מחשבים, אחסון, ו..עכבר בחלום

בימים ובשבועות האחרונים אני עושה מחקר קטן עבורי על מנת לבנות מחדש את ה-LAB אצלי בבית. אני מעוניין לרכוש מספר מחשבים נוספים, לשדרג חלק מהקיימים, לבנות Storage נחמד, אולי להכניס Infiniband, אולי גם להכניס מתגים מנוהלים. מה לעשות, כפרילאנסר, אם אתה לא משדרג כל הזמן את הידע שלך, אתה נשאר מאחור, וההכנסות – בהתאם.

בסופ”ש האחרון הייתי אצל הוריי בצפת (העיר שהפרנסה המרכזית שלה היא מהמתים) ומכיוון שהוריי דתיים, אין מחשבים ואין לאן לצאת (והשקט שם מוחלט בשבת), התחלתי לחשוב על ה…מוח שלנו. איך הוא בעצם מאחסן דברים בהשוואה לאיך שמאוחסן תוכן במחשבים.

במוצ”ש לפנות בוקר, מרוב כל המחשבות, חלמתי חלום מוזר ובחלום אני בעצם עכבר (כן, אתם יכולים לצחוק, במיוחד מהפירוש, לפי חרטטנות קבלית). בחלום לא ראיתי את עצמי נהפך לעכבר ולא ראיתי את עצמי מבחוץ, ראיתי בעצם את עצמי כעכבר שמסתכל החוצה. אחד הדברים שהצלחתי להבין שם זה שמה שמוביל את העכבר זו הסקרנות וצורת הלימוד הדי מהירה שיש לו, הקלט עצמו מהחושים שלו (עיניים, ריח וכו’) היא מאוד מהירה והם זוכרים די טוב. מצאתי וידאו שמדגים איזה זכרון מדהים יש לעכבר, אתם מוזמנים לצפות:

מעכברים, נעבור אלינו, אל בני האדם ואל מוחנו.

למי שמעוניין, ערך הוויקיפדיה על זכרון ועל המוח נותנים ידע בסיסי די מעניין שאני לא מחפש להיכנס אליו, לסוגי הזכרון וכו’. אני מעוניין לדבר על מה המוח זוכר, בהשוואה למחשבים.

נתחיל במשהו פשוט: הנה תמונה שצילמתי היום. לחצו על הלינק, תסתכלו כמה שניות ותסגרו אותו (זה יפתח בחוצץ נפרד). חשוב שתסגרו אותו. אני אדבר על התמונה בהמשך הפוסט הזה.

מבחינת זכרון, המוח שלנו גרוע מאוד באחסון נתונים בהשוואה לכל אמצעי אחסון נתונים דיגיטלי. באחסון דיגיטלי (דיסק קשיח, כרטיס SD, דיסק אופטי וכו’) הנתונים שאני מאחסן ישארו בדיוק כמו שהם (כל עוד האמצעי תקין כמובן) שזה דבר טוב יותר מבהשוואה למוח שלנו שזוכר דברים בצורה אחרת.

איך המוח שלנו זוכר דברים? לא כביטים ובייטים, אלא יותר כ-וקטורים עם טקסטורות מפורטות. הדוגמא הכי קרובה מבחינת מחשבים שאפשר להסביר את זה היא לדוגמא פורמט תמונות מצוירות SVG. קחו לדוגמא את הלוויתן בהדגמה של מוזילה בדף הזה. לא חשוב מה יהיה גודל הלוייתן, הגרפיקה תישאר חלקה. המוח שלנו כמובן זוכר לוייתן בצורה הרבה הרבה יותר מפורטת.

זוכרים את התמונה ששמתי לינק אליה מקודם? מה אתם זוכרים מהתמונה? סביר להניח שאתם זוכרים בניין גבוה מעוגל, 2 פנסי רחוב, שיחים ירוקים ורכבים וכנראה תזכרו גם שיש בתים ובניינים שנמצאים במרחק.

מה הדבר הכי דומיננטי שיש בתמונה? חלק יאמרו שהבניין הגדול המעוגל וחלק יאמרו שהתמרור אין-כניסה שנמצא במרכז התמונה, אבל האם תזכרו לדוגמא כמה מכוניות יש בתמונה? מה הצבע שיש לרוב המכוניות בתמונה? סביר להניח שאת הפרטים האלו לא תזכרו.

מדוע? כי המוח שלנו לא זוכר תמונה כמו שמחשב זוכר תמונה. המוח שלנו עובד בצורה יותר מתוחכמת, הוא מפרק את התמונה לחלקים וזוכר בעצם רק חלק מהפרטים, את מה שעניין אותנו באותו רגע שצפינו בה. אולי תזכרו יותר מאוחר את התמונה אך אולי לא תזכרו את פחי האשפה שיש בתמונה כי זה לא עניין אתכם. המוח לקח את התמונה, הפך אותה לבלוקים שאותם הוא זוכר (לטווח הקצר או לטווח הארוך, כל אחד ומוחו).

בצעו נסיון פשוט: עצמו את העיניים, דמיינו דף חלק ודמיינו שאותו בניין ואותם פנסים נמצאים על הדף. עכשיו שימו את אותם פנסים מ-2 צידי הדף. הוסיפו עצי אקליפטוס גבוהים. עכשיו “הפעילו” את הפנסים ודמיינו שהדף הלבן נהיה שחור כמו הלילה, הדליקו אורות בתוך אותו בניין עגול. עכשיו תבצעו zoom in לבניין. תוסיפו כמה רכבים ליד, ועכשיו תבצעו motion לתמונה שהמכוניות יזוזו והעלים יזוזו בעצים.

הצלחתם? סביר להניח שהצלחתם. כמה זמן זה לקח לכם? שניות ספורות. אני לא נתתי לכם גירסת zoom לבניין, לא נתתי תמונות של עצי אקליפטוס והתמונה צולמה בכלל ביום, ובכל זאת אין לכם שום פיקסליזציה באותו דף, התמונה והתנועה חלקה לחלוטין ואתם יכולים בדמיון אפילו להוסיף צלילים. המוח שלנו הוא Media Processor הכי טוב שיש. אם ננסה לעשות את אותו דבר במחשב, נצטרך כמה שעות של עבודה טובה וגם זה יהיה מוגבל.

נסו להיזכר בחלום שחלמתם לאחרנה.גם שם  אין פיקסליזציה בחלום, הכל חלק, אין פריימים שנופלים, האודיו מסונכרן לחלוטין ואין שום עיוות קול כתוצאה מדחיסה. חלום, בסופו של דבר זה סרט שהמוח שלנו יוצר והמוח דוחף פריימים לתודעה שלנו במהירות שיא (ועוד לא דיברנו על דברים נוספים שהמוח משדר בעת החלום כמו הרגשות וכו’) – חלום יכול להימשך מספר שניות עד מספר דקות, ובד”כ החולם ירגיש שהחלום עצמו נמשך הרבה יותר זמן.

בשנה שעברה, מחלקת המחקר של גוגל בנתה “רשת נוירונים” שהיתה מורכבת מ-16,000 מחשבים. המטרה? לגרום ל”מוח” הזה להכיר חתולים בקליפים ביוטיוב. כמה זמן יקח למוח שלנו לזהות חתול בכל תמונה או וידאו שתיתנו לו? פחות מעשירית שניה. הוא יודע לא רק לזהות חתול, הוא יודע גם לזהות את ה”אחים” שלו ולהבדיל בין חתול ג’ינג’י שצולם מקרוב לבין פומה.

אם אנו רוצים לבצע סימולציה מוחית, אנחנו צריכים לעבור לאובייקטים מורכבים מאוד ולשייך אותם למשפחות. זה חתול והמאפיינים שלו זה XYZ אבל הפומה היא דבר קרוב לחתול והמאפיינים שלה הם ABC. הצבע הוא פחות חשוב, אבל האוזניים, הזנב, צורת הפרצוף ופרווה – מרכיבים בעצם חתול ממוצע. זה האובייקט, ואת זה תחפש.

בתחום האובייקטים הללו יש התפתחות מכיוון קונסולות המשחקים האחרונות ומכיוון אולפני האנימציה, אנחנו יודעים ליצור משהו שנראה כמו הדבר האמיתי. את אותו מושא ציור אנחנו מגדירים למחשב כאובייקט לא סטטי (כלומר יכולים לחול עליו שינויים כמו חתול בלילה, חתול שחציו מכוסה בשמיכה) – וברגע שנדע ללמד את המחשב שזהו משהו שהוא צריך להתייחס אליו כך, אז השאר יהיה כמו חיפוש חלקים ב-לגו או פאזל (רק תלת מימדי והרבה יותר מורכב).

הבעיה המהותית עדיין היא שדברים כאלו לוקחים המון משאבים, וכל עוד אנחנו משתמשים בביטים ובייטים לתאר את הדברים (ולא בצורה וקטורית עם טקסטורות מאוד עשירות) – נצטרך משאבי עתק. דרושה חשיבה אחרת לגמרי איך לעשות זאת.

ועוד לא דיברתי על אחד החלקים הכי קריטיים במוח, הקטע של “להרגיש”. יש סנסורים וכאן יש פיתוח חדש של כמה מדענים בשוויצריה, שיצרו חתיכת סיליקון בגודל 2 מילימטר על 2 מילימטר עם לא פחות מ-11,000 אלקטרודות ש”מרגישות”.

לסיכום: יש לנו עוד דרך ארוכה לבצע סימולציה מלאה אפילו של עכבר, אבל המדע מתקדם. יש לנו כיום כבר את החלק של ליצור מבחינה גרפית ואודיו חלקים מהמציאות, ועכשיו אנחנו צריכים לדעת איך להפוך דברים כאלו שלא יצטרכו מחשבים רבים – למשהו קטן, כמו שהמוח שלנו זוכר. ברגע שנצליח, דברים מדהימים יכולים לקרות.

תכירו את Unblock-US וצפיה בוידאו באמזון

image

חברות רבות מספקות היום שרותי VPN המאפשרים לך להתחבר לשרותים שונים בחו”ל ולהנות מהם כאילו היית תושב מקומי שיכול להתחבר לשרותים הנ”ל.

שרותי VPN מוצעים ע”י ספקים שונים זה זמן רב, אולם בשנים האחרונות הגיעו פתרונות אחרים. פתרון כמו Hola הוא פתרון מעולה וחינמי לדפדפני פיירפוקס וכרום תחת כל מערכת הפעלה (קיימת גם גירסת מובייל ל-Android) שנותן גישה לחלק גדול מהאתרים הפופולריים שחוסמים גולשים מחו”ל.

הבעיה המרכזית עם Hola על דסקטופ היא שאתה יכול לגלוש לאותם אתרים ולצפות דרך הדפדפן, אך לא באמצעים אחרים (כמו לדוגמא XBMC). בנוסף, Hola לא עובד עם כל מיני מכשירי אנדרואיד כמו ה-Mini PC, אייפון, iPad וכו’. בנוסף, אינך יכול בגירסת ה-Mobile לפתוח אתרים אחרים שחסומים.

פתרון VPN הוא פתרון שמאפשר לך לעבוד בד”כ באותם מכשירים ש-Hola לא יכול לתת מעננה, אולם ל-VPN יש בעיה אחרת ושהיא בעיה גדולה: אתה צריך להתנתק מהחיבור בכל פעם שאתה מעוניין להנות מהשרותים המקומיים, אם אתה רוצה זמן תגובה מהיר ואיכות טובה. כך לדוגמא, אם אתה מחובר בסקייפ ואתה מחובר גם ל-VPN, איכות האודיו והוידאו תרד משמעותית אם חבר יתקשר אליך מאותה ארץ שאתה נמצא בה. בנוסף, מהירות הגלישה לכל מיני אתרים היא איטית כי הנתונים צריכים לעבור ניתובים נוספים.

תכירו את הפתרון של Unblock-US.

הפתרון של Unblock-US הוא פתרון ש-Hola בעצם עושים, רק ללא צורך ב-Client או בהתקנה כלשהי זולת הגדרה אחת בראוטר שלכם או במחשב שלכם/טאבלט וכו’ (מיד נגיע לכך).

השיטה ש-Hola ו-Unblock-US עובדים היא שיטה ששונה מחיבור VPN. בשיטה הזו, גם Hola וגם Unblock-US בעצם בודקים לאן אתם גולשים וכשאתם גולשים לאתר שחסום, הם מספקים לשרת של האתר החסום נתונים שונים מבחינת ה-IP שלכם. לא כל הגלישה תהיה מ-IP שונה משלכם אלא רק אותו חלק באתר שגלשתם אליו שבודק מהיכן אתם. בשאר הגלישה עצמה, המערכת תהיה שקופה ותעביר ישירות את הנתונים משרתי האתר אליכם מבלי לבצע מעין Tunnelling כמו ש-VPN (או PPTP) מבצעים. כך אתם מקבלים מהירות גלישה גבוהה בהרבה בהשוואה לחיבור VPN.

כשמשתמשים ב-Unblock-US, השינוי היחידי שצריך לבצע הוא שינוי בהגדרת DNS של המחשב שלכם. יש צורך לשנות את כתובות ה-DNS למספרים ש-Unblock-US נותנים לכם, וזהו שינוי חד פעמי. האם שינוי ה-DNS יאיט את הגלישה? התשובה היא “לא” כי מערכת ההפעלה במכשיר שלכם מבצעת Cache דינמי מבחינת DNS לאתרים שאתם גולשים בהם.

יתרון חשוב שיש ל-Unblock-US הוא שניתן להגדיר את ה-DNS בראוטר (נתב) הביתי שלכם, כך שכל מי שמתחבר בבית לרשת החוטית/אלחוטית שלכם, יוכל לצפות ב-Netflix, ב-Amazon Instant Video ובעשרות אתרים אחרים שחסומים לנו.

Unblock-US הוא אינו שרות חינמי, והוא עולה סכום קטן של 5$ לחודש. תוכלו להירשם בחינם ולקבל שבוע נסיון.

נקודה חשובה: עבדכם הנאמן ביצע שורת נסיונות עם Unblock-US ולצערי לא חשוב באיזו מערכת הפעלה, ההגדרות DNS שנתתי לא עבדו. הבעיה קשורה לנתב D-Link שמשום מה לא מאפשר עבודה עם Unblock-US, כך שלא תוכלו להגדיר זאת (אם יש לכם את הנתב הנ”ל) במחשב שלכם. הפתרון? להגדיר את ה-DNS בנתב עצמו ולא במחשב שלכם.

מכאן נעבור לחלק הצפיה באמזון. למי שלא ידע, אמזון מציעה שרות שנקרא Amazon Instant Video ובו תמצאו אלפי סרטים וסדרות לצפיה מיידית (תוכלו להצטרף לשרות ל-30 יום נסיון חינם ולאחר מכן תשלמו 80 דולר לשנה). מבחינת איכות הוידאו, היא די טובה. היא לא מעולה כמו Netflix אך לעיניים לא מקצועיות בעריכת וידאו/גרפיקה – היא תספיק בהחלט. נקודה חשובה: יש צורך ב-Unblock-US כדי לצפות בסרטים/סדרות מאתר אמזון.

על מנת לצפות ולקבל את ה-30 יום הראשונים, תצטרכו קצת “לתחמן” את אמזון. אם אתם רשומים באמזון, שנו שם את פרטיכם מבחינת כתובת והזינו כתובת בארה”ב (אתם יכולים להשתמש בשרות הזה שיצור עבורכם כתובת בארה”ב).

על מנת להשתמש בשרות, תצטרכו כרטיס אשראי שהונפק בארה”ב. גשו לאתר EntroPay ופתחו חשבון (ציינו את כתובתכם האמיתית בארץ). שימו לב: כחלק משלב האימות של Entropay, יש צורך שתהיה לכם מצלמת Webcam מחוברת למחשב, התוכנה תפעיל את המצלמה ואתם תצטרכו להראות למצלמה מקרוב את כרטיס האשראי שלכם. בלי זה – לא תוכלו לפתוח חשבון. (אגב, שוחחתי איתם, והם כן מקבלים ישראלים, לאלו שלא הצליחו בעבר לפתוח, מומלץ ליצור איתם קשר דרך התמיכה שלהם). לאחר שיצרתם כרטיס, תצטרכו להעביר אליו כסף. בזמן ההעברה אתם אולי תקבלו חלון בעברית המבקש את פרטי ההתחברות שלכם למנפיק הכרטיס (ויזה כא”ל לדוגמא). הכניסו את שם המשתמש והסיסמא שלכם. העמלה של Entropay היא 5% מהסכום.

לאחר שיצרתם כרטיס, הכניסו את פרטיו באתר של אמזון, והיכנסו לחלק ה-Amazon Prime. שם תוכלו להפעיל את ה-30 יום חינם ולבחור אם להמשיך בתשלום אוטומטית לאחר 30 יום או לא. אם אינכם בטוחים, בחרו ב”לא”. לאחר שעברתם את התהליך, תוכלו להיכנס ל-Amazon Instant Video ולבחור במה לצפות. חלק מהתכנים הם אינם בחינם ותצטרכו לרכוש פרקים, אולם חלקים אחרים ניתן לצפות בתשלום 0. חלק מהסדרות ניתן לצפות ב-HD אולם בסרטים בגירסת HD ניתן לצפות אך ורק במכשירי ה-Kindle Fire, סוני פלייסטיישן ומכשירים אחרים (לא מכשירי אנדרואיד רגילים לצערי).

בהצלחה

השטות של המאגר הביומטרי

כל העולם ואחותו שכותבים באיזה בלוג או בעיתונות כבר כתבו על הסכנות במאגר הביומטרי אולם נראה כי חלק לא קטן מהאנשים עדיין לא מבין על מה המהומה, אז רציתי להדגים משהו קטן.

לשם הדוגמא, נניח ואני פורץ לבנק, נניח בנק דיסקונט ואני מצליח עם טריקים שונים “להעלים” סכום של 100,000 שקל. מתי הבנק ירגיש בכך? תלוי מתי אני פורץ. בלילה לדוגמא, השרתים של הבנק מריצים סקריפטים שונים שמזכים חשבונות (העברות, הפקדות וכו’) ומחייבים חשבונות. (אם יש לכם מספר תנועות ביום, כנסו לחשבונכם בסביבות 8 בערב, תסתכלו על התנועות, ולאחר מכן כנסו בסביבות 10, חצות ו-2 בלילה, אתם תראו תנועות שונות).

אז נניח שהבנק ירגיש בגניבה תוך שעות ספורות. מה הבנק יעשה? צוות אבטחת המידע של הבנק יגש מיד לעבודה, יבדוק כתובות IP, יודיע למשטרה, יראה האם מעורבים שרתים נוספים בגניבה וכו’, כלומר הבנק מהרגע שמבחין בגניבה – פועל מיד להשבת הכספים ומעצר הגונב וגם מטפל בפירצת האבטחה וכו’. זה לא רק בבנק דיסקונט, זה בכל בנק.

מהבנק נעבור למגזר הממשלתי. החלטתי לגנוב מסמך או תיקיית מסמכים שאני מעוניין בה ואין לי רשות לגשת אליה. טריקים פה, טריקים שם והופס – התיקיית קבצים היא אצלי.

למעט גופים בטחוניים מובהקים (שב”כ, מוסד, שב”ס, חלקים ממשרד הבטחון) – בשאר הגופים אבטחת מידע היא בדיחה עצובה ותו לא. במקרים רבים פתרונות האבטחה הן קופסאות מאוד יקרות שנרכשו והביאו צד ג’ שיגדיר אותם (כמובן שצד ג’ לא לימד את האחראים לעומק מה הקופסא עושה, מה התכונות ואיך להגדיר. השתגעתם?). אז כן, אם אנסה לפרוץ מבחוץ ע”י סריקה של כל מיני פורטים, בוודאי שלא אגיע רחוק, לעומת זאת, אם אמצא איזו עובדת או עובד שנמצאים במצוקת מזומנים (או עובד ממורמר על מקום עבודתו), אתן להם חבילת מרשרשים ואיזה Disk on Key קטנטן והוראה “פשוט תריצי את התוכנה שננמצאת על הדיסק און קי”, סיכויי לשאוב את המידע גדולים בהרבה.

לאחר שקיבלתי את המידע הגנוב, מה הסיכוי שיתפסו אותי? קלוש. מדוע? כי רמת האבטחת מידע היא נמוכה, ובמקרים רבים אין מעקב אחר תעבורת קבצים, או שהגדרות האבטחה הן חלשות ומי שמנהל את המערכת הולך By the book ופשוט מתקין רק עדכוני אבטחה. אם אשתמש באיזה Zero Day Attack, הסיכוי שלי לקבל את אותו מידע תוך עקיפת מנגנוני האבטחה הוא גבוה, והסיכוי להיתפס – נמוך.

מכאן נעבור למאגר הביומטרי.

במדינות רבות בעולם, עניין הטמעת מנגנונים ביומטריים הוא דבר שנכנס בהרבה מערכות ציבוריות ופרטיות, רק שבניגוד לישראל, אין לממשלה שם מאגר מרכזי יחיד עם טביעות האצבע. שם, הן שמורות על הכרטיס ותו לא (למעט במקרים של חברות שמאחסנות את הטביעות בשרתים שלהם). אם יש לך לדוגמא מחשב נייד עם סורק אצבע, אז סריקת טביעת האצבע שלך נמצאת מוצפנת במחשב שלך, אבל היא לא נמצאת בשרתים של מיקרוסופט.

מאגר כזה הוא החלום הרטוב של גורמים פליליים, משרדי חקירות ובלשים פרטיים. האפשרות להפליל אותך גדלה שבעתיים מהמצב הנוכחי. קחו סתם דוגמא תיאורתית: ישבתם במסעדה, אכלתם, עזבתם את המקום ולאחר שעה אירע שם רצח והרוצח ברח. טביעות האצבעות שלכם תימצאנה במהירה ואתם תקבלו טלפון מהמשטרה או שוטר קשוח בדלתכם, כי המשטרה תשתמש במאגר כדי להגיע אליכם ולתשאל אתכם מה עשיתם במקום, מתי היית ואם יש לך הוכחות/אליבי. אין לך? ברכותיי, אתה חשוד. מכיר עו”ד טוב?

נחזור למסעדה – נניח שהרוצח רוצה להפליל אתכם. לא צריך להיות פרופסור כדי לדעת איך להעתיק טביעות אצבע שכבר השארתם במקום. יש מספיק אתרים ומדריכים ברשת לשם כך. כל מה שהרוצח צריך לעשות, זה להעתיק את טביעת האצבע שלך ממקום אחד, ולהדביק אותה בזירת הרצח במקום מחשיד, נניח על השולחן בו ישב האדם שנרצח. לא היית במקום? חובת ההוכחה היא עליך או שתכיר את אבו כביר מבפנים.

המדינה כבר עתה לא יודעת להגן אפילו על הפיילוט! עוד לפני שנאספה אפילו טביעת אצבע אחת, מחדלי האבטחה כבר חוגגים ונראה שמי שמקימי המאגר ובמיוחד החלק שאחראי על הנפקת התעודות פשוט לא מבינים באבטחה! אז כל הבטחותיו של שר הפנים הנכבד הן הבטחות ריקות שהמאגר לא יפרץ/יועתק.

מומחי אבטחה בעלי שם עולמי כבר התריעו עוד לפני שנה ושנתיים שמאגר כזה יפרץ ויועתק, אולם ח”כ שטרית ואחרים העדיפו להתעלם, ועכשיו גם השר סער מעדיף להתעלם. כשגורמים פליליים יגנבו את המאגר ויתחילו להשתמש בזה, לא תהיה אפשרות לחזור לאחור ועד שתתגלה הפריצה אותם גורמים יחגגו.

כמה שנים הסתובב המאגר “אגרון” בשוק? עוד מ-2003. מתי המשטרה עצרה בתכל’ס חשודים? ב-2011! אנחנו באמת צריכים סיבוב שני של זה?

היכן, היכן השכל שם???

עדכונים לבלוג

בעקבות הערות של קוראים ותיקים על התכנים המפורסמים בבלוג זה, החלטתי לערוך מספר שינוים.

כפי שקוראים ותיקים כאן יודעים, בבלוג זה פורסמו פוסטים רבים הקשורים לטכנולוגיה, וגם פוסטים פוליטיים, על דת ועל נושאים אחרים.

הבעיה? רבים אוהבים את הפוסטים הטכנולוגיים, אבל לא ממש אוהבים את הפוסטים שלא קשורים לטכנולוגיה. יש כאלו שהם בדעה שונה משלי בכל נושא או בנושאים מסויימים, והפוסטים הללו משאירים להם טעם מר בפה מהביקור, ומזה אני מעדיף להימנע.

לכן, מעתה, הבלוג הזה יפוצל ל-2.

כאן, בבלוג הזה יפורסמו אך ורק פוסטים הקשורים לטכנולוגיה.

הבלוג השני, שהיה מרוכז בנושאי דת וכו’,יכלול מעתה גם פוסטים פוליטיים וכל נושא אחר שאינו קשור לטכנולוגיה. אתם יכולים להיכנס אליו ואם אתם מעוניינים, להוסיף אותו למועדפים שלכם או להירשם ל-RSS שלו.

כולי תקווה שהשינוי הזה יניח את דעתם של הקוראים היקרים, כך שנוכל להמשיך לדון באופן מקצועי על נושאי טכנולוגיה, ומי שמעדיף לקרוא את הפוסטים שלי בנושאים אחרים ולהגיב – אני אשמח על כך.

תודה,
חץ בן חמו

סקירה: Sony Xperia P

xperia-p-red-486x489(הערה קטנה: אני יודע שהטלפון נחשב כ”ישן” במובנים של היום, אולם עדיין טלפון זה נמכר בחנויות רבות ומחירו יכול לקרוץ לקהלים מסויימים.)

בשנתיים האחרונות, בכל מה שקשור למערכת ההפעלה אנדרואיד ופיתוח וקשר עם קהילת המפתחים, חל שינוי גדול שלא רבים יודעים זאת (אלא אם הם משתתפים בפורום כמו XDA ואחרים): סמסונג, שהיתה ה”דארלינג” של המפתחים בכל הקשור לסיוע בקוד, גישה למסמכים וכו’ – החליטה להפנות עורף לאותם מפתחים בפורומים כמו XDA ואחרים. בעבר המהנדסים של סמסונג היו יותר משתתפים, אך כיום המצב שונה, ויש פה ושם כמה קליפים ביוטיוב של מנהלים ב-XDA שעצבנים על סמסונג.

מי שראתה מהצד את העכרת היחסים בין סמסונג לקהילת המפתחים היתה חברה מתחרה, סוני מובייל, שהחליטה לקפוץ על העגלה בכל מובן אפשרי. כך לדוגמא אם תיצפו בקליפים של XDA-TV, תראו פרסומת חסות של סוני, סוני גם נותנת יותר טאבלטים בחינם באירועים מסויימים ולמפתחים מסויימים, ולקינוח – סוני החליטה לפתוח את הכל. רוצה אנדרואיד נקי מכל מיני תוספות ל-Xperia Z לדוגמא? יש (אם כי היא מגיעה גם בלי כלים אחרים שנותנים לך להשתמש ב-Features של הטאבלט). רוצה לפתוח נעילה של המכשיר? 2 קליקים, כתובת אימייל ושלום על ישראל. סוני בקרוב גם תוציא את המכשירים שלה (טאבלטים וטלפונים) עם גירסה נקיה (Google Edition) לרכישה ע”י הציבור. גם דרייברים שהיו בעבר קנייניים לסוני, נפתחים עתה כקוד פתוח.

ה-Xperia P הוא עוד מכשיר ביניים (מעל U ומתחת ל-S) שהוכרז עוד ב-2012. המכשיר בנוי בצורה שמזכירה את האייפון מבחינת בנייה (חלק אחד, Unibody מאלומיניום) ללא אפשרות החלפת סוללה או הכנסת כרטיס מיקרו SD. יש לו מסך טוב ברזולוציית qHD (הווה אומר: 960X540) עם בהירות טובה (ניתן לקרוא בקלות גם בשמש) והרמקול של המכשיר נמצא בצד עם איכות ווליום סבירה. הוא בעל זכרון של 1 ג’יגהבייט וזכרון אחסון של 16 ג’יגהבייט. מחירו בארץ – החל מ-1220 שקל (ביבוא מסין).

זוכרים מה כתבתי לגבי הקפיצה לעגלת מפתחי אנדרואיד? גם במכשיר זה מרגישים זאת. המכשיר במקור מגיע עם אנדרואיד 2.3.7 (והגירסא שמגיעה ארצה היא עם שדרוג ל-4.0), אולם ניכר כי סוני ממש משקיעים בשדרוג. את המכשיר רכשתי שבוע שעבר, ובמהלך היומיים הראשונים מצאתי כי ישנם 2 שדרוגים (האחד היה דרך האוויר OTA והשני היה זמין משום מה רק לאחר חיבור המכשיר והפעלת תוכנת ה-PC שלו), כך שכרגע הקושחה הרשמית של סוני למכשיר זה היא אנדרואיד 4.1.2.

מבחינת הקושחה, מדובר באנדרואיד שהוא פחות או יותר כמו האנדרואיד הרגיל + כמה תוספות של סוני. אחד הדברים הנחמדים במערכת, לדוגמא, היא אפשרות הסרה מהירה של אפליקציות: ניגשים לחלק של האפליקציות, לוחצים על כפתור “תפריט”, בוחרים “הסרכה” וליד כל אייקון של אפליקציה שניתן להסיר, מחכה X קטן, לחיצה ואישור – והאפליקציה נמחקת. נחמד. יחד עם זאת, אם רוצים לשדרג קושחה, מומלץ לגבות את הנתונים החוצה ולמחוק לגמרי את המכשיר לאחר שדרוג הקושחה. ניסיתי לעבור בין קושחה אחת (A-0-400 ל-A-1-100) ובתגובה המכשיר החל להגיב באיטיות מוחלטת, פעילות של חיוג למישהו לקחה לא פחות מ-40 שניות מבחירת איש הקשר ועד ביצוע השיחה בפועל.

למי המכשיר מתאים? לכל מי שלא רוצה להשקיע הרבה כסף במכשיר סמארטפון אבל כן רוצה להנות ממכשיר עדכני שרץ עם לא מעט אפליקציות בצורה סבירה. מבחינת חיי סוללה, אם אינך מקבל/מוציא הרבה שיחות, המכשיר יכול להחזיק ללא טעינה עד הערב, אולם אם הינך גולש הרבה, מקבל ומוציא לא מעט שיחות, המכשיר יתגעגע לשקע חשמל עד הצהרים (אגב, המטען שמגיע עם המכשיר הוא מטען שמוציא 1 אמפר, מומלץ להשקיע עוד 30-40 שקל ולרכוש מטען עם יציאה של 2 אמפר לטעינה זריזה יותר).

למי המכשיר אינו מתאים? לבעלי ידיים גדולות שמנסים להקליד במצב Portrait (לא כיף!) ולאלו שרוצים לנווט עם המכשיר (נראה לי שה-GPS שלו הוא A-GPS, כבר קרה לי היום שהייתי בשמש והוא לא מצא לווין אחד לרפואה. כיבוי והפעלת הגלישה הסלולרית – ולפתע הוא מוצא 12 לוויינים). המכשיר גם לא כל כך מתאים לאלו שרוצים להעמיס הרבה מבחינת מדיה (סרטים, תמונות, מוסיקה וכו’) מכיוון שאין למכשיר אפשרות הרחבה.

ישנם כיום מכשירי סמארטפון זולים יותר כמו ה-Blade 3 ואחרים שעולים פחות מ-1000 שקלים, אולם הבעיה המרכזית שלהם זה שאין להם ממש אפשרויות שימוש רחבות. הזכרון אחסון הוא 4 ג’יגהבייט ויש ליבה אחת, מה שאומר שאם תתקין אפליקציות כמו כרום ופייסבוק יחד עם עוד כמה אפליקציות, המכשיר יהיה איטי לאחר זמן קצר. בתוספת של 300 שקל בערך, אתה מקבל מכשיר שיכול להחזיק יפה מאוד למשתמש בינוני. זהו אינו מכשיר שיכול להתחרות בגלקסי S4 או ב-Note-2, אבל למשתמש שפה ושם גולש, מוציא שיחות, מאזין למוסיקה, מתקין כל מיני אפליקציות – המכשיר מספק.