רד-האט, תתאפסו על עצמכם?

כבעל עסק הוירטואליזציה (“חץ ביז”) אני (והשותפים העסקיים, כן, יש שותפים) מנסים להוביל את העסק קדימה בכל הקשור לוירטואליזציה (וזאת בניגוד למתחרים רבים שהחליטו להתקין ESXI חינמי וזהו) ואישית אני מנסה למצוא כיצד אפשר להתקדם. הפתרון של VMWare הוא טוב ונחמד, אבל המחיר שלו כבר לא כל כך זול.

את Xen פסלתי בגלל בעיות Scheduling ועד שהם יתאפסו על עצמם, נחפש פתרון וירטואליזציה אחרת, ואותו מצאתי, הלו הוא ה-KVM של רד האט. מבחינת ביצועים – הוא ראש בראש מול VMWare, וזה בסופו של דבר לינוקס על כל המשתמע מכך.

כבר שוחחתי עם מומחים לנושא וכבר התחלתי להתארגן לנושא מבחינת שרתים, ספרות (עקב האכילס של רד-האט, הספרות של KVM לעומת המגוון הענק של ספרות שיש על VMWare או Xen או אפילו Hyper-V!) וכו’. כבר חשבתי להתחיל במו”מ לרכישת רשיונות ל-RHEV החדש ואולי להרים איזה שרת או 2 פיזיים לשם טסטים עם oVirt, שנראה על מה מדובר..

ואז רד האט החליטה לשנות כיוון. במקום להמשיך עם ה-RHEV ועם כל הטרראם של oVirt, הם החליטו לשנות את המוצרים שלהם לכיוון של Open Stack. מי שלא מכיר – Open Stack הוא פתרון מבוסס קוד פתוח שמשתמש ברכיבים שונים כדי לתת פתרון Cloud. בארגון Open Stack חברים כל המי ומי, בין אם זה Dell,HP, VMWare, דרים-הוסט, NASA וכו’ אפשר לראות את הרשימה כאן.

באופן עקרוני, Open Stak מורכב מחלקים שונים, ולא מדובר בפתרון שאתה מוריד, מריץ סקריפט קצר ותוך חצי שעה יש לך מערכת מוכנה. זה פתרון שמצריך מחשבה, תכנון, כמה מפתחים, תקציב ניכר וכו’. חברות כמו Nebula ואחרות מוכרות פתרון Open Stack מוכן, עם מחיר תואם (יש גם גירסת קהילה שהיא הגירסה הישנה יותר במקרה של Nebula).

זוכרים את רד-האט עם RHEV? אז זהו, הם החליטו ש”גם אני איתם”. בהתחלה זו היתה הצטרפות להנהלה, אבל משם הדרך היתה קצרה ורד-האט החליטו לשנות כיוון לחלוטין, גם להם יהיה Open Stack רשמי משלהם (כיום הגירסה הרשמית שאפשר להוריד ללינוקס רצה על פדורה הרשמית האחרונה). קוראים לזה Red Hat Open Stack וגם אתם יכולים להוריד את גירסת ההתנסות בחינם. אתם רוצים להריץ את גירסת החינם הזו? תלוי איזו הפצה יש לכם. CentOS? חה! שכח מזה! זה ירוץ רק על RHEL, כלומר תוציא איזה 900 דולר על הפצת לינוקס בשביל .. טסטים.

זכותם המלאה של רד-האט לשנות כיוון ולהוציא מוצר אחר שמבטל את המוצר הנוכחי שלהם, אבל הם צריכים להתנהג באחריות. חברות צריכות לדעת על מה מדובר ומראש. אם אתם הולכים לאמץ טכנולוגיה XYZ צריך שתהיה מפת דרכים, תהליך מיגרציה מפתרון אחד לפתרון אחר, וצריך גם לשוחח עם הקהילה, לראות לאן הרוח נושבת! כרגע יש כל מיני גרסאות של Open Stack שנמכרות ע”י חברות שונות, ויש מוצרים (כמו Crawbar של Dell) שרצים על גירסה אחת ולא רצים על גירסה אחרת או על גרסאות שיצרנים אחרים שמשתמשים ב-Open Stack מוכרים, בקיצור יש בלאגן לא קטן.

בנוסף, הפתרון עם Open Stack הוא פתרון שמתאים ל-Corporate אבל לא ממש מתאים לפתרונות כמו שהעסק שלי או כל עסק Hosting אחר יכול להציע. המפרט של Open Stack מדבר על אחסון (בדומה ל-S3) שירוץ על Storage. רילי? כי אף ספק שאני מכיר לא רכש ולא ירכוש Storage מ-NetApp, EMC וכו’. כולם מדברים על Storage שמבוסס ברפרוף על משהו כמו GFS2 + עוד כמה חלקים, אבל Open Stack לא נותן שום פתרון קונקרטי שאני יכול לדחוף אותו על שרתים עם המון דיסקים (ואם יש פתרון כזה במסגרת Open Stack, אשמח אם תאירו את עיניי).

וכאן מתחילה הבעיה: באיזה כיוון ללכת? ועם מה? מה הפתרון של רד-האט יותר טוב מהפתרון של Nebulla או SuSE/Novell? איפה הפתרון של רד-האט מתאים יותר לשוק ה-Hosting? לדרוש מבחינת מפרט שספק VPS יקנה 20 שרתים ואיזה 100 דיסקים, סוויצ’ים וכו’ זה נחמד – אבל אני לא רואה שום מסמך מ-רד-האט איך השקעה כזו עם פתרון הוירטואליזציה שלהם מחזיר את הכסף ונותן משהו מועיל ששווה.

בקיצור, כעסק אני נשאר עם הלשון בחוץ. טכנית אין בעיה לקחת את KVM ולחבר אותו לשורה של פתרונות אחרים, רק שזהו פתרון לא הכי מומלץ כי הוא פתרון די יחודי. תמיד עדיף משהו שרבים משתמשים בו (יותר יציב, פחות באגים וכו’), ורד-האט שוב נתפסת עם התנהגות ילדותית, הם שוכחים שהם הפצת הלינוקס הכי גדולה לעסקים, מה שמחייב אותם בהתנהגות קצת יותר רצינית וקצת יותר אחראית.

על וירוסים, פוליטיקה, מפלגת התה והימין בארץ

בשבועות האחרונים אני נוסע לא מעט בארצנו בשביל העסק. לקוחות פונציאליים, רכישת ציודים וכו’. בזמן הנסיעות אני קורא כל מיני מאמרים בנושאי פוליטיקה אמריקאית ואני נדהם ממה שקורה שם בכל הקשור למירוץ לבחירות הנשיא (בבחירות עצמם מצביעים יותר מאשר רק לבחור את הנשיא. לעיתים זה בחירות של מושל, נציגים שונים וכו’).

Tea_Party_Logo_Americanאחד הדברים שרואים שם הרבה בימין, זו האחיזה היותר ויותר חזקה של “מסיבת התה” וההשפעה המאסיבית שלה על המפלגה הרפובליקנית. אם בעבר היה ניתן לדבר בהגיון עם המנהיגים הרפובליקנים, כיום רואים יותר ויותר נציגים של אותה “מסיבת התה” שרצו למועמדות לנשיא והיום נותנים את הטון. הרפובליקנים, שלא מעוניינים להפסיד לטובת הזוים מ”מסיבת התה”, מאמצים את העמדות של מפלגת התה בלי למצמץ, למרות שעמדות רבות של מפלגת התה הן מטומטמות, שקריות או הזויות, והרי לנו דוגמא מצוינת איך וירוס בשם "מסיבת התה" מצליח לדפוק מפלגה מאוד ותיקה (על כך שמה של מפלגת הרפובלינקית: GOP – Grand Old Party).

ניקח לדוגמא את עניין הבריאות: כאן בישראל אתה משלם 5% ממשכורתך דרך ביטוח לאומי כ”מס בריאות”. הסכום עצמו הוא פרופורציונאלי למשכורת, אך לעיתים הוא מראה את העיוות בדרכים מקוריות: כשהייתי שכיר והייתי מרויח משכורת נאה, הייתי מגיע לדירתי בבני-ברק (כשגרתי שם), ולפני שהייתי נכנס לדירה הייתי לעיתים מסתכל על הבניין והמחשבה שהיתה חולפת בראשי היתה “עם מס הבריאות שאני משלם, אני בעצם מממן את כל דיירי הבניין הזה” (רובם המוחץ היו חרדים שלא עבדו רשמית, אבל בהחלט עבדו בשחור, בלי לשלם שקל מס). למרות זאת, עם כל התחלואים שיש למס זה, אתה יכול לקבל שרותי בריאות כלשהם בתשלום סמלי לקופת החולים שאתה רשום בה, ואם תאושפז, ברוב המקרים הקופה תכסה את עלות האשפוז, גם אם הינך מובטל.

בארה”ב לעומת זאת, עד להכנסת ה-Obamacare מצבך היה בעייתי. אם לדוגמא היית שכיר, המעסיק שלך היה קשור לחברות שנותנות שרותי בריאות, הוא היה משלם עליך ואתה היית מקבל שרותי בריאות מסויימים, אולם לחברות ביטוח היו תנאים קשים לקבל טיפולים שונים, וכך אם היה לך מצב בריאותי בעייתי והיית מעוניין להיכנס לביטוח בריאות כלשהו, החברות היו מונעות ממך. יותר גרוע – אם היית מובטל והיית צריך דחוף אשפוז וניתוחים, היית מקבל את הטיפול הכי בסיסי ועל הניתוח היית צריך לשלם עשרות אלפי דולרים. אין? בעיה שלך. החוצה.

מפלגת התה רוצה להחזיר את המצב טרום תיקון החוק לשרותי הבריאות, כלומר שאם אין לך כסף או אינך עובד, אז אתה טיפש או מטומטם ולפיכך עליך לסבול. המפלגה הרפובליקנית כמובן לא יכולה לקחת ולבטל את החוק מבלי להרגיז מצביעים רבים ולכן הם מנסים “טריק עוקף” – אתה תקבל שוברים (Vouchers) כדי ללכת לרופא. מה עם חברות הביטוח שיחליטו שבמקרה והלקוח מגיש שובר הוא יקבל פחות ממינימום טיפול? זה לא ממש מעניין. מה עם חולים מבוגרים, קשישים ונכים? שיסתדרו עם השוברים. החזקים שורדים. החלשים.. גש לצוק הקרוב למקום מגוריך ותמדוד כמה זמן אתה קופץ מלמעלה.

כשזה מגיע למיסים, המפלגה הרפובליקנית שונה מהותית מהמפלגה הדמוקרטית. הרפובליקנים רוצים תקציב של 5 טריליון דולר שישמש כקיצוץ מסים לסקטור העליון, הסקטור שיודע להסתדר מעולה גם בלי הקיצוץ מסים. הקיצוץ הזה ישפיע על 5% מהאוכלוסיה, למיליונרים ולמיליארדרים. השאר שמרוויחים הרבה פחות ממליון? לא אקטואלי בשבילהם. הם ימשיכו לשלם והעשירים יקבלו קיצוץ מסים.

היום פורסם וידאו קליפ של מיט רומני שמדבר על כך ש-47% מתושבי ארה”ב יצביעו לאובמה כי הם רוצים ש”הממשלה תממן להם את הכל”. זה כמובן שקר גס, ואותם 47% בהחלט משלמים מסים, אבל רומני מכוון ללבנים ועשירים. הנה הקליפ:

מיט רומני מדבר על 47% אמריקאים “אוכלי חינם”

כולם התפלאו על “פליטת הפה” של רומני, אבל אין על מה להתפלא. רומני הכריז עוד בעבר שלא אכפת לו מהעניים כלל וכלל, מצידו שהם ימותו, זה לא ישנה לו במאומה.

המפלגה הרפובליקנית, בהשפעת ה-Tea Party מעוניינת לחזור אחורה לתקופה של הרפובליקנים, לתת ל”כוחות השוק” לעשות את שלהם, למרות שכוחות השוק במקרים רבים כלל לא מעוניינים להתייחס לאזרחים. כמה פעמים ראינו חברות דורסות לקוחות ואזרחים, עושקות את הציבור? מה היה לנו בנפילת השוק ב-2008? אותם “כוחות שוק” שרבים היללו אותם, פתאום רוצים כספים מהממשלה או שהם יפלו. מה קרה? ככה זה שאין רגולציה ואין אף אחד שמשגיח על אותם כוחות שוק, והאפקט הורגש בכל רחבי ארה”ב ושאר העולם. אצלנו שיקרו לציבור וציינו שאנחנו “נס כלכלי”. מדוע זה שקר? כי עתה ביבי ושטייניץ צריכים לחתוך 13 מיליארד שקל. השקר של “נס כלכלי” נחשף.

כך, אנחנו רואים בארה”ב מצב שמפלגה שלמה משקשקת במכנסיים בגלל “מסיבת התה”, ומה שגורם לרפובליקנים לאבד את הראש ולהכניס טריקים חדשים כמו ביטול אפשרות להצביע לקשישים שאין להם תעודה ממשלתית (רשיון נהיגה, דרכון), ועוד. בסידרה המעולה The Newsroom דיברו על מפלגת התה וההשפעה על הרפובליקנים במשך מספר פרקים. מישהו הכין קליפ מסכם, הנה הוא לפניכם:

חדר החדשות

ואיך זה מתקשר לישראל? אצלנו אין “מסיבת תה”, אצלנו יש מפלגות דתיות וחרדיות שאף אחד לא עוצר אותן. יש כמובן כל מיני מפלגות דתיות וימניות עם אג’נדות שונות, אולם אם נסתכל על מפלגות כמו ש”ס והמפלגות החרדיות (אגודת ישראל וכו’) נראה ששיטת הממשל שלנו נאכלת דווקא ע”י אלו שכלל לא מכירים בדמוקרטיה אלא מאמינים בתיאוקרטיה או שלטון של רב יחיד (לדוגמא: ש”ס והרב עובדיה יוסף שקובע הכל, שאר חברי הכנסת משמשים כבובות בלבד). בדמוקרטיה אמיתית לכל אחד יש זכות הצבעה, אולם שום דמוקרטיה לא יכולה לחיות לאורך זמן כאשר ציבור שהולך וגדל במהירות, שלא משרת ולא תורם את חלקו לא בשרות צבאי או אזרחי ולא משלם מסים. בקצב הזה, קוראים יקרים, בעוד 15-20 שנה המדינה שלנו תיהפך לתאוקרטיה.

אני מודה שאינני ימני בדעותיי הפוליטיות, אבל כל אדם, גם אם הוא ימני בדעותיו, מוזמן לחשוב בהגיון על הדבר הבא: מדינת ישראל רוצה לקצץ 14 מיליארד שקל בתקציב הקרוב. הכל כדי שהמדינה תמשיך לעמוד ביעדי גידול (למרות שכבר הממשלה חרגה ב-14 מיליארד מהתקציב. מעניין לאן הלך הכסף, אך זהו נושא לפוסט אחר).

משרד האוצר מכיר רק דרך אחת: קיצוץ במשרדים השונים. הקיצוץ כמובן ישפיע עלינו בצורה מיידית: פחות שרותים, יותר בירוקרטיה, אין אישורים לדברים שונים וכו’. האם זו הדרך היחידה שבה ניתן לקצץ? משרד האוצר טוען “כן”, אני טוען “לאו דווקא”.

אם ניקח לדוגמא את העניין שהכי כואב למשרד האוצר, עניין של כספים חופשיים שמסתובבים ללא מיסוי. משרד האוצר מגייס 600 פקידים חדשים כדי להילחם בתופעה. האם זה יעזור? לא. מדוע לא? כי הבירוקרטיה הישראלית יודעת לדפוק היטב את העצמאי והעסק שמשלם בזמן, ולא יודעת להתמודד עם התחמנים, גם אם תגייס עוד 1000 פקידים. מה ניתן לעשות? פתרון מחשוב. גייסו 100 מתכנתים, תנו להם גישה למאגרי מידע שכבר קיימים היום בממשלה, ותנו למתכנתים לפתח תוכנות Data mining שיודעות להצליב בין מאגרי מידע שונים. כשאני מוציא ל-X חשבונית עם מע”מ, X יגיש את החשבונית כדי להזדכות במע”מ, ואז נותר לחבר את הקצוות. זו דוגמא מאוד פשוטה, וברמה הרבה יותר מורכבת ניתן לעשות פעולות שונות עם אותם מאגרים כדי לעלות על הרמאים ואז לתת לרשויות המס את שלהם בכל הקשור למעצרים, קנסות וכו’. כך משרד האוצר יכול לקבל החזר הרבה יותר גבוה על אותם מתכנתים מאשר 600 פקידים שעדיין לא יודעים להפעיל מחשב בצורה נאותה.

אם יש משהו שהממשלה הנוכחית מצטיינת בו, זו האטימות לציבור. זה לא שייך לימין/שמאל במפה הפוליטית, אלא אטימות פשוטה שכל אחד יכול להבין, דברים כמו:

  • הפיכת המלצות ועדת טרכטנברג לדיור זול לצעירים – החלטה שנהפכה לדיור זול לדתיים וחרדים כאשר הפרמטר הראשי הוא .. הזמן שאתם נשואים (פרמטר שלא קיים בשום מדינה בעולם), וסיוע לדתיים וחרדים הן ברכישת שטח והן בהקמת הבית – באזורים דתיים בלבד (עד כה).
  • הוספת מע”מ דווקא לפני החגים, הזמן שבו אזרחי ישראל מוציאים הרבה יותר כספים.
  • אי שימוש בסוגיית הרווחים כלואים כדי לשפר את מצבה הפיננסי של מדינת ישראל שצריכה לקצץ בתקציב. נראה כי שטייניץ מעדיף לתת הנחות מפליגות לחברות שכבר קיימות בארץ, אך שוכח את מצב הקופה. מדוע הן אינן משלמות את מלוא המס? הרי הם לא יברחו אם הם יצטרכו לשלם 10% מס. הם כבר מכירים את מקלטי המס הידועים ובכל זאת מתוך ידיעה על כמות המס שהם יצטרכו לשלם – הם הקימו פה מרכזים.
  • סיום בעיית אי הגיוס של חרדים ומציאת פתרון שיאפשר להם לעבוד בצורה ישרה והוגנת כך שיוכלו ללמוד, להרוויח ולשלם מסים כמוך וכמוני.

לסיכום: “מסיבת התה” הפכה את הפוליטיקה האמריקאית ליותר ויותר הזויה. כאן בישראל עדיין אין לנו דבר כזה (להוציא את פייגלין בליכוד), אבל המפלגה השולטת בישראל מתנתקת יותר ויותר מהאזרחים ומתחילה להיות כמו “מסיבת התה” שכבר מנותקת ממחצית האזרחים האמריקאית.

האם אנחנו נתעורר לשנות את המצב?

לגבי היפנוזה

נמרוד הראל פירסם מאמר ב”הארץ” לגבי “צייד המכשפים” – וזה כמובן מסע ההפחדות נגד היפנוזה.

במדינתנו הנחמדה, הסטטוס של היפנוזה בכלל הוא: מותר לשימוש רק אם אתה פסיכולוג, פסיכיאטר או רופא שיניים ועברת הסמכות ומבחן של משרד הבריאות.

סיפור קצר: בזמנו כשהייתי עדיין עם המחקר מיסטיקה, רציתי לבדוק את הדברים מהצד של התת-מודע, בלי הפילטר של המודע. מתנדבים פוטנציאליים לא היו חסרים, אך לא היה לי את הידע כיצד להפנט. חיפשתי בארץ קורס להיפנוזה. הייתי מוכן לשלם את כל המחיר, ללמוד כל מה שצריך ללמוד בתור הקדמה, שיטות היפנוזה, אזהרות וכו’, אולם אף אחד לא היה מוכן לקבל אותי כי אני לא פסיכולוג/פסיכיאטר/רופא-שיניים.

כששואלים את משרד הבריאות מדוע זה אסור לאנשים אחרים ללמוד היפנוזה, יוצאים כל הסיפורים שההוא וההוא “נתקעו” בהיפנוט והיה צריך לכך “טיפול מיוחד” (נמרוד מתייחס לכך במאמרו) ועוד כל מיני הפחדות שאני מאמין שחלקם הגדול מצוצים מהאצבע או מומצאים.

אולם החשש הכי גדול של משרד הבריאות זה שמהפנט מאן דהוא יהפוך אדם לרובוט, עבד נרצע שימלא את רצון המהפנט ללא עוררין ובכך תישלל חרותו של המהופנט.

נעזוב לרגע את ההיפנוזה, ונעבור לנושא אחר.

נדמיין סיטואציה פשוטה: אני מכיר אותך. אתה נשוי, עם ילדים, אתם משפחה מאושרת, אך אני שמעתי שאתה גם קצת … קינקי. אני עוקב אחריך ומוצא שאתה שוכב מהצד עם איזו טרנסקסואלית או עם גבר. אשתך כמובן לא יודעת על כך. אני מהחליט להטמיע מצלמה כלשהי ואני מצלם אותך (מבלי שתדע כמובן). לאחר מספר ימים אני נפגש איתך ואני מראה לך את התמונות. אני כמובן לא מעוניין שמשפחתך תדע על הנושא ואינני מעוניין לפרק את משפחתך, אבל … אני זקוק קצת למזומנים. אני לא מחפש להכביד עליך, ואסתפק ב-1000 שקל, כל שבוע.

מה אני עושה בעצם? אני יצרתי מצב שלי יש יתרון עליך, ואני מנצל את היתרון לרעתך ולטובתי. אני לא מהפנט אותך כדי שתביא לי 1000 שקל כל שבוע, אני משתמש בשיטה אחרת כדי להשיג בדיוק את אותה תוצאה ואתה כמובן מודע לכל הדברים. תמיד יהיו לך 2 אפשרויות: או לשלם לי או לשתף את אשתך ולשאת בתוצאות (מה שסביר להניח שיקרה בסופו של דבר).

אם ניקח את קביעת משרד הבריאות וניישם אותה כאן, יש לאסור ייבוא מצלמות ולהתיר זאת אך ורק לצלמים מקצועיים.

את תוצאות ההיפנוזה ניתן להשיג במגוון דרכים, וניתן לעקוף את האיסור בקלות. איך? פשוט: נניח ואני מעוניין בלהפנט מישהו. כל מה שעליי לעשות זה:

  • לשכנע את המועמד שבעיות מסוימות שיש לו ניתן לפתור בהיפנוזה.
  • לשכנע מהפנט (בין אם בשכנוע רגיל או שכנוע פיננסי – כמה אלפי שלים וכמעט כל מהפנט יקח את הכסף ולא ישאל שאלות) להפנט מישהו, ולהטמיע מילות מפתח שאסכם איתו ובזמן ההיפנוזה שיסביר למהופנט שגם אם אני אציין את מילות המפתח – התוצאה תהיה אותה תוצאה.

כלומר בתוך 2 פגישות ומספר שטרות מרשרשים, אני יכול להשיג מה שרציתי. משרד הבריאות לא יכול לבוא אליי בטענות וגם לא המשטרה. אני לא הפנטתי איש ואין לי את הידע, זוכרים?

זה לא מסתיים כאן. את אותה תוצאה של היפנוזה ניתן להשיג בעוד דרכים, להלן “טעימה”:

  • דמיון מודרך: רבע שעה של דמיון מודרך, עם כל מיני שבילים, דלתות, מפתחות (וכמובן רצון של המדמיין) יתנו לי גישה מלאה אל התת מודע של הבחור שיושב מולי.
  • אני יכול לברר האם מי שאני מעוניין לגשת לתת מודע שלו הוא “מנהל” או “מנוהל”, ולהפגיש אותו עם כל מיני “שולטות BDSM” בשיטות המנטליות. סביר להניח שלאחר פגישת סשן איתה (לאו דווקא במובן של קשירות/הצלפות) וכמה שטרות מרשרשים, אקבל גישה מלאה.

ויש עוד כמה וכמה שיטות – כולן מאפשרות בסופו של דבר גישה מלאה לתת מודע, בערנות או במצב היפנוטי מלא. מכאן – השמיים הם הגבול למה ניתן לעשות. סתם דוגמא פשוטה: לאחר הגעה לסיטואציה הזו, אם אני אומר שיש מלאך ליידי, הוא יראה מלאך, ואם אומר לו שהמלאך רץ לקראתו, סביר להניח שאותו בחור … ינסה לברוח, למרות שאין פיזית אף מלאך שם.

עכשיו שאנו רואים שיש מספר שיטות להגיע לאותו מצב של שליטה בתת-מודע (וגישה לתכנים שם), האיסור של משרד הבריאות הוא .. די עקר, ניתן לעקיפה בקלות. זה מילא, אבל יש פה משהו אחד שכרוך ב… נזק.

שוב, סיפור קטן על עצמי: לפני כעשור לערך שמתי לב שיש לי בעיה מסויימת: אני רוצה ללמוד תכנות בשפות נוספות מלבד אסמבלר ובייסיק אך כשאני פותח ספרי תכנות אני קורא, לאחר מספר עמודים אני מפהק, ואחרי עוד מספר עמודים אני מתחיל “לנקר” ובסוף אני סוגר את הספר ויורד מזה. חלק מהאנשים יאמרו “המוח שלך מאותת שזה לא מעניין אותו”. זה נכון? לא. תכנתתי באסמבלר בעבר (וזו שפה קשה!), אני יכול לצוטט מפות זכרון של כמעט-כל מחשב 8 ביט ו-16 ביט, כל רגיסטר וכל הפקודות (כולל לא מתועדות). אם זה היה משעמם את המוח שלי, לא הייתי זוכר את הדברים עד היום.

מכיוון שאז זה היה חשוב לי (היי, לא ידעתי ש-8 שנים אחר כך אני אפתח עסק..), נפגשתי עם מספר פסיכולוגים לגבי בירור העניין ורצון לטפל בבעיה. כל הפסיכולוגים והפסיכולוגיות שהקשיבו לי הנהנו, והסבירו שיש צורך במספר מפגשים על מנת "להבין ולנסות לפתור” את הבעיה. כמה מפגשים? אף אחד לא נוהג לציין מספר, אך תחת לחץ מתון כולם רמזו שזה יותר מ-10 פגישות.

ניסיתי לשאול לגבי
אופציית היפנוזה. אני אאשר (גם בחתימה על הסכם) למטפל להפנט אותי, למצוא את הבעיה דרך ההיפנוזה ולטפל בבעיה נקודתית, ואני מוכן לקחת אחריות מלאה (כל עוד כל התהליך מוקלט). כמה הסכימו לכך? 0. כולם העלו הסתייגויות, חלקם העלו את הנקודה של “להיתקע” ושלל תירוצים נוספים שלא אקטואליים ולא נכונים.

לי מהצד זה נראה יותר כמו עניין פיננסי. למה לסיים בעיה ב-400 שקל (מחיר ממוצע לפגישה דאז) כשאפשר להוציא מהמטפל 4000 שקל ומעלה?

לעניות דעתי, יש צורך לפתוח את תחום ההיפנוזה כמו במדינות אחרות בעולם (בשום מקום אין את ההגבלה כמו שיש בארץ, אגב). אפשר לפתוח את זה בצורה מסודרת ולאפשר לאנשים ללמוד את הנושא ואם צריך – לעבור מבחנים רשמיים, ובכך לתת לאנשים יותר אופציות בטיפול בבעיותיהם. כך בדיוק התחיל עניין הקואוצ’ינג בישראל, לאחר שלאנשים נמאס לשלם אלפי שקלים לפסיכולוגים וללא להתקדם אפילו צעד אחד.

היפנוזה לא מאפשרת לאדם לדעת שפה שהוא אינו מכיר והיא אינה מאפשרת לאדם לעשות דברים על-טבעיים. היא כן מאפשרת לגשת ישירות לבעיה בתוך רגעים ספורים ולטפל בה ברוב המקרים וכל זאת בפגישה אחת. זה כמובן לא מבטיח “הוקוס פוקוס”, אבל זה יכול לשפר דברים בצורה ניכרת, והחוק כרגע רק מסייע לאלו שדווקא מעדיפים להרוויח יותר (למעט רופאי שיניים שצריכים את ההיפנוזה ככלי להקלה בסבל של כאבים) ולהתעלם מהיפנוזה עם הגישה ישירה ואת זה צריך לשנות.

אם במשטרה ובפרקליטות רוצים מעוניינים לנהל מסע צייד-מכשפות על חוק ארכאי, אז כדאי שהם יבינו שיש דרכים רבות אחרות להגיע לאותה תוצאה מה שדי מעקר את החוק הארכאי, שלא דבר על כך שאי אפשר לתבוע על משהו שאדם מסכים לו מלכתחילה.

הגיע הזמן להתקדם.

על הגנות DRM והצעת החוק המוצעת

עוה”ד הנכבד חיים רביה פירסם פוסט קצרצר באתר Law עם קישור לתזכיר תיקון חוק זכויות יוצרים. תרגום לעברית: מה שניסו לדחוף בארה”ב, מגיע עכשיו גם אלינו. מעניין אלו גופים דחפו לתזכיר הזה והיכן ידו של הדוד סם בעניין.

בעקרון, הגנות DRM אף פעם לא עבדו בצורה מוחלטת וגם לא יעבדו. אם נסתכל ממה שקורה בעשור האחרון עם ה-DMCA בארה”ב, נראה שהשימוש העיקרי לו הוא ב-2 מקרים עיקריים: שימוש ב-DMCA להסרת תוכן (בין אם הוא תוכן של אולפן ובין אם תוכן הוא של מאן דהוא ומתנגדים לאותו תוכן משתמשים ב-DMCA כדי לבעוט אותו החוצה משרותים כמו יוטיוב וכו’), ובין אם לגרום למתחרים להפסיק פרוייקטים מתחרים.

ידידי ורעי עוה”ד יהונתן קלינגר כתב פוסט על כך מבחינה משפטית ואני ממליץ לקרוא את אותו פוסט. ברשותכם, כ-גיק, אני אתייחס לנושא מבחינה טכנית גרידא.

כל עניין ה-DRM מתייחס אליך מהשניה הראשונה שאתה רוצה להקשיב ל-30 שניות, כגנב פוטנציאלי. מוכר המדיה יסכים למכור לך את המוצר רק אם תעמוד בשורה של תנאים מבחינה טכנית: המכשיר חייב להיות עם הגנות מסויימות, אתה לא תוכל להעתיק אותו כאוות נפשך למכשירים אחרים שאינם מאותו יצרן, ובחלק מהמקרים על מנת לשמוע את אותה מוסיקה, תיאלץ להיות מחובר לאינטרנט על מנת לעבור תהליך אותנטיקציה כלשהו (סמוי או גלוי, עם בקשת סיסמא או עם קומבינציית מפתח פרטי/ציבורי שנעשית ברקע לפני תחילת הניגון).

כלומר כשאתה רוכש פרק מסידרה, רצועת מוסיקה, סרט, אתה מראש קונה משהו שהוא קצוץ כנפיים. כך לדוגמא, אם יש לך iPad ואתה רוכש פרק מסידרה או סרט, תוכל לצפות בו במסך ה-iPad אך אם תחבר כבל HDMI (עם מתאם) ל-iPad, לא תוכל לצפות בוידאו על המסך הגדול. מדוע? כי ה-DRM מגביל את זה בהוראת היצרן ובעלי זכויות המדיה.

כאן בישראל אנחנו נמצאים במצב יחסית לא כל כך רע (לפני תיקון החוק). יש פה ושם הצעות סרטים של מיזמים, כאשר הרוב עד היום נפלו. כל המיזמים הגיעו עם DRM ותשלום לא קטן פר צפיה, אך איכות הוידאו היתה זוועתית, ברמות של 360P או 480P שזה אולי יתאים לטלפונים סלולריים חכמים מלפני שנה-שנתיים, אבל בפירוש לא למסך המחשב שלך. שם התמונה נראתה זוועתית, מגורענת, ולקוחות שבכל זאת החליטו להתנסות, מהר מאוד ירדו מהשרות ועברו בחזרה למה שכל עם ישראל משתמש (ואנחנו המדינה היחידה שספקית התשתית קורץ לך להשתמש בתוכן לא חוקי בפרסומות שלה) – טורנטים. שם אין DRM, יש לך מספר גרסאות להורדה (איכות רגילה, HD, FULL HD), ותוכנות ניגון רבות מספיק חכמות להציע לך מאתרי תרגום הורדות לסרט שאתה מנגן. קליק, ולסרט שלך יש תרגום בשפה שאתה רוצה.

היכן כן המצב רע בישראל? בכל מה שקשור לספרות אלקטרונית. מי ששולט בשוק זה כמובן ידיעות טכנולוגיה שמוכרת ספרים ומשתמשת ב-DRM שפיתחה חברת NDS הישראלית. ה-DRM שיש בספרים הללו (ובמכשיר) הרבה יותר אכזרי ממה שיש לדוגמא באמזון. שם ניתן להשאיל ספרים בין מנוי Kidnle למישנהו, ניתן לקרוא את הספרים לא רק בקינדל אלא בכל טלפון חכם, טאבלט וגם במחשב האישי שלך, בפונטים מאוד נוחים לקריאה, עם חוויית משתמש מעולה. ב-eברית לדוגמא (לפחות בגירסת אנדרואיד) הפונט זוועתי, אין תמיכה בטאבלטים, החוויה עצמה גרועה, ומי שכתב את האפליקציה כנראה לא נגע/למד את ICS והשרות לקוחות … מקודם אכלתי, לא ארחיב על כך.

כל עניין ה-DRM בעשור האחרון גרם לרבים לסבול. כל מי שרכש בלי כוונה נגן מוסיקה עם המדבקה Playsforsure וקנה מוסיקה דרך מיקרוסופט, סביר להניח שמצא את עצמו יום אחד לא מסוגל לנגן יותר מוסיקה. מיקרוסופט נתנה תקופה של חודשיים אפשרות לצרוב את המוסיקה שרכשת אך לא ממש טרחה לפרסם זאת בכל המקומות (כך שאם לא היית גיק שעוקב אחר חדשות טכנולוגיה באדיקות, סביר שפספסת את זה) וכך הגיע המצב שאותו DRM דפק את בעלי הנגנים וכל הכסף שהם השקיעו במוסיקה באיכות גבוהה – הלך לפח. אותו הדבר קרא (אם כי לתקופה קצרה) גם למשתמשי נגן המוסיקה Zune של מיקרוסופט.

אפל לדוגמא למדה חלקית לקח, וכיום המוסיקה שהיא מציעה מגיע בפורמט AAC ללא DRM אבל לא מומלץ לך לרוץ ולחלק את הקובץ עם אחרים, הואיל ובתוך הקובץ עצמו שמך המלא כולל שם המשתמש שלך משובצים בקובץ מספר פעמים (לא רק ב-Tags), אך לפחות קובץ AAC זה יכול להתנגן בכל מחשב וברוב גדול של נגני מוסיקה כולל מכשירי טלפון חכמים של נוקיה, מכשירים מבוססי אנדרואיד ובלאקברי וכמובן אייפון.

מי שאינו יודע – ככל שה-DRM יותר מתוחכם, כך יותר קל לפרוץ אותו. ניסו להכניס DRM על תקליטורי CD לדוגמא. שיטת העקיפה? טוש שחור על המקטע וה-DRM נגמר. ניסו ב-DVD לממש DRM ומישהו שיחרר את ה-DeCSS והקטע של ה-DeCSS היה בבחינת אצבע לעין, כי יצרני המדיה לא נתנו שום תמיכה בלינוקס. סוני ניסתה להתחכם עם Blu-Ray ועם מגוון הגנות בו (כולל Online Update להגנות, דבר שמוכנס במפרט!), זה החזיק מעמד בערך .. שנה. אינטל ניסתה להגן עם DRM על תוכן שיוצג במסך או בטלויזיה עם HDCP. זה החזיק מספר חודשים. סוני (שוב) ניסתה לשלב עוד מספר הגנות להגן על המשחקים בפלייסטיישן 3, ומספר צעירים מצאו חורים במשחקים ולאחר מכן ב-Firmware בפלייסטיישן שאיפשר להעתיק את המשחק לדיסק קשיח ולהריץ אותו בלי בעיה.

גם ההצעה לתיקון החוק הנ”ל
מאוד מאוד קלה ל”פריצה” ועקיפה עוד לפני שהיא הוכנסה לחוק, וברשותכם אתן לכם דוגמא תאורתית (כן, תאורתית בלבד, אני לא פורץ ולא ניסיתי לפרוץ).

נניח ואני מעוניין לפרוץ את ההגנות של eברית. לא בשביל לגנוב ספרות מהחנות הוירטואלית אלא לבצע משהו לגטימי ולהמיר את הפורמט הקנייני של הספר לפורמט יותר פתוח כמו ePub או PDF. להלן השלבים העקרוניים שאבצע:

  • דבר ראשון, אני אפרוץ את ההגה. אני אכתוב לי בראשי פרקים איך עשיתי זאת ואבצע זאת אישית עוד מספר פעמים על ספרים שרכשתי ואולי אכתוב גם סקריפט בשפות כמו PHP או Python או PERL שיקבלו את התוכן המפוצח וימירו אותו לפורמט פתוח.
  • כעת אני כותב “מסמך מחקר” שבו אני מסביר בעצם מה אני עושה, איך אני משתמש באפליקציות שונות כדי להוריד את התוכן, איך אני מטפל ב-Challanges, אולי אצרף גם כמה קטעי קוד להסביר ביתר פירוט את המחקר שלי.
  • אני קופץ לדואר ואני רוכש כרטיס אשראי נטען. כמה מאות שקלים יספיקו לעניין.
  • אני פותח חשבון ב-Dreamhost ומשלם עליו לשנה או שנתיים מראש. מדוע Dreamhost? זה רחוק מדי למחוקק הישראלי, זה מצריך עירוב בית משפט בחו”ל כדי להוריד את האתר, והעיקר – הם לא רק שלא נותנים את הפרטים שלי, הם גם לא מורידים את האתר אלא אם יש צו שופט מקומי. אם אני רוצה עוד קצת להקשות על בעל הזכויות, אני ארשם ל-Dreamhost דרך VPN או פרוקסי ציבורי כלשהו, בהצלחה לבעל הזכויות להשיג את פרטיי (שמוליקיהו שמולביץ’, נעים מאוד). את הדומין, אגב, אקנה במדינה זרה שאין לה ממש קשרים עם ישראל.
  • אני מרים וורדפרס, עם פוסט או 2 של הסברים, קובץ ZIP עם הסקריפטים ודף ה-PDF עם ההסברים שכתבתי.
  • לאחר שהאתר למעלה, אני מחפש דרך גוגל כל מיני הודעות שאנשים שאלו לגבי איך להמיר ספר של eברית לפורמט פתוח. אני נרשם לפורום ומגיב ישירות אל הכותב וגם בפורום “מצאתי אתר שמסביר עם קוד דוגמא וסקריפטים להמיר – לינק: XYZ. כך אני חוזר בכל מיני פורומים ולוחות. שיהיה.
  • בפעם הבאה שיצא ספר אלקטרני להיט, מישהו בוודאי יחפש להמיר אותו לפורמט פתוח, הוא יריץ שאילתות בגוגל ו.. ימצא את האתר שלי. הוא ישתמש בסקריפטים והופס.. קובץ פתוח. מכאן ועד שהספר יהיה כ-טורנט בתפוצת נאטו, יחלפו שעות או ימים ספורים.
  • בעל הזכויות יכול להוציא טישו ולבכות. שיהיה לו בהצלחה לאתר אותי.

כפי שאתם יכולים להבין מהדוגמא לעיל, מי שירצה לפרוץ ולהפיץ, הצעת החוק הזו לא תזיז ולא תפחיד אותו והוא יוכל לפרסם את הממצאים בקלות ובזול!

בעלי זכויות יוצרים שכן רוצים להרוויח, צריכים לשנות את היחס ובמקום להסתכל עלינו כגנבים פוטנציאליים מהשניה הראשונה, צריכים לתת לנו משהו פתוח וידידותי. כשמשהו נראה מזמין, פתוח וידידותי, אני אזכור זאת ובפעם הבאה שארצה לרכוש לי מספר ספרים לנסיעה/חופש/טיול, במקום לחפש טורנטים, אני אשמח לשלם לאותה חנות. כשאפל עשתה זאת בארה”ב, גרף הפיראטיות של מוסיקה צנח בצורה חזקה, כי לאנשים היתה אלטרנטיבה ידידותית, חוקית והעיקר – לא התייחסו אליך כגנב.

לסיכום: התיקון הנ”ל לא מעלה ולא מוריד. הוא רק מקשה על האזרח שבסך הכל רוצה תוכן לצרוך בכל נגן שיש לו, ואם הוא לא ימצא את זה באתר של בעל הזכויות (כמו שכיום אין סרטים איכותיים לצפיה באינטרנט בישראל בצורה חוקית!), הוא יוריד טורנטים. מי הפסיד? שוב, בעל הזכויות בגלל המחשבה המטומטמת שאם תחנוק לקוחות, הם ירצו אותך עוד.