעלה חינם (לא חשוב איזו מערכת הפעלה תבחרו כולל של מיקרוסופט), 100 מגהביט רוחב פס עם הגבלה לעד 2 טרה הורדות, 4 כתובות IP, פאנל – עליי.
  4. חבילת פלטניום: 2 ליבות, 4 ג'יגה זכרון, דיסק 200 ג'יגה + 200 לגיבוי (אפשרי להשתמש בשניהם), מערכת הפעלה חינם, חיבור 1 ג'יגהביט עם הורדות עד 50 טרה לחודש,  8 כתובות IP. פאנל – עליי.

מה דעתכם? אשמח לשמוע תגובות ממכם.

תודה

ביטוח לאומי, אחלה תחזוקת שרתים..

היום הייתי צריך לברר משהו בקשר לזיכוי/חיוב בביטוח לאומי, חשבתי שדרך הרשת אוכל לדעת למי ולאן לפנות בביטוח לאומי, ומה יותר טוב מאשר להסתכל באתר שלהם?

אז זהו, שזה בעייתי.. שופופו.. (אם התמונה קטנה מדי, תקליקו עליה)

btl

אני לא כל כך מצליח להבין: ביטוח לאומי לא שמעו על כלים קצת יותר רציניים מ-Share Point? בעבודה הקודמת שלי, שרתי ה-Share Point נפלו 3 פעמים למצב שהיה צריך איזה “מומחה” מיוחד כדי להציל/לשחזר נתונים (לי אין קשר ולא היה קשר עם הנושא, אני איש לינוקס..), אז אם הכלי הזה לא יודע לעמוד בעומסים ונופל מכל עומס רציני, למה ביטוח לאומי משתמשים בו?

בזק סוגרים את הפער מול העולם?

בכלכליסט הופיע היום מאמר המהלל ומשבח את רשת ה-NGN החדשה של בזק שבימים אלו נפרסת בארץ, מדברים כבר על מהירות דו ספרתית של הורדה ובמחירים תחרותיים כמו 130 ש”ח למהירות של 15 מגה-ביט לשניה (מחיר תשתית בלבד, לא כולל ספק אינטרנט), שזה מחיר שבהחלט נשמע מפתה.

בחינה יותר מדוקדקת לעומק מגלה שהרבה לבינתיים לא משתנה כאן.

ישנן 2 בעיות מהותיות:

  1. חבילת ה-15MBIT היא חבילה נחמדה, אבל מהירות ה-Upload היא לא יותר מ-800 קילוביט (כלומר 100 קילובייט) לשניה ברוטו. מכיוון שבזק עדיין ממשיכים לעבוד בשיטה אסינכרונית בה נפגע קצב ההורדה רבות אם הינך מעלה נתונים (לדוגמא אם תעלה במהירות 50 קילובייט לשניה, קצב ההורדה שלך במקביל יהיה גג 7.5 מגהביט).
  2. הבעיה הכי מהותית היא מחוץ לידיים של בזק והיא הבעיה אצל ספקי האינטרנט בארץ שבקושי משדרגים את רוחב הפס שלהם, מה שאומר שאם האתר בו אנו גולשים לא משתמש במערכות CDN (ר”ת: Content Delivery Network) או אין לו שרתים בארץ, הגולש יקבל במקרים רבים קצב שאפילו לא ינצל חיבור של 1.5 מגה-ביט (בהורדה אחידה ללא כל מיני "מאיצים").

ידוע ש-MED-1 הם החברה המספקת לכל ספקי האינטרנט בארץ את החיבור לחו”ל (יש עוד כמה קווים פרטיים כמו של בזק בינלאומי לדוגמא), אבל עד שלא יתארגנו להם ספקי האינטרנט ויסללו בעצמם קו תת ימים מישראל לחו”ל, הגלישה בישראל תהיה עדיין איטית, יחסית. ספקי האינטרנט מצידם מתלוננים על הישראלי המצוי שהוא “שותה” רוחב פס חופשי בעזרת תוכנות שיתוף להורדת סרטים, תוכנות, מוסיקה וכו’, אולם הם היו החברות שעודדו את הצרכן הישראלי לרכוש חבילת גלישה מוגדלות ע”מ להוריד את הדברים האלו. מר ישראל ישראלי לא היה קונה חבילות גלישה של 2.5 או 4 או 5 או 8 מגה אם “בזק” או ספקי האינטרנט לא היו “דוחפים” אותו לכך בפרסומות ושלל מבצעים.

אם ספקי האינטרנט מעוניינות להגדיל רווחים, אז הגיע הזמן שיחשבו מחוץ לקופסא על רעיונות קצת יותר “נועזים” כמו גלישה סלולרית שכיום “נעולה” לספק האינטרנט שעובד יחד עם ספק החיבור הסלולרי שלי (לדוגמא: סלקום עובדים עם נטויז’ן). כלקוח, הייתי שמח לשלם לדוגמא 30-40 ש”ח לספק הסלולרי שלי (סלקום, אורנג’, פלאפון) ועוד כמה שקלים לחבילה אצל ספק האינטרנט שלי שכבר נותן לי אינטרנט על קו ה-ADSL שלי (או HOT במקרה של אחרים). חבילה כזו היתה הרבה יותר זולה ממה שפלאפון ואורנג’ מציעים כיום ללקוח, אך היתה יותר רווחית לספקי האינטרנט. שרותים נוספים שספקי אינטרנט יכולים להציע ע”מ להרוויח יכולים לכלול: גיבוי מרחוק של המחשב (או המחשבים) בבית בלילה (שרות ששמעתי שקיים אצל חלק מהספקים אך בקושי שומעים על השרות הזה), שליטה מרחוק לסיוע בתקלות (בזק בינלאומי בינתיים היא היחידה שמציעה שרות זה) ועוד. לא חסרים רעיונות, חסר מימוש.

אם ישראל רוצה לא לפגר מול שאר העולם (במיוחד מול אירופה וארה”ב), אז חייבים קו תת ימי חדש, חייבים לרדת מהשיטה המאוסה של חיבור אסינכרוני (דבר שבכבלים הוא יותר “כפוי” בעזרת מערכות DOCSIS שונות) לטובת חיבור במהירות שווה במהירות ה-Upload ו-Download.

אחוז החדירה של חיבור אינטרנט מהיר בישראל הוא מאוד משמעותי וכמעט כל בית בישראל מחובר ל-ADSL או HOT, דבר שלא קיים במדינות רבות, אך אילוצים שונים (שלא קשורים תמיד בממשלה) “תוקעת” את המשתמשים במהירויות גלישה שהיו מתאימות לשנות ה-90 ולתחילת שנות ה-2000, לא לשנת 2009.

אינטל והתקפה מטומטמת על אפל ו-iPhone

intel

במסגרת מאבקי השיווק של אינטל בשווקים שונים, החליטו החבר’ה באינטל לצאת במתקפה על לקוח שלהם.. על Apple. מדוע על Apple? כי ב-iPhone אין צ’יפ X86 של אינטל אלא ARM.

התירוץ של אינטל? כשמשתמשים במעבד של ARM שלא יודע להריץ פקודות X86, אז “חוויית השימוש באינטרנט” היא לא שווה כמו שעם X86..

מה אומר ומה אדבר… זו בהחלט אחת ההתקפות הכי מטומטמות של אינטל.

אם נסתכל במגוון הצ’יפים שיש לאינטל להציע ללקוחות שלהם, נראה שהצ’יפ הכי קטן שמריץ פקודות X86 הוא ה-Atom שנמצא בכל המחשבים הניידים הזולים שנמכרים כיום כמו Asus EEE או Acer Aspire One ועוד.

האם מעבד כזה יתאים ל-iPhone או iPod Touch? כל אחד שמכיר את הצ’יפים של אינטל יכול לאמר מיידית: אין מצב.

ה-Atom של אינטל צורך יותר חשמל ממה שמעבד ARM 11 צורך, בין אם זה במצב IDLE ובין במצב “עסוק”, שלא לדבר על כך שהצ’יפסט שצריך בשביל להכניס Atom לתוך iPhone צורך 6 וואט במצב עבודה רגיל. מי שיציץ בתוך EEE לדוגמא, יראה אולי שהמאוורר לא יושב על ה-Atom אלא על הצ’יפסט 82801 של אינטל. הוא צריך קירור, לא המעבד עצמו, שזה לדעתי שיא חדש..

יש גם את עניין הסוללה: סוללה של 1000+ mAh שנמצאת בטלפונים “חכמים” אמורה להספיק לפחות ליום עבודה. עם Atom שאינטל מציעה כיום, אפשר אולי בעזרת 1001 טריקים להשיג עם סוללה כזו שעתיים שלוש של עבודה ואז המשתמש חייב לתפוס איזה שקע USB פנוי או שקע חשמל כדי לטעון את המכשיר, בהשווה ליום עבודה פלוס שטלפונים סלולריים חכמים מבוססי ARM עובדים בלי שום בעיה.

אז כבר צריך קירור (תנסו לדמיין מאוורר או קירור פאסיבי בתוך iPhone). מה עם ביצועים? אה, טוב, אל תצפו לביצועים מי יודע מה, במיוחד אם אינטל תוריד את מהירות השעון (MHZ) כדי לתת חיי סוללה יותר ארוכים. מה יקרה אם תריצו אפליקציות X86 רגילות? כמובן, תקבלו איטיות מפחידה. אם מישהו לדוגמא יכתוב אפליקציה שתעשה X דברים בתוך זמן קבוע וינסה להריץ אותה על X86 ועל ARM, הוא יראה שמעבד מהמשפחה של ARM 11 דווקא נותן ביצועים לא רעים בהרבה פחות צריכת חשמל בהשוואה ל-Atom.

בקיצור, ביצועים יותר גבוהים לא יתקבלו כאן, כן יצטרכו קירור, וזמן השימוש יתקצר ביותר מ-חצי.. אז למה לעזאזל ש-Apple יכניסו את הצ’יפ של Intel ל-iPhone או iPod Touch?

בשביל “חוויית האינטרנט”? על מה הם מדברים? על זה שאין פלאש? כי אם על זה מדובר, אז מישהו באינטל כנראה שכח שעל מעבד כמו ARM להריץ פלאש זה מאוד בעייתי כי כל המימוש הוא מאוד מאוד איטי, ומי שיכתוב Plugin של Flash ל-iPhone יצטרך לעבור המון על הקוד כדי לעשות אופטימיזציות ולהעיף כל מיני חלקים שלא אפשריים להריץ על מכשיר כמו iPhone. אגב, משתמשי iPhone דווקא מדווחים על חווית שימוש אינטרנט נהדרת בהשוואה לזבל שמיקרוסופט (חברים טובים של אינטל) או נוקיה מציעים.

בקיצור, זו התקפה מטומטמת של חברה שאין לה בשלב זה שום פתרון מתחרה רציני להציע ל-Apple ובכל זאת הם מתקיפים את Apple. מעניין לדעת: האם בגלל ש-Apple רכשו את P.A. Semi ב-278 מיליון דולר באפריל האחרון (החברה שנרכשה מומחית בתכנון מעבדים חסכוניים), זה כל כך מציק לאינטל? הרי Apple מכניסה את המעבדים של אינטל לכל תחנת עבודה, מחשב נייד או שרת שהם מוכרים, מה בוער כל כך לאינטל??

תכירו: Virus Total

virus-total

כמה פעמים יצא לכם לקבל כל מיני קבצים מחברים ו”חברים” שחשבו שהקבצים ממש COOL אבל הם היו וירוסים וכל מיני צרות אחרות? זה במיוחד קורה כאשר וירוס משתלט על מחשב של אדם כלשהו ושכתובתכם מופיעה בספר הכתובות של אותו אדם, ומה שאותו וירוס עושה על מנת להפיץ את עצמו זה פשוט להעתיק כתובות מאותו ספר כתובות של תוכנת הדואר, ואז הוירוס מפציץ מיילים החוצה עם העתק של הוירוס.

בשביל זה כמובן יש את האנטי וירוס, נכון? אחרי הכל, שילמתם עבור התוכנה בשביל שתתפוס את כל החולירות האלו עוד בהתחלה לפני שהם עושים נזק!

אבל מה קורה שתוכנת האנטי וירוס ה”מאוד מומלצת” שחבר טוב המליץ לכם בחום, לא ממש עושה את עבודתה? האנטי וירוס של מיקרוסופט ושל Symantec לדוגמא, ברוב המבחנים העצמאיים מקבלים תוצאות מאוד נמוכות בזיהוי וניטרול וירוסים. אפשר כמובן לרכוש תוכנת אנטי וירוס אחרת, אבל גם אז איש אינו מבטיח כי התוכנה תזהה את כל הוירוסים (אף אחת לא מזהה ב-100%).

תכירו את הפתרון: Virus Total.

מהו Virus Total? זהו אתר שמאפשר לכם להעלות קובץ שקיבלתם במייל או הורדתם ממקור לא ידוע (ביטורנט? אימיול?), והשרות הזה יסרוק את הקובץ בלמעלה מ-20 אנטי וירוסים שונים וידווח להם האם הקובץ נגוע בוירוס או לא. אין צורך בתשלום, אין צורך בכלום. במידה ויש וירוס חדש לדוגמא בקובץ ששלחתם, הוא ידע אוטומטית להעביר אותו ליצרני האנטי וירוס כדי לבדוק יותר לעומק וגם לפתח פתרון לוירוס הזה.

אפשרי גם לשלוח לשרות הנ"ל את הקובץ החשוד ישירות מתוכנת המייל שלכם (או משרות המייל שלכם כמו GMAIL וכו') ואתם תקבלו תשובה לאחר זמן מה דו"ח אם יש או אין וירוס בקבצים. אפשר גם להתקין תוכנה קטנה שלהם שמאפשת ישירות מה-Windows להעלות קובץ ללא צורך בדפדפן או גלישה לאתר על מנת לסרוק קובץ או קבצים מסויימים דרך השרות.

מומלץ בחום. (ולא, אין לי שום קשר לחברה)