מוסר תשלומים גרוע

הנה נקודה שכל פרילאנסר נתקל בה, במיוחד בישראל: אתה מסכם עם לקוח על עבודה (ולא חשוב כמה היא קטנה או גדולה). אתה מבצע את העבודה לשביעות רצונו ומצפה שהלקוח ישלם את שכרך, אבל אז מתחילים התירוצים "אנחנו עובדים שוטף+60", "אנחנו לא מוציאים צ'ק לפני סוף החודש, וגם זה רק במקרים מאוד מאוד חריגים", "תן לי כמה ימים ואני אעביר לך את הכסף בהעברה ישירה" (כמובן שכמות ה"כמה ימים" היא נעלם מיסתורי) ויש עוד תירוצים.

אבל התירוץ הכי מדהים (אותי לפחות) זה עניין ה"חברה גדולה": "אנחנו חברה גדולה, אנחנו משלמים רק שוטף + 60 או שוטף + 90".

חברה גדולה, הא? בוא נראה איך זה כשהדברים הפוכים:

בימים אלו אני מחפש לרכוש 5 שרתים נוספים לעסק שלי. תודה לאל, העסק גודל, אז צריך לרכוש עוד ציוד. מה עושים? פונים למשווקים של HP, Dell, SuperMicro ומקבלים הצעות מחיר (אגב, תמיד מומלץ להתמקח מול חברות כאלו בעניין המחיר). מה הם תנאי התשלום שאותם חברות גדולות מוכנות לתת? תנאים פשוטים: כרטיס אשראי עד 3 תשלומים (או 18 בקרדיט, כשהריבית עליך). צ'קים? תשלום מזומן של מחצית הסכום מיידית וצ'ק נוסף לעוד 30 יום. אתה רוצה תנאים של שוטף + 30 או שוטף + 60? תקנה מאיתנו כמה עשרות שרתים בחודש ואז בהמשך הדרך נדון בנושא, אבל עד אז, מינימום חצי מהתשלום במזומן.

ההתנהגות הזו אינה נמצאת רק אצל אותם משווקים, אלא ברוב החברות בשוק בארץ (להוציא חברות מדיה שהחליטו שהן משלמות בתנאים של "שוטף + 96", החל מלפני מס' חודשים), וזו לא בעיה, זכותה של כל חברה להכתיב איך היא משלמת. הבעיה מתחילה שחברות רבות לא עומדות בתנאי התשלום האלו. צ'קים שאמורים להגיע בדואר לא מגיעים, העברות בנקאיות לא מבוצעות בזמן, ויש לא מעט ששוכחים משהו קטן ובסיסי: מדובר בסופו של דבר בפרילאנסר, ברוב המקרים זהו אדם עם אשה וילדים והוא צריך לפרנס את משפחתו. עיכוב כזה או אחר בתשלום גורמים לבעיות לאותו פרילאנסר, וכשאותם חברות גורמות בעיות, הסיכוי שאותו פרילאנסר יסכים לעשות עבודה נוספת עבור אותה חברה – קטן יותר ויותר.

ולכן אני פונה לחברות ולמעסיקי פרילאנסרים ומבקש: אתם מבקשים מהפרילאנסרים לעשות עבודות עבורכם ואתם לא "משחררים" את הפרילאנסר עד שאתם מרוצים. זה לגטימי ונכון, אבל אל תשכחו שגם הפרילאנסר רוצה להיות מרוצה מתנאי התשלום ומעמידה באותם תנאי תשלום שסיכמתם. אם מישהו חושב שזה כיף לפרילאנסר להתקשר כל יום יומיים ולנדנד על צ'ק/העברה בנקאית, הוא טועה. זה לא נעים לא לפרילאנסר ולא למקבל שרות, אז מדוע בכלל להיכנס לסיטואציה הזו?

לעניות דעתי, צריך להנהיג כלל קטן: כשמדובר על סכומים די קטנים (נניח עד 1,500 שקל), מומלץ שמבקש השרות ישלם בסוף העבודה או יתן המחאה לסוף החודש (תלוי כמובן בפרילאנסר אם הוא מסכים). על סכומים גדולים יותר, אולי כדאי לחשוב על תשלומים או התנאים הרגילים. כך 2 הצדדים יהיו מרוצים.

מה דעתכם?

Comments

comments

16 תגובות בנושא “מוסר תשלומים גרוע

  1. יש פתרון : קוראים לזה חוזה. לחזור אחרי ילדים : ח-ו-ז-ה ! 🙂
    עם דיו קשה הרבה יותר להתווכח.

  2. לא משלמים לך?
    מפירים חוזה?
    זה לא לעניין להביע דעות, פשוט פנה לעו"ד הקרוב למקום מגוריך וברר מה הדרך להוציא מהחברה את הכסף שעבדת קשה בשביל להרוויח.

  3. תגובה ל-2 ה-טל (מגניב!): עו"ד על סכומים של 500-1000 שקל? עו"ד גם במקרים כאלו לא ממש עוזר לסיטואציה אם אתה רוצה שאותו לקוח יזרים לך עוד פרוייקטים בעתיד לדוגמא, ואולי לא ידעתם, אבל מכתב למשלוח ללקוח ע"י עו"ד עולה יותר מ-500 שקל.

  4. מי אמר עורך דין ? זה לא חייב להגיע לזה.. חוזה רק עוזר להבהיר "אי הבנות" בנוגע לתנאים. כשיש נייר חתום, תראה שתקבל הרבה פחות וויכוחים מלקוחות..

  5. עשיתי לפני שנתיים עבודה לחברה "קטנה" בשוק שמוכרת לכולכם. רמז: השם של החברה מתחיל ב3 אותיות שהראשונה היא "ב".

    הם חתמו על חוזה הצעת עבודה שאומר שתנאי התשלום הם על שוטף.
    אחרי 30 יום לאחר שהכסף היה צריך להגיע והרבה הטרדות שהם הדפו בצורה יפה, הצלחתי להשיג את הטלפון של המנכ"ל, ופתאום תוך 2 ימי עבודה הכסף נכנס. כמובן שמאז הם לא עובדים איתי, אבל אם הם מפרים חוזה, אין לי סיבה לעבוד איתם לא משנה כמה הם גדולים.

    מה ש"מצחיק" זה שאם התשלום לא היה על 5,000 ש"ח, אלא על 500,000 ש"ח, הם לא היו משחקים ומשלמים בזמן. ככול שהעבודה קטנה יותר, כך המוסר תשלומים נמוך יותר.

  6. כ"כ נכון. יש לי בעיה די דומה לשלך…
    אני לא פרילנסר, אבל חבר (נקרא לו חבר X לצורך הנוחות) ביקש ממני לסייע לחברה שהוא עובד בה עם העברת אתר עם מסד נתונים מספק אחד לספק אחר. לא רק שההעברה הצליחה, אלא שגם התברר שהספק הקודם קצת עבד עליהם וככה חסכתי להם אלפי שקלים. התשלום שביקשתי היה צנוע (בדיעבד הייתי אמור לקחת הרבה יותר, מסתבר, לא נורא) – 400 ש"ח בלבד, אבל היתה בעיה – מכיוון שאני לא פרילנסר, אני לא עוסק מורשה או פטור ולכן אין לי דרך להוציא חשבונית מס/ קבלה.

    מכיוון שלא אני ולא הוא רוצים לעבוד בשחור, נשאלתי אם אני יכול להוציא חשבונית. אמרתי לו שאני לא יכול, אבל הצעתי לו (לפני שהתחלתי את העבודה) שאני אוציא חשבונית דרך חבר אחר (נקרא לו חבר Y לצורך הנוחות) בעל עסק זעיר, אני אשלם לו את המע"מ והכל יהיה בסדר. המטרה היא שבסופו של דבר הכל ישולם כדת וכדין ושאני אקבל שכר על עבודתי. אותו חבר Y רצה שיהיה רשום משהו שיש אצלו בעסק (נניח, "כיבוד"), ולא איזה משהו שקשור לאינטרנט כי הוא לא מתעסק בזה בכלל. הבהרתי לחבר X שחבר Y יכול להוציא חשבונית רק עם התיאור הנ"ל, הוא הסכים והעבודה נעשתה.

    עכשיו אני בבעיה, כי המנכ"ל של החברה שחבר X עובד בה, אומר שחבר X חרג מהסמכות שלו והוא לא יכול לקבל את החשבונית. הצעתי לו שיתן לי תלוש משכורת על שעות העבודה, והוא אמר שהוא יבדוק את כל העניין עם מחלקת הרכש שלו, והוא הבהיר לי שהוא לא מתכחש לעסקה. אז עכשיו אני תקוע. בלי קשר (או עם קשר), אותו חבר Y סיים לעבוד שם ונסע ללמוד בארה"ב, אז מן הסתם על הז*ן שלו (תסלחו לי) כל העניין הזה. אני קצת מאוכזב ממנו, אבל זה סיפור אחר.

    מה אני יכול לעשות עכשיו? איך אוכל לתבוע את הכסף? האם אפשר לתת לי את הכסף למרות החשבונית הנ"ל? האם הייתי צריך לדרוש את הכסף לפני שנתתי את החשבונית (נאמר לי שזה בכלל לא אפשרי)?

    וכן, הלקח שלי מהסיפור זה לא להתחיל דבר כזה בלי לסגור את פרטי החשבונאות מראש, וגם לרשום חוזה בסיסי ששני הצדדים יהיו חייבים לעמוד בו. בכל מקרה, אני חרגתי כאן ממנהגי כי אני לא אוהב לעבוד בשחור (או כפרילנסר בכלל) וסמכתי על חבר X שבאמת אקבל את הכסף בלי תקלות, כדת וכדין.

    תודה על העזרה…

    • סליחה, התכוונתי שמי שסיים לעבוד שם זה חבר X ולא מה שרשמתי (טעות בפרמטר 🙂 ).

    • יש לך אפשרות לדווח על "עסקה חד פעמית" לא זוכר את ההגדרה המדוייקת דרך מסמך של מס הכנסה (אין מע"מ על סכום כזה עד כמה שאני יודע, כך שזה קבלה אבל לא חשבונית).

      ככה אתה יכול לתת לו טופס מוכר במס כהוצאה וזו לא עבודה בשחור.

  7. חץ,

    למה שלא תנהיג מחירון שמשקלל את העלויות מבחינתך של תשלום מאוחר? תשלום מיידי – X, שוטף פלוס 30 – 1.15X, שוטף פלוס שישים – 1.3X, שוטף פלוס 96 (מה זה ההנפצה הזו?) 1.5X. ככה זה ישתלם גם לך וגם להם. בנוסף אם מישהו לא עומד בשוטף + 30 הוא נכנס אוטומטית לתשלום שוטף + 60 ומשלם יותר. יש תמריץ?

    וטל צודק, חוזה שמגבה את זה יעזור.

    — אריק

    • עשיתי את זה פעם, זה לא נתפס טוב, ואיבדתי עבודות בגלל זה.

      אני במקום זה עושה משהו אחר.
      אני מברר מראש את מוסר התשלומים של החברה. ואני עושה בדיוק אותו הדבר כמו שאתה מציע רק הפוך. כלומר אם ישלמו לי שוטף אז יקבלו הנחה של X כסף שבמקרה יהיה זהה לסכום הרגיל שלי, בעוד ששוטף+30 זה מעט יותר גבוה, ושוטף+60 זה מעט יותר גבוה וכו' …

  8. כמה הערות מהניסיון שלי:
    1. עורכי דין ובתי משפט הם לא פיתרון. עו"ד לא פעם עולה יותר מההכנסה הצפוייה ובתי המשפט איטיים לא יעילם ותמיד יכריחו אתכם להגיע לפשרה שבמקרה הטוב תקבלו מה שמגיע לכם בתשלומים לא נוחים.

    2. בקרוב יכנס תיקון לחוק המע"מ וכל העוסקים יוכלו לשלם מע"מ ביום התקבול ולא ביום רישום החשבונית זה קצת יקל במישור הפיננסי.

    3. כשלקוח פוטנצאלי מתקדם לשלב של הצעת מחיר והופך מהזדמנות ללקוח אני שואל אותו:"מהו מוסר התשלומים של החברה/עסק" שימו לב: מהו מוסר התשלומים לא מה הם תנאי התשלומים על האחרון תקבלו תשובה לא נעימה בכלל (שוטף אח"כ מבול ובסוף הפכתם לבנק שהלווה לו כסף). תתפלאו אילו תשובות אני מקבל וכמה זה יעיל כי מי יגיד שיש לו מוסר תשלומים גרוע ….

    4. אני לא מתחיל עבודה בלי הצעת מחיר והזמנת עבודה בעקבותיה חתומה בחותמת חברה על ידי מורשה חתימה או עו"ד של החברה או רואה החשבון שלה. בהצעת המחיר אני תמיד מציין סעיף של:"תנאי תשלום" ואם מדובר בסכומים קטנים (עד 20 אלף ש"ח) כאשר אני מציין שוטף +30 או אפילו 60 אני מוסיך לכל תשלום (לכל תשלום לא לכל הסכום) 8% ומי שמתווכח אני מזכיר לו שאני סוחר בידע ולא בכסף. מסחר בכסף נעשה על ידי בנק ושילך לבנק וילווה ממנו כסף ויתווכח איתו. זה דווקא עובד ברוב המקרים. ומצטרף מצויין לשאלת "מוסר התשלומים".

    5. במקרה שלי יש לי תמיד שליטה על המערכת שנמסרה ללקוח. תנסו למצוא לעצמכם שליטה כזו גם כן. כשמתחיל מחול התירוצים על הסיבה למה הצ'ק לא יצא או ההעברה הבנקאית מתעכבת אני חוסם את הגישה למערכת ושלוח מייל באנגלית צחה שהמערכת גילתה שהתשלום הסופי טרם סולק ולכן ננעלה לשימוש. שידברו עם המערכת לי שישלמו…. גם זה עובד לא רע.

    6. לגבי ספקים: הנוהג שחץ ציין לצערי נפוץ ומכוער מאוד במיוחד אם אותו ספק אח"כ קונה מכם שירות/מוצר ופתאום יש לו בעיית נזלת כרונית. איפה שרק אפשר אני דורש מהספקים שלי לשלם במועד קבלת השירות/מוצר במזומן ובהנחה על מזומן. אם יש לקוח מנגד אני מכתב אותו ודורש ממנו להעביר את התשלום במזומן והוא נהנה מההנחה. זה לא תמיד עובד ולא תמיד נכון לעשות.

    מנחם.

    • מזדהה מאוד עם מנחם, במיוחד בקטע של אי היעילות של בתי המשפט וממילא אי העזרה מצד עורכי הדין, וכן בעניין השליטה בעסקה.
      מה שצריך תמיד לעשות, זה לצפות מראש את כל שלבי העסקה (ועסקה נגמרת מצדכם רק כאשר הכסף בכיס), ולתכנן בכל שלב את הסנקציה שמתאימה לו.
      יש לך אפשרות לחסום מערכת שכבר עובדת? נהדר. לך על זה. יש לך אפשרות לעכב את השלבים הבאים, או מסירת חלקים נוספים? תדאג בחוזה שתוכל לעשות זאת, כפוף לעיכוב בתשלום. אין לך אפשרות כזו? תדאג לקבוע קנסות גבוהים על איחורים.
      יש לציין שקנסות לא תמיד עוזרים, שכן גם אותם הלקוח עלול לא לשלם… ואז מה זה יעזור שקיימים קנסות? בכל מקרה תצטרך להתפשר עליהם…
      הרעיון ככלל הוא להשאיר תמיד אצלך את השליטה, עד כמה שניתן. אין ספק שבפרויקטים קטנים היכולת הזאת פחות נמצאת, ובפרויקטים גדולים היא נמצאת יותר.
      מה לעשות עם 400 שח שחייבים לך? כמעט אין מה לעשות. אולי פנייה לעיתונות. אבל אם חייבים לך 10,000 שח – אם תכננת מראש את צעדיך, אתה אמור להיות מכוסה פחות או יותר.
      אין ספק שניהול עסק מורכב ומתיש הרבה יותר מאשר העיסוק עצמו. זה חלק מהעניין. מי שלא מוכן לכך / לא יודע לעשות זאת – עדיף שיהיה שכיר (גם שם צריך לדאוג לתנאים, אבל בד"כ זה יותר מסודר).

  9. תרגיל שלפעמים עוזר.
    לדרוש מקדמה (אפשר מאוד קטנה) תוך ציון שתחילת העבודה היא מיום התשלום. מצאתי שזה נוטה לערער את מדיניות השוטף+אחרי המבול.
    בנוסף, לא צריך למהר לבית משפט. מכתב עם הכותרות "בלי לפגוע בזכויות" או "תזכורת אחרונה לפני נקיטה בצעדים משפטיים" יכולות לעבוד ללא צורך לערב עורך דין.

  10. כמה חבל שכך זה עובד בישראל… אחת הסיבות המרכזיות שבגללן ערקתי לניו יורק, פה לפחות מילה זו מילה, חוזה זה חוזה ולא מחפשים לדפוק אותך בשביל שקל וחצי.

  11. יצא לי לעבוד עם פרילנסריים ולא על סכומים מאוד גבוהים ואף אחד מהם לא התבייש לבקש מחצית מהסכום בהתחלה והיתרה עם סיום העבודה- נראה לי מתקבל על הדעת פתרון לא רע בכלל

סגור לתגובות.