פוליטיקה: המפלגה הכי מסוכנת – ש”ס

שאלתי בהזדמנוית שונות חברים שאלה פשוטה: מי לדעתך המפלגה המסוכנת ביותר לישראל מבחינה דמוקרטית. התשובות לרוב הן צפויות: הליכוד, ישראל ביתנו, מרצ, הבית היהודי וכו’. תשובה אחת שלא שמעתי ועליה אני רוצה להרחיב היום – היא מפלגת ש”ס.

ש”ס יצאה לאחרונה בקמפיין שילוט חדש. הנה דוגמא לאחד השלטים שש”ס הפיצו:

shas

על פניו אין שום שוני בש”ס מבעבר: ש”ס תמיד הצהירה כי היא דואגת לחלשים, עניים, שמירה על אחדות ירושלים, יהדות וכו’ וכו’.

אבל השוני האמיתי של ש”ס ממפלגות דתיות אחרות, הן שאותן מפלגות דתיות אחרות רוצות לעזור לבוחרים שלהן ובד”כ לא פוזלות לכיוונים אחרים. כך לדוגמא מפלגות כמו יהדות התורה מחפשת לדאוג לבוחרים החרדים בהנחות, השתמטות מהצבא ועוד. החילונים לא ממש מעניינים אותם וכך גם שומרי המסורת.

ש”ס היא אחרת.

leash

לכל מי שיש כלב והוא יוצא איתו לטיולים בחוץ בוודאי מכיר את התמונה משמאל, רצועה לקשירת הכלב על מנת שלא יברח. ש”ס מתוך “דאגה” משתמשת ברצועה בכדי לכלוא את בוחריה תוך פזילה לשאר הציבור.

כשש”ס טוענים שהם “דואגים” לחלשים, הם לא דואגים לרווחתם במובן של שיפור חייהם כדי שבוחריהם יצליחו לדוגמא בשוק העבודה. ש”ס דואגת בעצם להנציח את מעמד החלשים. הם ידאגו לדירות זולות, מלגות ומתן כספים מדי חודש לבחורי ישיבות (בשעה שסטודנטים לא מקבלים אגורה שחוקה!), יפמפמו את מסורת הבאבות, קברי צדיקים, עידוד בורות בכך שמונעים לימודי ליבה ואנגלית משופרת ועוד. כלומר מצביע ש”ס בעצם “ננעל” על ידי המפלגה להיות באותו מצב כחלש. חלש זה טוב לש”ס ואחלה דבר למנדטים, שוחד ועוד. מה רע?

את כל מה שתיארתי עושות גם מפלגות חרדיות אחרות, אבל ש”ס כפי שציינתי מקודם רוצה להשפיע בעקיפין (ולפעמים בצורה ישירה) גם על אזרחים שלא בחרו בה. ש”ס ממשיכה להתנכל ולהסיט נגד ציבור הפליטים שהגיעו אלינו מארצות אחרות כמו אריתראה וסודן הסטה שלא היתה מביישת ואף מתקרבת להסטה שעשו הנאצים ליהודים ועוד. בישראל חסרות ידיים עובדות בבניה ובעבודות נוספות שישראלים לא רוצים לעבוד והיה ניתן למצוא איזה סידור שאותם זרים היו עובדים פה, משלמים מסים וגרים כאן, אבל לש”ס זה מאוד מפריע כי.. אין חברות כח אדם שמרוויחה מכל העסק הזה, אז אלי ישי משסה נגדם את האספסוף ואחר כך כולם מתפלאים מדוע יש אלימות…

ש”ס רוצה “למנוע התבוללות”, ובכך היא מקשה על ציבורים שלמים שלא רוצים ולא מעוניינים לעבור את מסלול הרבנות/בלנית/חתונה דתית, היא מקשה על ציבורים שלא מעוניינים באוכל לא כשר או שמעוניינים לאכול במסעדות שיש להן כשרות עצמית (לא של רבנות), אבל הכי גרוע: היא מנסה “לצ’פר” בוחרים שלה על חשבון האזרחים האחרים שאינם בוחריה. דירות בזול? רק לבעלי “ותק נישואים”. קצבאות ללומדים? רק לאלו שבישיבות. שרות בצה”ל? חס ושלום, שאחרים ישמרו, הם (תלמידי ישיבות) “שומרים” על ישראל “עם התורה”. מה עם חילונים שנאנקים תחת חובות והכנסה חודשית קטנה? בעיה שלהם.

לש”ס אין שאיפות להפוך למפלגה מובילה כמו הליכוד. ש”ס רוצה ותמיד בוחרת להיות לשון המאזניים תוך הפעלת סחטנות. האג’נדה הפוליטית מבחינה מדינית של ש”ס מזכירה מאוד גומי. הם ישבו עם ממשלת ימין, ממשלת שמאל, כל עוד האתנן הקבוע מגיע ואנשיה יושבים במשרדי מפתח כמו משרד הפנים, שם יש את ה”שאלטר” לקבוע מי יהודי ומי לא, מי נשוי “כשר” ומי לא, למי לתת כניסה לארץ ומי לא. משרד אחר שש”ס מאוד אוהבת הוא כמובן משרד הדתות (אולמרט ביטל, נחשו מי החזיר) – שם ניתן להתעמר בכל מי שחיפש אורח חיים חילוני “למהדרין”: הכרת מישהי ואתם לא רוצים לעבור את מסלול החתונה היהודית? בזבזו כספים בנסיעה לחו”ל למקומות כמו קפריסין או פראג, תתחתנו שם, תחזרו, ורק אז נכיר בכם. רוצים להתגרש? אז מה אם התחתנתם חתונה אזרחית – פה הרב יקבע אם אתם יכולים להתגרש ובאלו תנאים, גם אם אתם לא מאמינים/בזים ליהדות.

ישנן גם מפלגות אחרות עם צביון דתי וציוני, כמו הבית היהודי. אפשר בהחלט לחלוק עליהן מבחינה פוליטית, אבל במפלגת הבית היהודי רואים בשרות צבאי ועבודה כדבר חשוב לקיום ורוב מוחלט של מצביעי מפלגה זו שירתו ומשרתים בצבא ובמילואים.

ש”ס מסוכנת כי ש”ס מנסה לסובב את הגלגל לאחור, או כפי שהם קוראים לזה “להחזיר עטרה ליושנה”, לתקופה שהיחס לנשים היה שוביניסטי לחלוטין, לתקופה שהיו מעודדים בורות ואוסרים מחשבה ביקורתית (נסו פעם לחלוק על ממצאים בגמרא, היהדות אוסרת זאת), ובדרך הם מפנטזים ורוצים להקים מחדש דברים ארכאיים כמו סנהדרין. חושבים שאני מגזים? תזכרו שש”ס הולכים בשיטת הסלמי – פרוסה פרוסה, לא הכל ביחד. ש”ס ממש לא אוהבת את הרעיון של “מדינת כל אזרחיה” ובוודאי לא את הרעיון שתהיה פה מדינה חילונית כמו מדינות אירופאיות אחרות. ש”ס משתמשת בדמוקרטיה כדי שנהיה בסוף – תיאוקרטיה.

Comments

comments

3 תגובות בנושא “פוליטיקה: המפלגה הכי מסוכנת – ש”ס

  1. אני רק שאלה…

    למה לכל מפלגה מותר לדרוש כספים  במו"מ הקואלציוני עבור מטרות המשרתות את ציבור בוחריה ללא בעיה,

    וכשש"ס/ ג' דורשות כספים עבור המטרות שלשמן נבחרו זה נחשב כסחיטה?

    • יוסי, במו"מ קואליציוני מפלגה מקבלת תקצוב עבור המשרדים שבו ישבו השרים שלה (לדוגמא: במסגרת ישראל ביתנו וההסכם הקודם שלהם עם הליכוד, היה תנאי שהממשלה תתן תוספת למשטרה של כ-20 מיליון שקלים, הכסף הזה הלך להוספת סוסים ופרשים ולעוד כמה דברים במשטרה) – כלומר בהסכמים האלו  מועברים תקציבים ודברים אחרים שבסופו של דבר אמורים לשרת את כלל הציבור.

      אצל ש"ס זה הפוך: ההסכם הקואליציוני והתקציבים שם הם קודם כל רק לבוחרים (כמו שציינתי לדוגמא: סטודנטים לא מקבלים שקל, תלמידי ישיבה בהחלט כן), וש"ס לוקחת את זה צעד קדימה בכך שהיא משתמשת במשרדים הממשלתיים כדי לקדם אג'נדה משלה שדופקת את האזרחים, כמו מכרזי דיור ציבורי, שרותי דת ונישואים ועוד.

      • יצא לי לאחרונה לצפות בראיון רווי אמוציות בין יריב לוין לבין אחמד טיבי.

        הצחיק אותי שבשורה התחתונה שניהם הסכימו שהשכונות הערביות וכל השירותים לאזרח חייבות שיפור, וכל המעמד של הערבים בישראל. השאלה מה קודם למה.

        קודם השקעה מצד המדינה ואז תבוא הנאמנות של הערבים, או שקודם תבוא נאמנות (מינימלית…) ואז תבוא ההשקעה.

        כך גם כלפי הציבור אליו אני שייך. הממסד הממוסד טוען: תתחילו לשרת ותתחילו לתת למדינה ואז ניתן לכם זכויות (מתוך רצון טוב). והציבור החרדי מרגיש מנותק ומנודה, אז למה לכל הרוחות שיעשה משהו בכיוון חיובי עבור המדינה?… שהתקשורת/ הפוליטיקאים יפסיקו את השימוש בנו כשעיר לעזעזל ויפסיקו עם ההתייחסות העויינת. 

        וסבא שלי היה אומר: "בסוף יהיו 3 מדינות. אחת לנו (החילונים) אחת לכם (החרדים) ואחת לערבים".

        נשמע אחלה פיתרון….

סגור לתגובות.