גוגל וההתקדמות במחלקת החומרה שלהם

כיום כולם יודעים שגוגל לא רק מוכרת שרותי חיפוש, יש להם הרבה מאוד שרותים אחרים ויש להם גם .. מחלקת חומרה.

הסיפור של מחלקת החומרה הוא סיפור מעניין: גוגל רצו להיכנס לשטח, אבל לא חיפשו בהתחלה להתחרות ישירות באפל (בכל זאת, תחרות ישירה מול המתחרה שלך בתחום הטלפונים והטאבלטים, תביא את גוגל מהר מאוד להיות נתבעת בשורה של פטנטים, תשאלו את סמסונג), אז הם הקימו את פרויקט NEXUS. בפרויקט זה יוצא כל חצי שנה מכרז ליצרני חומרה (כמו אסוס, סמסונג, LG ואחרות) ואותן חברות יכולות להציע לגוגל מפרט חומרה, מחיר מוצע ועוד. הזוכה במכרז יושב במשך מספר חודשים עם אנשי התכנון של גוגל וביחד הם מוציאים מכשיר הכולל עיצוב שגוגל החליטו עליו כולל החומרה שגוגל החליטו. כך היום יש את נקסוס 4 שהוא של LG, נקסוס 7 של ASUS ונקסוס 10 של סמסונג.

גוגל בעבר היתה קשורה בעקיפין למכירת חומרה, ועדיין היא מוכרת חומרה לחברות, ספציפית מוצר מסוים, את ה-Enterprise search appliance. מוצר שיודע לאנדקס לך את כל המסמכים והתכנים בתוך החברה שלך. זהו מוצר די ותיק בשוק וגירסה 7 שלו החלה להימכר לאחרונה.

אבל גוגל, כמו כל חברה, חיפשו להתקדם ולהציע משהו משלהם לקהל הרחב. מבלי להשתתף עם יצרני חומרה אחרים. הם רצו לעשות מה ש-DELL ו-HP עושים: החברה מתכננת את החומרה, ויצרן סיני גדול דואג לעניין ההרכבה, משלוח לארה"ב ואז אותן חברות דואגות לכל השאר (מכירות, תמיכה וכו'). השאיפה הזו היא אינה שאיפה חדשה של גוגל, היא קיימת יותר משנתיים (הכרומבוק משמאל, תכנונו החל לפני כשנתיים, הזמנת חלקים מאסיבית החלה לפני 4 חודשים, ואז גם כמובן החלו ההדלפות).

המוצר הראשון שגוגל הוציאו משל עצמם (תכנון מלא שלהם) היה כמובן ה-NEXUS Q. זהו מחשב עם אנדרואיד בעיצוב יחודי שמתחבר לטלויזיה שלך, ושמאפשר לך להשתמש בכל ה-ECO System של גוגל (סרטים, יו-טיוב, מוסיקה שמאוחסנת בענן של גוגל וכו') אך לא יותר מכך, כלומר אם יש לך איזה NAS קטן בבית עם ערימות של סרטים, סדרות, מוסיקה וכו' – לא היית יכול להפעיל אותם עם ה-Q בצורה רשמית. כמובן, מכיוון שמדובר במכשיר עם אנדרואיד, תוך שבועיים מאז שגוגל חילקה את המכשיר בחינם למשתתפי גוגל I/O, מפתחים רבים שינו את המכשיר מבחינת תוכנה כך שהיית יכול להשתמש ב-Q עם כל התכנים שיש לך, החליפו לו גירסאות ROM וכו'.

הבעיה של גוגל עם ה-Q היתה בעיה פשוטה: המחיר. ה-Q היה אמור להימכר ב-300 דולר, פי 3 מהמחיר שהמתחרים מבקשים מהצרכן (מתחרה כמו BOXEE עולה 99$). 3 חודשים לאחר שגוגל הכריזה על ה-Q, הם הורידו אותו מהאתר למכירה. 

גוגל עכשיו מציעים לנו מוצר אחר, את הכרומבוק פיקסל (Chromebook Pixel). (לגבי המציעים צריך להוסיף כוכבית – זה מוצע כרגע רק לתושבי ארה"ב ובריטניה).

כרומבוק פיקסל הוא המענה מבחינת גוגל לכרומבוקים אחרים שמיוצרים ע"י יצרנים שונים. גוגל החליטו ללכת בגישה שונה: מסך עם Aspect Ratio שונה שלא נראה במחשבים אחרים (3:2), ברזולוציה שונה ממה שיש במחשבים אחרים (2560×1700), ועם CrhomeOS כמערכת מרכזית, כמו כרומבוקים אחרים.

גוגל רצו שהמחשב יהיה חזק מבחינת ביצועים והם הכניסו לו מעבד i5 של אינטל, אבל הם התקמצנו בזכרון (4 ג'יגה). גם מבחינת כניסות, המחשב מכיל כניסות של הדור הקודם – כניסות USB 2.0 עם Blutetooth 3 ועם דיסק קשיח (SSD) פצפון של 32 ג'יגהבייט, אבל מצד שני – 1 טרה בענן.

אבל הבעיה הכי גדולה של המחשב הזה הוא המחיר: הוא מתחיל ב-1300 דולר (4,819 שקל לפני מע"מ) וזה לגירסת WIFI בלבד. 

וכאן מתחיל הפספוס הגדול של גוגל, כמו עם ה-Q.

כל אדם שמכיר את שוק המחשבים בארה"ב לדוגמא, ישמח לאמר לך שבמחיר כזה, אתה יכול לקנות מחשב חלופי הרבה יותר טוב. אם אתה חובב מוצרי אפל, אתה יכול לקנות ב-100 דולר פחות את המקבוק אייר גירסת 13 אינטש, את המקבוק פרו בתוספת של עוד 100 דולר. מהצד של יצרני מחשבים אחרים אתה יכול לרכוש אולטרה בוק רציני עם הרבה יותר אחסון וזכרון ומעבד יותר חייתי, ושאר לך עודף בהשוואה למחיר של הכרומבוק פיקסל – ומה שהכי חשוב: עם כל המחשבים הנ"ל אתה מקבל מערכת הפעלה אמיתית. בין אם זה OS-X או Windows 8, אתה יכול להריץ אפליקציות כבדות, אתה יכול להתקין את כל התוכנות שאתה צריך לעבודה. עם הכרומבוק פיקסל לעומת זאת אתה מקבל מערכת הפעלה שהיא בעצם דפדפן – ב-1300 דולר. המחיר פשוט לא פרופורציונאלי.

בראיונות לאתרים שונים, הכריזו בגוגל שבניגוד למוצרי ה-NEXUS שמיוצרים ע"י יצרנים אחרים ונמכרים לקהל במחירי עלות לגוגל, במוצרים שלה הם מוכרים את זה ברווח. רווח זה טוב, אבל גוגל חייבים לשים פרופורציה. אם אתה מוכר מוצר פי 3 מהמחיר עלות שלך, הצרכן צריך להרגיש שיש למוצר הזה שווי ושהוא יכול לעשות הרבה דברים עם המכשיר, וכשיש במחשב שלך רק דפדפן ופעילות מוגבלת אחרת שתלויה בחיבור אינטרנט, לצרכן זה לא שווה. אפשר להסתכל באלפי הטוקבקים שהגיבו באתרים שונים למשמע המחיר והקול שעולה בהם הוא די אחיד: מחשב טוב, המחיר ממש לא פרופורציונאלי, ודווקא המשתמשים שחשבו לרכוש את המחשב כשהוידאו לגביו דלף, חזרו בהם.

מערכת ההפעלה ChromeOS כוללת יכולות כמו NaCl שמאפשרת למפתחים לכתוב קוד שירוץ טבעי על המעבד ויציג את הפלט על הדפדפן, כך שאתה נהנה מ-2 העולמות: הקוד שלך ירוץ מאוד מהר (הרבה יותר מכל JS), ואתה לא צריך לשבור את הראש איך להציג אותו. גוגל משתמשת ב-NaCl כדי לשכתב את Quick Office כך שתוכל להציג מסמכי אופיס עם 100% תואמות ולעבוד איתם. זה טוב, אבל אין מספיק דחיפה מצד גוגל שחברות ישתמשו בכך. הם צריכים ללמוד ממיקרוסופט ומבלאקברי –  כשאותן חברות רצו שחברות תוכנה אחרות יכתבו אפליקציות עבורן, הן יזמו פניה אליהן, נתנו להם מכשירים חינם, תמיכה בחינם ולפעמים גם כסף והשתתפות בשיווק האפליקציות – הכל כדי שיהיו אפליקציות שמשתמשות בפתרונות שאותן חברות מציעות. מוזילה עדיין דוחים את שיטת ה-NaCl כי הם בטוחים ש-JS יגיע למהירות טבעית. גוגל צריכים להוכיח שהדרך שלהם היא בהחלט יותר מהירה ובמקביל גוגל צריכים לתחזק תוסף לפיירפוקס שיתן למשתמשים בדפדפן את האפשרות להריץ אפליקציות כאלו, ואם גוגל יצליחו לשכנע את אדובי להמיר את ערכת ה-CS ל-NaCl, זה ישפיע מאוד חזק על השוק.

אבל כרגע, תשלום של 1300 דולר על מחשב שמריץ דפדפן – זה לא שווה. לעניות דעתי, גוגל צריכים לחשוב מחדש על המחיר ולחתוך אותו לפחות במחצית אם לא יותר אם הם רוצים למכור (והם צריכים לחשוב על כך ברצינות, הם הזמינו 200,000 פאנלים!). לגוגל יש לפחות עוד 2 מוצרים שהם עובדים עליהם. הם עובדים כרגע על מכשיר נוסף (שם קוד: Puppy) שגם הוא אמור להריץ את Chrome OS אבל עם צ'יפ טגרה-4 שיחשף כנראה בגוגל I/O. אם גם פה גוגל ידפקו מחיר שערורייתי, הם יהיו בבעיה. 

פריצה לעסק שלך .. עם ראוטר בלבד

לפני מספר ימים שחררה חברת Mandiant וידאו קליפ המראה איך הסינים פורצים לחברות מסחריות גדולות בארה"ב. קחו כמה דקות לצפות בקליפ הבא:

לאנשי אבטחה רציניים, וידאו כזה יכול לגרום להם להחוויר, להתעצבן וכו', אך לרבים מהאנשים דבר כזה לא ממש מזיז להם, וזה כולל גם אנשי סיסטם רבים, כפרילאנסר שמחפש עבודות ושחובב נושאי אבטחה ושאכפת לו, החלטתי לכתוב את הפוסט הזה.

בשביל הפוסט הזה נדמיין לעצמנו שעבדכם הנאמן החליט לעסוק במקצוע לא חוקי אך מניב רווחים גדולים מאוד: סחר במידע גנוב.

תשאלו אנשי סיסטם רבים, מנכל"ים, סמנכל"י IT ועוד, וכולם ישמחו לספר איך הם השקיעו ב"מילה האחרונה" בטכנולוגיה: חומות אש של סיסקו וצ'קפוינט וחברות ידועות אחרות, טכנולוגיות שיודעות לאבחן תקשורת חשודה, נסיונות פריצה מבחוץ ועוד. הם מרגישים מבחינתם מוגנים, אבל ההרגשה הזו היא כפי שאדגים כאן בתאוריה – אשליה. נכון, נסיונות פריצה רבים קורים מבחוץ והמערכות הנ"ל מגינות עליהן, אבל לא רבים חושבים על התמודדות נסיונות פריצה מבפנים.

אז החלטתי לסחור במידע גנוב. איך בדיוק אשיג את המידע הגנוב? להתחיל לנסות לפרוץ מבחוץ לא יתן לי יותר מדי חוץ מאשר כאב ראש רציני ותסכול. צריך לחשוב על דרך אחרת.

מהי הדרך האחרת? הדרך היא דרך .. קיבתם של העובדים. כמו שידוע, רבים מהעובדים יוצאים בשעות הצהרים לאכול ולוקחים איתם מחשבים ניידים. הם מגיעים למסעדות פופלריות, מזמינים לאכול ויושבים לאכול, ובד"כ לאחר 20-30 דקות משלמים וחוזרים למקום עבודתם. המידע הזה מסייע לי, משום שאני יכול לתכנן את הכניסה שלי בדיוק בנקודה הזו שהיא הנקודה החלשה: המחשבים הניידים שלהם.

כל מה שאני צריך לעשות זה להצטייד בראוטר סלולרי עם אות שידור חזק וחיבור לאינטרנט. אחרי שאמצא מהי המסעדה הפופולרית אכנס לשם, אזמין לי משהו לאכול ואפעיל את הנתב שלי. אני אזייף את את שם הראוטר שלי שיהיה כמו המקורי ואת המקורי אני אפיל (לא מסובך להפעיל ראוטר של מסעדה, במיוחד שאף אחד מהעובדים לא יודע לטפל בזה..), כך שכל הגולשים שיש להם WIFI פתוח יראו את הראוטר שלי ויתחברו אליו. כמובן, אין צורך בסיסמא כדי להתחבר ולקבל שרותי גלישה מהראוטר שלי..

מהרגע שבעל המחשב הנייד התחבר ל-WIFI שלי, הוא מקבל כתובת IP ומיד Redirect בדפדפן שלו לדף "הסכם גלישה" שלי. הדף נראה דף תמים עם הסכם שכולם גוללים למטה ולוחצים אישור.. רק שלאישור לוקח 3 שניות להופיע.

כאן הסקריפטים שלי מתחילים לעבוד, לאחר שהקורבן התחבר אליי..

שלב ראשון, נבדוק כמה הבחור (או מנהל ה-IT או הסיסטם) היו חכמים והעיפו לו את התוסף JAVA מהדפדפן. לא העיפו? מגניב, רוגלה מיוחדת שלי תותקן בסתר במחשב שלו (אל דאגה, הסקריפט יודע לזהות אם זה מחשב Windows או מק, יש גירסת רוגלה לכולם). אין לו JAVA? לא נורא, נבדוק על המחשב שלו מגוון פריצות חדשות (Zero-day, למה יש שוק שחור של פריצות כאלו?) עד שאצליח להיכנס. הוא לא ירגיש כלום, לי יש 20-30 דקות עד שהוא ילך.

מהרגע שאני בפנים, החגיגה מתחילה. אם הוא משתמש מק והוא משתמש במפתחות כדי להתחבר למכונות אחרות, אני אעתיק את המפתחות מתיקיית ssh., אעתיק את קובץ ה-known_hosts שלו, אחטט לו קצת בתיקיות מסמכים וכו', אעתיק גם את ה-Contacts שלו, כניסות VPN אוטומטיות ועוד. אני גם אעתיק את ה-MAC ADDRESS שלו כדי שאדע לזהות את המחשב שלו.

הקורבן סיים לאכול והלך? אחלה. ההעתקה הזו היתה החלק הראשון, ה"סיפתח". שהוא יפעיל את המחשב שלו במשרד, האפליקציה שלי תתחיל את החלק השני שלה, החלק היותר מעניין

בחלק היותר מעניין אני נמצא בתוך ה-LAN של העסק. בשלב הראשון אני רואה מה ה-MAPPING שיש, והאפליקציה שלי כבר תדע ליצור Tunnel בין המחשב הנ"ל למחשב שנמצא בעולם. האפליקציה תדע לשלוח לי רשימות קבצים, הודעות מייל ועוד. אני מתחיל לקבל מעין "מפה" של מי עובד ומה תפקידם. אם אני מתעניין בקבצים מסויימים, האפליקציה תדע לשלוח אליי אותם. בחלקים. מדוע בחלקים? כדי לא לגרום לחשדות של כל מיני תוכנות ניטור. במקביל האפליקציה תסרוק מחשבים קרובים וגם אותם היא תפרוץ ותשכפל את עצמה אליהם. עד שבסיסטם יתעוררו, לי יהיו מספיק קבצים ומידע כדי לסחור בו.

חושבים שכל מה שתיארתי כאן הוא דמיוני? תחשבו שוב. כל מה שתיארתי כאן ניתן לביצוע כיום

אז מה ניתן לעשות? ב-2 מילים: להגדיל ראש. להבין שפריצות זה לא רק פורץ משועמם מבחוץ שמנסה לפרוץ את ה-Firewall שלך אלא הרבה מעבר לכך. המחשבים הניידים, הטאבלטים והטלפונים הסלולריים כיום יכולים לשמש כדרך לפרוץ אל העסק שלך, לעשות פילטרינג מורכב יותר למייל שמגיע לא מאנשי הקשר הקבועים כדי למנוע מצבים שמגיעים קבצי מסמכים נגועים שיתנו לחגוג על המסמכים אצלכם, ובקיצור – הפריצות לא יגיעו רק מהאינטרנט, אלא גם מתוך ה-LAN שלך, ואם מישהו לא ידאג לדברים הללו, יהיה מי שינסה להיכנס ולגנוב מסמכים, קוד ודברים אחרים על מנת לסחור בהם ולהעביר אותם למתחרה שלכם או לכל גורם אחר.

דעה: כשהמעסיק צריך להשקיע בעובדים

בימים אלו עבדכם הנאמן עוסק בהקמת LAB בבית למטרות טסטים, ניסויים, פרוייקטים ועוד. המעבדה הזו תכלול:

  • 4 שרתים כפולי מעבדים
  • 2 שרתים עם 4 מעבדים
  • מתג HP PROCURVE (יש למישהו יד שניה במצב תקין?)
  • ולקינוח – Storage של בערך 40 טרהבייט

עדיין נשאר לי להשיג עוד כמה דברים קטנים כמו איזה MINI PC קטן שישמש כ-Firewall, וכמה כרטיסי רשת, אולי גם Infiniband. בינתיים הדבר הכי מוזר והכי קשה להשיג – זה חצי ארון על גלגלים עם עומק של 80 ס"מ (יש 50-60 ס"מ שזה בעייתי) שנסגר מקדימה ואחורה.

רוב הציוד מגיע מהעסק לאחר שמכרתי את הפעילות העסקית הישראלית (יש עדיין פעילות חו"ל שלי, אגב) ונשארו השרתים ושאר הציודים.

לשם מה אני צריך דבר כזה? לא בשביל לפתוח בבית עסק לשרותי VPS, אלא כפרילאנסר אני יכול להציע שרותים ונסיונות שיריצו דברים נסיוניים של הלקוח, וכך אפשר להדגים ללקוח מה קורה בסיטואציה X או Y, אפשר לשחזר תקלות ולראות מה ניתן לעשות ועוד. בקיצור, כפרילאנסר מעבדה כזו נותנת לי יתרון בדברים מסויימים על פני אחרים (אגב, יש עוד כמה פרילאנסרים אחרים שמחזיקים דבר כזה) בשוק הישראלחי התחרותי.

כפרילאנסר, אף אחד לא מממן לי לימודים. אם מחר תצא גירסת לינוקס חדשה (או במקרים של פרילאנסרים אחרים: Windows) או גירסת וירטואליזציה חדשה או פלטפורמות מעניינות חדשות ואני לא אשב ואלמד אותם, אני בעצם אפגע בעצמי בכך שיהיה פער בין הידע שיש ברשותי לידע שלקוחות צריכים, מה שמתורגם לכך שפחות לקוחות ישכרו את שרותיי, כך שאני חייב להישאר עם יד על הדופק ולרכוש את הספרות או התוכנות המתאימות ולהתנסות איתם.

כשכיר – העולם הזה שונה לחלוטין. 

כשכיר, אתה עובד שעות רבות ובמקרים רבים העבודה לא מספקת לך איזה LAB כדי להתנסות וללמוד דברים חדשים. כמובן שיש קורסים שבנויים במיוחד לשכירים כך שהשכיר מגיע למספר ימים למקום מסוים, ובאותו מקום דוחסים חומר לימוד רב כדי שאותו שכיר ילמד את השינויים בין גירסה קודמת לגירסה הנוכחית. אותו שכיר בסופו של דבר ירים לעצמו מערכת וירטואלית ויתנסה עם המערכת החדשה, אולי יקים כמה מערכות וירטואליות כדי לדמות שרת ולקוחות, וכך בעצם הוא ישנן את הקורס וילמד מנסיון זה או אחר את הדברים לעומק.

הבעיה מתחילה בכך שלאחרונה יותר ויותר חברות מכירות בכך שאותם אנשים צריכים את הקורסים והידע, אבל  כשזה מגיע לתשלום עבור הקורס … פה היד נהיית קפוצה, הכיס נסגר ו"אין תקציב" – וזהו אקט קלאסי של יריה ברגל.

חברות שאינן משקיעות בקידום העובדים שלהם, הן חברות שבסופו של דבר תפסדנה את אותם עובדים חרוצים שרוצים להתקדם, לדעת יותר, להתנסות יותר. אותם עובדים שרוצים להתקדם שווים יותר לחברה כי אלו הם העובדים שידעו להכניס טכנולוגיות חדשות שיכולות לסייע לחברה מבחינה טכנולוגית, מבחינת יעילות, מבחינת פתרונות וכו'.

אתן דוגמא פשוטה: קחו מישהו שלמד לפני 8 שנים "בניית אתרים" ב-HTML וקצת CSS ולמד לעבוד ולתאם את האתרים שלו שיעבדו מצוין באקספלורר בלבד (זוכרים את הקורסים הנ"ל?). אחד' כזה שלא השקיע בעצמו בלימוד ג'אווהסקריפט, ספריות JS, גירסאות מתקדמות יותר של CSS, תואמות לדפדפנים כמו כרום ופיירפוקס – יתקשה יותר להשיג עבודה מעמיתו שהשקיע ולמד. אותו דבר קורה בחברות שמעסיקות מפתחים לפיתוח מוצר, שרות וכו'. אם החברה תשקיע בעובדים מבחינת העשרת ידע, הם יחסכו כספים בשלב יותר מאוחר שהם יאמצו טכנולוגיות מתקדמות יותר, ולכן לחברות כאלו שווה להשקיע את אלפי השקלים בקורס בעובד. אפשר כמובן להתנות יציאה לקורס תמורת התחייבות כזו או אחרת מצד העובד, אך כדאי לחברות לזכור שדחיית בקשה של עובד לעבור קורס זה או אחר שיכול לקדם את העובד (ובהמשך את החברה) היא מתכון בדוק לאיבוד מוטיבציה של עובד, וכשעובד מאבד מוטיבציה, הוא גם מאבד את החשק להפעיל "ראש גדול".

 

Chromebook Pixel – אמיתי או המצאה?

לפני מספר ימים דלף לרשת וידאו קליפ שמציג את הכרומבוק פיקסל. איך הוא דלף? פרצו לשרת של אחד ממשרדי הפרסום שעובדים עם גוגל. לפני שנמשיך, הבה נצפה בוידאו שדלף.

מהרגע שהוידאו הזה דלף, האינטרנט כמרקחה כאילו היו מדובר באייפון חדש. חובבי גרפיקה ניתחו כל פיקסל בקליפ ומיד נשמעו קולות (בגלל הקליפ, חלק בגלל הנסיבות המוזרות כמו צורת ההתנצלות של בעל משרד הפרסום) ש.. זה מזויף.

אז מה, מדובר בזיוף מתוחכם של מישהו וגוגל בכלל לא עובדת על דבר כזה? התשובה קצת מסובכת..

טכנית, הוידאו הזה הוא באמת גרפיקה מרונדרת. וסביר להניח שהמחשב שיצא יראה קצת שונה (בוידאו כמו שאתם רואים, הוא נראה כמו האח התאום של מק-בוק פרו, מה שאומר שאם הוא יצא כך, אפל תוך דקות ישלפו את גדודי עורכי הדין), אבל כשאוספים מספר נקודות ממקומות שונים ברשת, ניתן להתחיל להרכיב תמונה של מה הולך להיות בעוד 3 חודשים, בגוגל I/O (חודש הבא כמדומני תהיה הפתיחה להרשמה, וסביר להניח שגם הפעם תוך רבע שעה יגמרו בערך 6000 כרטיסים לאירוע).

הבה נתחיל לחבר את הנקודות:

פיקסלים: 
כפי שתשמעו בוידאו, למחשב זה יש 4 מיליון פיקסלים. מי שפירסם את הוידאו דיבר על רזולוציה של 2560X1700, נראה לי שהוא קצת טעה, והרזולוציה היא 2560X1600, שזו בהחלט חתיכת רזולוציה, מה שמוביל אותנו ל..

מעבד:
בשביל להפעיל רזולוציה כזו, אתה צריך מעבד חזק, אבל איזה מעבד תיקח? אינטל? לגוגל כבר נמאס מאינטל (כפי שניתן לראות מהכרומבוק האחרון שהם מוכרים בעצמם – של סמסונג עם מעבד Exynous). מעבדים מהשנה החולפת לא יעזרו לביצועים במקרה כזה, כפי שכל משתמש נקסוס 10 יכול לאמר כשהוא רואה איך המעבד זוחל בהשוואה לאייפד דור-4. 

אז צריך מעבד חדש שיסחוב את הגפריקה. איזה מעבד גוגל בחרו? הם לא אומרים, אבל דליפה חדשה מלפני 3 ימים מדברת על מכשיר נוסף "אח" לכרומבוק, הלו הוא ה"כרום בוקס" ושם המעבד הוא … טגרה 4. כן, החיה החדשה של nVidia או איך השכן שלי אומר על הכלב של השכנה הפשיניסיטה "זה מפלצת נושך עם שיניים!".

וכאן נשאלת השאלה: רזולוציה כזו, מעבד כזה, וכל זה בשביל דפדפן? ואם נסתכל בוידאו, יש גם מסך מגע. בשביל מה בדיוק אתה צריך מגע אם כל מה שאתה מריץ זה דפדפן, הרי עכבר הוא מעולה בשביל ללחוץ על לינקים. 

יוצא מכך שאם מחשב זה היה מריץ את כרום OS כמו שהוא כרגע, המחשב הזה מיותר מכל צד. לא צריך מגע, לא צריך רזולוציה גבוהה, ובטח שלא טגרה 4.

אבל יש פה עוד כמה נקודות שמשום מה במדיה שוכחים אותם:

  1. pnacl – לגוגל בכרום ובכרום OS יש דבר שנקרא NaCL, וזהו מעין Client שמאפשר לך להריץ קוד טבעי של המעבד שלך דרך הדפדפן, כך שאתה יכול לנצל את המעבד של המחשב כדי לקבל ביצועים לאפליקציה שלך. עד כה זה היה על אינטל, ובגירסה האחרונה של כרום OS אותו NaCL יצא בגירסה ל-ARM. מה שעדיין לא יצא רשמית הוא ה-PNACL, שזהו Client חדש שיאפשר לקוד שלך לרוץ בצורה טבעית גם על אינטל וגם על ARM. כל מה שתצטרך כמפתח לעשות זה בעת הגדרת הפרויקט שלך, לסמן את 2 הארכיטקטורות (סביר להניח שיהיו יותר בהמשך הדרך, כמו MIPS ועוד). כך תוכל לנצל את המעבד החזק בכרומבוק פיקסל
  2. עכשיו נגיע לעניין מסך המגע. מה הכי משתמש במגע בגוגל? אנדרואיד, אבל המחשב הנ"ל הוא לא טאבלט אנדרואיד עם מקלדת, הוא מחשב עם דפדפן ככלי ראשי, ומה שסביר להניח שיקרה, שגוגל תאפשר להריץ אפליקציות אנדרואיד דרך כרום. טכנית, לא מדובר במשהו שאפתני וכל כך קשה, ואם בחור אחד בסין עשה כפרויקט צדדי המרה של אנדרואיד שירוץ בטבעיות תחת Windows, לגוגל יהיה קל לשלב ספריות, ה-Dalvik ועוד מספר אלמנטים ואז תוכל להשתמש באפליקציות אנדרואיד ובמסך המגע.

השינויים האלו יאותתו לשוק איתות חשוב: אם עד כה היית צריך לכתוב אפליקציות מבלי לסמוך על כח עיבוד של המחשב שיריץ את האפליקציה, בלי מקלדת ובלי רזולוזציה גבוהה – עתה תוכל לכתוב אפליקציות יותר כבדות שישתמשו במשאבים המקומיים, ואם יצא מחשב כזה (מה שסביר מאוד להניח שיקרה), קהילת המפתחים כמו Cyanogenmod ואחרים יקחו אותו לכיוונים אחרים. סביר להניח שנראה אנדרואיד מלא מצד הקהילה למחשב זה, סביר להניח גם שחברות פיתוח מסחריות יתחילו להשקיע יותר באנדרואיד, ופחות יהיה מצב של "טוב, אין ברירה, נכתוב איזה משהו לאנדרואיד".

האם מחשב כזה יכול להתחרות במיקרוסופט? תלוי לאיזה טווח מסתכלים. סביר להניח שתוך זמן קצר מהרגע שכרומבוק פיקסל יצא, יצרניות כמו אסוס, HP, לנובו, סמסונג ואחרים יוציאו מחשבים כאלו. גוגל משחררת בשמחה את הקוד ומסייעת לשותפות שלה כמו שקורה היום עם טלפונים וטאבלטים עם אנדרואיד, כך שיהיה שוק של מחשבים כאלו, ואז הכל תלוי בחברות תוכנה המורתיות (כמו אדובי ואחרות) אם הן מעוניינות להמיר את אפליקציות הדסקטופ שלהן לכרומבוק פיקסל ודומיו.

אין ספק, הולך להיות מעניין.

כמה מילים על עיסקת רשת עמל עם אפל והאייפד

זה לא סוד שבמדינת ישראל, מצב מערכת החינוך פה הוא על הפנים. במגזר החרדי מנסים למשוך לכיוון מימון מלא ממדינת ישראל תוך הפיכת התלמידים לבורים ומניעת לימודי ליב"ה, ובמגזרים הפחות חרדיים רמת הלימוד של התלמידים היא לא משהו שאפשר להתגאות בו בהשוואה למדינות אחרות. רק לאחרונה התברר כי רק 1 מתוך 200 תלמידים לומד על איך עולמנו באמת נוצר (אבולוציה, ולא הוקוס פוקוס של 6 ימים). עד כה מגלה משרד החינוך אפתיות למצב ושר החינוך שלא מחפש לריב עם אף אחד, נותן למצב להמשיך להתדרדר.

זה גם לא סוד שבמדינתנו אוהבים קסמים במקום פתרונות אמיתיים, תוך השענות מוחלטת שקסמים אלו ישנו את המצב. אפשר לקרוא מדי פעם בעיתונות שאיזו חברה מחפשת לה קצת PR יותר מהמצב שהם נמצאים, אז הם תורמים כמה עשרות או כמה מאות מחשבים, מגיעים הפוליטיקאים מלחכי הפינה, יש צילומים, נאומים, הבטחות כיצד ציוד זה "יעזור לקדם את החינוך בישראל", ו… זהו. האם זה באמת עור? כמובן שלא. מחשבים לא עושים כלום בתור מחשבים.

את הטריק הזה מנסים עכשיו ברשת עמל, שחתמה על שיתוף בלעדי עם Apple, וכפי שנכתב בהודעה: "במסגרת ההסכם תיכון הולץ בתל אביב יצויד באייפדים, 30 מורים יוסמכו בלונדון להיות מפתחי אפל מקצועיים ורשת עמל תקים מרכז הדרכה של חברת הענק לפיתוח אפליקציות".

ושוב חוזרים לאותם שגיאות, רק שהפעם השגיאות הם כבר בגירסה יותר מתקדמת. הרשו לי להאיר אותם:

  1. זה לא ה-iPad שמהווה בעיה, אלא הפלטפורמה עצמה. תלמידים צריכים מכשיר שלא רק שלא ישבר מנפילה מהשולחן, אלא גם להכניס בו תכנים ובמקרה הזה אני מדבר על מקלדת. המורה מדבר, תלמיד צריך לסכם את מה שהמורה אומר. איך הוא בדיוק יקליד את זה? על המסך? 
  2. להפוך 30 מורים להיות מפתחי אפל מקצועיים וכל זאת בקורס אחד של מספר ימים?? כלומר תוך מספר ימים הם ילמדו דברים כמו XCode ו-Object C ויהפכו בקסם למפתחים? נמרוד הראל – יש לך מתחרים!, אבל בשיא הרצינות – מישהו שעובר קורס של מספר ימים לא נהיה מפתח מקצועי מיד לאחר הקורס! בשביל להיות מפתח מקצועי, צריך נסיון של שנים, לא ימים.
  3. רשת עמל תקים מרכז הדרכה  לפיתוח אפליקציות. מדהים – אותם מורים שעברו קורס יחיד של מספר ימים יהיו לא רק מפתחים, אלא גם מורים של זה! מה עם שנות הנסיון הרבות שצריך לשם כך? עזבו, זה קסמים!

עם כל החיבה שיש לי לטאבלטים, והרצון שלי לראות תלמידים לומדים מחשבים ותכנות, הפתרון של רשת עמל הוא פתרון גרוע מאוד ממספר סיבות:

  • תלמידים צריכים פתרון מחשובי אחר, עם מקלדת כדי שיוכלו להקליד את החומר. הם צריכים מחשב עמיד לטלטולים ונפילות ואייפד הוא הדבר האחרון שמתאים לכך.
  • אם רוצים ללמד תלמידים מחשבים ותכנות, אז אהלן, בשמחה, רק תלמדו אותם שפות פתוחות עם פלטפורמה פתוחה. תלמדו אותם C או ++C, או PHP, או Python, או Ruby או Perl – אלו דברים שהם יכולים להתקין בכל מערכת הפעלה ולפתח דברים שם ולהריץ אותם בכל מערכת הפעלה אחרת. 
  • אם רוצים שמורים ילמדו מחשבים, כדאי לשכור מורים ש…מכירים את התחום, לא כאלו שאין להם נסיון בתכנות ונוסעים ללונדון לכמה ימים ללמוד את זה. 

לסיכום: מחשבים יכולים בהחלט לסייע לתלמידים, כל עוד בוחרים בפתרון מקיף שיכול לעזור לתלמידים וגם פתרון שנותן לנהל את הכל תוך שימוש בפלטפורמות מוכרות ושפות סטנדרטיות. במקום ללכת ולשלם 500$ פר טאבלט על משהו שהתלמיד אפילו לא יכול להקיש שיעורי בית ו/או סיכומי שיעור, אפשר לרכוש בחצי מכיר את הכרומבוק של סמסונג לדוגמא, שהוא כבר כולל מקלדת, יציאות USB ועוד. במקום לפנות לאפל שאין לה שום יצוגיות בכל הקשור לפיתוח תוכנה בארץ, אפשר לפנות לחברה כמו גוגל שיש לה 2 מרכזי פיתוח בארץ (חיפה ורמת גן) ושהעובדים שלה ישמחו להסביר, לעזור ואולי גם ללמד מורים ותלמידים. עם פתרון כזה המחיר יורד, יש כלים מרכזיים לניהול המחשבים הניידים, מחיר נמוך להורים, ומה שהכי חשוב – שהפלטפורמה עצמה פתוחה, ומה שירוץ שם יכול לרוץ תחת כל דפדפן סטנדרטי.

לצפות ב-Netflix בקלות ובנוחות – מישראל

אם יש משהו שעדיין מעצבן אותי בכל הקשור לאינטרנט בארץ, זה איכות הוידאו שמשודרת באתרים ישראלים, החל ב"וואלה", "תפוז" וכלה ב-Mako ועוד. איכות ה-"HD" (גם אחרי שאתה מתקין את תוספי הפרסומות המפגרים הללו!) פשוט זוועתית, פרקים שמקודדים ב-Single Encoding ולא בקידוד כפול, פריימים עיקריים (K Frame) חסרים, אף אחד לא פותח גוגל לבדוק מה זה Quantizer כדי להבין איכות קידוד על חשבון פרמטרים אחרים (יותר/פחות חשוב), פיקסליזציה מכאן ועד הודעה חדשה כשרואים את זה על מוניטור איכותי ובקיצור – ישראל מפגרת שוב בעשור בהשוואה לארה"ב. כמובן שספקים שונים מייבבים על רוחב פס, ומידיעה שלי – שטויות במיץ עגבניות.

כשמסתכלים על Netflix לעומת זאת (גם Hulu+ במובנים מסויימים) – אז רואים איכות וידאו! 1080P זה באמת 1080P ולא וידאו קטן שנפרס על מסך מלא. גם מבחינת תוכן לא חסר לנט פליקס כיום בהשוואה לאחרים, ובקיצור – עם נט-פליקס שרואים סרטים וסדרות – נהנים. הדוגמא האחרונה התרחשה בשבוע שעבר, ש-Netflix נתנו לצפיה את הסידרה המעולה House of cards. לא פרק בשבוע, אלא את כל 13 הפרקים במכה אחת, כך שהיית יכול לארגן חטיפים, להזמין חברים, ולראות בכיף את הסידרה המעולה. אני ראיתי ומאוד נהניתי.

אבל כפי שכל אחד יודע, נט-פליקס לא ממש קלה לצפיה בישראל. 

ולכן פוסט זה יכול לסייע 🙂

ראשית, יש צורך לדאוג לאפשרות להגיע לאתר ולצפות בו מישראל. לא צריך לרכוש מנוי VPN, מספיק להתקין את Hola בדפדפן פיירפוקס או כרום. זה יאפשר לך להיכנס לאתר של Netflix. אם אתה רוצה לצפות בשביל לנסות, קח את הפרק הראשון של House of cards מכאן. אין צורך ברישום בשביל לצפות בפרק, רק לוודא שהתוסף של Hola רץ.

נהנית? עכשיו נפתור את הבעיות הבאות:

  • רישום ב-Netflix מצריך כתובת ומיקוד בארה"ב. אתה יכול לבקר בכל מיני סוכניות תיווך אוןליין שנותנות כתובות ומיקוד. תירשם לכתובת כלשהי בעת פתיחת המשתמש.
  • תשלום עבור המנוי: Netflix בודקת את כרטיס האשראי שלך ובמיוחד היכן הוא הונפק (לפי ה-4 ספרות ראשונות), כך שכל כרטיס שהונפק בארץ, גם פלטיניום, לא יעבוד. הפתרון? להירשם ל-Entropay. זהו אתר (בשיתוף ויזה העולמית) שמנפיק עבורך כרטיס אשראי וירטואלי תקף. כנס לאתר, תירשם (תכניס כתובת אמיתית בישראל, אין צורך להגדיר את זה כתושב ארה"ב), ולאחר הרישום תצטרך להכניס את פרטי כרטיס האשראי שלך ולהכניס לכרטיס הוירטואלי כסף, מינימום 20 דולר (זה 21, דולר אחד זה עמלה). לאחר שתקיש את הכרטיס שלך תצטרך לעבור הליך זיהוי עם מצלמת ה-Webcam שלך שבה תצטרך להציג את הכרטיס שלך מול המצלמה. אחרי התהליך הזה המנוי שלך יאושר ואתה תקבל כרטיס חיוב וירטואלי שתוכל להשתמש בו היכן שתרצה.
  • ברגע שיש לך את כרטיס החיוב הוירטואלי, כנס לאתר של Netflix והזן את המספר. אם אתה מנוי חדש, תקבל חודש חינם ולאחר חודש תחויב ב-8 דולר לחודש.

זהו, עכשיו נשאר לך רק לבחור את הסרט או הסידרה שאתה רוצה לצפות, ולהנות.

משתמשי לינוקס: לצערי Netflix משתמשים בטכנולוגיית Silverlight של מיקרוסופט (Mono לא יעזור) ולכן יש צורך להשתמש ב-Wine. אם יש לכם אובונטו, כנסו לכאן. אם אתם משתמשים בפדורה, כנסו לכאן. אם אתם משתמשים בגירסאות לינוקס 64-ביט, תריצו התקנה של Wine לפני כן (דרך DEB או איך שההפצה שלכם מעדיפה) ואז תשתמשו בהוראות הנ"ל. זה פתרון זמני. Netflix הוציאו אפליקציה וובית לכרום-בוק, ואני משער שתוך זמן קצר מישהו ידע איך לעשות לה port ללינוקס רגיל.

תהנו.