אנדרואיד: הבעיות שגוגל צריכה להתמודד איתן

android

בשנים האחרונות השימוש במחשבים עבר שינוי רציני. אם עד לפני מספר שנים היינו מתקינים ערימות של אפליקציות על המחשב כדי לבצע כל מיני דברים, היום אנחנו עושים את אותם דברים ויותר – דרך הדפדפן. מחפש משהו במפה? רוצה לראות מה כתבו בפייסבוק? לקרוא חדשות? לראות מה מצב העו"ש שלך בבנק? לבדוק מה קורה בכל מיני אתרים? אתה עושה את הכל דרך הדפדפן החביב עליך. הדפדפן עדיין לא מחליף את כל האפליקציות שלך. אתה עדיין משתמש כנראה בתוכנה יעודית לערוך מסמכים ותמונות או קבצי מדיה אחרים, ואם אתה משחק משחקים שדורשים גרפיקה רצינית, סביר להניח שהמשחק אינו רץ בדפדפן (למרות שאנחנו בדרך לשם…)

מצד שני, המגמה הפוכה כשזה מגיע לסמארטפונים וטאבלטים ואפל טבעה סלוגן נחמד על כך "יש אפליקציה לכך" וזה מה שבדיוק קורה במכשירים הנ"ל. רוצה לראות את מצבך בבנק? יש אפליקציה לכך וסביר להניח שתשתמש בה. פייסבוק? אותו דבר. מועדי נסיעות ומפות כיצד להגיע מנקודה א' ל-ב'? שוב, יש אפליקציה לכך, וכך – אם תיקחו מכשיר סמארטפון של משתמש ממוצע, תראו שכמות האפליקציות שהוא מתקין הולכת וגודלת ככל שהוא משתמש במכשיר, והוא פחות משתמש בדפדפן לשם ביצוע אותן פעולות. הסיבה לכך פשוטה: חוץ משהאפליקציות (תלוי איזה מהן כמובן) יותר נוחות ומציעות פונקציונאליות מלאה, גרסאות האתרים והאפליקציות בדפדפן ה-Mobile במקרים רבים הן "קצוצות כנפיים" ויש בהן את המינימום ההכרחי (ואף פחות מכך). 

גוגל, עד כה, דיברה ב-2 קולות עם 2 מערכות הפעלה שונות (מה שגרם וגורם למתחרים לצחוק, אגב). מצד אחד יש את הכרום OS, שזו מערכת לינוקס מקוצצת לגמרי עם דפדפן , שלא מסוגלת לעשות הרבה חוץ מאשר להציג לך דפי אינטרנט ולאפשר לך שימוש ב-Web. מעבר לכך המערכת עצמה לא נותנת לך הרבה. מצד שני יש לנו את אנדרואיד שיועד מההתחלה לטלפונים סלולאריים, ורק לאחר מכן בוצע לה "Hack" רציני כדי לתמוך בטאבלטים – והיא המערכת העיקרית של גוגל בכל הקשור ל-Mobile. 

הבעיה המרכזית היא הצורך ב-2 מערכות הפעלה שונות. אחרי הכל, אם יש לי דפדפן כרום באנדרואיד, אז לשם מה יש צורך במערכת כרום OS? נכון, כרום OS הוא דבר מצוין כדי לתת לתלמידים ומקומות אחרים שצריכים רק דפדפן, אך מצד שני, זה לא מסובך לקחת אנדרואיד, לקצץ אותו, לגרום לו לעבוד על מחשב נייד (הוא כבר עובד על מחשבים ניידים, הכל עניין של דרייברים), ולהפעיל משם כרום. גוגל יצטרכו לעבוד על עניין התוספים (שבשלב זה עדיין אינם פועלים על גירסת אנדרואיד), אבל עבודה כזו היא יחסית קצרה ולטווח הארוך גוגל חוסכים במשאבים של עבודה על 2 מערכות הפעלה מתחרות.

למעט הבעיה המרכזית הנ"ל, ישנה בעיה נוספת הקשורה לניהול זכרון. גם בכרום OS וגם באנדרואיד מערכות ניהול הזכרון, נכון להרגע, הן בעייתיות. קחו כרום OS על כל מחשב נייד מבוסס כרום OS, ותנסו לפתוח כמה עשרות טאבים, מהר מאוד תגלו שהמכונה פשוט זוחלת ותאלצו לסגור טאבים כדי שהמערכת תעבוד די חלק (זה קורה גם במחשבי הכרום-בוק של סמסונג מבוססי Exynous וגם במחשב הדגל של גוגל – כרום-בוק פיקסל)

באנדרואיד המצב הרבה יותר בעייתי, מכיוון שגוגל החליטו ששם לא יהיו לאפליקציות אפשרות של יציאה/Quit מהאפליקציה, ניהול הזכרון יבצע זאת ברגע שתלחץ על כפתור Home או אם תחזור אחורה עד שתגיע לתפריט הבית. היכן הבעיה? קחו מכשיר מבוסס 512 מגה זכרון עם ליבה אחת, תתקינו עליו כרום, פייסבוק, Feedly, Google Music, מפות ועוד כמה אפליקציות ותראו איך האנדרואיד (4.1 ומעלה) באותו מכשיר פשוט "יזחל". הבעיה היא שגוגל לא בדיוק ציפו לאפליקציות שמביאות "נדוניה" איתן בצורה של כמה עשרות שרותים שירוצו ברקע (גם לאחר שיצאת מהאפליקציה). כך לדוגמא, אפליקציית פייסבוק מריצה לא פחות מ-25 שרותים ברקע שגם אם תהרוג את האפליציה עם Task Manager, תוך דקה בערך האנדרואיד שלך יחזור להיות איטי או שתקבל מצבים שבהם המכשיר פתאום "קופא" לשניה וממשיך לפעול. 

נקודה נוספת שלא קשורה לאיזו בעיה באנדרואיד אלא לגלידה של אנדרואיד – היא עניין התמיכה בדברים שגוגל בכלל לא חשבו עליהם כשאנדרואיד יצא והוא עניין הרזולוציה. סמסונג, לדוגמא, רוצה להוציא בשנה הבאה טאבלטים מבוססים רזולוציה מפוצצת של לא פחות מ-3200X1800 במסכי 9, ו-10.1 אינטש ומעלה. הבעיה? אפליקציות יראו מגוחכות ב-DPI (נקודות לאינטש) כזה וחלק לא קטן מהאפליקציות – לא ניתן יהיה להתקין אותם. עוד נקודה – חברות רוצות לשווק מחשבים מבוססי אנדרואיד (כמו HP Slate 21 שכתבתי עליו לפני מספר ימים) ואנדרואיד לא כל כך מתאים לכך. מדוע? אם יש לך מק או מחשב לינוקס או Windows, האם אתה משתמש באיזה Task Manager כדי להרוג ישומים כדי לפנות זכרון? כמובן שלא, אבל רבים ממשתמשי אנדרואיד כן מתקינים את זה כי הם רוצים תגובה יותר מהירה מהמכשיר שלהם, וזה פשוט לא מתאים לדסקטופ.

כל הנקודות שהזכרתי לעיל מוכרים וידועים לגוגל, וחלק גדול מהם מטופל במערכת ההפעלה הבאה של גוגל, ה-Key Lime Pie הלו היא אנדרואיד 5.0. גוגל עובדים על גירסה זו בערך שנתיים (פלוס מינוס) והאמינו לי שגוגל חוטפת על הראש מיצרני מכשירים, רק לפני 3 חודשים בערך גוגל חטפו חזק בראש גם מסמסונג וגם מקוואלקום שכבר רצו להוציא מכשירים עם אנדרואיד 5.0 וגוגל ברגע האחרון דחתה את הוצאת הגירסה (לפחות לפי מקורות אצל יצרן צ'יפים, רשמית היא היתה אמורה לצאת לפני שבוע וחצי עם מסיבת עיתונאים גדולה, הכרזות יצרנים וכו' וב-I/O גוגל היו אמורים לתדרך מפתחים), בינתיים גוגל הוציאה משהו קטן שסביר להניח שנראה עליו הכרזה בימים הקרובים – אנדרואיד 4.3 עם עוד כמה תיקונים, תמיכה יותר רחבה ב-HDR וכו'.

אז מדוע גוגל מעכבת את אנדרואיד 5.0? (נכון להרגע, התכנון להוציא אותה הוא ב"סתיו") התשובה פשוטה: לחברה מסויימת צמח התאבון צמיחה מאסיבית. נכון להרגע, אלו המטרות הבאות של גוגל:

  • גוגל עקבו בעניין רב אחרי קמפיין Ouya שהיה בקיקסטארטר והחברה החליטה שזה יכול להיות רעיון ממש מעולה שגם לה תהיה קונסולת משחקים. בשביל קונסולת משחקים רצינית יש צורך בשינויי קוד רציניים בכל ה-Scheduler ובעוד כמה חלקים באנדרואיד, והשינויים הללו יופיעו בגירסה 5.0, צפו לקונסולה מבית גוגל.
  • גוגל רואה איך נוקיה וחברות אחרות מוכרות מכשירים בערימות לעולם השלישי, וגם גוגל רוצה להרוויח מזה, רק שאם תכניס אנדרואיד 4 למכשיר Low end, הוא יזחל והוא יגמור את הסוללה תוך זמן קצר. גם במקרה הזה גוגל ביצעו שינויים שיופיעו ב-5.0 וגוגל תשחרר עם היצרנים מכשירים. סמסונג כבר ב"היכון" לכיבוש היעד.
  • לגוגל יש שותף "סחבק" חדש עם המון שת"פ בינו לגוגל, שמעתם על אותה חברה.. HP. נכון להרגע, כל מיני "ציפורים" לוחשות על שיתוף פעולה צמוד להוצאת Laptop אחד (שיגדל לשורת לאפטופים) עם אנדרואיד 5.0. שימו לב, לא מדובר בטאבלט עם מקלדת (כמו ה-Transformer) ש-HP בין כה מוציאים באוגוסט, אלא למשהו אחר שהוא הרבה יותר לאפטופ מטאבלט. המטרה של גוגל בשת"פ הזה? לדחוף אצבע בעין של מיקרוסופט, גוגל רוצה להתחרות עם אנדרואיד ישירות מול Windows 8!
  • עוד משהו שעליו דווקא אין ממש פרטים: גוגל נכוותה עם האסון שנקרא Nexus Q (הכדור העגול שעלה מחיר מפלצתי של 300$ בשעה שהמתחרים מוכרים את מוצריהם ב-100$) וכאן יש כל מיני דיווחים סותרים: חלק מדברים על סטרימר עצמאי, וחלק מדברים על כך שתכונות הסטרימר יהיו באותה קונסולה שגוגל מתכננת.
  • ואיך אפשר בלי הלהיט של הרכילויות כרגע – שעון חכם. סוני הוציאו את ה-Smart Watch 2, גוגל וסמסונג יחד עם עוד כמה יצרנים – עובדים גם על שעון כזה. תכינו את יד ימין/שמאל שלכם.

בקיצור, לגוגל גדל התיאבון, והיא רוצה להתחרות מול מיקרוסופט על שוק הדסקטופ וה-Xbox (גוגל כבר ניצחה את מיקרוסופט בשוק המובייל מבחינת כמות מכשירים, אך דווקא מיקרוסופט מרוויחה יותר מגוגל על כל מכשיר אנדרואיד שנמכר, אגב – בגלל הפטנטים) והיא רוצה להתחרות על מסך הטלויזיה מול Apple וה-TV וגם מול אחרים שרוצים להוציא שעון. בשונה מבעבר, גוגל לא הולכים למכור במחירי עלות, אלא במחירי רווח את מוצריהם.

אין ספק, הולך להיות סתיו/חורף מעניין.

"מדינה יהודית ודמוקרטית" – הצעת חוק של שקד/לוין

חילונית המחמד של סיעת "הבית היהודי" יחד עם ח"כ לוין (ליכוד) החליטו למחזר הצעת חוק מהכנסת הקודמת ע"י ח"כ אבי דיכטר (קדימה). על פניו ההצעה תישמע לאזרחים רבים הצעת חוק הגיונית: הצעת החוק מכריזה בעצם שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, כלומר זה נשמע כמו משהו שהוא לא יותר מהצהרה. 

בפועל – מדובר במהפך וברוב המקרים – מדובר בחזרה לאחור.

נתחיל בבסיס, ביהדות. היהדות מעולם לא היתה בעד מה שיש כיום, בעד דמוקרטיה. בתחום הזה, היהדות היתה בדיוק כמו האיסלם והנצרות ושאר דתות שהיו קיימות בימי קדם, המנהיג היה או בן של מנהיג קודם או מישהו שנבחר ע"י האל (נביאים, משה וכו'), חבורת "חכמים" (אפיפיור, סנהדרין וכו'). בשום מצב העם לא היה בוחר את מנהיגיו. התפקיד של העם היה לשלם מיסים, לציית לפקודות, לנשים היה יחס של זבל ("כבוד בת מלך – פנימה"), והעיקר – שהעם יעשה קולות של שטיח. בקיצור, דמוקרטיה, הדבר הזה שמאפשר שוויון זכויות, זכות הבעת דעה חופשית, זכות לבחור ולהיבחר ועוד – היו לזרה בעיני היהדות.

כאשר אתה מגדיר את ישראל כמדינת הלאום היהודי, אתה אוטומטית "משנמך" מאות אלפי אזרחים מוסלמים, נוצרים, חסרי-דת ואחרים ויוצר מעין 2 מעמדות: היהודי והאחר, כאשר האחר מקבל עדיפות נמוכה יותר בכל דבר שקשור למדינה. אתה כבר לא מתייחס יותר בצורה שווה ליהודים וערבים לדוגמא (גם אם הערבי הוא אזרח ישראלי שנולד כמוך פה בארץ). מכאן כדור השלג הזה תופס תאוצה וזכויות שניתנים ליהודים, לא ינתנו במהירה גם לאזרחים האחרים. הדוגמא הכי פשוטה היא כל עניין הנישואין: אני יהודי ואני רוצה להתחתן עם יהודיה? אין בעיה. הנוצרי רוצה להתחתן עם יהודיה? שכח מזה. הנוצרי רוצה להתחתן עם מוסלמית? שכח מזה גם, וחסר הדת שרוצה להתחתן… שיתכונן לכאב ראש רציני מלווה בסכומים גבוהים.

וזה ממשיך לכיוונים הרבה יותר גרועים. 

הצעת החוק הזו קובעת כי "המשפט העברי ישמש מקור השראה למחוקקים ולשופטים בישראל"

וזה דבר דבילי.

מדוע? כי המשפט העברי הוא דבר גזעני לחלוטין שתקוע בימי הביניים. דוגמא? בשמחה! לכו לרחוב בלסר אורי 1 ותקבלו משפט עברי כפי שהוא נראה כיום. אנחנו המדינה היחידה בעולם שמחשיבה את עצמה דמוקרטית ובה יש דבר שנקרא "עגינות", מצב שבו גבר לא מעוניין להיות עם אישתו יותר, אבל לא רוצה לתת לה להתגרש. מבחינת היהדות – בכיף! היא רכוש שלך (כן, טקס הכתובה הוא בעצם מסמך מסחרי שאתה קונה את אשתך כמו שקונים עגל) ואתה יכול פשוט "לתקוע" אותה בסיטואציה שאתה תתהולל והיא לא תוכל להתחתן. קיימים כיום מנגנוני איום על גברים שלא רוצים לתת גט, אך עדיין – עד שהגבר לא נותן גט, האשה שבויה.

המשפט העברי מתייחס לנשים בדיוק כמו שהיו מתייחסים אליהן בימי קדם, כדבר לא חכם, טיפשה, מפגרת. המשפט העברי הוא אנטי מובהק לכל דבר דמוקרטי ולכל דבר הקשור בשוויון זכויות או חופש כלשהו (כולל כמובן חופש ביטוי, חופש פולחן וכו'). 

במילים אחרות – הצעת החוק הזו רק תצעיד אותנו לאחור. לימים יותר חשוכים בהם רבנים ובאבות שלטו, לזמנים שהעם היהודי הסתכל (והתנהג) בבוז לכל מי שלא היה יהודי.

ב-3 השנים האחרונות במדינות מסביב לנו היו הפגנות רבות שהצמיחו את המושג "האביב הערבי" והמפגינים, תושבי ארצם, רצו לראות שינוי בשלטון, משלטון דיקטטורי או שלטון חונטה לשלטון שמורכב מנציגי העם. לא צריך ללכת רחוק, במצרים הם מנסים להפגין מחדש לאחר שהמנהיג הנבחר (מורסי) הדגים שיטות אסלמיות לשלטון תוך צפצוף ארוך על החוק האזרחי שם ועל מוסדות השלטון, וכאן בישראל – מפלגה דתית מנסה להחזיר אותנו לתקופת התנ"ך…

מדינת ישראל אינה רק מדינה של היהודים, אלא היא מדינה של כל אזרחיה, יהודים, ערבים ואחרים. אם חוק כזה יתקבל אז חופש שהושג עד כה יבוטל בהדרגה. חופש ביטוי? רק אם אתה לא פוגע ברגשות יהודיים. חופש פולחן? בכיף – בביתך, עדיף מתחת לאיזה שולחן. נשים? שיתלבשו כמו באיראן, שיסתמו את הפה ושלא יעזו לחלום על שוויון הזדמנויות. חילונים? לאט לאט נחזיר אותם "אל המקורות". 

חוק כזה – אסור שיתקבל.

ה"מחשב" החדש לחדר הילדים

ב-HP בשנה האחרונה שברו את הראש מה לעשות בקשר לחטיבת ה-PC שלא מוכרת מחשבים אישיים כבעבר. מיקרוסופט הוציאה את Windows 8 והמכירות אינן מלהיבות, בלשון המעטה וכולם מקווים שעם Windows 8.1 המצב ישתפר בעתיד, אבל עדיין, HP רוצים למכור כמה שיותר מחשבים…

הפתרון שהחליטו עליו ב-HP? לפזול לאלטרנטיבות.

ואיזה אלטרנטיבות יש? אובונטו מסובך מדי למשתמשים ביתיים עדיין ואין מספיק תוכנות למשתמש הפשוט (אני יודע, אני מסתדר מצוין עם לינוקס, אחותי לעומת זאת לא תיגע במחשב עם לינוקס), אבל יש משהו אחר מבוסס לינוקס שנמכר בכמויות גדולות…

כן, אני מדבר על אנדרואיד.

HP הוציאה את ה-Slate-7, טאבלט פשוט מאוד במחיר זול (150$). איך המכירות שלו? HP לא מדווחת אבל לא אופתע אם המכירות שלו הן חלשות, מכיוון שהוא נמצא בנקודה שיש לו הרבה מאוד מתחרים, החל מהגלקסי TAB, המשך בנקסוס 7 ועוד.

אז ב-HP החליטו להוציא טאבלט 10 אינטש עם מקלדת, הוא יצא באוגוסט, ובינתיים החברה מכריזה על מוצר חדש בקטגוריית ה-All IN One (ר"ת AIO). אלו הם המחשבים שבתוך המסך יש לך הכל מבחינת חיבוריות, מקלדת ועכבר. מי שהמציא את הקטגוריה היו (כרגיל) Apple, והמתחרים העתיקו.

אז תכירו את ה-Slate 21.

מדובר על מסך שבתוכו נמצא לוח עם מעבד Tegra 4, עם רמקולים סטריאופונים, אחסון 8 ג'יגה, 3 חיבורי USB, חיבור Ethernet ו-Wifi וכמובן גם Bluetooth ולשם שינוי גם כניסה לכרטיסי SD. ה-Slate 21 עובד על אנדרואיד 4.2.2.

המחשב הזה אינו נייד. אין לו אפילו סוללה כדי שיהיה נייד.

אז לשם מה צריך מחשב כזה? אני רואה מספר סיבות:

  1. מחשב לחדר הילדים: הילדים רוצים לגלוש בפייסבוק? לשוחח דרך Viber או WhatsApp? לשחק משחקים? לגלוש באינטרנט? לראות סרטים? הם יכולים לעשות זאת ללא מאמץ. הממשק הוא בדיוק אותו ממשק כמו במכשירי הסלולר מבוססי אנדרואיד, וכאן יש גם עכבר וגם המסך תומך במגע (10 אצבעות). בנוסף – המסך יכול להיות מוטה כלפי מטה עד 75 מעלות, כך שאם רוצים לעבוד כמו במצב טאבלט (ענק), זה אפשרי.
  2. מחשב למטבח: האמא רוצה לראות משהו באינטרנט? אפשרי, ואפשר לתלות את המחשב הזה ישירות על הקיר (יש לו תמיכת VESA לתלייה על הקיר).
  3. כמעט אפס תחזוקה: אין פה וירוסים, אין אפליקציה שנתקעת ודופקת את כל המחשב. במקרה שקורה משהו קטסטרופאלי, עושים Reset לפרופיל. נתקעה אפליקציה? אפשר למחוק לה את ה-Cache. 
  4. צריכים לערוך מסמך/ליצור מסמך? אפליקציית אופיס פשוטה כבר קיימת על המחשב ומי שרוצה תאימות 100% לאופיס של מיקרוסופט או שימוש באופיס 2010 (לדוגמא) יכול להתקין את CloudOn.
  5. רוצים להשתמש במחשב Windows שנמצא בחדר אחר? תוכנת Splashtop HD כבר מותקנת על ה-Slate. מספר שניות – ואפשר להשתמש.

בניגוד לעבר (כמו ה-Slate 7), ב-HP לשם שינוי יוצאים עם מוצר שהוא שונה ממה שקיים כיום בשוק. רבים כמובן יחשבו שאין צורך במחשב כזה ועדיף להשקיע את אותו סכום במכונת Windows (או Linux למי שמעוניין), אך אישית, ככל שאני חושב על כך לעומק, אני חושב שבהחלט יש צורך בדבר כזה בשוק. נכון, זה לא יכול להחליף מכונת Windows, אבל השאלה היא .. האם אתה צריך עוד מחשב Windows? במה אתה משתמש שמצריך Windows במחשב משני? זה לא בא להחליף Windows, זה בא לתת לך להריץ דברים מזדמנים שאתה צריך ואולי משתמש בזה בדרכים על טאבלט רגיל או על סמארטפון.

סקירה: אנדרואיד מיני PC

mini-pcלפני מספר חודשים כתבתי על ה-MINI PC המקלון הקטן מבוסס אנדרואיד שיכול לשמש כמערכת חלופית לטרמינלים זולים ואף לצפיה בוידאו ולשימוש באנדרואיד במקומות שונים וכפתרון שיכול לחסוך לא מעט כסף.

גם כותב שורות אלו רכש את המקלון הזה לפני מספר חודשים וזולת ניסיון קטן להדגים RDP עליו לחבר, לא השתמשתי בו כדי לבדוק איך הוא באמת. הנחתי אותו במגירה ושכחתי ממנו.

עד שהגיע יום שבת הזה, יום שבת שהיה מאוד משעמם… אז החלטתי לחבר אותו למסך, לחבר אליו עכבר ו… קדימה, הבה נראה כמה הוא מחזיק ומה הוא יכול לבצע…

מכיוון שבדיקות יכולות להתחיל היום ולהיגמר עוד זמן רב, החלטתי לבצע סימולציה של שימוש במכשיר אצל משתמש ממוצע שרוצה לרכוש מקל כזה: לצפיה בוידאו, גלישה ברשת עם דפדפן Chrome ואולי קצת לראות סרטים ביו-טיוב.

סביר להניח שאם תרצה לראות סרטים עם המקל הזה, תחבר אותו לטלויזיה עם כניסת HDMI (זו האפשרות היחידה שיש לך), וסביר להניח שהסרטים שיש לך אינם נמצאים על כרטיס SD או מיקרו SD (אין כניסה לכרטיסי מיקרו SD במקל שאני רכשתי) אלא נמצאים על מחשב מרוחק בתיקיה מסויימת ואותה תיקיה משותפת ב-SMB ב-Windows או Linux. רוצה לשלוט על המקל? תצטרך עכבר אלחוטי (חיבור Bluetooth ותצטרך Dongle לשם כך) או עכבר חוטי עם חוט.. ארוך. (יש דגם של המקל שנמכר עם שלט רחוק מסכן…).

אז איך המכשיר מגיב לכל הסיטואציות? בקצרה – ממש לא משהו. 

נתחיל בעניין פשוט: קליטת ה-WIFI של הראוטר שלך. למכשיר יש קליטה מאוד גרועה. כמה גרועה? אם יש קיר או 2 בין הטלויזיה לראוטר, אתה פשוט לא תצליח להתחבר לאינטרנט (למרות שהוא יזהה את הראוטר שלך ותוכל להתחבר אליו). אם חשבת לחבר מפצל USB ולחבר מתאם מ-USB לכרטיס רשת, יכולה להיות כאן הפתעה לא נעימה עבורך: רק חלק קטן מהמתאמים יכול לפעול על המקל, כך שאם אתה צריך חיבור אינטרנט, תצטרך שהראוטר ישב באותו חדר שהמקל נמצא.

הוספתי ראוטר (טוב שיש לי עדיין את ה-Linksys WRT54GL) והפעם המקל התחבר לאינטרנט בשמחה. 

רציתי לצפות ב-Netflix, אך מכיוון שאני גר בישראל, יש צורך או בתוכנת Hola או בחשבון VPN. אז  Hola לא פועל על המכשיר. מה עם VPN? המכשיר לא מציג את התפריט שניתן להיכנס ל-VPN דרכו, לשם כך יש צורך להתקין אפליקציה מה-Play Store שנקראת VPN Menu (שימו לב לא לאפשר לתוסף הפרסומות להתקין את עצמו, הוא מגיע כחלק מהאפליקציה). לי לא היה חשבון VPN פעיל ולכן ויתרתי. מסקנה? אם אתה רוצה Netflix, תדאג ל-VPN טוב.

מה עם וידאו? הכנתי לי תיקיה עם ערימה מכובדת של סדרות באיכות של 480P, 720P ו-1080P על מנת לבדוק אם ניתן לראות. בהתחלה התקנתי את תוכנת XBMC על מנת לצפות, אך אבוי.. התוכנה מגיבה עם המקל מאוד לאט, במיוחד אם אתה מפעיל את תוסף הכתוביות. כמה לאט? בקבצי 480P (כולם MP4 או MKV), הסינכרון בין אודיו לוידאו נעלם תוך שניות. 

עברתי מתוכנת XBMC לתוכנת BS Player (שבגירסה האחרונה שלה הוסיפו באופן "טבעי" תמיכה ל-SMB) והפעם הפעלתי כמה קבצים. המקל מנגן לא רע אך כשיש המון תנועה בוידאו (קחו את אנימציית הפתיחה של משחקי הכס לדוגמא) המקל פשוט מפיל המון פריימים, והוידאו מרצד לגמרי ב-720P. ב-480P פריימים נופלים אחת למספר רגעים.

מוידאו עברתי לגלישה עם דפדפן Chrome. מבחינת גלישה, המקל נותן ביצועים בינוניים ומטה. זמן הטעינה והרינדור דפים ארוך, ואם אתה גולל את הדף במהירות, תוכל לראות שחלקים רבים מפוקסלים ולוקח זמן עד שהדפדפן "מחליק" את אותם חלקים.

פה כבר עצרתי את הבדיקות. מהמקל הזה – לא יצא הרבה.

המקל עצמו אינו בעל כח עיבוד רציני. יש בו מעבד של Telechips מסוג ARM A5, עם 512 מגה זכרון ועם ליבה אחת. יש לך 8 ג'יגה (או 4 ג'יגה, תלוי בגירסה) של אחסון, ומבחינת מערכת ההפעלה (אנדרואיד 4.0) אינך יכול לשדרג למשהו יותר עדכני כי פשוט .. אין. 

למי המקל יכול להיות שימושי? לעניות דעתי – לאף אחד. המחירים כיום ירדו ובתוספת של כמה עשרות דולרים תוכל לרכוש מכשיר כמו OUYA שמגיע עם 1 ג'יגהבייט זכרון, עם מעבד TEGRA-3 ועם מספיק כח כדי להריץ כל מיני משחקים, וידאו וגלישה בצורה חלקה – והכל ב-99$. ישנם עוד כמה פתרונות שגם נעים בסביבות ה-$100, וכרגע הפתרונות הזולים הם לצערי גם גרועים מבחינת ביצועים וגם מבחינת המכשירים עצמם.

אם לעומת זאת אתה מחפש מכשיר זול לשים לילדים בחדר, או במטבח… קרא את הפוסט הבא שלי.

מיקרוסופט ופספוס קהל היעד

אם תשאלו כל חברת יעוץ גדולה על מכירות של טאבלטים בהשוואה למחשבים ניידים ונייחים בשנתיים האחרונות, תוכלו לשמוע שהצפי הוא שכבר בשנה-שנתיים הקרובות, הטאבלטים יעקפו את מכירות המחשבים הניידים. חברת IDC הוציאו דו”ח עם תחזית שב-2013 טאבלטים יעקפו את מכירות המחשבים הניידים ועד 2015 הם יעקפו מכירות מחשבים ניידים ונייחים יחד. הנה גרף שמראה את הדברים נכון לרבעון ראשון ב-2013:

IDC Tablets to outsell notebooks in 2013, all PCs in 2015

הסיבה לכך היא פשוטה: כשאפל הוציאו את האייפד הראשון, הם הצליחו להמציא את שוק הטאבלטים בכך שהם חשבו ברצינות על המשתמש, על הצרכים, סוללה, משקל, נוחות וכו’, ועד היום הם מכרו מיליוני מכשירים. מיקרוסופט לעומת זאת התעקשו ללכת על מעבדים של אינטל, על פתרונות שהיו כבדים (מבחינת משקל), לא נוחים, עם חיי סוללה קצרים, ובקיצור – הם היו סיוט למשתמש ומיקרוסופט ושותפיה לא הצליחו למכור כמעט כלום.

בשנת 2013 אנשים קונים יותר ויותר טאבלטים כמכשירים משלימים (וזאת במקום לרכוש מחשב נייד כמכשיר משלים). אנשים רוצים מכשיר שיהיה קל מאוד, שיתן ביצועים והכי חשוב – שיתאים למגע אצבע ושיהיו לו מספיק אפליקציות לבצע מה שהלקוח רוצה מבלי שהוא יצטרך ללכת למחשב שלו. מה שהתחיל בעבר כמכשיר לצפיה בסרטים וגלישה מזדמנת ברשת עם משחקים פה ושם, מצפים ממנו ליותר.

חברת ASUS היתה בין הראשונות לנסות טאבלט משולב עם מקלדת (סידרת ה-Transformer). זה הלך לאט אך בעולם זה צבר תאוצה משמעותית שגם המתחרים החלו לשים לב לכך (במיוחד HP) וסידרת הטאבלטים הזו נמכרת בהתאם לציפיות של ASUS, והם ממשיכים להוציא דגמים חדשים עם אותו עקרון. חברות אחרות שמשווקות מקלדות לטאבלטים כמו אייפד מוכרות מקלדות רבות (כך לפחות לוג’יטק טוענת), כלומר יותר ויותר אנשים מעוניינים להרחיב את הטאבלט שלהם ממצב של צריכת מידע – ליצירת מידע.

מיקרוסופט, גם כאן, הגיעה באיחור ניכר, והוציאה את טאבלטי ה-RT יחד עם שותפיה. נקודת המכירה המרכזית של ה-RT? “יש אופיס מובנה”, רק שהאופיס כמובן הוא קצוץ כנפיים כשפונקציות רבות חסרות, ואין לך את הרכיב העיקרי שבגללו אנשים “מכורים” לאופיס – אפליקציית ה-Outlook

כפי שציינתי, יותר ויותר אנשים מחפשים לעשות דברים דרך הטאבלט או דרך הסמארטפון שלהם, ואחד הדברים שאנשים מחפשים הוא Office או משהו קרוב לכך. כולם מכירים את Google Docs שמאפשר לך ליצור/לערוך/לצפות בקבצי מעבד תמלילים, מצגות ומסדי נתונים דרך הדפדפן או דרך תוכנה במכשיר הטאבלט/סמארטפון שלך. גם אפל רוצה להיכנס לשוק הזה והיא תשחרר בעתיד הקרוב את חבילת ה-iWork שלהם לשימוש דרך כל דפדפן מודרני, תהיה מערכת ההפעלה אשר תהיה.

מיקרוסופט, שעושה הרבה מאוד כסף מאופיס, החליטה לנקוט  בשיטה אחרת מהמתחרים. הם הרי שולטים בשוק ה-Office ולכן הם החליטו למכור את גירסת האופיס האחרונה במגוון גרסאות, כאשר ברוב הגרסאות אתה משלם תשלום חודשי עבור שרותי דוא”ל, אחסון קבצים, שרותי Server (כמו Exchange וכו’) לפי כמות המשתמשים. המכנה המשותף? לעבודה מלאה תצטרך את מחשב ה-Windows שלך עם תוכנת האופיס ויש גם גירסת Web שחסר לה פונקציות רבות (נסו עם גירסת ה-Web לבנות טבלה רצינית עם חישובים אוטומטיים מורכבים, לא תצליחו כי מיקרוסופט לא בנתה את זה בפנים. תרצו לערוך מסמכים במשותף עם חברים? גם זה לא קיים ועוד המון דברים שקיימים בגירסת דסקטופ לא קיימים בגירסת Web).

הפספוס של מיקרוסופט בקטע הזה הוא ברור: אנשים רוצים לערוך וליצור תכנים גם בדרכים וגם במקומות אחרים כשהמחשב שלהם לא לצידם, והם מעדיפים לעשות זאת בדפדפן. אישית, לא היתה לי בעיה לשלם מספר דולרים למיקרוסופט בחודש אם היה לי שרות כזה והייתי יכול לערוך וליצור מסמכים דרך הדפדפן כמו במחשב האישי שלי (במיוחד שהמחשב העיקרי שלי מריץ.. לינוקס).

לשמחתי, נראה שבמיקרוסופט מתחילים להתעורר ולא כל כך לאהוב את התחרות, ומה מיקרוסופט עושים כשיש תחרות? (בד”כ הם “משפצים” עובדות, אבל לא הפעם) – מתחילים לשנות דברים. הם שחררו לאחרונה גירסה סופר-מצומצמת לאייפון שמאפשרת לך לראות (פחות או יותר) מסמכי אופיס על הטלפון, ועריכה מאוד מאוד מינימלית.

הנה וידאו של Microsoft Garage, עם הדגמה של מה שהולך לקרות עם האופיס, והכל מתוך הדפדפן.

מחשבות על מק פרו 2013 החדש

new-mac-proלאחר 6 שנים וערימות של תלונות מצד צרכני אפל המקצועיים, מדוע אפל לא מעדכנת את סידרת ה-Mac Pro שלה, אפל אתמול הכריזה (חלקית) על הגירסה החדשה של מק פרו, כפי שאתם יכולים לראות משמאל. מה מחיר? אפל לא אמרה מילה בנידון, אבל הערכות של מומחים לפי המפרט שאפל פירסמה, מדברים על סכומים בסביבות ה-5000 דולר ומעלה.

מבחינת עיצוב, אין מה לאמר – חיצונית המוצר נראה מהמם (ואני ידוע כאחד שלא ממש חובב מוצרי אפל). המהנדסים של אפל בהחלט יודעים להמציא דרכים חדשות לעצב מחשב, לדאוג לקירור של הרכיבים וכו', וגם להיראות כדבר מושך על שולחן המעצב/גרפיקאי/מהנדס.

אז אם הייתי נותן ציון 10 מתוך 10 מבחינת תכנון ועיצוב המק פרו החדש, הייתי נותן הרבה פחות על המחשבה לגבי הלקוח הסופי, זה שיצטרך את המחשב וזה שמחפש בנרות המון כח עיבוד גרפי ו-CPU. כאן, לעניות דעתי, אפל לגמרי פספסו.

מבחינת יציאות, המחשב הנ"ל עשיר ביציאות Thunderbolt-2 החדש. יש לך 6 יציאות וכל יציאה אפשר לשרשר לה 6 ציודים נוספים (אם הציוד מאפשר שרשור, חלק גדול מהדיסקים החיצוניים לדוגמא לא מאפשר זאת עדיין). בנוסף ישנם 3 יציאות USB-3.0, וגם חיבור HDMI ו-2 חיבורי רשת 1 ג'יגהביט.

כל החיבורים האלו אומרים משהו אחד פשוט: אם אתה מתכנן לרכוש את המק פרו, תכין עוד הרבה כסף לקנות ציוד חדש שאותו לא תוכל להעביר מהמק פרו הישן שלך. יש לך מסכי 30 אינטש עם חיבורי DVI-DL בלבד? תצטרך לקנות מתאמים. לא סכום גדול (100$ בחנות אפל באינטרנט). רוצה להעביר דיסקים קשיחים? כרטיסי PCI אקספרס? אולי את הכרטיסים הגרפיים שהשקעת בהם המון? שכח מזה. (במיוחד אם אתה מבצע דגימות סרטים ממצלמות מקצועיות, כאלו שעדיין לא עברו לפורמטים של כרטיסים או מצלמות RED). אפל לא נותנת יותר בשום מוצר את הפתיחות להכניס כרטיסים, כוננים או כל דבר אחר למעט הרחבת זכרון.

המשתמש הממוצע המקצועי שצריך את המק-פרו, צריך המון זכרון והמון דיסקים בתור התחלה. זכרון ניתן להרחיב אבל דיסקים? אפל נותנת פתרון מבוסס פלאש של עד 1 טרה-בייט, וכל עורך מקצועי יכול לאמר לך ש-1 טרה זו בדיחה, במיוחד אם אתה עור תמונות בפורמט RAW או וידאו לא דחוס (או בקושי דחוס), כלומר אותה חברה שתרצה לרכוש מק פרו חדש, תצטרך להוסיף בדרך גם פתרון אחסון מבוסס Thunderbird, זה יכול להיות NAS, וזה יכול להיות פתרון אחר, אבל זה פתרון חיצוני, עוד קופסא שיושבת על השולחן. 

ומה בדבר גרפיקה? אפל לראשונה נותנת במק פרו 2 מעבדים גרפיים של AMD, ה-FirePro וכאן שוב לא ניתן לשדרג. החברה מעוניינת בכרטיסי ה-Quadro החזקים והחדשים של nVidia? נחמד, אבל אי אפשר לדחוף אותם למק פרו החדש. לא ניתן גם לשדרג לגירסה יותר מתקדמת של ה-FirePro וזו נקודה מאוד בעייתית לאלו שכבר עשו השקעה מאוד רצינית בכרטיסי Quadro (הם ממש לא זולים). 

גם מבחינת מעבד מרכזי אפל ביצעה שינוי. בעבר היו לך 2 מעבדי Xeon בכל מק פרו שרכשת. הפעם אפל החליטה לחתוך. מעבד אחד וזהו, ולא – לא ניתן להוסיף מעבד.

מבחינה טכנית, ה-Thunderbolt יודע להעביר PCI דרך הכבלים במהירות של 20 ג'יגהביט (או 40 אם משתמשים בסיבים אופטיים, אבל גירסה אופטית עדיין לא יצאה. חברת Corning תוציא בקרוב כבלים כאלו אך הם עדיין בתהליכי בדיקה של ה-FCC) כך שטכנית ניתן לבנות קופסא עם כמה מקומות לכרטיסי PCI EXPRESS ולדחוף לשם כרטיסים (כמו שיש כיום ל-Sonnet), אבל כיום אין עדיין קופסאות שתומכות ב-PCI EXPRESS 3.0, כך שיקח זמן עד שיצא פתרון כזה, וגם אז – הוא לא יהיה זול.

עם המק פרו החדש של אפל, מגיע ויכוח שסביר להניח שיקרה בחברות שהעובדים ידרשו מחשב כזה. העובדים יבקשו, ואנשי ה-IT יצטרכו לחשוב היטב אם לרכוש או לא. עם המק-בוק למיניהם ההחלטה קלה: מה הצרכים של העובד/מנהל, ואז מחליטים אם ללכת על AIR או על המק-בוק PRO. עם המק פרו לעומת זאת, יהיו הוצאות נלוות גדולות וגם החלטה מה לעשות עם פתרונות שרצים כרגע על המק פרו הישנים ולא ירוצו על המק פרו החדש (כרטיסי מסך, כרטיסי PCI אקספרס, מערכי RAID, דיסקים מכניים/SSD וכו').

מק פרו החדש, כפי שכתבתי בהתחלה, עדיין לא יצא והוא יצא כנראה לקראת ספטמבר/אוקטובר (והוא ייוצר ברובו בארה"ב, אגב) ואני די בטוח שהוא ימכר בכמויות נאות, אבל לא בקלות והקונים יצטרכו לחשוב היטב על ההשקעה הגבוהה. בעבר היית יכול לרכוש כרטיס או דיסק, לדחוף ולסגור עניין, היום אתה צריך כבר להשקיע בעוד לא מעט קופסאות.

גאווה 2013

pride-2013החל ממחר (ובמהלך סופ"ש) יתקיימו אירועי גאווה 2013 במקומות שונים בארץ, ורציתי לנצל הזדמנות זו לדבר קצת על גאווה, גאים, התקדמות ונסיגה בישראל.

בין אם אני סטרייט, גיי, בי-סקסואל, טרנסקסואל או אפילו א-מיני, דבר זה לא אמור לשנות לאיש מאומה זולתי. אותו הדבר בדיוק לגביך, קורא יקר. אחרי הכל, אדם תרבותי ופתוח צריך לדעת לקבל שאנשים שונים הם בעלי משיכה שיכולה להיות כמותו ויכולה להיות אחרת.

בישראל יש מצב מעניין: אם אדם לדוגמא הוא גיי והוא גר באחת מהערים הגדולות, עניין ה-Gay כמעט ולא רלוונטי מכל מיני בחינות (כמו השכרת דירה, מציאת בן זוג, מציאת שותף לדירה ועוד). גם אם תכיר בן זוג ותרצו לגור ביחד, תוכל למצוא דירה בעיר הגדולה כמעט ללא בעיה בהקשר למיניות שלך ולמה הינך נמשך. גם מבחינת מקומות עבודה, ברוב המקרים הנטיה המינית שלך לא תעניין את המעביד וברוב המקרים לא ידחו אותך בגלל נטיותיך.

מחוץ לערים הגדולות המצב פחות טוב. ככל שבאותה עיר יש יותר אוכלוסיה דתית/מסורתית, הסבלנות וההבנה כלפי מי שאינו סטרייט יורדת, ומהרגע שנודע לאנשים שאדם X הוא גיי או בחורה Y היא לסבית, ההתנכלויות מתחילות. את השנאה/תועבה כלפי כל מי שאינו סטרייט, מקבל אותו קהל מסורתי/דתי (לא כולם, אך חלקם הגדול) מהתורה, בכל מה שדובר על משכב זכר (כמובן שמי שכתב את התורה מראה בורות בזואולוגיה, והעובדות הפשוטות שבעלי חיים שונים, החל מציפורים, קופים, כלבים, דולפינים ועוד, גם אצלם קיים מצב לחלק מהם שהם "גייז" – מתחמקת מעיני הכותב, כמו העובדה שגבר מתאהב בגבר אחר או נמשך מינית אליו הם דברים שלא רלוונטיים ל"יתגבר על יצרו" [הפתרון המוצע ע"י חז"ל]). זו אגב הסיבה שתל אביב היא העיר עם הכי הרבה גאים/לסביות/טרנסקסואליות בארץ – הצעירים הללו פשוט בורחים מהערים שהם גרים שם למרכז.

מבחינת יחסים בין המדינה לאזרח, גם כאן המדינה לא התקדמה רבות, ולמען האמת, היתה נסיגה שקרתה רק לפני מספר חודשים, כאשר מפלגת "יש עתיד" שפרסמה במצע שלה שהיא תפעל להכרה רשמית בנישואים חד מיניים ונישואים אזרחיים – ביצעה נסיגה טוטאלית והדבר כלל לא מוזכר בהסכמים הקואליציוניים, וכשיש מפלגה גדולה כמו "הבית היהודי", אותה מפלגה לא תאפשר שום פשרה או חקיקה שתעזור לאותם זוגות, וכך שוב "יש עתיד" עבדו על הציבור שהצביע עבורם בגלל נושאים אלו.

מבחינת אימוץ ילדים, היתה בשנה האחרונה התקדמות מסויימת, כאשר בית המשפט העליון קבע כי הורים גאים (הומואים או לסביות) שאימצו ילדים בחו"ל ויש להם את כל המסמכים המאשרים זאת, יוכלו להירשם כהורים מאמצים בישראל על כל המשתמע מכך. יחד עם זאת, עדיין הבעיה קיימת בארץ כאשר זוג חד מיני רוצה לאמץ ילדים מישראל, המדינה לא מאפשרת זאת (שוב, עקב סיבות תיאולוגיות עם נסיבות של "חשש לילד שיגדל ללא אבא ואמא רגילים", וזאת למרות שמחקרים רבים מראים חד משמעית שילדים שגדלו להורים חד מיניים התפתחו בדיוק כמו אצל הורים הטרוסקסואליים).

מבחינת פונדקאות, המצב נהיה יותר גרוע ולא רק בארץ. מדינות "פופולריות" לפונדקאות כמו הודו, אסרו פונדקאות להורים הומואים. מבחינת החוק בישראל, שוב הדת היהודית משפיעה על החוק והוא מתיר פונדקאות אך ורק לזוגות סטרייטים, ובישראל ישנו גם החשש (הארכאי) שהילד יהיה "ממזר" (דבר שלא מוכר בשום מקום מודרני יותר, אגב). עוד פרטים על פונדקאות הומו לסבית ניתן למצוא בערך הנ"ל בוויקיפדיה.

בסיכומו של דבר, מצב ההומואים ולסביות בכל הקשור לסוגיות אזרחיות וחוקיות השתפר מעט בהשוואה לשנה שנתיים אחורה, אך עדיין הדרך ארוכה. מדינת ישראל היא מדינה שמנסה "ללכת עם ולהרגיש בלי", והמדינה נותנת לפסיקות והלכות דתיות לקבוע איסורים ארכאיים על סיטואציות שקיימות כיום, תוך התעלמות כמעט מוחלטת מלוגיקה פשוטה. כך לדוגמא, המדינה מונעת אימוץ של ילדים מקומיים להורים חד מיניים וזאת למרות שהורים חד מיניים בד"כ מרוויחים יותר ויכולים לתת יותר לילד מאומץ ובכך לאפשר לילד המאומץ הזדמנות הרבה יותר משמעותית להצליח. תירוצים של "טראומות" הן לא יותר מאשר תירוצים טפשיים – מה קורה לילד שהוריו הסטרייטים אינם מדברים אחד עם השני, רבים או שהאב מרביץ לאם או לילדים או גם וגם?

הדרך היחידה להתקדם בכל הנושאים הנ"ל תהיה כרוכה בבית המשפט, וספציפית בית המשפט העליון. כל ממשלה שתקום תכלול בקואליציה שלה מפלגה דתית כלשהי ואותה מפלגה תמיד תאיים לפרוש אם יהיו רפורמות בנושאים הנ"ל, זו הסיבה ש-61 שנה המדינה קיימת ועדיין אינני יכול להכיר מישהי ולהתחתן איתה חתונה אזרחית פה בישראל ושמשרד הפנים יכיר בכך, ובוודאי שלא חתונות חד מיניות. 

ולכן אני מעוניין לאחל לחבריי ההומואים, לסביות, בי-סקסואליים, טרנסקסואליים – חג גאווה שמח, מי יתן והמדינה תתחיל להתעשת ותתחיל להקשיב לקול ההגיון ותקל על חייהם של הלהטב"ים.

דעה: DRM – כן או לא ומתי?

אנחנו נמצאים היום בשנת 2013 ועדיין יש לנו בעיה מהותית בכל הקשור לזכויות קניין רוחני מכל מיני כיוונים. מהצד של יצרן התוכן, חברות רבות עדיין מתייחסות לצרכן הסופי כגנב פוטנציאלי, כאשר מדי פעם מעלים כל מיני נציגי מדיה הצעות דרקוניות כדי להעניש גנבים פוטנציאליים וגם סתם כאלו שהורידו איזה קובץ מבלי לדעת שיש עליו זכויות יוצרים. רק לפני מספר ימים הציע בכיר בחברת מדיה ידועה להתקין בתוך מחשבים חדשים תוכנה בתוך מערכת ההפעלה שתסרוק אחת למספר ימים את המחשב ואם היא תמצא קובץ גנוב, היא תנעל למשתמש את המחשב עד שהוא יצור קשר, ישלם קנס ורק אז יפתח לו המחשב, ממש Ransomware בפעולה. ההצעה הזו כמובן לא זכתה לתמיכה אבל אפשר ללמוד מזה מה קברניטי האולפנים, MPAA, RIAA ושאר חולירות רוצים להכניס לנו.

המצב כיום מבחינת תמיכת DRM בחומרה ובתוכנה עדיין גרוע. אם מחר לדוגמא ארצה ליצור ולמכור תוכן מוגן, אצטרך מספר מערכות הגנה כי מערכת אחת שרצה על מערכת הפעלה אחת לא מדברת עם מערכת אחרת. כך לדוגמא ה-DRM של אפל לא מדבר עם DRM של גוגל וה-DRM של מיקרוסופט לא מדבר עם כלום חוץ ממערכות הפעלה של מיקרוסופט. (יש חריגים כמובן, ה-DRM של מיקרוסופט מיושם ע”י Netflix במערכות הפעלה אחרות בנגן של Netflix אולם לא ניתן להשתמש בו במערכות עצמן עבור ניגון קבצים ומדיה "זרה" של חברות תוכן אחרות).

ישנו נסיון של מיקרוסופט וגוגל להכניס סביבת DRM פתוחה (הכוונה הקוד של המערכת יהיה פתוח כחלק מהקוד של הדפדפן כרום, אבל ההגנות עצמן יהיו בעצם BLOB סגור), אך יש לכך מתנגדים רבים.

לעניות דעתי, יש מקום ל-DRM במקום מסוים, ובמקום אחר ה-DRM רק מזיק ורק דופק את הלקוח. להלן 2 הסיטואציות העיקריות:

  • ניגון תוכן מיידי/תוכן מושכר לזמן קצר: אם שכרת פרק מסידרה או סרט, יש צורך ב-DRM אחרת בעל הזכויות פשוט לא ימכור לך אותו. במקרים כאלו יש הגיון ל-DRM. כיום אם תרכוש סידרה או סרט דרך Google Play (אם אתה תושב ארה”ב כמובן), הסרט ינוגן דרך יוטיוב, כי יוטיוב כבר משלבת DRM די חזק בנגן שלה. היתרון הגדול בנגן של יוטיוב הוא שהוא רץ על כל מערכות ההפעלה, ואין צורך בתוספים שונים כדי לנגן מדיה מוגנת שנקנתה מגוגל. במקרים כאלו גם אם המוכר (גוגל לדוגמא) פושט רגל, הלקוח לא ניזוק כי הקובץ היה מושכר מראש לזמן קצר. סיטואציה זו, אגב, לא קיימת כיום.
  • סרטים/פרקים לרכישה קבועה: פה דווקא ה-DRM רק מזיק לצרכן. בכל פעם שאתה מנגן את התוכן שרכשת, הנגן מבקש מהשרת לבדוק אם הקובץ חוקי וקנוי על ידך, ובמידה ולא – הוא לא ינגן. מה קורה אם מוכר התוכן נרכש ע”י חברה אחרת או פושט רגל? תשאלו לקוחות שרכשו סרטים ומדיה סגורה המופעלת ע”י ה-DRM של מיקרוסופט (PlayForSure, זכור למישהו?) – הם פשוט מצאו את עצמם עם קובץ שאי אפשר להריץ אותו והכסף הלך.

חברות המדיה הגדולות יודעות ומודעות לכך שהגנות DRM נפרצות על ימין ועל שמאל. ב-Netflix לדוגמא, הם חוו פיראטיות תוך 24 שעות מאז ששוחררה הסידרה House of cards והפרקים הופיעו באתרי הטורנט השונים, ולמרות זאת חברות המדיה דורשות מצד חברות השכרת המדיה DRM חזק או ש-No deal. חברות התוכנה לעומת זאת מנסות לשמור על חופשיות כלשהי בדרגות שונות. מיקרוסופט לדוגמא היא הגרועה ביניהם: קובץ שרכשת/שכרת במחשב אחד, לא יכול להתנגן במחשב שני אלא אם חברת ההשכרה ממש התעקשה מול מיקרוסופט (כמו מה שקרה עם Netflix, רק שבמקרה דנן מדובר על Streaming). אפל קצת יותר גמישה ומאפשרת לך לנגן את המדיה שרכשת על 5 ציודים שונים (של אפל או על Windows Desktop, לא על מכשירים מבוססי אנדרואיד או כל מערכת הפעלה אחרת). גוגל היא הכי “ליברלית” ואתה יכול לנגן Stream או קובץ שרכשת על 10 ציודים שונים (כולל אייפון, אייפד, מכשירי אנדרואיד, מק, לינוקס ו-Windows). נקודה אירונית: כשאתה קונה סרט, או פרק בסידרה ב-iTunes, אינך יכול לצפות בו דרך חיבור HDMI מהאייפון או האייפד כי אפל ביטלו אפשרות כזו. אם לעומת זאת תוריד את אותו קובץ כטורנט, תוכל לצפות בו בלי שום בעיה באייפון/אייפד או בטלויזיה שמחוברת לציודים אלו.

אני בספק אם נראה בעתיד מצב בו חברות יוותרו על DRM טוטאלית. יש ויתור מסוים בקבצי אודיו הן אצל אפל והן אצל גוגל (הקבצים שאתה קונה מקודדים ב-AAC ללא DRM אולם פרטיך מקודדים בתוך הקובץ כך שאם תפיץ, הם ידעו שהקובץ הגיע ממך), אבל ויתור זה עדיין לא הגיע לעולם הוידאו, שם ה-MPAA מכתיב מה יהיה ואיך. יחד עם זאת, אם נגזר עלינו לחיות עם תוכן מוגן, עדיף שעניין ההגנה יהיה מסודר כסטנדרט ולא יהיה קנייני של חברה זו או אחרת ויפעל על ציוד אחד ולא על אחר.