על הגנות DRM והצעת החוק המוצעת

עוה”ד הנכבד חיים רביה פירסם פוסט קצרצר באתר Law עם קישור לתזכיר תיקון חוק זכויות יוצרים. תרגום לעברית: מה שניסו לדחוף בארה”ב, מגיע עכשיו גם אלינו. מעניין אלו גופים דחפו לתזכיר הזה והיכן ידו של הדוד סם בעניין.

בעקרון, הגנות DRM אף פעם לא עבדו בצורה מוחלטת וגם לא יעבדו. אם נסתכל ממה שקורה בעשור האחרון עם ה-DMCA בארה”ב, נראה שהשימוש העיקרי לו הוא ב-2 מקרים עיקריים: שימוש ב-DMCA להסרת תוכן (בין אם הוא תוכן של אולפן ובין אם תוכן הוא של מאן דהוא ומתנגדים לאותו תוכן משתמשים ב-DMCA כדי לבעוט אותו החוצה משרותים כמו יוטיוב וכו’), ובין אם לגרום למתחרים להפסיק פרוייקטים מתחרים.

ידידי ורעי עוה”ד יהונתן קלינגר כתב פוסט על כך מבחינה משפטית ואני ממליץ לקרוא את אותו פוסט. ברשותכם, כ-גיק, אני אתייחס לנושא מבחינה טכנית גרידא.

כל עניין ה-DRM מתייחס אליך מהשניה הראשונה שאתה רוצה להקשיב ל-30 שניות, כגנב פוטנציאלי. מוכר המדיה יסכים למכור לך את המוצר רק אם תעמוד בשורה של תנאים מבחינה טכנית: המכשיר חייב להיות עם הגנות מסויימות, אתה לא תוכל להעתיק אותו כאוות נפשך למכשירים אחרים שאינם מאותו יצרן, ובחלק מהמקרים על מנת לשמוע את אותה מוסיקה, תיאלץ להיות מחובר לאינטרנט על מנת לעבור תהליך אותנטיקציה כלשהו (סמוי או גלוי, עם בקשת סיסמא או עם קומבינציית מפתח פרטי/ציבורי שנעשית ברקע לפני תחילת הניגון).

כלומר כשאתה רוכש פרק מסידרה, רצועת מוסיקה, סרט, אתה מראש קונה משהו שהוא קצוץ כנפיים. כך לדוגמא, אם יש לך iPad ואתה רוכש פרק מסידרה או סרט, תוכל לצפות בו במסך ה-iPad אך אם תחבר כבל HDMI (עם מתאם) ל-iPad, לא תוכל לצפות בוידאו על המסך הגדול. מדוע? כי ה-DRM מגביל את זה בהוראת היצרן ובעלי זכויות המדיה.

כאן בישראל אנחנו נמצאים במצב יחסית לא כל כך רע (לפני תיקון החוק). יש פה ושם הצעות סרטים של מיזמים, כאשר הרוב עד היום נפלו. כל המיזמים הגיעו עם DRM ותשלום לא קטן פר צפיה, אך איכות הוידאו היתה זוועתית, ברמות של 360P או 480P שזה אולי יתאים לטלפונים סלולריים חכמים מלפני שנה-שנתיים, אבל בפירוש לא למסך המחשב שלך. שם התמונה נראתה זוועתית, מגורענת, ולקוחות שבכל זאת החליטו להתנסות, מהר מאוד ירדו מהשרות ועברו בחזרה למה שכל עם ישראל משתמש (ואנחנו המדינה היחידה שספקית התשתית קורץ לך להשתמש בתוכן לא חוקי בפרסומות שלה) – טורנטים. שם אין DRM, יש לך מספר גרסאות להורדה (איכות רגילה, HD, FULL HD), ותוכנות ניגון רבות מספיק חכמות להציע לך מאתרי תרגום הורדות לסרט שאתה מנגן. קליק, ולסרט שלך יש תרגום בשפה שאתה רוצה.

היכן כן המצב רע בישראל? בכל מה שקשור לספרות אלקטרונית. מי ששולט בשוק זה כמובן ידיעות טכנולוגיה שמוכרת ספרים ומשתמשת ב-DRM שפיתחה חברת NDS הישראלית. ה-DRM שיש בספרים הללו (ובמכשיר) הרבה יותר אכזרי ממה שיש לדוגמא באמזון. שם ניתן להשאיל ספרים בין מנוי Kidnle למישנהו, ניתן לקרוא את הספרים לא רק בקינדל אלא בכל טלפון חכם, טאבלט וגם במחשב האישי שלך, בפונטים מאוד נוחים לקריאה, עם חוויית משתמש מעולה. ב-eברית לדוגמא (לפחות בגירסת אנדרואיד) הפונט זוועתי, אין תמיכה בטאבלטים, החוויה עצמה גרועה, ומי שכתב את האפליקציה כנראה לא נגע/למד את ICS והשרות לקוחות … מקודם אכלתי, לא ארחיב על כך.

כל עניין ה-DRM בעשור האחרון גרם לרבים לסבול. כל מי שרכש בלי כוונה נגן מוסיקה עם המדבקה Playsforsure וקנה מוסיקה דרך מיקרוסופט, סביר להניח שמצא את עצמו יום אחד לא מסוגל לנגן יותר מוסיקה. מיקרוסופט נתנה תקופה של חודשיים אפשרות לצרוב את המוסיקה שרכשת אך לא ממש טרחה לפרסם זאת בכל המקומות (כך שאם לא היית גיק שעוקב אחר חדשות טכנולוגיה באדיקות, סביר שפספסת את זה) וכך הגיע המצב שאותו DRM דפק את בעלי הנגנים וכל הכסף שהם השקיעו במוסיקה באיכות גבוהה – הלך לפח. אותו הדבר קרא (אם כי לתקופה קצרה) גם למשתמשי נגן המוסיקה Zune של מיקרוסופט.

אפל לדוגמא למדה חלקית לקח, וכיום המוסיקה שהיא מציעה מגיע בפורמט AAC ללא DRM אבל לא מומלץ לך לרוץ ולחלק את הקובץ עם אחרים, הואיל ובתוך הקובץ עצמו שמך המלא כולל שם המשתמש שלך משובצים בקובץ מספר פעמים (לא רק ב-Tags), אך לפחות קובץ AAC זה יכול להתנגן בכל מחשב וברוב גדול של נגני מוסיקה כולל מכשירי טלפון חכמים של נוקיה, מכשירים מבוססי אנדרואיד ובלאקברי וכמובן אייפון.

מי שאינו יודע – ככל שה-DRM יותר מתוחכם, כך יותר קל לפרוץ אותו. ניסו להכניס DRM על תקליטורי CD לדוגמא. שיטת העקיפה? טוש שחור על המקטע וה-DRM נגמר. ניסו ב-DVD לממש DRM ומישהו שיחרר את ה-DeCSS והקטע של ה-DeCSS היה בבחינת אצבע לעין, כי יצרני המדיה לא נתנו שום תמיכה בלינוקס. סוני ניסתה להתחכם עם Blu-Ray ועם מגוון הגנות בו (כולל Online Update להגנות, דבר שמוכנס במפרט!), זה החזיק מעמד בערך .. שנה. אינטל ניסתה להגן עם DRM על תוכן שיוצג במסך או בטלויזיה עם HDCP. זה החזיק מספר חודשים. סוני (שוב) ניסתה לשלב עוד מספר הגנות להגן על המשחקים בפלייסטיישן 3, ומספר צעירים מצאו חורים במשחקים ולאחר מכן ב-Firmware בפלייסטיישן שאיפשר להעתיק את המשחק לדיסק קשיח ולהריץ אותו בלי בעיה.

גם ההצעה לתיקון החוק הנ”ל
מאוד מאוד קלה ל”פריצה” ועקיפה עוד לפני שהיא הוכנסה לחוק, וברשותכם אתן לכם דוגמא תאורתית (כן, תאורתית בלבד, אני לא פורץ ולא ניסיתי לפרוץ).

נניח ואני מעוניין לפרוץ את ההגנות של eברית. לא בשביל לגנוב ספרות מהחנות הוירטואלית אלא לבצע משהו לגטימי ולהמיר את הפורמט הקנייני של הספר לפורמט יותר פתוח כמו ePub או PDF. להלן השלבים העקרוניים שאבצע:

  • דבר ראשון, אני אפרוץ את ההגה. אני אכתוב לי בראשי פרקים איך עשיתי זאת ואבצע זאת אישית עוד מספר פעמים על ספרים שרכשתי ואולי אכתוב גם סקריפט בשפות כמו PHP או Python או PERL שיקבלו את התוכן המפוצח וימירו אותו לפורמט פתוח.
  • כעת אני כותב “מסמך מחקר” שבו אני מסביר בעצם מה אני עושה, איך אני משתמש באפליקציות שונות כדי להוריד את התוכן, איך אני מטפל ב-Challanges, אולי אצרף גם כמה קטעי קוד להסביר ביתר פירוט את המחקר שלי.
  • אני קופץ לדואר ואני רוכש כרטיס אשראי נטען. כמה מאות שקלים יספיקו לעניין.
  • אני פותח חשבון ב-Dreamhost ומשלם עליו לשנה או שנתיים מראש. מדוע Dreamhost? זה רחוק מדי למחוקק הישראלי, זה מצריך עירוב בית משפט בחו”ל כדי להוריד את האתר, והעיקר – הם לא רק שלא נותנים את הפרטים שלי, הם גם לא מורידים את האתר אלא אם יש צו שופט מקומי. אם אני רוצה עוד קצת להקשות על בעל הזכויות, אני ארשם ל-Dreamhost דרך VPN או פרוקסי ציבורי כלשהו, בהצלחה לבעל הזכויות להשיג את פרטיי (שמוליקיהו שמולביץ’, נעים מאוד). את הדומין, אגב, אקנה במדינה זרה שאין לה ממש קשרים עם ישראל.
  • אני מרים וורדפרס, עם פוסט או 2 של הסברים, קובץ ZIP עם הסקריפטים ודף ה-PDF עם ההסברים שכתבתי.
  • לאחר שהאתר למעלה, אני מחפש דרך גוגל כל מיני הודעות שאנשים שאלו לגבי איך להמיר ספר של eברית לפורמט פתוח. אני נרשם לפורום ומגיב ישירות אל הכותב וגם בפורום “מצאתי אתר שמסביר עם קוד דוגמא וסקריפטים להמיר – לינק: XYZ. כך אני חוזר בכל מיני פורומים ולוחות. שיהיה.
  • בפעם הבאה שיצא ספר אלקטרני להיט, מישהו בוודאי יחפש להמיר אותו לפורמט פתוח, הוא יריץ שאילתות בגוגל ו.. ימצא את האתר שלי. הוא ישתמש בסקריפטים והופס.. קובץ פתוח. מכאן ועד שהספר יהיה כ-טורנט בתפוצת נאטו, יחלפו שעות או ימים ספורים.
  • בעל הזכויות יכול להוציא טישו ולבכות. שיהיה לו בהצלחה לאתר אותי.

כפי שאתם יכולים להבין מהדוגמא לעיל, מי שירצה לפרוץ ולהפיץ, הצעת החוק הזו לא תזיז ולא תפחיד אותו והוא יוכל לפרסם את הממצאים בקלות ובזול!

בעלי זכויות יוצרים שכן רוצים להרוויח, צריכים לשנות את היחס ובמקום להסתכל עלינו כגנבים פוטנציאליים מהשניה הראשונה, צריכים לתת לנו משהו פתוח וידידותי. כשמשהו נראה מזמין, פתוח וידידותי, אני אזכור זאת ובפעם הבאה שארצה לרכוש לי מספר ספרים לנסיעה/חופש/טיול, במקום לחפש טורנטים, אני אשמח לשלם לאותה חנות. כשאפל עשתה זאת בארה”ב, גרף הפיראטיות של מוסיקה צנח בצורה חזקה, כי לאנשים היתה אלטרנטיבה ידידותית, חוקית והעיקר – לא התייחסו אליך כגנב.

לסיכום: התיקון הנ”ל לא מעלה ולא מוריד. הוא רק מקשה על האזרח שבסך הכל רוצה תוכן לצרוך בכל נגן שיש לו, ואם הוא לא ימצא את זה באתר של בעל הזכויות (כמו שכיום אין סרטים איכותיים לצפיה באינטרנט בישראל בצורה חוקית!), הוא יוריד טורנטים. מי הפסיד? שוב, בעל הזכויות בגלל המחשבה המטומטמת שאם תחנוק לקוחות, הם ירצו אותך עוד.

Comments

comments

6 תגובות בנושא “על הגנות DRM והצעת החוק המוצעת

  1. אני לא ממש מסכים. ההגנות משתכללות כל הזמן, ולמשל אלו שפרצו את XBOX360 אמרו שעם עוד קצת מאמץ לא היה אפשר לפרוץ אותו.

    אם תקח את ה-eברית לדוגמא, כשאתה קונה ספר הוא מוצפן לפי המפתח שלך, שנמצא בעמק הסיליקון של ה-eברית המסויים שקנית. אני לא חושב שידוע דרך להוציא מה-eברית שלך את המפתח הזה בלי לפרק אותו (ואולי גם עם לפרק).

    ה"בעיה" ב-DRM, זה שמספיק אחד שיסרוק את הספר – ואז הוא כבר זמין לכולם מיד, וכל ה-DRM לא שווה.

    אבל גם את זה מנסים לפתור עם uvvu, המוודא שהוידאו אף פעם לא יהיה במכשיר לא מוגן. ההגנה של הבלוריי היא משוכללת, ברגע שנפרץ סרט ע"י מפתח של מכשיר מסויים, מפתח שהשיגו במאמץ ניכר, הסרט הבא שיצא יוצפן כך שהמכשיר הפרוץ לא יוכל לראות את הסרטים החדשים עוד.

    התקווה היחידה לדעתי, היא שצרכנים יצביעו ברגליים, ולא יסכימו לצרוך תוכן שמגביל אותם.

    • כמה נקודות:
      1. לגבי eברית, אני לא יודע מי כתב או ציין את עניין המפתח, אבל זה פשוט לא נכון. אני משתמש גם עם Nook וגם עם Asus Transformer ובשניהם אין את החומרה שציינת איך יש את תוכנת eברית ואני יכול להשתמש בספרים שרכשתי מהחנות.
      2. ההגנה של בלו-ריי כבר נפרצה הרבה מעבר לרמה של מפתח זה או אחר. אם אתה עוקב אחרי סרטים בטורנטים שהם RIP של בלו-ריי, תראה סרטים שיצאו זה אתמול-שלשום (וכביכול כבר כוללים עדכונים לגבי מפתחות), והסרטים נפרצים ומשוחררים תוך שעות ספורות מרגע היציאה לחנות.

  2. 1. האם אתה לא צריך להכניס את הפרטים שלך לתוכנה בשביל לקרוא את הספר? אני חושב שכשאתה מוריד ספר, הוא מוצפן במיוחד עבורך. האם אני יכול לקרוא ספר שאתה "קנית"?

    2. יש פוטנציאל לשימוש כזה בבלו-ריי (הפקעת מפתחות), אני חושב שבפועל, לא משתמשים בה. גם לא דורשים מהנגן שישדר רק למסך מורשה שלא יקליט את הסרט, אבל אני חושב שיש אפשרות כזו. חפש revocation כאן http://en.wikipedia.org/wiki/Advanced_Access_Content_System חלק גדול מהבעיה היא שמאפשרים לתוכנות לנגן דיסקים, ברגע שיאשרו את זה רק לנגנים פיסיים העסק יהיה הרבה יותר מסובך (המפתחות שמסתובבים ברשת הם של winDVD לפי הויקי).

    • כן, צריך להכניס פרטי חשבון, אבל אנחנו כבר רואים שלא צריך לפרק שום מכשיר ולחטת בסיליקון.

      אמרתי את זה בעבר ואחזור על כך שוב:
      לא ניתן לבנות DRM שלא יפרץ.

      זה בלטי אפשרי מהבחינה הלוגית: אתה מוכר לאדם את היכולת לגשת לתוכן. ובו בזמן, מנסה למנוע מאותו אדם בדיוק לגשת לתוכן – כלומר, מנסה למנוע ממנו את מה שמכרת לו.

      לדוגמה: במשך שנים, אנשים הגניבו מצלמות לבתי קולנוע.
      האיכות היית זוועה, אבל היה מספיק ביקוש לזה.
      היום, מצלמות הווידאו איכותיות מתמיד.

      אז, נניח שיש לך דיסק, שיכול להתנגן רק ע"י נגן סגור, עם חומרה מוצפנת, ומנגנון ששורף את הקרביים שלו אם מישהו ינסה לפתו את הקופסה.
      הנגן הזה משדר אך ורק לטלוויזיה שמזדהה ע"י תעודת הצפנה מתאימה דרך חיבור דיגטלי כך שהנגן "יודע" שהווידאו והסאונד הולכים למקום מורשה ולא יועתקו.

      עכשיו, מה מונע ממך להציב מלצמת ווידאו איכותית, מול מסך איכותי על חצובה, ופשוט לצלם את הסרט?
      הלכה למעשה, לא ביצעת שום עקיפת DRM, ועדיין יש לך עותק של הסרט שלחלוטין לא מוגן, אם כי האיכות תפגם קצת (השאלה אם למי שלא מוכן לשלם על הסרט המקורי יהיה אכפת).

      מסיבה זו בדיוק, היחידים ש-DRM אי פעם עצר אותם הם אזרחים שומרי חוק שמנסים להנות מתוכן חוקי.

      והיחידים שהתיקון הזה יעצור הם אנשים שמנסים להתשמש שימוש הוגן או כאלה שמנסים ליצור נגנים בקוד פתוח.

  3. יפה כתבת. אינשאללה שמישהו גם יקשיב.
    אני גם מקווה שמר וויליס היקר יזכה בתביעה שלו.

    ד"א – מה שהוא עובד כעת, היא אחת הסיבות שאני ממשיך לרכוש ספרים "אמיתיים" ולפעמים גם דיסקים. יש לי אוסף מרשים ביותר. אני רוצה לראות מישהו אוסר עליי להעביר אותם הלאה למי שבא לי.

    הטמטום חוגג.

סגור לתגובות.