חסימת פורנו, ש”ס ובריטניה

אני אתחיל את הפוסט הזה במסע בזמן, 4 שנים אחורה למאמר הזה ב-YNET. החכ”ים של ש”ס, ביחד עם יו”ר המועצה לשלום הילד, ניסו לקדם הצעת חוק בה ספקי האינטרנט בארץ יחסמו אתרי פורנו, הימורים ואלימות. ש”ס ניסו לדחוף זאת בכל כח גם כשנה לאחר מכן וכתבתי על כך מאמר והתייחסתי באותו מאמר לצביעות ולבעייתיות בעניין.

נחזור לשנת 2011: שר התקשורת הנוכחי לא אהב את הרעיון והצעת החוק נקברה. כל חובבי השוודיות המקפצות יכולים לחזור לנשום בצורה סדירה: אתה לא הולך להופיע במאגר כלשהו כחובב פורנו.

זה – בישראל.

נעבור לבריטניה, מקום שרבים תופסים כארץ ליברלית, מקבלת את האחר בזרועות פתוחות (יש שיאמרו יותר מדי פתוחות), שם נודע כי הממשלה ברשותו של דייויד קמרון הגיעה לעיסקה במסגרתה 4 הספקיות אינטרנט הגדולות בבריטניה יחסמו כברירת מחדל אתרי פורנו ואם תרצה לראות ציצים קופצים ובחורות בשלל תנוחות, תיאלץ ליצור קשר עם ספק האינטרנט שלך ובקול מתנצל תבקש שיפתחו לך את החסימה. כמובן ששמך יופיע באותם רשימות כ”פתוח לפורנו” וההיסטוריה מבחינת אבטחה בבריטניה די מבטיחה שהרשימה הזו תזלוג במוקדם או במאוחר..

ממשלת בריטניה כמובן לא חיפשה איך לחסום סתם ככה אתרי פורנו, מישהו היה הצריך להביא זאת לידיעתם, ומי עשה זאת? תכירו את ארגון Mothers Union ארגון נוצרי שמרני שמימן הכנת דו”ח שהתרכז לא רק באתרי פורנו אלא גם בהימורים ואלימות, לא רק באינטרנט אלא גם במשחקי וידאו, שידורים, מודעות, פרסומות וכו’. הממשלה בראשות קמרון קיבלה את הדו”ח וקואליציה של חברות הקימו את אתר Parent Port בה יוכל ההורה המודאג להתלונן על פרסומות בוטות, אלימות ועוד. הדבר המצחיק: בכל המדיות למעט הרשת, כל אזרח יכול להנות מהשידור/משחק וכו’ ויהיה תהליך של קבלת תלונה, הפניה לגוף הרלוונטי שיחליט אם יש צדק בתלונה וצעדים מצד מפיץ השידור/משחק/מודעה וכו’, אבל כשזה מגיע לאתרי פורנו/הימורים/”אלימות” – חוסמים הכל ורק אם תזדהה, יפתחו לך.

הצביעות של הדו”ח הזה זועקת לשמיים מסיבה פשוטה: הגופים האלו לצנזור תכנים בטלויזיה, ברדיו או במודעות קיימים זמן רב והם פסלו לא פעם ולא פעמיים מודעות ושידורים, כך שאין בכך כל חדש. לעומת זאת, הדו”ח מטיל את צנזורת האינטרנט על ספקי האינטרנט ולא על ההורים שחרדים לנפשם הרכה של ילדיהם, התנהגות דתית טיפוסית.

אז פעם אחת אפשר להתגאות שאצלנו אין צנזורה נוקשה על תכנים למבוגרים כמו שמהיום תהיה בבריטניה. כמובן שאצלנו תודות למשטרת ישראל יש צנזורה (שלוקח בערך 10 שניות לעקוף) על אתרי הימורים ללקוחות ישראלים, אבל המרחק רב מצנזורה מוחלטת של תכנים למבוגרים בשיטה של Opt-out.

מיזם חברת החשמל: איפה הם חיים??

קראתי מקודם את המאמר באתר ”וואלה” (האתר הנכבד שלאחרונה החלו לדחוף pop-under, תוסיפו את xwne.wcdn.co.il wcdn.co.il fus.walla.co.il pirsumi.walla.co.il לכתובת 127.0.0.1 בקובץ hosts אם אתם רוצים לחסום את הזוועה הזו) ונדהמתי..

לא, לא נדהמתי מהחדשנות, אלא נדהמתי מהתנאים המפליגים שחברת החשמל מקבלת מהממשלה: תוך 7 שנים תצטרך חברת החשמל (והחברה שתזכה במכרז לכל המיזם… כן, עוד לא הוציאו מכרזים.. תוך שנה שנתיים יבחר הזוכה, זה יעבור דרך בית המשפט אחרי שהמתחרים יערערו, כמו כל מכרז גדול בארץ) להגיע לפריסה של 65% בארץ ותוך לא פחות מ-20 שנה הם יצטרכו לכסות את כל הארץ. למי שצריך תזכורת, מדובר על פריסה פה, בארץ, לא בכל רחבי ארה”ב. איך הם הגיעו ל-20 שנה, אין לי מושג. העובדים ילכו ברגל ויחפרו את הארץ עם טוריה? כל סיב יונח בנפרד תוך כדי ליטוף – בתוך האדמה?

אין לי ספק, שמי שהוציא את המכרז הזה, מבין בהתפתחות טכנולוגיות כמו שאני מבין בהטסת חלליות.

הבה נציץ קצת במספרים של מהירות תקשורת היום: לפי הקישור הזה, מהירות החיבור הגבוהה ביותר נמצאת בדרום קוריאה, שם היא מגיעה למהירות חלומית של 17.62 מגהביט לשניה (אתה לא באמת מאמין לפרסומות של בזק והוט, נכון?). ישראל נמצאת אי שם למטה, עם מהירות של כמה מאות קילוביט לשניה.

אז מה ממשלתנו מציעה? חיבור אופטי לבית! טכנית זה נשמע טוב, כי אחרי הכל – חיבור אופטי יכול להעביר קצבים מאוד מהירים פנימה והחוצה. הבעיה היא שכיום החיבור נחושת שיש בכל בית עדיין לא מנוצל. זוג חוטי נחושת יכול להעביר גם 30 מגהביט בצורה טובה (בהתחשב בתנאים, קירוב למרכזיה, ספר תהילים ותמונות צדיקים ליד המודם תוך מלמול פעם בשעה של השורה “אלוהים היקר, שמור על הקו לעבדך היקר”). האם סיב אופטי במקום כבלי הנחושת יתן לנו יותר מהירות? התשובה פשוטה: לא.

מדוע לא? כי הבעיה שלנו היא בחיבורים לאינטרנט העולמי, כאשר כיום חברה בשם MED-1 היא מונופול דה-פאקטו על החיבור בין ישראל לעולם והחברה גובה מחירים מפולפלים, נוסיף על כך את ספקי האינטרנט שמורידים בצורה רצחנית את קצב הגלישה מישראל/אל-ישראל (למרות שהם לא מודים בזאת, אך ניתן להוכיח זאת בקלות), ונקבל את המצב הנוכחי שקיים כיום: גם אם יהיה לך סיב עד הבית, עד המחשב שלך, זה לא יועיל בהעלאת המהירות אפילו לא בביט נוסף אחד.

כיום בזק בינלאומי וחברה נוספת מעבירים דרך הים כבל אופטי חדש (ששוב הולך לעבור את אותו מסלול כמו הכבל של MED-1 – לסיציליה ומשם לעולם. יום אחד מישהו יחשוב על ניתוב יותר טוב?) וסביר להניח שהמהירות תשתפר, אי שם ב-2013, אבל עדיין כל עניין הסיב אופטי לא יסייע מהסיבה הפשוטה שהשיפור עצמו במהירות יכול לעבוד גם על כבלי נחושת.

אז מה בעצם יתן לנו סיב אופטי בעוד 7-9 שנים? התשובה פשוטה: אפשרות חיבור נוספת לאינטרנט, אבל אפשרות זו לא תהיה כזו יוצאת דופן שתעקוף אלטרנטיבות אחרות. כיום לדוגמא קיימת טכנולוגיית LTE שאף ספק סלולרי בישראל לא משתמש בזה. טכנולוגיה זו, באופן תאורתי, יכולה לתת קצב של 300 מגהביט בהורדה ו-75 מגהביט העלאה. כמובן שהמספרים במציאות יהיו נמוכים בהרבה, אבל תסכימו איתי שזה עדיין מאוד מרשים. לו היתה פריסת LTE עם גב של חיבור אינטרנט עולמי חזק, המצב פה היה יכול להשתפר בהרבה, אבל חברות הסלולר אוהבות את המצב כיום ולא נכנסות ל-LTE. מה יהיה עוד שנתיים שלוש? אני מאמין שטכנולוגית ימצאו פתרונות שיגיעו למהירות של 1 ג’יגהביט בהורדה וכמה מאות מגהביט בהעלאה, כלומר ספק סלולרי שיפרוס בצורה מאסיבית את אותה טכנולוגיה הבאה, יוכל לתת מהירות אינטרנט רצינית, ואז כל אותו מיזם של סיב אופטי יראה טיפשי, אבל כמו שכתבתי מקודם – מישהו שם למעלה החליט שאופטי זה ה-פתרון, גם אם אין לו שום גב טכני מבחינת חיבור עולמי לרשת.

אני חושב שהממשלה יכולה לעזור בתחום הזה, גם מבלי להוציא מכרזים כאלו תמוהים, בכך שתעודד ספקים להניח כבלים לחו”ל ובכך להרחיב את המהירות לגולש הישראלי. הממשלה לא צריכה לממן סלילת סיב, הממשלה יכולה לתת הנחות מיסים שונות לספקים שיגדילו את רוחב הפס מישראל/אל-ישראל, בין אם בהנחה לספק האינטרנט ובין אם עבודה משותפת עם ארגון ISOC שאחראי על צומת האינטרנט הישראלית IIX.

הממשלה מדברת כל הזמן על קירוב הפריפריה למרכז. חיבור אינטרנט מהיר יכול בהחלט לסייע במימוש אותה שאיפה, ואני חושב שהגיע הזמן שממשלת ישראל תתן פתרונות אמיתיים ולא תכריז על מיזמים שאף אחד לא ירוויח מהם לפחות בעשור הקרוב.

סטיב ג’ובס

jobsביהדות יש מנהג (שהועתק גם לשאר הדתות) לאמר שיבחו של אדם לאחר שנפטר במהלך ה”שבעה”. המנהג הזה נמצא גם במקומות אחרים חוץ מדתות מונותאיסטיות כי זה משהו שנראה מתאים. יש כמובן אנשים “לוחמי חופש” אינפנטיליים כמו ריצ’ארד סטולמן שהחליטו לפתוח ג’ורה מפגרת מיד אחרי שג’ובס נפטר.

החלטתי גם אני לכתוב פוסט לזכרו של סטיב ג’ובס, רק פוסט שהוא יותר טכני בשיבחו של ג’ובס.

סטיב ג’ובס היה גאון לא רק בשיווק, אלא גם בחשיבה ותכנון העתיד הטכנולוגי מבחינת מחשבים (ומאוחר יותר בציודים אחרים). מבחינה טכנית, מי שפעם לדוגמא פתח אפל 2 ראה סדר מופתי אפילו בעיצוב לוח האם, עם כפתורים במיקומים הנכונים והנגישים.

כשסטיב ג’ובס הציג לעולם את ה-מק (ולפניו את ה-LISA שלא הצליח), הוא הציג לעולם לא רק משהו שכרוך באייקונים ובעכבר, אלא הציג לעולם חוויית משתמש אחרת מההתחלה ועד הסוף, וזה כולל שרות תמיכה מקיף וטוב. אייקונים ועכבר אינם כל הסיפור וזה יכול ללכת מאוד גרוע (אתם מוזמנים להיזכר ב-Windows לגרסאותיו כמה היה “יציב” וכמה תמיכה טובה קיבלתם). החוויה לוותה בעיצוב מושך עין מבחינת החומרה עצמה (בניגוד לחברות מתחרות רבות אחרות שהציגו דברים משעממים). לאחר שסטיב ג’ובס חזר הוא המשיך את המסורת של הצגת מערכות חדשות ומושכות עין ואפל עברה ממצב של כמעט חדלון לרווח ולגדילה.

סטיב ג’ובס לא היה המעצב הראשי כשהוא חזר (את התפקיד הזה עשה ג’וני אייב), אבל לו היתה המילה האחרונה והוא החליט על כל פיפס, ובמקרים רבים הוא גם זה שקבע את העתיד בחומרה. הוא זה שהכניס במק ישירות את כונן ה-3.5 אינטש (במק הראשון) והוא גם היה הראשון להעיף אותו, הוא היה גם הראשון שהחליט כסטנדרט לזרוק את הכוננים האופטיים במחשבים ניידים של אפל כי בעידן של תקשורת מהירה, אין צורך בכונן תקליטורים, כמו שהוא היה הראשון לאמץ סטנדרטים חדשים כמו USB וגם ידע לעבוד בשיתוף פעולה עם מתחרים כמו SONY כדי ליצור את סטנדרט ה-Fire Wire (סוני כמובן קראו לזה בשם הגיקי IEEE 1394b) ואחרי כמה שנים לבעוט לסוני בפרצוף (בסירוב להכניס את כונני ה-Blu Ray בגלל כל מיני תנאים שג’ובס לא אהב).

לג’ובס היה אומץ שלא היה לאף מנכ”ל, והוא שינה פלטפורמת מעבד מספר פעמים. כשהוא לא היה מרוצה מהביצועים וההתקדמות של המעבדים ממוטורולה, הוא עבר ל-IBM וכש-IBM לא סיפקו את הסחורה הוא לא היסס לעבור לאינטל. בכל פעם אפל שמה “שכבת תואמות” (שהחזיקה בין גירסה ל-2 של גרסאות מערכות הפעלה). כמה חברות אתם מכירים שיש להם את האומץ לעשות זאת? אני לא מכיר אף חברה אחרת.

כשג’ובס הכריז על האייפון, הוא הראה מכשיר שונה שהדהים את העולם והצעיד את אפל לרווחיות מדהימה עד היום. המתחרים (כולל נוקיה, סוני-אריקסון, מוטורולה ואחרים) ידעו היטב על טכנולוגיית מולטי-מגע, על טכנולוגיה קפסיטיבית (החברה שהמציאה באופן מסחרי את ה-Multitouch נקראה Fingerworks והיא הדגימה את המוצר עוד בשנת 2000, ורק ב-2005 אפל קנתה אותה וביססה את המכשירים שלה על טכנולוגיה זו), אבל אף אחד לא חשב לאמץ את הטכנולוגיה. כולם “נתקעו” על שיטת הסטיילוס, על העתקת מסך ה-Windows (במקרה של Windows CE / Windows Mobile) מה-PC בלי לקחת בחשבון שצריך מחשבה אחרת לחלוטין למכשירי כף יד כאלו ואפל הציגו את הגישה השונה שכללה שכתוב מאסיבי של OS X עבור מכשיר טלפון חכם / נגן מדיה חכם כולל GUI שונה לחלוטין מהדסקטופ. המתחרים צחקו על אפל ולא הציגו במשך זמן רב פתרון המתחרה בצורה טובה מול אפל ומה קרה? מיקרוסופט נפלה לאחוזים בודדים בשוק, נוקיה כמעט מחוסלת ואחראים שאימצו את אנדרואיד המתחרה מצליחים לכבוש נתחים מסויימים בשוק.

ג’ובס לקח גישה שונה לחלוטין בכל המוצרים. הוא הסביר בשפה מצויינת לקהל מה אפשר לעשות עם המכשיר, כמה קל להשתמש בו, כמה הדברים זורמים וחלקים, במקום להתמקד באיזה מעבד ואיזה צ’יפ כזה וכזה יש בתוך המכשיר – וזה עבד!

אם יש אדם שידע לקלוע לטעם של המשתמש הממוצע, לתת לו את מה שהוא רוצה ולהלהיב את הלקוחות – זה היה סטיב ג’ובס עם אפל. איזו חברה נוספת מצליחה להיכנס למהדורת החדשות הרגילה כשהיא מכריזה על מכשיר חדש? אף אחת. כשמיקרוסופט מכריזה על מכשיר חדש או על מערכת הפעלה החדשה, האזרח הממוצע מפהק. כשג’ובס הכריז, כולם שמעו על כך.

העולם איבד אדם שעם כל חסרונותיו היה נביא טכנולוגי ואיש שיווק מבריק שגם אם לא אהבת את המוצרים שלו, היית מתלהב מלראות אותם ויזואלית ועבדכם הנאמן התלהב לא פעם ולא פעמיים על מוצרים של אפל. ג’ובס הוא האדם היחיד שהצליח להעמיד בשורה את כל חברות הסלולר בעולם ולהכתיב להם את כל התנאים: הפרסומות יהיו אותם פרסומות בכל העולם (למעט השפה), אף חברה לא יכולה להדביק את הלוגו שלה על המכשיר, אף חברה לא יכולה להדביק GUI זוועתי על המכשיר, אף תוכנה של היצרן לא תיקח שליטה על הטלפון ואין טריקים לגרום ללקוח ללחוץ בטעות על כפתור שיתחיל לחייב אוטומטית את הלקוח בגלישה במחיר מטורף – וזה עבד ועובד על היום, והמספרים מראים זאת: אפל היא בין החבריות הרווחיות ביותר בעולם והמלעיזים מחפשים עוגני הצלה שונים.

נוח על משכבך בשלום, סטיב ג’ובס.