שוק הפרילאנס ובניית LAB חדש

עבדכם הנאמן החליט על שדרוג והחלפת המחשבים שלו ובניית LAB חדש כאן בבית. החלטתי סוף סוף להרים מערכת רצינית שעל חלקיה השונים ארחיב כל פעם בפרקים בבלוג היעוץ שלי, אבל לפני שאני מתחיל לכתוב פוסטים על מדוע אני חושב על ציוד X ולא על Y ומה היתרונות ואשמח לשמוע את דעתכם, אני רוצה להתייחס לנקודת הפריאלנס פה בארצנו הקטנטונת…

שוק הפרילאנס בישראל הוא שוק פתוח לכל אחד. רוצה להיות פרילאנס? גש למשרדי מס הכנסה, תחתום על כמה טפסים, תחתום גם במע”מ וביטוח לאומי, מצא לך רואה חשבון ו… זהו, מזל טוב, אתה פרילאנס. מדינת ישראל תשמח לשמוע ממך אחת לחודשיים (כן, מקדמות) וביטוח לאומי במיוחד ישמח לקבל ממך כמה שיותר כסף כל חודש (וכמובן לא לתת לך גרוש בחזרה – כפרילאנסר אתה הרי לא חולה אף פעם ואין לך סיבות לקבל כספים מהמדינה, הכסף עובר דרך חד סטרית).

בשוק עצמו, בכל תחום שיש פרילאנסרים, יש תחרות רצינית מאוד והמחירים משתוללים, במיוחד בכל הקשור במחשבים לתחומי פיתוח, IT, יעוץ וכו’ – יש המון פרילאנסרים בתחום.

בניגוד לתחומי מחשבים, בתחומים יותר יוקרתיים (עם או בלי מרכאות) כמו עריכת דין, המחירים שם ברוב המקרים אף פעם לא מגיעים למחיר דו ספרתי (בשקלים) לשעה אלא אם מדובר בחוזה ריטיינר של כמות תלת ספרתית של שעות או שמדובר במישהו צעיר ללא נסיון רב. בתחום המחשבים לעומת זאת – אפשר למצוא כמעט לכל תחום אנשים שיציעו את עצמם במחירים דו ספרתיים לשעה (גם אם זה ל-3 שעות), מה שכמובן גורר את השוק מבחינת מחירים כלפי מטה לעיתים רבות.

כפרילאנסר, יש לך כמה אפשרויות להתקדם, אני אציין 3 דרכים:

  • דרך אחת היא להיות כמו כולם בתחומך. אתה שומע מחברים כמה הם מבקשים עבור משהו שאתה יכול לספק, ואתה עולה ויורד במחיר פר לקוח, פר גודל פרויקט, פר כמות שעות, פר מאמץ וכו’ מתוך תקווה שהלקוח יבחר בך.
  • דרך אחרת היא להציע שרותים בתחום נישתי שאין בו הרבה אנשים (לדוגמא: מתכנת Mainframe). היתרון בדרך זו: שכר יותר גבוה. החסרון: אין תמיד או לא תמיד קיימות הרבה עבודות בתחום.
  • דרך שלישית היא להיות ה”מומחה” בתחומים מסויימים ואתה דואג שאנשים ידעו שאתה מומחה באותם תחומים. ככל שאנשים מכירים אותך וסומכים עליך יותר, הסיכויים שלך לקבל עבודות יוקרתיות – גבוה יותר. הנה כמה דוגמאות שאני יכול לתת מהחיים האמיתיים (אם טעיתי, אשמח אם תתקנו אותי) :

    • יהונתן קלינגר, עו”ד ומומחה בכל הקשור לעריכת דין ורשיונות קוד פתוח, לינוקס וכו’.
    • דורון אופק, מומחה בהדרכה ויעוץ בתחום לינוקס
    • עידו קנר, מומחה בכל הקשור למערכות טלפוניה, ו-SIP
    • עומר זק, מומחה לתכנות בפייתון ופיתוח לאנדרואיד.

מתוך אותם אפשרויות שציינתי, הדרך השניה והשלישית הן יותר רווחיות. אגב, אישית (Shameless plugin) עבדכם הנאמן הוא מומחה תכנון מערכות, בלינוקס ווירטואליזציה Smile

אישית, כשאני חושב על הדרך השלישית, אני חושב שיש כמה דרגות של מומחיות וכל מראיין שמראיין עבור עבודות פרילאנס צריך לראיין כמה אנשים שבטוחים שהם מומחים ולנפות מי מומחה ומי מומחה בחרטטנות (לא חסרים כאלו) וכאן בעצם נמצאת התחרות עצמה: מה ישכנע לקוח פוטנציאלי לקחת אותי ולא את המתחרה שלי? לשאלה הזו יש מספר תשובות:

  • המלצות/הפניות – אם מישהו שמכיר אותך ואת הלקוח ואותו מישהו מפנה אותך ללקוח הפוטנציאלי, זה מאוד עוזר, אולם עדיין לא מבטיח לך את העבודה. בנוסף, יכול להיות שההתייחסות לעצם ההפניה תהיה ניטרלית יחסית ותצטרך לעבור את אותו מסלול כמו מתחריך. לגבי המלצות – יש להן משקל כלשהו אבל זה ממש תלוי בלקוח. יש כאלו שיתייחסו ברצינות להמלצות ויתקשרו לממליצים ויש כאלו שיהיו בטוחים שההמלצות שקיבלת הן “לפה ולחוץ” ואז הם לא יתייחסו.
  • מעורבות ופרסום – ככל שקל יותר “לגגל” אותך, ולקרוא דברים שאתה כותב על תחום ההתמחות שלך, כך יהיה קל ללקוח יותר להחליט לגביך. ככל שאתה מפגין יותר מומחיות והכרה בבלוג שלך / פייסבוק שלך / אתר שלך, הלקוח הפוטנציאלי ירגיש יותר ש”הוא מכיר את התחום”, וזה נותן לך נקודות זכות.
  • הפגנת מומחיות בראיון – איך אתה פותר בעיה עם XYZ? איך אתה מתכנן ABC? אני מקים סטארט אפ שיתן 123 יחד עם 456, איזה מערכת בגדול כדאי לי ללכת עליה? ככל שתיתן תשובות יותר מנומקות (ופחות מעורפלות!) סיכוייך לקבל את העבודה גדולים יותר ואם ממש תמצא חן בעיני הלקוח, יכול להיות שהוא יבקש המלצות או ירצה אולי לסגור איתך עיסקה.
  • הנה תשובה שאני עד היום בקושי רואה ולכן עניין ה-LAB: אפשר להסביר במשך שעות ללקוח איך אפשר לתכנן מערכת או לפתור בעיה, אך במקרים כמו בתחום ה-IT לדוגמא, אפשר להדגים ישירות ללקוח. הלקוח מעוניין שהאתר שלו יהיה זמין בעת ובעונה אחת למאות ואלפי גולשים? המתחרה שלי יכול להסביר לו מה זה Load Balancer ומה זה Cache ולמה צריך, ואני יכול לחבר את הלקוח עם Team Viewer אליי ל-LAB ולהראות לו אב טיפוס גנרי – כך זה הולך להיות, כך עוברת התעבורה, כך שרת האפליקציה שלך יוצר X קבצים והם הולכים לשרת Y וכו’. לי אין שום אפשרות להקים ב-LAB כל סיטואציה, אולם אם אני באמת מומחה כפי שאני מצהיר על עצמי, אני יכול להקים יום לפני הראיון איזו מערכת אב-טיפוס. מתכנת, לדוגמא, יכול להראות שהוא עבד על בעיות כאלו ואחרות שהלקוח עומד בפניהם והוא פשוט יכול לספר על מוצר XYZ שהוא עשה ששם גם היו אותם אתגרים. מנהל הסיסטם הפרילאנסר יכול גם לחבר את הלקוח הפוטנציאלי עם Team Viewer ל-LAB שלו ולהראות לו במקום איך הוא עושה באופן עקרוני מה שהוא מבקש בעצם. אם אתה כפרילאנסר יכול להראות לו אב-טיפוס במהלך הראיון בחיבור אליך ל-LAB, אז יש מצב שהמראיין יתחיל לחפש את העט לחתום עיסקה איתך..

המסקנה שלי: אם אתה יכול להראות דברים שאתה הכנת ואתה יכול להדגים אותם במהלך הראיון, יש סיכוי טוב שהחוזה יהיה שלך.

להקים בבית LAB נשמע לא משהו מסובך. קח PC פשוט, אולי 2, תרים את הסביבה שעליה אתה מציע שרותים ותוסיף חיבור מרוחק מאובטח. פיס אוף קייק, לא?

כאן בדיוק הפוסטים הבאים שלי בנושא (שלא יופיעו בבלוג הזה אלא בבלוג היעוץ, אתם מוזמנים לעשות מנוי RSS) ובאותם פוסטים אני אכתוב על קטגוריות שונות (מארזים, רשת, אחסון וכו’) ומה התובנות שלי ואשמח מאוד לשמוע את דעתכם. ה-LAB שאני מתכנן אישית ממש לא מתאים לכל אחד (2 מארזי TOWER עם 8 דיסקים בכל אחד, 4 מחשבים נוספים, 2 רשתות שונות, מתג מנוהל וכו’), אבל יכול להיות שחלק מהנושאים כן יעניינו אתכם בעיקר מכיוון חסכון: הדגש שלי בהרמת ה-LAB הוא הקמה של מערכת שהתקציב שלה לא “משתולל” וגם שלא תצטרך לתרום כליה לשלם לחברת חשמל.

אתם מוזמנים להגיב ולעקוב.

Comments

comments