צנזורה–ושוב חוזר הניגון…

זוכרים את הצעת החוק 892 שאמנון כהן מש”ס הציע כדי לצנזר את הרשת, תחת ה”דאגה” לנפשם הרכה של הילדים? (כאן באתר איגוד האינטרנט יש היסטוריה של נסיונות, נחמד שהם אוספים את הלינקים)

אז ב-2008 ההצעה הוקפאה. 4 שנים מאוחר יותר, יש מי שמנסה להקים את ההצעה מחדש. לא ש”ס, מישהי מישראל ביתנו, אולי שמעתם עליה, ח”כ ליה שמטוב.

אם ח”כ אמנון כהן מש”ס רצה להציע שספקי האינטרט הישראלים יצנזרו פורנו, באה ח”כ שמטוב ועוקפת את אמנון כהן בסיבוב. רק פורנו? מה פתאום! נוסיף לזה “עידוד לעבריינות”, “אכזריות” וכמובן “עידוד לשימוש בסמים מסוכנים”.

כפי הנראה שיש ח”כ ממש משועמים בכנסת שלנו שלא טורחים אפילו לשאול אנשים עם ידע טכני לגבי הדברים לפני שהם מעלים הצעות חוק הזויות כאלו.

נתחיל עם משהו פשוט: האם אנשים מחפשים צנזורה לתכנים כברירת מחדל? התשובה הפשוטה היא לא. יש כאלו שמחפשים צנזורה עקב אמונות דתיות וכו’, והם בד”כ פשוט פונים לספק אינטרנט כזה כמו אינטרנט רימון או מבקשים מהספקים השונים פתרונות של “אינטרנט כשר”, פתרונות שכבר קיימים כיום. הלקוח פשוט צריך לציין זאת.

אבל גם עם נתעלם מפתרון כזה, צנזורה ברמת ספק האינטרנט היא דבר ששום ספק שפוי לא יעשה זאת מסיבות שונות:

  • עלות: מי בדיוק מממן מערכת מפלצת כזו. שום ספק אינטרנט ישראלי לא יסכם לממן על חשבונו מערכת כזו, בוודאי כשהוא לא מקבל שקל מהלקוחות שלו תמורת הצנזורה הזו (כפי שמציעה החכ”ית בהצעת החוק שלה)
  • דרישה: רוב מוחלט של הגולשים לא מעוניינים בצנזורה כזו או אחרת. זה שהח”כית הנכבדה שאלה מספר אמהות שלא מבינות כלום באינטרנט – לא הופך את הדברים לדרישה רצינית.
  • בעייתיות במימוש: ההגדרות שהחכ”ית מעלה בהצעת החוק שלה הם בעייתיות במקרה הטוב והזויות במקרה הרע. סתם דוגמא פשוטה: לפני שבועיים בערך יצא המשחק Max Payne 3 לחנויות. המשחק מלא סצינות אקשן עם יריות, דם, עצמות שבורות וכו’. לפי ההצעה של מעלת החוק, יוטיוב יחסם (כי הוא מכיל קליפים) וכל אתר סקירת משחקים יחסם כי מוזכר בו המשחק עם תמונות וקליפים. מה יצא? אתרים לגטימיים לחלוטין נחסמו כי החכ”ית ועדר נשים מודאגות לוחצות לצנזר.

אני יכול להעלות עוד כמה וכמה סיבות, אבל אני חושב שהנקודה ברורה דיה.

אז הנה תשובתי לח”כ שמטוב: אם את כל כך מודאגת לגורל ילדייך שיראו דברים כמו מין או אלימות או אכזריות ודברים אחרים – תשלפי כרטיס אשראי, ותרכשי תוכנת צנזורה כמו Net Nanny. זה עולה 40 דולר לשנה למחשב יחיד או 60 דולר ל-3 מחשבים בבית. רדי מההצעה המגוכחת הזו ותני לאנשים להחליט לאן הם רוצים לגלוש ומה הם רוצים לראות/לקרוא/להתוודע אליו!

על Core Boot, Thunderbolt ו..אינטל

הנה משהו שלא רציתי לגלות בקשר לתכנון שרת שאני מבצע: חשבתי להכניס הפתעה מסויימת, אולם לצערי נראה שזה יהיה בעייתי.

הטכנולוגיה שרציתי להכניס לשרת היא Thunderbolt. למי שלא מכיר, זהו פתרון של חיבור סריאלי חיצוני שעליו עובר ממשק PCI Express, ובתרגום לעברית: Thunderbolt הוא ממשק סריאלי המאפשר חיבור ציודים שצורכים המון נתונים בחיבור טורי. מהירות החיבור היא 10 ג’יגהביט וכל ציוד שמחובר הוא בעצם PCI Express רק עם תמיכה לחיבור “חם” (לא צריך להפעיל את המחשב מחדש), ואפשר לחבר ציודים שונים בחיבור טורי: המחשב שלך מתחבר למסך עם Thunderbold ומשם באותו חיבור אפשר לחבר דיסקים קשיחים, או כל ציוד אחר (ש”מדבר” Thunderbolt). חיבור פופולרי ב-מק עם Thunderbolt זו קופסא שמחברים למחשב הנייד ואליה מכניסים כרטיסים גרפיים או כל ציוד אחר.

לאחרונה אינטל החלה להוציא צ’יפים עם Thunderbolt, שזה דבר מעולה, אך אם תחפש דרך גוגל כרטיס PCI Express להוסיף למחשב שלך כדי להשתמש בחיבור הזה, סביר להניח שתעבוד קשה כדי למצוא כרטיס כזה, וגם כשתמצא זה לא יפעל על המחשב שלך עם רוב הציודים (לדוגמא: מוניטור של אפל עם חיבור כזה).

מדוע? כי חסר לך משהו ב-BIOS. חסר טבלאות ACPI, הגדרות ודברים נוספים כדי שכרטיס כזה ירוץ בצורה טובה. ב-BIOS יש תמיכה בכך שאתה מכניס כרטיס גרפי, אבל לא בצורה של חיבור “חם” דרך ממשק Thunderbolt, כלומר גם אם קנית מחשב חדש ואתה מוציא אותו מהניילונים ברגעים אלו, לא תהיה לו תמיכה גם אם תוסיף את הכרטיס.

מישהו צריך לכתוב את התמיכה ל-BIOS, ומי עושה זאת? יצרני ה-BIOS כמו Award וכו’, אולם בשלב זה עדיין אין עדכון מאסיבי לרוב ה-BIOSים שמותקנים במחשבים וגם לא יהיה. מבחינתם, זה יקח זמן וכשזה יצא – זה יצא רק למחשבים חדשים.

מי שמכיר לינוקס טוב, יודע שלינוקס יכול להסתדר כמעט עם כל דבר (כמובן שצריך להגדיר ולעבוד על הלינוקס עצמו), החל מקומודור 64 (לא צוחק) ועד המפלצות System Z של IBM, מערכות HPC ועוד, ולינוקס יודע להסתדר על חלופה ל-BIOS שנקראת CoreBoot, זו תוכנה בקוד פתוח שאפשר להריץ אותה על לינוקס, לבחור פרמטרים שונים ובסופו של דבר יוצא לך קובץ אשר אפשר לצרוב אותו על ה-BIOS שלך כתחליף (זה קצת יותר מסובך מזה ואפשר למצוא את ההוראות שם).

הבעיה עם דברים כמו Thunderbolt ו-CoreBoot, היא שצריך לכתוב תמיכה לכך ב-Core Boot, ולמי יש את התיעוד, הנסיון והידע בכתיבת דברים כאלו? אינטל. מי גוררת רגליים בתמיכה ופיתוח של CoreBoot? ניחשתם נכון.. אינטל.

מבחינת לינוקס עצמו, יש כבר תמיכה בכל ה”מסביב”. יש בלינוקס דבר שנקרא ACPIPHP עוד ממזמן (מ-2001 בערך) שיודע לתמוך בהכנסת ציודים בחיבור חם, אבל צריך להוסיף דברים ב-BIOS ובליבת לינוקס עצמה. ב-ליבה יש לא מעט כאלו שמוכנים כבר היום לבצע את זה, אך כל עוד אין תמיכה לא ב-BIOS ולא ב-Coreboot, הם לא יכולים לעשות מאומה. המצב, אגב, ב-Windows קצת יותר מסובך: ב-Windows צריך להוסיף מערכת שלמה לתמיכה ב-Thunderbolt וגם לוודא שב-BIOS יש את כל מה שצריך (שוב, בעיה בגלל יצרני ה-BIOS), כך שהמשימה שם יותר מסובכת.

מדוע אינטל גוררת רגליים? שאלה מעולה. AMD לדוגמא בהחלט תומכים בצ’יפים שלהם ב-Coreboot וניתן לראות את המהנדסים משתתפים ברשימות התפוצה לעיתים מאוד קרובות.

אז אם נחזור לעניין השרת, המחשבה וה”הפתעה” שרציתי להוסיף לא כל אך אפשרית עד שהיצרנים יתעוררו. קצת מפתיע אותי למצוא שאף יצרן שרתים רציני לא חושב או חשב על הוספת Thunderbolt לשרתים. אני די בטוח שאפשר לחבר הרבה דברים בין השרתים כדי להשתמש ב-10 ג’יגהביט רוחב פס, בין אם Storage רציני, רשת בין השרתים ועוד

ביעוס.

למעוניינים: הפוסט הבא יהיה פוסט יותר מפורט על Coreboot, אולי תרצו לקרוא.

הצפון ובחזרה, ופרטיות של הסלולר שלך

קוראי הבלוג הקבועים כבר קראו שרציתי לעבור לצפון מפאת חסכון ועוד סיבות, ואכן עברתי לצפון. לאן בדיוק? בשלב זה, להוריי. מדוע? אה, טוב ששאלתם.

כאן בצפת נפתח לאחרונה בית ספר לרפואה, מה שהצליח תוך זמן קצר להקפיץ את המחירים פה בעשרות (ולעיתים במאות) אחוזים. פעם היה אפשר לשכור בצפת דירה של 3 חדרים בגודל של 70-90 מטר בסכום של 1300-1600, היום המחירים מתחילים ב-2200. כמובן שאפשר לחפש דירה יותר קטנה במחיר יותר זול, אולם אלו ברובם תפוסות ע"י הציבור דתי-חרדי (לא מעט מודעות מפורסמות עם הדגשה שהם לציבור החרדי בלבד).

לא חייבים צפת (או ראש פינה, שם המחירים משתוללים כאילו המקום הוא רמת גן!), אפשר למצוא במושבים הסמוכים במחירים יותר זולים, אולם כאן לי יש בעיה קצת אישית: בשביל לצאת מאותם מושבים לצרכי סידורים (ויש לי לא מעט מהם), עליך להצטייד ברכב, ורכב אין לי. אפשר להשתמש בתחבורה הציבורית.. שמגיעה לשם אחת לשעתיים שלוש או יותר.

לא חסרים יתרונות אחרים לצפון. השקט כאן ב-10 בלילה נתן לי לחשוב על רעיונות מעבר לתכנון שרת שכתבתי עליו בעבר. רעיון ש-Calxeda פיתחו ממנו מוצר (שרת על המון מעבדי ARM), אבל אני חושב עליו בכיוון אחר לגמרי (יש למישהו איש קשר ב-Freescale או בסמסונג במקרה?). כמובן שהרעיון צריך משקיעים וכמה אנשי פיתוח בתחום החומרה והתוכנה, וזה לא משהו שיקרה מחר בבוקר, אבל תמיד חשוב לתכנן קדימה.

איך הפתגם אומר "דברים שרואים משם, לא רואים מכאן", הפתגם בהחלט צודק, ולכן אני מבקש את עזרת הקוראים: אם מישהו מכיר דירה באזור תל-אביב/רמת-גן/חולון/בת-ים/ראשל"צ/גבעתיים עד מחיר 2800 ל-2.5 חדרים, ל-50 מטר בערך – אשמח לשמוע.

ואם מדברים על מעבר, עבדכם הנאמן החליט לעבור לגולן טלקום. נכון, ההצעה של הוט מובייל יותר זולה, אך נכוויתי מספיק מ-הוט. בזמן ההרשמה שמתי לב למשהו מאוד מעניין: עוד לפני שסיימתי את ההרשמה, לפני שהכנסתי מספר כרטיס אשראי ושאר פרטים, שהכנסתי רק מספר טלפון סלולרי לאישור שזה הקו שלי, מיד הגיעה לי הודעת SMS מאורנג' שאני מוזמן לחייג אליהם לגבי מסלולי יציאה. יכול להיות שהשרת של גולן טלקום ברגע שהוא שולח בקשת וידוא לאורנג' שהטלפון שלי, המערכת של אורנג' מיד "יורה" SMS אליי על תוכניות יציאה, כך יוצא שאורנג' בעצם יודעת על המחשבה שלי עוד לפני שבכלל עשיתי צעד בנידון. קצת מטריד…

הבהרות בקשר לפוסט "שרתים"

אתמול פרסמתי פוסט על רצוני להימנע מרכישת שרתים מהיצרנים הגדולים ועל הרצון לבנות שרתים בעצמי. בעקבות כמה טוקבקים שנכתבו שם, חשבתי להבהיר כמה דברים הן על "חץ ביז" והן על כיוון העסק ולגבי יצור שרתים:

  • הפוקוס של "חץ ביז" תמיד היה ותמיד יהיה שרתי VPS (שרתים וירטואליים) בארץ או בחו"ל. זה היה וזה יהיה התחום של העסק – למכור שרתי VPS במחיר המשתלם ביותר בישראל ובמחיר תחרותי בחו"ל. אנחנו מתחרים יפה מאוד מול המתחרים מבחינת תמחור וביצועים ואין לנו בעיה לתת מכונה לנסיון ללא תשלום.
  • יצור ומכירת שרתים לא היה ולא יהיה הפוקוס של "חץ ביז". כל מטרת רעיון היצור הוא לחתוך עלויות על מנת להגיע לרווחיות מרגע שהושקע הכסף ברכישת שרת – תוך זמן קצר יותר בהשוואה למצב כיום של רכישת שרת מיצרן ידוע. בנוסף אנו מעוניינים לתת ללקוחות לשכור שרתים יעודיים במחירים תחרותיים מאוד בהשוואה לארץ ולחו"ל.
  • השרתים מיוצרים ומיועדים בראש ובראשונה ללקוחות "חץ ביז" תוך דגש על יציבות מקסימלית. אני לא אומר את זה כטקסט שיווקי – אנו מחוייבים ב-SLA לפתרון תוך 4 שעות במקרה ויש תקלת חומרה, מה שאומר – לנו זה עולה כסף להגיע לראש עין ולהביא חלקים ולהחליף ציוד במסגרת אותו SLA.
  • אין פה כוונה להתחיל לעשות קידום ושיווק שרתים מ"תוצרת" שלנו. היצור מיועד עבורנו לשימוש העסק. יפנה מחר ספק מתחרה או מאן דהוא ויאמר שהוא רוצה 5 ברזלים לרכוש, אהלן וסהלן, זה Nice to have אבל זה לא הפוקוס שלנו.
  • חלק מהקוראים ציין כי בעקבות היצור יש חשש שלקוחות יפגעו כי אין ל"חץ ביז" מספיק נסיון ביצור שרתים. אני יכול להרגיע את החוששים ולאמר כי שום שרת לא יכנס לשימוש ללא בדיקת עומסים רצינית ויהיו מספר אנשים שיבדקו אותו (מחוץ ל"חץ ביז", אנשים שזה התחום והמקצוע שלהם). כפי שציינתי לעיל – לנו זה עולה כסף לטפל בתקלות חומרה, הרבה כסף ולכן האינטרס שלנו הוא להכניס רק שרתים שתוכננו ועמדו בבדיקות קפדניות של עומסים גבוהים. (אני כותב את הדברים ונזכר במשהו: דווקא אחד השרתים הכי יקרים אצלנו Dell R815 שעלה לנו כמעט 50K – נפל שוב ושוב. שרתים שעלו מחצית מכך לא נפלו אפילו פעם אחת!)
  • היו שתהו באימייל עם אלו מעבדים נעבוד. אנחנו מסיימים בשלב זה לעבוד עם המעבדים של אינטל ועוברים לעבוד עם סדרה 62XX של AMD. הסיבה? יחס CPP (ר"ת: Cores Per Processor). ביחס הזה אינטל עדיין רחוקה מ-AMD וגם המעבדים החדשים של אינטל עם 10 ליבות עולים בערך כמו 5-6 מעבדים ממוצעים של AMD.

מקווה שעתה הדברים ברורים יותר סמיילי

שרתים

השבוע היה בתכנון להזמין עבור העסק מספר שרתים נוספים מ-HP להרחבת העסק. בדקנו מחירים, התווכחנו עם משווקים, קיבלנו הצעות מספקים שונים והמחירים כרגיל הראו שהמשווקים פה מרוויחים בכלל לא רע על חשבון עסקים כמו חץ ביז.

אז לפני שאני שם חותמת עסק וחותם על ההזמנה החלטתי קצת לחשוב מחדש על עניין ההזמנה. בכל זאת, מדובר פה בסכום רציני ומכובד..

העפתי שוב מבט במחירים בארה"ב, והחלטתי לבדוק לשם שינוי מחירי חלקים. מה יקרה אם נבנה אצלנו שרתים מחלקים איכותיים לא פחות מהחלקים שהיצרנים כמו HP משתמשים (לא שהם תמיד משתמשים בחלקים מי יודע מה טובים..)

הופתעתי לטובה מהתוצאות.

אצלנו בעסק יש שרתים שונים מבחינת מפרט לכל תחום. לאחסון אתרים יש לנו שרתים מסויימים ו-VPS שרתים אחרים, כי כל אחד מהם צריך דברים שונים. לתחום ה-VPS לדוגמא אנחנו מזמינים שרתים עם 2 מעבדים, 32 ג'יגה זכרון ו-2 דיסקים שיעבדו כ-RAID-1 חומרה. השרת מגיע עם כל הדברים החשובים כמו זכרון ECC, ספקי כח כפולים, ניהול IPMI/LightsOut וכו'.

המחיר שמשווקים מבקשים מאיתנו על מכונה כזו – בין 16 ל-20K שקל, תלוי למי פונים ותלוי בכישורי המ"מ של הרוכש.

כשבדקתי מבחינת חלקים, עלות משלוח וכו', הגעתי למספר מעניין: בפחות ממחצית אני יכול לקנות רכיבים של שרת כזה עם כל מה שתיארתי. מספר נאה, אבל בכל זאת, אתה לא שם שרת על ניילון סטטי ומכניס אותו לחווה, אתה צריך מארז רציני, וכאן אני נעזר בבחור מוכשר שיסייע לי לבנות את המארז.

אוקיי, חסכון מהמחיר הסופי, עכשיו יש הזדמנות לשנות כמה דברים שתמיד חשבתי שכדאי לשנות בשרתים.

אם נפתח שרת סטנדרטי, לא חשוב מאיזה יצרן מכובד, נמצא ערימות של מאווררים שגורמים לשרת להיות יצרן רעש רציני. האם יש צורך בכל אותם מאווררים? בדיקה של מספר פתרונות הבהירה לי שפשוט לא צריך את רובם. מישהו פעם בנה שרת בפורמט הזה ומאז כולם מעתיקים. כך לדוגמא אפשר למצוא פתרון של צלעות קירור ללא איוורור גם למעבדים שלוקחים 140 וואט. הדיסקים עצמם, אם נלך לפי מפרט יצרן, יכולים לקבל איוורור יעיל גם ללא שימוש ב-5 מאווררים, ויש עוד הרבה חלקים שהם שם אבל אפשר לבצע את הדברים בצורה אחרת.

אז התחלתי לתכנן שרת 1U. בתור התחלה אני משתמש בלוח של Supermicro בגודל ATX עם צלעות קירור ללא מאוורר על המעבד. יהיו כמובן מאווררים נוספים שאותם נשים לאחר בדיקות וסימולציית Airflow (הבדיקה הפיזית תתבצע על מכונה שישבו עליה כל החלקים והיא תועמס עד המקסימום). אגב, למי שתוהה – אני מכיר את פרוייקט ה-Open Computing של פייסבוק

וכאן אני מעוניין לשמוע את דעתכם: לו הייתם רוכשים שרת כזה מ"חץ ביז", מה הייתם רוצים או לא רוצים שיהיה בו? הנה מספר דברים שאני חושב לגביהם, ואני פתוח לשמוע ממכם עוד רעיונות:

  1. נורות LED במארז מצדדיו השונים: בתוך חברה בחדר שרתים יש מספיק תאורה. בחוות שרתים לעומת זאת, במקרים רבים דווקא שאתם רוצים להוסיף זכרון, להבריג בורג או דברים כאלו – אין תאורה מספקת (הידיים מסתירות חלק מהתאורה מבחוץ). מספר נורות LED יתנו לכם תאורה מספקת לדברים הללו והחשמל לנורות יהיה עצמאי, כך שגם אם תנתקו את השרת מהחשמל, יש תאורה.
  2. דיסקים בתוך השרת ולא שליפים ישירות – שוב, משהו לא רלוונטי לחברות שיש להם חדר שרתים, אבל רלוונטי שאתה מארח שרת שלך בחוות שרתים זרה ואינך שוכר ארון מלא משלך. כל אחד יכול להיכנס ופשוט לשבור לך את ה-RAID בכך שהוא פשוט גונב לך דיסק. שמעתי על מקרה כזה בארץ וגם על מקרה דומה בחו"ל. בהצעה שלי – תוכל לפתוח את השרת בזמן שהוא פועל, ולהחליף דיסקים, במקום ללחוץ על קליפס קטן ולהוציא את הדיסקים כמו אצל רוב היצרנים.
  3. דיאטה לשרת – כיום שרתים הם באורך מטר ומעלה (יש ויש). בהצעה שלי – הם בערך באורך חצי מטר, כך שאם אתה צריך לטפל בשרת בחווה, אינך צריך להוריד אותו מהמסילות ולא לחסום לאחרים את המעבר (לא כיף להגיע לשרתים לך ולראות שמישהו חוסם את הדרך כי השרת על המסילות כמעט כולו בחוץ ואין אפשרות לזוז והבעלים לא בא להם להוריד אותו מהמסילות כדי לטפל בו).
  4. דיסקים – 3.5" ולא 2.5" (לפחות לא בגירסה הראשונה). הסיבה לכך פשוטה: גודל דיסק. שוב, לא רלוונטי בחברות שיכולות לאפשר לעצמן מבחינה פיננסית RAID-5 ומעלה, מאוד רלוונטי בתחום השכרת שרתים שלקוחות לא רוצים לשלם על RAID-5 אבל כן רוצים 1-3 טרה מקום, גם אם לא יקבלו את שיא הביצועים.
  5. קורא SD CARD: אם המערכת פועלת דרך iSCSI או NFS, אז המערכת המינימלית יכולה לשבת על כרטיס SD. לחלופין, אם יש תקלת רשת, ניתן לעשות Boot  מ-SD Card מבלי להגיע לחווה.
  6. Riser Card – להכנסת כרטיסים (לא כרטיסים גרפיים עם מאווררים) – למקרה שצריכים להכניס כרטיסי רשת אחרים, Infiniband, וכו'.

אלו בינתיים הרעיונות שלי. מה שלכם?

אני מעוניין להבהיר משהו: אין לי שום מחשבה לבוא ולהתחרות ב-HP, DELL, IBM וכו'. העסק צריך שרתים וכעסק חשוב להכניס שרתים חזקים אך במחיר כמה שיותר נמוך כדי להחזיר את ההשקעה, אך מה שיותר חשוב – לתת ללקוחות אפשרות לשכור שרתים חזקים במחירים נמוכים יותר מחו"ל. כמה נמוך? תחשבו על שרת עם 16 ליבות, 16 ג'יגה זכרון, 1 טרה אחסון (2 דיסקים של 500 ב-RAID-1 חומרה), עם IPMI לניהול – בערך ב-200-250 דולר לחודש עם 10 מגהביט רוחב פס סימטרי. לא שווה? סמיילי

עדכון: יש המשך לפוסט כאן

תוסף מעניין לוורדפרס: להחביא מגוגל, למנוע העתקות

הכל התחיל לפני מספר ימים. דבורית שרגל (בעלת הבלוג Velvet Underground שמתארח אגב, אצלנו) כתבה בקצרה על בעיה שיש לה: כאחת שנמצאת בתחום התקשורת, היא מקבלת לעיתים בקשות "דרושים" – חברות ועסקים בתחום התקשורת מחפשים אנשים מסויימים והיא מפרסמת את המודעות אצלה באתר (כאן). דבר מעולה, לדעתי.

רק ישנה בעיה קטנה: כמו שקורה במקרים רבים, תמיד יהיה מי שינסה לנצל את המצב בשביל לעשות עוד כמה שקלים וידפוק את האנשים הטובים בדרך. במקרה הזה מדובר בחברת All Jobs שפשוט החליטה להיכנס לאתר ולהעתיק את העבודות לטובת המנויים המשלמים שלהם. קרדיט לדבורית? משהו? חס ושלום! פשוט מעתיקים ללא בושה, גם כאשר דבורית ביקשה להפסיק – הם כלל לא מקשיבים.

מכיוון שעבדכם הנאמן קורא אדוק של אותו הבלוג, החלטתי לנסות לחפש פתרון לכך, פתרון שאולי יעזור גם לעוד מספר אנשים שמעוניינים לפרסם תוכן מסויים, אבל לא מעוניינים לתת לאנשים להעתיק את התוכן בצורה טקסטואלית, ועדיף גם לא לתת לגוגל לאנדקס ספציפית את אותו תוכן.

השיטה עצמה בתאוריה היא די פשוטה: הבה ננצל את הוורדפרס או כל מערכת אחרת דינמית, ונשתמש בספריית PHP (או כל שפה אחרת) ונהפוך את הטקסט ל-IMAGE. לא את כולו, רק את חלקו.

לאחר חיפושים, מצאתי תוסף מתאים. בהתחלה זה לא עבד, אך לאחר שיחה ומאמץ של המתכנת של התוסך, ישנו תוסף שעושה את העבודה ובצורה טובה. התוסף נקרא Image Text.

לאחר שמתקינים את התוסף, יש לבצע מספר דברים פשוטים:

  1. יש להגדיר בתוסף עצמו את גודל הריבוע שבו הטקסט יופיע. כדאי לשים לב, גודל קטן מדי יגרום לטקסט להופיע רק בחלקו.
  2. אפשר להגדיר כל מיני אספקטים של רקע, CSS וכו'
  3. לאחר שהכל הוגדר, אפשר לכתוב את הפוסט והיכן שרוצים שהטקסט יהפך לתמונה, מכניסים [imgtxt type=text]התוכן המוגן שלי[/imgtxt]
  4. התוסף גם מאפשר לחובבי ה-Latex ואלו המעוניינים ליצור קוד QR לעשות זאת בקלות ישירות מהבלוג (מעולה לסקירות).

זהו. אחרי שהפוסט מתפרסם (אפשר גם במצב Preview) הטקסט שסימנתם עם הקידוד יהפך לתמונה. יהיה אפשר כמובן לשמור את התמונה, אבל מי שירצה את הטקסט, יצטרך לקודד אותו מחדש או להשקיע בפתרון OCR.

תהנו.