מי שעוקב אחרי החדשות בעולם בנושאי טכנולוגיה, סביר להניח ששמע יותר ויותר על הביטקוין, אותו מטבע שאין לו אבא ואמא, הוא כתוב בקוד פתוח, והדעות לגביו נעים בין "מדהים" ל"שרלטנות". עבדכם הנאמן מכיר את הפצות הלינוקס עוד משנת 1994 וגם אני וגם אחרים שנמצאים זמן רב עם לינוקס, שמענו את הדעות האלו בעבר, רק ששמענו את זה כמובן על לינוקס.

נחזור אחורה בזמן להתחלת שנות ה-90. לינוס טורבלד, האיש, המתכנת החכם, (והפה שלא נסגר!) הכריז על Linux Kernel, כלומר ליבה חדשה (שמשתלבת עם אפליקציות וספריות מבוססות GNU בראשות ריצ'רד סטולמן), כלומר הליבה יחד עם הכלים והספריות יוצרים מערכת תואמת יוניקס חדשה. טכנית, זה לא היה אמור לשנות הרבה. מערכות בקוד פתוח (עם רשיונות יותר קלים לעיכול עבור ה-Corporate) היו קיימים שנים רבות לפני כן. גרסאות BSD היו קיימות עוד משנות ה-80 פתוחות לכל. אז מה, עוד מערכת הפעלה פתוחה? לא נשמע כזה ביג דיל..

אלא מה.. החיים מלאים הפתעות. מה שכל מערכות BSD ביחד לא עשו מבחינת השתתפות קהילה, התפתחות מוצר וכו' – עשו הפצות ומערכות לינוקס. לראשונה לאחר זמן רב, אנשים שלא נגעו מעולם ב-BSD החלו לנסות ולשחק עם לינוקס, חלק מהם תרם קוד פתוח לליבה, חלק אחר פיתח כל מיני תוכנות, ותוך שנים ספורות לינוקס נהפך להיות שם ידוע למערכת הפעלה תואמת UNIX ומתחרה ישירה בגרסאות יוניקס המסחריות. כל יצרני מערכות היוניקס צחקו בקול ועקצו את הלינוקס בכל הזדמנות, החל מ-SUN, ממשיך ב-SCO ועד HP ואחרות. כולם הדגישו כמה לינוקס אינו בשל מספיק, אינו מסוגל להריץ ולבצע משימות רבות, כמה הוא "לא קל" ו"לא ידידותי" ועוד. 

במשך כל הזמן הזה חברות לא ידעו איך "לאכול" את לינוקס. חברות רוצות "מפת דרכים" לדעת מה הולך לקרות. (מפת דרכים לא קיימת עד היום מצד שום יצרן). מי נותן תמיכה וכמובן Who do we sue? שאלה שרבים שאלו (ובדרך שכחו שרשיונות המערכות שהם משתמשים כוללות סעיף שגם אם מערכת ההפעלה מחליטה לעשות חרקירי ולהשמיד לך את כל הנתונים, אתה מוותר על הזכות לתבוע את היצרן מערכת ההפעלה ברגע שאתה משתמש בה). חברות רבות גם לא רצו לשחרר מפרטים טכניים על ציוד ולא רצו להמיר אפליקציות שלהם ללינוקס, אבל קהילת הלינוקס בדרך לא דרך מצאה איך להתגבר על המכשולים ועם השנים חברות התוכנה והחומרה החלו להפנים שלינוקס יכול לגרום להם להרוויח. בהתחלה זה היה בתחום השרתים ואט אט זה החל לזלוג כלפי חומרה ודרייברים ללינוקס. 

כיום כל יצרן חומרה בתחום השרתים לא רק שמכיר בלינוקס, אלא מוודא שהפצות מסחריות (רד-האט, אובונטו, SuSE) תומכות בציוד שלו והיצרנים משחררים טלאים לתמיכה בציודים חדשים ישירות לליבת לינוקס (רבים מהם מעסיקים במשרה מלאה מספר מתכנתי קרנל לינוקס). בתחום הדסקטופ המצב הרבה הרבה יותר טוב מבעבר, כך שאם לדוגמא אתה רוכש מדפסת או מצלמת Webcam, סביר להניח שהיא תפעל אוטומטית (או בעזרת התקנת חבילה פשוטה) בלינוקס, מבלי שתשבור יותר מדי את הראש.

זה היה לינוקס, עכשיו נעבור לביטקוין.

ביטקוין היתה המצאה של מתכנת אנונימי בכינוי "סאטושי נקמוטו". ההמצאה היא מערכת בקוד פתוח שיש בה מטבעות וירטואליים, עובדת בשיטת עמית לעמית (Peer to Peer) והיא כולה מוצפנת. היחודיות שלה? אין אף אחד ששולט עליה, אין עליה "בעלים", כל אחד יכול להשתתף, ואין עסקות אסורות. המערכת פתוחה 24/7 ואתה יכול לרכוש ולמכור כמה ואיך שאתה רוצה מבלי לבקש אישורים מאף אחד, וישנה שכבה מסויימת של אנונימיות (שכיום מספר חוקרים כבר הצליחו לעקוף).

ביטקוין מזכיר במשהו את לינוקס: 2 טכנולוגיות "שוברות שוק", כאשר לאף אחת מהן אין בעלים שיכול לבעוט אותך החוצה מהמשחק וחברות לא יודעות איך לאכול את זה.

ביטקוין היא דוגמא מצויינת לחסידי שיטת "כוחות השוק" (חלק קוראים לזה "היד הנעלמה"). מאמין שכוחות השוק יכולים להסתדר לבד? תעקוב אחרי הביטקוין. אף אחד לא יכול להתערב באמצע, אין פה שום ממשלה שאפשר לבכות אליה שתציל אותך כשמהטבע או העסק שלך קורס (זוכרים את 2008 בארה"ב?), אין פה סיום יום עסקאות, זה כל הזמן עובד, 24 שעות ביום, 7 ימים בשבוע, 365 יום בשנה, וישנם לא מעט אתרים שיתנו לך בזמן אמת (אין צורך להיות מנוי) את מצב המסחר, ואין "בורסה" אחת, יש כמה, כך שגם אם אחת תיפול, השאר ממשיכות לעבוד.

זוכרים את לינוקס? ב-20 שנים הראשונות ה-FUD היה מרקיע שחקים, וגם בביטקוין המצב דומה.

מה לא זרקו על ביטקוין? 

• ביטקוין זו "תרמית פונזי", עבודה בעיניים שמישהו או גוף מרוויח ממנה. צר לי, אבל בביטקוין אין גוף ראשי שמרוויח מכל עיסקת קניה ומכירה. אם אני מוכר לך מוצר ב-X מטבעות ביטקוין, אני לא משלם עמלה כלשהי וגם אתה לא. 
• ביטקוין היא "בועה". האמנם? בועה זה מצב שחברה מבטיחה משהו מסוים וכולם יודעים היא לא תוכל לעמוד בה ובכל זאת משקיעים מעדיפים לזרוק כספים עליה בתקווה שהיא תימכר במחיר גבוה או שאחרים לא ישימו לב עד שהמשקיעים יקבלו כסף (או שהמשקיעים הגדולים ירוויחו והקטנים ידפקו, אתם יכולים לזרוק בעל פה שמות של בנקים/חברות השקעה גדולות בארה"ב שהשתתפו במשחק הזה). ביטקוין מבטיח משהו? לא. הערך של המטבע נובע ממכירות וקניות לפי היצע וביקוש. אדרבא, אחד הדברים שניתן לראות בשבועות האחרונים הוא שגם כשהמטבע נפל חזק, הוא לא נפל ל-0, אלא נשאר באזור המאה ומשהו דולר עם תנודות לכאן ולכאן. בל נשכח שנפילות קורות גם לדברים שאנחנו לוקחים כיציבים. הזהב, לדוגמא, מספטמבר שנה שעברה ועד אמצע אפרילי צנח ביותר מ-500 דולר. זהב מעולם לא נחשב כ"בועה", ובכל זאת…
• יש גם את אלו הבטוחים שאם רכשת לעצמך כמה מטבעות, אז תתבייש לך כי אתה כנראה מלבין מס ו/או משמיט מס. לא אני אמרתי זאת, כלכלני בנק ירושלים אמרו זאת.

לביטקוין קיימת עוד דרך לא קלה לעבור. חברות האשראי (שמטבע הדברים הן מאוד שמרניות) לא מוכנות לקבל אותו כמטבע שיש להתייחס אליו (אם כי אולי יהיה שינוי מצד אחד השחקנים החזקים בשוק מבחינת מסחר וסליקה – Paypal). ה-VC למיניהם כבר החלו "לרחרח" סביב סטארט-אפים המציעים טכנולוגיות המערבות ו/או משלימות לביטקוין ומבחינת רבים מהם זה "הדבר הבא". 

כל טכנולוגיה "מפריעה" נתקלת בחשדות. ביטקוין כדבר שתפס פרסום חזק בשנה האחרונה (ובמיוחד בחודשים האחרונים) חוטף על ימין ועל שמאל. האם נראה את המטבע החדש נופל בקרוב? לא נראה לי. מה שכן, צריך סבלנות. אלו שמצפים לרכוש מטבע ב-100 ולמכור ב-300 או 500 יהוו את גל הרוכשים הבא, וזה שאחריו וכו' כי תמיד אנשים יחפשו לעשות כסף מהיר בהשקעה קטנה, האם תוכל להשתמש במטבעות ביטקוין כבר בקרוב לשלם את חשבון החשמל והארנונה שלך? עדיין לא, אבל הסיכוי שזה יקרה בשנה שנתיים הקרובות הולך וגדל. יש כאן לא מעט אפשרויות להרוויח והשוק עדיין יחסית "בתול", כך שסביר להניח שנשמע על הכרזות חדשות מצד כל מיני חברות כבר בקרוב.

בימים אלו מיקרוסופט עושה את הכל כדי שלא להציג את הפאשלה שלה בכל הקשור לטאבלטי ה-Surface שלה או מערכת ההפעלה "חלונות 8" שלה, שהאימוץ שלה יותר גרוע מהאימוץ של Vista. האשמה כמובן מונחת על כתפי מיקרוסופט, שהוציאה זול טאבלטים שההבדל ביניהם אינו נהיר לציבור הרוכשים שאינו טכני, נוסיף לזה ממשק משתמש חצי מבושל (אייקונים גדולים במסך פתיחה, אבל מצב ה-Desktop רחוק מאוד מאופטימיזציה עבור מגע אצבעות), נמשיך בכך שהיצרנים מתלוננים על מכירות מאוד נמוכות, ונקנח בכך שבגירסת חלונות 8.1 המתקרבת ושהודלפה, מיקרוסופט עדיין מתעלמים מהבעיה המרכזית שרבים מתלוננים עליה – חוסר תפריט ה"התחל" (Start Menu). ב-8.1 יהיה כפתור תפריט התחל, אולם מה שהוא יעשה בעצם הוא את אותה פעולה כמו שתלחץ על הכפתור הפיזי של ה-Windows מתחת לצג מגע. 

אינטל ויצרני המחשבים נמצאים בבעיה: אתה לא יכול למכור מחשבים עם חלונות 7, מכירות מחשבים עם חלונות 8 זוחלים והחברות הנ"ל רוצות למכור כמה שיותר ברזלים.

מה עושים? למי פונים?

למתחרים ממול, לגוגל.

לא, אני לא מתכוון לכרום OS שכל היצרנים כבר מוכרים, אלא משהו יותר מוכר לכם..

מוכר לכם האייקון מצד שמאל? אז כן, הם פונים לאנדרואיד… 🙂

מה שקרה בחודשים האחרונים, זה שאינטל עבדה מול גוגל ויצרנים אחרים על פיתוח מחשב חדש וזול שיהיה מבוסס אנדרואיד. כמה זול? מדובר על מחיר מוערך של בערך כ-500$. הוא יהיה טאבלט משולב מקלדת (כלומר מחשב נייד פשוט עם מסך מגע) ומכיוון שאינטל דוחפים, זה יגיע עם מעבד אינטלי מסידרת Atom. איזה דגם זו שאלה טובה, אבל אני יכול לנחש שזה יהיה באזור ה-Atom Z2420 או מעליו, משהו מהחדשים שאינטל תכריז בקרוב. אני מעריך שהיצרנים גם ישתמשו במעבדים שהם קצת יותר דסקטופים ואני מהמר שסמסונג תוציא משהו כזה מבוסס ARM Exynous 5 עם 8 ליבות.

המחשב הזה תופס מקום מעניין. הוא לא מכוון לשוק הנטבוקים ז"ל (שנמכרו בסביבות ה-200-300$ לחתיכה), והוא גם לא מתוכנן להתחרות במחשבים הניידים הרגילים שנמכרים ב-700 דולר ומעלה מיצרנים שונים. הוא מכוון בדיוק היכן שמיקרוסופט מיצבה את גירסת ה-RT.

האם זה יצליח? זו שאלה טובה. אסוס מכרה ומוכרת לא רע את דגמי הטרנספורמר (במיוחד דגמי 300T/700T/TF שכוללים בחבילה את המקלדת שכוללת בתוכה סוללה נוספת), אבל לאסוס אין את המשאבים והמפתחים שיש לאינטל להכניס באנדרואיד שינויים מספקים לעבודה נוחה עם המקלדת וליצרנים אחרים יש פתרונות מקלדת ותצורה אחרים כמו ה-Lenovo Yoga הכולל מקלדת בהחלט נאה ושימושית (יש שמועות על כך שללנובו כבר יש גירסת Yoga עם אנדרואיד כמערכת הפעלה עיקרית והם מחכים להכרזה של אינטל).

מבחינת אפליקציות שייועדו למחשבים כאלו, המצב דווקא לא רע: סביר להניח שגוגל תכריז בכנס I/O הקרוב על Quick Office כאפליקציה Native לכרום וגם גירסה משופרת לאנדרואיד, וכיום יש כבר הרבה מאוד אפליקציות שיודעות לעבוד היטב במצב Landscape. כמובן שישנם אפליקציות שלא פועלות על X86 (לדוגמא: האפליקציות של פייסבוק וכל אפליקציה שנכתבה כ-Native, אפליקציות אלו יהיו צריכות להיות מקומפלות מחדש ל-X86).

אז האם אנדרואיד בתצורת מחשב זול עם מסך מגע יתן איום רציני למיקרוסופט? שאלה טובה. אישית, אני מקווה שכן 🙂

אתמול בלילה, קצת לפני שהלכתי לישון, עברתי על אתר YNET (מה לעשות, עבדכם הנאמן הוא News junky) וראיתי מאמר עם הכותרת "    
ממלכת הכיתה לרווקה בת 40. איך זה קרה?" מאת הראלה ישי. קראתי את המאמר.

תוכן המאמר הזכיר לי דברים מסויימים מהתקופה שהייתי דתי, אז גיגלתי את שם הכותבת, מה שדי מהר אישש את חששותיי. מדובר בשדכנית דתיה עם אותן תפיסות שנהוגות בסקטור הדתי.

למי שלא יודע, בסקטור הדתי מופעל לחץ אטומי על הצעירות מהרגע שמלאו להן 17 (בחלק מהמקרים 18) להתחתן וכמה שיותר מהר, ולא חשוב אם מדובר בבחור שנראה טוב, חכם ובעל עבודה טובה או מישהו שה-IQ שלו מזכיר IQ של זבוב ושנראה כמו אחת ממכות מצרים – העיקר שתתחתני ותולידי ילדים. זה לא רק מגיע מההורים של הבחורה אלא כמעט מכל צד שהבחורה תסתכל: שכנים, דודים, קרובי משפחה, ובמיוחד באירועים משפחתיים, בהם מתייחסים לכל בחורה דתיה שעברה את גיל ה-20+ ואינה נשואה – כאחת שהגורל התאכזר אליה: מבטים מרחמים, איחולים "שהשם יזווג לך זיווג נאה", ויש כמובן את הדודות האקטיביסטיות שדוחפות מספר טלפון של שדכנית (מהסוג שתעשה לך את המוות אם דחית הצעה של מישהו שנראה כמו פיל עם בוץ), ובשנים האחרונות הן מפנות לכל מיני מיסטיקניות/ידעוניות ש"יש להן כוחות".

העובדה הפשוטה שרבות מהבחורות הדתיות רוצות קריירה מצליחה, לימודי תואר (ראשון, שני וכו') והתקדמות בחיים והעובדה שכשיש ילדים יש התנגשות בין הדברים – לא נכנסת לראשן של אותן אמהות וקרובות משפחה, וגם לא לאבות ולקרובים. מבחינתם הבנות צריכות להתחתן, ללדת, להכין אוכל לבחור וגם אם אפשר שתעבוד איזו חצי משרה באיזה משהו. שוביניזם תמיד היה חלק עיקרי מהדת, והוא נשאר גם במאה הנוכחית.

גברת ישי החליטה במאמר שכתבה ל-YNET (המוטו של האתר: כל זבל מביא פרסומות, יאללה להעלות לאתר) להיצמד ל"מלכות הכיתה", אותן בחורות שנראו טוב בצעירותן ובנים רדפו אחריהן בלי סוף והבנות דחו אותם עד שאותן בחורות מצאו את עצמן בגיל 40 רווקות. אוי, מסכנות ש"השם" ירחם עליהם ויביא להן זיווג.. 

כמובן שהמאמר לא יתייחס לחלק שהבחורה רצתה לא להיות בקשר כדי להקדיש את עצמה לקידום עצמי וקריירה. כמובן שהמאמר לא יתייחס לקשרים שאותן "מלכות הכיתה" כן היו בהן ולא הצליחו מכל סיבה שהיא. מה פתאום שהמאמר יתייחס לכך?! הבחורה/אשה אשמה וזהו. שוביניזם, כבר אמרתי?

האם נקבל מגברת ישי איזה מספרים אם מדובר באמת במשהו רחב או משהו בשוליים? חס ושלום! אנחנו צריכים להאמין לשדכנית הנ"ל. אינני טוען שהיא משקרת, ואני בטוח שישנם אי אלו בנות שדחו בחורים רבים עד שכיום הן נשארו לבד והן תתקשנה להכיר מישהו רווק, אבל אלו דוגמאות שוליות. השדכנית היקרה מתעלמת מהעובדה שאדם גרוש, בניגוד ליחס שהוא זוכה לו בסקטור הדתי (הווה אומר: מצורע), בסקטור החילוני רוב מוחץ של הנשים כלל לא פוסלות גרושים, וגרושים יכולים בהחלט להכיר נשים צעירות ומבוגרות ללא בעיה כלשהי.

בחורה חילונית יכולה להכיר בלי בעיה בחורים צעירים ממנה או מבוגרים ממנה, תלוי בהעדפותיה. בין אם היא בת 20+, 30+, 40+ או 50+. נכון, בגיל 40+ הסיכוי להכיר מישהו צעיר ממך נמוך יותר (אם כי גם על כך אפשר להתווכח. יצא לי אישית לא מעט פעמים לצאת עם נשים מבוגרות ממני), אבל הגבולות של גילאים מאוד מטושטשים אצל הציבור החילוני ובצדק – אותי (ואני בטוח שאני לא היחיד) מעניין החוכמה של הבחורה, המראה שלה, האופי שלה. זה שהיא בת 27 או בת 45 לא ממש משחק אצלי תפקיד. יש כמובן כאלו שזה מאוד משנה להם הגיל, אבל צריך לזכור שיש הרבה, הרבה מאוד שמחפשים דברים מסויימים ועניין הגיל אינו בראש סולם העדיפויות שלהם.

לסיכום: יש כאלו מלכות כיתה ובחורות יפות אחרות שהן רווקות בגילאי 30+ או 40+ והלאה, אבל זה לא אומר שהן לא ניסו להיות בקשר רומנטי. יכול להיות שניסו וזה לא צלח, יכול להיות שהן צריכות לשפר בעצמן דברים (כמו שגברים שונים צריכים לשפר דברים שונים), אבל להתייחס אל אותן בחורות כ"תופעה"? זו הגזמה פרועה שלעניות דעתי אינה במקומה. יש עוד המון הזדמנויות, בכל גיל בסקטור החילוני להכיר ולפתח קשר, עם או בלי חתונה.

אחת למספר שבועות, ארגון "אנונימוס" מוצא לו מטרה חדשה להתקיף. הסיבות שונות מתקיפה לתקיפה. חלק מהסיבות נראות לאנשים מסויימים מוצדקות. אישית אינני חושב ששום התקפה יכולה להיות מוצדקת. התקפות על אתרים כמובן שלא משנות מאומה מבחינת שינוי מדיניות של המותקף, אבל לך תסביר את זה לכמה אלפי משועממים.

ביום ראשון הקרוב (7/4) מתוכננת התקפה (שלמען האמת כבר החלה, כפי שניתן לראות כאן) על אתרים ישראלים. בפוסט זה אנסה לתת כמה שיותר מידע וטיפים בנידון.

בניגוד למה שרבים חושבים, התקפה של אנונימוס אינה רק התקפה מסוג DDoS אלא גם נסיונות פריצה או השחתה של אתרים. את החלק של DDoS בארץ סופגים ספקי האינטרנט הישראליים (שכבר החלו להיערך לכך מלפני שבועיים), וסביר להניח שאחד הדברים הראשונים שהם (הספקים) יעשו בחלק מהמקרים הוא חסימת התקשורת מחו"ל לישראל לשרתים מסויימים, כך שאם השרת (בין אם פיזי או וירטואלי) מותקף, ואתה מתארח אצל ספק קטן, אתה צריך להודיע לספק והוא יבקש מהספק הראשי (נטויז'ן/סלקום, 012/אורנג', 014/בזק-בינלאומי) לחסום זמנית תקשורת מחו"ל. לא נעים שגולשים מחו"ל לא יצליחו לגלוש לחלק מהאתרים, אבל אין הרבה ברירות.

הסוג השני של ההתקפה הוא כפי שציינתי, הם נסיונות פריצה או השחתה של אתרים. בחלק מהמקרים ינסו לתקוף אתר ספציפי, ובחלק מהמקרים סביר להניח שינסו לתקוף את השרת עצמו כך שאם יצליחו, כמעט כל האתרים באותו שרת יינזקו. 

רשימות של אתרים וכתובות IP המיועדים להיות מותקפים פורסמו באתרים כמו Pastebin ואחרים, אך כפי שציינתי לעיל, רשימה זו אינה רשימה מוחלטת, כלומר אם האתר שלך יושב על שרת שמארח אתר אחר שכן פורסם ברשימה, האתר שלך יהיה חשוף לנסיונות פריצה.

מה בוני אתרים ומתחזקי אתרים ושרתים יכולים לעשות? מספר דברים:

1. גיבוי – צרו גיבוי מיידי ואל תסמכו על שרות הגיבוי של הספק שאתם נמצאים אצלו. ביום ההתקפה סביר להניח שידי הספק תהיינה מלאות (כבר יצא לי לשוחח עם כמה ספקים שהם אדישים לחלוטין למה שיקרה ביום א') ושחזור יכול לקחת זמן. "הפתעה" נוספת שיכולה לקרות היא גילוי שהספק מעוניין בתשלום עבור שחזור. לכן אני ממליץ להיכנס לפאנל ניהול של החשבון שלכם, ליצור גיבוי ולהוריד אותו אליכם כך שתוכלו לשחזר ביום א' אם יפרץ האתר/שרת שלכם.
2. מעבר על הרשאות: אתרים שרצים על לינוקס, מומלץ להיכנס למנהל קבצים ולבדוק שההרשאות הן המינימום ההכרחי: 644 לקבצים, 755 לתיקיות (אפשר 701 לתיקיה אם אתם משתמשים ב-SuExec ודומיו). לא להשאיר תיקיות עם הרשאות כתיבה/קריאה/הרצה לכל העולם ואחותו (הרשאות 777). 
3. עדכונים: עדכון גירסת האפליקציה/תוספים/עיצובים – ודאו כי יש ברשותכם גירסה אחרונה.
4. עברו על ה-DB שלכם ווודאו כי אין משתמש בשם admin או User ID שהוא 1. כמו כן, הסתכלו ב-MD5 של הסיסמאות, ואם אותו מספר חוזר בכל המשתמשים, אז כנראה בעבר פרצו ל-DB שלכם, שנו את הסיסמאות. 
5. בעלי שרתי VPS/שרתים פיזיים – התקינו חומת אש (בלינוקס: CSF מומלץ) פנימית, והגדירו אלו מדינות יהיו חסומות (רמז: השכנים שלנו ועוד כמה מדינות "חובבות" ישראל), כך תקטינו את הסיכוי שיפרצו אליכם.

הכי חשוב: להצטייד בסבלנות. אם האתר שלכם מותקף (ולא חשוב איזה סוג התקפה) הלקוחות יתקשרו עצבניים. אל תיקחו את זה אישית, הסבירו שמדובר בהתקפה כוללת.

לאחר יום א', מומלץ שוב לבדוק את ה-DB והקבצים לראות שלא החדירו לכם קבצים חדשים או לא שינו לכם את ה-DB.