הנה נקודה שכל פרילאנסר נתקל בה, במיוחד בישראל: אתה מסכם עם לקוח על עבודה (ולא חשוב כמה היא קטנה או גדולה). אתה מבצע את העבודה לשביעות רצונו ומצפה שהלקוח ישלם את שכרך, אבל אז מתחילים התירוצים "אנחנו עובדים שוטף+60", "אנחנו לא מוציאים צ'ק לפני סוף החודש, וגם זה רק במקרים מאוד מאוד חריגים", "תן לי כמה ימים ואני אעביר לך את הכסף בהעברה ישירה" (כמובן שכמות ה"כמה ימים" היא נעלם מיסתורי) ויש עוד תירוצים.

אבל התירוץ הכי מדהים (אותי לפחות) זה עניין ה"חברה גדולה": "אנחנו חברה גדולה, אנחנו משלמים רק שוטף + 60 או שוטף + 90".

חברה גדולה, הא? בוא נראה איך זה כשהדברים הפוכים:

בימים אלו אני מחפש לרכוש 5 שרתים נוספים לעסק שלי. תודה לאל, העסק גודל, אז צריך לרכוש עוד ציוד. מה עושים? פונים למשווקים של HP, Dell, SuperMicro ומקבלים הצעות מחיר (אגב, תמיד מומלץ להתמקח מול חברות כאלו בעניין המחיר). מה הם תנאי התשלום שאותם חברות גדולות מוכנות לתת? תנאים פשוטים: כרטיס אשראי עד 3 תשלומים (או 18 בקרדיט, כשהריבית עליך). צ'קים? תשלום מזומן של מחצית הסכום מיידית וצ'ק נוסף לעוד 30 יום. אתה רוצה תנאים של שוטף + 30 או שוטף + 60? תקנה מאיתנו כמה עשרות שרתים בחודש ואז בהמשך הדרך נדון בנושא, אבל עד אז, מינימום חצי מהתשלום במזומן.

ההתנהגות הזו אינה נמצאת רק אצל אותם משווקים, אלא ברוב החברות בשוק בארץ (להוציא חברות מדיה שהחליטו שהן משלמות בתנאים של "שוטף + 96", החל מלפני מס' חודשים), וזו לא בעיה, זכותה של כל חברה להכתיב איך היא משלמת. הבעיה מתחילה שחברות רבות לא עומדות בתנאי התשלום האלו. צ'קים שאמורים להגיע בדואר לא מגיעים, העברות בנקאיות לא מבוצעות בזמן, ויש לא מעט ששוכחים משהו קטן ובסיסי: מדובר בסופו של דבר בפרילאנסר, ברוב המקרים זהו אדם עם אשה וילדים והוא צריך לפרנס את משפחתו. עיכוב כזה או אחר בתשלום גורמים לבעיות לאותו פרילאנסר, וכשאותם חברות גורמות בעיות, הסיכוי שאותו פרילאנסר יסכים לעשות עבודה נוספת עבור אותה חברה – קטן יותר ויותר.

ולכן אני פונה לחברות ולמעסיקי פרילאנסרים ומבקש: אתם מבקשים מהפרילאנסרים לעשות עבודות עבורכם ואתם לא "משחררים" את הפרילאנסר עד שאתם מרוצים. זה לגטימי ונכון, אבל אל תשכחו שגם הפרילאנסר רוצה להיות מרוצה מתנאי התשלום ומעמידה באותם תנאי תשלום שסיכמתם. אם מישהו חושב שזה כיף לפרילאנסר להתקשר כל יום יומיים ולנדנד על צ'ק/העברה בנקאית, הוא טועה. זה לא נעים לא לפרילאנסר ולא למקבל שרות, אז מדוע בכלל להיכנס לסיטואציה הזו?

לעניות דעתי, צריך להנהיג כלל קטן: כשמדובר על סכומים די קטנים (נניח עד 1,500 שקל), מומלץ שמבקש השרות ישלם בסוף העבודה או יתן המחאה לסוף החודש (תלוי כמובן בפרילאנסר אם הוא מסכים). על סכומים גדולים יותר, אולי כדאי לחשוב על תשלומים או התנאים הרגילים. כך 2 הצדדים יהיו מרוצים.

מה דעתכם?

כבעל עסק וגם כפרילאנסר, יוצא לי לשוחח במקרים רבים עם עמיתיי הפרילאנסרים בנושאי עבודות, לקוחות, כספים וכו'. לא אחת אני נתקל במקרים בהם גם לפרילאנסר וגם ללקוח היו כוונות טובות עם המון חיוכים, אבל לאחר העבודה שניהם מרירים ובכסאח, ולפעמים גם מעורבים עורכי דין ותביעות (אם כי בחלק מאוד קטן מהמקרים).

עבדכם הנאמן אינו פרילאנסר זמן רב (בעוד שבועיים זה יהיה שנה, למען האמת), אך עשיתי במהלך השנים האחרונות עבודות ללקוחות רבים ששילמו למעסיקים שלי (והמעסיק שילם לי משכורת), ויצא לי לא פעם לחוות את העניין של לקוח לא מרוצה (לא בגלל העבודה, קראו בהמשך מדוע) ומעסיק שאינו מרוצה (בגלל תשלומים בד"כ) והיו לי אישית לא מעט מקרים שבהם באמצע עבודת סיסטם על שרתי לינוקס קיבלתי טלפון לעזוב מיידית הכל ולחזור לחברה (לא בגלל פרויקט דחוף, אלא כי הלקוח לא שילם או שהוא "עושה בעיות" עם התשלום).

כשלקוחות עושים צרות לחברה שמעסיקה פרילאנסרים לעבודות שונות, החברה יכולה להתנחם בכך שחלק גדול מהלקוחות משלמים בזמן וחלק אחר לא-בדיוק-משלמים-בזמן, ובד"כ יש כספים בקופה כדי לשלם שכר לאותו פרילאנסר. אבל כשהפרילאנסר הוא עצמאי לחלוטין, התחמקות של לקוח שצריך לשלם כמה אלפי שקלים יכולה לגרום לאותו פרילאנסר צרות צרורות. אחרי הכל, כולנו צריכים לשלם מיסים, שכ"ד/משכנתא, הוצאות על אוכל, על הילדים ועוד דברים אחרים. בלי כסף, איך תשלם?

כדי לראות מה הבעיה נלך להתחלה: נאמר שראובן רוצה לשכור את שמעון הפרילאנסר כדי שיתקן כמה בעיות בשרת לינוקס שיש לראובן. שמעון רוצה לעבוד, ראובן רוצה להעסיק את שמעון כפרילאנסר שיטפל לו בבעיות בשרת. רצון הדדי יש? בהחלט. מכאן מתחילה לעיתים בעיה מסויימת..

רבים מהפרילאנסרים שומעים מהלקוח מה הבעיה, אבל לקוחות בדרך כלל לא יודעים לפרט מה הבעיה אלא רק את התוצאה. לדוגמא: "השרת כבר לא מוציא דואר" או בעיה אחרת מאוד "חביבה" עליי: "השרת Web איטי".

ב-2 הדוגמאות האלו הבעיות יכולות לקרות ממגוון נסיבות שהלקוח כלל לא מכיר אותן. בשרת דואר לדוגמא, יכול להיות שכתובת ה-IP חסומה ע"י RBL והכתובת נכנסה לרשימות שחורות. יכול להיות שיש בעיה בהגדרות וכל המייל תקוע ב-Queue, יכול להיות שעודכן רכיב אחר שגורם לשרת לעשות Segfault, יכול להיות שרכיבים כמו Spamassassin או ClamAV (לדוגמא) לא פעילים כרגע, ויכולות להיות סיבות נוספות. חלק מהסיבות אפשר לפתור אותן תוך דקות וחלק אחר מהסיבות יצריך "חפירה" לעומק לבדוק רכיב רכיב מה הבעיה. בדוגמא השניה המצב הרבה יותר מסובך: מה זה איטי? לעומת מה איטי? יכול להיות שיש בעיות דיסקים, זכרון מלא, פאקים בקוד האתר מהזמן האחרון, שרת SQL חנוק ועוד שלל סיבות. שוב, אולי יהיה אפשר לתקן תוך דקות, אולי יהיה אפשר לתקן תוך שעות או ימים, תלוי מהי התקלה האמיתית.

פתרתם את הבעיה? אנו עוברים למסוכה הבאה: בד"כ ללקוח יש איש טכני ואותו איש טכני אמור להיות מרוצה מהעבודה שלכם על מנת שיאשר לכם תשלום. יש בעיה קטנה אחת: "מרוצה" זו הגדרה מאוד מעורפלת. האחד יכול להיות מרוצה מזה שתיקנתם אפליקציה סוררת והשני, פרפקציוניסט שכמוהו חושב שעדיין המכונה לא מגיבה "כמו שצריך". מה זה "כמו שצריך"? שאלה מצויינת. אין לאף אחד תשובות על כך. יותר מזה, לפעמים יש בעיה "לרצות" את האיש הטכני, הנה דוגמא פשוטה: תרימו שרת אפאצ'י עם 4 ג'יגה זכרון ופתחו עליו 10000 חיבורים במקביל שכולם מתחברים לדף PHP דינמי. יזוז לאט? כן. צריך בשביל שירוץ טוב יותר זכרון, מערכת דיסקים יותר רצינית וכו'. אתם יכולים לספק את זה? לא, ואם אתם חושבים שההסבר הלוגי שצריך להרחיב ו/או להוסיף מכונה ירצה תמיד את אותם אנשים טכניים, אתם טועים, וראיתי כבר מקרים שאנשים לא קיבלו כסף למרות שהם הסבירו שזו לא בעיה שלהם.

עברנו את המסוכה הזו והגענו סוף כל סוף לקבלת כספים מהלקוח, רק שהלקוח משלם בשמחה .. בתנאים של שוטף + 60, כלומר אם היום ה-8/7, אתם תראו את הכסף ב-30/9 ואולי אי שם באמצע אוקטובר (מנהל החשבונות בדיוק יצא לנופש בלבנון). שכחתם לסכם את התנאי שאתם מעוניינים בתנאי תשלום של שוטף-עכשיו-תעביר-לי-צ'ק. קורה, נכון?

אז איך אפשר לפתור את הבעיות האלו? בעזרת 2 דברים חיוניים:

1. ראשית, לא מהמרים על פתרון בעיה ב-X שעות סתם כך. ספרו ללקוח כמה אתם לוקחים לשעה ובקשו מהלקוח מספר דקות עם המכונה. בדקו באותם דקות מה בעצם התקלה בצורה די כללית ואל תנסו לתקן את התקלה (אחרת לא תיראו שקל). אם לקוחות נעים באי-נוחות בכסא לגבי הבקשה שלכם תאמרו להם את האמת הפשוטה: אם אני רואה את התקלה ומהיכן היא מגיעה, אני יכול להעריך נכונה כמה שעות יקח לי לתקן והלקוח יכול לחסוך כספים לעצמו אם יקח זמן קצר לתקן אותה. אם זו לא תקלה אלא פרויקט שצריך לעשות, נסו לחשוב על איש לינוקס עם ידע בינוני כמה זמן יקח לו (כן, למרות שאתם סופר-מקצועיים ומהירים). הסיבה לכך פשוטה: אין לכם מושג ירוק מה יעכב אתכם בעבודה על הפרוייקט וחבל שתאמרו שתגמרו את העבודה ב-3 שעות ותשקיעו 8 שעות. עדיף לאמר שיקח 7 שעות ואולי תפסידו שעה מאשר להפסיד כסף של 5 שעות. לאחר שהלקוח הסכים וחתם איתכם על מסמך, אפשר לפתור את התקלה.
2. חוזה. אני מודע לכך שרבים מעמיתיי לא אוהבים חוזים, אבל חוזה זה הדבר שיציל אתכם אם יהיו בעיות. מה צריך להיות בחוזה? כמה דברים:
1. פירוט מלא של הבעיה (אם מדובר בפרויקט תיקון תקלה לדוגמא), כולל מה שאיבחנתם. חשוב להכניס את כל הנקודות שאפשר (אם צריך, שימו זאת בנספח נפרד וציינו זאת בהסכם)
2. מה הדברים שאתם הולכים לתקן, להגדיר, למחוק, להוסיף. שוב, כמה שיותר פירוט, יותר טוב. אם אפשר, כדאי לציין מה התוצאה הסופית שתהיה.
3. תנאי ה"ריצוי": אתם תקבעו מה זה לקוח מרוצה. אתם צריכים לתקן בעיה כזו וכזו ולא בעיה אחרת (קשור לסעיף ii). יש עוד בעיות? בשמחה, בתשלום נוסף.
4. אחריות: כמה זמן יש ללקוח לבדוק את המערכת שלו ואם הוא מוצא בעיה, אתם תתקנו אותה ללא תשלום נוסף. יום? יומיים? בוני אתרים שוכחים סעיף זה ואחר כך הם "נתקעים" לזמן רב בטיפולי תקלות (שלא היו בעבר) כי הלקוח מתלונן קשות והם רגישים, אז הם עושים לו ג'סטה, ועוד אחת, ועוד אחת.. לכן, חשוב לציין כמה זמן האחריות שלכם. עברה האחריות ויש תקלה? זה טיפול נפרד בתשלום נוסף.
5. תנאי תשלום: שוטף? שוטף+30? שוטף+60? תשלום מיידי בסיום הבעיה? חשוב לכתוב זאת. חשוב לכתוב גם איך יבוצע התשלום (פייפאל, צ'ק, העברה בנקאית).
6. אי עמידה בתשלום: הנה משהו שפרילאנסרים רבים פוחדים לבקש. חברים יקרים, אם אתם שוכרים דירה, פתחו את החוזה שלכם וקראו אותו. במידה ולא שילמתם בזמן, אתם משלמים תוספת על השכ"ד. אין שום סיבה שלא תיגבו תוספת אם הלקוח מאחר לכם לאחר תקופה (נניח שבועיים או חודש) כמה אחוזים נוספים. להזכירכם, כשאתם מוציאים חשבונית אתם משלמים עליה מס וברגע שהיא לא משלמת, אתם מכניסים את עצמכם לגירעון בתקציב שלכם.
7. סייגים: אם יש ללקוח שרת ענתיקה ממלחמת העולם השניה והוא מצפה שלאחר ההגדרות שלכם הוא יעבוד כמו שרת-על, כדאי לציין כאן שהדברים לא יקרו ומה כן יקרו. אתם מתקנים שרת אפאצ'י, זה לא אומר שהוא פתאום יעבוד פי 10 יותר מהר, כדאי לציין זאת.

הנה נקודה נוספת: לא ליפול להבטחות. "החברה שלי לא קיימת מהיום", "אם הפרוייקט יצליח, יש לנו עוד כמה דברים בקנה ואנו נוכל לעשות עסקים מצויינים". מה המשותף למשפטים האלו? משהו פשוט: להוריד אותך במחיר, לדחות לך תנאי תשלום, ובקיצור "לרכך" אותך כך שגם אם לא תקבל מה שרצית בהתחלה, עדיין תצא מרוצה.

על הדברים האלו אני יאמר משהו פשוט: אל תקנו את זה. החברה לא קיימת מהיום, יופי. אתה יודע מה המוסר תשלומים של אותה חברה? האם יש נגדה תביעות/עיקולים או תזרים כספים גרוע? (הנה, בזמן שאני כותב את הפוסט הזה, תראו מה כותבים על "פנדה מחשבים". חושבים עדיין לעשות איתם עסקים?). לגבי עניין שתקבל עוד פרוייקטים – הכל תלוי בפקטור המחיר שלך. אם אתה תגבה 300 שקל לשעה ותעשה עבודה מצויינת ואני אציע לעשות את אותה עבודה מצויינת ב-200 שקלים, אתה לא תקבל ולו שעה אחת נוספת מאותו לקוח, כי לקוחות ברוב מוחלט של המקרים מסתכלים על הסכום בחשבונית.

יש לקוחות מעולים ויש לקוחות גרועים. לך, כפרילאנסר, לא מומלץ להמר על הלקוחות ועל טיב ההבטחות. אני יכול לאמר שכבעל עסק לשרותי VPS אני לעולם לא מרים מכונה וירטואלית לשום לקוח, עד שאני רואה בחשבון העסקי הפקדה על הסכום המוסכם, ואני שומע את ההבטחות שתיארתי למעלה יום יום. האם זה גורם לי להפסיד לקוחות? אולי, אבל אני מעדיף לקוחות שמשלמים לעסק בזמן הקמת השרת עבורו ובהמשך לפי מה שסוכם בינינו ולא לקוח שמבטיח לי את כל הכל, אך לא משלם לי. אני צריך לשלם לספק מעליי, לפרילאנסרים אחרים שנותנים תמיכה ללקוחות העסק שלי, לרכוש שרתים נוספים, רוחב פס, מקום, ועוד דברים. אני לא יכול לשלם בהבטחות של לקוחות, אני יכול לשלם רק בכסף, כך שלקוח שהוא גדול בהבטחות וקטן במעשים, שיעשה טובה ויקפוץ למתחרה ממול ושיעשה איתו עסקים (ולמתעניינים: העסק כבר רווחי).

ולבסוף, נקודה קצת אישית לעמיתיי הפרילאנסרים: לרבים מכם יש לב טוב ורצון לעשות עבודה טובה ושכולם יהיו מרוצים, אבל בביזנס כמו בביזנס צריך להיות קשוח. צריך לדעת לאמר "לא" ולפעמים לוותר על לקוחות, במיוחד אם הלקוח אינו רווחי. העולם אינו פייר וזה שתהיה טובים, לא מובטח לכם שיחזירו לכם בטוב. בביזנס תהיו נחמדים ואסרטיביים, ואת הטוב לב שלכם תשאירו לבת הזוג ולדברים שגורמים לכם טוב. ראיתי מספיק דכאון אצל עמיתים שהיה ניתן למנוע אותו בקלות, ובגלל זה כתבתי פוסט זה.

במהלך היומיים האחרונים שיחקתי עם גוגל פלוס. הזמנתי חברים, שיתפתי תוכן, ובדקתי את מה שהשרות מציע. הרשו לי לשתף אתכם במסקנות.

כבר מקבלת ההזמנה וההרשמה לשרות, רואים שגוגל לקחו לתשומת ליבם את הביקורת שנמתחה עליהם בנסיונות הקודמים להוציא שרותים חברתיים. מבחינת ההרשמה, הדבר מאוד קליל, וכבר תוך דקה או 2 תוכל להתחיל להשתמש בגוגל פלוס.

אבל.. מה תעשה לבד בגוגל פלוס? אתה צריך את החברים שלך, וכאן גוגל נותנת לך אפשרות לייבא מ-ספר הכתובות של אנשי הקשר שלך ב-GMAIL את האנשים. ה”יבוא” קל ופשוט, אך חסר כאן מרכיב מרכזי חשוב: יבוא אנשים מרשתות מתחרות גדולות. אפשר לייבא מהמסנג’ר, אפשר לייבא מיאהו ועוד רשתוחת קטנות, אך לא מהרשת המתחרה הגדולה – פייסבוק. לשם כגך תצטרך לעשות מס’ צעדים (עיין בפוסט קודם המסביר כיצד לבצע זאת). אך לא לייבא אנשים מסקייפ או חשבונות Google Apps לדוגמא. אני מאמין שגוגל תוסיף את זה בקרוב.

הדף המרכזי של גוגל+ מאוד מזכיר את הדף המרכזי של פייסבוק מסיבה פשוטה: להקל על המשתמש, וכך אנשים שהשתמשו בפייסבוק יוכלו להתחיל לכתוב הודעות מיידית מהרגע שמופיע להם דף הבית. גוגל לקחה את זה קדימה ושינתה את GMAIL, דף הבית של גוגל, והיומן של גוגל ושינתה להם את העיצוב כך שיהיה זהה לכל אורך הדרך. הצבעים, האייקונים, הקוביות – הכל זהה. מישהו שם כנראה לקח שיעור מ-אפל.

גוגל, כמו שהזכרתי מקודם, למדו על בשרם לקח קשה בכל הקשור לפרטיות ורואים זאת בגוגל פלוס. אתה צריך להכניס חברים לתוך מעגלים בשביל לשתף עם חברים שלך דברים. גוגל לא עושה זאת עבורך (למרות שהם יכולים), וכך מקבלים אפקט מקסימלי של פרטיות. השיתוף עצמו של תוכן הוא מאוד קל: שתף תמונה, וידאו, קישור או מיקום במפה (לתשומת לב גוגל: אני גר בראשון לציון ושרות גוגל פלוס מציין שאני נמצא בשדרות רוטשילד בתל אביב, “פספוס” של כמה עשרות קילומטרים) ואתה בוחר לאיזה מעגל לשתף, לאיזה חבר ספציפי לשתף או שתוכל לשתף במייל (למי שאין גוגל פלוס). ברירת המחדל אינה “ציבורית”, וגוגל גם לומד תוך כדי שיתופים נוספים עם מי אתה מעדיף לשתף, כך שהוא יציג זאת בפעם הבאה שתשתף – כך שלא עוד פאדיחות שהבוס רואה אתכם מבלים בזמן שהצהרתם שאתם “חולים”.

ה”זולה” הפתיע אותי לטובה: בלחיצה אחת יפתח לך חלון ותוכל להזמין אנשים או מעגלים לשיחת וידאו, ומנסיון של כמה עשרות שיחות שהשתתפתי, אפשר לאמר שזה עובד, ועובד יפה. גוגל מקפיץ בכל פעם את הוידאו של מי שמשוחח כוידאו עיקרי, כך שאינך צריך לנחש מי מדבר. במקביל ניתן לצפות בוידאו מיוטיוב ע”י כולם (הוידאו מסתנכרן במקביל עם כולם) וכשרואים יוטיוב, המיקרופונים של כולם מושתקים, וכדי לשוחח יש ללחוץ על כפתור תוך כדי דיבור וכשמשחררים את הכפתור הקול מושתק. מזכיר מאוד את מכשירי הקשר הישנים וטלפונים עם פונקציית PTT. אפשר במקביל גם לצ’וטט טקסטואלית (ולהעביר לינקים וכו’). בקיצור, אם יש משהו ש”ימכור” חזק את גוגל פלוס – זה ה”זולה”.

גוגל לא שכחו את הצ’אט הותיק יותר (גוגל צ’אט) והוא זמין תמיד מצד ימין (בגירסה העברית), כך שניתן ישירות לשוחח עם חברכם בקליק אחד עם אודיו ווידאו.

תחום הטלפון הסלולרי לא נשכח, ומנסיונות שעשיתי, צילומים שמצלמים בטלפונים סלולריים עולים מהר (יחסית) לגוגל+ ואפשר לערוך, לתייג, לשתף את התמונות בשניות. כל מה שצריך זה ללחוץ על אייקון התמונות, לבחור “תמונות מהטלפון שלך” – והם שם מחכות לך. לא צריך לבחור בטלפון הסלולרי שום דבר ואין צורך לזכור לעשות פעולות. הכל שקוף (ניתן כמובן לכבות פונקציה זאת בטלפון). אם נזכור שגוגל די שולטת בשוק מערכות ההפעלה הסלולרי, נראה שגוגל יכולה לגרום למשתמשים רבים להעדיף את גוגל פלוס בכל הקשור לתמונות. אחרי הכל, התמונות עלו ולמשתמש נותר רק לשתף – מה קל מכך? (אפליקציית גוגל פלוס למשתמשי אייפון/אייפד/אייפוד נמצאת בתהליכי אישור אצל אפל בימים אלו).

לבסוף, תחום מסויים שאינני יודע כמה יקבל תשומת לב ע”י המשתמשים: “ניצוצות” (Sparks) – הפונקציה הזו מאפשרת לך לחפש מידע בקטגוריות שונות, והמידע מגיע ממקורות כמו אתרי עיתונות (בארץ זה מגיע מאתרים כמו YNET, וואלה, גלובס, דה-מרקר וכו’) ובלוגים שונים. אפשר לחפש נושאים שונים, לקבל תקצירי כתבות ולשתף אותם ישירות ב”זרם” (Feed) שלך לחבריך, אם מצאת מידע מעניין. אנשי SEO מוזמנים להתחיל לחקור את התחום ולראות איך הם מקדמים את המידע שלהם בתוך אותם ניצוצות.

כדאי לעבור מפייסבוק לגוגל? לעניות דעתי התשובה היא “כן, אך בשלבים”. עדיין רשמית אין אפשרות להנפיק הזמנות נוספות ע”י המשתמשים (מה שלא מנע ממשתמשים מתקדמים למצוא חורים ולהשתמש בהם כדי להוציא הזמנות עקיפות לשרות), ואם יש לך חברים רבים בפייסבוק, הם עדיין לא יוכלו לעבור לגוגל פלוס, גם אם הם ירצו. בנוסף, עדיין יש באגים ואיטיות פה ושם של השרות, כך שכדאי להמתין כמה שבועות.

האם גוגל פלוס “יתפוס” ויצליח להתחרות בפייסבוק? להערכתי, אחרי שהשתמשתי ושוחחתי עם אחרים, תשובתי היא “בהחלט!”. היו מספר אנשים (שלא ממש מסתדרים במקצועיות עם מחשבים) שביקשו ממני הזמנות לגוגל פלוס והתלהבו מהוידאו קליפים שגוגל שחררה. המדיה דווקא מתלהבת מגוגל פלוס (ראו לדוגמא את הכתבה הזו של YNET, או את הכתבה הזו של PCWorld שנותנת 9 סיבות טובות מדוע כדאי לעבור מפייסבוק לגוגל פלוס).

אני די בטוח שזהו רק השלב הראשון של גוגל פלוס. גוגל כבר פרסמו מודעות דרושים למפתחי משחקים, כך שגם משחקים יהיו בגוגל פלוס (במיוחד שלגוגל יש 10% ב-Zynga, מי שפיתחה את פארמוויל), ואני מאמין ש-SDK או משהו דומה יצא בקרוב כדי שאנשים יכתבו אפליקציות לגוגל פלוס, וכאן זה כבר יכול להיות מעניין. לי יהיה מעניין לראות מי הראשון שיכתוב סקריפט ב-Grease Monkey שיחליף את מסך היוטיוב ב"זולה" במשהו אחר כמו .. שידור וידאו. יהיה מעניין, לא? 🙂