“ושבו בנים”–האם ניתן להקים פה הצעות VPS רציניות וזולות?

בעמק הסיליקון, כל VC בעל שם, כל מנכ”ל רציני או סמנכ”ל טכנולוגיות של חברת היי-טק גדולה יודע אמת פשוטה: אם אתה צריך פתרון חדש ברמת צ’יפים (ולפעמים ברמת תוכנה) – ישראל היא המקום למצוא חברות כאלו שניתן לרכוש אותן או חלק מהן. רק לאחרונה עשתה זאת אפל שרכשה את אנוביט, כי לאפל נמאס הרעיון לשלם לסמסונג על בקר, ואנוביט הציעו פתרון מלא. גם VMWare, מיקרוסופט, אינטל, IBM וכל השאר מכירים את אותו הטריק ולכן באזורים כמו חיפה, הרצליה פיתוח ותל אביב תוכל למצוא את הלוגו של אותן חברות, סימן ההיכר ש”בניין זה” (או קומה מסויימת) היא שלוחת פיתוח של אותן חברות ענק בינלאומיות.

יש דברים שאותן חברות כמובן לא יקימו פה, כמו מפעלים לבניית מחשבים, דיסקים קשיחים או צ’יפים (טוב, חוץ מאינטל) מהסיבה שבמזרח זה יותר זול לייצר, כך לדוגמא סמסונג מפתחת בארץ רכיבים, אבל הייצור עצמו – נעשה בקוריאה.

גם בתחום ה-Hosting המגמה של חברות הסטארט-אפ וחברות ישראליות (וגם אלו שלא כל כך מפרסמות את היותן ישראליות) המגמה ידועה: אם אתה פותח סטארט-אפ שהולך לתת שרות לגולשים מכל העולם, אתה לא תקפוץ לאתר של “חץ ביז” (אולי כן, יש לנו הצעות המיועדות לכך), סביר להניח שתתעניין באמזון, או Rack space cloud, או אם אתה חובב מיקרוסופט, אז אולי תציץ בהצעות של Azure – בכל מקרה, סביר להניח שתיקח הצעות משם. אחרי הכל, אתה לא תחפש להקים משהו מקומי פה שיהיה “חנוק” עבור גולשים מחו”ל…

לכן, במהלך הימים האחרונים שוחחתי עם מספר אנשים טכניים אצל ספקים שונים (לא רק ספקי אינטרנט) ונסיתי להשתעשע ברעיון נועז: האם ניתן יהיה להקים משהו כמו אמזון אבל גם במחירים כמו של אמזון, רוחב פס מהיר בטירוף (Latency דו ספרתי בין ישראל לאירופה וארה”ב)?

על מנת לחסוך את המתח, אענה ישירות: “כן” ו”לא”.

כדי להבין מה קורה פה בארץ כיום, ניקח דוגמא שכתבתי עליה בעבר ואכתוב אותה בקצרה שוב: ב-2008 חברת Sun הכריזה על “מחשוב ענן” מבוסס על טכנולוגיית ה-Sun Grid Engine שלהם. המחיר שהם ביקשו? 1 דולר לשעה פר CPU והיו כמובן כל מיני תוספות לגבי Storage. כמובן ש-Sun לא המציאו את העקרון הזה. ההמצאה הזו היתה קיימת ממזמן (עוד משנות ה-60) תודות ל-IBM, וב-2006 אמזון הציעה את ה-Elastic Computing (מה שמוכר כ-EC2).

כיום אנחנו ב-2012. אם נריץ סקר בקרב הקוראים פה לכמה יש או היה Instance באמזון בזמן כלשהו מ-2006, סביר להניח שנמצא לא מעט. נריץ את אותו סקר ונשאל למי היה או יש Instance על מה ש-Sun הציעו, ואני מאמין שהתשובה תהיה אפס או קרוב מאוד לאפס.

מה קרה? מדוע Sun הפסידה בתחרות הזו?

התשובה פשוטה: מחיר וחזון. לאמזון יש את זה, ל-Sun אין.

באמזון הולכים על Volume, על מכירות מאסיביות גם כשמדובר בציוד ישן (כמו מעבדי Sempron או מעבדי דסקטופ אחרים של AMD). אמזון ברוב ההצעות שלהם (אפשר לראות אותם כאן) אינם משתמשים במערכי RAID עם דיסקים SAS מהקצה הגבוה, אלא משתמשים בדיסקים SATA (כשהחבילה המדוברת כוללת ביצועים נמוכים או בינוניים). אמזון כמובן לא אומרת מילה על כך, אבל היו כאלו שהריצו בדיקות.

בסופו של דבר, מה שאמזון מאז ומתמיד הציעה זה לתת ללקוחות משאבים מסויימים שאינם “משאבי ברזל”. לא תקבל ליבה פיזית, תקבל איזה Compute Unit שלא קשור למהירות שעון כלשהי. אתה תוכל להצמיד Storage אבל הוא לא חייב להיות תלוי טכנולוגיה כלשהי. אתה יכול לקבל את זה עם אמינות גבוהה (Redundancy) אבל בשום מקום לא כתוב לך שאתה מקבל את זה ישירות מאיזו מפלצת Netapp או  EMC.

ואנשים אוהבים את זה! אנשים מאוד אוהבים את הרעיון של מחיר שיורד מדי תקופה (כי אמזון מגלגלת הנחות שהיא מקבלת בגלל מאסות שהיא קונה – אל כיסו של הלקוח), אנשים מאוד אוהבים את הרעיון להקים ולהרוג מכונות מיידית ואוהבים את שאר השרותים שאמזון מציעה. בגלל זה אמזון היא בחירה פופולרית.

לעומת זאת, Sun תמיד אהבו לגבות מחירי פרימיום על השרתים שלהם וגם הפעם הם ביקשו מחירי פרימיום. Sun מבקשת דולר, בשעה שאמזון מבקשת פחות משישית. אמזון משתמשת בדיסקים די פשוטים אבל עם שרידות וכו’ ו-Sun משתמשים במפלצות Storage ודורשים על כך בהתאם. חברות ומפתחים בסופו של דבר הצביעו ברגליים, וכיום כמעט ולא שומעים על Sun Grid Engine למעט שימוש בטכנולוגיה בתוך חברות מסויימות.

אמזון הסתכלה רחוק, לקחה מחירים מצחיקים וגם השתמשה בציוד פשוט – והרוויחה. Sun לעומת זאת הסתכלה עד קצה האף (לרבעון הקרוב) ודפקה מחירים שערורייתיים. Sun הפסידה.

זה בדיוק מה שקורה אצל חברות התקשורת בארץ כיום: אם אני מעוניין בחיבור מהיר מאוד לארה”ב, אני צריך לשלם אלפי שקלים לחודש (וגם אז – זה לכתובת או ל-Subnet מסוים). אם אני מעוניין להריץ למקום חדש קו של 1 או 10 ג’יגהביט, חברת ההולכה (בזק, הוט וכו’) יגבו ממני יותר מפי 10 בהשוואה לארה”ב. מדוע? כי מבחינתם אני “לקוח עשיר” וחובה “לחלוב” אותי. אם הם היו מורידים מחירים בצורה רצינית, הם היו יכולים להרוויח הרבה יותר הזדמנויות ולקוחות, אבל להרוויח דברים כאלו לוקח זמן וכולם מסתכלים עד קצה האף, עד הדו”ח הרבעוני הבא, וככה מפספסים את ההזדמנות ולקוחות לא רוצים לשלם מחירים מופקעים.

עד כאן היה ה”לא”. היכן מגיע ה”כן”?

מבחינה טכנית, לפחות 2 מ-3 ספקי הקווים מחו”ל יכולים לת
ת Latency נמוך כבר בחודשים הקרובים, אבל בשביל להקים את כל הקומפלקס (שרתים, API ועוד ועוד) יש צורך בקבוצת משקיעים עם סכום רציני (וכשאני מדבר על רציני, מדובר על 8 ספרות, בדולרים) ושקט מבחינתם לפחות לשנתיים (דבר שמאוד קשה למצוא, המשקיע הישראלי הממוצע אחרי חצי שנה מתחיל לנדנד לך על רווחים), ואז ניתן להקים משהו כמו אמזון עם תוצאות מרשימות גם לגולשים מחו”ל ויש גם לקוחות ישראליים שמתעניינים בהצעות אלו ושמעדיפים להקים Instances כאן ולא בחו”ל. הקמה של דבר כזה אינה עניין של מה בכך ועל מנת לחסוך יש לחתוך כמה פינות מסורתיות ולסגור דילים יצירתיים עם כל מיני ספקים, אך זה אפשרי. האם יקום דבר כזה? שאלה מצוינת. האם יש החזר השקעה לדבר כזה? לפחות עם מי ששוחחתי ובדקתי – התשובה היא כן.

Comments

comments

2 תגובות בנושא ““ושבו בנים”–האם ניתן להקים פה הצעות VPS רציניות וזולות?

  1. יש,כאן בישראל,שתי בעיות:

    1. אין תרבות ממשל תאגידי של ניהול חברות גדולות. רוב החברות הגדולות במשק הן חברות שהוקמו לפני עשרות שנים. כשחברה מצליחה למצוא שירות או מוצר היא מוכרת עצמה לדוד סאם – או מי מנציגיו – בטעון הדבילי שהשוק כאן קטן.

    2. הבעיה השנייה היא האופן שבה מתנהל הסקטור הפרטי בישראל. תראה את מיזם הכבלים של חח"י ואת הפיאסקו של הוט. מה קורה פה? במיזם הכבלים חח"י דרשה מהזכיין (זה שיזכה במכרז) לערוב לחובות הענק שלה עצמה. כל אלה שניגשו למכרז הרימו עוגן,התאגדו ודרשו להפסיק את ההממחרות מול המדינה כי הם לא רוצים להיות שותף לחוב אלא אך ורק לרווחים. במשחק הכדור רגל בין הוט למשרד התחבורה היה שער אחד. מרהיב ביופיו אבל (אופס 🙂 ) את השער הפקיע שר התקשורת לשער שלו עצמו. הוט הורידו מחירים (לא יאומן כיסופר) ומיד קם קול צעקה של האחרים שהוט תגרום לשוק להפוך למפסיד – זוהי מכבסת מילים למשהו אחר: הורדת המחירים תגרום לפרה החולבת שקראת לקוח לספק פחות חלב. זה משהו שאסור שיקרה,מנקודת מבטם,ומה פתאום שמשרד ממשלתי יפגע בהכנסות שלהם מהפרות שברפת.התוצאה: מכרז הכבלים של חח"י הוקפא.משרד התקשורת איים על הוט ליטול את רישיון המפעיל שלה אם לא תעצור את מבצע השיווק אבל זה קרה בחדר ההלבשה כלומר אחרי שהוט כבר סיימו את מבצע הרכשת הלקוחות וניצחו את הממשלה בשער עצמי.

    מכל זה נובע דבר אחד: אם תנסה להקים חברה שתיתן מחירים שבשוק המקומי שהם נמוכים מיד במשרד הממשלתי הנוגע בדבר והשחקנים הקיימים בשוק יעצרו אותך כי מחיר נמוך איננו פירושו תחרות בריאה אלא פירושו פחות בונוסים למנכ"ל ולבעלי המניות – וזה,רק זה,מה שחשוב בישראל 2012.

    הממשל התאגידי בישראל,יחד עם השלטון המרכזי אינם מעונינים בתחרות אמיתית ובשוק פתוח ותחרותי אלא מעונינם לשמור את הרווחיות של השחקנים הקיימים – אפילו שהם מתחמקים מלשתף את המדינה עצמה ברווחי הענק שלהם,אפילו שהם נוטלים הלוואות ולא מחזירים ואפילו שהם נוהגים לפי האגנדה הפוליטית של הממשל – קרי שוק חופשי – גם אז הכיס של בעלי המניות חשוב יותר מהלקוחות ולכן תנסה להתחרות יאכלו אותך חי בלי מלח ובלי שתוכל להעזר לא במדינה עצמה ולא ברשויות החוק והסדר שפה.

    בנסיבות האלה בתשובה ההחלטית והחד משמעית לשאלה שלך היא לא רבתי.

    מנחם.

    • מנחם, תשובה מעניינת בהחלט נתת.
      יחד עם זאת, כיום, כעסק, אני מציע אני חושב את המחירים הכי נמוכים (ולהזכירך, זה עסק, לא צדקה). אני לא רואה שמתחרים מתלוננים לגופים כלשהם. יכול להיות שהם מלכלכים על "חץ ביז" מול לקוחות אחרים ובשיחות אוף-דה-רקורד, אבל ככה זה ביזנס. אם מה שתיארתי יוקם, יהיו למתחרים 2 אפשרויות: להתחרות או לסגור, ואני לא אזיל דמעה אם מתחרים יסגרו.

      לגבי השער עם הוט – תרשה לי לתקן אותך: משרד התקשורת ביקש מהוט לחדול מהמבצעים עד שהם יתקנו משהו אחד שצריך לתקן: לא היתה הפרדה בין הוט ל-הוט-נט, מה שיצר יתרון לא הוגן ל-הוט.

סגור לתגובות.