יאיר לפיד – ביבי 2.0?

Lapid_2013

בשנה האחרונה אני עוקב אחר יאיר לפיד מהצד הציבורי שלו. מה הוא אומר, מה אומרים עליו, מה הוא מנסה להציג ואיך הוא מנהל את קמפיין הבחירות שלו ושל מפלגתו. אחרי ש-יש עתיד זכו בבחירות, עקבתי יותר מקרוב בדף שלו וכל מיני מקומות באינטרנט לגבי הפעילות של מר לפיד ופחות לגבי הפעילות של מפלגתו “יש עתיד”.

יאיר לפיד הבטיח לנו “פוליטיקה חדשה”, דרך חדשה בה “האדם העובד” נמצא במרכז, וכמובן איך אפשר לשכוח “שוויון בנטל”…

אני רוצה ברשותכם להתרכז יותר בחלק התקשורתי של יאיר לפיד, וכאן אני מוצא משהו מאוד מעניין: לפי ההתבטאויות, הכתיבה והתגובות של יאיר לפיד בתקשורת המיינסטרים וברשת, נראה לי שיאיר לפיד למד ממש ביסודיות את ביבי נתניהו, העתיק אותו ושיפר דברים. הנה דוגמאות:

  • יאיר, כמו ביבי, מתייחס במקרים רבים בפוסטים שלו בפייסבוק ובנאומים שלו בזלזול לתקשורת. לאחרונה לדוגמא הוא ציין במרכאות כי הוא “בילה בחופשה”, כרמז לכך שלא מדובר בשום בעיית זמנים ותזמון, אבל אם יאיר היה מסתכל בפיד שלו עצמו הוא היה רואה שהצוות שלו משדר מסרים כפולים.
  • יאיר נואם ומצהיר כל מיני דברים במגוון הזדמנויות, דברים שהם אינם נכונים. הוא אמר לציפי ליבני לדוגמא כי עניין 2 המדינות ל-2 עמים כתוב בהסכמים הקואליציוניים כחלק מקווי יסוד של הממשלה. זה לא נכון, כל עניין 2 המדינות אינו מוזכר בהסכמים הקואליציוניים, ובכלל ההסכמים הקואליציוניים לא כוללים דברים רבים שהיו באג’נדה הרשמית של “יש עתיד” כמו נישואים אזרחיים ועוד, דברים שנעלמו להם כבמטה קסם לאחר ש”יש עתיד” נבחרו.
  • יאיר דיבר על “פוליטיקה חדשה” ועל “דו שיח”, אבל בכל הקשור למשרדו (האוצר), יאיר התגלה כאחד שעוקף את ביבי (הישג לא קל!) בלהיות לחיץ. עופר עיני נכנס לשיחה עם לפיד, ויוצא אחרי שעה כשכולו חיוכים, כי לפיד בסוף לא מכליל שום דבר מהתוכנית הכלכלית שלו כלפי עובדים שההסתדרות מייצגת אותם, וכך נציגי גופים רבים אחרים שנכנסו ללפיד יצאו מחויכים וללא גזירות.
    בכלל, בכל הקשור לאוצר, יאיר לפיד לפני שנבחר קטל על ימין ועל שמאל את מדיניות הממשלה והאוצר, אולם לאחר שהוא נכנס, הוא ממשיך בדיוק באותו מסלול של שטייניץ וביבי עם קיצוצים וללא שום מנועי צמיחה.
  • יאיר דיבר רבות על “שוויון בנטל” גם מהחרדים, ולשם כך הוא “נילחם” כדי לגייס אותם וכדי שהם יקבלו הכשרה מקצועית ולימודים חופשיים, אך מי שמבין בפוליטיקה מבין שכל מה שיש לנו כאן זה רעש וצלצולים. מתי אותו גיוס יתחיל? עוד 4 שנים. בהתחשב בכך שממשלה בישראל מחזיקה בין שנתיים וחצי ל-3 וחצי, ובהתחשב בכך שהחרדים בהחלט יפנימו לקחים מהבחירות האחרונות ויגייסו עוד כמה אלפי מתים להצביע (מי אמר שאין תחיית המתים?) כך שאם הם יכנסו לממשלה הבאה, הסעיף הראשון שהם ירצו יהיה ביטול מיידי של כל עניין הגיוס, וכך כל התוכנית של לפיד תלך לפח.
  • “שפיכה מוקדמת” – לפיד יוצא לעיתים מוקדם מדי לתקשורת מבלי לחשוב לעומק על המצב ואיך הוא יגיב. השבוע היתה דוגמא מצויינת: “יש עתיד” רצתה סנקציות פליליות על חרדים שיברחו מגיוס, בוגי יעלון רצה סנקציות כלכליות בלבד. ב”יש עתיד” החליטו לפוצץ את הכל ולפיד רץ למיקרופונים להודיע שאו שיהיו סנקציות פליליות או שהממשלה תתפרק. ביבי הורה לבוגי “להגיע להסכמה” ובוגי הגיע להסכמה. לפיד ו”יש עתיד” הכריזו על נצחון, אבל מי שהתעמק טיפ טיפה ב”נצחון” ראה שמי שבאמת ניצח היה … בוגי. בהסכם כתוב עכשיו שמי שמחליט על סנקציות פליליות אם להפעיל או לא הוא … שר הבטחון, ובמקרה הזה שר הבטחון הוא .. בוגי יעלון. כך קרה שבוגי קיבל מה שהוא רצה, לפיד לא יצא חכם מהקטע הזה…

לפיד משתמש באינטרנט להעביר את מסריו מעל ראשה של המדיה המסורתית והוא מעסיק צוות שלם שעונה לדף הפייסבוק שלו (ומגיבים בטוקבקים בשכר?). מה שעדיין חסר שם היא מחשבה מחוץ לקופסא. כך לדוגמא עניין גיוס החרדים שלפיד כל כך דוחף, היא הזדמנות מעולה למשרד הבטחון לדרוש עוד כמה מיליארדים כדי “לבצע התאמות”. גיוס החרדים לא יעזור לצה”ל כי מתגייס חרדי חסר יכולות רבות בהשוואה למתגייס חילוני (מתמטיקה, אנגלית וכו’) וצה”ל לא צריך לשמש כבית ספר ללימודי ליבה. במקום זה אפשר לדאוג לשרות אזרחי חובה שבבוקר אותו חרדי ישרת באותו שרות אזרחי ובצהרים הוא ילמד לימודי ליבה, אפשר אפילו לשלב את המורות הדתיות שעושות שרות לאומי בכך שילמדו את אותם חרדים ובכך לחסוך כספים. בערב אותו חרדי יכול ללכת לכולל וללמוד תורה אם הוא רוצה. על רעיון כזה לא חשבו ב”יש עתיד” ואני תוהה מדוע.

יאיר לפיד הבטיח “פוליטיקה חדשה”, ותוך זמן קצר מאז הוא נכנס לפוליטיקה, הוא מתנהג בדיוק כמו פוליטיקאים אחרים. הבטחות שניתנו לפני הבחירות נעלמו להן לאחר הבחירות. “האדם העובד” שהיה אמור להנות מפירות התוכנית הכלכלית של “יש עתיד” נהפך ל”אדם אובד” שחוטף מכל צד העלאות מסים שונות מבלי שאותו מעמד ירוויח מכך משהו. כיסי השומן שלפיד הבטיח לטפל בהם כלל לא מטופלים, ובינתיים כל טריק שלפיד ניסה לעשות לחרדים נכשל, הם הראו לו מי שולט יותר בפוליטיקה ובהסכמים, גם כשהם באופוזיציה.

אם לפיד רוצה באמת פוליטיקה חדשה, הוא צריך יותר דיאלוג עם הציבור וגם עם האופוזיציה. שלי יחימוביץ’ הציגה אתמול טבלה מהיכן ניתן לקצץ מבלי לדפוק את אותו “אדם עובד”. נכון, לא כל הסעיפים יניבו רווחים (לדוגמא: מס ירושה? אם לאב יש כמה מיליונים או עשרות מיליונים להוריש לילדיו, הוא ישכור את טובי רואי החשבון כדי למצוא חורים ולשלם למדינה גרושים), אבל יש סעיפים אחרים שכדאי לתת עליהם את הדעת ואולי כך יהיה ניתן להעיף חלק מהגזירות הכלכליות. צריך מחשבה מחוץ לקופסא, והכי חשוב – צריך להיות אמיתי וכן עם הציבור אם אתה רוצה פוליטיקה חדשה.

טאבלטים משולבים מבוססי אנדרואיד – הדור הבא

מי שעוקב אחרי הטאבלטים שיוצאים עם אנדרואיד, בוודאי מכיר את הסצינה: רוב הטאבלטים מבוססי אנדרואיד שישנם כיום זהים (פחות או יותר) בין יצרן ליצרן, כאשר החברה היחידה שעד היום הוציאה משהו שונה היתה ASUS עם סידרת ה-Transformer שלה, כאשר בחלק מהדגמים ישנה מקלדת (שמשמשת גם כסוללה נוספת וחיבורים נוספים) בחבילה ובדגמים אחרים יש אפשרות לחבר מקלדת שעולה תשלום נוסף.

 

בעבר, אם יצרן היה רוצה להוציא טאבלט עם מקלדת (טאבלט משולב), הוא היה צריך לתכנן אותו פחות או יותר מאפס, את כל ענייני החיבוריות (פורטים), שילוב סוללה נוספת, הטענה כפולה וכו’. הבעיה המרכזית שבגינה רוב החברות לא הוציאו טאבלט כזה היא לא בעיה טכנית אלא בעיה כלכלית: האם יש לכך שוק? ב-ASUS חשבו שכן והם מכרו עד היום כמעט לא רעה של טאבלטים כאלו. חברות אחרות לעומת זאת, לא ממש התרשמו ולא הוציאו כאלה.

מיקרוסופט, שיצאה עם ה-Windows 8 RT (שזה בעצם Windows 8 למעבדי ARM) גרמה מבלי להתכוון לכך – לשינוי מהותי בשוק הטאבלטים, שינוי שאנו נראה אותו כבר במהלך החודשים הקרובים.

כמעט כל החברות (למעט HP ו-Acer) הוציאו טאבלטים משולבים עם Windows 8 RT, אך רובן ראו איך ההשקעה יורדת לטמיון. אנשים לא רצו לרכוש טאבלטים כאלו כי אי אפשר להריץ אפליקציות צד שלישי שרצות על X86 ב-Windows. החברה שנכנסה לשוק הזה לאחרונה כדי להציל קצת את מצב הטאבלטים המשולבים היא אינטל, עם מעבדי Atom חדשים, מה שנותן ללקוח הקצה להריץ אפליקציות במהירות בינונית (ביחד למעבדים כמו i3,i5,i7) ובמחיר שפוי משהו. הקומבינציה הזו גם מאפשרת לחברות להוציא גם טאבלטים יותר קטנים (7 אינטש) במחיר זול (יחסית, יחסית, לא במחירי הנטבוק שהורגלנו אליהם בעבר).

הנסיון שחברות צברו במהלך תכנון טאבלטים ל-Windows 8 יצר עבורן הזדמנות להיכנס לשוק ש-ASUS היא השחקנית היחידה בו, רק שהפעם העלות של אותן חברות היא כמעט כלום: Windows 8 RT רץ בדיוק על אותה חומרה שאנדרואיד 4.1/4.2 רץ, כך שכל מה שהמהנדסים צריכים לבצע הם שינויים מינוריים (להעיף את כפתור ה-Start ממסך הטאבלט ולשנות מקש או 2 במקלדת), להתקין אנדרואיד ודרייברים (כיום כל יצרני החלקים לטאבלטים תומכים באנדרואיד, כך שאין צורך לשכור מתכנת שיתחיל לכתוב דרייברים מאפס לציודים), אולי להוסיף כמה אפליקציות צד ג’ ולשלוח את זה לייצור המוני בסין.

לאחר ASUS, החברה הבאה שהולכת להוציא מוצר משולב כזה היא חברת HP (שנכנסת יותר ויותר לתחום האנדרואיד) עם ה-Slatebook X2 שלהם. מדובר על טאבלט עם:

  • מסך FULL HD
  • מעבד Tegra 4
  • זכרון אחסון מובנה של 64 ג’יגהבייט
  • 2 סוללות ומקלדת – באותה חבילה
  • כניסת מיקרו SD וכרטיס SD
  • 2 חיבורי USB וחיבור HDMI מלא

ב-HP גם החליטו "להיכנס חזק" ב-ASUS מבחינת תמחור. הדגם המקביל של ASUS לתצורה כזו (רק עם 32 ג’יגהבייט ועם מעבד טגרה 3) עולה כ-500 דולר. הגירסה של HP עם המפרט לעיל? 479$, כלומר אתה מקבל כמות אחסון כפולה, מעבד מהדור הבא ומשלם פחות מהדור הנוכחי. גירסה זו, אגב, תצא רשמית באוגוסט.

בשלב זה יש כבר שמועות ש-Acer ו-Dell (וגם גירסה מעודכנת מ-ASUS) וכמובן Lenovo – הולכים להוציא דגמים כאלו וסביר להניח שהם יוכרזו במהלך יוני-יולי (השנה), כך שאם חשבתם לרכוש טאבלט עם מקלדת, אני ממליץ להמתין מעט.

החברה היחידה שממשיכה להתעלם מההתפתחויות האלו היא דווקא יצרנית האנדרואיד.. גוגל. גוגל מעדיפים שאם אתה קונה איזה משהו זול לגלישה באינטרנט ואתה רוצה איתו מקלדת, קנה לך מחשב קטן מבוסס Chrome OS כמו ה-Chromebook שמייצרים סמסונג, HP, ACER ולנובו. בשום מצב לא אנדרואיד, שאותו הם מייעדים למגע בלבד. אישית אני חושב ששילוב כרום OS ואנדרואיד יכול לתת דבר מאוד מוצלח (כמות ענקית של אפליקציות באנדרואיד יחד עם דפדפן מאוד חזק), אבל הם מעדיפים לבדל בין המערכות, גם כשזה גורם לחברה כמו גוגל למכור מחשב עוצמתי שכל מה שהוא מריץ הוא .. דפדפן, במחיר של 1300 דולר.

האם ראש הממשלה שודד את הקופה הציבורית?

לעיתים נדמה כי אין לראש הממשלה, לאישתו או ללשכת ראש הממשלה (שעובדת תחת הוראותיו של ראש הממשלה) גבול לחוצפה בכל הקשור להוצאות. המילה "ניצול" מחווירה כשרואים את המספרים. חוצפה? עזות מצח? עושה בקופה כבשלו? אתם תחליטו. 

אז קודם כל אני רוצה להבהיר משהו לגבי פוסט זה: לא מדובר פה בפוסט "קוטל ימין" "מלקק לשמאל" או דברים כאלו. אני מדבר איתכם במספרים, ואם זה היה ראש ממשלה מהשמאל, הוא היה חוטף אותו דבר.

רק לפני מספר ימים פורסם בעיתונות ובאינטרנט על דרישה של לשכת רה"מ להתקין מיטה זוגית במטוס כי .. ראש הממשלה צריך לטוס 5 שעות והוא צריך לנוח (דרישה ששום ראש ממשלה קודם, כולל הנצלנים ביותר לא העזו להעלות!). העלות? כמעט חצי מיליון שקלים. בסוף ראש הממשלה ירד מהנושא והלשכה הכניסה ספין חדש כדי לשנות נושא (הוצאות של פרס), אבל רבים מחובבי נתניהו שוכחים שזו אינה פעם ראשונה שביבי מעלה את אותה דרישה. נחזור 3 שנים אחורה ו…פעמיים נוספות ביבי ביקש מיטה, ב-2010, 2011 (תסתכלו כאן). הדבר מרגיז, במיוחד אם מסתכלים על מחלקה ראשונה או מחלקת עסקים, שבהם ראש הממשלה מקבל כסא שיכול להישען אחורה עד מצב מיטה. היה אפשר להבין אם ראש הממשלה היה מבקש כסאות כאלו במטוס הממשלתי הרשמי, אולם במקרה דנן מדובר על חכירה של מטוס אזרחי והתקנה מיוחדת ולאחר מכן פירוק. בימים של קיצוצים אכזריים, לראש הממשלה כלל לא אכפת מההוצאה הנכבדה, כך נראה, ומה שהכי מוזר, זה שאנשי עסקים רבים טסים כבשיגרה טיסות טרנס אטלטניות, ואף אחד מהם לא בא בטענות על עייפות כי .. אין מיטה זוגית במטוס..

אבל המיטה במטוס … זה רק הסיפתח.

בימים האחרונים פורסמה רשימת ההוצאות של משפחת נתניהו (בעקבות המאבק של הסטודנטית אוריאן ויצמן). גם רביב דרוקר קרא את הדברים והוא נזכר שבעבר שגם הוא קיבל בעקבות בקשה לחופש מידע את ההוצאות. הוא קיבל לשנת 2011 והמספרים … מעניינים.

מסתבר לדוגמא שהמדינה שילמה סכום שערורייתי של 329,000 שקל על תחזוקת ביתו של ביבי בקיסריה. בהתחשב בכך שראש הממשלה ומשפחתו גרים רוב הזמן במעון הרשמי בירושלים ולעיתים בביתם הפרטי שנמצא ליד המעון הרשמי (שניהם בירושלים), אני תוהה על מה שולם הסכום הנ"ל? הבית לא מלכלך את עצמו ואינו מושכר, כך שאיש לא נמצא שם רוב הזמן.

מה עם הוצאות טלפון? טוב ששאלתם. זוכרים את אותו בית ריק בקיסריה? המדינה שילמה בחודש כ-6000 שקל על קו נייח! תחשבו על המספר הזה. אדם ממוצע מקבל חשבון על מאות שקלים בחודש והוא משתמש בקו, פה איש לא משתמש בקו ובכל זאת 6000 שקל משולמים מדי חודש! אני די בטוח שאם אתם הייתם מקבלים חשבון ובו נוספה הסיפרה 0 לחשבון הטלפון שלכם, הייתם עורפים את ראשו של הנציג שהיה מעז להתווכח איתכם על הטעות, אבל בלשכת ראש הממשלה שילמו בלי שום בעיה..

אבל עלילות הבית בקיסריה לא מסתיימות כאן. המדינה שילמה מדי חודש 10,000 שקל למנקה של אותו בית שכמעט תמיד ריק! על מה? על ניקוי אבק? על לכלוך לא קיים? אף אחד לא בודק, זה משולם למאן דהוא.

עלילות הבית ממשיכות והמדינה משלמת עלויות תחזוקה של כ-75000 שקל על ביתו הפרטי של ראש הממשלה! להזכירכם, מדינת ישראל לא משלמת תחזוקה על אף בית בבעלות פרטית ופה המדינה משלמת בלי שום בעיה.

אם אתם חושבים שלחוצפה יש גבול, טעיתם. משפחת נתניהו רצתה שהמדינה תשלם גם על המים שבבריכה הפרטית של משפחת נתניהו! 

מה שאינני מבין מכל העניין הוא: היכן הביקורת? היכן מבקר לשכת ראש הממשלה? מדוע המבקר אינו מרים קול על חשבונות תמוהים? מדוע המדינה צריכה לממן שיפוץ ביתו הפרטי של ראש הממשלה? האם יש חשבונות טלפון מנופחים? האם מישהו בדק מדוע הם מנופחים? אין קול ואין עונה…

ההבדל בין נורמות ציבוריות ראויות לבין התנהגות משפחת נתניהו הוא הבדל של שמיים וארץ. מעולם לא היה ראש ממשלה שביקש תקציב של 10,000 שקל על .. גלידה למען ראש הממשלה, או 50,000 שקל למסעדה (רק כי ביבי אהב את האוכל שם, בלי מכרז ובלי נעליים).

ראש הממשלה מציג את עצמו כ"מגן העניים" מדי פעם בנאומיו בתקשורת. אדם כזה שמכניס את ידו עמוק עמוק לתוך הקופה הציבורית אינו מגן על שום עני. הוא ואישתו מנצלים את קופת המדינה בלי בושה ובלי שום דין וחשבון! אני יכול בהחלט להבין שההתנהגות הזו נראית נורמלית בדיקטטורות שונות בעולם, אבל כאן בישראל אנחנו דמוקרטיה (אני מניח…), ועדיין אף אחד לא נותן את הדין על גזל הקופה.

התקציב והשקרים

אם יש נושא שלא יורד מסדר היום הוא עניין הקיצוץ בתקציב ששר האוצר לפיד וראש הממשלה ביבי רוצים להעביר. רבות כבר נאמר בנושא והייתי מעוניין לשתף את הקוראים בכמה דברים.

אם תלכו לכל רופא, פסיכלוג או מטפל כלשהו, ותרצו לטפל בבעיה כלשהי, אותו מטפל/רופא/פסיכולוג יאמר לכם שהשלב הראשון בטיפול הוא הפסקת ההכחשה והתעמתות עם העובדה שיש בעיה. לטאטא את הדברים מתחת לשטיח רק ידפוק את הטיפול בשלבים המוקדמים ו/או המאוחרים. אם ניקח את זה לעניין התקציב, יהיה כדאי להתחיל במשהו מסוים שלא ביבי ולא לפיד יעשו, וזה: להודות שביבי ושר האוצר לשעבר (שטייניץ) שיקרו לנו. אמרו לנו שאנחנו "נס כלכלי", וזאת בשעה שהם הסתכלו על נתונים סלקטיביים והתעלמו מכל מיני דברים (כמו כמות הכנסות למדינה שקטנה וקטנה, בניגוד למה שראשי האוצר חזו). הבעיה ממשיכה בכך שהם (ביבי ושטייניץ) האמינו למה שהם פרסמו והחלו לחלק תקציבים מעבר למה שנכתב בתחזית ובספרי התקציב. למי חולק הכסף? שאלה טובה. תשאלו את המתנחלים, הם יאמרו לכם שהם לא קיבלו מיליארדים נוספים, עובדה שלא קמו רשמית ישובים חדשים. תשאלו את החרדים? הם יאמרו שהם לא קיבלו תקציבי עתק חדשים, וכך כל סקטור יכחיש שקיבל תקציבים.

כולם מסכימים שיש בור בתקציב. כמה הבור? תלוי את מי שואלים כמובן. באוצר רצים מספרים בין 30 ל-45 מיליארד שקל שחסרים, כל אחד מפרסם לפי הפירושים שלו.

אז מה הטיפול של שר האוצר החדש לפיד בנושא? קיצוץ "לכולם".

שזה קצת מוזר מכמה סיבות:

  • כמה ימים לפני הכרזת הקיצוץ "לכולם" לפיד נאם בכנס של "כלכליסט" ובמספר מקומות נוספים והכריז ש"האדם העובד" צריך להיות במרכז ואותו אי אפשר לכסח במסים נוספים ושאר הוצאות נוספות כי "האדם העובד" (בחלק מהנאומים אותו "אדם עובד" הוחלף ב"מעמד הביניים") הוא זה שמחזיק את המדינה. מספר ימים לאחר מכן, האדם העובד היקר קרא באינטרנט איך הולכים לקרוע לו את הצורה במסים נוספים.
  • משום מה "לכולם" לא כולל גופים שמיוצגים ע"י ההסתדרות, רשת החינוך "אל המעיין" ושאר מוסדות ש"ס, ועוד כמה גופים ששלחו נציגים לשר האוצר וראה זה פלא – הם כבר לא  ברשימת הקיצוצים. חשבתם שביבי לחיץ? לפיד עוקף אותו בלחיצות.
  • בעלי ההכנסות הגבוהות יראו קיצוץ, אבל קיצוץ כזה קטן, שהם לא ירגישו אותו כלל.

בסופו של דבר מי שירגיש את הקיצוצים הם המעמד הנמוך וקצת יותר ממחצית מהעשירונים ממעמד הביניים (בערך עד העשירון השביעי, לפי טבלת למ"ס). כמה זה יוצא? בחודש תפסידו בין 8 ל-12 אחוז מהמשכורת, כלומר בשנה אתם תגידו ביי ביי למשכורת חודשית פלוס. רוצים לדעת כמה אתם אישית תפסידו בעקבות הגזירות? כנסו לכאן, הזינו את ההכנסה שלכם, כמה ילדים יש לכם, כמה ילדים נולדו אחרי 2003, כמה ההוצאה החודשית שלכם, האם יש לכם ילדים בצהרון, ולחצו על חישוב. האפליקציה תראה לכם בדיוק. כך לדוגמא, אם אתה צעיר שמרוויח 10000 ברוטו בחודש, אתה תפסיד בשנה 1827 שקלים. דוגמא נוספת: זוג שמרוויח ביחד 20000 שקל, עם 3 ילדים (2 ילדים שנולדו אחרי 2003), 2 מהם בצהרון וההוצאות החודשיות שלהם הם 18000 (אני יודע, מספר דמיוני, ברוב המשפחות ההוצאה יותר גדולה מההכנסה) ול-2 ההורים יש תואר ראשון, הם יפסידו בחודש 1542 שקל, ובחישוב שנתי 18508 שקל!

ומי הכי הרבה נדפק? משפחות חרדיות ברוכות ילדים או. משפחה כזו עם 4 ילדים, הכנסה של 6000 שקל (כי האבא לומד תורה ורק אמא עובדת), תצטרך לגרד עוד 578 שקל לחודש ובחישוב שנתי 6932 שקל. כנ"ל לגבי משפחות עם הורים שמכניסים משכורות מינימום עם 4 ילדים.

אבל זו אינה הבעיה היחידה. הבעיה היחידה שגם שר האוצר שלנו וגם ביביהו מתעלמים ממנה – זה אפקט כדור השלג: כל משפחה וכל אדם עובד בישראל הולך להפסיד בין מאות לאלפי שקלים בחודש. הבנקים לא ישושו לתת מסגרות יותר גדולות (מה אתם, טייקונים?), כך שהאנשים יקנו פחות. כשאנשים קונים פחות, עסקים מצמצמים הוצאות, מה שמוביל לפיטורים, מה שמוביל לאבטלה שתעלה, ומה שסביר להניח שיוביל שוב .. למיתון. בעיה נוספת היא שבתקציב זה אין מנועי צמיחה. יש קיצוצים בכמעט כל המשרדים (אם אני אפתח את הפה על משרד הבטחון, אני אצטרך 2 פוסטים לכתוב), מה שאומר פרויקטים מוקפאים או נדחים, מה שאומר שאנשים שנשכרו לבצע פרויקטים יפוטרו (חלקם או כולם), ואם מדובר בפועלים לבנות דברים – הפועלים הולכים הביתה בלי הכנסה. 

עוד נקודה שכמעט אף אחד לא מתייחס אליה: לפיד טוען שתוך "שנה עד שנה וחצי – אנחנו מחוץ לבעיה". אתם מאמינים שהאוצר יחליט אחרי שנה או שנתיים פתאום להחזיר את המצב שהמע"מ יהיה 17% וה-1.5% של מס הכנסה פתאום ירד למצבו כרגע? אם כן, כדאי שתסתכלו היסטורית לגבי החלטות של האוצר. מעולם לא החזיר משרד האוצר את המצב כמו שהיה ערב שינוי גדול. 

ומה עם החברות הגדולות? אלו ימשיכו לשלם אחוזים בודדים של מס לקופת המדינה, בהשוואה לחברות בינוניות וקטנות ועסקים קטנים שצריכים לשלם את מלוא המס המוטל עליהן. 4 החברות הגדולות (אינטל, צ'ק פוינט, טבע, כיל) ימשיכו לקבל מתנה מופלאה: על כל שקל שהן משלמות למדינה, המדינה מחזירה להן 4 שקלים. הלו גוגל, תעבירו את מטה החברה ואת כולם לכאן, תקבלו אחלה כסף, על חשבוננו כמובן! מוזר שהממשלה הקודמת כשרצתה לשנות חוק מהיום למחר היא הצליחה, אבל כאן … לא, אי אפשר.

אז אנחנו נשלם עכשיו על השקר והתרגילים של ביבי את שטייניץ, ימכרו לנו לוקשים שאוטוטו הנה האור בקצה המנהרה, ולא ביבי או לפיד יחשבו על פתרונות אלטרנטיביים. 

ממשלת ישראל ומיקרוסופט, סיבוב 234098492084

לפני מספר דקות נתקלתי בלינק הזה, והכותרת הצליחה לעצבן אותי: "מיקרוסופט והממשלה ישתפו פעולה בתחומי ממשל זמין וסייבר".

מדוע זה מעצבן אותי? הסיבה פשוטה: כרגיל בממשלת ישראל יעדיפו ללכת עם מיקרוסופט מאשר להשקיע פה בארץ ולהתעניין/להטמיע טכנולוגיות ישראליות או קוד פתוח ישראלי ומתן תעסוקה לעסקים ישראליים ואינטגרטורים שמטמיעים פתרונות קוד פתוח.

אני מעוניין לסייג: אינני מדבר פה על דסקטופים שכולם בממשלה רצים עם מערכות של מיקרוסופט כולל עיבוד תמלילים ואופיס של מיקרוסופט (וזאת לאחר שמשרד האוצר זרק כמה שקלים ל-TKOS לפתח את הגירסה ותמיכה עברית). בקטע הזה הממשלה שבויה לגמרי בידיים של מיקרוסופט, בשעה שמדינות אירופאיות אחרות דווקא מעדיפות לעבוד בפתרונות אחרים שחוסכים להם כספים, אבל נו שוין..

אני מדבר פה על דברים כמו:

  • מחשוב ענן: ללמוד ממיקרוסופט? באמת? אמזון, החלוצה בתחום מחשוב הענן, יש להם חטיבת פיתוח בישראל והם ישמחו לעזור לישראל. לגוגל יש 2 חטיבות פיתוח בארץ, וגם להם יש (ככה שמעתי, שמועה כזו) ידע חזק מאוד במחשוב ענן. הממשלה יכלה לפחות להוציא את זה למכרז כלשהו ואז להשוות בין המתחרים, אבל למה להוציא מכרז כשאפשר לתת זאת במתנה למיקרוסופט (שמצידה תדגיש ללקוחות פוטנציאליים שממשלת ישראל סומכת על מחשוב הענן שלה, מתנה למיקרוסופט שלא תסולא בפז!)
  • הגנות סייבר: ריבונו של עולם! חברות מישראל מייצאות פתרונות חומרה ותוכנה לחו"ל להגנות שונות מפני סייבר בכל רמה העולה על הדעת, החל מ-IDS ועד פתרונות שונים לסוגי התקפות (DDOS ואחרים). מדוע שממשלת ישראל לא תשתמש בפתרונות של חברות מקומיות ובכך תעודד תעסוקה מקומית? אני די בטוח שחברה ישראלית שתקים דבר כזה עבור הממשלה, לא רק שתתן מחיר טוב לממשלת ישראל, היא גם תרוויח אחלה פרסום מזה. כך 2 הצדדים מרוויחים, אבל שוב – הולכים "על בליינד" ונותנים את זה למיקרוסופט.
  • קידום תקשוב ממשלתי: למה, למה לתת למיקרוסופט את זה? האם חסרות בארץ חברות שיכולות להציע פתרונות שהם מפתחות ומייצאות? לא, לא חסר. שוב, כך הממשלה יכולה להשקיע בתעסוקה מקומית ואותן חברות יכולות להרוויח מכך רבות. עסק ישראלי, ממשלת ישראל, אפשר להגיע לתוצאות יפות במקום לזרוק את זה למיקרוסופט ועל הדרך אפשר לחסוך את כספי משלם המסים. מישהו שם חושב על כך?

לממשלת ישראל יש רקורד מחורבן במיוחד בכל הקשור לבחירת והטמעת פתרונות, החל מאתרי טפסים שלא רצים על שום דפדפן נורמלי, דרך אתרים לתשלום שגם לא רצים על דפדפנים מודרניים, אתרים ממשלתיים שנראים כאילו ילד בן 17 בנה אותם (ואני די בטוח שהממשלה שילמה מחיר מופרז בהשוואה למחירים בשוק), אתרים כמו "נט המשפט" שמביכים בקלות הפריצה אליהם, ורשימת הפדיחות הנוספות היא מכאן ועד הודעה חדשה. איש אינו בודק את מי מעסיקים ומה איכות הקוד שמוכנס לשרתים (בדיקה פשוטה של גירסת מינימום דפדפן ולא מקסימום, קשה לכתוב ב-JS??? לא קשה, אבל שלוקחים מתכנתים מחורבנים בתשלום מופרז, מה ציפיתם?) והכסף ממשיך להיזרק בדיוק למקומות הלא נכונים.

עצת לממשלת ישראל: במקום להקשיב לעצות של מיקרוסופט וישר לרכוש אותם בהתלהבות, תקימו פורום פתוח לציבור, ותעלו שם דברים ושאלות. לדוגמא: אתם מחפשים להקים מערכת X (תנו מפרט של מה צריך להיות בה, בלי שמות מוכתבים של אפליקציות) ותנו לציבור הטכני להציע לכם פתרונות כולל הסבר מדוע הפתרון הזה מתאים והפתרון ההוא לא מתאים, מה מבחינת מחירים, וכו' וכו'. מי יודע, אולי תמצאו שם פתרונות שחברות ישראליות כבר מממשות במחיר זול יותר, כי בינינו, הפתרון ללכת "בעיוור" אך ורק על מוצרי/שרותי/שרתי מיקרוסופט אינו תמיד הפתרון המומלץ.

ביי ביי סיסטם, שלום Devops

כותב שורות אלו מחפש זה מספר חודשים עבודה בתחום הסיסטם לינוקס. לא חשוב כמה אתה טוב בתחום, למצוא עבודה בו זה לא קל ומה שיותר מתסכל – זה תהליך ארוך, מאוד. אתה מתראיין אצל מישהו אחד, הוא מראיין עוד כמה מועמדים, אחר כך (אם יש לך מזל) אתה מתראיין אצל מישהו אחר שנמצא ברמה "מעל" המראיין הראשון, וגם כאן מראיינים עוד אנשים, עד שלבסוף הם מחליטים לסגור על מועמד X. בדרך "נופלים" רוב המועמדים, (כמובן מבלי שאף אחד יאמר למועמד מדוע הוא אינו מתאים. אני רוצה לציין לטובה במקרה הזה את חברת Everything.me שראיינו אותי ולא התאמתי להם מסיבות שהם פירטו לי. כל הכבוד על הכנות!).

עד לפני שנים ספורות, תחום הסיסטם לינוקס היה די פשוט מבחינת הדרישות: הכרות עם הפצת לינוקס אחת או 2 (נניח Debian ו-CentOS או SuSE), הכרות טובה עם BASH ו-PERL, ידע בקונפיגורציית שרותים כמו Mail (אפליקציות כמו Postfix, Sendmail וכו'), WEB (אפאצ'י, Nginx), מוניטורינג, רשת, הכרות עם חומרה, והיית יכול למצוא עבודה יחסית די מהר (הסיבה לכך כמובן היא שלא היו הרבה אנשי לינוקס). את כל השאר היית יכול ללמוד תוך כדי עבודה. 

היום המצב שונה לחלוטין, ולאחר שעברתי מספר ראיונות, אני מעוניין לשתף אתכם במה שלמדתי מאותן ראיונות:

בעבר, בחברות רבות, איש סיסטם (או צוות סיסטם) לינוקס/יוניקס היה לא רק יושב בנפרד מאחרים, אלא היתה גם הפרדה מכל ה-Flow. ההפרדה הזו לא היתה מתוכננת מ"למעלה", אלא היא היתה פשוט נגמרת מכך שאנשי הפיתוח היו עובדים בנפרד מהסיסטם. מפתחים היו כותבים קוד, נותנים ל-QA לבדוק, וה-QA היה מטמיע את הקוד על הפרודקשן. מבחינת איש הסיסטם, הוא היה אמור לדאוג שהמערכת למעלה ושהשרתים ושרותים רצים. מטבע הדברים, תצורה כזו היא לא-אופטימלית. מה קורה כשקוד אוכל זכרון כאילו אין מחר ולצוות המתכנתים אין מושג בניהול זכרון של מערכת לינוקס? היו מוטחות האשמות זה בזה, ולפעמים היה צורך בהתערבות גורמים יותר "בכירים" כדי להרגיע את המתח. (כבר ראיתי מקרים שזרקו קוד לפרודקשן שהפך את האתר לבלתי קריא, אבל המתכנת התעקש שאצלו זה תקין אז הבעיה בסיסטם…)

כיום תפקיד הסיסטם די "מת", ובגלגולו החדש, הצורך הוא באיש שיהיה Devops. 

מה זה אומר? שאיש הסיסטם היום הרבה יותר מעורב בכל התהליכים, מה שמצריך מאיש הסיסטם לדעת הרבה יותר. להלן מספר דוגמאות:

  • פעם היה צריך לדעת ממש טוב Perl. אני יכול לאמר לכם שמתוך כל ראיונות העבודה שעברתי, הדרישה לידיעת Perl היתה אפס. כל מי שמכיר Perl יכול לאמר לכם כמה השפה הזו חזקה ושניתן לעשות איתה אין ספור דברים מעניינים, אבל היום כמעט ואין לה דרישה. במקום זה יש דרישה ל-Bash כבסיס עם יתרון מובהק לידע ב-Python ו-Ruby. כך לדוגמא, אם החברה משתמשת ב-Chef כדי לבצע אוטומציה מלאה לשרתים ולתוכנות, אתה חייב לדעת Ruby. אם לעומת זאת הם משתמשים ב-Puppet אז סביר להניח שיבקשו ידע ב-Ruby אבל יהיו מקרים שיבקשו גם ידע ב-Python, תלוי באימפלנטציה.
  • קוד כתיבת סקריפטים: כבר הפסקתי לספור את כמות המקרים שבהם הייתי מקבל סקריפט שנכתב בשפה כלשהי ופשוט לא הצלחתי לקרוא אותו. לא בגלל שאינני יודע את השפה, אלא בגלל שמי שכתב אותו כתב בצורה שלומיאלית, בלי שום סדר, בלי הערות, בלי כלום, שזה פשוט נס שזה רץ! בחברות רבות כיום, קוד נקי וקריא זו חובה, כולל Commit עם הסבר מה אתה דוחף פנימה, כי יהיו אחרים שירצו להסתכל בקוד או לשנות אותו. שוב, בתחום הסיסטם בעבר, מי שהיה כותב לסיסטם את הקוד וקורא אותו היה רק איש הסיסטם, היום זה השתנה.
  • DB: פעם זה היה מעולה אם היית יודע MySQL ו/או Oracle. היום זה נחמד שאתה יודע לעבוד עם MySQL, אבל חברות אינטרנט רבות כבר עברו להשתמש בדברים כמו NoSQL, MongoDB, Redis ועוד, כלומר כדאי שתלמד דברים שהם לא RDBMS.
  • מאיצים למיניהם: לא, לא מאיץ גרפי, אלא פתרונות Caching כמו Varnish, Memcache שיודעים ליצור Cache חכם מאפליקציות דינמיות. חברות רבות רואות יתרון במועמד שמכיר את האפליקציות הללו.
  • ידע במחשוב ענן: על AWS שמעת, נכון? איך אתה בשימוש ה-API של אמזון? חברות רבות דורשות זאת (יש גם חברות שדורשות ידע על Azure מאחר ומיקרוסופט החלה להציע שרתים וירטואליים עם לינוקס, אבל זה נדיר), ובשביל זה כדאי שתכיר לא רק AWS אלא שוב .. Python. אפשר כמובן עם שפות אחרות, אבל ברוב המקרים שרואיינתי, כשהגיעו לדבר על AWS, דרשו Python.
  • ניהול זכרון, פרוססים, ושאר ירקות: בתחום הזה לא השתנה הרבה מבעבר, רק שהיום הסקאלה הרבה יותר גדולה. חברת אינטרנט שמקימה עשרות או מאות שרתים (בהתאם לעומס) תצטרך ניהול זכרון קפדני כי מכונות רבות הן רפליקציה, ואם יש בעיית זכרון בגלל אפליקציה שרצה על כולן, הצרות יגיעו מהר מאוד.

לסיכום: כיום האיש (או הצוות) שאחראים על הסיסטם הרבה יותר מעורבים בתהליכים של הקמה ובאפליקציה עצמה שהחברה מפתחת. יותר מתייעצים, יש יותר השתתפות ויש יותר Feedback. יחד עם זאת, מי שרוצה להיות Devops צריך לדעת הרבה יותר ממה שהסמכת RHCE או הסמכה אחרת נותנת. ככל שאתה יודע יותר ואתה מנוסה יותר, אתה שווה יותר.

מאחל לחבריי המחפשים הצלחה.

כמה מילים על ההתנתקות של נטויז'ן מה-IIX

עדכון: נראה כי השפיות חזרה לנטויז'ן בסופו של יום (לינק לגרפים מעודכנים)

היום בבוקר ביצעה נטויז'ן 013 התנתקות חד צדדית מרשת ה-IIX. הסיבה הרשמית? המחיר היקר, וכך ש"אין צורך" בהתחברות ל-IIX מצד נטויז'ן. 

מי אלו שנדפקים מכך? לא הספקים הגדולים (בזק בינלאומי, 012), אלא הקטנים כמו Fast, אקספון ואחרים, אלו שמציעים התחברות גם במהירות גבוהה במחירים נמוכים. 

אני רוצה לפתוח בהסבר קצר לגבי IIX: הרעיון של IIX הוא שכל הספקים מחוברים ל"צומת" אחת. זה כמובן לא מונע מהספקים מלהתחבר ספק אחד לספק שני ישירות ולהתחשבן ביניהם לגבי תמחור קו ישיר כזה. ה-IIX מאפשר בעצם לכולם לקבל (יחסית) מהירות גבוהה של גלישה, בין אם האתר שאתה גולש אליו נמצא ב-013 או אצל ספק אחר. הרעיון של ה-IIX אגב אינו יחודי לישראל. בבריטניה קם בזמנו ה-LINX ומאוחר יותר קם ה"אח הגדול", הלו הוא ה-Euro IX.

אישית, אני מחובר לאינטרנט דרך אקספון ולמען האמת, אינני רואה בעיות בגלישה לאינטרנט, הואיל והניתוב של 018 עובר ישירות דרך בזק בינלאומי ומשם לנטויז'ן. הנה צילום מסך איך נראה Traceroute מה-Fedora שלי (לחצו על התמונה להגדלה):

traceroute

כן, כמו שאתם יכולים לראות, יש כמה Hops שהמנהלים שלהם צריכים איזו תזכורת לתחזק קצת יותר את הנתבים שלהם, אבל יחסית המצב לא רע. מבחינת פינג, אני מקבל בממוצע 25-26 מילישניות נכון לשעת כתיבת פוסט זה, כך שהמצב לא ממש רע.

אבל המצב רע במהות שלו ולצערי ההנהלה בנטויז'ן אינה ממש מבינה כמה דברים וחבל שהיא לא מפנימה אותם:

  • הניתוק מה-IIX פוגע לא רק בלקוחות הספקים הקטנים, אלא גם בלקוחות נטויז'ן שמאחסנים אתרים ושרתים בחווה שלהם. תחשוב שיש לך שרת/VPS/אתר ב-013 והלקוחות של הספקים הקטנים מתקשרים אליך כדי להתלונן שהגלישה לאתרים שאצלך היא איטית. לא נעים להתחיל לתרץ ולהתנצל כל פעם לכל לקוח על הבעיה. הבעיה יותר חמורה זה ששיש לך לקוחות שמתארחים על השרתים שלך והם מתלוננים שגולשים שמגיעים לאתרים שלהם מדווחים על איטיות. מבחינת אותם לקוחות, זה שנטויז'ן התנתקה לא מעניין אותם, הם רוצים שכל הלקוחות יקבלו כמה שיותר מהר את האתר בדפדפן שלהם, ואם אתה מתעקש להישאר עם השרתים שלך בנטויז'ן, הם יעברו למתחרה ממול. אתה תפסיד לקוחות, לנטויז'ן זה לא יזיז.
  • הניתוק מה-IIX פוגע גם בלקוחות שמנהלים את השרתים שלהם שנמצאים ב-013. אם מישהו מארח שרת ב-013 אבל הוא בבית מחובר לספק קטן ויש Latency גבוה בהתחברות כמו SSH או HTTP, בעל השרת רק יסבול ואולי יחליט לעבור לספק אחר שלא מנותק מה-IIX, מה שיכול לגרום לנטויז'ן הפסד בין מאות לאלפי שקלים בחודש.
  • ההצעה שהוצעה לספקים הקטנים (לפי הכתבה בדה-מרקר) היא הצעה הזויה. 70 אלף שקל לשנה? הרי זה לא מסתכם ב-70K לשנה, המחיר לא כולל את עלות התשתית שגם היא ממש לא זולה, ולספק קטן פשוט אין תקציבים כאלו.
  • החיבור ל-IIX יכול לשמש כפתרון מעולה כקו גיבוי. דוגמא אמיתית: לפני מספר חודשים קיבלתי עשרות שיחות טלפון מלקוחות שלא הצליחו לגלוש לאתרים שהתארחו אצלי. המכנה המשותף? כל המתלוננים היו מחוברים ל-012 והחיבור בין 012 לנטויז'ן (שם היו השרתים) התנתק. אם מישהו היה מתכנן את מערכת הניתוב שאם התקשורת בין 012 ל-013 מתנתקת, הניתוב יעבור דרך IIX – אז לא הייתי מקבל תלונות, אבל למיטב ידיעתי לא היה ניתוב כזה, אז כל הלקוחות סבלו בגלל חוסר מחשבה מצד נטויז'ן.

לכן, החיבור ל-IIX הוא חשוב כדי לשמור על רמת גישה מהירה לכל האתרים שמאוחסנים בארץ, יהיה הספק אשר יהיה.

עוד נקודה שאני רוצה להתייחס אליה היא עניין ה"מונופול של IIX". בניגוד לדומיינים ישראליים (שמסתיימים ב-co.il/net.il/org.il) של-ISOC יש מונופול עליהם, אין שום גורם שמונע הקמת מתחרה ל-IIX. אם מחר הספקים יחליטו להקים גוף חדש המאגד חיבורים בין הספקים, איגוד האינטרנט הישראלי לא יוכל לעשות מאומה בנידון. יחד עם זאת, אם מישהו חושב שהמחירים יהיו נמוכים יותר אצל מתחרה פוטנציאלי כזה, כדאי שיחשוב שוב – הספקים ידרשו מחירים גבוהים מאוד להתחבר אליהם, תסתכלו כמה נטויז'ן דורשים ותבינו לבד כמה תחרות מצד גוף חדש כזה לא תועיל.

יותר מכך – נטויז'ן מבקשת 70K להתחברות אליה בלבד לשנה, בשעה שה-IIX מבקש 72K וזה חיבור לכל הספקים בארץ. בנוסף, אם תסתכלו בטבלה שבקישור, כל ספק יכול לקחת חיבור יותר איטי במחיר יותר נמוך. רבים שוכחים את העובדה של-IIX יש עלויות גבוהות על ציוד יקר (מה לעשות, לא מדובר בסוויצ'ים פשוטים שמעבירים 1 ג'יגהביט), על שרידות של 99.98%, טכנאים בשכר, הגנות נגד DDOS ועוד. כל זה עולה לא מעט כסף. אדרבא, תרימו טלפון לכל ספק אינטרנט ותבקשו מחיר לקו 1 או 10 ג'יגה ואז תשוו ל-IIX (רמז: IIX יהיו יותר זולים). עדיין חושבים ש-IIX "שודדים"?

בארה"ב קיים ויכוח שלם בנושא Net Neutrality ואנחנו בישראל ממש לא צריכים את הויכוח הזה. הנהלות של ספקים גדולים וכל הגופים האחרים צריכים להסתכל ברמת המאקרו: תן לכולם גישה אחידה, ותרוויח מהשרותים האחרים שאתה מציע. כך זה היה עד היום, וחבל לדפוק לקוחות שלך ושל אחרים בגלל סעיף הוצאות כזה.