XVID–הפורמט שצריך לסיים את חייו

בימים האחרונים מתחוללת לה “מהומה” זעירה, לאחר שקבוצות המשחררות טורנטים של סדרות וסרטים (פיראטיים כמובן) החליטה לעבור פורמט. רבים לא כל כך מבינים על מה המהומה ופוסט זה ינסה לעשות קצת סדר, מבלי להיכנס לעומק הפורמטים, לטובת הקוראים שאינם בקיאים בתחום.

קצת היסטוריה: כל וידאו קליפ שאתם צופים בו ברשת או בבית מקודד עם 2 מפענחים (codecs). האחד לאודיו והשני לוידאו. קובץ AVI טיפוסי שאתם מורידים הוא בעצם קובץ שבנוי בסטנדרט שנקרא RIFF והקובץ מסודר בשיטה כזו שהוא אומר לנגן: הוידאו שבקובץ זה מקודד עם מפענח וידאו מסוג X, ומפענח אודיו מסוג Y. הסטנדרט גם אומר לנגן הוידאו דברים כמו רזולוציית הוידאו, כמה ביט צבע יש לוידאו, כמה ביט אודיו יש ועוד פרמטרים.

XVID הוא בעצם גירסת קוד פתוח ל-DIVX ו-DIVX הומצא לראשונה לאחר שמישהו לקח מפענח של מיקרוסופט (שנקרא DIV3) והעביר אותו מספר שינויים להיות יותר תואם לדברים אחרים. בסופו של דבר קמה חברה בשם DivX Network שהפכה את המפענח למשהו מסחרי עם כלים פשוטים (וחלקם חינמיים) למשתמשים הביתיים, אבל עם רשיון לא פתוח. XVID הוא בעצם בניה של אותו מפענח – בגירסת קוד פתוח.

הפופולריות של XVID צמחה מכיוון שזה היה המפענח הראשון שנתן תוצאות טובות של דחיסת וידאו בצפיה Offline (המפענח אינו תומך בזרימה רגילה באינטרנט ומה שסטרימרים עושים זה בניית פתרון עקיף תוך שימוש באנקפסולציה של פרוטוקולי רשת שונים [Samba, HTTP וכו’]). ככל שהפופולריות של המפענח גדלה, החלו לצאת גם פתרונות חומרה, במיוחד כשיצאו צ’יפים טיוואניים מאוד זולים (חצי דולר, בכמות של 1000) שיודעים לפענח את XVID.

כך הכל עבד, אבל במקביל העולם השתנה. יותר ויותר חברות אימצו את תקן H.264 שהוא תקן הרבה יותר מאסיבי לקידוד וידאו. בתקן זה ישנם פתרונות שיודעים לתמוך החל בטלפון הכי פשוט ועד רזולוציות של 5K ומעלה של וידאו עם דחיסה משתנה מרמה של 2G בטלפון סלולרי ועד שידורי אולפן מקצועיים בעשרות מגהביט לשניה.

כמובן שתקן משוכלל כזה אינו מגיע בחינם. התקן הורכב ע”י נציגים של חברות טכנולוגיה שונות (אפל, מיקרוסופט, סוני, פיליפס ועוד) ואותן חברות הקימו את MPEG-LA הגוף שדורש תמלוגים על כל פיפס שתקודד/תייצר עם H.264 מה שגרם כמובן להתמרמרות אצל המשתמשים ואצל חברות כאחד.

וכרגיל, מי בא להושיע? קוד פתוח כמובן. בחור בשם Laurent Aimar ואחרים בקבוצת x264 team השיגו בדרכים שונות את המפרט (בדרך רשמית יש לשלשל ל-MPEG-LA סכום “סימלי” של 30,000 דולר עבור הניירת!) והקבוצה מימשה בקוד את המיפרט ומשם הדרך היתה קצרה מאוד לשילוב הפרוייקט בפרוייקטים כמו FFMPEG ו-VLC, שהם  2 הכלים הכי פופולריים בתחום ניגון וידאו.

נחזור למציאות בת זמננו: כל טלפון חכם וטאבלט תומך ב-H.264 אך רובם אינם תומכים ב-XVID. יהיו כמובן אלו שיאמרו “אבל אצלי ב-IPAD קבצי XVID מתנגנים חלק” וזה נכון, אבל התמיכה נעשית ברמת תוכנה, כלומר כשאתה מנגן סרט שמקודד ב-XVID אז הוא מפוענח על ידי המעבד עצמו כלומר ברמת תוכנה, מה שכמובן מרוקן מהר משאבי סוללה ומחמם את המכשיר וזאת בניגוד לקידוד H.264 שמפוענח ישירות ע”י הצ’יפ הגרפי במכשיר. בנוסף, XVID בהשוואה ל-H.264 מאוד גרוע בחסכון של מקום. כמה גרוע? עם פרופיל בסיס של H.264 ניתן להגיע לחסכון של 20-30 אחוז באותו וידאו קליפ עם אותה רזולוציה.

אז על מה המהומה? אותם קבוצות שמכירות את פורמט H.264 החליטו לאמץ אותו לחיקם, ובכך לאפשר למכשירים מודרניים לנגן וידאו שמורידים בטורנט – בקלות על כל מכשיר ללא צורך בתוכנות נוספות. מכשירי טלפון חכמים כמו טאבלטים, קונסולות משחקים ועוד יודעות להתמודד עם קבצי H.264 בצורה יפה מאוד, אבל אלו שנמצאים עם נגני DVD שיודעים רק לתמוך בפורמטים כמו DIVX/XVID ו-MPEG-1/2 אינם יכולים להתמודד טוב עם קבצי H.264, אז הם מתלוננים (פיראטים מתלוננים.. איזה עולם)

אבל יש עוד סיבה שהיא יותר Side Effect שאפילו ראשי הקבוצות לא כל כך חשבו עליה: בראם כהן ישחרר במסגרת החברה שלו כקוד פתוח את BT-Live, מוצר הסטרימינג שמבוסס ביטורנט (ולא, לא מדובר על הטריק שיש ב-uTorrent של ניגון וידאו שבסך הכל מתעדף חלקים בצורה שונה מהורדה רגילה), מה שיאפשר לך (המשתמש הפיראטי, נו נו נו, אותך לחברות המדיה… Smile ) לגלוש לאתר הטורנטים האהוב עליך, ללחוץ על הפרק בסידרה האהובה עליך ולצפות בו תוך שניות ספורות. פורמט H.264 מתאים מאוד לשידור בזרימה (וזה יהיה גם הכאב ראש הבא של האולפנים, אבל זה נושא לפוסט אחר).

לסיכום: לפעמים צריך לדעת לוותר על מפענחים ישנים לטובת מפענחים מודרניים יותר משוכללים ויותר חסכוניים ואסור להקשיב לקבוצה שרוצה להתבכיין למה הנגן DVD ב-200 שקל שלהם לא מנגן את הוידאו. הוא לא מנגן? חבר כבל HDMI לטלפון שלך או למחשב שלך ותנגן. הקידמה כבר כאן.

אגב, “פרסומת” קטנה: מעתה “חץ ביז” מוכרים שרתי VPS באירופה במחיר מצחיק – החל מ-90 שקלים לחודש!

על זיר”ה שחרגה מהזירה, ותוכנת טורנט מעניינת

איגוד זיר”ה (הקישור לוויקיפדיה, אין עדיין אתר רשמי) פשטו ביום שישי (ה-3 לחודש זה) על ביתו של חייל בשם אפרים מור. הבחור, בן 20, משרת כשמגיח כשרות בצה”ל, ובזמנו החופשי הוא מתכנת. הוא כתב תוכנה לשיתוף קבצים עבור אתרים, ונציגי זיר”ה הציגו בפניו צו משפטי המורה על החרמת המחשבים האישיים בביתו. עו”ד אוריה ירקוני כתב על כך ב”חורים ברשת

לו היתה זו פשיטה של זיר”ה על מנת לעצור עוד נער שמפעיל אתר גדול לשיתוף קבצים, ניחא, אך במקרה זה לא מדובר על כך, אלא מדובר על צו המחרים מחשבים כשכל חטאו של אפרים היה … כתיבת תוכנה.

עו”ד ירקוני מעלה תהיה מדוע בית המשפט הסכים לתת צו כזה, והעו”ד היקר צודק לחלוטין. כך לדוגמא, ישראל היא “מעצמה” לא קטנה בכל הקשור לאפליקציות לצרכי הימורים. יש בארץ חברות כמו פלייטק (שמפתחת פלטפורמות ואלגוריתמים לצרכי הימורים), AdGency (שכיום היא חלק מתאגיד William Hills Online) שמפתחת פלטפורמת פרסומות לאותם אתרי הימורים – ויש גם את המתחרים שגם הם כחול לבן: 888 שמפתחים משחקים שלמים, פלטפורמות, ניהול וכו’ וכולם יודעים על כך ולאיש אין בעיה עם העניין למרות שהימורים ומשחקי מזלות אינם מורשים (אבל כן מרשים בארץ לוטו וטוטו עם סיכוי זכיה של 1 ל-500,000 לערך). חברות אלו אינן מוכרות את מוצריהן בארץ אלא מוכרות אותו באירופה ובמקומות אחרים בהם מותרים משחקי מזל. מה שקרה עם אפרים מור הוא מה שלא היה יכול לקרות עם החברות הנ”ל שציינתי. גם אפרים וגם אותן חברות מפתחות משהו שאינו חוקי לשימוש בארץ, אבל איש אינו סבור שפיתוח תוכנות כאלו אסור.

וזה בעצם העניין החשוב – איגוד זיר”ה חורג מהגבולות של מניעת גניבת תוכן, ואסור שאיגוד כמו זיר”ה יקבל בכלל צו אנטון פילר להחרמת ציוד, רק בגלל שמישהו מתכנת דבר כזה! יש גבולות מאוד ברורים ומאוד עצוב שזיר”ה עוקפים אותם: מותר לי באופן אישי לפתח וירוס מחשבים שימחוק לך את המחשב ויהפוך אותו לקומודור 64. מה אסור לי? להפיץ אותו או להשתמש בו על מחשבי אחרים כדי לגרום נזקים ולהפיץ אותו הלאה, כי אז אני חשוף לסוגי תביעות שונות.

מסתבר שגם זיר”ה, כמו הנציגים המקומיים בארצות אחרות של חברות המדיה, מצליחות לעשות את אותם שטויות בנסיון לעצור את הפיראטיות, במקום לחשוב באופן יצירתי על מתן פתרונות נוחים וזולים לקהל הגולשים. יש כסף להקים אגודה כזו שתרדוף אחרי ילדים, אבל משום מה אין כסף (או רצון) להקים אתרים שדרכם הציבור יכול לרכוש ולצרוך תוכן כמו סדרות וסרטים באופן חוקי ולגטימי.

ומאיגוד זיר”ה נעבור בכלליות לאותם איגודים המייצגים את אולפני הסרטים והטלויזיה: בעבר, האיגודים שהיו מייצגים את האולפנים (MPAA,RIAA) היו רודפים ותובעים אנשים שהיו מורידים קבצים. מכיוון ששיטה כזו מביאה באופן מהיר מאוד אסונות יחצנ”יים (כמו הנסיון לתבוע עיוורת על הורדת סרטים), החלו האיגודים לתבוע ולהוריד אתרי שיתוף אחרים, החל מנאפסטר, Kazaa ועוד. בדרך הם גם החליטו לתבוע גם אתרים המשמשים מנועי חיפוש לקבצי טורנט, וכפי שראינו בחודש האחרון – לוביסטים מטעם אותם איגודים הצליחו לשכנע הן את הרפובליקנים והן את הדמוקרטים להעביר חוקים כמו PIPA ו-SOPA על מנת למגר את תופעת הפיראטיות, ובדרך הם גם היו דופקים כמחצית מתשתית האינטרנט ואת הגולשים האמריקאיים. הסיפור עם PIPA ו-SOPA לבינתיים נעצר, אך אני בטוח שיהיו עוד יוזמות חדשות מטעם אותם איגודים, הכל כדי “למנוע פיראטיות” ובדרך גם דופקים משתמשים לגטימיים שעשו את הצעד הלוגי ורכשו תוכן בצורה חוקית.

כמו תמיד, עד שהאיגודים האלו זזים, הטכנולוגיה עוקפת אותם. פעם היו צריכים שרתים להוריד מהם את התוכן. עם כניסת רשתות P2P למיניהן (כשביטורנט תופס מקום ראשון בשנים האחרונות), היה צורך בשרתים רק על מנת לקבל קבצי טורנט קטנים שמצביעים מי המשתפים ואיזה חלקים מהקבצים יש להם.

תרשו לי להציג תוכנה שבימים האחרונים תופסת פופולריות רצינית בשם Tribler. זוהי תוכנה (בקוד פתוח כמובן) שיודעת להוריד קבצי ביטורנט, אך יש לה תוספת מאוד מעניינת שתעשה חיים מאוד קשים לאותם איגודים: Tribler עובדת כ”רשת על רשת” (Overlay Network), ומה שהיא עושה בעצם, היא מחברת בין משתמשי התוכנה ויוצרת רשת נקודות (Peers) כאשר בכל מחשב נמצאים קבצי טורנט, וחיפוש של טורנט מתבצע בעצם במחשבים אחרים, כך שאין יותר שרת מרכזי ואין צורך בו יותר – על מנת למצוא תוכנה/סרט/סידרה/שיר וכו’.

כאשר המשתמש מתקין את התוכנה ומפעיל אותה, התוכנה יוצרת תיקיית טורנטים ומתחילה להוריד למחשבו של המשתמש את אותם טורנטים, קבצים קטנים. כאשר אתה מחפש טורנט, המערכת מחפשת אותו בקבצי טורנט שהיא הורידה ולאחר מכן במחשבים אחרים. על מנת לייעל את חיפוש הטורנטים, התוכנה גם בונה באופן מרוכז “ערוצים”, כאשר כל אחד יכול לפתוח ערוץ משלו, להעלות אליו קובץ טורנט ולאחר מספר שניות, כולם יכולים להיכנס לערוץ, ולהתחיל להוריד את אותו טורנט, ושוב – הכל ללא שימוש בשום שרת מרכזי.

hashאז מה? אם מחר יתפסו איגודים כמו זיר”ה מחשב, אפשר להאשים את בעל המחשב שהוא הוריד קבצים, כי יש שם טורנטים, נכון? זהו, שלא. הקבצים עצמם מוצגים כאותיות ומספרים “מעורבלים”, וזה נראה כמו בתמונה כאן מימין, כלומר לא ניתן להבין כלל וכלל לעין האנושית מה זה הקבצים האלו, במיוחד שהם רבים מאוד (מספיק להפעיל את התוכנה במשך שעה, שעתיים, ויהיו לך יותר מ-2000 קבצי טורנט שיקחו בערך כ-100 מגה במחשב שלך, זה ה”מחיר” של השימוש בתוכנה וברשת הזו).

התוכנה עצמה מפותחת כבר משנת 2005 וקיימת להורדה ל-Windows, Mac וכמובן גם ל-Linux. השימוש בה די קל לאנשים המתמצאים בטכנולוגיה, והיא כוללת בתוכנה דברים כמו נגן וידאו מובנה, תמיכה בהוספת תרגום בקליק, וגם “צפיה בזרימה” – כלומר אם תלחץ על כפתור play לאחר שבחרת את הטורנט להורדה, התוכנה תסדר את ההורדה כך שהחלקים ירדו מההתחלה ולא בצורה מפוזרת, כך שתוך זמן קצר תוכל להתחיל לצפות בוידאו בזמן שהקובץ יורד. לא רע בכלל..

התוכנה עצמה, כפי שציינתי, מפתחת מ-2005, אולם עדיין היא אינה מתאימה כל כך לקהל הרחב (שלא ממש מבין בטכנולוגיה). יש בה עדיין איטיות מסויימת וחוויית המשתמש לגבי איטיות זו חסרה (יש צורך באינדיקציה למשתמש שפעולה נעשית כרגע לדוגמא), אך הדברים הולכים להשתנות: בימים האחרונים עקב מאמר באתר TorrentFreak, התוכנה צברה כל כך הרבה פופולריות, שהאתר עצמו קרס ומה שמוצג באתר אלו רק גירסאות להורדה, ומכיוון שיש לתוכנה הרבה פופולריות, אני מאמין שבקרוב יכנסו לפרוייקט מפתחים אחרים שיתנו את ה”זריקה” המאסיבית מבחינת חוויית משתמש, ותוכנות טורנט אחרות בוודאי יאמצו את “המילה האחרונה” וישתמשו בטכנולוגיות שמופיעים בתוכנה זו (כמו Overlay Network, פרוטוקול ה”רכילות” [Gossip] ועוד), כך שבסופו של דבר, מי שירצה להשתמש בתוכנות עם פונקציות אלו, ימצא אפליקציות קלות לשימוש.

עם כל היתרונות של התוכנה, עדיין קיימות בה מספר חסרונות מהותיים:

  • אין תמיכה ב-Black List, כך שיהיו בהחלט משתתפים מטעם האולפנים ש”יזרעו” טורנטים מזויפים, ירשמו את כתובות ה-IP שלכם וכו’.
  • מכיוון שאין שום פיקוח על הערוצים שנפתחים, יהיו ערוצים רבים עם הורדות של דברים “מפתים” הכוללים נוזקה/וירוסים ושאר מרעין בישין בתוכן ולכן מומלץ לשים לב מהיכן מורידים. ישנו מדד פופולריות לכל ערוץ וכדאי לשים לב לכך.
  • אין הצפנה לתוכנה – סביר להניח שאם אתם בחו”ל ומשתמשים בתוכנה להנאתכם, יש מצב שהאיגודים האלו יודעים את כתובת ה-IP שלכם ומה אתם משתפים, כך שכדאי מאוד לשים לב לכך.

כמה מהירות התקשורת לארץ איטית? הדגמת וידאו

לאחר שכתבתי את הפוסט האחרון לגבי המהירות והאיטיות שכופים ספקי האינטרנט הגדולים, תהו חלק מהאנשים על מה מדובר, וכמה זה באמת איטי בהשוואה לחו”ל.

לשם כך החלטתי לערוך השוואה. השתמשתי בשרת VPS שנמצא בתשתית של העסק שהוא משמש להורדת טורנטים של הפצות לינוקס/גירסאות BSD/סולאריס ללקוחות, הקצתי לו רוחב פס של 150 מגהביט, והקמתי שרת VPS זהה באירופה עם אותו רוחב פס. מכיוון שיש לנו באירופה חיבור ל-2 רשתות (אחת מאוד מהירה ויקרה, ורשת אחרת רגילה), הגדרתי את השרת באירופה לחיבור לרשת הרגילה.

על מנת להשוות את התנאים כמה שיותר, לא השתמשתי בקובץ טורנט, אלא בקישור Magnet לפרק של House (הערה: אני לא מעודד פיראטיות, זה רק לשם הדגמה ובסוף הוידאו כפי שניתן לראות, מחקתי לחלוטין את הקובץ).

לפניכם הדגמת הוידאו (מומלץ לעבור לאיכות 720P כדי לראות באיכות טובה את הוידאו):

אז כפי שאתם יכולים לראות, ההאטה היא משמעותית ביותר, אבל זה לא מונע מאותם ספקים לדחוף לנו חבילות ענקיות למרות שאתם לא תקבלו כמעט שום תוספת בסופו של דבר.

שחקנים/ות,צלמים/ות,דוגמנים/ות מוזמנים לקרוא את הטקסט הבא

בעברי הרחוק (מאוד) היה עבדכם הנאמן עובד כ”בוקר” (Booker). תפקידו של הבוקר הוא בעצם להיות “שדכן” בין דוגמניות/טאלנטים לבין חברות פרסום, חברות הפקה ועוד ועוד. בתפקיד הזה אתה לא רק משמש כשדכן בין 2 צדדים, אתה אמור להיות גם המעודד, ה”שמוזר”, כותל-מערבי (לשמוע צרות, לנחם וכו’) ואתה גם אמור להיות קשוח בכל הקשור לכל מיני פרימדונות מצד אחד, וקשוח כלפי הלקוחות שהופכים תשלום שוטף+30 ל-שוטף+230. בקיצור, כאב ראש לא קטן ולפעמים העבודה הזו כיפית כמו עקירת שן ללא הרדמה.

לפני מספר ימים פנה אליי בעלים של סוכנות דוגמניות/שחקנים מסויימת. הוא ביקש ממני טובה: יש לו 2 דוגמגישות “לוהטות” והוא רוצה שיהיה להן נוכחות באינטרנט “כמו בר רפאלי עם הטוויטר שלה“. ניסיתי להסביר לבחור שעם כל הכבוד ללוהטות, בר רפאלי עשתה כמה וכמה דברים, יצאה עם מפורסמים, עשתה קמפיינים גדולים ובזכות הדברים האלו יש לה יותר מ-100,000 עוקבים וכמות פרסום גדולה. זה לא שהיא התחילה להתפרסם, פתחה חשבון טוויטר ולמחרת צנחו עליה עשרות אלפי עוקבים..

זה לא עזר הרבה (הבחור עקשן לא קטן), לכן החלטתי “לעשות חושבים”, התייעצתי עם כל מיני אנשים, ולבסוף ביצעתי שיחת ועידה בסקייפ עם הבחור ו-2 ה”לוהטות”, והחלטתי לפרסם גם פה את הדברים לטובת קוראים אחרים.

הקדמה

דוגמנים/ות, שחקניות/ים, צלמים מקצועיים, אנשי הפקה וכל מי שעובד בתחום מודע למשהו פשוט: השוק מוצף. כל חברה שמעוניינת לצאת בקמפיין מקבלת המון “בוקים” מכל מיני סוכניות דוגמניות, כל חברת הפקה שהולכת להפיק סרט/סידרה מקבלת המון תוכן על שחקנים שהסוכנות שלהם מנסה לקדם אותם, אבל במקרים רבים בוחרים באותם אלו ששמעו עליהם, ראו אותם בטלויזיה או באינטרנט, ואם בעבר הכל נעשה מול סוכניות הטאלנטים וכל מיני אנשים שמכירים (או “מכירים”) את אותם טאלנטים, אפשר לאמר שהסוכן הראשי היום הוא … גוגל. כשמשרד פרסום רוצה לבחור בין מועמדות שונות לפרסום מוצר, מריצים עליהן גוגל לפני שפונים לסוכנות המייצגת אותם. זה קל, זה מאוד זמין, וזה עוזר לדעת מה קורה עם אותו טאלנט.

קידום

כמו עסקים, גם טאלנטים צריכים קידום, כי ככל שאתה מקודם יותר, הסיכוי שלך לקבל עבודות גבוה יותר. הציבור שומע עליך, קורא אותך במדיה חברתית כלשהי, רואה תמונות שלך, שומע ממך דברים, וכך הציבור מתוודע אליך, ואכן טאלנטים רבים פותחים חשבון טוויטר או פייסבוק ומשתפים בכיף: “הנה אני בקניות”, “הנה אני מודדת נעליים”, “הנה אני עם חברות”, “הנה אני בסט צילומים” ועוד..

זה נחמד, אבל זה לא מספיק כשיש תחרות כה עזה בשוק. מי שיסתפק בטוויטר של השחקנית/דוגמנית הם אלו שמחבבים אותה/מעריצים אותה. אלו שסתם עוקבים אחרי רשימה ארוכה יסתכלו וישכחו אחרי 30 שניות. מה הדוגמנית/שחקנית צריכה? יותר תשומת לב, שיזכרו אותה יותר, וכשקהל גדול זוכר (לטובה) שחקנית/דוגמנית, הסיכוי שלה לקבל קמפיינים יותר יוקרתיים בארץ – גבוה.

פייסבוק? טוויטר? אולי כדאי לחשוב על משהו אחר

רבים מהמפורסמים/ות משתמשים בטוויטר ובפייסבוק לכתוב דברים קצרים ולשתף תמונות שהם מצלמים, אך לא כולם מודעים בעצם להשלכות של שיתוף תמונות לדוגמא. דוגמנית שבעצם מקבלת את פרנסתה מהתמונות שבהם היא מצולמת לקמפיינים, לא תמיד מודעת שהאתר/שרות שהיא משתמשת בו יכול לקחת את תמונותיה ולהוציא מהם פוסטרים או להשתמש בתמונות שלה על מנת לקדם את עצמו והיא לא תראה מכך סנט שחוק (קראו את התנאים. אם אינך משלם במוצר, סביר להניח שאתה המוצר ועליך בעצם עושים רווח, ופייסבוק היא דוגמא מצוינת לכך).

מה שהצעתי לאותן 2 “לוהטות” ולבעל הסוכנות הוא משהו שאני מציע לכל סלבריטאי/טלנט/דוגמנית אחרת – פתחו בלוג מבוסס וורדפרס.

אני מודע לכך שרבים “מפחדים” מבלוג כי הם חוששים שאין להם מה לכתוב, זה מסובך מדי, ומה עם הפייסבוק והטוויטר שהם פתחו? שאלות טובות, והנה כמה הסברים ויתרונות:

  • בעבר אכן היה צריך להיכנס לבלוג שלך, להתחיל לכתוב, לנסח, להעלות תמונות, לסדר ואז לפרסם. כיום כבר לא. יש לך טלפון אנדרואיד? אייפון? יש לשניהם אפליקציה של וורדפרס (כאן לאייפון וכאן למכשירי אנדרואיד). מתקינים את התוכנה ונהנים משלל יתרונות:
    • אפשר לצלם תמונות או וידאו ישירות מתוך האפליקציה, להוסיף טקסט (קצר או ארוך, אין הגבלה על אורך הטקסט, וכך ניתן יותר להסביר לגולשים מה מצולם, הסיפור מאחורי התמונה וכו’) ולשתף במספר קטן של קליקים.
    • התוכנה עצמה פשוטה מאוד וקלה להבנה, ובאייפון יש אותה גם בעברית מלאה (באנדרואיד התפריטים באנגלית אבל אפשר לכתוב בעברית מימין לשמאל בלי בעיה וגם לערוך את הטקסט ישירות מהטלפון/טאבלט יותר מאוחר). אפשר גם לפרסם פוסטים ותקצירים בעברית, באנגלית ובכל שפה אחרת.
    • שליטה מלאה בתמונות – אפשר לפרסם את התמונה בקטן, בינוני גדול או כל גודל שרוצים, אפשר גם לתת לינק לתמונה בגודל מקורי, וכמובן שאפשר גם לפרסם וידאו קליפים באורך שתרצו.
    • הזכויות על התמונות נשארות שלך בלבד.
    • בעזרת 2 תוספים שמותקנים בוורדפרס עצמו (האיש הטכני שלכם יוכל לסייע לכם בכך) אחרי כל פוסט שלכם המערכת תשלח אוטומטית טוויט והודעה לפייסבוק וטוויטר שלכם ולשאר רשתות חברתיות (גוגל+ ועוד).
  • בלוג גם נותן תחושה של “קירבה” בין המפרסם לגולשים שלו. אנשים כותבים טוקבקים ותגובה של טאלנט לגולשים שלו במקרים רבים יוצרת דיונים מעניינים. תשאלו את נועה תשבי לגבי מה שקורה עם #פידלילה). אישית, אני נהנה מהתוכן ומהטוקבקים והדיונים בבלוג של גדי טאוב, ויובל דרור לדוגמא.
  • מקום אחד להכל: רוצים להכחיש שמועה שמופיע באתרים הגדולים? לקדם משהו שלכם? לשתף תובנות ודעות שלכם? זה ה-כלי, ואתם שולטים בהכל, כולל התגובות.
  • קל לעקוב: כל בלוג וורדפרס תומך אוטומטית בדבר שנקרא RSS, מה שמאפשר לאחרים לקרוא באתרים אחרים אם יש לכם דברים חדשים שפרסמתם, ואתם יכולים לפרסם תקציר או פוסט מלא.
  • סיוע לקריירה שלך: זוכרים את אותו משרד פרסום/חברת הפקות מהתחלת הפוסט הזה? הם יכולים לקבל את המידע ממכם בצורה מסודרת. אפשר גם לפתוח פוסט (שסגור בסיסמא שתהיה אצל הסוכן שלכם לדוגמא) ובו תכניסו תמונות מקצועיות שאינכם רוצים שיופיעו בכל מקום בעולם.
  • עיצוב: הקץ לעיצוב השבלוני שקיים בפייסבוק וטוויטר ושאינכם יכולים לשנות. בוורדפרס בונה אתרים יכול לעצב לכם את הדברים בדיוק כפי שתרצו. איזה צבעים, איזה פונטים, היכן כל דבר ישב ועוד ועוד.

בקיצור, בלוג יכול לתת לכם הרבה יותר, ויחד עם זאת להשאיר אתכם מחוברים לאלו שעוקבים אחריכם בפייסבוק ובטוויטר.

איך מקימים כזה? בקשו מהאיש הטכני שלכם שירכוש עבורכם אחסון משותף (זה לא יקר), שיקים עליו בלוג ובקשו מבונה/בונת אתרים מקצועית שתבנה לכם עיצוב כמו שאתם אוהבים. זה סיפור די פשוט (יש עיצובים מוכנים אבל אפשר לשנותם או לבנות מאפס), ותתקינו את האפליקציה במכשיר הנייד (או טבאלט או שניהם), ותוך רגעים ספורים תהיו מוכנים. להבא, שתרצו לצלם תמונה מ-ה-מ-מ-ת, הפעילו את האפליקציה של הוורדפרס, תלחצו על Camera, צלמו, הוסיפו כמה מילים, ותלחצו על Publish. זה הכל.

כמובן שעם בלוג, בדיוק כמו עם טוויטר ופייסבוק, צריך להיות שקולים ואחראים. ככל שאתה יותר מפורסם, הרבה יותר יקראו אותך ואתה יכול “לשרוף” את עצמך אצל סקטורים שונים בקלות. תלמדו להתעלם (ואם צריך – פשוט תמחקו) מכל מיני “מחמאות”, נסו לא לבוז לקהלים מסויימים (במיוחד אם הדוגמן/ית חתום/ה על קמפיין למשך שנה לדוגמא) ותזכרו את הכלל הכי חשוב: אנשים מכירים את הדמות בטלויזיה/באינטרנט, לא את השחקן/דוגמן מי שהוא בחיים האישיים והפרטיים שהוא יושב עם המחשב הנייד בפיג’מה במיטה, אז קחו את הדברים בפרופורציה.

ולבסוף כלל חשוב: לא חשוב מי המנג’ר/סוכנות שלכם (אוקיי, למעט אם ההורים הם הסוכנים שלכם) – מי שעושה לכם את הקידום הכי טוב הוא אתם בעצמכם. תעשו עבודה טובה, תקבלו יותר פרוייקטים ויותר כסף. תשתלחו חופשי באנשים – ותצטרכו לחפש לעצמכם עבודות בשכר רעב.

בהצלחה

ערוץ 10–הסוף? אולי כדאי לחשוב מחדש

 

בימים האחרונים מופיעים כתבות רבות על “מותו” הקרוב של ערוץ 10, הערוץ שלא יכול לשלם את חובו למדינה, חוב שמוערך ב-45 מיליון שקל. אם הוא לא ישלם, הערוץ כנראה יסגר. במקביל ממשלתנו הנכבדה מחליטה לעשות “הוקוס פוקוס” לחובות הערוץ הראשון ואף להודיע כי שנה הבאה האגרה תרד ב-5%. מי שרוצה עוד פרטים ולהבין לדוגמא שהערוץ הראשון מוציא כ-85% מתקציבו על הוצאות שכר, מוזמן לקרוא את הדברים כאן.

מאז שהממשלה החליטה לא לוותר על החוב גם במחיר סגירת הערוץ, פורסמו כתבות על מותו הקרב של ערוץ 10, בלוגים שונים כתבו פוסט על כך (הנה פוסט של יוסי גורביץ) ורובם חוזרים על אותו מסר: אל תתנו לערוץ 10 למות.

אינני יודע אם הערוץ ימות בקרוב, אבל אני חושב שכדאי לערוץ 10 לחשוב על דרך חדשה, דרך שבה לדעתי לא צריך לפטר את אנשי הערוץ, קבלנים חיצוניים, אמנים, עורכים ועוד, דרך חדשה לחלוטין.

לדרך זו אני קורא: ערוץ 10 – הערוץ הראשון באינטרנט הישראלי.

הבה נחשוב על המצב הנוכחי: זה לא שאין ברשת הישראלית וידאו, אתרים כמו Mako (של קשת), אתר רשת, הוט משדרים תוכניות ללא צורך בתשלום (ובמקרים מסויימים כמו ב-Mako ניתן לשלם על שידור ספציפי), אבל גם כשיש תוכניות, יש אולי פרק או 2 לכל עונה (או עונה יחידה, קחו לדוגמא את הסידרה המצוינת תמרות עשן ותראו שיש שם 2 פרקים של העונה הראשונה. השאר? לך תעשה מנוי להוט או .. שתחפש בכל מיני אתרי הורדות לא חוקיים, מה שרבים עושים, כפי הנראה שבהוט עדיין חושבים שהם יצליחו לגרום למישהו לשלם 200+ שקל לחודש ולהיות מנוי – או כלום)

מבחינה טכנית, איכות הוידאו בארץ עדיין זוועתית ומאוד מזכירה את איכות ה-360P של יוטיוב, למרות שלרוב החברות הגדולות יש רוחב פס נדיב (במונחים ישראליים כמובן). נענע לדוגמא, ב-איכות HQ שלהם מגיעה ל-480P של יוטיוב (יוטיוב במגוון קליפים ותכנים נותנים גם איכות של 720P ו-1080P ובמקרים מסויימים אפילו 2K ו-4K), כלומר פה בארץ מבחינת וידאו אנחנו עדיין חיים בעידון של תחילת שנות ה-2000 מה שהיה בחו”ל (אם כי לפחות נפטרו מרוב הנגנים מבוססי ה-Windows Media Player).

כלומר היום אני, כצרכן שאין לו טלויזיה וכבלים (אין לי גם Yes), צריך להסתפק במגוון המצומצם החופשי, או בעצמות שזורקות לי אותן חברות שידורים, ואם אני נורא רוצה פרק של סדרה כמו תמרות עשן, אני לא יכול לצפות, נקודה (וגם אם הייתי יכול, האיכות היתה זוועתית ומפוקסלת!)

זה המצב כרגע. כאן בדיוק ערוץ 10 ופרנסיו יכולים להיכנס, ובהשקעה לא גדולה הוא יכול להקים “ערוץ” משלו שלא כפוף לרשות השניה או רשות אחרת, לא צריך להתחנף לביבי וחבר מרעיו, ויכול לשדר דברים כרצונו (כיום מבחינה חוקית, אני יכול להקים ערוץ רדיו או טלויזיה באינטרנט בלי לבקש מאף אחד היתר, אני צריך רק לסגור מבחינה חוזית לגבי תכנים, זכויות יוצרים וכו’), וכאן יש לי כמה הצעות שיכולות להתברר (לעניות דעתי כמובן) כרווחיות לערוץ. להלן ה”רשימת קניות”:

  • אתר חדש: ריבונו של עולם, תיפטרו מהקלסטרופוביה שנקראת “נענע 10”! זה לא עבד, לא עובד ולא יעבוד (ובשנת 2010 זה גרם לנטויז’ן הפסד של כמעט 7 מיליון שקל, הכתובת היתה על הקיר). קליפים לא פועלים (רציתי לכתוב לפני מספר ימים ביקורת על “מעושרות”, אך מכיוון שאין לי דרך לצפות, חשבתי לצפות בכמה קליפים באתר הרשמי, רק שהנגן לא מפעיל שום וידאו. “אחלה” של תחזוקה!). נענע שילמו מיליון דולר למעצב וכולם קיללו את העיצוב החדש. ערוץ 10 יכול לשלם עשירית לחברת בניית אתרים (בבקשה אל תלכו על הגדולות, סתם תשפכו כסף!) שתבנה לו מספר עיצובים, ערוץ 10 יוכל להריץ אחלה קמפיין שהקהל יבחר עיצוב, וכך למשוך אליו סקרנות.
  • יש אתר? יופי, עכשיו תחליפו מערכת וידאו: אנחנו בשנת 2010, תכנים מצולמים ומשודרים ב-HD, תנו לצופים לראות את הדברים במחשב ב-HD, לפחות ב-720P! זה לא שחסר לכם רוחב פס, אתם יושבים בנטויז’ן ונטויז’ן עדיין מושקעים שם, כך שלנטויז’ן זה לא עולה כלום, וגם אם ישימו שרתי שידור אצל כל ספק גדול, המחיר לא יגיע ליותר מאלפים בודדים של שקלים בחודש ותאמינו לי, זה הביזנס שלי, אני יודע על מה אני מדבר.
  • סדרות מחו”ל: כן, אני יודע שבעלי הזכויות מחו”ל מאוד רגישים לדבר הזה שנקרא “אינטרנט”, אבל מודל כמו Hulu בחו”ל אפשר להקים תוך מספר שבועות גם בארץ. אנחנו מדינה קטנה עם טווח כתובות קצר וקל מאוד לבדוק אם כתובות IP הן ישראליות או לא ואפשר להגן על השידורים (DRM) מבלי לקחת פתרונות גרועים כמו של אורנג’ (מבוססי Windows שלא פועלים על שום דבר מלבד Windows… איכס). אפשר להריץ מודל כזה עם פרסומות בשידורים או מודל פרימיום בתשלום חודשי או פר-פרק/סידרה, כך שאפשר להגיע עם אותם בעלי זכויות להסדר ולשדר ברשת פה בישראל. זה כסף טוב!
  • ערוץ חי: אם סגרתם הסכם לגבי מה שדובר בסעיף הקודם, אתם יכולים לשדר את הכל פה ברשת, מבלי לעבור ל-Loop האינסופי של פרומואים בכל פעם שיצאתם לפרסומות. תנו לצופה את מה שהוא קיבל מהטלויזיה, אותו דבר – פה ברשת.
  • תשקיעו בהפקות מקור ישראליות: זה נחמד ל-5 דקות לראות “מעושרות” (בסוף יצא לי היום “ליפול” על שידור חי ברשת של ערוץ 10) כדי להבין שטמטום אדיר לא פוסח על בחורות עם כסף, אבל אנשים מוכנים לשלם מחיר הוגן על פרקים וסדרות לצפיה של הפקות מקור ישראליות (במיוחד הדור הצעיר שהמרחק ממנו לרכישה זה מרחק SMS).
  • קצת להשקיע בתפאורה: ירון לונדון התלונן פעם ב”לונדון וקירשנבאום” על כך שאפילו הכסאות קרועים. אז תחליפו כסאות…
  • תשכרו מישהו שמבין באינטרנט: כן, זה ישמע מוזר, אבל עד כה זה נראה שערוץ 10 לא מבין כלום באינטרנט (ולא, שידור באיכות גרועה באינטרנט זה לא מראה על הבנה ברשת). לא קידום, לא שת”פ, אפילו לא הטמעה טובה ב”נענע”! צריכים מישהו? אני מוכן ללא תשלום “לשדך” בין ערוץ 10 לגוף שמבין היטב בדברים האלו.

אז כפי שניתן לראות, אם מחר יסגר ערוץ 10 בטלויזיה, בהשקעה לא גדולה ערוץ 10 יכול להמציא את עצמו מחדש, במיוחד שבשטח הזה אין תחרות רצינית בארץ (אדרבא, ניתן לעשות שת”פ עם המתחרים ולהרוויח לא רע בשיטות של VOD אינטרנטי) – ולהרוויח. כל מה שצריך זה סכום די קטן (למעט עניין זכויות היוצרים של שידורי סדרות מחו”ל – אבל אז מדובר בהמרת זכויות מטלויזיה לרשת) – וניתן להחזיר את ההשקעה תוך זמן קצר.

קח יעוץ לפני…

ישנם לא מעט אנשים כיום שרוצים שיבנו עבורם אתר, בין אם זה אתר תדמית פשוט, אתר למכירת תוכנות/תוספים/ציוד/שרותים או אתר גדול שהולך להיות “הדבר הגדול הבא”. כל אחד ובחירותיו, העדפותיו או רצונו (כולל אלו שראו את הסרט “הרשת החברתית” והחליטו שהם יעקפו את צוקרברג בסיבוב).

עד פה הכל טוב ויפה, רק העניין הוא שהרבה מהם יעשו טעויות מאוד רציניות בדרך, ואפשר לחסוך את הטעויות האלו עוד בשלב מוקדם. להלן כמה מהטעויות:

  • אנשים שבונים אתרים עבור אחרים, הם, מה לעשות, לא יודעים לקרוא מחשבות ולא יודעים לראות דמיון של לקוחותיהם. הם יכולים להקשיב ללקוח פוטנציאלי ולנסות לדמיין בערך מה שהוא רצה, אבל אם שניהם ילכו בשיטה הזו, גם בונה האתר יפסיד כספים (כי הוא יצטרך להשקיע הרבה יותר ממה שהוא חשב בזמן שהוא נקב מחיר), וגם הלקוח יתעצבן שמה שהוא דמיין זה לא מה שהוא רואה על המסך.
    הפתרון? מפרט טכני מקיף, הכולל תצוגה (בשרטוט כלשהו) של האתר מלמעלה עד למטה. היכן ישבו הכותרות, היכן ישב התוכן, איזה תפריטים יהיו, איזה גרפיקה תהיה, מה הצבעים שישלטו באתר, היכן ישב כל עמוד ועמוד, איך הטקסט יהיה מוצג, ובקיצור – כמה שיותר מפורט, יותר טוב. מפרט טכני צריך להיות בנוי בצורה משורשרת (סעיף, תת סעיף, תת-תת סעיף וכו’) ועדיף שיהיה ארוך ומפורט מאשר חצי עמוד. עם המפרט הזה אפשר לפנות לבוני אתרים ולבקש הצעות מחיר. לאן לפנות? או, טוב ששאלת..
  • פרילסנר או חברה? משום מה אנשים רבים חושבים שחברות גדולות עדיפות על פני פרילנסרים לשם בניית אתרים וזה בפירוש לא נכון ברוב המקרים! מדוע? הסיבה פשוטה: חברות יגבו ממך מחיר לא קטן עוד לפני שיראו אפילו מפרט טכני ממך, ואם אתה חושב שיהיה לך שקט בכך שחברה בונה לך את האתר, אתה טועה, ואני מכיר מספיק מקרים של אנשים שחשבו לקבל שקט מכך שפנו לחברות ובמקום זה הם מצאו שיש להם יותר שערות לבנות על הראש.
    נכון, מפחיד ללכת לפרינלסרים שבונים אתרים, אבל מצד שני, הפרילנסר הוא האיש היחיד שיכיר בדיוק את האתר שלך, איך הוא בנוי, מה צריך לשנות/להוסיף/להסיר והוא זה שיבנה לך את האתר במקום צוות אלמוני שאחד לא יודע מה השני כתב עם המון הבטחות של “יהיה בסדר”. במקום שאתה תדאג מה יהיה בגורל האתר שלך, תן לבונה האתר לדאוג. איך? טוב ששאלת..
  • חוזה: אם יש משהו שחייבים לעשות עם בונה אתרים, הוא לכתוב חוזה מפורט ובו יהיו “אבני דרך”: מתי תקבל שלד של האתר, מתי האתר יהיה מוכן בחציו, מתי הרוב, ומתי מסתיימת העבודה, הכל צריך להיות כתוב. לא לשכוח להוסיף דברים כמו תאימות לכל הדפדפנים הפופולריים,  קוד נקי שעובר Validation ב-W3C, וכתיבה לפי סטנדרטים (אל תקבל תירוצים כמו “הרוב משתמש באקספלורר”: קיימים היום הרבה אנשים שהאתר שלהם נראה זוועה בכל דפדפן כי הם נפלו על התירוץ הזה ועכשיו הם צריכים לשלם מחדש שיבנו להם את האתר שלהם!).
  • כספים: יש לך את מלוא הסכום לשלם על בניית האתר? מעולה! שמור אותו בפק”מ יומי או כל מסלול אחר שתרצה ואל תשלם את כל הסכום או רובו במעמד חתימת החוזה!. שלם לפי שיטה פשוטה: במעמד החתימה משלם חלק כלשהו (נניח חמישית או רבע מהסכום), ובכל “אבן דרך” שקבעתם בחוזה, שלם חלק נוסף, כך שיהיה מצב שרק לאחר שהאתר מוכן כולו, התשלום כולו עבר לידי בונה האתר. במקרים ובונה האתר חורג מהלו”ז שקבעתם, יקוזזו סכומים (כן, אני יודע שהרבה מתביישים לעשות את זה, אבל ביזנס זה ביזנס!) מהתשלום המגיע לבונה האתר.
  • אחריות: נקודה שהרבה שוכחים. מה האחריות של בונה האתר במקרה של תקלות ולכמה זמן יש לך אחריות? מהם תיקונים שבונה האתר צריך לתקן ללא תוספת תשלום ומהם “תיקונים” שהם בעצם תוספת קוד שבונה האתר צריך לכתוב ולקבל עליהם כסף? כל זה צריך להיות בחוזה.
  • אחסון האתר, שם דומיין: יש בוני אתרים שלוקחים לעצמם מכונה וירטואלית ומאחסנים עליה את האתר כחלק מהחבילה שהם מציעים ללקוחות, יש כאלו שמאחסנים אצל ספקים ישראליים ויש כאלו שמאחסנים באיזה שרת שיושב באיזה חור בהונולולו שהם קיבלו במבצע של 2 ורבע דולר עם “אחסון בלתי מוגבל”. לא חשוב היכן זה יאוחסן (אם כי מומלץ בחום שיאוחסן בישראל), צריך לסגור את הנקודה של התשלום עבור האחסון ומי מקבל טלפון מהלקוח בעת תקלה ואיזה תקלות בונה האתר צריך לטפל.
  • מהירות האתר: בנו לך את האתר? בדוק תוך כמה זמן עולה האתר. אפשר לבדוק דרך האתר הזה או זה תוך כמה זמן האתר שלך עולה. אם הזמן הוא יותר מ-4 שניות, אז כדאי מאוד למצוא ספק אחסון ישראלי טוב שיאחסן את האתר שלך. (סתם לשם השוואה: בלוג זה עולה תוך 2.57 שניות בממוצע).
  • גרפיקה: אתר צריך עיצוב, והאפשרויות שיש בד”כ הן שימוש בעיצוב מוכן (אם משתמשים במערכת ניהול תוכן כמו WordPress, Joomla, Drupal וכו’) או השכרת גרפיקאי/ת שיעצבו עבורך את האתר. גם איתם עדיף לחתום חוזה עם אבני דרך, תשלומים וכו’ והכי חשוב – שיעבדו צמוד מול בונה האתר שלך.

אבל הנקודה הכי חשובה: קח יעוץ. תמצא לך יועץ ניטרלי (שאינו כותב עבורך את האתר), תחתים אותו על NDA אם צריך, ופרוס בפניו מה אתה רוצה לעשות ושהוא יאמר לך מה כדאי לעשות: האם עדיף שיכתבו עבורך את הדברים מאפס, או שישתמשו במערכת ניהול תכנים כלשהי (עדיף שיסביר מדוע מערכת כזו או אחרת). האם עדיף לרכוש עיצוב או שעדיף להשקיע בגרפיקאי שיבנה את העיצוב אתר והגרפיקה, היכן היה עדיף לאחסן, איזה טכנולוגיות כדאי להשתמש ומדוע וכו’ וכו’. יועץ טוב יתן לך לאחר הפגישה דו”ח ארוך ומקיף מה הוא ממליץ לעשות ויותר חשוב – הוא ינפה עבורך את המכשולים שרבים נופלים אליהם. יעוץ כזה כמובן עולה כספים (בד”כ פר שעה), אבל זה שווה את זה. כותב שורות אלו נותן יעוץ כזה, אך יש גם רבים וטובים אחרים שאפשר למצוא כאן שישמחו לתת את יעוץ הנ”ל.

בהצלחה

חבילות שידורי וידאו חדשות

(הערה: הסיבה שאני מפרסם את זה כאן, היא התעניינות של מספר קוראים בתחום)

hvr_hd1000j

קצת רקע: בחודש וחצי התעמקתי בנושא שידורי וידאו. שכרתי שרתים פיזיים ווירטואליים באירופה ובארה”ב, והתחלתי להריץ טסטים כדי לראות היכן ניתן לשנות ולהמציא דברים כדי שלקוחות בארץ יוכלו להנות משידור איכותי, מהיר ובמיוחד – רציף.

מבחינת התקשורת בין ארה”ב לאירופה, הכל היה צפוי: שידור זורם, וגם ההיפך נכון. אבל כשזה מגיע מחו”ל לישראל, כאן נתקלים ב-QoS הרצחני של הספקים בארץ. שמעתי מכל מיני עמיתים ומתחרים כמה הקו בין אירופה לישראל מאוד מהיר, ואכן הוא במקרים לא מעטים היה מהיר, אבל רצה הגורל ובשבוע שעבר, קצב התקשורת בין נטויז’ן לאירופה (הורדה מאירופה לישראל) נפל פלאים וירד לקצב של עשרות קילובייטים (בסביבות ה-60 קילובייט), ואני מדבר על הורדה ממקום מאוד מכובד באירופה (Telecity) וגם משרתי mirror מחברות כמו Leaseweb אל השרתים שלי (אצלי היה ניצול של בערך 5% מרוחב הפס). ניסיתי לבדוק זאת גם מהחיבור הבייתי וגם משרת נוסף שיושב אצל מתחרה בנטויז’ן והתוצאה היתה אותה תוצאה: רוחב פס מגוחך. זו לא היתה הפעם הראשונה שהתקלה הזו מתרחשת, אלא פעם שמינית במהלך הנסיונות שלי.

לפיכך החלטתי לנסות את שרותי ה-CDN הפופולריים בעולם (כמו של אמזון, Brightcove ואחרים – סה”כ 8 ספקים) בתקשורת לישראל. אתן לכם את התוצאה: למעט Akamai, כולם נכשלו כשלון חרוץ בהעברת שידור ברוחב פס של 750 קילוביט ו-1.5 מגהביט. השיא היה האיכות הגרועה מאוד שהגיע מה-CDN של Brightcove עם תמונה מפוקסלת בטירוף (חברת BestTV חתמה הסכם שת”פ עם BrightCove אך כפי הנראה שה-CDN של BestTV הוא עצמאי עם סינכרון לשרתים בחו”ל, לא ההיפך). בקיצור – זו תהיה בדיחה עצובה להציע ללקוחות דבר כזה.

מהמצב בחו”ל מול ישראל נעבור למצב כאן בארצנו הקטנטונת: מתחרים רבים מציעים לך אפשרות לשדר וידאו בטכנולוגיות שונות, אך בד”כ זה מגיע על קו משותף, וכפי שידידי מנהל הרשת בערוץ 7 ראה, קשה מאוד לבנות על התקשורת המשותפת שהספקים נותנים. אפשר תמיד לשכור רוחב פס יעודי, אבל המחיר בארץ ממש לא זול, מה שאומר שאם אתה רוצה לשדר לכמה עשרות או מאות בצורה סימולטנית, תצטרך להכין סכום נחמד של מרשרשים (כל חודש כמובן) רק על רוחב הפס, עוד לא דיברנו על השרת, תוכנת השידור ועוד – בקיצור, לשדר בארץ יקר.

ולכן החלטתי קצת יותר להתעמק ולראות מה בעצם אנשים המעוניינים לשדר וידאו – רוצים בעצם.שוחחתי עם כל מיני לקוחות פוטנציאליים, חברות שכבר משדרות היום, והתייעצתי גם עם חברות המוכרות מוצרים בתחום. לאחר ששמעתי את כל הגורמים, עשיתי חישובים ואני שמח להציג את התוצאה: “חץ ביז” הוא הספק הראשון בארץ שמציע החל מהיום 4 חבילות וידאו לשוק הקטן והבינוני במחירים שפויים.

מהן אותן חבילות ומה מייחד אותן? החבילות האלו נותנות מענה מלא לאלו שרוצים לשדר וידאו אך יחד עם זאת לא לשלם 10,000 שקלים ומעלה לחודש. החבילות מאפשרות שידור וידאו בלי הגבלה של כמות שידורים (בין אם תשדר את אותו קליפ פעם אחת או 20,000 פעם, תשלם אותו מחיר), אך עם מגבלה חדשה פשוטה: כמות הצופים הסימולטנית לא תעלה מעבר לגודל החבילה (בניגוד למתחרים ששם אתה משלם פר תעבורה. כך לדוגמא עם Brightcove תשלם 100 דולר על 40 ג’יגהבייט תעבורה!)

מדוע? הסיבה פשוטה: מבדיקות שערכתי, רוב הגולשים יושבים, רואים קליפים, מעבירים קדימה ואחורה וממשיכים הלאה (בשידור חי בהרבה מקרים המשתמשים רואים מס’ דקות וממשיכים הלאה), מה שאומר שאותו Slot שנתפס ע”י גולש – מתפנה וגולש אחר יכול לצפות, כפול כמות החיבורים הסימולטנית המותרת בחבילה (אגב, וידאתי את העניין הזה מול מספר גופים משדרים).

כך יוצא שכל חבילה, לא רק שהלקוח מקבל קו יעודי משלו לוידאו עם דיסק קשיח משלו ותמיכה מלאה (כולל ניהול) ללא תוספת תשלום ע”י “חץ ביז”, הוא משלם בעצם סכום מאוד קטן בהשוואה לפתרונות המתחרים. הוא יכול לגדול מחר או להחליט לעבור לחבילה יותר קטנה באם ירצה בכך.

בנוסף, בחבילה זו יש פתרונות גם למכשירים כמו iPhone/iPad, תמיכה ב-Silverlight (כך שאין צורך לעבור פלטפורמה, למשתמשי מיקרוסופט), הגנה על תכנים, שידור חי, הטמעה מאוד קלה לתוך האתר של הלקוח, הקלטת שידור חי ועוד – במחירים הכי זולים בארץ (רק לשם השוואה: מתחרה מסויים שמציע שרות בערך באותה נישה, מבקש מחיר פי 3 וחצי!)

אני מצהיר שאני נותן מחיר מאוד זול לחבילות מאוד יפות עם איכות שידור מעולה. רוצים הוכחה? תלחצו כאן ותגיעו לעמוד מיוחד בבלוג המציג את הקליפים (יש צורך ברוחב פס של 2.5 מגה על מנת לראות את 2 הקליפים הראשונים), נגנו ותנסו להריץ את הקליפים קדימה ואחורה ותנסו להשוות מול כל פתרון אחר. לא רק שהמערכת מסוגלת להריץ את הקליפים, היא גם תומכת ב-FULL HD.

החבילות הללו מתאימות לאתרים קטנים עד בינוניים (ולמען האמת גם לכמה גדולים, כל עוד האתר אינו וידאו בלבד כמו יוטיוב). מה עם אלו המעוניינים לשדר אלפי צפיות סימולטנית, שידור במקביל בארץ ובחו”ל? גם לכך יהיו פתרונות במהלך השבוע הקרוב. עקבו אחרי הבלוג…

סליקת כרטיסים והאבטחה – שלא קיימת

בשבוע שעבר חתמתי חוזה במסגרת העסק שלי לקבל כרטיסי אשראי ללקוחות, והוספתי גם שיפור ללקוחות לגבי תאריכי החיוב (אפשר לקרוא על כך בהרחבה כאן).

עד כאן הכל טוב ויפה, אך מה לעשות שעבדכם הנאמן Geek בנשמתו, ואני אוהב לבדוק איך דברים עובדים. יום שבת הגיע, היה משעמם אז… בוא נבדוק קצת את התוכנה שהתקנתי עבור סליקת כרטיסים של חברה מסויימת (לא אציין פרטים של החברה, אני לא כל כך מחפש תביעות).

התחלתי להסתכל על התוכנה ולבדוק תלויות שלה וגיליתי שהיא עובדת עם MDB, כלומר זו תוכנה שנכתבה עם מיקרוסופט אקסס. נו טוב, גם זה קורה.

לקחתי קובץ MDB והחלטתי לפתוח אותו ב-Hex Editor. הקובץ נפתח בלי בעיה. אוקיי, בוא נריץ חיפוש מחרוזות טקסט. כל מספרי האשראי של ויזה בארץ מתחילים ב-4580 אז בוא נחפש 4580 ונראה אם נמצא משהו.

המממ….. (לחצו על התמונה לקבלת גירסה מוגדלת)

card details-in-hex-editor

מה אתם יודעים! המספר נמצא גלוי לכל, כולל תוקף ושם מלא של המנוי! (במקרה הזה אני הכנסתי למערכת מספר כרטיס פיקטיבי על שם .. החתולה שלי, את השם תראו שם).

עכשיו מבינים שיש פה חור אבטחה ענק! התוכנה מבצעת את הסליקה עם מערכת של שב”א דרך האינטרנט וכך תאורתית אפשר לפרוץ למכונת ה-Windows (כולנו יודעים כמה Windows “מאובטח”!). כל מה שהפורץ צריך לעשות זה לפרוץ למכונה, להוריד את קובץ ה-MDB (לא צריך לחפש אותו יותר מדי, הוא נמצא בתיקיה תחת שם התוכנה שנמצאת ישירות על ה- :C).

לאחר גילוי זה, התקשרתי הבוקר לאותה חברה ודיברתי עם הנציגה. שאלתי אותה אם יש להם באמת תקן PCI כמו שמופיע באתר שלהם. תשובתה “זה בדרך”. סיפרתי לה מה גיליתי והיא אוטומטית הכחישה שזה יכול להיות “מה פתאום! הכל מוצפן!”. אחלה הצפנה, לא?

הכל מוצפן הא? חיברתי אותה ל-VNC, פתחתי מולה את עורך ה-HEX והראתי לה מה שאתם רואים. תגובתה? “אני לא מכירה את התוכנה שאתה מראה לי כרגע”. אה, בגלל שהיא לא מכירה מה זה עורך HEX, הטיעון שלי לא נכון.

החלטתי ליצור קשר עם חברת שב”א, שדרכה אותה חברה סולקת. ענה לי בחור שאפשר לתמצת את תשובתו ל”זו לא בעיה שלנו, פנה לחברות אשראי”. פניתי לחברת ישראכרט, וכבר אחרי 30 דקות שחזרתי 10 פעמים על הסבר פשוט של מה שאני מנסה לאמר, הצליחו להעביר אותי למישהי במחלקת הבטחון. שלחתי אליה אימייל עם כל הפרטים, כולל שם החברה.

תמהני, אם זו אבטחת המידע של אותה חברת סליקה, אני מפחד לדמיין מה קורה אצלם בשרתים ומה יקרה אם יפרצו לשם מחר. מה שמפתיע אותי זו האדישות של כל הגורמים כמו שב”א וישראכרט (לאומי קארד ו-ויזה כא”ל אמרו שיחזרו אליי. הם עדיין לא חזרו).

מה ההמלצות שלי? 2 המלצות פשוטות:

  • חברה טוענת שיש לה PCI? בקשו מסמך המראה את ה-PCI שלהם.
  • אם יש לכם לקוח שעובד עם מערכת סליקה שמתחברת למודם או סולקת לאינטרנט (לא דרך API וובי אלא ממש תוכנה מותקנת במחשב), בדקו אם היא משתמשת ב-Access, ובדקו את קבצי ה-MDB שלה עם חיפוש כמו 4580. אם מצאתם מספרים גלוים, כדאי שתחשבו במהירות על אלטרנטיבה.

עצוב למצוא שבשנת 2011 גם אבטחה של כרטיסי אשראי נעשית בשיטת ה”יהיה בסדר”.

באשר לעסק שלי, כמו שציינתי בעבר: ההגינות היא הדבר הכי חשוב לי. יכלתי לכתוב את הפוסט הזה (או לא לכתוב), להבטיח ללקוחות ש”הכל בסדר” ולהשתמש במערכת הזו, אבל אני מעדיף להיות הגון ולספר על המערכת הזו וכשליה (אגב, אף מספר כרטיס אשראי של לקוח לא הוכנס אליה והתוכנה הוסרה) ולעבור ל-Paypal. אינני יודע מה המתחרים עושים, ולכן כדאי לבדוק (אם יש לך מנוי אצל המתחרים) מי הסולק שלהם ולספר להם על העניין.

איך AMD מפסידים את השוק

אתמול נודע כי מנכ”ל AMD דירק מייאר נבעט החוצה ע”י בעלי השליטה בחברה.הסיבה הלא רשמית? שוק הטלפונים הניידים/טאבלטים ו-AMD לא מציעה בשוק זה כלום, בניגוד למתחרים יותר קטנים כמו nVidia או מתחרים יותר גדולים כמו Texas Instruments ואחרים.

האמת, שזו לא הפעם הראשונה ש-AMD מפסידים שוק. כש-ASUS המציאה את שוק הנטבוק, הם השתמשו בהתחלה במעבדי סלרון של אינטל, עד שאינטל הוציאה לשוק את ה-Atom (שיועד בכלל למה שאינטל קוראת “MID“), ו-ASUS פשוט קפצו על המציאה והתחילו להשתמש בו ולאחר מכן גם המתחרים. לאינטל לא היה פה מוצר סופר מיוחד: לקחו מעבד סטנדרטי (Dual Core) ופשוט התחילו לגלח ממנו חלקים:  סיוע וירטואלי? (VT) בחוץ. זכרון מטמון? חתכו המון. תמיכה בזכרון? הורידו ל-2 ג’יגה מקסימום, וכך יצא צ’יפ קטן שאין בו שום דבר מיוחד חוץ מזה שהוא קטן ו… זול.

אבל השיטה שאינטל כבשה את השוק עם ה-ATOM היתה שיטה פשוטה: מחירי רצפה. אינטל הציעה ליצרנים הצעה שאי אפשר לסרב לה: קחו מעבד, ערכת שבבים + גרפיקה (סה”כ 3 צ’יפים) במחיר מדהים של 25$ לחתיכה וזה כולל את מעבד ה-ATOM! רק לשם השוואה, במחשב רגיל, העלות של מעבד + ערכת שבבים עוברת את ה-100 דולר! היצרנים פשוט חטפו את זה והתחילו להפציץ את השוק בנטבוקים.

ובזמן שהקופה של אינטל התמלאה בדולרים מהדילים האלו מה עשו ב-AMD עם דירק המנכ”ל? כלום. חוץ מאשר לזלזל בנטבוקים, לא היה ל-AMD שום מוצר מתחרה. ב-2007 הכריזו AMD על פתרון משלהם תחת שם קוד “Bobcat” שיתחיל להיות משווק ב… רבעון הראשון השנה, שנת 2011 עם תצרוכת של עד 10 וואט. אינטל, לשם השוואה, הוציאה את ה-N270 שצורך יחד ערכת השבבים 11.8 וואט.

אבל כאן לא נגמר הסיפור. הפדיחות רק מתחילות.

ב-2008 רכשה AMD את ATI, יצרנית מעבדים גרפיים. ATI רכשה בזמנו חברה בשם Imageon שיצרה צ’יפים מבוססי ARM עם תמיכה גרפית טובה. אחרי ש-AMD רכשה את ATI, הם מכרו ב-2009 את Imageon ל-Qualcomm בעבור חופן דולרים. AMD פשוט לא רצו שום קשר למעבדי ARM והרבה יותר עניין אותם המזומנים.

באותו זמן, חברה אחרת המתחרה ל-ATI, מחליטה בדיוק ההיפך: לייצר מעבדי ARM וצ’יפים גרפיים לטלפונים ניידים ומעלה. שם החברה? nVidia. הם רוכשים טכנולוגיות וחברות ומתחילים לעבוד על Tegra תוך תמיכה בכל מערכת הפעלה קיימת. nVidia שחררו את Tegra הראשון לייצרני חומרה אולם הוא לא נתקל בהתלהבות, אבל Tegra-2 היה סיפור אחר לחלוטין: ב-CES האחרון כל יצרן טלפון סלולרי וטאבלט הבליט במפרט המוצר ש…הוא מבוסס על Tegra-2, ו-nVidia הרגישה כמו ביום חג.

ב-Digital Word יש מאמר מצוין על הפיטורין של דירק, עם כמה דברים מעניינים. אחד הדברים, לדוגמא, היא הרצאה שבו הודיע דירק היקר באוקטובר 2010 כי שוק הטאבלטים לא נמצא בעדיפות גבוהה אצל AMD. אני בטוח שהנהלת nVidia מאוד אהבה לשמוע את הדברים האלו.

וכאילו לא היו מספיקים הפדיחות של דירק והנהלת AMD, באה ההכרזה של מיקרוסופט ב-CES שמיקרוסופט יוציאו את גירסת ה-Windows הבאה לא רק למעבדי X86/X86-64, אלא גם ל..ARM. מה ההצעות שיש ל-AMD מבחינת פלטפורמת ARM ליצרני חומרה? נאדה. חצץ.

כך קרה שכל העולם ואחותו התקרבו ב-3 וחצי השנים האחרונות ל-ARM יותר ויותר, כך שאפילו אינטל החלו לעבוד על יצור מעבדי ARM ו-AMD? אה, מי צריך ARM, לנו יהיה מעבד X86 שיוכל לעבוד במיליוואט! הם כנראה לא למדו מה שאינטל ממזמן למדה: השוק רוצה מעבדי ARM, לא X86 בטאבלטים ובטלפונים סלולריים.

אז דירק נבעט, ועכשיו נראה מה AMD יעשו. לפתח מההתחלה מעבד כמו Cortex עם צ’יפ גרפי באותו סיליקון זה לא בדיוק דבר שחבורת מהנדסים יכולים לגמור בכמה חודשים, AMD תצטרך כנראה לקנות חברה אחרת, וכאן יהיה מעניין לראות את מי היא תרכוש ומה היא תעשה.

מסקנות לאדון דירק: תקרא יותר בלוגי טכנולוגיה, אולי קצת CNET, סלאשדוט, וכל מיני אתרים, אולי בעבודה הבאה לא תפספס לאן כל העולם ואחותו הולכים.

גוגל הורידה את התמיכה ב-H.264

למי שלא ראה את החדשות היום, גוגל הכריזה כי היא מסירה את התמיכה ב-H.264 בכרום (בשלב ראשון בכרומיום, פרוייקט הקוד הפתוח של כרום).

ה-H.264 הוא אחד המקודדים המתקדמים ביותר בשוק (אם כי הוא לא הכי מתקדם, אגב. בשוק המקצועי עדיין מעדיפים להשתמש בקודקים מבית אפל כשזה מגיע לוידאו מקצועי עם פחות איבוד מידע), אך רבים לא מודעים לעובדה פשוטה: כשאתה מקודד עם H.264 חומר למטרה מסחרית, עליך לרכוש רשיון מ-MPEG LA. אתה יכול לרכוש את המצלמה היקרה ביותר כיום ואם תעיין בתיעוד שלה, תראה שהשימוש בה (עם קידוד H.264) מותר אך ורק לא לצרכים מסחריים, גם אם המצלמה עולה 100,000 דולר. ארגון ה-MPEG-LA בהתחלה רצה תשלום גם על וידאו לא מסחרי, אולם לאחר מכן הוא דחה את התשלום ל-2016 וכגוגל התחילה לדחוף את פרוייקט ה-WebM שלה, הארגון הודיע כי וידאו לא מסחרי לא צריך לשלם. כל המניפולציה הזו גרמה לארגון מוזילה שלא לממש כלל את קידוד H.264 והם העדיפו להכניס את WebM של גוגל יחד עם Theora.

ההודעה של גוגל הכתה גלים בבלוגים הטכניים. ב-Engadget החליטו להיות ציניים כלפי גוגל, ב-CNET דיווחו דיווח די יבש על כך, ובמקומות אחרים היו כאלו שהתלהבו והיו כאלו ש”שרקו בוז” לגוגל, ורבים פספסו נקודה מסויימת…

גוגל מסירה את התמיכה בקידוד H.264, אולם בתכל’ס התמיכה שהיתה בקוד לא היתה עוזרת הרבה ממילא. בשביל לשדר וידאו באיכות טובה, קידוד זה רק חלק אחד מהדברים הנחוצים. החלק השני שנחוץ זו הדרך להעביר את הנתונים ו-HTTP (השיטה שבה HTML 5 ממומש עם תגית video) אינו דבר שנותן שליטה מלאה ואיכות טובה, ועדיף להשתמש בשיטות כמו RTMP, RTSP וכו’, שHTML-5 כלל אינו מתייחס אליהם. מעבר לכך, גוגל כוללת בתוך כרום בצורה מובנת Flash ופלאש כולל בתוכו תמיכה ב-H.264 (שאגב, בגירסה 10.2 שלו יתן תמיכה מלאה בפריסת וידאו בחומרה בגירסת הלינוקס שלו, לא כמו המצב הנוכחי כיום), כך שאם מישהו ירצה לנגן משהו ב-H.264, הוא יוכל להשתמש בכל מיני נגני מדיה בקוד פתוח, והם כבר כוללים את הנגן פלאש עצמו.

כיום המצב של WebM עדיין אינו זוהר. אפשר להשוות אותו ל-H.264 בפרופיל הבסיס (base) אבל כשעולים בפרופיל (hq וכו’), H.264 מנצח, אבל זה מה שיפה בקוד פתוח: יש מספיק מפתחים חכמים שמשנים את הקוד ומשפרים אותו, כך לדוגמא כשגוגל שחררו את הקוד של VP8, מפתחי ה-FFMPEG כמעט “הקיאו” מאיכות הקוד, ולפיכך הקוד נלקח ושונה מקצה לקצה, כך שבסופו של דבר ה-WebM הפך לעוד מקודד עם ביצועים הרבה יותר גבוהים (בקידוד ובפריסה) ואני מאמין שגוגל עוד תשקיע בקוד או תרכוש חברות שיש להן פתרון טוב כמו H.264 בפרופילים המקצועיים או מעבר לכך (לתשומת לב כל מיני סטארט-אפים בארץ: אם יש לכם משהו בנידון, גם בשלב בטא, פנו למאיר ברנרד, מנכ”ל גוגל ישראל ותדגימו לו. תהיו בטוחים שאם מה שיש לכם עובד, גוגל יצרו איתכם קשר עם צ’ק שמן).

בסופו של דבר, עדיין יש H.264 אם כי הוא נמצא בתוסף של הפלאש, כך שהסיכוי שהשינוי שגוגל תעשה ישבור אתרים הוא אפסי. לעניות דעתי זהו צעד מבורך שגוגל מבצעת, וכולי תקווה שגוגל יהיו קצת יותר רציניים בקשר  ל-WebM (להכריז ש”זהו, לא יהיה יותר פיתוח של WebM” לא היה צעד חכם..)