ארכיון חודשי: מרץ 2013

כמה מילים על רכישת שרתים

פורסם בתאריך על ידי

בשבוע שעבר העברתי את השרתים שהיו של העסק שלי (ושאותם אני מוכר, למעוניינים) אליי הביתה (חוויה ממש "כיפית" להרים משקל של יותר מ-100 קילו 4 קומות ברגל בלי מעלית). בזמן שהייתי בראש העין כדי לקחת את השרתים, פגשתי 2 אנשי סיסטם מחברת היי-טק גדולה וידועה והם הביאו שרתים לארח בחווה. שוחחנו קצת ושאלתי אותו לגבי השרתים שהביא ומה הצרכים שהשרתים האלו צריכים למלא. מכיוון שהם כבר רכשו את השרתים, לא היה אפשרי לשנות את הזמנה אך הראתי לו שלפעם הבאה, כדאי לו להסתכל על פתרונות של יצרנים אחרים, במיוחד במקרה של אותה חברה שהיתה יכולה לקבל פי 4 יותר משאבים בתוספת של … 1500 שקל ברכישת השרת, וחסכון של 2U בארון שלהם בחווה.

חברות היי-טק, סטאראפים ועוד עוברים היום למחשוב ענן במקומות כמו אמזון ואחרים, אך עדיין יש לחברות רבות צורך בשרתים, בין אם השרתים יושבים במשרדי החברה או בחוות שרתים היכן שהוא בארץ. אנשי סיסטם רבים רוכשים רוב הזמן מחשבים לעובדים ולמשימות שונות, אבל כמות השרתים שהם רוכשים היא קטנה, ורכישת שרתים שונה מרכישת מחשבי Workstation או מחשבים ניידים. יש שוני מהותי בקטגוריות, ובפוסט זה אציין מספר נקודות כלליות שחשוב לשים אליהן לב לפני שרוכשים שרתים. להל הנקודות:

גובה שרת

שרתים נמדדים ביחידות U (מבחינת גובה) ולגדלים יש יתרונות וחסרונות. אם לדוגמא אתה מארח שרת בחווה, המחיר שתשלם לאירוח של מספר שרתים תלוי בכמות ה-U שאתה שוכר (אלא אם אתה שוכר רבע, שליש, חצי או ארון שלם, ששם התמחור שונה). כיום בארץ אחסון שרת 1U נע בין 250-400 שקלים (במקרים של חברות כמו בזק, סלקום, 012 – מחיר זה אינו כולל שקע חשמל נוסף, חיבור נקודת תקשורת נוספת או KVM, צריכת חשמל מעבר למצב רגיל וכו'), לכן חשוב לקחת בחשבון מה גובה השרת שאתה רוצה לרכוש. בניגוד לנאמר בכל מיני מקומות, שרתי 1U יכולים להכיל עד 4 מעבדים ועד 1 טרהבייט זכרון בלי שום בעיה (במיוחד מעבדי AMD Opteron), כך שאם חשוב לך המחיר שאתה הולך לשלם פר U לחווה, מומלץ שתתרכז בשרתי 1U. 

מצד שני, לשרתי 1U יש חסרון בכך שאם אתה מעוניין להכניס מספר כרטיסי הרחבה (נניח כרטיס RAID משלך וכרטיס רשת/אופטי/FCOE וכו') – לא תוכל למעט הכנסה של כרטיס אחד במאוזן, כי פשוט אין מקום. בשרתים בגדלי 2U לעומת זאת תוכל להכניס 2-4 כרטיסים כאלו כל עוד הכרטיס בנוי כ-Low Porfile. 

זכרון

אין בעיה לדעת איזה זכרון השרת שלך צריך, אולם הדבר אינו כזה קל כשצריך כמות זכרון רצינית. במקרים כמו של IBM וחברות אחרות, יש צורך בהתחשבות בכל מיני פרמטרים כמו מהירות Mhz של שעון ולעיתים גם סוגי מעבד, ולכן חברות כמו IBM מציעות אפליקציות המייעצות לך איזה זכרון לקחת בהתאם לכמות שאתה רוצה, ובאיזה מהירות הזכרון צריך להיות. זכרון מיצרני חומרה אינה ערבות לכך שהזכרון הוא אכן זכרון ברמת Premium (ולעבדכם הנאמן היו כבר מקרים שזכרונות של HP, IBM, DELL נדפקו לאחר מספר חודשי שימוש) וישנם אנשים אשר מעדיפים זכרונות של חברות אחרות כמו סמסונג, Hynix, Crucial ואחרים ובמקרים כאלו יש לוודא מול נציג טכני (עדיף לא מול איש מכירות ישראלי) כי הזכרון נתמך ואם הדברים אינם פועלים, יצרן הזכרון יתן לך פתרון אחר.

חדש מול ישן

בעבר, מחירי השרתים היו יורדים לאט וזאת מהסיבה הפשוטה שלא היו התפתחויות רציניות בתחום כל שני וחמישי, אך כיום המצב שונה. אינטל (ופה ושם גם AMD) מוציאות מעבדים חדשים לשרתים באותה מהירות שהיא מוציאה מעבדים חדשים לשוק ה-Desktop והמחשבים הניידים, מה שגורם ליצרנים להוציא שרתים חדשים יותר מהר. קחו לדוגמא את HP שהוציאה רק לפני מספר חודשים את שרתי ה-G8 וכבר בודקת אצל הלקוחות מפתח שלה גרסאות בטא של G9 לשחרור בעוד פחות משנה. 

כך קורה שהיום שרת מדגמי DL360-G7 שבעבר בתצורה של 16 ג'יגהבייט זכרון עם 2 מעבדים כמו 5610 עם 2 ספקי כח ו-2 דיסקים 500 ג'יגהבייט (SATA) עולה בערך 13-15K (בשקלים), ניתן להשיג את אותו שרת בפחות ממחצית (אני מוכר דגם עם 32 ג'יגהבייט ב-5000+מע"מ) אצל מוכרים שונים, ושרתים כאלו להזכירכם, הם בני פחות משנתיים, ואפשר גם להרחיב להם אחריות יצרן עד ל-5 שנים, כך יוצא שאם אתה קונה יד שניה, אתה יכול לקנות 2 שרתים וישאר לך עודף – בהשוואה לרכישת שרת חדש יחיד.

יחד עם זאת, חשוב לראות מה אתם רוכשים: אפשר למצוא שרתים גם ב-1000-2000 שקל בארץ, אבל אז בד"כ מדובר במעבדים ישנים, חלקם ללא תמיכת VT (כך שאי אפשר להריץ עליהם וירטואליזציה), חלק גדול מהם כלל לא תומך בדיסקים SAS (כך שתצטרכו להסתדר עם דיסקים מבוססי SCSI בגדלים קטנים) ויכול להיות שתצטרכו להחליף גם מאווררים וספקים (שעבדו 4-5 שנים ברציפות). 

תוספות שצריך לרכוש ודברים שצריך לבדוק

יצרני השרתים אוהבים לקצץ בכל מיני דברים שהיו ניתנים בעבר כחלק מהחבילה וכיום יש צורך בתשלום נוסף. לדוגמא: בעבר היה נהוג לכלול בחבילת השליטה מרחוק על השרת גם אפשרות לשלוט במסך (בנוסף לסנסורים, כיבוי/איפוס/הדלקה וכו'). כיום חברה כמו HP גובה על כך עוד 100 דולר. בעבר היו דיסקים של SAS כחלק מהחבילת ברירת מחדל, כיום הדיסקים שמגיעים עם שרת (אם לא ציינת אחרת) הם SATA, ולכן חשוב לזכור: אל תצא מתוך נקודות הנחה שתקבל בחבילה את כל מה שחשבת שתקבל. בדוק היטב במפרט הטכני שאתה מקבל שהכל כתוב בצורה מפורטת. ראיתי כבר מקרים שאנשי IT רכשו שרת בעשרות אלפי שקלים וכשהם הריצו פקודות לבדוק פרטים על הדיסקים בשרת, הם הופתעו לראות שאלו דיסקים SATA פשוטים.

סיכום

אנשי IT רבים בודקים הצעות מחיר של יצרנים שונים, אולם לעיתים הם מפספסים הצעות של חברות יצרניות אחרות. לדוגמא: הרבה חברות מעוניינות לעשות קונסולידציות לשרתים פיזיים ולהפכם לוירטואליים. חברות כמו HP ואחרות מציעות פתרון באריזת 1U (או 2U) של 2 שרתים פיזיים מופרדים שנמצאים במארז אחד. לעומת זאת, אם יש לך צורך בהרצה של הרבה שרתים וירטואליים כבדים, אולי כדאי שתסתכל על פתרון Super Server של Supermicro? הפתרון הנ"ל מאפשר לך להכניס בקופסא של 3U עד 12 מודולים שכל אחד מהם הוא שרת פיזי שאתה קובע איזה מעבד וזכרון יהיו בו. זהו פתרון שיכול לגדול עם הצרכים שלך מבלי שתשקיע מראש עשרות אלפי שקלים, וישנם עוד פתרונות כאלו מיצרנים אחרים.

כשזה מגיע לרכישת שרתים סטנדרטיים, מומלץ להעיף מבט בשוק ולראות מה המחירים של יד שניה. אחרי הכל מדובר בחסכון גדול מאוד ללא הפסדים על כך שמדובר ביד שניה (היצרן ממשיך לתת אחריות בהתאם למספר הסידורי של השרת, ולא משנה אם אתה הרוכש המקורי או אתה היד השניה).

ההתבטאות המוזרה של שר השיכון אורי אריאל

פורסם בתאריך על ידי

מי שעקב אחרי כל המו"מ להרכבת הקואליציה ראה בוודאי איך המפלגות החרדיות נכנסות להלם, מאיימות שיעזבו את הארץ (בסוף לא עזבו…) ואיימו כל מיני איומים, ובמיוחד האשימו את הבית-היהודה בכל דבר שאפשר להאשים. בהתחלה הם קראו להם "אחים", אחר כך כבר היו כל מיני רבנים ועיתונאים דתיים שקראו להם לא פחות מ"עובדי עבודה זרה" שזו העלבה מאוד גדולה לאדם דתי. היום, לאחר שרשמית קמה הממשלה, נראה כי אמנם המפלגות החרדיות הלכו, אבל השטויות שמחליפיהם עושים יהיו פחות או יותר אותו דבר. נהדר!

השבוע נזכרתי בבית היהודי בגלל התבטאות מאוד מוזרה של אורי אריאל, הלא הוא שר השיכון החדש שלנו ממפלגת הבית היהודי.

הנה ציטוט מדבריו: "האפשרות לדיור היא דבר בסיסי שמגיע לכל אחד במדינה אבל צריך לומר ביושר – לא כל אחד יוכל לבחור לגור בין חדרה וגדרה. מי שיש לו כסף אז שיקנה דירה איפה שהוא רוצה. אבל מי שאין לו כסף לא יכול גם לבקש לגור במרכז וגם ליילל כמה כסף אין לו". (לינק לכתבה המלאה עם וידאו)

אינני חושב שלאחר ההתבטאות הזו דובר המשרד חייך. סביר להניח שהוא (הדובר) לא ממש אהב את מה שהשר אמר, ומי שלא הבין – השר בעצם הופך את הדור הצעיר, בני ה-20+ שלא גרים במרכז ל"יללנים". 

אז נתחיל בבסיס: מדוע בעצם צעירים קמים ומחליטים לעבור למרכז הארץ מצפון הארץ או דרומה? זו לא האהבה לשריפת 2000-3000 שקל לגור עם שותף שב-12 בלילה אוהב מוסיקת טכנו ושאר צרות של מגורים עם שותפים. הסיבה העיקרית בד"כ למעבר היא פשוטה:

הזדמנויות.

פה במרכז הארץ, הסיכוי שלך ללמוד תואר ולמצוא עבודה לשלם את הלימודים ואת המחיה. פה במרכז הסיכוי שלך למצוא עבודה בתחומים שונים הרבה יותר גבוה מאשר בצפון או בדרום הארץ, וזו הסיבה שאנשים גם רוצים לגור פה במרכז: קרוב לעבודה, קרוב לבית, קרוב להזדמנויות להתפתח ולהסתדר יותר.

כאחד ש"בילה" את המחצית השניה של שנת 2012 בצפת, ושוחח וטייל בגליל, בכרמיאל ובמקומות נוספים בצפון, אני יכול לאמר שמצב התשתית הוא על הפנים. הנה דוגמא פשוטה: מישהו הציע לי בזמן שהייתי בצפת לעשות עבורו פרויקט ואותו פרויקט הצריך קו יעודי עם רוחב פס של 20 מגהביט סימטרי. שוחחתי עם בזק, נתתי לו הצעת מחיר (שהיממה אותו) והוא היה מוכן לשלם זאת אבל .. לבזק אין אפשרות להרים בצפת קו יעודי עסקי של 20/20. שוחחתי עם מספר טכנאים בבזק, כולם בדקו וכולם חזרו עם התשובה: אי אפשר באזור. 

תשתית תקשורת גרועה היא רק אחת מהבעיות. המדינה עד כה לא מפתחת לא את הצפון ולא את הדרום. לחברות היי-טק ומשקיעים אחרים אין שום מוטיבציה לבוא ולהשקיע שם בהקמת חברות ומיזמים, כך קורה שמצב האבטלה בצפון ובדרום הוא עדיין גבוה. קחו דוגמא אחרת: למעט עכו ונהריה, אין רכבות בצפון. קשה לרכבת לטפס לגליל? לא, היא מצליחה לטפס לא רע לירושלים שזה בערך אותו גובה, אבל הממשלה (ובמיוחד האוצר)  בכל פעם מעוכבת ע"י האוצר ומשרדים אחרים. בוויקיפדיה כתוב כי התכנון הוא שהמסילה והתחנות יהיו מוכנות ב-2016, ולפי מה שקורה בארץ בכל מה שקשור לפרויקטים כאלו (נתיבי איילון, זוכרים?) הרכבת הראשונה שתעבור שם, אני מעריך, תהיה ב-2018-2019, כלומר עוד 6 שנים וזה לכרמיאל, לא דיברנו על טבריה, צפת, קרית שמונה, חצור, כפרים ומושבים ובמילים אחרות: כשבעולם יחלו להופיע רכבים מעופפים, תהיה רכבת בגליל.

גם מבחינת תחבורה ציבורית המצב על הפרצוף בצפון. כך לדוגמא למדתי שהאוטובוס האחרון שמאפשר לך לצאת מצפת לכיוון חיפה (ישיר – 361,362) הוא ב… 19:30 בערב. מה עם צעירים שירצו לעבוד בחיפה ומעבר לכך וירצו לחזור בתחבורה הציבורית? יש קווים נוספים, שעוברים פעם בשעה, שעה וחצי. 

מה ששר השיכון צריך להבין הוא שעד שהממשלה לא תשקיע ברצינות בצפון הארץ ובדרום מבחינת עידוד השקעות, עידוד יזמות, סבסוד דברים שונים ומיזמים – לזוגות צעירים לא תהיה הרבה ברירה אלא ללכת לגור במרכז, ומכיוון שגם במרכז משרד השיכון הפסיק לבנות, מחירי הדיור רק עולים ועולים.

במקום להתלונן על זוגות צעירים וצעירים  ש-"מייללים", הגיע הזמן שהשר החדש יתחיל לשנות דברים, החל משינוי הקריטריונים לקבלת משכנתאות (מ"ותק בנישואין" לדבר יותר סטנדרטי כמו כושר מיצוי השתכרות"), ועד פתיחת מכרזים חדשים לבניית בנייני דירות במרכז. משרד השיכון אינו אחראי על עידוד יזמות ועידוד משקיעים להשקיע, זה תפקיד הממשלה, והתקווה היא שאולי הפעם הממשלה תעודד חברות להשקיע בצפון או בדרום תמורת אי אלו הטבות שונות במיסוי, זיכוי וכו', אבל עד שלא תהיה בצפון ובדרום הרבה יותר עבודה, צעירים רבים יצטרכו למצוא את מזלם במרכז.

כשדינוזאור לא מבין שהוא נעקף

פורסם בתאריך על ידי

כל איש סיסטם שנמצא בשוק לפחות מספר שנים, שמע על אורקל (Oracle), ה"מאסטרים" בתחומי ה-DB. במשך שנים אורקל הרשו לעצמם לגבות מחירי עתק בכל הקשור לתוכנות שלהם. במהלך העשור האחרון היתה תחרות הן מצד מיקרוסופט (עם ה-SQL SERVER לגירסאותיו) והן מצד IBM עם ה-DB2, ואז לפני כ-3 שנים המנכ"ל המוחצן של אורקל (לארי אליסון) החליט שזה יהיה רעיון מעולה לרכוש חברת חומרה ותוכנה אחרת. את SUN במחיר "צנוע" של 7.4 מיליארד דולר.

לאורקל בעבר לא היה שום נסיון במכירת חומרה, פיתוח מערכת הפעלה, ועוד דברים רבים הקשורים ליצור, פיתוח ותמיכה מתמשכת, אבל המנכ"ל שלהם היה בטוח שמכירות חומרת SUN יחד עם ה-DB ושאר פתרונות שלהם זה פתרון שחברות מאוד יאהבו. שנה לאחר הרכישה, אורקל עשו צעד מאוד לא שגרתי וחתכו חד צדדית את החוזה שלהם עם חברת HP, החברה שהיתה מוכרת לא מעט ברזלים יחד עם פתרונות תוכנה של אורקל. 

לארי וההנהלה עשו טעות רצינית כאשר הם התלהבו מאוד מהחומרה של SUN, אבל שכחו להסתכל על טרנד שמאז 2010 הלך וגדל.

הפתרונות חומרה של SUN, במיוחד המעבד שלהם, הם מבחינה טכנית מאוד מרשימים. יש הצפנת נתונים חזקה פר Thread, אפשר להריץ עד 4 "שרשורים" של תהליכים פר ליבה (במעבד החדש שיוכרז בשבוע הבא המספר מוכפל ל-8). המעבד זריז, יש זכרון מטמון גדול והוא ורץ במהירות 3 ג'יגהרץ, אם יש לך שרתים כאלו או יהיו לך שרתים כאלו, הביצועים יהיו בהחלט מרשימים אבל כשזה יגיע לשורת המחיר… תתכונן להתעלף. אורקל (ובעבר SUN) מעולם לא היו ידועים במחירים נמוכים ללקוחות שלהם.

אבל מה שקרה בשנים האחרונות זה הטרנד שהיום נהיה הבון-טון, והוא מחשוב הענן. בעבר היית צריך ערימות של שרתים לבצע דברים, אבל היום כשחברות כמו אמזון וגוגל מציעות לך מכונה עם 8 ליבות ו-52 ג'יגהבייט זכרון, יחד עם 2 דיסקים של 2 טרה וכל זה במחיר של פחות מ-1.5 דולר לשעה, הבחירה תהיה בבירור לכיוון מחשוב ענן. צריך יותר משאבי מחשוב? תוך דקות ספורות אתה יכול להרים עוד מאות או אלפי שרתים וירטואליים חזקים במחירים שעבור מחלקת IT הם פשוט בדיחה! אתה גם לא צריך לשלם חודשית, אתה לא צריך חוזה שרות או לטפל בחומרה, אתה פשוט מריץ סקריפט שמרים X מכונות מתי שאתה רוצה ובסוף העבודה מוחק אותן. בשביל מה לשלם עשרות אלפי דולרים פר שרת כשאתה תגיע אולי, אולי ל-1000,2000 דולר אם ממש תשתולל מבחינת כמות של מאות שרתים רצים פר חודש במחשוב ענן?

אורקל גם עשו שטויות נוספות לאחר רכישת SUN, כמו עניין סגירת הקוד של Solaris ושל ZFS ושאר פרויקטים. הגירסה האחרונה של ZFS שקיימת בקוד פתוח היא גירסה 28, ובסולאריס היא 33. רוצה תואמות? שכח מזה, ודווקא לגירסה 28 יש מספר הצעות של פתרונות בשוק, בין כמוצרי קוד פתוח עם תמיכה בתשלום, או מימוש ZFS על מערכות הפעלה כמו Linux, כך שאתה יכול להשתמש ב-ZFS במערכות הקיימות שלך, אבל אורקל רוצה שתשלם על ה-ZFS שלה! מה אתה איזה "היפסטר" חובב קוד פתוח? 🙂

בעבר, כשהיו לך ערימות של טרהבייטים עם DATA שהיית צריך לעבד אותו, היית צריך להשתמש בכלים של אורקל או מיקרוסופט או IBM, אלו היו האפשרויות שלך. כיום לעומת זאת, אתם לא רואים את גוגל, יאהו, טוויטר, פייסבוק וחברות ענקיות אחרות משתמשות בפתרונות האלו, אלא משתמשות בפתרונות אחרים עם גישה שונה, בין אם זה Hadoop או NoSQL או פתרונות מבוססי קוד פתוח אחרים ואותן חברות או שמחזיקות צוותים שמבינים בקוד של המוצרים או שהן מוכנות לשלם לחברות אחרות סכומים שנתיים לתמיכה, אבל בכל מקרה סכום התמיכה לא מגיע אפילו למחצית ממה שאורקל היתה מבקשת. בעידן שבו קיצוץ בתקציב == יעול, מדוע צריך להשקיע כפול?

אורקל, כמו סאן לפניה, תמיד פספסו את הרכבת. כשסקוט מקנילי הכריז על מחשוב ענן ועוד לפני שהם מכרו ללקוח הראשון, הם רצו 1 דולר פר מעבד לשעה. אמזון, חברה שלא נודעה לפני מספר שנים בשום שרות חומרה/וירטואליזציה/ענן לצרכנים, הציעה להם את אותו דבר בשישית מזה. כשלסאן היו כבר כמה לקוחות גדולים למחשוב ענן, לאמזון היו כבר יותר מ-200,000 לקוחות מחשוב ענן, ונראה כי הפתרונות של אורקל היום נגועים באותה בעיה שהיתה לסקוט: מה הפתרונות של אורקל למחשוב ענן? הצעה של מכונות וירטואליות עם פתרונות ה-DB של אורקל. אם אתה מתעקש להשתמש בפתרונות DB של אורקל, אתה יכול לקחת את המכונות של אמזון שכוללות כבר רשיון של אורקל במחיר זול, מבלי בכלל לחתום משהו עם אורקל. 

הדו"ח הרבעוני שפורסם היום של אורקל מראה את הדברים בבהירות. מכירות חומרה? עשו צניחה (בלי מצנח) של 23%. רשיונות חדשים? פחות 2 אחוז. הנחת האנליסטים של וולסטריט (נו, אנליסטים…) היתה שאורקל תתן תוצאות רבעון יותר טובות מהקודם. אז הניחו. ההפתעה הגיעה להם ישירות לפרצוף, וכרגע המניה צנחה ב-5%. 

אורקל, לעניות דעתי, עדיין ממשיכה ותמשיך לפספס את השוק הצעיר, את אותן חברות שקיימות שנים מעטות בשוק. אורקל רצתה להיכנס לתחום הוירטואליזציה והיא רכשה את Virtual Iron ב-2009 וגם את Virtual Box. רבים מכם אולי משתמשים ב-Virtual Box כי היא חינמית, אבל מתי לאחרונה השתמשתם ב-Oracle VM? אני יכול להניח שרובכם לא השתמשתם (ולחובבי לינוקס: זה משהו כמו LXC) ובין כה במקרים רבים זה לא יתאים לכם כי זה לא יודע להריץ מערכות הפעלה אחרות.

אני לא חושב שאורקל תיעלם בקרוב. יש המון, המון ארגונים בינוניים וגדולים שמשתמשים במוצרים שלהם והם ימשיכו לפרנס את אורקל עוד זמן רב. יחד עם זאת, אני חושב שחברות חדשות צריכות לחשוב טוב טוב אם לעבוד עם הפתרונות שלהם או לחפש להם פתרונות אחרים.

בקצרה: השמועות המופרכות על נקסוס 5

פורסם בתאריך על ידי

מי שקורא בלוגים ואתרי טכנולוגיה, מוצא בוודאי מאמרים רבים עם כל מיני שמועות על המכשירים החדשים, בין אם זה טלפונים חכמים, טאבלטים, מחשבים, מצלמות ועוד. המפרסמים צריכים לפרסם כי זה מביא Traffic והרבה תעבורה מביאה רווחים מפרסומות וכו'.

אבל לפעמים השמועות הן מגוחכות לגמרי. כל מה שצריך זה פוטושופ, וקצת דמיון, וכך לאחרונה מתרוצצת לה שמועה על נקסוס 5 שגוגל תמכור ותיוצר ע"י LG. לפי השמועות המכשיר יכלול מסך 5.2 אינטש, מעבד Snapdragon 800, כ-3 ג'יגה זכרון, מצלמת 16 מגהפיקסל שיכולה לצלם וידאו ברזולוציה של 4K, מצלמה קידמית של 2.1 מגהפיקסל שמסוגלת לצלם 1080P, ועוד כמה דברים.

ראשית, יש בהחלט מצב שגוגל תוציא מכשיר עם מסך 5 או 5.2 אינטש. כיום זו לא ממש בעיה להוציא מכשיר כזה, אבל לגבי שאר המפרט.. מי שכתב את הדברים כנראה עישן משהו כבד מכמה סיבות:

  • נתחיל עם מצלמה קידמית. מצלמה של 2.1 מגהפיקסל לא יכולה לצלם 1080P גם אם נורא נורא רוצים. פשוט אין מספיק פיקסלים בסנסור לזה.
  • מצלמה אחורית – אמנם יש כבר מצלמות עם 16 מגה-פיקסל, אבל צילום רזולוציית 4K בוידאו? החיישן טכנית יכול, אבל הצ'יפים של ה-FLASH לא מסוגלים לכתוב מידע במהירות כזו גבוהה, ובוודאי ששום כרטיס SD לשימוש "ביתי" לא תומך בכך, מה עוד שכיום אין שום תוכנת עריכה ביתית/סמי-מקצועית שיכולה לתמוך ברזולוציה כזו וגם כרטיסי המסך שיש כיום לשוק הביתי לא מסוגלים לרנדר רזולוציית 4K אלא אם זה יהיה רינדור (מאוד איטי) בתוכנה.
  • מעבד Snapdragon 800 אמנם קיים, אבל זול – הוא לא. כל חברה שרוצה לכלול אותו תצטרך לשלם יחסית הון תועפות כדי לכלול אותו, נכון להיום.
  • זכרון 3 ג'יגהבייט – כשאתה בונה היום מכשיר, אתה יכול להזמין זכרון בקונפיגורציות מסויימות. חצי ג'יגה, ג'יגה, 2 ג'יגה או 4 ג'יגה או 8 ג'יגה לדוגמא, לא מספרים באמצע כמו 3,5,7 ג'יגהבייט. טכנית אפשר לחלק את הצ'יפים כך שיהיה צ'יפ של 2 ג'יגה ואחד של ג'יגה, אבל אז אתה משלם על 2 צ'יפים ואתה לא מקבל הנחה, וכל בונה מכשירים שואף לכמה שפחות צ'יפים.
  • אם מדברים על 4 ג'יגהבייט זכרון, צריכים לעבור לצ'יפים כמו Cotrex-A15 ומעלה שיש להם תמיכה בזכרון גדול, וצריך להוסיף את כל הלוגיקה לכך. אפשרי, אבל לא זול ולא משהו שאפשר לקחת ממכשירים קודמים.

מכשיר הנקסוס הבא יהיה שונה מקודמיו במובן של מעבד ומערכת הפעלה, בדיוק כמו שטאבלט נקסוס יצטרך להיות שונה, כי מערכת ההפעלה החדשה תתמוך בכל מיני תכונות שלא נתמכו או נתמכו חלקית בעבר (סורי, לא יכול להרחיב מעבר לכך כרגע. נדבר במאי) אבל מי שמצפה שהמכשירים הבאים יהיו כמו המפרט לעיל – פשוט לא יודע על מה הוא סח.

האם באמת קיים סכסוך בין סמסונג לגוגל?

פורסם בתאריך על ידי

בעידן האינטרנט, לא חסרים בלוגרים ועיתונאים משועממים המפריחים באויר שמועות על סכסוך זה או אחר בין חברה אחת לחברה אחרת, בין אם מדובר בחברה מול מתחרה או בחברה שעובדת בשת"פ עם חברה אחרת. כך זה היה בעבר, כך זה יהיה בעתיד. צריך לפרסם דברים, גם אם אין אמת בהם. אחרי הכל, צריך קוראים, קליקים, פרסומות וכו'…

קצת היסטוריה

לסמסונג וגוגל יש מערכת יחסים ארוכה ופוריה שנים רבות. רבים שוכחים שאחרי שהמכשיר הראשון שגוגל הוציאה עם HTC, סמסונג החלה לייצר מכשירים מבוססי אנדרואיד ושיתוף הפעולה הלך וגדל. סמסונג היו הראשונים שהוציאו יחד עם גוגל לאפטופים עם ChromeOS והם עדיין היחידים שמוציאים את ה-Crhome Box (שהוא בעצם מכשיר סמסונג). מכשיר הנקסוס 10 הוא מכשיר שמיוצר ע"י סמסונג ומכשירי NEXUS קודמים, בחלקם היו לא יותר מאשר גירסה מעט שונה ממכשירי סמסונג הרגילים שהחברה הקוריאנית מוכרת לציבור הרחב.

אז איפה ה"מאבק"?

ה"מאבק" נמצא בראשם של אותם עיתונאים ובלוגרים. לסמסונג יש גישה מלאה לקוד המקור של אנדרואיד, בין אם זו גירסה שיצאה ובין אם זו גירסה שעדיין בפיתוח. גוגל מאפשרת לשותפים לקבל (תחת NDA כמובן) גישת קריאה לכל קוד שנכנס ל-Repository של גירסת אנדרואיד שמפותחת באותו זמן. סמסונג הם כמובן לא היחידים. גם חברות אחרות כמו nVidia, Qualcomm ואחרות המפתחות צ'יפים שיתמכו באנדרואיד מקבלים גישה, ועבדכם הנאמן ראה את גירסת ICS בזמנו עוד הרבה לפני שהיא יצאה לשוק, אצל אחת מהיצרניות במחלקת פיתוח של חברת צ'יפים כאן בישראל. 

אותם עיתונאים טוענים שהתלות של סמסונג בגוגל בעייתית, כי גוגל היחידים ששולטים באיזה קוד יכנס לגירסה הרשמית, אבל את אותה טענה אפשר להפנות ליחסים שיש ליצרני חומרה מול מיקרוסופט, רק שמיקרוסופט לא משחררת קוד מקור של המוצר והיצרנים כלל לא מקבלים קוד, הם מקבלים קבצים בינאריים וערימת הוראות מה אפשר לעשות ומה "מומלץ". כמה יצרנים אתם מכירים שהפסיקו לעבוד עם מיקרוסופט בגלל סכסוכים? אפס. אותו הדבר עם גוגל: כמה יצרנים הפסיקו לייצר מכשירים מבוססי אנדרואיד? אפס. אם כבר, יש יותר ויותר מוצרים עם אנדרואיד.

לא בכל הנקודות סמסונג וגוגל רואים את הדברים עין בעין. גוגל לא היו מעוניינים שסמסונג תהיה היצרנית היחידה של טלפונים/טאבלטים מבוססי אנדרואיד, וסמסונג לא היתה רוצה להיות תלויה אך ורק במוצא פיהם של גוגל על כל Feature, ולשם כך יש את ה-Open Handset Alliance ושם גודל דנה יחד עם היצרנים בכל מיני דברים שיכנסו לאנדרואיד. כל יצרני המכשירים נמצאים באותו Alliance כך שכולם יכולים לתרום לדיאלוג.

גם גוגל וגם סמסונג עושים צעדים כדי לפתור את בעיית התלויות (אם ניתן לקרוא לזה כך). גוגל לדוגמא עובדת עם מוטורולה כדי להוציא מכשיר (לפי השמועות מספר מכשירים) שיהיו עם אנדרואיד 5 עם תמחור אגרסיבי (וכשמדובר בתמחור אגרסיבי, גוגל יודעים למכור במחיר הכי נמוך שהם יכולים לאפשר לעצמם, ראו את מחירי מכשירי ה-NEXUS). סמסונג מצידה "מפלרטת" עם מערכות הפעלה מתחרות, לא תמיד בהצלחה: הם השיקו מכשיר Windows Phone 8 שנראה כאילו צוות המהנדסים שם לקח מכשיר גלקסי S-3, החליפו לו מערכת הפעלה ושינו עוד כמה דברים קטנים – והתחילו למכור זאת, וכעת נראה שהם בקרוב מפסיקים ליצור עקב חוסר דרישה. עוד מערכת הפעלה שהם משקיעים בה (בשיתוף עם אינטל) היא ה-Tizen (מה שהיה בגלגול קודם מערכת הפעלה בשיתוף נוקיה ואינטל עד שנוקיה עזבה פתאום באמצע). מה הסיכוי של Tizen לכבוש שוק? לא גדול, כי היום יש כבר Ubuntu Touch ו-Firefox OS שמתחרים על אותה משבצת (לינוקס על טלפון/טאבלט), אבל סמסונג בכל זאת מקדישים לכך משאבים.

סמסונג גודלת מבחינת כמות מכשירים מבוססי אנדרואיד, וסביר להניח שאם תסתכל ברחוב על מכשירים מבוססי אנדרואיד, תראה שלרוב יש מכשירים של סמסונג. מה יכול לצאת מזה? סמסונג מקבלת 10% מרווחי הפרסומות שמופיעות בתוצאות חיפוש כשאתה מחפש עם המכשיר שלך. יכול להיות שבעקבות האחיזה שלה בשוק היא תבקש מגוגל יותר מ-10%, ואז זה יהיה תלוי בגוגל אם להסכים או לא (להחליף את מנוע החיפוש של גוגל ב-Bing יקח לסמסונג לא יותר מיום עבודה).

מבחינת גוגל, אם הם רוצים שתהיה תחרות רצינית לסמסונג, הם יצטרכו לשנות לגמרי את מודל מכירת המכשירים שלהם. כיום אם אתה קונה מכשיר של גוגל מסידרת נקסוס ואתה צריך תמיכה, חפש בפורומים או דבר לקיר. אם לעומת זאת אתה קונה מכשיר של סמסונג, אתה יכול לקבל תמיכה כלשהי הן מהיבואן בארץ או מסמסונג העולמית. לסמסונג גם יש קשרים ענפים עם חברות הסלולר השונות שמוכרות את המכשירים של סמסונג בכמויות גדולות, מה שגוגל לא יכולה לבצע כיום.

לעניות דעתי, הקשר בין סמסונג לגוגל רק ילך ויתחזק. גוגל צריכים את סמסונג כדי למכור כמה שיותר ברזלים, סמסונג צריכים את גוגל מבחינת מערכת ההפעלה ושאר שרותים מבוססי גוגל. סמסונג בעצמם רואים שהמערכות הפעלה האחרות שהם מנסים למכור לא ממש מוכרים, וסמסונג רוצה לעקוף את אפל במכירת כמויות מכשירים, כך שלנתק קשרים או ליצור "ברוגז" בין סמסונג לגוגל, זו סצינה שלא תהיה. אגב, סצינה כזו חזו כל מיני כתבים כשגוגל הוציאה מכשירים מבוססי NEXUS שלא היו של סמסונג, וראה זה פלא – מערכת היחסים המשיכה כבעבר.

ההיסטוריה מכה שנית באפל

פורסם בתאריך על ידי

לעיתים נראה כי אפל לא לומדת את הלקח מההיסטוריה שלה עצמה מלפני שנים רבות.

עד כה התחרות בין אפל ליצרני סמארטפונים אחרים היתה הולכת כך: אפל מתעלמת מכל יצרן אחר, וכשצריך להשוות למתחרים, הם היו נטפלים לגוגל, בין אם זה למערכת אנדרואיד או למכשירי הנקסוס. אחרי הכל, אין כמו להלהיב את הפנאפלים בהשקות כמה המוצר של המתחרה גרוע וכו'. כאחד שצופה בהשקות ומכיר "טיפה" את 2 מערכות ההפעלה, היו מקרים שאפל צודקת אבל ברוב המקרים היית צריך להיות נאיבי או שהיית צריך לעשן/להזריק משהו כבד בשביל להאמין לטענות של אפל, אבל ככה זה תחרות.

לקראת ההשקה של הגלקסי S-4 מבית סמסונג (ההשקה תהיה בבוקר בשעון ישראל מחר, נכון לשעת כתיבת שורות אלו), אפל התחילה בלכלוכים. זה התחיל בטוויט של פיל שילר עם קישור למאמר של F-Secure כמה נוזקות יש לאנדרואיד, והמשיך ב-2 ראיונות שנתן פיל לרויטרס ולוול-סטריט ג'ורנל בהם שוב תוקף פיל את אנדרואיד והפעם גם את סמסונג, וטוען שהמכשירים נחותים, מערכת ההפעלה סובלת מפרגמנטציה ושלל מחמאות אחרות.

בעבר, כשסמסונג או כל יצרן מכשיר אנדרואיד השיק מכשיר טלפון או טאבלט, מהצד של אפל שתקו, אבל מאז עברו מים רבים בנהר והמניה של אפל..

 

הגרף הנ"ל הוא בדיוק חצי שנה מהיום לאחור. המניה של אפל שהיתה ב-700 פלוס, ירדה ל-432$. זה לא שאפל לא מוכרת מכשירים, היא בהחלט מוכרת ומציגה רווחים נאים ביותר פר מכשיר, הרבה יותר מהמתחרים, אבל המשקיעים רואים גם דברים אחרים:

  • לפי הדו"ח של חברת IDC – טאבלטים מבוססי אנדרואיד (שלא היו קיימים ב-2010 ובקושי ב-2011) צפויים לאחוז כ-48.8% מהשוק בשנת 2013, והמספר הזה עבר שדרוג מהתחלת השנה (המספר היה בערך 41%), ואפל 46% אחוז, והפער נוצר כמעט מכלום תוך שנה וקצת.
  • לפי דו"ח של Comscore, מכשירים מבוססי אנדרואיד אוכלים לארוחת הבוקר את השוק של אפל גם בארה"ב. גוגל עם 52.3% ואפל עם 37.8%. לא מדובר בדו"ח עתיק, זה דו"ח מלפני שבוע וחצי. גוגל עם אנדרואיד כבר מזמן עקפה את אפל באירופה ובשאר העולם.

​אז נכון, אפל מרוויחים המון פר מכשיר (ההערכה היא שאפל מרוויחים בסביבות 250$ פר מכשיר). אבל על כל מכשיר שאפל מוכרת, נמכרים בין 4 ל-5 מכשירי אנדרואיד בעולם.

אפשר להתווכח מכאן עד הודעה חדשה איזה מכשיר ואיזו מערכת הפעלה יותר טובים, ועבדכם הנאמן יכול לפרט כל Feature והסבר לגביו במכשירים השונים, אבל כל זה לא משנה. מה שמשנה זה הצרכן ומה שחשוב לו.

זוכרים את הסרט "שודדי עמק הסיליקון"? הסרט שתאר את אפל, הולדת המק, סטיב ג'ובס, ביל גייטס וההעתקות? הנה הקטע הרלוונטי, קחו 2 דקות לצפות בו. זה הקטע שג'ובס מבין שביל גייטס עבד עליו ומיקרוסופט העתיקו את הכל.

רואים מה השחקן שמגלם את ביל גייטס אומר לסטיב ג'ובס? That doesn't matter. זה היה באמצע שנות ה-80, וכעת כמעט 30 שנה אחרי, באפל עדיין לא הפנימו את זה.

ללקוחות שונים יש דרישות שונות. יש לקוחות שעבורם כל מוצר שיש עליו לוגו תפוח, עבורם זהו המוצר שהם רוצים וזהו, גם אם טכנית הוא נחות מהמתחרים. הם רוצים אפל וזה מה שהם יקנו, אבל רוב העולם מחפש מכשיר סמארטפון שיכולים לבצע איתו שיחות, לשחק איתו אנגרי בירדס/טמפל-רן, אפשר לצלם איתו, פייסבוק, וואטסאפ, וייבר, Waze, דברים כאלו, ואלו דברים שקיימים היום גם לאייפון וגם למכשירים מבוססי אנדרואיד, ובמחינתם זה לא משנה מה המכשיר, כל עוד הוא עושה את הדברים. כיום אנשים מבינים יותר מה זה אייפון ומה זה טלפון אנדרואיד בערך, ואם הם רוצים מכשיר אנדרואיד פופולרי, הם הולכים לחברה שמייצרת את מכשיר האנדרואיד הכי פופולרי. כן, של סמסונג (בגלל זה סמסונג מכרה בארץ כפול ממה שאפל מכרה בישראל).

היסטורית, מאז מחשב ה-אפל-3 (ולמעט התקופה שג'ון סקאלי היה מנכ"ל אפל) אפל מכרו את המכשירים והמחשבים שלהם במחיר יותר יקר מהמתחרים. המחשבים היו עולים יותר, אייפוד עלה יותר מהמתחרים, אייפון עולה ועלה יותר מהמתחרים וחברות מתחרות שחושבות שהן יותר טובות ומנפיקות מכשירים במחיר כמו אפל, אוכלות אותה במכירות (אהלן סוני עם ה-Tablet Xperia Z!). ככה תמיד אפל עשתה את הרווח שלה, ממחירי פרימיום. הם מכרו פחות מהמתחרים, אבל הרווח על כל מכשיר היה יותר גדול. עם האייפון הראשון, למי שלא זוכר, אפל מכרו אותו ב-650 דולר אחרי חוזה עם AT&T, ולאחר 3 חודשים אפל הורידו אותו למחיר של 499$ (אחרי חוזה כמובן, ונעול).

עכשיו השאלה היא אם אפל רוצה ללמוד מההיסטוריה של עצמה, ולהמשיך למכור במחיר הזה ולראות את השוק שלה נאכל ע"י מתחרים כמו סמסונג ואחרים, או להתחיל לחשוב איך פותרים את הבעיה.

האם אפל תפיק לקחים ותלמד מההיסטוריה? שאלה מצוינת.

טיפים להגנה על וורדפרס

פורסם בתאריך על ידי

וורדפרס היא אחת המערכות הכי פופולריות בעולם להקמת אתרים קטנים ובינוניים. כמעט כל בונה אתרים משתמש בה בהזדמנות כזו או אחרת לפני שהוא מתנסה במערכות אחרות. אחרי הכל, היא מאוד קלה לשימוש, לא מצריכה כל כך ידע טכני בכתיבת קוד (למעט כמובן המקרים אם אתה רוצה לשנות קוד בתוכנה/עיצוב/תוסף), ואפשר להרים איתה אתר שנראה טוב תוך דקות ספורות, ולאחר מכן להוסיף תוספים שונים, עיצובים, דפים, גרפיקה, תוכן וכו'.

מכיוון שוורדפרס מאוד פופולרית, היא גם מאוד פופולרית בנסיונות פריצה. כל יום מנסים לפרוץ לאלפי אתרים מבוססים וורדפרס. לא צריך להיות גאון כדי לפרוץ לוורדפרס, יש סקריפטים רבים שעושים זאת.

רבים נוטים לחשוב כי אם הם יתקינו את הגירסה האחרונה של וורדפרס, גירסה אחרונה של תוספים ועיצוב, הם יהיו מוגנים.

הלוואי וזה היה כך, אך צר לי לבעס אתכם/ן. זה לא מספיק.

וורדפרס, כעקרון, מותקן כמעט ללא הגנות, הנה חלק מהבעיות שלו:

  • המשתמש הראשי תמיד נקרא admin והוא עם user ID מספר 1, מה שמאוד מקל על סקריפטים לעשות SQL Injection ולשנות את סיסמת ה-Admin ו/או את כתובת המייל ואז אם הפורץ עושה שחזור סיסמא, מייל יגיע אליו ומשם הדרך קצרה מאוד להשתלטות על האתר שלכם, להפוך אותו לספאמר (דפים נסתרים וכו'), לשנות תכנים וכו'.
  • התיקיות עצמן הן Hard coded, תמיד התוכן/תוספים/עיצובים ישבו ב-wp-content, ושוב – סקריפטים משתמשים בזה כדי לפרוץ.
  • הרשאות קבצים פתוחות מדי. שוב, זה אחלה דבר לסקריפטים. מומלץ להסתכל בקישור הזה כדי לראות מה ההמלצות מבחינת הרשאות מומלצות.
  • קבצים חיוניים שאמורים לא להיראות – נראים גם נראים, כמו wp-config.php ועוד. נכון, הם לא מציגים שום דבר שמראים אותם בדפדפן, אבל גם במקרה זה סקריפטים יודעים להשתמש במידע.
  • גירסת הוורדפרס מוצגת, מה שמקל על סקריפטים לדעת היכן נקודות החולשה של האתר
  • המערכת אינה חוסמת נסיונות התחברות שגוים מרובים ל-wp-admin, מה שמאפשר לסקריפטים לרוץ חופשי ולנחש סיסמאות. נכון, זה אולי לא נשמע מזיק (אם כתבת סיסמא חזקה), אבל ראיתי לא מעט מקרים שדווקא עם זה חדרו לאתרים
  • סיסמאות מוגדרות הן חלשות ו-וורדפרס לא יודעת לאסור סיסמאות חלשות.

אלו, על קצה המזלג, בעיות שיש לוורדפרס.

לשמחת כולם, יש פתרון שיכול למנוע את רוב הבעיות שהצגתי והוא נקרא Better WP Security. זהו תוסף שיכול לתקן פאקים רבים של וורדפרס ולתת הגנה כלשהי. יחד עם זאת, התוסף הזה הוא לא פתרון של "שגר ושכח". יש בו מספר אופציות שאם תפעילו, האתר שלכם פשוט לא יעלה או יסגור אתכם בחוץ, לכן אם אתם רוצים להתקין אותו, צרו גיבוי של המערכת, וקראו מה כל אופציה עושה ותחליטו אם להפעיל אותה או לא. לדוגמא: אם יש לכם אתר קיים והחלטתם להפעיל את ההמלצה לשנות את ה-wp-content, תראו שכל האתר שלכם נשבר, כי התוסף לא משנה בתוך ה-DB את החלק של הכתובת לשם תיקיה חדשה. השינוי הזה לדוגמא מאוד מומלץ שמקימים אתר חדש.

עוד תוסף שכדאי לתת עליו את הדעת ה-BPS Security. התוסף הזה נותן חלק מפונקציות שלא קיים בתוסף לעיל, אבל גם לו יש כל מיני Issues, במיוחד אם יש לכם תוסף כמו WP Super Cache (תצטרכו ליצור את ה-Rules מחדש ב-יhtaccess ולפעמים תצטרכו לשנות דברים ידנית בקובץ הנ"ל).

עניין נוסף: במקרים רבים כשיש Defacement, אנשים פונים לספק, הוא משחזר ורבים חושבים שכך נגמר העניין. אז זהו, שלא. בחלק לא קטן מהמקרים ה-DB (ספציפית טבלת המשתמשים) במקרים רבים שונה ושחזור לדוגמא של מערכות WHM/CPANEL לא משחזר DB, כך שאם הפורץ שינה את אחת הסיסמאות או הוסיף את עצמו, אתם תמצאו שאתרכם יפרץ שוב, לעיתים לאחר כמה שעות. לכן, מומלץ לבדוק את טבלת ה-DB לאחר שחזור ולראות איזה משתמשים יש, והאם סיסמתם לא שונתה (יש סקריפטים שמשנים באופן גורף את כל הסיסמאות לדברים כמו admin123).

בהצלחה

פתרון RDP Client זול

פורסם בתאריך על ידי

חברות רבות מחפשות דרכים על מנת לחסוך במחירי עלויות שוטפות של IT, בין אם זה רשיונות, תחזוקה, חשמל, טכנאים ועוד. אחרי הכל, זה משהו אחד שיש 50 עובדים ואיש אחד שעושה סיסטם + טכנאות מחשבים, וזה משהו אחר שיש לך כמה מאות או אלפי מחשבים, מספר טכנאים, צוות Helpdesk, צוות סיסטם, מנהל IT ועוד ולכן לחברות הגדולות, כל דבר שיכול לחסוך כסף ושלא יעלה דברים אחרים (אההממ.. הטמעת אובונטו כ-Desktop לכולם?) הוא דבר מבורך.

מזה שנים רבות חברת Citrix משווקת את המוצרים שלה המאפשרים למספר אנשים להתחבר לשרת ולקבל סביבת עבודה. בהתחלה זה חייב גרסאות מיוחדות ו-1001 טריקים כדי להתקין תוכנה ושכולם יוכלו לעבוד עליה, אך היום המצב יותר טוב. מיקרוסופט בהתחלה לא ראתה שוק לכך (מיקרוסופט? ראיית עתיד? גיב מי א ברייק. פספוס האינטרנט, זכור לכם?) והיא נתנה רשיון מיוחד עם הקוד מקור של Windows כדי ש-Citrix יוציאו גירסה מיוחדת של Windows עם סביבה מרובת משתמשים ואחרי מספר שנים מיקרוסופט התחילו להבין שיש לזה שוק וכיום מיקרוסופט מובילה את השוק של Remote Desktop עם מוצרי ה-Windows Server.

סביבות ה-Remote נמצאות כיום בחברות גדולות כמו כל חברות הסלולר הגדולות, בנציגויות שלהן ברחבי הארץ, בשרות הלקוחות וכו' וחברות יותר קטנות מכניסות את שיטת העבודה הזו. זה כמובן חוסך עבודה למחלקת ה-Help Desk בכך שאפשר להשתלט מרחוק ולטפל בבעיה וגם מבחינת תחזוקת המחשבים אישיים יש הוזלה רצינית כי כל מה שצריך זה Boot של מערכת הפעלה קטנה (גירסה קצוצה של Windows כלשהי או לינוקס בחלק מהמקרים), קבלת כתובת IP, התחברות לשרת והצגת מסך RDP כשהמשתמש יכול להתחבר (יש כמובן הגדרות נוספות, לא ניכנס לכך כרגע).

חברות שרוצות להטמיע פתרונות RDP (או VDI) צריכות להחליט על מה הן רוצות שזה ירוץ. אפשר כמובן לקחת PC ישן, להתקין כפי שתיארתי לעיל ולהשתמש בזה, אך עלויות התחזוקה למרות שירדו, ישארו עדיין בחלקם. מחשב PC רגיל עדין צורך יותר חשמל מאשר פתרונות Thin Client, יש מאווררים וספקים שצריך להחליף לפעמים, ואם מכניסים אנשים רבים לחדר גדול אחד, ה-PC תופס לא מעט מקום. מצד שני, יש את פתרונות ה-Thin Client של HP או WYSE וחברות אחרות, מדובר בקופסא קטנה שמתחברת לרשת, בחלק מהדגמים אפשר להזין את החשמל (כמו במכשירים של CHIP PC) דרך POE כך שלא צריך נקודות חשמל נוספות, אבל הבעיה המרכזית היא שמדובר בפתרון קנייני ויקר (כעלות ראשונית). המכשירים הכי זולים שמצאתי לפני כתיבת פוסט זה חגים סביב 250$ ליחידה, לפני מע"מ כמובן.

גם עבדכם הנאמן זקוק לעיתים ל-RDP. יש לי אמנם 2 מסכים גדולים אבל רוב המקום תפוס ב-1001 דברים ואפליקציות. אני חושב להכניס מסך שלישי על השולחן ובדקתי איזה פתרון יכול לתת לי:

  • עלות זולה מאוד
  • כמה שפחות תחזוקה
  • תמיכה ב-RDP גירסה 7 (כולל RemoteFX אם אצטרך)
  • אפשרות לחבר מסך ומקלדת חיצוניים (כך שלא יעבוד על ה-PC שלי)

הפתרון שמצאתי הוא קצת לא קונבנציונאלי, אבל הוא נותן לי את הפתרון בזול. זול מאוד. כמה זול? 150 שקל! לא מחיר מיוחד עבורי, אלא מחיר רשמי.

נעים להכיר: Android Mini PC. הוא נמצא במגוון שמות בשוק עם עשרות יצרנים שונים. יש גירסאות עם חצי ג'יגה זכרון, ג'יגה זכרון, 4 ג'יגה אחסון, 8 ג'יגה, עם חיבור WIFI, עם Bluetooth וכו' וכו'.

אנדרואיד כפתרון? בהתחלה זה נשמע מוזר, אבל הנה נחשוב ביחד: המכשיר הנ"ל בקושי לוקח חשמל, אין צורך בתחזוקה, אפשר לרכוש לו תוכנה כמו Remote RDP ב-38 שקלים או להשתמש בפתרונות RDP חינמיים אחרים. כל מה שצריך זה לחבר אליו מקלדת ועכשיו, הוא מגיע עם חיבור HDMI כך שאפשר לחבר אותו ישירות לכל מוניטור סטנדרטי (מקסימום מוסיפים בכמה שקלים מתאם HDMI ל-VGA או DVI). חיבור הרשת יכול להתבצע או עם WIFI או עם מתאם זול מ-USB ל-Ethernet. אין רעשי רקע כי אין מאווררים ואין חלקים זזים, ואם המשתמש הוא משתמש מתקדם שמותר לו לצאת מסביבת ה-RDP, אפשר להתקין לו אפליקציות נוספות (דפדפן כרום וכו') או אם לא רוצים שאף אחד ישנה את המכשיר, אפשר לנעול אותו עם אפליקציה כמו SureLock (יש גם פתרונות חינמיים אחרים, אל דאגה). גם את האפליקציית RDP אפשר להפעיל אוטומטית בעת הפעלת המכשיר, כך שגם אם קורית תקלה, המשתמש צריך מקסימום לנתק את המכשיר מהחשמל, להמתין 3 שניות, לחבר וזהו.

אם אתם הולכים על פתרון וירטואליזציית דסקטופ של VMWare, גם הפתרון שלהם רץ על המכשיר הזה בלי שום בעיה.

שילוב טאבלטים בתוך חברות

פורסם בתאריך על ידי

חברות מטבען הן דבר שמרני שזז לאט, יש שיאמרו אפילו מאוד לאט. טרנדים שונים שצצו לפני שנה שנתיים לא נכנסים באופן רשמי לחברות מחר בבוקר אלא אולי עוד שנה, וגם זה לאחר בדיקות כדאיות שונות. אם לדוגמא אתם באים לראות הרצאות על תחומי IT מסורתיים מאנשים שהם סמנכל"ים, מנמ"רים, ראשי IT וכו', סביר להניח שהמציג יעלה לבמה ומולו יהיה המחשב שלו. ברוב הפעמים אתם תראו דגם מחשב שבתמונה משמאל, ה-Thinkpad האלמותי. בחלק קטן מהמקרים תראו מחשבים אחרים כמו Dell או HP או אולי אפילו איזה Macbook של אפל, אבל שוב, זה רק בחלק קטן מהמקרים.

קצת היסטוריה
ב-4 שנים האחרונות חלו 2 שינויים מהותיים בתחום הציודים האישיים שנכנסו ל-Corporate כאשר אחד מהם נכנס בצורה מאסיבית והשני יותר בטיפין. השינוי הראשון שהחל בערך ב-2009 הוא כניסת מכשירי הסלולר (הכוונה מכשיר סלולרי מטעם העבודה, לא מכשיר שהוא רכוש פרטי של העובד) החכמים עם מסך מגע שהחלו להחליף לאט לאט מכשירי טלפון סלולריים פשוטים ובשנתיים האחרונות מכשירי סמארטפון עם מקלדות פיזיות (כדוגמת ה-BlackBerry ומכשירי הנוקיה מסידרה C ו-E). כיום רוב החברות הכניסו או שהם בשלבים מתקדמים של הכנסת סמארטפונים כמו iPhone או סמארטפונים אחרים מבוססי Android וההחלפה הזו חלה גם בחברות ישראליות גדולות מאוד כמו חברת החשמל שתכניס השנה 10,000 מכשירי HTC או צה"ל שמכניס מכשירים מ-2 ה"מחנות". סביר להניח שגם יורוקום תנסה להיכנס חזק בשוק ה-Corporate עם מכשירי ה-Lumia 820,920 אך להם מחכה מאבק לא קטן.

השינוי השני שהחל בשנתיים-שלוש האחרונות הוא כניסתם של מכשירי טאבלט ל-Corporate. החדירה של טאבלטים החלה בד"כ מהדרגים העליונים ואנשי IT מכירים את הסיטואציה: המנכ"ל או אחד הסמנכל"ים רכש טאבלט חדש והוא רוצה שהמכשיר יחובר לתשתית של החברה כדי שהוא יוכל לעיין במיילים, לראות מסמכים וכו', וכיום המצב מגיע לכך שיותר ויותר חברות חושבות לרכוש טאבלטים בכמות גדולה, בין כתחליף ובין כתוספת – לעובדים מסויימים. עד לפני מספר שנים, היו טאבלטים מבוססי Windows בעיקר בחו"ל בסקטור ה-Vertical Market כאשר נציגים שהיו עם רכבים נוסעים ללקוחות, אותו מכשיר היה מריץ אפליקציה מיוחדת שמשרתת את הנציג. עם השנים המכשירים הללו הוחלפו במכשירי Pocket PC שאותם ניתן לראות גם כיום אצל נציגים בארץ של מובילי סחורות, טכנאי בזק ועוד. מיקרוסופט ניסתה יחד עם שותפות החומרה שלה להכניס את הטאבלטים לשוק, אולם השוק לא היה מעוניין בכך ממגוון סיבות: מכשירים כבדים, חיי סוללה קצרים, הכרח להשתמש ב-Stylus, וקושי עבודה עם המכשיר.

עד שאפל הגיעו.

אפל הפכה את הטאבלט למוצר נחשק עם GUI שמותאים לאצבעות, עם חיי סוללה רציניים (10 שעות), ובמשקל קל. אפל ב-2010 וב-2011 כבשו את שוק הטאבלטים, ושוב כולם ראו כיצד אפל מנצחת את מיקרוסופט, כאשר האחרונה נרדמה בשמירה, כמו שקרה לה בעשור האחרון גם עם האייפון.

באוקטובר 2011 גוגל שחררה את אנדרואיד 4.0 (ICS) ומכאן החלה התחרות לאפל. עד אותו תאריך היו טאבלטים עם אנדרואיד גירסאות ישנות יותר (עד אס היתה גירסה 3 היתה בעצם גירסה 2 + שפצורים שנתנו הרגשה שזו מערכת שנועדה לטלפון סלולרי אבל עם מסך יותר גדול, לא משהו ששווה להתלהב ממנו, במיוחד כשהמכשיר הדגל, הלו הוא מוטורולה XOOM עלה בגירסה הבסיסית שלו פי 1.5 מטאבלט של אפל – כ-800 דולר, הוא נחל כשלון חרוץ בשוק), אך מהרגע ששוחררה גירסה 4, יצרניות חומרה החלו לייצר במרץ טאבלטים מבוססי אנדרואיד כאשר כמעט כל יצרן מוכר הוציא מספר טאבלטים לשוק: ACER,ASUS,SAMSUNG,LENOVO,HTC ולאחרונה גם HP ועוד.

מיקרוסופט, כרגיל, הגיעו באיחור לשוק, עם ה-Surface שמבוסס על ARM וה-Surface Pro שמבוסס על אינטל. 2 הטאבלטים מריצים גירסת Windows 8 אולם ה-Surface לא יכול להריץ אפליקציות רגילות שרצות על PC מכיוון שמדובר במעבד על ארכיטקטורה שונה. כיום ה-Surface וטאבלטים אחרים מבוססי Windows 8 על מעבדי ARM קיימים כ-4 חודשים בשוק, אך עד כה הם נוחלים כשלון כה חרוץ, שחברת סמסונג, אחת היצרניות העיקריות של מכשירים כאלו, הודיעה לאחרונה שהיא מפסיקה לשווק אותו באירופה כי לקוחות פשוט לא רוכשים זאת. גרוע מכך, סמנכ"ל בכיר בסמסונג הכריז על Windows 8 כ"Windows Vista". מיקרוסופט מצידה מאשימה את יצרני החומרה במספרים הנמוכים שמכשירי טאבלט ומחשבים ניידים עם Windows 8 נמכרים.

האם טאבלטים יכנסו לשוק ה-Corporate? כן. יש להם יתרונות רבים, אך ראשית יש צורך לענות על מספר שאלות כדי לתכנן הטמעת טאבלטים ב-Corporate, ופוסט זה ינסה לענות על חלק מהשאלות והצרכים.

מהם יתרונות הטאבלט על מחשב נייד?

יתרונות הטאבלט על מחשב נייד הם:

  1. חיי סוללה כפולים בהשוואה לכל מחשב נייד ממוצע
  2. תחזוקה יותר קלה
  3. זמן לימוד קצר כדי להשתמש בטאבלט
  4. יכול להתחבר לתשתית החברה מרחוק
  5. קל משקל
  6. פתרון מתאים לחלק מהעובדים במקום המחשב הנייד שברשותם
  7. קלות התאוששות במידה וטאבלט אבד או נגנב 
  8. ניתן לשליטה מרחוק וניתן למחוק מרחוק מידע במידה והוא אבד או נגנב

מהם החסרונות של טאבלט?

  1. לא ניתן להריץ עליו אפליקציות שרצות על PC (למעט Surface Pro ולגביו אתייחס בהמשך הפוסט)
  2. בחלק מהמקרים לא ניתן להשתמש בפתרון ניהול מרכזי – על הטאבלטים (תלוי בסוג, שוב, אתייחס לכך בהמשך הפוסט)
  3. לא בנוי לעבודות כבדות (תכנות, גרפיקה וכו')
  4. כמות האחסון שניתן לאחסן פיזית על הטאבלט – די קטנה
  5. מערכות הפעלה "צעירות".
  6. יש צורך בתכנון מיוחד על מנת לאפשר לטאבלט להשתמש במשאבים שונים בחברה (הדפסה, השתתפות ברשתות שונות, ניתוב וכו')

תחרות בשוק
כפי שציינתי, כיום בשוק הטאבלטים יש תחרות עזה בשוק וברשותכם אחלק את השוק ל-3 לפי מערכות ההפעלה:

אפל (iOS) עם ה-iPad / iPad-Mini

אפל היו הראשונים בשוק הטאבלטים המודרניים ומערכת ההפעלה שלהם (כיום בגירסה 6.1.2) עובדת בצורה יציבה ומרשימה. 

יתרונות: לטאבלטים של אפל קיים שוק תוסס של תוספי חומרה ואפליקציות. מבחינת כמות אפליקציות, לאפל יש את הכמות הגדולה ביותר של אפליקציות (אם כי בניגוד לאנדרואיד לדוגמא, באפל רוב האפליקציות הן בתשלום) ורוב האפליקציות שקיימות ל-iPad גם רצות בצורה מיטבית על המכשיר, כאשר הן אינן סובלות ממחלת ה"מתיחה" (אפליקציה שנועדה לטלפון והיא "נמתחת" ע"י מערכת ההפעלה, והתוצאה לא נראית טוב). קיימים פתרונות תוכנה שונים לחיבור ל-VPN, ולהסתנכרנות ל-LDAP של החברה. קיימים פתרונות ניהול מרכזי, ומחיקה מרחוק. עקומת הלימוד היא מאוד קטנה ואם מישהו יודע להשתמש באייפון, הוא יודע להשתמש ב-iPad. יש נציגות רשמית בארץ לענייני תמיכה ושרות למכשירים (איידיגיטל).

חסרונות: אפל עובדים בשיטת "My Way or the high way". אינך יכול לשנות תפריטים ולהסיר אפליקציות שהגיעו עם המערכת, ואינך יכול לעשות root למכשיר בצורה רשמית (כדי לעשות קאסטומיזציה שתתאים לחברה). מבחינת אפליקציות, אין אפשרות לשייך אפליקציית צד ג' כדי שיפתחו סוגי מידע שונים (כך לדוגמא אם יש לך פתרון כמו CloudOn לצפיה/עריכה של מסמכי אופיס, לא תוכל לשייך את האפליקציה שתפתח מסמכי אופיס). אין תחרות מצד יצרנים שונים עם אותה מערכת הפעלה.

אנדרואיד (4.1. 4.2)

מערכת ההפעלה אנדרואיד (של גוגל) היא מערכת יציבה שתומכת במגוון גדול של חומרה וקיימים יצרנים רבים של טאבלטים מבוססי אנדרואיד. חברות כמו Asus (עם דגמי ה-Transformer), סמסונג (עם דגמי ה-TAB וה-NOTE 10.1), לנובו, ACER, HP ועוד מייצרים טאבלטים שמתאימים לשווקים שונים ולצרכים שונים כאשר כל חברה לעיתים מבדלת את עצמה (כמו סמסונג ולנובו), ואחרים פשוט מתקינים את מערכת ההפעלה ומוסיפים עליה מספר דברים קטנים, כך שמבחינת ה-Corporate יש מספיק חברות מוכרות שאפשר להוציא מיכרז לטאבלטים+תוספים, לחתום חוזה שרות לציוד ועוד.

יתרונות: מבחינת קאסטומיזציה, מהרגע שפותחים את הנעילה של הטאבלט (אפשר לפתוח ולא לאבד אחריות אם סוגרים זאת במסגרת חוזה רכישה רציני), ניתן לעשות קאסטומיזציה מכאן ועד להודעה חדשה באנדרואיד. ניתן להוסיף ולהסיר אפליקציות, שרותים, לנעול את המכשיר מבחינת התקנת אפליקציות שהחברה לא מרשה, לאפשר הצגה רק של דברים מסויימים. מבחינת חיבוריות, כל האפשרויות של התחברות נמצאות מהרגע הראשון ובד"כ אין צורך בתוכנות צד ג' להתחברות. בנוסף לכך, קיימות מגוון אפליקציות לריכוז וניהול טאבלטים מבוססי אנדרואיד המאפשרות נעילה מרחוק, מחיקה מרחוק, התחברות ל-Active Directory ועוד דברים רבים אחרים שמחלקת IT צריכה.

חסרונות: עדכונים. כשרוכשים את המכשירי NEXUS של גוגל, אתם תקבלו עדכונים מדי פעם. כשרוכשים מכשירים של יצרניות חומרה אחרות, לוקח חודשים עד שמקבלים עדכון. (רשמית זה יכול להוות אולי בעיה וחסרון, אך לאנדרואיד יש קהילה מאוד תוססת וחברים רבים בה משחררים עדכונים, טלאים ותוספות בחינם ואפשר לראות לפי התגובות האם העדכונים עובדים או לא. מעבר לכך, העדכונים הלא רשמיים ממשיכים גם כאשר היצרן כבר לא מייצר/לא נותן אחריות למוצר, וכך מכשיר בן שנתיים אפשר למצוא עבורו ROM שיתן יותר פונקציונאליות למכשיר ממה שהוא נרכש!). חסרון נוסף (שמתייחס ספציפית לישראל) הם שהיבואנים לא מכירים מי-יודע-מה אנדרואיד וכשיש שאלות טכניות על תוכנות/הגדרות, לא תמיד תמצאו מי שיענה (אפשר כמובן לפתור זאת בכך ששוכרים מישהו או חברה שיתן לכם שרות על תוכנה/הגדרות).

מיקרוסופט (Windows RT)

(הערה: אני בכוונה לא מתייחס ל-Windows 8 על X86 עם מכשיר Surface Pro הרגיל הואיל ומדובר במחשב לכל דבר ועניין, כך שאין לו קשר לפוסט זה)

מיקרוסופט שחררה באוקטובר 2012 את Windows RT שהוא Windows 8 גירסת HOME מקומפלת ל-ARM. כיום חלק מהיצרנים מייצרים טאבלטים מבוססי Windows RT, כאשר המגמה כרגע היא שחלק מהחברות "יורדות מהעץ" כדוגמת סמסונג, ו-HP אשר העדיפו כלל לא לייצר טאבלט כזה. 

Windows RT אינו תואם בינארית לשום דבר. מבחינת אפליקציות, לא ניתן להתקין שום אפליקציה במכשיר באופן עצמאי (במסגרת Mastering בחברה עצמה כ-Image מרכזי שיותקן על כל המכשירים) אלא אך ורק דרך החנות של מיקרוסופט. מערכת ההפעלה כוללת חלק מאופיס 2013 (גירסה קצוצת רגליים) ללא Outlook. לא ניתן "לשדך" בין מכשיר כזה לבין Active Directory ללא תשלום תוספת של 100$ לערך וכמות האפליקציות שקיימות לו כרגע היא מגוכחת. רוב האפליקציות הן לא יותר מאשר קישור לאתר מיוחד, כלומר Web Application. לא ניתן להתקין עליו כל כלי עבודה אחר שנמצא בחברה כי אין תאימות בינארית. בנוסף, הטאבלט סובל ממחלת ה"אמצע" – כאשר חלק מה-GUI בנוי לעבודה עם אצבעות וחלק אחר יגרום עצבים למשתמשים, במיוחד כאשר צריך להרחיב חלון במצב Desktop או כאשר יש לשנות הגדרות ואין לאותן הגדרות ממשק מגע נוח. 

Windows RT כפי שהינכם יכולים לנחש עד כה אינו מומלץ לשימוש במסגרת ה-Corporate ולמען האמת מיקרוסופט עשתה הכל על מנת שהוא לא יכנס ל-Corporate וזאת כדי להרוויח מגירסת ה-PRO של הטאבלט וגירסאות ה-PRO למערכת ההפעלה שלהם.

לאלו עובדים בחברה טאבלט יתאים?

טאבלט יכול להתאים בחברה לאנשים שעובדים עם המון מיילים ו-Web, כמו אנשי שיווק שנמצאים רוב הזמן בשטח. חיי הסוללה הארוכים, והמשקל הקל של הטאבלט יכולים להקל משמעותית על איש השיווק. דוגמאות נוספות הם טכנאי שטח (שוב, סוללה ומשקל), כמכשיר נוסף למנהלים, ושאר מקצועות שפחות צריכים להכין תוכן אלא יותר להציג תוכן ולעשות עריכות טקסט קלות, מענה למייל, גישה לקבצים מרחוק ועוד.

האם יש צורך בציוד נוסף?

כן. אם מחליטים לרכוש טאבלטים, מומלץ להוסיף את הדברים הבאים:

  1. מטען נוסף לכל מכשיר (מכירים את הצעקות "למי יש מטען לאייפון?" אז אתם יודעים על מה אני מדבר).
  2. מקלדת נוחה עם תושבת לטאבלט (שלא תהיה עם מקשים צפופים, שהטאבלט לא יעוף כשמחברים את המקלדת, שניתן יהיה להקליד גם כשהטאבלט+המקלדת נמצאים על הברכיים).
  3. חיבור ל-HDMI (חיבור ממיקרו ל-HDMI מלא) על מנת שאפשר לראות את התצוגה על מסך יותר גדול (בעת מצגת וכו'). מומלץ גם לרכוש מספר פלאגים לחיבור HDMI ל-VGA ול-DVI.
  4. כרטיס מיקרו SD (במקרים שלא מדובר על iPad) כך שהתכנים של העובד ישבו שם ולא יגמרו את האחסון הקטן של הטאבלט.
  5. לסגור חבילות DATA עם הספק הסלולרי המועדף על החברה.

האם יש צורך מבחינת ה-IT בהתאמות לתשתית ה-Corporate?​

תלוי לאיזה מידע משתמש הטאבלט צריך לגשת. אם לדוגמא רק למייל והחברה נותנת שרותי OWA, אז הגדרה פשוטה בטאבלט תספיק.

אם לעומת זאת יש צורך להשתמש בחלק או רוב או כל השרותים שכל מחשב משתמש (קבצים, LDAP, הדפסה, Active Directory Authentication, Sharepoint, Lync וכו') והטאבלט ינוהל בניהול מרכזי, אז יש צורך בתכנון מקדים של הדברים ועדיף לשכור מישהו חיצוני שיעזור בהטמעה גם בצד הטאבלט וגם בצד ה-IT. מדובר בתהליך מורכב וחשוב להתייעץ ולהחליט לפני שרוכשים את הטאבלטים ובוחרים פלטפורמה של טאבלטים.

לסיכום: בניגוד לכל מיני אנשים שחושבים שטאבלטים הם צעצועים ותו לא, טאבלטים יכולים לסייע במקצועות שונים ולאנשים שונים בחברה, הן מבחינת הוזלת עלויות שונות (הדרכה, תחזוקה, ניהול), והן מבחינת החזרת השקעה (ROI). בטאבלטים מבוססי אנדרואיד אם אפליקציה אינה מגיבה, אפשר מרחוק למחוק את ה-User Data (שיכול "להישאב" לאחר מכן מהשרת) ומיד לחזור לעבודה הרגילה. קל יותר לקרוא טקסטים, מחלקת ה-IT יכולה לעקוב אחרי המכשיר בקלות, וניתן במקרים של גניבה/אבדה להשמיד מרחוק מידע סודי וחשוב. טאבלט שעובר הטמעה ונעילה בצורה נכונה, סביר להניח שגם לא יסבול מוירוסים/תולעים/בוטים ומכיוון שרוב האפליקציות שירוצו בו מבוססי ענן, כמות התקלות תהיה נמוכה.

גילוי נאות: הח"מ נותן כפרילאנסר שרותי יעוץ והטמעה לטאבלטים וסמארטפונים לחברות ועסוקים.

האשמים: מחלקות כח אדם

פורסם בתאריך על ידי

10787035_sאתחיל בסיפור קצר: באחד ממקומות העבודה הקודמים שלי, עבד איתי בחור שהיה אחראי על ה-Mainframe מבחינת תכנות ותחזוקה. נקרא לו בוריס. בוריס לא היה מה שנקרא "חביב הבריות" (הוא היה מתעצבן די מהר מאנשים), אבל כשזה היה מגיע לעניינים תכנותיים, תחזוקה וסיסטם של ה-Mainframe, אני חושב שהוא הכיר את זה יותר מהמפתחים של IBM. לא חשוב איזו תקלה היתה נגרמת, בוריס תוך מספר דקות היה משתלט על העניינים והכל היה עובד כמו שעון שוויצרי.

לאחר מספר חודשי עבודה, בוריס קיבל קריאה לעלות לסמנכ"ל. מכיוון שהסמנכ"ל אף פעם לא דיבר עם בוריס, הוא ניחש עבור מה קוראים לו וכשהוא חזר אחרי כמה דקות, היה אפשר לראות על הפרצוף שלו מדוע קראו לו: הוא, יחד עם עוד כמה אנשים (כולל עבדכם הנאמן) פוטרו באותו יום. לא בגלל שעשינו בעיות, אלא מהסיבה הרגילה הידועה: ההנהלה מחפשת לקצץ בהוצאות, אף אחד לא נוגע במשכורות של ההנהלה, פשוט מפטרים בשיטת "הפרה העיוורת" עובדים, ולעזאזל התוצאות, העיקר אפשר להציג משהו בדוח"ות הרבעוניים הקרובים.

בוריס התקשר אליי באותו לילה והוא נשמע לי בטלפון כמי שעוד דקה הולך לבכות. הוא סיפר לי על המשכנתא הגדולה הרובצת עליו, הלוואות מהבנק, חובות, ומאיפה הוא ישיג עבודה בגילו (בזמנו הוא היה בן 49). ההצעה שלי אליו היתה פשוטה: גש למשרדי מס הכנסה ומע"מ, פתח תיק עוסק מורשה ותמתין. גם הוא וגם אני כמו עוד רבים אחרים מכירים את מצב השוק מבחינת אנשי סיסטם ל-Mainframe: יש בודדים וכולם מועסקים בחוזים ארוכים. לאחר מספר ימים התקשרו אליו מאותה חברה שפיטרה אותנו וביקשו ממנו ש"יעשה טובה", ויבוא לשעה לסדר "משהו קטן". בוריס היה מספיק חכם כדי לנצל את ה"טובה" ולהפוך אותה לבנק שעות שאותה חברה תשלם לו במחיר הרבה הרבה יותר גבוה ממה ששולם לו כשכיר, ובסופו של דבר, אותה חברה שפיטרה אותו, הוציאה יותר מפי 5 על אותה עבודה, כי פשוט לא היו תחליפים. מסקנה? יריה בכיס לאותה חברה בגלל מחלקת כח אדם.

בשנה האחרונה הפנתי יותר מ-10 אנשים שפנו אליי וביקשו אם אוכל לסייע להם למצוא עבודה. חלקם היה אנשי סיסטם Windows, חלקם מתכנתים, אנשי QA. את כולם קישרתי ישירות בינם לבין האדם האחראי המקצועי על אותו תחום, כך שיוכל להתרשם ישירות מהמועמד, ובד"כ הם התרשמו לטובה, אך רק בחלק קטן מהמקרים הם הושכרו. הסיבה? די פשוטה: מי שהפיל את ההשכרה היתה בד"כ מחלקת כח האדם עקב סיבות שונות (ומשונות). להוא אין ציון מספק בתעודת בגרות, להוא יש קורות חיים מוזרים, וההוא.. הממליצים שלו לא נשמעים משהו לרכזת (האמינו לי שיש דרכים לדעת מה מחלקת כח האדם חושבת על מועמד). בקיצור, מתוך 10, 3 הושכרו.

מי שקורא את הפוסטים שלי (יש RSS אם לא ידעתם) מודע בהחלט לדעתי על חברות כח אדם ובמיוחד את דעתי על מכוני המיון. מי שלא יודע: לעניות דעתי, מכוני מיון הם עבודה אחד גדולה בעיניים. לקחת אנשים ולדחוס אותם ל-8 שעות רצופות של מבחנים פסיכולוגיים, לבחון אותם בסימולציית עבודה ביחד (כאשר תמיד יש איזו קרציה שמצליחה להעלות לך את העצבים) ולבסוף פגישה חטופה עם פסיכולוג לא יתנו תוצאות אמת על אנשים. גם ישיבה של 5 דקות ראיון עם רכזת כח אדם לא יתנו תמונה מלאה על המועמד, שלא לדבר על כך שרבות מהמראיינות פשוט לא יודעות לעשות את העבודה. גרוע מכך – יש כיום לא מעט מכונים שמכינים אותך בדיוק למבדקים האלו ואז מקבלים תוצאות תוכי, קורות חיים "מהונדסים" ושאר טריקים שנועדו לעבוד על אותם מראיינים מכח אדם.

מה שצריך לדעתי זו רפורמה רצינית בכל תהליך המיון והקליטה של עובדים, וגם להפוך דברים. חשבתי על מספר נקודות:

  • להיות ברור במה שהחברה מחפשת. אתם מחפשים כלבויניק שיעשה סיסטם אבל גם יתחזק את המרכזיה, את מערכת האזעקה, יסביר לפקידה למה האאוטלוק שלה נתקע, יריץ כבלי תקשורת וימיין מסמכים? אחלה. יש כאלו שיקחו עבודה כזו כדבר פנטסטי להתלמדות (תמורת משכורת צנועה בתור התחלה) ויש כאלו שישבעו בנקיטת חפץ שרגלם לא תדרוך במקום כזה. תהיו כנים. הדבר האחרון שאתם רוצים זה פוסט ציבורי בפייסבוק של מועמד שיפרסם "הייתי בראיון בחברה X ואם אסכים לתנאיהם אצטרך להסיר שערות, לשים לק וליפסטיק, חצאית מיני ועקבים – כי הם רוצים שאהיה יצאנית/נערת ליווי". 
  • יבוטל לאלתר סעיף ה-Over Qualified! הנה הסעיף שמביא לי ולאחרים את הסעיף! מגיע אדם עם יותר כישורים ממה שצריך ומה עושים? לא מקבלים אותו "כי הוא מחר יחפש מקום עבודה/ימצא מקום עבודה אחר ואז הלכה ההשקעה בעובד". סורי חברות וחברים, אבל לא חשוב מי יהיה העובד אצלכם שהוא לא Over Qualified, אם אציע לו 40% מעל המשכורת שהוא מקבל עכשיו, תהיו בטוחים שתוך 24 שעות הבחור מקפל את הפקלאות ועובר לעבוד אצלי וממש לא ישנה לו כמה זה "יתקע" את החברה. לגבי אותו בחור שהוא Over Qualified – הפתרון הוא כל כך פשוט שזה מביך! אפשר להוסיף בחוזה תנאי או תנאים שיחולו אם הוא עוזב לאחר X זמן, כמו קנסות (קאסטרו ורשתות ביגוד אחרות מומחים בזה, תשאלו אותם. הם עושים את זה לעובדים שלהם), התחייבות להביא מישהו אחר שיחליף ועוד. אתם אלו שכותבים את החוזה, אז במקום להיכנס לפאראנויה, פשוט תעסיקו אותו ותרוויחו מהידע הנוסף שיש לו. 
  • הנה משהו שקיים אך לא מדברים עליו: עברת את גיל ה-40 או שאתה נשוי+ילדים? הכדאיות להעסיק אותך יורדת בהשוואה לבחור ההוא שעכשיו סיים תואר ויכול לפתוח שק שינה על השולחן שהוא עובד. גוגל בארה"ב לדוגמא לוקחת את זה עד הקצה, יש לך אוכל 24/7, מכבסה, משחקים, מה שתדמיין – יש, רק תישאר בקמפוס. בישראל "מפצים" אותך בכך שאתה מקבל איזה מנוי כושר ורכב בליסינג (שכמובן יורד ממשכורת העובד). רבות מהחברות "שוכחות" שאפשר גם להסתדר מצוין עם שעות עבודה רגילות (8-5, 9-6) למעט במקרים בהם מתקרב דד-ליין לשחרור מוצר או פעילות דחופה אחרת (ולא, פעילות דחופה אחרת לא חלה כמעט כל יום!). הרי אם אותן חברות ינהיגו שעות עבודה רגילות, גם הנשואים  ובעלי מקצוע בגיל 40+ יכולים גם להיות בבית בזמן וגם לעשות עבודה טובה. השארת עובדים עד 8-9 בלילה לא ממש מסייעת לחברה כי המוח שלנו לא פעיל בשעות אלו כמו שהוא פעיל בשעות יום רגילות. אז תנו תנאים של שעות עבודה נורמליות ותעסיקו גם מבוגרים, אתם רק מרוויחים מהנסיון המצטבר שלהם והוא מרוויח מכך שהוא יכול להיות עם משפחתו וילדיו.
  • הנה עוד נקודה שקשורה לצביעות – חדל עם המטפאורה על כך שהחברה היא כמו "משפחה". היא לא. במשפחה כל החלקים מתמודדים יחד עם בעיות. אם יש לאח אחד בעיה כלשהו, סביר להניח ששאר האחים ינסו לעזור, לא לזרוק אותו מכל המדרגות. בחברות היי-טק רבות לעומת זאת, כשיש בעיות פיננסיות, קודם כל מפטרים מלמטה עד האמצע, במקום לחשוב על פתרונות אחרים שלא כוללים זריקת העובדים לכלבים. אז רכזות כח אדם יקרות, די עם הבולשיט של "משפחה". זה לא. גם כשאתם נותנים מתנות לעובדים, אתם מקזזים את זה משכרם (ומי שלא מאמין – חודש הבא אתה תקבל מתנה של תווי שי. תסתכל בתלוש הבא ותראה שהתלושים קוזזו ממשכורתך. אחלה שיטה, לא?)
  • תנו לאיש הטכני לראיין ראשון את המועמד, לפני שכח אדם מראיינים אותו. זה יכול להיות ברמת ראש צוות, או רמת ראש צוות ולאחריו עמית מאותו התחום, כך יהיה חסכון בהליכים. רוצים לנפות מועמדים? תנו להם מבחן אמריקאי מקצועי אוןליין, ועדיף שמישהו מהצוות יעבור על המבחן כדי שלא יהיו פאדיחות (לתשומת לב חברה מסויימת שמפתחת פתרונות לינוקס: גירסת 32 ביט של לינוקס יכולה גם לתמוך ביותר מ-4 ג'יגה זכרון, חפש מה זה PAE!!).
  • הנה נקודה שאני מתחרפן ממנה: אנחנו ב-2013 ורוב החברות המראיינות עדיין מבקשות מהמועמדים למלא ערימות של טפסים. מחשב פשוט+מסך עולה בסביבות 2000 שקל, ומקבלים איתו עכבר ומקלדת. כל כך קשה לבנות טפסים ב-WEB? ואם כבר טפסים, אולי קצת לוגיקה? אם למועמד יש 2 תארים, מה זה חשוב מהם ציוני הבגרות שלו? ומדוע אתם צריכים לדעת מספר אישי ופרופיל רפואי? מדוע מעניין אתכם איזה בית ספר למדתי? זה אולי טוב לאמא פולניה שיכולה להתגאות בתכשיט שלה, אבל מה זה רלוונטי לעבודה? 
  • ונקודה אחרונה: תקינות פוליטית, הדבר שהכי בא לי להקיא ממנו. בעולם ההיי-טק (ובעצם גם בתחומים רבים אחרים) אם מישהו יבקש ממני לטפל בתקלה, אני אסכם איתו תנאים, אטפל בתקלה ואשמח להסביר לו מה התקלה, מה גרם לתקלה ומה צריך לעשות על מנת שהתקלה לא תחזור. בראיונות המצב הפוך: אם התקבלת או עברת שלב, יצרו איתך קשר. אם לא? או שתקבל מכתב סתמי בדואר (חס ושלום באימייל, אתה עוד תעשה reply!) או שלא תשמע מילה. ברוב המקרים לא יאמרו לך מדוע לא התקבלת. לא תוכל לערער, לא תוכל לבדוק אם חלה טעות כלשהי בתהליך (לדוגמא אם הובנת לא נכון או שלא הסברת את עצמך נכונה). במקום שיאמרו לך מה הבעיה (ואולי תוכל לטפל בה) תקבל שתיקה/התעלמות. 

אני כותב את הדברים האלו כי אני רואה מקרים רבים שמועמדים נופלים בין הכסאות, שאני רואה טמטום של חברות ומחלקות כח אדם, שאני רואה חברות שרוצות לשכור מישהו אבל לא טורחות לפרסם מהו התחום או מה הם רוצים שאותו מועמד יבצע – וחבל, כי יש פה אנשים מוכשרים שמחפשים עבודה, ודווקא תחום ההיי-טק לעיתים מתנהג כאילו הוא אחת מהבירוקרטיות הממשלתיות. עם קצת שינויים מצד אותן חברות, רמת החשדנות תרד, והסיכוי למצוא עובדים מתאימים יהיה גבוה יותר.