אתחיל בסיפור קצר מהעבר: בזמנו, כשחקרתי כל מיני תחומי מיסטיקה, הייתי מקבל טלפונים ומיילים מכל מיני אנשים (במיוחד נשים משום מה), על המיסטיקן הוא והמיסטיקנית ההיא איך כל מה שהם אמרו לאותו אדם שיצר איתי קשר – היה שקר, איך כל אותם “פעולות” שעשו כביכול בשבילו  – לא עבד, כמובן. אני הייתי מביע פליאה על אותם אנשים: חיפוש פשוט בגוגל על אותם אנשים היה מראה את הפוסטים שלי ראשונים באותו עמוד תוצאות חיפוש, וכתבתי בפירוש שהם נוכלים. אני כותב בשפה די פשוטה, מה עוד צריך בשביל שאותו אדם ידע לא לשרוף את כספו שם? התשובה בכל המקרים שאותם אנשים הלכו היא פשוטה וניתן לסכם אותה במילה אחת: יאוש. יאוש גורם לבנאדם ללכת ולעשות שטויות, ואחרי זה (וגם לפני) לבכות על מר גורלו.

אנחנו נמצאים כ-6 ימים לפני הבחירות. בוואלה פרסמו סקר בחירות עדכני שלפיו אם היום היינו הולכים לבחירות, ביבי היה יכול לחייך ולהצית סיגר – גוש הימין לוקח בהליכה ואנחנו פשוט נמשיך את מה שהיה בעבר. נתון אחד מעניין שרואים בסקר: רבע מהמצביעים עדיין יושבים על הגדר ולא החליטו למי להצביע.

זוכרים את הסיפור ממקודם? כאן אנו באותה סיטואציה. אין פה מיסטיקנים, יש לנו ממשלה חסרת אחריות. בעבר סיפרנו לנו ביבי את שטייניץ כמה אנחנו “נס כלכלי”. ליברמן בעת המחאה סיפר כמה הקניונים מלאים, רק שהוא “שכח” לציין כי הקניונים אולי מלאים, אך אנשים מאוד מהססים להוציא את הארנק מהכיס, והמספרים הגיעו בשבוע האחרון לספר את הסיפור האמיתי בלי ספינים: ירידה חדה מאוד בתצרוכת האישית ובקניות. אנשים קונים בצמצום וכבר לא מוציאים כספים על ימין ועל שמאל בלי אבחנה. התוצאה? המדינה מקבלת פחות כספים ממיסי קניות (מע”מ וכו’) והגרעון הוכפל ל-40 מיליארד שקל. זה בדיוק מה שצעקו במחאה, בממשלה העדיפו להתעלם (וכמובן לקבור את דו”ח טרכטנברג) והמספרים הפעם מראים בבירור שמה שנאמר במחאה היה נכון.

בחברה מסחרית, אם ניהול הכספים היה כמו שהמדינה שלנו כרגע מתנהלת, סמנכ”ל הכספים היה נשלח לארוז את חפציו ולהתעופף מהחברה. במדינת ישראל, אנשים מעדיפים להצביע לימין מתוך אמוציות, מתוך אמונות שהוא “ידפוק את הערבים” או כל אמונה אחרת ש”ביבי יוציא אותנו מזה”.

ביבי יוציא אותנו מזה? אולי. מה המחיר ליציאה מגרעון ה-40 מיליארד? ביבי את שטייניץ טוענים ש”אזרחי ישראל לא יפגעו”. הפקידים באוצר מעדיפים לאמר לשם שינוי את האמת. אולי ישירות לא תיפגעו, אבל בעקיפין? אוהו כמה שתפגעו! קיצוצים בכל דבר (כן, נראה אותם מקצצים 3 מיליארד לבטחון!), וזה עוד לפני הגזירות לתקציב הבא, מה שאחי קורא “דאבל דפיקה!”

נעזוב לרגע את המספרים לעיל וניגש לבעיה עצמה עם גוש הימין: הממשלה שהיתה, ואם הליכוד ייבחר שוב אז הממשלה שתהיה – פשוט “הורגים” את המדינה מבחינת השקעות לטווח הבינוני והארוך ובמיוחד דופקים את הצעירים ואת מעמד הביניים.

זוג צעיר חילוני כיום אם הוא מעוניין לגור במרכז הארץ צריך לחסוך המון ולשעבד את ה-20-30 שנה הקרובות בשביל לשלם על אותה דירה. תציעו לאותו זוג לגור בצפון או בדרום הארץ? הצעה נחמדה שיכולה לחסוך אולי כספים, אבל החסכון הזה יבוטל במהירה אם ניקח בחשבון את מחיר הנסיעות לעבודה. אחרי הכל, ההשקעות בקדנציה החולפת של הממשלה בצפון ובדרום הארץ היו מינימליות עד בלתי נראות. סתם דוגמא: תוכנן קו רכבת שיצא מכרמיאל ויחבר את כרמיאל והסביבה למערך הרכבות כך שצעיר שרוצה לעבוד במרכז ולגור בצפון, יוכל לקום בבוקר, לתפוס את הרכבת של 6 וחצי נניח ולהיות כבר ב-8:30 פה במרכז. רעיון נחמד, אבל אם תסתכלו בלינק למעלה, גם הוא הולך לכיוון הפנטזיה, מקריבים אותו כדי לשלם את הגרעון. בכלל, אם מדברים על דירות חדשות, דו”ח של “שלום עכשיו” שפורסם היום מראה כי הממשלה מעדיפה בבירור להשקיע מעבר לקו הירוק: 6000 דירות חדשות התחילו להיבנות שם ו-1400 התחלות בניה אושרו. מה עם הפריפריה? היא תסתפק בפירורים בערך.

מדוע בערך? כי שאר תקציב הבניה מועבר לבניה עבור חרדים. המקרה של הישוב חריש הדגים עד כמה משרד השיכון מוכן לצאת מעורו עבור דירות לחרדים, ושהחילונים ילכו לעזאזל – זה לא רק המחיר הנמוך, אלו גם ההטבות הנלוות שהמדינה מעניקה לחרדים.

אבל זו לא רק ההזנחה של פיתוח תשתיות דיור ואחרות בפריפריות, זה גם עניין החינוך. נסו לחשוב על זה כך: יותר מ-20% מהתלמידים כרגע, מכינים אותם להיות נתמכי ביטוח לאומי כי אף אחד לא יקבל אותם לעבודה מכובדת. לא בגלל שנאת חרדים (דבר שהעסקונה החרדית מצליחה לגרום שוב ושוב כמובן), אלא בגלל שאותם תלמידים לא ילמדו לימודי ליב”ה, הם יהיו בורים במתמטיקה, אנגלית או מדעים שונים. גם אם אותם תלמידים צעירים יגדלו וירצו להצטרף למעגל העבודה, הם יצטרכו
לבצע השלמות לימודים רבות. במחדל הזה אי אפשר להאשים את הימין (זה קרה כשיולי תמיר היתה שרת החינוך ובוצע לה מחטף מתחת לאף), אבל אף אחד לא עוצר את מחול השדים הזה. גרוע מכך, כפי שניתן לראות בלינק כאן, מדינת ישראל משתתפת ב-55% בתקצוב פר תלמיד למרות שהם לא לומדים לימודי ליב”ה, והמפלגות החרדיות רוצות להעלות זאת ולקבל תקצוב מלא גם ללא לימודי ליבה. בורות במימון מדינת ישראל!

אני זוכר באחד המערכונים של הגשש ביטוי שמתאים למצבנו “העתיד – בטטה!”, ולצערי עם הממשלה הנוכחית (ואם הליכוד יבחר אז גם הממשלה הבאה) אנחנו מגיעים למצבים גרועים מאוד בכל השקעה עתידית לחינוך ולצמיחה. לא צריך לחשוב על מדינות רחוקות שמתחרות בישראל כמו הודו וסין, תסתכלו על שכנינו מדרום, מצרים, להם יש לימודים חינם מהגן עד האוניברסיטה (כולל!) וחברות היי-טק כבר מתחילות לפזול לכיוונן להקים שם R&D. חברות לא ינהרו לשם מחר (עדיין המצב הפוליטי והמאבקים מבריחים חברות היי-טק), אבל תהיו בטוחים שבעתיד הקרוב, חברות היי-טק שירצו להקים מרכזי פיתוח, יחשבו גם על מצרים ברצינות. אחרי הכל, המשכורות שם נמוכות משמעותית בהשוואה לישראל, הסטודנטים שם הם ברמה מתקדמת, אז מדוע להקים פה ולא שם את השלוחה?

6 ימים לפני הבחירות והבוחר הישראלי, לעניות דעתי, צריך להסתכל על המצב עם הראש ולא ללכת עם אמוציות. בדרך שהלכנו עד עכשיו היא דרך שמדרדרת אותנו בהרבה מאוד מובנים, בין אם זה מול מדינות אחרות בעולם, בין אם זה בפיתוח תשתיות, בין אם זה בתקציב והתנהלות המדינה ועוד. האם נמשיך בדרך זו או שנחליף כרטיס SD (דיסקט כבר מת!) ונשנה סידרי עדיפויות? אנחנו צריכים להשקיע פה כדי להרוויח בטווח הבינוני והארוך, צריך לתת ל-20% מהאזרחים (אני מדבר על החרדים) את ההזדמנות הנאותה להתפתח ולמצוא להם לא רק עיסוק מכובד, אלא גם להכריח את המוסדות החרדיים ללמד לימודי ליב”ה. גמרא ומשניות אינם מכסים “לימודי חול”, והפיכת תלמידים בעתיד לנזקקי ביטוח לאומי רק פוגעת במדינה. צריכים להשקיע בפריפריה כמו שצריכים להשקיע בתחומים שנזנחו עד כה.

והכל – תלוי בקול שלך ובהצבעה שלך.

והכי חשוב: בין אם אתה נמצא במפה הפוליטית בימין או בשמאל או במרכז, לך להצביע!