מחשבות על טאבלטים, מחירים ומקוריות

אי אפשר לקחת מאפל את כתר ההובלה בכל מיני מוצרים. זה לא שאפל הם הממציאים הראשונים של הדברים, אבל הם יודעים לקחת קטגוריית מוצר, להוציא משהו משל עצמם ובחלק מהמקרים להוביל באותו שוק. כך לדוגמא אפל לא היו הראשונים שהמציאו נגן MP3, הם לא היו הראשונים שהמציאו טאבלט (כאלו היו עוד מראשית שנות ה-90, מישהו זוכר מחשב לוח של GO?), לא היו הראשונים שהמציאו טלפון מבוסס לוח מגע (במקרה הזה דווקא IBM היו הראשונים עם Simon ב-92, למי שזוכר), אבל כיום אם תשאל את האדם ברחוב וגם אנשים טכניים איזה מוצר באותם קטגוריות הם מכירים, הם יענו לך: אייפד, אייפוד, אייפון – ובצדק: אפל יצרה מכשירים עם סביבה שלמה של מוצרים עבורם כמו סרטים, ספרים, מוסיקה, ובמיוחד – אפליקציות, אז אפל מרוויחה מאוד יפה גם ממכירת הברזל וגם מכל המסביב.

למתחרים אין את הלוקסוס הזה. אין להם "חנות" (וגם מה שיש ממש לא פופולרי, ע.ע. Samsung Apps), והרווח שלהם בסופו של דבר מתבטא במכירת הברזל, וכאן היתה הטעות הגדולה שלהם: הם ניסו להתחרות באפל בכך שהם הוציאו מוצר Me too, הכניסו Honeycomb ומכרו את זה במחיר שהוא פחות או יותר כמו אייפד, רק ש-Honeycomb עם כל האהבה שלי לאנדרואיד, לא נותן את אותה חוויה כמו iOS ואנשים אומרים לעצמם משהו פשוט: אם אני הולך להשקיע 400-500 דולר, מדוע שלא אקנה את האייפד מאשר את המוצר של המתחרה? לאפל עם האייפד יש יותר דברים להציע מאשר לאנדרואיד. אז הם קונים אייפד בהמוניהם, והמכירות של המתחרים זוחלות. מי שעשה את השגיאה הזו בצורה הכי גסה היתה מוטורולה, שתמחרה בהתחלה את ה-Xoom במחיר של לא פחות מ-799$, והם מכרו אפילו לא עשירית ממה שאפל מכרו באותה תקופה.

אז איך המתחרים יכולים להתחרות? בתוספות פנימיות.

הנה תזכורת: כשאפל החלו למכור את ה-Mac Book Air, הם הורידו את האפשרות להחלפת סוללה או הספת זכרון, בכך שהם שיקרו לקהל הצרכנים שלהם ואמרו להם שבגלל שהמחשב כזה דק, אין אפשרות להכניס מקום לקפיצים ופינים להחלפת סוללה או הוספת זכרון. מדוע שקר? כי אם אפל היו מסתכלים על ניידים מאוד דקים של לנובו או של סוני (שגם הם דקים כמו אפל), מהנדסי אפל היו רואים שאפשר גם אפשר לתת ללקוח אפשרות להחליף סוללה ולהוסיף זכרון, אבל אפל רוצה להרוויח כמה שיותר, אז קצת משקרים וככה מרוויחים.

נחזור למתחרים: אפשר לייצר טאבלט יותר זול בכך שמשנים מספר דברים:

  • לרדת ממסך IPS: כן, זה נחמד שאפשר לצפות ב-170 מעלות במסך, אבל לא מדובר במוניטור 25 אינצ' שכולם מסתכלים וצריך שכולם יראו בצורה מעולה. זה טאבלט, דבר קל מאוד להזזה וטכנולוגיות LCD רגילות יכולות לתת זוית של 100 מעלות צפיה בלי מריחות צבעים בהסתכלות מהצד. המעבר ל-LCD יכול לחסוך בסביבות ה-40$ ל-BOM.
  • זכרון: אין צורך ב-16/32/64 ג'יגהבייט זכרון מסיבה פשוטה: אנדרואיד משתמש בחצי ג'יגה או ג'יגה RAM שיש במכשיר והשאר בעצם הוא זכרון NAND פלאש, וכרטיס מיקרו SD במהירות טובה יכול לתת אחסון לא רע. אפשר להשאיר בטאבלט NAND בגודל 4 ג'יגה כמינימום ובכך לחסוך לפחות 20$ ל-BOM.
  • GPS, 3G, סנסורים נוספים – אפשר בהחלט לתת למשתמש לפתוח חלק מהכיסוי של הטאבלט כדי להכניס מעין כרטיס שיש בו את כל הפונקציות האלו וכרטיס כזה ימכר בתשלום נוסף. כך אפשר לחסוך כמה עשרות דולרים שאותם המשתמש הסופי ישלם בתוספת רווח ליצרן.
  • אפשר ליד אות מקום של כרטיס להוסיף מיני כרטיס נוסף להרחבת זכרון ה-NAND. המכניקה עצמה די פשוטה: פלסטיק בעובה של 3 מ"מ הכולל בתוכו Slot להכנסת הכרטיס, ובורג קטן לקראת סוף הכרטיס לחיזוק החיבור.
  • סוללה: 8-9 שעות של סוללה זה מעולה, אבל אפשר למכור דגם עם סוללה מוקטנת שנותנת 3-4 שעות עבודה, ואם המשתמש רוצה, הוא יוכל לפתוח את גב המכשיר ולהחליף לסוללה גדולה שנותנת 9-10 שעות עבודה. זה גם עוזר אם במקרה המשתמש רוצה להחליף סוללה באמצע טיול ולא להיתקע עם טאבלט שהסוללה שלו מתה.

אלו דברים שהיצרנים יכולים לעשות עכשיו ובכך הם יכולים למכור טאבלטים במחירים של 300-350 דולר (לצרכן הסופי, מול חברות סלולר המחיר כמובן יורד) מבלי שהם יפסידו על כל טאבלט. מבחינת היצרנים, אם הם רוצים להרוויח מכל ה"גל" של רצון לטאבלט, הם צריכים לעשות זאת, אבל לצערי היצירתיות של רוב המתחרים פשוט שואפת לאפס, וכך יצרנים לא מרוויחים והציבור לא קונה.

HP מכרו במחירי הפסד את ה-Touchpad, והמכירה הזו, למרות ש-HP הפסידה בה כספים רבים, הראתה משהו מעניין: יש שוק פוטנציאלי עצום לטאבלטים, ואנשים רוצים לרכוש, אבל רובם לא יהיו מוכנים להשקיע 400 דולר ומעלה על טאבלט. במקרים כאלו הם יעדיפו להשקיע עוד 200-300 דולר ולקנות מחשב נייד לא רע. אם אותן חברות רוצות למכור, הן צריכות למצוא את השיטה להוזיל את העלויות ולמכור בזול, או שהן לא ימכרו הרבה טאבלטים וכל החטיבה אצל אותו יצרן תפסיד.

Comments

comments

10 תגובות בנושא “מחשבות על טאבלטים, מחירים ומקוריות

  1. HP לא מכרו את ההתקנים במחירי הפסד. הם מכרו אותם בערך במחירי עלות (החומרה. כמובן שאם אתה מוכר במחירי עלות חומרה, אתה לא מכסה את הפיתוח, השיווק, ועוד).

  2. חץ – אחלה פוסט, אך לא ממש מדויק.
    אנדרואיד טוב מאפל מהרבה מאוד סיבות, ואני לא מדבר רק על השקרים של אפל – שבכלל מעלים לי את הסעיף כל פעם שאני שומע שטויות כמו: "לא צריך יציאות USB לטאבלט", כפי שקרה אם האייפד 1.

    אנדרואיד טוב מאפל היום כי:
    א. הוא נותן לך אפשרויות בחירה בין אחסנה על הענן לאחסנה על המכשיר. אפל מנסה בכל כוחה לא לתת לך אפשרויות אחסנה על המכשיר. ההוכחה הכי טובה לזה היא בניסיון להעלות שיר שזוגתי חיברה, הלחינה ועוד לאייפון של אימה או שלה – דבר שלא התאפשר ללא אייטיונס. למה? ככה. כי סטיב ג'ובס רצה.

    ב. אנדרואיד לא גנבים – הם נותנים את כל הגרסאות העתידיות בחינם. נראה אותך משיג את ב-iOS הבא בחינם. נו גו, אמיגו.

    ג. למתחרים אמנם אין "חנות", אלב לאנדרואיד בהחלט יש, והיא אפילו עקפה לא מזמן את אפל בכמות האפליקציות בה. אם תוסיף לכך את כל האפליקציות (גם אם ספורות) של היצרנים – אפל כבר נמצאת הרחק מאחור.

    הסיבה שכולם קונים אייפד ולא את המתחרים היא פשוטה: הם מוכנים לקנות כל זבל שג'ובס מוכר להם. מה שג'ובס עשה עם האייפד 1 והאייפד 2 היה מבחינתי גניבה. פשוט גניבה. בתכל'ס, שום דבר מהותי לא שופר באייפד 2, מחוץ לעוד כמה יציאות פיסיות ל-USB, כרטיסי זיכרון וכו'. זה דבר שהיה צפוי מלכתחילה שיזדקקו לו. אבל ג'ובס, כמו ג'ובס, העדיף להוציא מכשיר לא גמור לשוק, בידיעה שהוא ייצר היסטריה גם ללא אותן יציאות הכרחיות. במילון שלי, זו גניבה. שיווק מעולה, אגב – אבל עדיין גניבה.

  3. אני לא מסכים עם רוב הנקודות שהעלית:
    * אחד הדברים ה"כיפיים" בטאבלט, זה שהו שוכב על השולחן וכולם רואים אותו. יש בכך גם חסרונות, אבל בעיקר יתרונות – שלא כמו במסך של מחשב נייד שיוצר חייץ בינך לבין מי שאתה נפגש איתו. במובן הזה, חשוב שדה הראיה.
    * סנסורים – הרבה מאוד אפליקציות משתמשות בהן, ושוב זה מה שיצר את ה"כיף" במכשירים. הם יכולים לעזור לך בכל מיני מקומות ובכל מיני צורות שלא היית חושב עליהן.
    * סוללה – שוב, מכשיר זול בהחלט יכול "לסבול" סוללה קטנה, אבל הוא יהיה מעצבן ולא שימושי.
    בקיצור, אם אתה הולך על האופציות הזולות, אתה מאבד את הכיף שבמכשיר, ובעצם חוזר לטאבלטים שלפני עשור – שכמובן לא נמכרו, וגם לא ימכרו.
    אולי יש מקום לשלב חלק מהדברים, אבל טאבלט שיבנה במפרט שכתבת יישאר על המדפים…

  4. מה שכתבת נמצא כבר במכשירים כמו ארקוס 101.
    למרות שהוא הרבה יותר value for monry מהאייפאד אני לא רואה שהוא להיט כזה גדול.

  5. פוסט מצויין ומעלה מחשבות!
    אני חושב שדווקא לאמאזון יש סיכוי טוב מאוד לתת פייט לאפל. בגלל שהם יהיה להם שכל הם ימכרו טאבלט שלהם עם מפרט סביר במחיר הפסד (נניח 200 דולר) ויבנו עבורו עולם של תוכן. לאמאזון יש את האפשרות כי הם חנות ענקית של תוכן דיגיטלי.
    סוני גם יכלה להצליח ככה ובפרט שיש לה חומרה מעולה, אבל השוטים שם הודיעו שימכרו את הטאבלט שלהם בקצת יותר מהאייפד, אז שוב, כל אדם שפוי יקנה אייפד עם מיליון אפליקציות תואמות ולא טאבלט של סוני עם מאית אפליקציות ולא חשוב מה המפרט!

סגור לתגובות.