מיקרוסופט נגד כרומבוק – סיבוב שני

במיקרוסופט ישנם כמה מנהלים שמאוד, מאוד לא אוהבים את הרעיון שגוגל מצליחה עם מכירות הכרומבוקים (ברבעון האחרון גוגל עם שותפיה מכרו כמיליון חתיכות ורובם הלכו לשוק החינוך). במיקרוסופט לא מבינים מדוע אותם מוסדות חינוך ואנשים פרטיים רוצים לקנות מחשבים ניידים שכל מה שהם מריצים זה דפדפן….

אז הם החליטו להתקיף שוב את מכירות הכרומבוקים. פעם שעברה הם ניסו זאת עם פרסומות (כרגיל, מגוכחות) שהכרומבוק לא מריץ לך שום דבר מעבר לדפדפן. זה – לא ממש עבד, ולכן הפעם הם פנו לשותפים שלהם, יצרני החומרה ומיקרוסופט מקדישה דף מיוחד שמשווה בין כרומבוק למחשב נייד שמריץ Windows 8.1 ובסוף המודעה יש המלצה על דגם של Acer שנמכר בזול – 250$. הצצתי קצת במפרט הטכני ואני יכול להעיד שמדובר על מחשב סופר גרוע: דיסק מכני ישן, מעבד Celeron שהוא יותר גרוע בהשוואה למה שיש בכרומבוקים של היום (הנה השוואה של המעבדים), הוא מגיע עם 2 ג'יגה זכרון (שזה אומר שאם תריצו על ה- Windows הזה כל דבר כמו אופיס 2010, אקספלורר וכו' – צפו לאיטיות כרונית), ולקינוח – סוללה 3 תאים, כך שאם אתם מפנטזים על יום עבודה שלם עם המחשב ללא חיבור לחשמל – שכחו מזה.

וזה מה שמיקרוסופט דוחפת כ"המלצה" במקום כרומבוק.

מיקרוסופט עדיין מתעקשת לפספס מדוע אנשים רוכשים את הכרומבוקים: אף אחד לא חושב שכרומבוק יריץ לו את האפליקציות שהוא משתמש בהם על Windows ומספיק להפעיל כרומבוק בשביל לראות זאת. כרומבוק בא לענות על צורך פשוט: אם רוב הדברים שאתה עושה נמצאים בגישה דרך דפדפן, אז כרומבוק יכול לתת לך את המקסימום של גלישה נוחה, במינימום משאבים ועם סוללה של 10 שעות לערך. זה לא בא להחליף מכונת Windows ואם אתה רוצה לעבוד על עריכת וידאו רצינית או לשחק משחקים כבדים, כרומבוק זה לא בשבילך. לעומת זאת אם אתה משתמש כבד בשרותים של גוגל, גולש בפייסבוק, משתמש בהרבה תוספים של כרום, אז כרומבוק בהחלט יכול להועיל לך.

לי, כאיש לינוקס, אני כותב את הפוסט הזה על מחשב של לנובו מדגם S510P, ואני מריץ עליו Fedora 20. יש למחשב הזה מעבד i7 מכובד עם 8 ג'יגה זכרון ודיסק של 1 טרה, עם כרטיס גרפי נוסף של nVidia, והוא עולה בשוק בערך 3500 שקל. זו אחלה מכונה על הנייר, אבל אם עכשיו אצא לחוות שרתים או אצטרך שאשב באיזו מסעדה ואחרי זה אעבוד בחוץ, המחשב הזה לא יחזיק לי אפילו חצי יום עבודה מבלי שאצטרך לחפש אחרי שקע חשמל קרוב. מכיוון שאני איש טכני, אני יכול על כרומבוק להשתמש בתוכנה כמו Crouton ולהוסיף את הסביבה המועדפת עליי בקלות אם ה-Shell של כרום OS לא מספק אותי או שאפליקציות Web אינן מספקות אותי.

לחברי, איש סיסטם של מערכות מיקרוסופט, הוא יכול להשתמש באחת מאפליקציות ה-RDP שקיימות לכרומבוק או להשתמש באחת מאלפי אפליקציות ה-Web שקיימות כדי לעשות את מה שהוא רוצה לעשות. הכרומבוק לא בא להחליף לו את המערכת העיקרית שלו, אבל כרומבוק יכול לתת לו לעשות כל מיני דברים עם זמן סוללה ארוך.

מיקרוסופט רוצה להתחרות והפתרון שלה הוא להחזיר מחדש את ה-Netbook שתפס בעבר, אבל מיקרוסופט מפספסת את הנקודה שמחשב שנמכר לצרכן ב-250-300 דולר הוא זבל שהמשתמש בו יסבול מאיטיות בכל דבר שיריץ (כי אין מספיק זכרון והדיסק הוא בטכנולוגיה ישנה ואיטית). מי שרוצה מחשב נייד מבוסס Windows לקנות מחו"ל ושיתן ביצועים טובים, המחירים מתחילים מ-600 דולר ומעלה, כפול ממה שמיקרוסופט מדברת עליו.

כרומבוק זה פתרון טוב, לא לכולם, אבל מה שהוא כן עושה, הוא עושה בצורה טובה ויציבה ומאובטחת. לבתי ספר הוא פתרון מעולה כי אין לך בעיות של וירוסים והמנהל הטכני מקבל מגוגל כלי תחזוקה של כל הכרומבוקים, המורה מקבל חשבון מיוחד ב-Play Store כך שאם הוא מחליט שכל התלמידים צריכים אפליקציה או ספר מסויים, זה מתווסף אוטומטית לכל חשבונות התלמידים, ואם נשבר כרומבוק, אפשר לספק לתלמיד מחשב אחר וכל מה שהתלמיד צריך לעשות הוא לבצע Login פשוט והכל חוזר מיידית. אתם רוצים להשוות זאת לתחזוקת PC?

גוגל עשתה שיעורי בית ולמדה את מה שמיקרוסופט מציעה וגוגל מיישמת את הלקחים שמיקרוסופט עדיין מתעקשת לא ליישם, והתוצאה בסופו של יום – יותר תלמידים שמשתמשים בפתרונות של גוגל, ויותר יצרנים ששמחים למכור כרומבוקים. זה כבר הגיע למצב ש-Dell הודיעו ל-CNET שהם לא מצליחים לעמוד בקצב היצור של כרומבוקים ולכן בשלב זה Dell מוכרת אותו לשוק החינוכי בלבד וברגע שיפתר ה-Back log, הם יחזרו למכור אותו גם לציבור. זה משפט שמיקרוסופט ודאי לא תאהב לשמוע 🙂

סקירה: Jabra ROX Wireless

Jabra_RoxWirelessזה זמן רב כותב שורות אלו מחפש אוזניות איכותיות שניתן לחבר לנקסוס 5 שלי ולשאר הציודים שאני מסתובב איתם. ניסיתי מספר סוגי אוזניות והאיכות לא היתה מספקת או שהן לא היו נוחות.

עד שמצאתי את האוזניות הללו.

ל-Jabra יש מבחר מרשים של דיבוריות Bluetooth ואוזניות חוטיות ואלחוטיות, וה-ROX Wireless הן האוזניות החדשות ביותר שלהן.

קצת רקע: בהשוואה לאוזניות חוטיות רגילות, אוזניות אלחוטיות בחיבור Bluetooth תמיד סבלו מאיכות צליל יותר נמוכה עקב דחיסה שהיה צריך לבצע. הפתרון לכך הגיע בסטנדרט Bluetooth 4 LE שגם צורך פחות חשמל ורוחב הפס בין המכשיר לאוזניות יותר גדול, כתוצאה מכך יצרני האוזניות אימצו כמעט מיידית את הסטנדרט והחלו להוציא אוזניות עם Bluetooth 4 LE.

בסידרת ה-ROX חברת Jabra החליטה להשתמש ב-DSP קנייני משלהם שמאפשר לקבל לא רק צליל סטריאופוני עשיר עם טווח צליל מאוד מרשים ובס רציני (מבלי לעוות את החלק הבינוני והגבוה של הצליל, בניגוד לחלק מהיצרנים אחרים), אלא גם עם Dolby DTS (רק שהחלק הזה קצת בעייתי, ראו בהמשך).

מבחינת האוזניות עצמן: הן מגיעות בקופסא שמכילה 3 זוגות של tips לאוזניים ב-3 גדלים. לצערי קצת הפתיע אותי שאיכות ה-tips די זולה, יותר זולה מאוזניות ה-Sony שקיבלתי עם המכשיר הסלולרי (XPeria P). בקופסא נמצא גם כבל USB קצר לחיבור האוזניות למחשב או לכל מטען USB על מנת להטעין אותם וגם 3 זוגות של "כנפיים". אותם כנפיים הם גומי שיש למתוח על האוזניות ולהכניס לאוזן כדי שהאוזנייות יחזיקו היטב בזמן ריצה או פעילות גופנית. גם כאן, לצערי, תכנון הכנפיים די לוקה בחסר והן לעיתים נופלות וחבל שב-Jabra לא חשבו להוסיף שקע מסביב לאוזניות כדי שאותם כנפיים ישבו מבלי לזוז. חוט האוזניות כולל גם 3 כפתורים, 2 לווליום ואחד להפעלה/הפסקה של שיר. כל הכפתורים גם עושים פעילויות אחרות כמו העברת שיר, כיבוי/הפעלה וכו'.

מאחורי האוזניות ישנו מגנט כך שהצמדת 2 החלקים האחוריים אחד לשני מכבה את האוזניות וכך ניתן מצד אחד להניח  אותן כמו שרשרת על הצוואר ומצד שני הן לא יצרכו מתח בזמן שאינך שומע איתן.

החיבור של האוזניות למכשיר יכול להתבצע ב-2 צורות: הצורה הקונבנציונאלית הרגילה (Pair) בלחיצה ארוכה על הכפתור האמצעי בבקר המכשיר, או דרך שימוש ב-NFC. לא מצאתי שום יתרון לחיבור דרך NFC, בין כה אתה חייב להפעיל את ה-Bluetooth כדי להשתמש בהן.

לאחר שביצעת Pair בין מכשירך לאוזניות, תוכל להשתמש בהן בדיוק כמו באוזניות רגילות. Jabra מאפשרת לך להוריד אפליקציה (לאנדרואיד ול-iOS) על מנת לנגן קבצים המאוחסנים במכשיר או וידאו מיוטיוב ובאפליקציה ניתן לבחור אם לשמוע ב-Dolby או לא. מתוצאות הבדיקות שערכתי, ההבדל עם או בלי Dolby הוא יותר בס (כשמפעילים את Dolby) ותו לא. משתמשי אנדרואיד שכבר פרצו את המכשיר שלהם מוזמנים לדלג על התקנת האפליקציה הזו ולעבור למשהו הרבה יותר טוב כמו Viper4android או אם אתם משתמשים בגירסת CM של Cyanogen (או אחת הגרסאות שנבנו על CM) אז אתם לא צריכים להתקין כלום אלא פשוט להשתמש ב-DSP Manager. שם יש הרבה יותר אפשרויות לשחק עם הצליל.

איכות תקשורת מהמכשיר לאוזניות: רוב הזמן התקשורת בין המכשיר לאוזניות עובדת די טוב, אולם היו לי כבר כמה מקרים שאם הטלפון שלי בכיס או בתוך אחד הכיסים בתיק שלי, הקליטה היתה מאוד מקוטעת. אותה בעיה חוזרת אצלי כשאני מחבר את האוזניות ל-ASUS Chromebox שלי (אני בקושי מטר אחד ממנו). זה לא קורה הרבה, אבל זה קורה, ולצערי הבעיה הזו לא מתרחשת רק ב-Jabra אלא גם באוזניות אלחוטיות של יצרנים אחרים.

זמן סוללה: היצרן מצהיר על 5 וחצי שעות שהסוללה תחזיק בשמיעה רציפה. הגעתי בנסיונות שלי ל-4 שעות ו-52 דקות. היצרן מדבר על זמן הטענה של שעתיים וחצי, אצלי לקח שעה ו-8 דקות להטעין אותם ממצב כמעט ריק.

דיבור: האוזניות מגיעות עם 2 מיקרופונים (אחד בבקר ואחד באוזן שמאל) כך שהאוזניות יודעות לנטרל חלק מרעשי הרקע. אנשים ששוחחתי איתם עם האוזניות (מבלי לקרב לפי את הבקר) טענו ששומעים אותי בצורה טובה.

האם אני ממליץ עליהם? שאלה טובה. קודם כל, בארץ המחיר שלהם יקר מאוד – כ-690 שקלים (ב-KSP הם נמכרים ב-621 שקלים אחרי הנחה שניתנת בחנות, משם רכשתי אותן). אם לעומת זאת אין לך בעיה לקנות ב-eBay אז תוכל לרכוש אותן ב-92 דולר בערך (עדיף ליצור קשר עם המוכר ולבקש מחיר ל-FEDEX או EMS כדי שיהיה לך Tracking, זה עולה עוד קצת כסף אבל זה שווה מבחינת שקט נפשי).

האוזניות הללו מעולות לאלו שרצים ועושים פעילות גופנית גם בקיץ וגם בחורף, מכיוון שיש להן הגנה נגד גשם/זיעה ואבק. אני ממליץ לבדוק לפני הרכישה אם הן נוחות עבורך מכיוון שהאוזניות עם הדרייברים קצת יותר כבדים מאוזניות אחרות, ועם הטריק של הכנפיים כדאי שתבדוק שהן נוחות לאוזניים שלך.

מצד שני, אם אתה יכול להסתדר עם חוט ואין לך בעיה להצמיד את הסלולרי שלך לגוף, תוכל לרכוש אוזניות איכותיות במחיר יותר זול וחבל שתשלם יותר רק בגלל שזה אלחוטי.

לסיכום: Jabra בנו אוזניות טובות, הן מבחינת איכות צליל והן מבחינת פונקציונאליות. מבחינת תוכנה נלווית הם מאכזבים והתוכנה שמגיעה מאוד בסיסית ויודעת לנגן רק תוכן מאוחסן מקומית וכל נגן בסיסי יודע לתת הרבה יותר (כולל הנגן Play Music של גוגל שמגיע עם רוב המכשירים). צורת הישיבה באוזן יכולה להיות מאוד נוחה לחלק ומאוד לא נוחה לאחרים (אני אישית עדיין רב עם הכנפיים…). אישית אני מוצא אותן כאוזניות טובות, אבל עם יד על הלב, קשה לי להמליץ אותן לכולם למעט חבריי חובבי הכושר. שאר חבריי שמחפשים להם אוזניות לעבודה בזמן שהם עובדים במשרד על המחשב – חפשו אוזניות אחרות.

הפיטורים הגדולים במיקרוסופט

(עדכון 17.7.2014 – 16:30 – ההכרזה הרשמית של מיקרוסופט).

לפני מספר ימים הוציא מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נדאלה מייל לכל עובדי מיקרוסופט (אפשר לראות אותו כאן). כמיטב המסורת, המייל הארוך הזה מפוצץ במילות Buzzwords אך כפי שרבים במדיה ציינו, במייל עצמו אין ממש "בשר", אין ציון של מה המטרות החדשות, מה הולך להשתנות, מה הולך לעוף ומה יהיו החידושים.

מה שכן מצליחים להבין מהמייל הזה – זה שהולכים להיות פיטורים. מיקרוסופט הכריזה הבוקר (שעון ארה"ב) ש-18,000 איש הולכים להיות מפוטרים לפי הפיצול הבא:

  • 12,500 עובדי מפעלי נוקיה שעבדו שנים רבות – נזרקים בבעיטה החוצה עד סוף שנה זו.
  • 5,500 עובדי מיקרוסופט ממחלקות השיווק, מכירות וגם מהנדסים יפוטרו עד אמצע 2015.

זה לא סוד שבמיקרוסופט בעבר הרחוק היה כיף לעבוד בפיתוח (אם התקבלת לשם כמובן), אולם מה שקרה שם ביותר מעשור האחרון, הוא שהחברה נהפכה למפלצת בירוקרטית ענקית. על כל חתיכת קוד שנכתבה היה צורך באישור דרגים "פוליטיים" שונים, וכל יוזמה חדשה ושינויים שהוצעו "מלמטה" נקברו בבירוקרטיה (למעט אם זו היתה החלטה שהגיעה מגבוה), כך שבאותו זמן שבמיקרוסופט צוותי ה-HR ומחלקות בירוקרטיות אחרות מאמללות את העובדים (ובמקרים רבים גם גורמות לסכסוכים בין אנשי הצוות תוך עידוד הלשנה על עמיתים, או ההמצאה השטנית – להכריח עובדים לדרג עמיתים, בניגוד למצב שקורה בחברות אחרות בהן המנהל האחראי מדרג את אלו הכפופים לו) ועל כל פיפס נעשים 1001 סקרים – החברה פשוט בקושי זזה. חברות אחרות באותו זמן (גוגל) פשוט ניצלו את העניינים האלו כדי לחטוף בערימות עובדי מיקרוסופט ומאוחר יותר גם פייסבוק חזרה על הטריק הזה.

המנכ"ל הקודם של מיקרוסופט, סטיב באלמר, הצליח להביא את החברה לקרשים עם החלטות הזויות כמו רכישת נוקיה ב-7.2 מיליארד דולר, לדוגמא. מדוע מיקרוסופט צריכה לרכוש יצרן טלפונים? הרי נוקיה יצרה ומייצרת מכשירים רבים שהרווח עליהם כיום הוא מזערי (המכשירים שהיו מבוססים על Symbian וכיום הם מבוססים אנדרואיד – סידרת נוקיה X) וסידרת Lumia אמנם מוכרת, אך בכמויות שגורמות למתחרים רק לחייך (ההערכות בשוק הם שעל כל טלפון שנוקיה מוכרת, סמסונג מוכרת בין 4-8 מכשירים), לנוקיה אין חטיבת תוכנה כזו מרשימה שעוקפת את המפתחים של מיקרוסופט, ואם מיקרוסופט חיפשה רק תכנון ויצור טלפונים, היא היתה יכולה לקנות ברבע מהמחיר את חטיבת הטלפונים של HTC לדוגמא, שגם כך היא נמצאת בצרות פיננסיות, אך יש להם את הידע בתכנון ויצור טלפונים ואת המפעלים לייצר זאת – אבל באלמר התעקש על נוקיה, מה שגרם לפיצוץ בינו לבין היו"ר האגדי ביל גייטס, מה שגרם לבסוף שסטיב באלמר קיבל בעיטה מנומסת החוצה.

גם מבחינת חידושים מיקרוסופט השתרכה מאחור מול המתחרים, החל משרותי Cloud שהועתקו מאמזון, ועד Windows Server שלקח למיקרוסופט 4 שנים להוציא גירסה חדשה בשעה שהמתחרים הוציאו לפחות 2 גרסאות חדשות באותו זמן.

המנכ"ל החדש מודיע במייל שלו שהכיוון הראשי השתנה והוא אינו יודע "ציודים ושרותים" (Devices & Services) אלא מובייל ראשון וענן ראשון (Mobile First, Cloud First). מה זה אומר? אולי שמיקרוסופט מעתה יותר תשקיע בפיתוח פתרונות מובייל יותר רציניים גם למערכות מתחרות ותעביר את כל שרותיה לענן? שאלה טובה..

מיקרוסופט אכן עובדת על פתרונות (שהם יותר Clients) למערכות מתחרות כמו iOS ואנדרואיד ואני יכול לציין לטובה שבכל הקשור לפיתוח לאנדרואיד, הם עושים עבודה די טובה (אציין לשבח את client ה-RDP שלהם שלשם שינוי נותן יותר מאשר ה-RDP הקלאסי שכולם נותנים), והם עובדים על עוד תוכנות Client כמו Outlook (גם לפרטי וגם לעסקי אם כי עדיין אין באופק פתרון ל-Hosted Exchange לא לאנדרואיד ולא ל-iOS), רק לפני מס' ימים הם חיפשו בודקים עבור תוכנת One Note שלהם עבור אנדרואיד וגם תוכנת ה-Office (בגירסה מאוד "דיאטתית") לאנדרואיד תשוחרר בחודשים הראשונים ותהיה הראשונה עם הממשק Touch החדש. כל אלו הם דברים מעולים שיתקבלו בברכה ע"י כל ארגון שמתחיל ליישם מדיניות BYOD.

הבעיה המרכזית של מיקרוסופט היא שמאגר התוכנות והמערכות שהיא מפתחת, עדיין תקועים במסגרת ארגונית ומיקרוסופט בקושי נותנת פתרונות התממשקות למערכות אחרות, הנה מספר דוגמאות:

  • מיקרוסופט הצליחה עם Active Directory יותר מכל חברה אחרת שנתנה במסגרת המערכת שלה – שרותי Authentication מקומיים והיא בנתה זאת על סמך סטנדרט מעולה שנקרא LDAP שמיקרוסופט הרחיבו אותו (לקח להם זמן לפרסם את ההרחבות אבל בסוף הם פרסמו). גם שרותי ה-CIFS שלהם הצליחו למצוא מקום וחזקה הן בשרתים והן בפתרונות Storage, אך גם כיום, למיקרוסופט אין איזו "הרחבה" לשרותים האלו ל-Cloud. למיקרוסופט יש מאות אלפים (מיליונים?) של שרתים ומיקרוסופט לדוגמא יכלה להציע במחיר מצחיק שרותי Active Directory מוצפנים מבוססי ענן ושהדבר היחיד בכל הקשור לאותנטיקציה שישב אצלך בארגון הוא מעין "Cache" קטן (כך שבמקרה ואין תקשורת ל-Azure, משתמשים עדיין יכולים להתחבר). השרות עצמו בהחלט קיים, אך אין אינטגרציה עוד מהרמת ה-Role בשרת המקומי למיטב ידיעתי.
    כנ"ל לגבי שרותי CIFS/SMB – הם טובים ברמת LAN, אבל ברמת ה-WAN ומעלה (כולל אינטרנט) הם עדיין גרועים בכמה רמות בהשואה לפתרונות אחרים. מי יודע, אולי מיקרוסופט ישבו סוף סוף עם הקהילה שמפתחת את SAMBA כדי לבנות משהו יותר מתקדם ולא יוציאו (כרגיל) משהו סגור משלהם שאחר כך (שוב) הקהילה תצטרך לרוץ ולשנות דברים רק כי מיקרוסופט שינתה ולא הודיעה/שיתפה אף אחד לפני כן?
  • אחת ה"פרות המניבות חלב" הגדולות של מיקרוסופט היא כמובן ה-Office שהוא הסטנדרט דה-פאקטו בכל הקשור לפורמט מסמכים שונים (וורד, אקסל וכו') ומיקרוסופט מרוויחה ממנו מעולה וכל שנתיים-שלוש מיקרוסופט מוציאה גירסה.
    הבעיה המרכזית של אופיס היא שהתוכנה עדיין PC לחלוטין עם התקנה מקומית של כמה ג'יגהבייט פר PC. אתה יכול לשמור ב-Cloud באופיס 2013 ועוד כמה פעולות שקשורות ל-Cloud – וזהו.
    מיקרוסופט צריכה לקחת את האופיס ולבנות אותו מאפס כ-שרות SaaS. הם כבר התחילו בכך אך מה שיש כיום בגירסת Online היא גירסה סופר מצומצמת שיותר מתאימה לצפיה במסמך ועריכה פה ושם. גירסת SaaS שתרוץ כולה על דפדפנים סטנדרטיים, עם גירסת "Cache" להתקנה בשרת מקומי בארגונים.

ישנן דוגמאות רבות נוספות שמראות את אותה בעייתיות: מיקרוסופט עדיין לא מבינה שהעולם של שנת 2014 אינו העולם של שנות ה-90 ושנות ה-2000: המוצרים שלך צריכים להגיע רשמית עם תמיכה ופתרונות גם למערכות שאינן מיקרוסופט. אם אתה מוציא שרת Sharepoint או שרת Lync או SCOM או כל מוצר אחר, הוא צריך להגיע עם התממשקות למערכות לא מיקרוסופטיות (לינוקס לדוגמא). אם אתה מציע שרותי Web שונים, בין אם זה אותנטיקציה או דברים אחרים, אתה צריך לתת כבר ביום הראשון פתרונות לשפות ומערכות לא-מיקרוסופטיות, כי בעולם של 2014, חברות שאינן Corporate או שאינן הולכות לפי התצורה הקלאסית של X שרתי מיקרוסופט ו-Y שרתי אפליקציות של מיקרוסופט – יתעלמו מהמוצרים שלך כי אין להם תמיכה רשמית במערכות אחרות.

מיקרוסופט, לדעתי, יכולה להרוויח לא מעט אם שרתי האפליקציות שלה היו רצים גם לא בסביבות מיקרוסופטיות (הממ, SQL Server על סולאריס או לינוקס, לדוגמא), אבל כל עוד במיקרוסופט תקועים על השיטה שאם זה נכתב במיקרוסופט אז זה ירוץ רק על Windows, מיקרוסופט לא תרוויח יותר ממה שהיא מרוויחה כיום.

מיקרסופט גם צריכה להביט מסביב וקדימה. הדבר ה"חם" הנוכחי שגוגל, פייסבוק וחברות אחרות מאמצות בחום הוא עניין הקונטיינרים. מדוע למיקרוסופט אין שום פתרון בנושא? מדוע אין למיקרוסופט פתרון זרימת וידאו שתומך בהכל ולא רק ב-Windows ו-מק? מיקרוסופט עבדו עם גוגל על DRM בדפדפן, ועדיין – כל מי שירים פתרון מבוסס Silverlight יצטרך להתמודד עם בעיות באנדרואיד ו-iOS, שלא לדבר על מערכות לינוקס – כי החשיבה של מיקרוסופט היתה (ועדיין) צרה ואינה כוללת מחשבה על פתרון תמיכה  טובה לצד ג'.

האם הפתרון של פיטורי עשרות אלפים יעזור? זה יכול לעזור בחיתוך שומנים, אבל כל עוד מיקרוסופט לא תצא מהראש שרק היא נמצאת ביקום ה-IT והענן, מיקרוסופט עדיין תמשיך להיות בפיגור מול המתחרים, והמתחרים כפי שניתן לראות – לא מחכים ולא נותנים הנחות למיקרוסופט. מיקרוסופט תמיד היתה ה"דארלינג" של ה-Corporate, אך אותן חברות ניצבות היום מול אתגרים שכבר אינם רק תמיכה ב-PC סגור ונעול בחברה.

ואם מיקרוסופט לא מבינה שהגיע הזמן להתעורר ולשנות ולהשתנות עכשיו – אז החדשות מאתמול בווודאי לא עודדו את הנהלת מיקרוסופט: ב-אפל החליטו לפנות לשותף לשעבר ולעבוד יחד. אתם מכירים את השותף לשעבר: IBM. המטרה: אפל רוצה להיכנס בכל הכח לתוך ה-Corporate. אפל כבר שם והחדירה ל-Corporate נעשית בצורה "פיראטית" דווקא מלמעלה (המנכ"ל והסמנכ"ל שרוצים להשתמש ב-iPad שלהם ברשת הפנימית), אבל אפל צריכה את IBM שתתן פתרונות שלה (של IBM) כולל את האבטחה הנדרשת, ומי חברה שמכירה יותר מכולם את עולם ה-Corpoate יותר מ-IBM? לכן אפל ו-IBM הכריזו על שיתוף פעולה מאסיבי שבמסגרתו IBM תמיר אפליקציות שלה ל-iPad, תפתח מוצרים נוספים ושתי החברות ימכרו ל-Corporate את המוצרים החדשים. אני משער שגם בגוגל מודעים לדברים ויהיה מעניין עם מי הם יחברו (אל תתפלאו למצוא את גוגל ואורקל במיטה אחת).

שימוש עם SAMBA בכרומבוק/כרומבוקס

מחשבי הכרומבוק/כרומבוקס שנמכרים בעולם מגיעים עם Chrome OS שזו גירסת לינוקס מאוד קטנה ומינימלית. היא כל כך מינימלית, שחסרים לה חלקים רבים אם רוצים להשתמש במערכת מעבר לגלישה באתרים ושימוש באפליקציות כרום.

את מחשבי/מכשירי הכרומבוק ניתן "לפרוץ" בקלות ולהתקין תוכנה בשם Cruton שמאפשרת להתקין הפצות לינוקס נוספות, אולם לעיתים יש צורך בדברים פחות "בומבסטיים" כדי לבצע מטלות פשוטות. נניח ויש לך בבית איזה Storage קטן שבנית ואתה מעוניין לצפות בסרטים דרך הכרומבוק עם חיבור אליו, פה cruton זה יותר מדי…

לשם כך מישהו קימפל את המודולים של CIFS, מה שמאפשר להתחבר ל-Storage שיש לך בבית או לתחנת Windows שמאחסנת את קבצי המדיה שלך. כל מה שתצטרך לעשות הוא להוריד מכאן, לשחרר את קובץ ה-tar (או ZIP, איך שתבחר להוריד) לתוך מחיצת /usr/local (תצטרך לעשות זאת כ-sudo כמובן).

לאחר מכן יש לערוך את קובץ usr/local/etc/fstab/ ושם לתת את כתובת ה-IP של השרת שלך, מיקום ה-SHARE, מיקום ה-mount point, שם משתמש, סיסמא וכו' ולאחר שסיימת תוכל להריץ  sudo mountcifs start

וכאן מגיעה בעיה נחמדה: לגוגל יש File Manager מינימלי אבל הוא לא מאפשר לנבור בתיקיות מעבר לתיקיות ב-home directory שלך. אם תבצע mount לתוך תיקיית Downloads או כל תיקיה אחרת, תוכל לראות את הקבצי רשת דרך ה-crosh (כלומר ה-shell של Crhome OS), אבל מנהל הקבצים או כל אפליקציה אחרת פשוט לא יראו זאת.

לשם כך, נצטרך לתחמן את ChromeOS ובשביל זה תצטרכו כרטיס SD או Disk On Key. הגודל עצמו לא חשוב ואפילו כרטיס של 128 מגהבייט ישן יספיק. אנחנו לא נשתמש באחסון על הכרטיס.

צרו על כרטיס ה-SD שם תיקיה כלשהי ואל תשימו שום קובץ באותה תיקיה. לשם הדוגמא, ניצור תיקיה בשם cifs ושם כרטיס ה-SD שלי יהיה HETZ. כעת נכניס את כרטיס ה-SD לתוך המכשיר. כרום OS יזהה את הכרטיס ויבצע לו אוטומטית mount והוא יופיע במערכת כ- media/removable/HETZ/

אפשר עכשיו ליצור (אם לא יצרתם) את התיקיה בכרטיס בשם cifs (אתם יכולים לתת איזה שם שתרצו) בכרטיס SD. אפשר ליצור דרך המנהל קבצים או דרך crosh.

נערוך (עם שימוש ב-sudo ועורך טקסטים כמו vi) את הקובץ usr/local/etc/fstab/ ונשנה את ה-mount point שיצביע אל תוך התיקיה בכרטיס SD, כך שה-mountpoint יהיה:

media/removable/HETZ/cifs/ (או איך שקראתם לתיקיה בכרטיס) ולאחר שיצאנו מהעורך נריץ את הפקודה: sudo mountcifs start (אם כבר הפעלתם את הפקודה, החליפו את ה-start ב-stop ולאחר מכן תבצעו שוב את הפקודה עם start).

אם הכנסתם נכונה את ההרשאות ואת ה-mount point, אז תוכלו לגשת לתפריט של Chrome OS (משמאל למטה), להפעיל את Files ובחלון משמאל תראו את כרטיס ה-SD שלכם. כנסו לתיקיית ה-cifs ושם תוכלו לראות את הקבצים המרוחקים שלכם. כעת תוכלו להפעיל אותם ולעשות בהם כרצונכם.

מבחינת אבטחה: הקובץ fstab שמגיע נותן הרשאות פתוחות לחלוטין, כך שמומלץ לצמצם אותם כדי שמשתמשים אחרים בכרומבוק לא יוכלו בטעות למחוק אותם.

נקודה חשובה: עקב ענייני אבטחה, גוגל כרגע לא מאפשרים לשום אפליקציה לרוץ לאחר שהתחברת ל-ChromeOS ולכן אם כיבית והפעלת את הכרומבוק, תצטרך לפתוח crosh (מקשים CTRL ALT T) להריץ פקודת shell ולהריץ את פקודת sudo mountcifs start (ודאו כי הכרטיס SD מוכנס למחשב לפני כן).

ונקודה לסיום: אם אתם צריכים את המקום של כרטיס SD כדי להחליף כרטיסים מפעם לפעם ועדיין מעוניינים להתחבר ל-Storage או מכונת Windows, כדאי לקנות כרטיס DISK ON KEY בתצורת USB הכי קטן שאפשר ואז לתקוע אותו באחד מחיבורי ה-USB.

מיקרוסופט ואנדרואיד – לאן?

לפני כשנה בערך החלו שמועות לצאת מבחור בשם אוון נלסון (הידוע בטוויטר שלו כ-evleaks) על מכשיר של נוקיה שיקרא X ושהוא יריץ .. אנדרואיד. לאוון יש רקורד בהחלט מרשים של חשיפת מכשירים ותוכניות של חברות הרבה לפני שיצא מוצר כלשהו לשוק, אבל עדיין אנשים היו ספקנים. בכל זאת, באותו זמן העיסקה לבליעת חטיבת הטלפונים של נוקיה (יש לה עוד חטיבות) היתה לקראת סיום ומה פתאום שמיקרוסופט תשווק טלפונים מבוססי אנדרואיד? רבים סברו שמדובר בעוד מוצר שמהנדסי נוקיה עבדו עליו פנימית והוא לא יצא לשיווק.

המכשיר יצא, לא מכשיר אחד אלא שלישיה. הנה הוידאו של נוקיה שמציג את המכשירים:

אם תסתכלו בוידאו, לא תמצאו ולו אזכור אחד שהטלפון מריץ אנדרואיד. בנוקיה עשו הכל כדי לבדל את עצמם ממכשירי אנדרואיד הרגילים, בנו Launcher חדש ואף הזמינו מפתחים לעשות שינויים קלילים באפליקציות שלהם ולמכור אותם דרך ה-Nokia Store (אין Google Play באותם טלפונים. כמובן שלא לקח זמן רב עד שמישהו פירסם הוראות פשוטות איך לבצע root למכשירים ואיך להתקין את כל החלקים של גוגל על המכשירים).

מדוע נוקיה מוציאה את סידרה X עם אנדרואיד ולא עם Windows Phone? התירוץ הרשמי הוא שאלו מכשירים שמיועדים לארצות מתפתחות (יש למכשיר מקום ל-2 כרטיסי SIM) והמכשירים הם בעצם מכשירים זולים שיתנו גישה לשרותי מיקרוסופט ושבעתיד אותם משתמשים יעברו למכשירים היותר "אמיתיים" המבוססים Windows Phone. מי שמאמין לתירוץ הזה, יש לי גשר לשום מקום למכור לו.. באותן ארצות מתפתחות ה-Windows Phone מחזיק קרוב ל-0% בשוק בגלל שהמכשירים יקרים וכמות האפליקציות שכתובות עם ממשק בשפה המקומית שואף לאפס.

מה שרבים כיום מאמינים, ובמידה מסויימת של צדק, זה שסידרת X של נוקיה היא בעצם התשובה של מיקרוסופט לשווקים מתפתחים וזאת במקום מערכות הפעלה יותר ישנות כמו ה-Symbian.

עד כאן הכל טוב ויפה. מיקרוסופט יודעת שהיא לא הולכת להרוויח מהשוק הזה כמעט שום דבר. למשתמשים שם יש חבילות DATA קטנות ויקרות, ולאנשים שם אין שום כסף עודף לרכוש אפליקציות בתשלום של מספר דולרים פר אפליקציה. אף אחד לא ירכוש חבילות Skype Out ואף אחד שם לא הולך לרכוש מקום על ה-Cloud של מיקרוסופט עם המכשירים הללו. זה נסיון של מיקרוסופט להתחרות ביצרנים מקומיים על השווקים המתפתחים, וזהו שוק מאוד תחרותי, שוק שרק לפני כחודש נכנסה אליו באגרסיביות מתחרה אחת שמוכרת למיקרוסופט – גוגל עם הפלטפורמת Android One שיציע למשתמשים מכשיר במחיר זול (פחות מ-100$), ללא כל מיני קאסטומיזציות, עם עדכונים ישירות מגוגל.

אז יש סידרת קצה תחתון למיקרוסופט בשם Nokia X שמריצה אנדרואיד, ושאר המכשירים נמצאים תחת השם Lumia משתמשים במערכת ההפעלה Windows Phone 8.1. אתה רוצה לפתח אפליקציה למכשירים של מיקרוסופט? לך כתוב את האפליקציה ל-Target של WP 8.1.

זוכרים את evleaks? ההוא שצדק עם ההדלפה על נוקיה X? אז לבחור יש הדלפה חדשה..

מה זה אומר בעצם? עד כה, כפי שציינתי לעיל, כל מכשירי ה-Lumia היו מריצים אך ורק Windows Phone ומפרט טכני שנע בין מעבד דו ליבתי ו-1 ג'יגה זכרון עד 4 ליבות ו-2 ג'יגה זכרון וכמובן גודל אחסון (Flash) שונים – 16,32,64 ג'יגהבייט וכו'. עכשיו הולך להיות גם מכשיר Lumia שמריץ .. אנדרואיד.

והבלאגן מתחיל.

קודם כל, למי שלא ידע, גוגל עובדת בשיטת הפיחות הזוחל בכל הקשור לפתיחת אנדרואיד. יש כמובן את גירסת ה-AOSP שהיא Android Open Source Project שכל אחד יכול לקחת אותה ולהרים  אותה על כל דבר, אבל לגוגל יש חלקים סגורים שגוגל בהחלט מעודדת את המפתחים להשתמש בהם. אתה צריך משהו יותר מדויק מה-GPS? צריך שרותי DRM? צריך סטרימינג חלק? מעקב תוצאות משחקים ועוד 1001 דברים? תשתמש ב-API של גוגל עם הקוד הסגור שהם לא משחררים. צריך לדחוף הודעות למשתמש? גוגל תשמח לתת לך את השרות במחיר מצחיק אבל שוב – תצטרך להשתמש במשהו שגוגל לא פתחה. אתה יצרן ציוד שרוצה להפיץ אנדרואיד ולתת שרותי עדכון? גוגל תשמח לחתום איתך חוזה ואתה תצטרך לעמוד בכמה דרישות כשחלק מהם זה שהחנות, עדכונים וכו' – עוברים דרך גוגל. השרותים האלו נקראים Google Mobile Services.

מה מיקרוסופט תעשה? תחליף את כל שרותי ה-GMS בשרותים משלה? טכנית הם יכולים לעשות זאת, אבל אז אנחנו חוזרים למצב שאין לך שום תאימות כמעט לאנדרואיד (חכו, עוד לא דיברנו על אפליקציות שכתובות ב-C או ++C עם ה-NDK), מה שיצריך חברות ומפתחים לשנות את האפליקציות שלהם כדי שהם ירוצו בסביבת ה-MSDroid (אם נקרא לזה כך), אבל מדוע שמפתחים יתאמצו בכלל לעשות זאת? מפתחים בודדים אולי יסכימו, אבל כפי שאמזון למדה על בשרה רק לפני מספר שבועות – חברות משחקים כמו EA או King פשוט לא מוכנות לעשות זאת. הן בונות אפליקציה שרצה על מכשירים פופולריים, מעבירות את ה-APK לגוגל ומרוויחות מהמכירות. גם יצרני חומרה שכותבים אפליקציות משלימות לציוד שלהם לא ישכתבו חלקים מחדש רק בגלל שמיקרוסופט ביקשה.

אז AOSP יהיה בעייתי, החלפת כל שרותי ה-GMS של גוגל בשרותי Windows Phone לא תעזור למצב. יש כמובן פתרון פשוט שמיקרוסופט תחתום הסכם רישוי עם גוגל, אבל זו תהיה ה-אירוניה של החיים: מיקרוסופט גובה מכל יצרן חומרה מספר דולרים פר ציוד מבוסס אנדרואיד או ChromeOS ופתאום מיקרוסופט תשלם על רישוי? זה בחיים לא קרה במיקרוסופט, הם רגילים להיות בצד השני, בצד שגובה, לא משלם (כמובן שאם היה קורה דבר כזה, הייתי מת להיות הזבוב על הקיר היכן שלארי פייג' נפגש עם מנכ"ל מיקורוסופט לדון בתנאים).

אז מה הולך להיות עם זה? מיקרוסופט בשום מצב לא הולכת לרדת מ-Windows Phone. אם היא תפתח איזו "סביבת תואמות", אז אני מאמין שגוגל תעשה למיקרוסופט מה שמיקרוסופט עשתה ל-IBM עם OS/2 (זוכרים את Win32S?) ופשוט תשנה חלקים ב-GMS, ומכיוון שרוב המכשירים בשוק מקבלים את עדכון ה-GMS אוטומטית, לא צפויה להיות בעיה למכשירים שמריצים אנדרואיד מלא של גוגל, אבל כן תהיה בעיה למכשירים של מיקרוסופט…

כרגע המצב במיקרוסופט לא נראה טוב. אם השמועות האלו נכונות, זה אומר שחברות פשוט לא מוכנות לפתח עבורך אפליקציות ובלי אפליקציות רשמיות, פחות אנשים ירצו לרכוש את המכשיר שלך. שימוש בטכנולוגיה מתחרה יכול לתת פתרון זמני אבל כמו שבלאקברי למדה על בשרה, תאימות לאנדרואיד לא עזר לה במכירת מכשירים (במיוחד שגוגל עושה מאמצים לדחוף את המפתחים החוצה מ-Dalvik לכיוון ART ובלאקברי לא יכול להריץ שום דבר שקומפל ומשתמש ב-ART).

* תודה ל-ARS Technica על המאמר שלהם באותו נושא.

סיכום גוגל I/O

בכנס גוגל I/O האחרון הציגה גוגל חידושים רבים, והייתי רוצה להתעכב על חלק מהם בפוסט זה.

נתחיל במכשירים: בגוגל I/O לא הוצגו מכשירים חדשים, מה שגרם לחרושת שמועות שתוכנית NEXUS מתה מכיוון שעתה יש מכשירים של יצרנים שונים עם ROM אנדרואיד נקי (מה שנקרא Google Play Edition). האם התוכנית מתה?

לא, התוכנית לא מתה, כך טוען דייויד בורק, מי שאחראי בגוגל על תוכנית נקסוס. גוגל עדיין ממשיכה בתכנון ובניית מכשירים נוספים עם יצרני חומרה, בדיוק כמו שהיה עד היום. מכשיר הנקסוס 6 בעצם ישוחרר למכירה כשתצא גירסת אנדרואיד חדשה ולא כמו שהיה בעבר – בכנס גוגל I/O, כך שאם אתם מעוניינים לרכוש טלפון טוב במחיר זול ואתם רוצים את החוויה הכי נקיה של אנדרואיד, חכו עוד 3-4 חודשים.

גוגל הציגה במהלך הכנס 3 תוספות חדשות לאנדרואיד, מעין "תת גירסאות" (למרות שכולם בסופו של דבר רצים על אותה גירסה של אנדרואיד): Android Auto, Android Wear, Android TV.

  • Android Wear מכסה את כל עניין הציוד הלביש – שעונים חכמים, משקפיים חכמות וציוד לביש עתידי נוסף.
  • Android TV הוא בעצם הנסיון הרביעי של גוגל לכבוש את מסך הטלויזיה אצלכם בסלון (מי אמר שגוגל לא עקשנים?), רק שהפעם גוגל הפיקו לקחים מהגרסאות הקודמות. קודם כל הממשק הרבה יותר פשוט וניתן לשלוט ב-Android TV הן דרך שלט, דרך מכשיר הטלפון שלכם או דרך ג'ויסטיק. הפעם יש DRM מובנה (לשמחת האולפנים), יש תמיכה ב-Cast (כך שתוכלו להקרין משחקים ואפליקציות ישירות מהטלפון/טאבלט שלכם אל הטלויזיה בצורה חלקה, כולל משחקים), יש צ'יפ גרפי עצבני (Tegra K), ויש תמיכה בג'ויסטיק לא רק לשליטה אלא גם למשחקים (ביי ביי Ouya). המטרה המוצהרת של Android TV היא בעצם לגרום הן ליצרני טלויזיות והן ליצרני חומרה להשתמש ולמכור כמה שיותר את Android TV כמוצר מוטמע. כך לדוגמא Sony, פנאסוניק, פיליפס ואחרות הכריזו שאנדרואיד TV יוטמע כבר בתוך הטלויזיות, ואילו ASUS ויצרניות חומרה אחרות הכריזו כי הן תמכור קופסאות קטנות שהן Android TV.
  • Android Auto – גוגל עבדו עם מספר יצרני רכב כדי לתת פתרון כולל לכל מה שקשור לחוויית משתמש ברכב מבלי לסכן את הנהג. מערכת האנדרואיד באוטו נבנתה בצורה שונה כדי לפשט כמה שיותר פעולות, הכל כדי שלא להסיח את הנהג מלהסתכל על הדרך. כך לדוגמא ניתן לשלוט בפעולות ישירות דרך כפתורים על ההגה או בצידיו, יש שימוש מאוד רחב בזיהוי הדיבור של Google Now הן לניווט והן למענה להודעות. גם המפות של גוגל נמצאות ב-Android Auto והממשק הוגדל כך שהנהג לא צריך להתאמץ כדי לקרוא את הניווט הקרוב.

וישנה הנקודה שאני חושב שהיא הכי חשובה וגוגל לא הדגישו אותה מספיק: כולנו יודעים מה קורה כשיצרן חומרה "משתלט" על מערכת ההפעלה ומתחיל לתקוע את הזבל שלו במקום הפתרונות שנותנת גוגל (אהלן סמסונג!) – עדכוני תוכנה מגיעים מאוחר, אם בכלל, יש איטיות למכשיר (בגלל עומס הזבל), ויש יצרני חומרה (אהלן HP) שמהרגע שרכשת את המכשיר, סביר להניח שלא תקבל עדכונים כמעט (אולי אחד), כך שתוך שנה המכשיר שלך לא יעודכן למערכת החדשה וכאן גוגל ישמו משהו חדש: כל השלישיה של התת מערכות לא תהיה מעודכנת ע"י יצרן החומרה אלא אך ורק דרך גוגל, כלומר גוגל לוקחים את הפיקוד על גרסאות אנדרואיד, שדרוגים וכו' והרעיון הוא לעשות זאת כמו בגוגל Chromebook (עדכונים אוטומטיים אחת לתקופה) כך שלא תהיה דפרגמנטציה בתת מערכות הללו.

גוגל הראתה את אנדרואיד L, האנדרואיד הראשון עם ממשק שעוצב מחדש מאפס, ממשק שנותן המשכיות לכל אורך הדרך ולא חשוב אם מדובר במכשיר קטן (טלפון) או מסך 30 אינטש (טלויזיה, דסקטופ/Web). סקירה על Android-L תוכלו לקרוא כאן (אני בכוונה לא כותב עליו הרבה כרגע כי הוא עוד ישתנה, הרבה סוקרים לא ריחמו על גוגל).

אבל החלק המעניין ביותר לדעתי היה דווקא החלק של ה-Chrome OS והאינטגרציה עם אנדרואיד. זה עדיין לא בחוץ אבל גוגל הדגימה לדוגמא כניסה אוטומטית ל-Chromebook ברגע שהמכשיר טלפון שלך נמצא ליד ה-Chromebook (אותו דבר עם אנדרואיד L, אגב), קבלת הודעות שמופיעות במכשיר האנדרואיד על ה-Chromebook (ואפשרות להגיב לחלק מהן, כמו ל-SMS) והחלק הכי מעניין – הרצת אפליקציות אנדרואיד על ה-Chromebook. גוגל הדגימו איך VINE ו-Evernote רצים ולא הרחיבו יותר מדי בפרטים הטכניים, אך לפחות ממה שאני מבין, לא מדובר (עדיין) בשילוב אנדרואיד בתוך ChromeOS אלא יותר מעין RDP עם קישוריות יותר עמוקה ל-ChromeOS עם אנדרואיד. כך לדוגמא המצלמה, המקלדת והעכבר יכולים לעבוד על האפליקציית כרום שנראית במסך ה-Chromebook, אך לא מראים שם כל דבר שקשור ל-Multi Window (להריץ מספר אפליקציות אנדרואיד בחלונות שונים).

הרבה טכנולוגיות הוצגו בכנס ועתה נשאר לראות מה יתפוס ומה יפול. אנדרואיד עם כרומבוק זה שילוב מעולה, בהתחשב בכמות הענקית של אפליקציות שקיימות לאנדרואיד. Android TV נראה פתרון מעולה הן ליצרני טלויזיות והן לאלו שמעוניינים להריץ אפליקציות אנדרואיד או לצפות בסרטים על הטלויזיה בפתרון אחד מבלי להוסיף עוד קופסאות (ולייתר קופסאות אחרות. אגב, גוגל לא הכריזה על כך אבל זה יתמוך ברזולוציות 4K). עניין העדכונים שיגיעו ישירות ובמהירות מגוגל הוא דבר שראוי לשבח, אבל גוגל עדיין לא נותנים פתרון לעדכוני טלפונים/טאבלטים שאינם בתוכנית Play Edition (סונדר פיצ'אי דיבר על שדרוגים דרך ה-Play Store של רוב הדברים, אבל מה לעשות, לפעמים צריך להחליף Kernel ועוד חלקי System שאותם Google Play לא יכול להעביר ולהתקין).

ואיך אפשר לכתוב על I/O בלי ההפתעה של ה-VR. קרטון פשוט, סקוצ', גומיה, עדשות פשוטות ומתג – והטלפון שלך נהפך למחשב שמציג VR. זה כמובן לא Oculus Rift, אבל אם מפתחים יקחו את זה ברצינות, תהיו בטוחים שסמסונג, LG, ואחרות ישמחו לצייד את הטלפונים החדשים שלהם ברזולוציות מפוצצות (ה-Note-4, ה-LG G3, מגיעים ויגיעו עם רזולוציה של 2560X1440!) ואיזה KIT שתוכל לדחוף את הטלפון שלך ולשחק בתלת מימד – ואת זה, אף אחד לא צפה.