ארכיון חודשי: נובמבר 2011

הצלחה ללינוקס ומיקרוסופט מחייכת, ושאלה פרסומית

פורסם בתאריך על ידי

אחת הפנטזיות שיש לחובבי לינוקס רבים היא הפנטזיה שכולם (או כמעט כולם) ירדו מהשימוש ב-Windows ויעברו להשתמש בלינוקס. בתקופת הבועה הפרועה (שנות ה-2000, זוכרים?) קמו להן מספר חברות כדי להגשים את החלום הזה. חברת Eazel קמה כדי לתת ללינוקס מראה קצת יותר ידידותי והם יצרו את המנהל קבצים Nautilus, מה שקיים עד היום ב-GNOME. חברת Ximian הוציאה מספר מוצרים כמו Red Carpet שנתן למשתמשי הלינוקס דרך קלה יותר להתקין אפליקציות מבלי להסתבך בתלויות של RPM, הם גם הוציאו את תוכנת הדואר הידועה Evolution שמתחרה ב-Outlook, והיו עוד חברות שיצרו תוכנות Desktop ללינוקס.

ולשווא. כל אותן חברות קרסו, ה"מאבק" בין KDE ל-GNOME לא הביא שמחה לאף חברת תוכנה רצינית (אבל סיפק המון ויכוחים לחובבי לינוקס ובמיוחד לחובבי ה-Free Software שלא היו מוכנים לקבל רשיון כמו QPL של Trolltech ובראשם ריצ'רד סטולמן), וגם חברות שהחלו לשווק מחשבים נייחים וניידים עם Linux ירדו מזה לאחר מכירות כושלות.

בקיצור, Linux על דסקטופ נשאר פנטזיה עד לאחרונה, כאשר Canonical קמה, לקחה הפצת Debian והוסיפה שיפורים רבים ל-GUI (בברירת המחדל GNOME אך יש גם גרסאות KDE ועוד), ודבר זה עודד ומעודד עד היום משתמשים רבים לנסות ולהשתמש בלינוקס, אבל עדיין, הרוב המוחלט נשאר עם Windows, כאשר חלק עברו ל-מק.

ואז הגיעה גוגל, שרכשה את אנדרואיד ומ-2007 היא מוציאה את גרסאות האנדרואיד ויצרני טלפונים רבים משתמשים בה כדי למכור מכשירים מבוססים עליה. המספרים האחרונים מראים שאנדרואיד היא מערכת ההפעלה הדומיננטית (מבחינה עולמית, לא רק בארה"ב) בשוק.

בעברית פשוטה: פתאום לינוקס נמצא אצל המון המון אנשים מבלי שהם ישימו לב לכך. כל אלו עם הגלקסי וגלקסי 2, ה-LG, HTC, מוטורולה ועוד – כל מכשיר מריץ את אותו לינוקס שרץ על שרתים ודסקטופים. יש כמובן שוני מהותי מבחינה גרפית ואפליקציות, כי גוגל השכילו להבין שמהמאבק בין KDE ל-GNOME עם X11 ההיסטורי לא יצא מאומה, אז הם לקחו את הליבה ועוד ספריות ובנו ממשק גרפי חדש שהשתנה במשך הגרסאות והוסיפו דברים רבים, אבל מתחת לכל זה עדיין פועלת ליבת לינוקס 2.6, הצליל עובר דרך ALSA, הבלוטות' עובד עם bluez, המודולים עדיין עובדים באותה דרך, וספריות רבות שרצות על Ubuntu או על כל לינוקס אחר נמצאות באנדרואיד.

לינוקס השיג דומיננטיות בשוק, בגלל גוגל. סיבה מצויינת לחייך, לא?

לא בדיוק.

אם יש לך גלקסי S2 או אם תקנה מכשיר אנדרואיד כלשהו עם שרותי גוגל מוטמעים בתוכו כולל ה-Market, בין אם זה טלפון או טאבלט, אתה מבזבז בסביבות ה-15 דולר למטרה שלא כל כך תאהב….

מיקרוסופט.

למיקרוסופט יש שק פטנטים ענקי, והמחלקה המשפטית שם הגיעו למסקנה פשוטה ודי נכונה: מדוע לריב עם קהילת הקוד הפתוח על פטנטים ולגרור אותם לתביעות? הרי בסופו של דבר, לא יצא למיקרוסופט מזה סנט שחוק, וגם זה יראה רע בציבור.

במקום זה מיקרוסופט עשו משהו פשוט: פנו ל-HTC ול-ASUS ולסמסונג (עם השאר הם בדיונים ו-ומו"מ או בתביעות, כמו מול מוטורולה ו-B&N) והציעו להם: תנו לנו סכום (בד"כ זה בסביבות ה-5-13 דולר) פר מכשיר שאתם מייצרים, קבלו מאיתנו רשיון לפטנטים. לא תתנו? נלך לתביעות משפטיות ארוכות, כל צד יתבע את הצורה לשנה, נערב את ארגון הסחר העולמי ובקיצור תהיה אחלה פרנסה למחלקות המשפטיות, אך הפסדים ליצרן. היצרנים (שוב, למעט אותם אלו שציינתי בסוגריים בתחילת פיסקה זו) החליטו לא לריב עם מיקרוסופט והם סיכמו עם מיקרוסופט שהיא אכן תקבל את הכסף שהיא ביקשה כל רבעון או תקופה אחרת שמסוכמת, כלומר מיקרוסופט לא רק מתחרה באנדרואיד, הם גם מקבלת מכל מכירה סכום נאה בהחלט מבלי שהיא תרמה ולו תרומה קטנה אחת לאנדרואיד או לייצור המכשירים.

אז מיקרוסופט מחייכת. הטלפונים המבוססים על המערכת שלה בקושי נמכרים בשוק, אבל כשאתם רוכשים מכשירים חדשים, חלק מהכסף שלכם עובר לידיים של מיקרוסופט. בעבר היתה מחאה של אנשי לינוקס מדוע הם צריכים לשלם את ה-Microsoft Tax, אותה חובה לשלם כחלק מהמחשב את מערכת Windows, רק שהפעם אין למי למחות. שום חברה שפויה לא תסכים לשרוף מאות מיליוני דולרים על משפט שסביר להניח שהיא תפסיד בו.

ונעבור ל"שאלה פרסומית": הבוקר הכרזתי בבלוג העסקי על חבילות אחסון משותף, שכוללת טוויסט קטן (המכונות לא נחנקות בגלל לקוחות חוגגים, בניגוד לספקים מתחרים בארץ וברוב הספקים בעולם) ומגוון דברים שקיימים בחלקם אצל ספקים מתחרים וחלקם פשוט לא ניתנים אצל ספקים בארץ (כמו SSH). המחיר מאוד קרוב למחירים בארה"ב (הבדל של בערך 4 דולר בחבילה הקטנה, אבל השינויים שיש בחבילות שאני מציע מפצות על כך בקלות). אתם יכולים לקרוא על כך בלינק הנ"ל.

השאלה שלי פשוטה: אני מייעד את החבילות האלו לא לאלו של "אני רוצה לקנות דומיין, תקים לי בלוג ואני רוצה שיהיה מישהו זמין טלפונית 24/7". אלו מוזמנים לקפוץ ל-SPD ולרכוש מהם חבילה. החבילות שבניתי מיועדות לבוני אתרים, מתכנתים, אנשי IT וכו'. מכיוון שאני מייעד את החבילות למתכנתים, האם לדעתכם כדאי להוסיף לחבילות דברים כמו Ruby on Rails האחרון, האם כדאי לשים Perl 6 (שעדיין בפיתוח)? אלו עוד דברים כדאי להוסיף לחבילות שיקלו עליכם (אם אתם לוקחים חבילה) את החיים? חשבתי להוסיף תמיכה ל-JAVA אבל JAVA אוהב המון המון זכרון, וזה לא ילך טוב בסביבת אחסון משותף, אז זה ירד מהפרק. בקיצור: הערות והארות יתקבלו בברכה.

סקירה: גוגל מיוזיק

פורסם בתאריך על ידי

בשנים האחרונות ישנם מספר שיטות לרכוש ולהשתמש במוסיקה דיגיטלית בצורה חוקית. אפשר לדוגמא לרכוש את המוסיקה דרך אמזון או אפל (ובמקרה של אפל תוכל להשתמש במוסיקה שהורדת במכשירים אחרים, דבר שלקח זמן רב עד שאפל ירדה מהעץ של DRM) או במספר חנויות דיגיטליות אחרות. אפשרות אחרת היתה של מנוי, אתה משלם X דולרים בחודש ואתה צורך את המוסיקה בהזרמה (Streaming). חלק מהשרותים נתנו לך או להזרים את המוסיקה או להוריד אותה למכשיר שלך (עם DRM) ולהשתמש במוסיקה כל עוד אתה משלם. הפסקת לשלם? כל הקבצים לא שווים מאומה ולא תוכל להשתמש בהם.

בשנה האחרונה נכנס יותר ויותר עניין ה"ענן". השירים מאוכסנים ב"ענן" כלשהו, היכן-שהוא, ואתה עם תוכנה יעודית (במקרה של אפל) או דרך תוכנה ו/או דפדפן (במקרה של אמזון) יכול לקבל את השירים שלך בהזרמה. אמזון נותנים לך מקום של 5 ג'יגה של אחסון חינם בענן והשאר בתשלום, למעט אם אתה רוכש את המוסיקה דרך אמזון ואז היא מתווספת ללא תשלום נוסף. אפל בקטע הזה פשוטים: כל שיר שרכשת מאיתנו יושב בענן ותוכל להקשיב לו בזרימה מתוך המק/אייטיונס/אייפד/אייפון. אצל אפל אין אפשרות להעלות שירים שהורדת/רכשת ממקור אחר (תיכף ארחיב על כך).

אמזון עשתה משהו מאוד מעניין עם כל עניין האחסון בענן: הם פתחו את השרות מבלי לסכם לגבי רשיונות עם חברות המוסיקה. הם פשוט פרסמו שהם מתחילים בשרות וכל אחד יכול להצטרף, 5 ג'יגה ראשונים און-דה-האוס. גוגל לקחו את השיטה של אמזון, אימצו אותה והגדילו אותה אך תחת מעגל "בטא": מי שיש לו הזמנה יכול להיכנס, להעלות עד 20,000 שירים והאחסון שלהם בחינם.

וכאן גוגל ביצעו משהו מאוד יפה: אתה מעלה את השירים ואתה יכול להאזין להם מכל דפדפן סטנדרטי, מכל מכשיר שיש לו דפדפן, מאנדרואיד או אייפון/אייפוד/אייפד או בלאקברי. פשוט כנס לאתר music.google.com, בחר מה אתה מעוניין והאזן.

בשבוע האחרון גוגל פתחו רשמית את חנות המוסיקה שלהם. מתוך 4 חברות המוסיקה הגדולות, 3 חתמו (וורנר לא חתמו, אני מאמין שזה לא שאלה של אם יחתמו בקרוב, אלא מתי, וברגע שהחנות תתפוס תאוצה, הם יחתמו, זה קרה בעבר עם iTunes של אפל). המחירים די סטנדרטיים, מ-99 סנט עד $1.20 לשיר ברוב המקרים, אבל גוגל הוסיפו כמה דברים בהחלט מעניינים וטובים:

  • למוסיקה שלך אתה יכול לגשת מכל העולם. חלק מהכתבות בעיתונות ברשת חשבו שזה פאק של גוגל שניתן לעקוף בקלות, אבל זה היה כך מההתחלה. מה שהעלית, תוכל להקשיב לו מכל מכשיר שיש לך.
  • אתה יכול לשתף שירים עם חברים שלך. אם הם בארה"ב הם יכולים להקשיב לכל השיר. אם הם מחוץ לארה"ב אז הם יכולים להקשיב ל-90 שניות מהשיר. אני מאמין שההגבלה הזו מגיעה בגלל חברות התקליטים וההסכמים שיש להם עם כל מיני חברות מוסיקה אחרות.
  • גוגל "עוצמת עין" לגבי המקור של המוסיקה שאתה מעלה. הורדת בטורנטים מאות אלבומים ואתה מעלה אותם? לא מזיז לגוגל. התוכנה שלהם תעלה אותם ותסדר אותם בצורה מעולה בלי לשאול יותר מדי שאלות או חסימות.
  • מלחינים, זמרים עצמאיים וכל מי שיוצר מוסיקה יכול לפתוח דף משלו (תמורת $25 דולר דמי רישום), להעלות את המוסיקה שלו ולמכור אותה לפי ראות עיניו. גוגל נותנת לאמן 70% מהרווחים ושומרת 30% לעצמה, כך שהאמן יכול לתמחר את זה כרצונו.
  • יש לא מעט אמנים ישראליים שגם מופיעים בגוגל מיוזיק וניתן לרכוש את המוסיקה שלהם.
  • יש הרבה מאוד שירים שלאחר רישום עם כרטיס (על הרכישה – בהמשך) ניתן להוריד בחינם, ולא רק שירים באיכות זבל. השירים החינמיים מתעדכנים יומית.

יש גם מספר חסרונות:

  • הרכישה עצמה היא רק לתושבי ארה"ב (ניתן לעקוף זאת ע"י שימוש ב-VPN.. הממ, אני מוכר שרות כזה). כל מה שצריך הוא כרטיס אשראי בן 16 ספרות (ויזה, ישראכרט בינלאומי וכל כרטיס אחר, כולל כרטיסים נטענים. שימו לב: בזמן ההרשמה על מנת לוודא שהכרטיס תקין, גוגל תחייב אתכם ב-80 סנט שלא חוזרים אליכם).
  • התשתית של גוגל לסטרימינג של אודיו לא מספיק חזקה עדיין: מנסיוני אני עדיין מקבל "הפסקות" באמצע ניגוני שירים. גוגל צריכה להעביר את השרות ל-CDN שלה שמשמש גם את יו-טיוב.
  • הנגן עצמו יותר מדי בסיסי: אין אפשרות לנגן Gapless (ללא הפסקה בין שירים)
  • אין אפשרות לייצר Playlist ולייצא אותו לחברים החוצה.
  • משהו שחסר לי: יש להם אחלה Clients לכל מערכות ההפעלה הפופולריות (כולל לינוקס), אבל אין גירסה של Command Line, דבר מעצבן אם רוצים להעלות שירים מהשרת לינוקס הביתי שאין לו גרפיקה כלל.

אני מאוד אוהב את השרות החדש של גוגל ואני משתמש בו (קצת מעצבן ההפסקות שיש בניגון!), ואני מאוד אוהב איך גוגל לקחו את הרעיון של ההעלאת מוסיקה והפכו אותו ליתרון מול חברות המוסיקה (אתה מעלה דברים שלא רכשת אבל אתה יכול גם לשתף את השירים עם חברים לניגון חד פעמי, ואולי החבר ירכוש את השיר… לא חושב שזה יעבוד בישראל, סביר להניח שכאן זה יגרום למייל להישלח אליך מאותו חבר עם "שלח לי את ה-MP3")

עכשיו נשאלת השאלה לנציגי גוגל בישראל: יש מצב שאולי תצליחו לעשות מה שאפל לא הצליחו לעשות ולהקים כאן שלוחה של Google Music שתתן לרכוש את כל המוסיקה בארץ בלי כל מיני DRM והגבלות מפגרות אחרות?

כמה מילים על "בצלאל" ופרשת ה-מקבוק פרו

פורסם בתאריך על ידי

כבר שבועיים רצה לה פרשת ביה"ס לעיצוב "בצלאל" והכפייה על תלמידי עיצוב לרכוש מקבוק-פרו יקר (9000 ש"ח). לפני מס' ימים עידו קינן כתב על כך מאמר מורחב ב-YNET.

לי אישית אין שום קשר ל"בצלאל", iDigital או אחד מהגורמים מהנוספים בכל הפרשה, אבל רציתי לאמר כמה מילים מבחינה טכנית.

ראשית, מבחינת המאמר עצמו, שוב רואים בתגובות ובטוקבקים במאמר עצמו, בפייסבוק ובמקומות אחרים את "מאמיני המק" בשיא התלהבותם ובשטויות שהם כותבים. כשמכניסים לנושאים שונים רגשות ואמונה, תמיד יהיו Fan boys / טרולים שישמחו ללכלך על צד מסויים ולהתלהב מהמוצר/חברה שבה הם מאמינים, בין אם זה אפל ומוצריה, אנדרואיד או כל דבר אחר.

כפי שציינתי, אני מדבר מבחינה טכנית, וכשמסתכלים על המק-בוק פרו שחייבו את התלמידים לרכוש, מדובר בשוד. הסטודנט בעצם רוכש מחשב מעוצב ותו לא, ובעברית: אתה רוכש מרצדס עם מנוע כמו שיש למיצובישי. המחשב עצמו פנימית דומה בדיוק למתחרים שלו, רק שאצל המתחרים אתה מקבל את אותו מפרט במחצית המחיר.

כמובן שהפנאטים יאמרו שכאן לא מסתיימת הרכישה. אתה צריך אנטי וירוס ואנטי ספאם, וגיבויים וכו', אבל בסופו של דבר אתה צריך את הדברים האלו גם למק. כמובן שלמק אין הרבה וירוסים כמו ל-PC עם Windows, אבל יש בהחלק למק וירוסים. גיבוי ואנטי ספאם צריך בדיוק אותו דבר.

צריך לזכור שאפל נוהגת במדיניות שונה לחלוטין מכל המתחרים, מדיניות ההתנשאות מעל אחרים, דבר שהקנה לה לא מעט שונאים. כך לדוגמא אפל יכולה לבטל לך את האחריות אם אתה מעשן ליד המחשב. חושבים שאני צוחק? הנה הוכחה. המתחרים לא היו מעלים על דעתם לבטל אחריות בגלל שהלקוח עישן ליד המחשב, אבל אפל אוהבת לדפוק את הצרכנים הנאמנים לה, וזה לא עניין של דעה, מדובר בעובדות.

דוגמאות? בשמחה: אפל לא אוהבת שנוגעים במחשב מבפנים. אתה יכול במקבוק פרו להרחיב זכרון, אך בדגמים אחרים לא רק שאתה לא יכול להרחיב זכרון (כי זה יסיים מיידית את האחריות על המחשב) אלא שאסור לך גם לשדרג את ה-SSD למשהו אחר של המתחרים במחשבים כמו ה-AIR. במקרים אחרים כמו ב-iMac החדשים, אפל פשוט חוסמת לך את האפשרות להחליף דיסק קשיח בכך שהם משתמשים בכל מיני טריקים כדי שאם תחליף דיסק קשיח, המערכת פשוט לא תפעל ואתה תשמע רעשים חזקים מהמחשב, כלומר אם תרצה לרכוש דיסק קשיח יותר גדול, תצטרך לרכוש אך ורק את מה שאפל מוכרים ורק טכנאי ומעבדה של אפל מורשים לעשות זאת (בתשלום כמובן ולא רק על הדיסק, שדרוג אינו כלול באחריות).

אם נסתכל במתחרים, כמו לנובו לדוגמא, שם הגישה הפוכה לחלוטין: לנובו, לדוגמא, נותנת לצרכן את כל המפרט כיצד לתחזק את המחשב ואיך להחליף כל חלק. מהזכרון והדיסק, ועד המקלדת, מסך, מאווררים, מעבד ואפילו לוח אם. (קחו דוגמא ל-G570), כך שאתה יכול לרכוש לך מחשב בחו"ל, להזמין מלנובו (או בארץ: IBM) את דגם המקלדת העברית עבור המחשב שלך ותוכל להתקין אותה בביתך בזמנך החופשי מבלי שהאחריות שלך תפוג. העיצוב של המחשב משעמם לחלוטין, אבל הכל פתוח.

כשמכריחים מגמה מסויימת לרכוש מחשבי מק כי "כולם בתעשיה משתמשים במק", אז משתמשים בטיעון שחוק לעייפה שאין בו הגיון אמיתי. אדובי תומכת ומוציאה תוכנות שיודעות לנצל את ה-PC תחת Windows 7 בדיוק כמו שהיא תומכת ומוציאה תוכנות למק. קיצורי המקשים הם אותו דבר (למעט שינוי במובן של ALT מול המקבילה במק). מי שמחפש לתמוך רק במק בכיתה, מחפש לעשות לעצמו חיים קלים על גבם של התלמידים, ולעניות דעתי – לא מגיע לו פרס על כך, אלא גינוי. האם כל כך קשה לתמוך ב-PC? לא חסרים כיום תומכים בשכר זול (אפשר היה לארגן 2-3 תומכים במשרה חלקית תמורת ניכוי שכר לימוד לדוגמא), ולכן התירוצים שנשמעים מכיוון "בצלאל" נשמעים קלושים.

מוסדות אקדמאיים רבים, בכל העולם, נוקטים גישה פרגמטית וניטרלית ונותנים לסטודנט להחליט מה הוא רוצה לרכוש, בין אם זה PC או מק, ולא חשוב מה הוא רוכש, הוא יקבל תמיכה וסיוע. חבל שב"בצלאל" החליטו לנקוט גישה חד-צדדית שלא מאפשרת לסטודנטים חסרי יכולת כספית (או כאלו שמעדיפים מחשבים שאינם מתוצרת אפל) לקבל שרות ולימודים בצורה שווה לכל.

LinGnu נסגר

פורסם בתאריך על ידי

שחר שמש, בחור נחמד ומאוד מקצועי הודיע היום בבלוג שלו שהוא סוגר את חברת היעוץ שלו והוא מפסיק להיות פרילנסר וחוזר להיות שכיר, כי פיננסית זה לא משתלם לו. אני מבין אותו וכמובן מאחל לו הצלחה בהמשך דרכו.

התגובות ברשימת התפוצה Linux-IL (רשימת התפוצה של אנשי לינוקס בארץ) היו סימפטיות: איחולים להצלחה ו… האשמה של מצב השוק בארץ. המצב קשה, יש חאפרים, מיתון וכו’ וכו’..

אני בהחלט יכול להבין את החברים לגבי המצב, אבל המצב בשטח הוא שצריך אנשי לינוקס וצריך לשכנע את הלקוחות במשהו אחד: אתה (הפרילנסר) נותן פתרון לבעיות. Apache מת כל 10 שניות? oom-killer קופץ לבקר בשרתים שלך כל 20 דקות? כרטיסי הרשת שלך משחקים פינג פונג עם השמות eth0, eth1 ודופקים לך טבלאות ניתוב? הלקוח צריך לחשוב עליך. אתה המשיח, אתה המושיע, אתה הקוסם, אתה מלחשש ומהפנט את השרת דרך SSH או חיבור סריאלי או KVM והוקוס פוקוס – הכל תקין!

ואיך עושים את זה? תכירו מושג: שיוך.

כעת אני רוצה לכתוב קצת על העסק שלי: כשהקמתי אותו, כולם נתנו לי סיכוי של פחות מ-50% שהוא יחזיק שנה שלמה. מה שאף אחד לא ידע, זה שבעבר אני נתתי שרותי סיסטם למשרדי פרסום שונים, ובזמן שהקופירייטרים, פלאנרים, תקציבאים ושאר אנשי הפרסום היו בישיבות ומעלים רעיונות עבור הלקוחות שלהם, אני הייתי בחדר סולל כבלי תקשורת, מתקן מכונות, ושותק. העבודה עצמה היתה קלי קלות, אבל אני הייתי מקשיב ולומד תוך כדי עבודה – על פרסום, רושם לי הערות באיזה קובץ ובערב הייתי קורא על כך באינטרנט.

כשפתחתי את העסק של השרתים, התחלתי ליישם את הדברים. המטרה שלי היתה אחת: להחדיר לאנשים “עם פטיש לראש” ש-“חץ ביז” = שרתים. שרת לאחסון אתרים? VPS? שרת יעודי? לא חשוב מה, תבוא. תזכור אסוציאטיבית – אם אתה מחפש שרת ולא חשוב איזה – “חץ ביז” הוא ה”מושיע” שלך. רוצה הצעות? תלחץ כאן. רוצה לקרוא על וירטואליזציה ומה קורה בתחום אחסון שרתים וכו’? תלחץ כאן. כשתגיע ותרצה משהו, תוך זמן קצר “יזנק” עליך נציג של העסק וישאל אותך לרצונך וינסה לסייע לך. למה? כדי שתזכור מכל הסבב שאתה מחפש משהו, שב”חץ ביז” מישהו ענה וניסה לעזור לך, לא רק לדחוף לך מוצר.

זו היתה המטרה שלי, ופרסמתי את העסק שלי ושרותיי תחת כל עץ רענן. פורומים, קומונות, בלוגים, אתרים אחרים – בכולם פרסמתי, אבל הפרסום לא היה פרסום ישיר של “כולם קקות, בואו אליי!”, אלא פרסום “אגבי” – כלומר הפרסום עצמו היה בחתימה, לא בתגובה עצמה (במקרה של פורומים ובלוגים לדוגמא).

זה אצלי.

מה איתך?

יש אנשים כמו דורון אופק ידידי, שהיה מלמד לינוקס בסיוון ובמקומות אחרים ותוך כדי הלימודים הגיעו לו הצעות שונות מחברות שונות, ודורון בנה אמינות והכרה שחוזרת אליו בצורה של עבודות ופרוייקטים ויש לי רק איחולי הצלחה לבחור. גם מיקי ברזילי פירסם את העסק שלו והכיר לקוחות וקיבל עבודות וגם לו אני מאחל הצלחה, אבל שניהם יודעים גם להעביר הלאה עבודות לאחרים אם הם עסוקים או לא יכולים או שהם חושבים שעבודה כזו או אחרת תתאים לאחר. קשה לי לאמר את הדברים על פרילאנסרים רבים אחרים.

יש לך עסק של יעוץ/תמיכה/סיסטם בלינוקס? פרסם אותו! אני רוצה לשמוע עליו ואחרים צריכים לשמוע עליו כדי שבעת צרה הם יזכרו אותך ויתנו לך את חוזה התמיכה. עבודה לא מגיעה מהשמיים, היא מגיעה בעקבות עבודת יחצנות שאתה עושה לעסק שלך! אם אני לא שומע עליו ואף אחד אחר לא שומע עליו – אתה תסגור את העסק ותפסיד. אם אחרים ישמעו עליו, אתה תקבל הצעות ותוכל להחליט אם לקחת או לא ואם לא – למי למסור את זה.

כולם מאשימים את ה”חאפרים” בכך שהם גובים מחירי רצפה ולוקחים לאחרים את השוק. חוץ מהעובדה שכולנו התחלנו ממחירי רצפה (תיזכרו במשכורות הראשונות שלכם), אנחנו צריכים לזכור שהמחיר הוא רק חלק מהמשוואה. לקוח יסכים לשלם 200 שקל במקום 150 אם תתן לו ערך מוסף: רוגע – אתה שולט על הכל והכל תחת שליטה. זמינות – אתה זמין ולא צריך 20 טלפונים כדי שתואיל לענות לו. ראש גדול, יוזמה, הבנה מהירה – כל אלו הם דברים שאם הלקוח מוצא אותם בך אתה תקבל את המחיר שלך, גם אם הוא 200 או 250 שקל. אני מכיר גם מקרים הפוכים: הפרילנסר זול, אבל גאד כמה שהוא זיין שכל! אז ישלמו לו והעיקר – לעולם לא יקחו אותו שוב. הכל, רק לא אותו!

אז חברים יקרים, תמיד אפשר לחזור להיות שכיר ומי שלא מתאים לו להתמודד ולשווק את עצמו ולנהל את עצמו. אבל אם מישהו רוצה להרוויח יותר, ולגדול – הגיע הזמן להיות רציניים ולשווק את עצמך יותר!

פרשת קצב והכסף שלך

פורסם בתאריך על ידי

היום הודיע בית המשפט העליון שהוא דוחה את הערר שהגישו פרקליטי קצב והרשיע אותו באונס וגזר עליו ללכת לכלא לתקופה שפסק בית המשפט מתחתיו – 7 שנים.

בדיוק אני קורא ב-YNET שקרובי קצב וקצב עצמו "שוקלים" לערער שוב כי הם אההמ.. לא הובנו כראוי ובית המשפט העליון הנכבד לא נתן מחשבה מספקת לגבי מספר נקודות. נו באמת, הבנאדם הולך להיזרק לכלא, הוא לא יערער? בוודאי שיערער. אחרי הכל, אם הוא יערער אז הוא יבקש עוד קצת זמן בחוץ, כמו שהוא ביקש דחיה בפעם שעברה בשביל … "מילוי מצברים" ועוד סיבות יצירתיות כאלו ואחרות.

אין לי ספק שנאשמים אחרים מקנאים בקצב שמצליח למצוא (לא הוא, פרקליטיו) כל חור כדי להישאר מחוץ לכלא והעיקר לא להיכנס לכלא. זה כל נאשם אחר היה עושה.. אילו היה לו את המזומנים לכך..

וזו הנקודה שמציקה לי: מדינת ישראל מממנת את כל המשפט הזה מ-3 הצדדים: גם מצד הפרקליטות התובעת, גם מהצד השיפוטי, וגם את הנתבעים, כולם, עד הגרוש האחרון.

והעסק הזה לא זול. מדובר פה בשורה הראשונה של עורכי דין ובמליוני שקלים! אדם מהשורה אם חס ושלום היה נשפט על מעשים פליליים חמורים כמו שאדון קצב עשה, היה צריך למשכן את ביתו, ריכבו ועוד להשיג סכומים נוספים כדי לממן אחד מאותם עורכי דין שמייצגים את קצב לתקופה ארוכה שכזו (משפט, מספר ערעורים וכו). קצב פשוט מנצל את הנדיבות של המדינה עד הסוף ועוד קצת (הרבה). אדם אחר (שאינו נשיא ואינו נושא תפקיד בכיר בשרות המדינה) היה ממזמן בכלא ולא היה יכול מבחינה פיננסית לשכור עו"ד לעבור עוד סיבוב ערר.

לעניות דעתי, צריך לשים לדברים האלו סוף וכמה שיותר מהר! אם מישהו פשע במסגרת עבודתו כעובד מדינה והעבירה המדוברת קשורה לעבודתו, אז מגיע לו שהמדינה תממן את הגנתו, אבל אם הוא נמצא אשם, צריך שיהיה חוק שאותו מניאק יחזיר את כספי ההגנה למדינה. מספיק אנשים מש"ס הגיעו לבתי כלא והמדינה ממנה גם להם את השורה הראשונה של עורכי דין ואנחנו האזרחים שילמנו מכספנו את ההגנה וגם את סכומי הגניבה/שוחד של אותם פוליטיקאים נבלות.

די להפקרות!

מחפש מהנדס-חומרה

פורסם בתאריך על ידי

לעבדכם הנאמן רצים כל מיני רעיונות בראש בקשר לוירטואליזציה ככלל. מטבע הדברים, אינני יכול לפרסם את הרעיונות, אבל נאמר בכלליות: הגיע הזמן שוירטואליזציה תתפוס כיוון נוסף ושונה מהותית ממה שה"חשודים העיקריים" מציעים.

יש לי הבנה די עמוקה בחומרה אבל אני מחפש מהנדס חומרה שתכנן בעבר כרטיס PCI (על גרסאותיו השונות) לשם יעוץ לשעה שעתיים לשיחה כללית, בתשלום כמובן. (הבחור יצטרך לחתום על NDA)

הדברים שאני מחפש מאותו מהנדס:

  • הבנה עמוקה בחומרה של שרתים, החל מ-IRQ ו-DMA, זכרון ועד הבנה מפורטת ב-Interconnect בין מעבדי Xeon.
  • הבנה עמוקה ב-BIOS על חלקיו השונים
  • הבנה ב-ROM (לא רק ב-BIOS)
  • הכרות כללית עם CoreBoot
  • הכרות רצינית עם מעבדים כמו Xeon או Opteron (גירסת שרתים)
  • הכרות כללית עם מעבד ARM Cortex-A9
  • הכרות כללית עם Infiniband – FDR 4X ומעלה

בקיצור – בחור פטיש שפיץ 🙂

אם אתם מכירים מישהו כזה, אשמח אם תוכלו להפנות אותו לעבדכם הנאמן במייל [email protected] או לטלפון 054-5297156

אורנג': פיטורים כמו באמריקה

פורסם בתאריך על ידי

הבוקר התבשרנו שאורנג' הולכים לבעוט ב-500 עובדים החוצה. הסיבה? משרד התקשורת "חתך" את דמי הקישוריות וקנסות יציאה, מה שאומר שהמשקיעים והחברה תרוויח קצת פחות.

מרוויחים קצת פחות? אוקיי, הבה "נתייעל". איך "נתייעל"? נפטר עובדים, נסגור משמרות.

מי ידפק מה"התייעלות" הזו? כמובן – הצרכנים, הלקוחות של אותה חברה. הרי העובדים לא יעבדו בקצב כפול אלא במחצית המהירות: אתה לא תמתין 5 דקות עד שנציג כלשהו יענה לך, אלא 10 דקות.

אני מתעב את צביעות חברות הסלולר (כולל אורנג'): הרי הם ידעו שמחירי הקישוריות המופקעים ודמי היציאה (המופקעים בטירוף, אפילו בהשוואה לכל מדינה אחרת) הם דבר שישתנה. כל שר רוצה שעל שמו תיחתם התקדמות כלשהי, כי זה טוב ל"רזומה" הפוליטי שלו, אז אי אפשר לתכנן רווחים מאסיביים שיהיו עד אין-סוף מהקנסות והמחירים האלו, אבל כרגיל, חברות הסלולר היו עסוקות בלהרוויח ולעשוק עוד ועוד את הלקוחות מכל זווית אפשרית (נכון שאתה חייב איזה fun-tone מעצבן שהחברים שלך ישמעו עד שאתה עושה? חודשיים חינם ולאחר חודשיים נמצא כבר מחיר קורע-כיס מבלי להודיעך שאנו מחייבים אותך, רק אם תסתכל בזכוכית מגדלת בחשבון החודשי שלך תמצא את זה).

אז משרד התקשורת מחליט לעשות את הצעד הנכון ולהוריד מחירים ואורנג' (ואחרים כמובן) מה עושים? לפטר! לזרוק את הסטודנטים שצריכים כל שקל דרך החלון החוצה (בשיטה האמריקאית כמובן. מודיעים לך עכשיו, נועלים לך את החשבון בשרת, לוקחים לך תג וכרטיסי כניסה, קח את החפצים והחוצה מיד!) במקום להרוויח קצת פחות בשורה התחתונה.

ככלל, כל הקיצוצים של משרד התקשורת הם דבר מעולה לאילן בן-דב, מנכ"ל אורנג' – מעכשיו אפשר להתלונן בפני משקיעים שמשרד התקשורת קיצץ בדמי קישוריות ודמי יציאה, אז משקיעים יקרים, יש לי מכונת גילוח שיער מעולה – הבה נקצץ גם לכם! לקצץ במשכורות בכירים וקצת פחות רווח שערורייתי לחברות? מה פתאום! כולם ידפקו, אבל לא שורת הרווח ברבעון!

לאט אך בביטחה מצליחות חברות הסלולר להגיע למצב של שנאה מצד הלקוחות – כמו הבנקים. התחרות האמיתית לחברות הסלולר מתחילה בימים אלו עם הצעות כמו של רמי לוי, פרי טלקום ועוד, עם מחירים נוחים ויותר תחרותיים ממה שהגדולות מציעות היום. זה הולך להיות מעניין לראות את ההתמודדות.

עצה לסטארטאפים: פוקוס, ו"קול אחד"

פורסם בתאריך על ידי

במסגרת העסק שלי ומכיוון שעבדכם הנאמן קצת מוכר בתחום הטכנולוגיה בארץ, יוצא לי להיחשף פה ושם לכל מיני מוצרים שחברות סטארט-אפ מפתחות. פה שרות, שם מוצר וובי וכו' וכו'. המטרה של אותם סטארט-אפים באותה חשיפה מדודה היא פשוטה: הם בונים משהו  שיכול להתאים לשווקים מסויימים וחלק מהשווקים זה גם שוק אירוח אתרים/שרתים, ואם אפשר לעשות ביזנס, מה רע?

אחד הסטראטאפים ששוחחתי איתם לאחרונה מפתח מוצר שאמנם אינני יכול לדבר עליו בהרחבה (חתמתי NDA) אבל נאמר שמוצר כזה יכול להסיר דאגה מלקוחות עם VPS שחוששים שהחבילה שלהם תקרוס טוטאלית. נפגשתי עם מספר חבר'ה מאותו הסטארט-אפ ועל המחשב הנייד של אחד מהם המוצר נראה רץ ומבטיח. שתי השותפים העיקריים בסטארט-אפ שוחחו איתי והגענו להסכמות בעל פה על שיתוף פעולה פוטנציאלי פורה בו אני אתן את האופציה ללקוחות לרכוש את המוצר שלהם כתוסף, והם יוכלו להשתמש בשם העסק שלי כ"לקוח משתמש". הרווחים ממכירה ילכו חלק אליהם וחלק לעסק שלי.

סיכמנו שאני אקבל גירסת נסיון כדי להריץ אותה על חלק מהשרתים של העסק כדי לבדוק כמה התוכנה יציבה וכמה היא מקיימת את ההבטחה לעשות את מה שהיא אמורה לעשות. החבר'ה אמרו שהמוצר עדיין עם באגים ויקח שבוע-שבועיים עד שיהיה להם משהו מוכן לתת לי לנסות (דגש על: לנסות).

עברו שבועיים, חודש, חודש וחצי – ולא שמעתי מאומה מאותו סטארט-אפ. כבר שכחתי מכל העניין עד שלקוח פוטנציאלי הרים טלפון לפני מס' ימים ורצה מספר מכונות וירטואליות ולהיות ב"ראש שקט" שהכל יעבוד, ואז נזכרתי באותו סטארט-אפ.

חייגתי לחבר'ה. אמרו שיחזרו אליי "תוך כמה דקות". הדקות הפכו ליומיים.

אחרי יומיים קיבלתי טלפון מאחד השותפים (יש 2 שותפים שעובדים "שווה בשווה") ובפיו דרישה פשוטה: רוצה עותק? בשמחה. תביא $4000.

ניסיתי להסביר לשותף הנ"ל שאני מדבר על גירסת Trial. אני רק רוצה לנסות את המוצר כי אני לא מוכן למכור ללקוחות של העסק שלי חתול בשק, אבל הוא בשלו. או $4000 או כלום. ניסיתי לשוחח עם השותף השני שבכלל לא מסכים עם השותף הדורש כספים, בסופו של דבר הם התחילו לריב בטלפון, בשיחת קונפרנס. זה רעיון "מעולה" לריב מול הלקוח, לא?

כמו שאמרתי, אני חתמתי NDA ואני לא אפרסם את שם הסטארט-אפ, אבל הם הצליחו להשיג משקיעים מאוד ידועים בתחום ההיי-טק ששפכו שם כמה מיליוני דולרים. אני תוהה מדוע אותם VC לא בדקו עם מי יש להם עסק, כי התנהגות כזו אסור שתהיה בעסק. עסק צריך לשדר ב"קול אחד", עסק צריך לדעת לתת גרסאות נסיון בחינם כדי לתת ללקוח לבדוק את המוצר לפני שהוא מחליט לרכוש. תסתכלו על חברות כמו VMWare, Citrix, Red Hat, Microsoft, ורבות אחרות שיודעות את זה ועושות את זה.

אותו סטארט-אפ הפסיד אותי כלקוח, ואינני יודע כמה לקוחות אחרים הם יפסידו בגלל ההתנהגות התמוהה הזו, אבל בהחלט יהיה מעניין לשמוע איזה תירוצים הם יתנו למשקיעים שלהם.

לכן אם מישהו רוצה להציע משהו, תן גירסת נסיון, תן להתלהב מהמוצר לפני שאתה מדמיין ערימת שטרות שנשפכת עליו.

רד-האט מציגים: איך לפספס את השוק בגדול

פורסם בתאריך על ידי

לפני מס' ימים כתבתי כאן פוסט על כך שישנן לא מעט חברות שמשווקות מוצרים שלהן, אבל הדרך שהן משווקות, הקידום שהן נותנות – גרוע מאוד.

בימים האחרונים יצא לי לשחק מעט עם KVM. לא המתג/שיטת חיבור שרתים אלא התוכנה של רד-האט (שרכשה את קומרנט, החבר'ה שלקחו את QEMU שכתב פאבריס בלארד ואחרים וקומרנט הוסיפו לו דברים. אגב, מישהו מרד-האט/קומרנט חשב פעם לתת איזו מתנה נחמדה לפאבריס בלארד? הבנאדם כתב משהו מהפכני ולא ראה מזה אירו שחוק אחד!).

אחרי שהקמתי כאן בבית "מעבדה" קטנה וניסיתי את מה שרד-האט הוציאו, וניסיתי גם את הגרסאות קוד פתוח (KVM, libvirt, virt-manager וכו') וחשבתי על הדברים, המסקנה שלי היתה פשוטה:

אוי אברוך…

ראשית, אני רוצה להיות ברור: מבחינת ביצועים זה עוקף מתחרים כמו מיקרוסופט ו-Citrix/Xen! תסתכלו בתוצאות כאן לדוגמא, ותוכלו לראות שהתחרות היא בין VMWare ל-KVM שנמצא ב-RHEL גרסאות 6.0 ו-6.1. מרשים? לדעתי, בהחלט.

הבעיות מתחילות בשיווק, הצגת ופרסום המוצר ועוד כמה נקודות:

  • אם נסתכל לדוגמא בדפים של Linux-KVM (האתר לגירסת KVM קוד פתוח), נראה המון לינקים, אבל עיון בלינקים מגלה שתוכן רב כבר לא רלוונטי, חלק כתוב באופן חובבני, ובשום מקום אין תיעוד מסודר מ-א' ועד ת' כיצד לעבוד עם KVM וכיצד לעבוד עם היכולות שלו.
  • כשמסתכלים על תיעוד בחלקים אחרים (כמו libvirt) הוא חלקי מאוד, ישן וחסרים חלקים רבים. איך בדיוק עובדים עם זה?
  • דואליות: יש Virt-manager, ויש את OVirt. פרוייקט OVirt אמור להיות הגירסת קוד פתוח של RHEV, אך בשלב זה אין חבילות ממש. איך אתה בקימפול מ-GIT מבלי לדעת מי בא לפני מה? תהנה.
  • אין גירסא חינמית רשמית: אתה יכול להתקין Fedora ולשחק עם virt-manager. להגיע רחוק עם זה לא תגיע אלא אם תתחיל לשבור את הראש על המון פקודות ופרמטרים. מישהו ברד-האט חשב אולי להוציא ISO קל להתקנה כמו ש-Citrix עשו כך שאפשר בכמה דקות להתחיל להקים מכונות ולהתנסות? לא נראה לי. המתחרים לעומת זאת, בהחלט נותנים גרסאות חינמיות. גם מיקרוסופט וגם VMWare וגם Citrix.
  • יצוגיות באתר: דיאטה חזרה לאופנה? כך כנראה ברד-האט חושבים. כמות הנתונים באתר של רד-האט לגבי הצעת הוירטואליזציה שלהם מביכה בקטנותה. תנסו להשוות את זה מול מיקרוסופט לדוגמא. איך לכל הרוחות הלקוחות אמורים לקבל מידע?
  • שיווק: יש שיווק ברד-האט לגבי הוירטואליזציה? כי בקושי שומעים משם משהו. בארץ המצב יותר גרוע: מי שמשווק רשמית פה את זה (או אמור לשווק) זה מטריקס, בדיוק אותה חברה שמשווקת רשיונות ל-VMWare ול-Hyper-V. זה נחמד שהם משווקים, אבל להם אין שום יתרון ב"לדחוף" Hyper-V על פני פתרונות אחרים, כך יוצא שרק אם תדרוש מפורשות RHEV ותיפול על סוכן מכירות שמכיר את המוצר, תוכל לרכוש.
  • תמיכה: יש חיה כזו? אם כן, מי תומך? אני לא מכיר אפילו אחד שממש מכיר RHEV ויודע לתמוך.
  • תצוגה גרפית: רד-האט טוענים שבגירסה 3 הממשק משתמש "שופר". בי נשבעתי כי ניקיתי את משקפיי היטב והשינויים שראיתי היו מינוריים. הממשק עדיין סיוטי כשמשווים אותו מול הממשקים של המתחרים. אולי כדאי לפתר את איש ה-UX ולהביא מישהו שאמור להבין שמי שישתמש בזה הוא קודם כל בנאדם ולאו דווקא גאון?
  • התממשקות: לפחות לפי המצגת שהוצגה באתר Ovirt, השפה שאתה יכול להתממשק ל-RHEV זה .. פייטון. יופי רד-האט, מה עם שפות יותר פופולריות כמו Perl או PHP? אולי אפילו BASH לדברים קטנים?

ישנם מספיק כלים מבוססי קוד פתוח ש-רד-האט יכולים לשלב כדי לתת פתרונות קצת יותר קלים וטובים ללקוח, בין אם זה גרפים, כלים ליצירת אחסון (לעסקים שלא יכולים לאפשר לעצמם SAN לדוגמא) ועוד.

כרגע מבחינת המוצר ומבחינת מה שרד-האט מציעה, ההצעה שלה תתקשה להתחרות בהצעות מצד המתחרים לחברות גדולות, ורד-האט תתקשה "לגנוב" פלחי שוק מהמתחרים עם מה שיש להם כרגע ביד.

לעניות דעתי, רד-האט צריכים לחזור לשולחן השרטוטים ולתכנן מעטפת חדשה לחלוטין ועדיף מאפס, ולחשוב על כך שמי שינהל את המערכת הוא לא איש לינוקס ותיק, אלא אחד שאולי מנהל כמה שרתי לינוקס וכמה שרתי Windows, אבל הוא בפירוש לא איזה האקר ותיק שיכול לפתח בפייטון בעצימת עיניים.

גוגל+ "פתט" ??

פורסם בתאריך על ידי

קראתי את המאמר של עידו קינן ב-YNET בו רומז עידו היקר על כך שהפיתוי לכאורה שגוגל עושים באוניברסיטת תל אביב לצרף אנשים לגוגל+ הוא "פתטי" לדבריו, ואני חולק על עידו.

נתחיל עם משהו פשוט ביותר: גוגל+ כ-שרות קיים כ-4 חודשים. לא יותר. במהלך ה-4 חודשים היו חודשיים שאפשר היה להצטרף רק עם הזמנה, ורק לפני שבועיים אנשים עם חשבונות Google Apps יכלו להצטרף. סך הכל אנשים שהצטרפו לגוגל+ – יותר מ-40 מיליון, וזה, שוב, ב-4 חודשים.

גוגל שגתה שראתה את פייסבוק גודל וגודל ולא הגיבה (או שהגיבה עם משהו שדי עצבן הרבה אנשים, הגוגל Buzz), ואריק שמידט, לארי פייג' וסרגיי ברין אמרו שוב ושוב בראיונות שונים שהם טעו שלא התייחסו ברצינות לפייסבוק. הנסיון הראשון לא הצליח, השני לא הצליח, השלישי מראה סימנים חיוביים לדעתם של ראשי גוגל. בכל זאת, תראו לי חברה אחת בעולם שלא היתה רוצה קצב ממוצע של 10 מיליון מצטרפים בחודש..

אנשים רבים נופלים לאשלייה שגוגל+ "שומם" מול פייסבוק שהוא "חי ותוסס". נכון, פייסבוק תוסס וחי, ואם יש לך כמות של כמה מאות "חברים" אז הדף שלך יתמלא בתוכן חדש כל כמה שניות, אבל אם נבחן את המידע יותר מקרוב בשתי הרשתות, אנו נראה הבדל מהותי: בגוגל+ ברירת המחדל שלך היא לקבל תגובות ועדכונים בלבד, בשעה שפייסבוק שופכת בברירת המחדל כל פיפס של ה"חברים שלך": ההוא תייג את עצמו בתמונה, ההיא התחברה להוא, אלו קיבלו הזמנה למסיבה ועוד ערימות של תוכן שלרוב האנשים הוא כלל לא רלוונטי, כלומר יש לך המון המון "רעש" ב-Feed החי בפייסבוק ואתה צריך לגלגל כדי למצוא משהו מעניין. בנוסף, בפייסבוק ברירת המחדל היא כשאתה כותב משהו, כל העולם, אחותו והכלב שלו יקבלו את זה ובגוגל+ מי שיקבל את העדכון סטטוס שלך זה המכרים או מי שקבעת בסטטוס האחרון – כלומר בגוגל פלוס מראש הדברים מוגדרים כך שרק דברים מסויימים יעברו ולא כל דבר יצא מיד לכולם. אני, כמשתמש גוגל+, נהנה מכך.

לגבי עניין היח"צנות שגוגל עשתה, זהו דבר שחברות רבות עושות וחבל שכותב המאמר שכח זאת או לא מכיר זאת. האם מיקרוסופט עשתה אירועים שיצא Windows חדש? בוודאי! אני עוד זוכר ש-Windows 95 יצא ביום קיץ מהביל בארץ, ומיקרוסופט חילקו בשינקין (אז הייתי גר שם) מגבונים לחים עם הלוגו והסלוגן של Windows 95. גוגל+ הולך להיות עוד משהו מסחרי לגוגל וכמוצר מסחרי, גוגל מקדמים אותו ביחצ"נות ובכל שיטה אחרת כמו שכל עסק (בהתאם לתקציב שלו) ינסה לקדם את עצמו. אני מאמין שבקרוב נראה גם שלטי חוצות של גוגל+ וזה דבר בהחלט לגטימי.

כתבתי בעבר ואכתוב זאת שוב: אני לא יודע אם גוגל+ מתאים לכל אחד, אבל מהנסיון שלי יש לי הרבה יותר "חברים" בגוגל+ מאשר בפייסבוק, והתוכן והדיונים שם הרבה יותר מעניינים מאשר מה שהייתי קורא ב-Feed אצלי בחשבון הפייסבוק שלי. אני לא יודע, אולי זה אני ורק אצלי זה קורה, אבל אני בהחלט נהנה מהסיטואציה הזו.

לסיכום: לא, זה לא צעד פתט ואם גוגל רוצים לחלק תיקים ותמונות של המשתמשים שמצולמים במקום, אז זהו צעד מאוד לגטימי על מנת לחבר אנשים לשרות. פייסבוק לא עשתה זאת כי לפייסבוק אין שום דבר עם ישראל (לגוגל יש פה צוותי פיתוח בחיפה וברמת גן). התרגום של פייסבוק לעברית הוא התנדבותי (ובגוגל זה נעשה ע"י העובדים עצמם), וגוגל דאגה עוד בזמן ההשקה להשיק אותו גם בעברית (זוכרים מתי לפייסבוק היה עברית? הנה רמז – הרבה אחרי ההשקה).