מדוע אינני חושב שהמחאה תסייע הפעם

ראיתי את ההפגנות במוצ”ש (ואת הפיצול, כפי שטען ידידי היקר דורון אופק) ואני בהחלט מבין ותומך בחבריי המפגינים…

אבל אני גם ריאליסט.

נחזור קצת אחורה למחאה הקודמת. מיליונים השתתפו, העם צעק שרוצים “צדק חברתי”, ועדת טרכטנברג הוקמה, אתר מיוחד הוקם ואליו נכנסו מיליונים, עשרות אלפים השתתפו באתר (אני יודע כי השרת הושכר מ”חץ ביז” לפני שעבר לחוות השרתים הממשלתית אחרי כמה חודשים), מסקנות הוועדה הוגשו, ביבי קיבל את ההמלצות ליידיו, לחץ ידיים, קליקים של מצלמות..

וזהו…

בסופו של דבר הממשלה מסמסה את כל ההמלצות. דיברו על בנייה מוזלת/ציבורית? אטיאס הצליח לסובב את זה שזוגות נשואים חרדיים יקבלו את זה. זוג צעיר חילוני רוצה להתחתן? תתחיל להשיג כמה מאות אלפי שקלים ואולי תקבל איזה משכנתא או משהו שתשלים איזה חלק. להוריד מסים? דווקא ביבי את שטייניץ בע”מ הודיעו לאחרונה שמיסים יעלו. מס חברות ירד, כאילו שזה יעזור למישהו (שחברות בינלאומיות מחפשות מס חברות נמוך, הן עושות מה שגוגל, אינטל, מיקרוסופט ואחרים עושים – פותחים נציגות באירלנד).

בנוסף, בחודשיים האחרונים התבשרנו שהגוויה/זומבי בשם “קדימה” מצטרפת לקואליציה. כמובן שיצטרפו! הם יודעים טוב מאוד שהפיקציה הזו תמות בבחירות הבאות. כל הסקרים מראים ש”קדימה” תקבל בבחירות הבאות 3-6 מנדטים, בניגוד ל-28 שיש להם כיום, אז שאול מופז אץ רץ להתחבר לביבי.

והממשלה הנוכחית יכולה להעביר כל חוק שהיא רוצה. אם מחר לש”ס ידלק הפיוז על אוכל לא כשר (כמו חזיר) והרב עובדיה יחליט ש”זו ארץ הקודש ואסור שיהיה פה חזיר” וש”ס תגיש הצעת חוק כזו, מבחינת הקואליציה זה יעבור. ליברמן יכול לאיים שהוא פורש, אבל עם 90+ חכ”ים בגועליציה, ביבי יכול לישון בשקט.

לעניות דעתי, מחאה בתקופה הנוכחית לא תעזור. שום דבר לא יזיז את ביבי וממשלתו.

אבל… יש זמן אחר שיכול להשפיע. מתי? עוד 9 חודשים.

רשמית, ב-22 לאוקטובר 2013 יהיו בחירות לממשלת ישראל. כפי שציינתי מקודם, ביבי הצליח לארגן קואליציה גדולה מאוד ואין לאף סיעה חשק להיפרד מהממשלה הנוכחית, כך שהאופוזיציה לא יכולה להפיל את הממשלה ולו בגלל גודלה (20 ומשהו ח”כים).

חצי שנה לפני כן, באביב, לאחר פסח, זה יהיה הזמן הכי יעיל למחאה מאורגנת ומאוחדת. 6 חודשים שביבי יצטרך להזיע כדי לגרום לימין לבחור בו, זה הזמן שהעם הזה יכול לעשות מה שהחרדים עושים בצורה מצטיינת: לגרום לממשלה להקשיב ולהיטיב עם הבוחרים. מספיק ששליש-חצי מהעם ישנה את הבחירה שלו כדי שלא תקום פה ממשלת ביבי השלישית, וכשמתקרבים בחירות וראשם של הנבחרים תלוי בבוחרים, פתאום מתחילים לשמוע זמירות אחרות.

המחאה הנוכחית, כשהיא מפוצלת, משמשת ככלי מצוין לעיתונים כמו “ישראל היום” להראות תמונות של רחובות חצי ריקים עם כותרות “מאות ספורים של מפגינים הגיעו”. הליכה ב-3 ראשים משחקת לידיו של ביבי ותיוג אוטומטי של “שמאלנים” מוצמד למפגינים. התיוג הזה ישאר כי רוב בוחרי הימין מעדיפים להקשיב לשטויות של ליברמן “הקניונים מלאים” (הוא רק שכח שהספורט הלאומי של מר ישראל ישראלי הוא לחיות על מינוס בבנק ודחף בלתי נשלט לקנות עוד ועוד, גם כשאין, כל עוד הבנק נותן אשראי) ולכן הרוב בצד הימני הפוליטי של המפה מסתכל על המפגינים כ”שמאלנים מפונקים”, וחושד בהם שהם מחפשים להפיל את ביבי. נסיון למשוך את הימין להפגנות לא יצליח ממש, לעניות דעתי.

Comments

comments

3 תגובות בנושא “מדוע אינני חושב שהמחאה תסייע הפעם

  1. לפעילות יש חשיבות הרבה יותר גבוה מלהפיק הפגנות ענק, ליצור קשרים בין אנשים.

    שים לב להתפתחות, ההתפצלות הובילה לזה שהיתה הפגנה ענקית שצעדה במקום לעמוד ולראות הופעות.
    כשאנשים לא רואים הופעות הם מדברים אחד עם השני, מחליפים רעיונות ויוצרים קשרים.

    בשביל שיהיו הפגנות מאורגנות צריך אנשים שיארגנו אותן, האנשים האלו לא דווקא מכירים היום אחד את השני.

  2. חץ – פושט טוב מאוד, אבל אתה גם צודק וגם טועה.

    ואני אסביר:
    ראשית, אתה צודק – כי ועדת טרכטנברג היתה לא יותר מוועדת קישוט, כי הפיצול הזה משחק עכשיו ישירות לידיים של ביבי וחבריו.
    אתה צודק, כי לביבי יש קואליציה של 94 חברי כנסת שסרים למרותו, ולאף אחד אין יותר מדי חשק ללכת עכשיו לבחירות.
    ואתה צודק – כי התקשורת כבר לא אוהדת את המחאה כמו בשנה שעברה, וסיבותיה עימה. להיפך – היא אפילו מקטינה את התופעה בכוונת תחילה, ואף מעודדת העלאת מיסים רגרסיביים. ואין ספק, שללא התקשורת, המחאה עובדת פחות. התקשורת ממליכה מלכים ובועטת בהם כשמתאים לה לשנות את דעתה. זו חרב פיפיות, ואנשים במחאה חייבים ללמוד איך לעבוד עם התקשורת ולנצל אותה לטובתם – לא נגדה.

    אבל אתה גם טועה.
    אתה טועה, כי מופז וקדימה נכנסו לממשלה על תקן הכסת"ח של "חוק טל". זוהי מהות הקיום שלהם היום. וזה נכון גם לגבי ליברמן, שהצהרותיו בנושא הן ללא פשרות. אם החוק יהיה פושר כמו שביבי מתכנן – בלי סנקציות אישיות ובלי מכסות – גם קדימה וגם ישראל ביתינו יוכלו לפרוש, וזו אפילו תהיה חובתן. ואז כבר אין קואליציה רחבה, כי ביבי מפסיד 43 מנדטים (15 של ליברמן ו-28 של מופז), ונשאר עם 51. אפילו לא ממשלה צרה.

    אתה גם טועה, בגלל שבאפריל בשנה הבאה, כבר לא יישאר לנו על מה להילחם מלבד כמה פירורים. התקציב כבר יאושר, התוספת לביטחון על חשבון רווחת האזרחים תיחקק בסלע, ואנחנו נישאר עם תאוותינו בידינו. במקרה הכי גרוע, יקרה מה שקרה פה בשנה וחצי האחרונות: שביתות במערכות הכי קריטיות בישראל, כמו מערכת הבריאות, מערכת החינוך, העובדים הסוציאליים ועוד. הדברים האלה משתקים את המשק, ומי שנדפק מכל זה, הם לפני הכל האזרחים מן השורה.

    והכי חשוב – אתה טועה, בגלל שדווקא כשמנסים להשתיק אותך – וביבי וחבריו עושים את כל מה שאפשר כדי להשתיק את המחאה ולגמד אותה – אתה חייב לצעוק, להפגין, ולהראות שקול המחאה הוא תמיד לגיטימי, ואינו מתאים את עצמו לזמנים שבעל הבית מעוניין בהם.

    כלומר לסיכום:
    צריך להיזהר מפיצול לקב' קטנות (ובעיקר קיצוניות), וצריך להיזהר מלשחק לידיים של ביבי ואנשי השררה שלו – אבל אנחנו חייבים להמשיך ולצעוק. חייבים להוכיח שאכפת לנו, ושאנחנו כאן. להוכיח שאנחנו יודעים שמרחו אותנו, ושאנחנו לא מוכנים לוותר לשלטון על המדינה שלנו ועל הצדק החברתי שאנחנו דורשים.
    אם למישהו כאן עוד לא ברור, השגת הצדק החברתי לוקחת זמן, ודורשת לא מעט מאמץ. אם נחליט שאנחנו מוותרים מיד אחרי הכישלון הראשון – ואין ספק שבינתיים נכשלנו במחבן התוצאה – אין לנו מה לחפש פה. לפחות ככה זה מבחינתי. אנחנו יכולים ללכת מכאן, ושהאחרון יכבה את האור על המדינה שלנו.
    מצד שני, אם באמת אכפת לנו – אנחנו חייבים להרים את הראש ולהמשיך. כמו שאומר המשפט האמריקאי הקלישאתי הידוע: If first you don't succeed, try try again.

  3. לדעתי המחאה בשנה שעברה פיספסה בגלל עודף נימוס כלפי הטפילות החרדית.
    השנה חייבים להפגין נגד הטפילות החרדית.
    הייתי אפילו מחדד את הנושא ואומר שהמאבק על הגיוס לצבא זו הסחת דעת. בסופו של דבר החרדים יסכימו לשירות לאומי בקהילות שלהם, יגרפו תקציבים נוספים ושלום על הקהילות החרדיות בישראל.
    מה שאנו צריכים להאבק זה לעצור את התקציבים המופנים לטובת החרדים – חינוך, הטבות מס שונות, משרד הדתות, המונופול של הרבנות הראשית ובתי הדין הדתיים וכדומה.
    זה אומר גם שמצד שני צריך באיזושהי צורה לאפשר לחרדים לצאת לעבודה ולשלם מיסי אמת גם אם חיפפו בשרות הצבאי.

סגור לתגובות.