מעדכוני היום

אז מה היה לנו היום?

ביבי והדירות. ראש הממשלה קיים מסיבת עיתונאים והכריז המון הכרזות. המפגינים לא אהבו (בלשון המעטה) את ההכרזות ופשוט קראו לביבי שקרן. חלק מהעיתונאים הסבירו בטורים שונים במדיה שזה מה שניתן לעשות בשלב זה, ואחרים (כמו זה של אביטל להב) הסבירו שכבר היינו בסרט הזה בעבר, מה חדש ומה ישן. אני ממליץ לקרוא את הטור שלה.

ביבי כמובן לא ביקר את המפגינים בתל אביב, אז “ביבי” אחר הגיע, הנה הוידאו:

ומדירות והפגנות – לטכנולוגיה: מוזילה הודיעו שהם מפתחים מערכת חדשה שתתחרה בעצם ב-ChromeOS, רק בשינויים מסויימים: מערכת הבסיס תהיה אנדרואיד והדפדפן יהיה (כמובן) Firefox, אך מצד שני, האנדרואיד שיהיה בפנים, לא יוכל להריץ אפליקציות אנדרואיד ולא יהיה Dalvik (המכונה הוירטואלית בתוך אנדרואיד). אני תוהה לגבי משהו פשוט: אם אתה לוקח אנדרואיד בלי הדבר העיקרי שבו, למה בעצם לקחת אנדרואיד? מה הבעיה לקחת ליבת לינוקס למערכות משובצות ולהשתמש בזה וזהו? כיום יש מספיק טלאים ותמיכה ל-Boot מיידי, תמיכה גרפית מלאה וכו’, אז מדוע הטוויסט הזה?

חוזים: בפוסט קודם שכתבתי, התלוננתי על מוסר התשלומים והיו כאן מספר הצעות לגבי כתיבת הסכם/חוזה בין הפרילנסר ללקוחות, ואז חשבתי על כך: מה בדבר אתר/שרות חדש שיאפשר תמורת מס’ שקלים לחודש/חד-פעמית לפרילנסר להיכנס לאתר, לבחור חוזה, למלא פרטים, האתר ישלח את החוזה ללקוח והלקוח יחתום, ואז יהיה העתק חתום אצל 2 הצדדים? זה בהחלט רעיון לא רע, רק שאני גרוע בתכנות ואין לי כרגע את התקציב/זמן למצוא מתכנת שיקים זאת, אז הרמתי מסמך אפיון מאוד כללי ובראשי תיבות, אבל הוא מספיק בשביל להבין את הרעיון ואם מישהו רוצה – הוא יכול להקים אתר כזה ולהציע שרות כזה. אפשר בהמשך הדרך לקחת עו”ד שיתן עוד הסכמים שיוכנסו למערכת לשימוש הפרילנסרים (או משתמשים אחרים) ולהרוויח מהאתר הזה (ולמי שמחליט להקים אתר כזה, יש לי עסק לאחסון שרתים/אתרים, דבר איתי 🙂 ). אני כמובן לא מבקש שום תמורה על הרעיון. מי שרוצה להקים, שיהנה.

ואם כבר דיברתי על העסק שלי, אז היום קיימנו ישיבה (תודה לאל שיש סקייפ), ואחת הנקודות שהועלתה שם זה המחיר הנמוך מאוד לחבילת בוני אתרים (זו החבילה שאני אומר עליה: אתה תבנה אתרים, אנחנו נדאג לשאר, ותקבל VPS יותר טוב ממה שתקבל מהמתחרים). בשבוע הבא יהיה שינוי במחיר שלה (במיוחד שהמתחרים מבקשים בערך 50-100% יותר מאיתנו באותה חבילה ולמי שלא מאמין, הנה הצעה זהה של קלאב VPS והצעה זהה של SPD. רואים את ההבדל בינם לבינינו ?), אז לאלו שחושבים על החבילה, מומלץ לבחור (אה, אצלנו המחיר לא יעלה ללקוחות קיימים, בטח מישהו עכשיו מקלל אותי על כך 🙂 )

מוסר תשלומים גרוע

הנה נקודה שכל פרילאנסר נתקל בה, במיוחד בישראל: אתה מסכם עם לקוח על עבודה (ולא חשוב כמה היא קטנה או גדולה). אתה מבצע את העבודה לשביעות רצונו ומצפה שהלקוח ישלם את שכרך, אבל אז מתחילים התירוצים “אנחנו עובדים שוטף+60”, “אנחנו לא מוציאים צ’ק לפני סוף החודש, וגם זה רק במקרים מאוד מאוד חריגים”, “תן לי כמה ימים ואני אעביר לך את הכסף בהעברה ישירה” (כמובן שכמות ה”כמה ימים” היא נעלם מיסתורי) ויש עוד תירוצים.

אבל התירוץ הכי מדהים (אותי לפחות) זה עניין ה”חברה גדולה”: “אנחנו חברה גדולה, אנחנו משלמים רק שוטף + 60 או שוטף + 90”.

חברה גדולה, הא? בוא נראה איך זה כשהדברים הפוכים:

בימים אלו אני מחפש לרכוש 5 שרתים נוספים לעסק שלי. תודה לאל, העסק גודל, אז צריך לרכוש עוד ציוד. מה עושים? פונים למשווקים של HP, Dell, SuperMicro ומקבלים הצעות מחיר (אגב, תמיד מומלץ להתמקח מול חברות כאלו בעניין המחיר). מה הם תנאי התשלום שאותם חברות גדולות מוכנות לתת? תנאים פשוטים: כרטיס אשראי עד 3 תשלומים (או 18 בקרדיט, כשהריבית עליך). צ’קים? תשלום מזומן של מחצית הסכום מיידית וצ’ק נוסף לעוד 30 יום. אתה רוצה תנאים של שוטף + 30 או שוטף + 60? תקנה מאיתנו כמה עשרות שרתים בחודש ואז בהמשך הדרך נדון בנושא, אבל עד אז, מינימום חצי מהתשלום במזומן.

ההתנהגות הזו אינה נמצאת רק אצל אותם משווקים, אלא ברוב החברות בשוק בארץ (להוציא חברות מדיה שהחליטו שהן משלמות בתנאים של “שוטף + 96”, החל מלפני מס’ חודשים), וזו לא בעיה, זכותה של כל חברה להכתיב איך היא משלמת. הבעיה מתחילה שחברות רבות לא עומדות בתנאי התשלום האלו. צ’קים שאמורים להגיע בדואר לא מגיעים, העברות בנקאיות לא מבוצעות בזמן, ויש לא מעט ששוכחים משהו קטן ובסיסי: מדובר בסופו של דבר בפרילאנסר, ברוב המקרים זהו אדם עם אשה וילדים והוא צריך לפרנס את משפחתו. עיכוב כזה או אחר בתשלום גורמים לבעיות לאותו פרילאנסר, וכשאותם חברות גורמות בעיות, הסיכוי שאותו פרילאנסר יסכים לעשות עבודה נוספת עבור אותה חברה – קטן יותר ויותר.

ולכן אני פונה לחברות ולמעסיקי פרילאנסרים ומבקש: אתם מבקשים מהפרילאנסרים לעשות עבודות עבורכם ואתם לא “משחררים” את הפרילאנסר עד שאתם מרוצים. זה לגטימי ונכון, אבל אל תשכחו שגם הפרילאנסר רוצה להיות מרוצה מתנאי התשלום ומעמידה באותם תנאי תשלום שסיכמתם. אם מישהו חושב שזה כיף לפרילאנסר להתקשר כל יום יומיים ולנדנד על צ’ק/העברה בנקאית, הוא טועה. זה לא נעים לא לפרילאנסר ולא למקבל שרות, אז מדוע בכלל להיכנס לסיטואציה הזו?

לעניות דעתי, צריך להנהיג כלל קטן: כשמדובר על סכומים די קטנים (נניח עד 1,500 שקל), מומלץ שמבקש השרות ישלם בסוף העבודה או יתן המחאה לסוף החודש (תלוי כמובן בפרילאנסר אם הוא מסכים). על סכומים גדולים יותר, אולי כדאי לחשוב על תשלומים או התנאים הרגילים. כך 2 הצדדים יהיו מרוצים.

מה דעתכם?

המשך המחאה, המשך הספינים

אומרים שתמיד כדאי להתחיל בציון דברים חיוביים: אין ספק שמיום ליום יותר ויותר אנשים נדהמים ממחאת האוהלים והמפגינים, למרות החום הכבד מאוד שיש בחוץ, ועל כך יש לאמר לאנשים שיוצאים ומפגינים – כל הכבוד!

אחרי שאמרתי את החיובי, נאמר את השלילי והבעייתי, ויש לא מעט:

  • חסר פוקוס, מיקוד, דרישות מפורטות. כולם רוצים דיור זול, שכירות נמוכה ועוד, אבל צריך להיות מציאותיים: בבירוקרטיה של היום במדינתנו, כלום לא יקרה תוך שבוע או חודש או שנה, וגם כשקורה משהו, הכל נעשה בחיפזון עד שזה יורד מהכותרות ואחרי זה חוזרים לאותם פאקים. קחו דוגמא מהשריפה בכרמל: היתה היסטריה, רכשו 2 מטוסים. מה עם הגדלת התקציב לכבאים? זה תקוע בבירוקרטיה של האוצר והמריבות בין המשרדים. נראה את זה בדו”ח  הבא של מבקר המדינה.
    מה שצריך פה ועכשיו מצידם של המפגינים, זה רשימת דרישות מפורטת שתיעשה ע”י אנשי מקצוע שמבינים ויודעים מה ניתן לדרוש בדחיפות – ואת המסמך הזה לפרסם בכל מקום ולתקוע אותו בפרצוף של הממשלה, אלו הדרישות, זה מה שאנחנו רוצים. דרישות כוללניות יענו בספין אחרי ספין אחרי ספין, כדי שזה ירד מהכותרות.
  • להוריד את הפוליטיקה: אני מסתכל על ה-Stream שלי בגוגל פלוס ואני רואה איך אנשים מבחינים שוב ושוב איך המאבק הזה נהפך ממאבק א-פוליטי למאבק פוליטי מובהק כשמפלגות בשמאל (וגם בימין, אתמול בירושלים) מושכות לכיוונם. אם המאבק הזה יהפך לפוליטי, המאבק יתפרק עם האשמות הדדיות. צריך כרגע לעזוב את העניינים הפוליטיים ולהתרכז במאבק עצמו על הדיור.

אם הבנתי נכון, מחר ביבי אמור להציג את הפתרון שלו (תרגום: רשימת ספינים חדשה) ולבינתיים נראה שהפתרונות הם באמת ספינים. תראו מה ח”כ ניצן הורוביץ אמר היום:

בקיצור: המבחן האמיתי הוא מחר, אחרי הצגת התוכניות/ספינים של ביבי. האם המפגינים יתפצלו וחלקם “יבלעו” את ההבטחות? או שימשיכו להתעקש עד שהממשלה תעשה משהו.

מחשבות על מחאת הדיור

(זו הגירסה השביעית שאני כותב פוסט על נושא זה, 6 פעמים כתבתי ומחקתי לפני שפרסמתי. הפעם אני הולך על זה 🙂 )

כולנו שמענו על מחאת הדיור שהתחילה בשדרות רוטשילד בתל אביב והתרחבה לירושלים, חיפה, קרית שמונה, נהריה ועוד. כולם מתלוננים על מחירי הדיור הגבוהים, על כך שאין דיור מספיק וגם מה שיש – יקר מדי לרכוש ו/או לשכור.

אני בהחלט תומך בכל אלו שנמצאים במחאה הזו לגבי דיור יקר מדי. זוג צעיר ללא סיוע מהההורים פשוט אינו יכול לרכוש לעצמו דירה בשלושת הערים הגדולות או במרכז הארץ, ומאוד קשה לו לקנות דיור בצפון או בדרום (אם כי שם כמובן המחירים יותר זולים, אך עדיין לא זולים מספיק).

אבל המחאה בתל אביב.. צר לי, אני לא מזדהה איתה. ברשותכם, אסביר..

אני גר בראשון לציון. לא במערב ה”עשיר” של העיר אלא באזור די מרכזי בעיר, 500 מטר בערך מהכביש הראשי (רח’ הרצל) לכיוון תל אביב או רחובות/נס ציונה. אני משלם סכום של 3,400 שקלים שכ”ד חודשי לדירה עם 3 חדרים (סלון גדול ומרווח, חדר שינה גדול וחדר קצת יותר קטן), מטבח נחמד וגם מחסן נחמד. גודל הדירה כמדומני הוא משהו כמו 80-100 מ”ר, עם 3 מזגנים ושקט מדהים מבחוץ. הרעשים היחידים זה רכבים שעוברים אחת לכמה זמן ו”רעש” של ילדים בגן הילדים ממול. שאר הזמן שקט כאן כמו בכפר למרות שאני גר במרכז העיר. איך השגתי את הדירה? בחיפוש באתר “יד-2”. לא קומבינות, לא ניסים ונפלאות, וגם לא התמקחתי עם בעל הבית (הנחמד) על שכר הדירה. ביקש 3,400 – וקיבל.

לפני שעברתי לגור בראש”צ, הייתי גר בדרום תל אביב, בדירה של 50 מ”ר ליד תחנת קמח. מקום “נחמד” שחטפתי ממנו מחלות, עם המון קמח באוויר, רעש מחריש אוזניים אם פותחים חלון (כל חלון היה כפול) מ-8 בבוקר ועד 10 בלילה ולא היו חסרים פושעים באזור (כבר הספקתי להכיר אישית את השוטרים שהיו עושים ביקורת באזור). המחיר ששילמתי? 2400 שקלים.

כשאני רואה את אותם צעירים מוחים וגרים באוהלים כמחאה על שכר הדירה הגבוה בתל אביב, אינני מזדהה איתם. השוק החופשי עושה את שלו וכשיש ביקוש ברמה חסרת תקדים והיצע קטן (יחסית), המחירים מטפסים והחוצפה תופסת מקום רציני. דירה כמו שאני גר בה כרגע לו הייתי שוכר בתל אביב, הייתי צריך לשלם סכום העולה על 7500 לחודש, כי זה המחירים. אני מכיר סיפורים רבים שעל דירות של 20 ו-30 מטר בעלי בית גובים מחירים מפולפלים של 3500 ומעלה, וסטונדטים וצעירים רבים משלמים זאת. אז מדוע שהמחיר ירד?

אם הצעירים שמוחים חושבים שהם ישיגו בנייה מוזלת של דירות בתל אביב, הם מוזמנים לשכוח מכך. חולדאי, ראש עירית תל אביב, כבר בישר בעבר (כולל היום) כי בנייה כזו לא תהיה והמחירים בתל אביב לא ירדו. חולדאי מעדיף את כרישי הנדל”ן והבנייה לעשירים מאשר לבנות לאלו שידם אינה משיגה סכומים גבוהים, כי כך העיריה יכולה לגבות הרבה ארנונה ולהפוך את העיר למקום שמי שיכול לגור בו יהיו אלו שבידיהם הממון.

אני טענתי בעבר בשיחות עם צעירים וסטודנטים את מה שעדיין אני טוען היום: המחירים בערי הלווין (ראשל”צ, בת ים, חולון, אזור וכו’) זולים בעשרות אחוזים מהמחירים בתל אביב וההבדל הגדול הוא שצריך להשקיע בערב עוד חצי שעה עד שעה לנסיעה, וההבדל הזה אינו שווה עוד 2000 ש”ח ומעלה בשכ”ד החודשי. בשבילי, כבעל עסק שצריך לפגוש לקוחות בתל אביב, ההבדל הוא ביציאה יותר מוקדמת מהבית ונסיעה ללקוח, הבדל של שעה או פחות (תלוי בזמן הפגישה) ומכיוון שאינני “קורע” את מקומות הבילוי בתל אביב כל יום, אני חוסך בכך גם שכ”ד וגם נסיעות רבות. חבר אחר שגר בתל אביב יחסוך לעצמו אולי נסיעה ויציאה של שעה מוקדם יותר, אך הוא ישלם שכ”ד גבוה בהרבה ממה שאני משלם.

לכן, לדעתי, עניין המחאה על מחירי השכירות בתל אביב אינה משהו שאני יכול להזדהות איתו ואינני יכול להזדהות גם עם הבקשות לדיור מוזל בתל אביב. אני מציאותי ואני יודע שלא חשוב איזה ראש ממשלה יהיה, דיור מוזל לא יהיה בתל אביב. בשאר הערים אני מאמין שיהיה דיור כזה בעתיד, אך דבר כזה לוקח זמן ומחאה כזו צריך לקחת לכנסת.

חשוב לזכור משהו מסויים: גם אם יהיה דיור מוזל בכל האיזורים בארץ, הבעיה שעדיין קיימת היא חוסר תשתיות לנסיעה מהירה לתל אביב. התשתיות בצפון ובדרום עדיין מפגרות שנות דור מאחור (כמו הרכבת לדוגמא) ועל כך איש אינו מפגין. אם מחר אעבור לצפון וארכוש דירה, אני אצטרך להוציא כספים רבים רק בשביל להיפגש עם הלקוחות שלי, מה שדי יותיר אותי בנקודה של חוסר איזון כלכלי, מכיוון שמה שחסכתי במחיר הדיור, אצטרך להוציא על נסיעות.

המאבק הקודם על הקוטג’ נחל הצלחה הואיל והמטרה היתה פשוטה: להוזיל את מחירי הקוטג’. המחאה הנוכחית לעומת זאת מגיעה עם מסרים מבולבלים, וגם עם פוליטיקה שמחלחלת אל תוך המחאה – שום דבר טוב לא יוצא מזה. המשתתפים היקרים במחאה צריכים להדגיש מהם הנקודות שעליהם הם מדברים ולהחדיר את הדברים בצורה קלה ופשטה להבנת הציבור. עם זה יהיה אפשר להמשיך הלאה ולסחוף תומכים נוספים.

עברה לה שנה

בדיוק היום לפני שנה הגעתי למלא טפסים במשרדי מס הכנסה ומע”מ ברחובות על מנת לפתוח תיק עוסק מורשה. החוויה היתה כמו כל חוויה שאפשר לצפות ממשרדים ממשלתיים: המון טמטום, תשובות סותרות ובנוסף כבונוס: פקיד מפגר שמחליט לקחת לעצמו את תפקיד המדכא הרשמי שמנסה בכל דרך להוריד אותך מהרעיון של להיות פרילאנסר (“אתה יודע כמה אנשים פותחים פה תיק ואחרי כמה חודשים נופלים? המון!”) ולהוריד לך את האוויר מהכנפיים..

אז איך אני מסכם את השנה הזו? ב-3 מילים: שנה לא קלה.

המעבר מלהיות שכיר לפרילאנסר הוא מעבר בהחלט לא קל. אם כשכיר אתה לא חייב להיות נחמד ואתה יכול להיות מי שאתה ולקבל משכורת קבועה, בתחום הפרילאנסר אתה צריך להיות סופר-נחמד. אתה צריך (מה צריך, חייב!) לדעת להעריך את עצמך נכונה כדי לבקש סכומים שמתאימים לך, ואתה חייב לדעת לוותר (כשילד חותך את המחיר שלך בחצי ומתחרה בך, לדוגמא), אתה חייב לגדל קצת עור של פיל (לא לקחת דברים אישית, במיוחד שהלקוח חכם בערך כמו החתולה שלי) ואתה חייב לדעת למכור את עצמך ולנצל הזדמנויות כדי לקבל עבודות. אתה כל הזמן צריך להימצא במצב “מכירה” ולמצוא היכן אפשר למצוא עוד פרוייקטים ועבודות.

אחד הדברים החשובים שהייתי צריך ללמוד להשתמש בו ומהר – זה האינטואיציה שלך, להבדיל בין לקוח רציני שמשלם בזמן, לבין לקוחות שמבטיחים שהם כמובן ישלמו בזמן, אבל הם משלמים רק אחרי כמה חודשים. נקודה נוספת שגם הייתי צריך ללמוד על בשרי היא הקשיחות: לא חשוב כמה תדגיש שהמחיר שאתה מבקש פר שעה הוא X, אנשים חושבים שזה מחיר פתיחה נתון למו”מ למרות שאינך מוכן לעשות מו”מ על כך. צריך לדעת להיות קשוח ולאמר “עד כאן, זהו המחיר” ומה שיותר חשוב: לא להתבייש לגבות את המחיר אם הלקוח מתחמק. להשאיר את תרוצי ה”אין לי כח” למקרים אחרים שלא קשורים לג’וב שלך.

נקודה נוספת (שכתבתי עליה בעבר): לחתום הסכמים על כל פרוייקט, קטן ככל שיהיה, ולוודא שכל הפרטים שאתה עושה ומה שיהיה – כתובים. למר ישראל ישראלי יש ג’ורה לא קטנה שיכולה “לשרוף” אותך די מהר, ועדיף לסגור את הנקודות בכתב ולא בעל פה.

היום, אחרי שנה כפרילאנסר, ואחרי שיש לי עסק, האם הייתי חוזר להיות שכיר? התשובה שלי היא “לא”. החופש והחירות לבחור את העבודות שלך והזמנים שלך שווים (לדעתי) הרבה יותר מלהיות שכיר. האם הייתי ממליץ לכל אחד להתפטר ולהיות פרילאנסר? לא. לא חסר אנשים שיש להם בטחון עצמי נמוך והם “מקרינים” זאת החוצה ובהתאם כמות העבודה שהם יקבלו. מה כן הייתי ממליץ? לחשוב על שילוב בין שניהם, במיוחד שניתן לעשות תיאום מסים היום די בקלות ולא חסרות הוצאות שניתן לקבל עליהם החזרים מהמדינה, דבר שאתה לא מקבל כשכיר.

טיפ: Shell דרך ה-Web

כל פרילאנסר (שמכיר Linux), כל איש לינוקס (במיוחד אנשי סיסטם) מכיר את הסיטואציה הבאה: אתה נמצא לך אי-שם מתעסק בעניינך הפרטיים, כשלפתע לקוח מתקשר בהיסטריה: “האתר נפל!”, “האפליקציה לא עובדת!”, “תציל אותי מיד!”.

במצב רגיל אתה שולף את המחשב הנייד עם המודם הסלולרי (או הטלפון הסלולרי בחיבור בלוטות’), מתחבר לאינטרנט ובודק מה שצריך לבדוק.

אבל מה קורה כשאתה זקוק לטפל בבעיה של לקוח אחד ואתה נמצא אצל לקוח אחר? במקרים רבים יכול להיות מצב שאינך יכול להתחבר (קליטה זוועה בבניין, הלקוח הנוכחי לא מחבב את הרעיון של מחשב נייד זר פתוח, המחשב הנייד שלך בדיוק עסוק בלהיתקע, אין לך מחשב נייד כרגע זמין)? אתה די תקוע. חברות רבות לא אוהבות פתיחת פורטים חיצוניים החוצה (הכל עובר דרך פרוקסי וזהו), כך ששימוש בפורט 22 לא אפשרי.

בקיצור, מצב בעייתי. לא קורה הרבה, אבל כשזה קורה, מזיעים המון.

לאלו שלא מכירים, אני מעוניין להציג אפליקציית web נחמדה ושמה: Shell In a Box. מה שהאפליקציה הזו עושה זה משהו פשוט מאוד: מדמה טרמינל לינוקס (xterm ליתר דיוק), ומאפשרת לך להתחבר דרך ה-web לשרת שלך. אתה נכנס לכתובת ומקבל פרצוף מוכר: Login prompt. האמולציה עצמה היא אמולציה מעולה, כולל תמיכה בדברים כמו CTRL Z, CTRL C ועוד, יש לה תמיכה לחיצים, אפשר לערוך איתה קבצים מבלי לשבור את האצבעות בקיצורי דרך שהיו ב-Solaris, ומנסיון שלי איתה, פשוט כיף לעבוד איתה.

האפליקציה עצמה פותחת פורט 4200, ומאפשרת חיבור דרך http רגיל ו-https עם תעודת SSL (אם יש לכם). היא כוללת אפשרויות רבות (שאפשר לראותם כאן), כולל תמיכה בפורטים אחרים, תמיכה וביטול ביפ (אודיו ו-ויזואל). האפליקציה רצה כ-Daemon, אך אפשר להריץ אותה ב-CGI ש”ימות” בתום שימוש לדוגמא. דבר חביב על אוהבי אבטחה.

שיחקתי עם האפליקציה ותיקנתי בה מס’ תיקונים פשוטים, כך שהיא יכולה לרוץ על פדורה 15 וגם על סנטוס 5.6.  לאלו המעוניים לרוץ ולהתקין, כאן נמצא קובץ ההתקנה עבור פדורה 15, כאן עבור CentOS וכאן יש קובץ ה-SRPM לאלו שמעוניינים לקמפל וליצור חבילות חדשות להפצות כמו SuSE ואחרות (לחובבי האובונטו, דביאן – זה נמצא ב-repository שלכם. אגב, הקרדיט לקובץ SPEC לא מגיע לי אלא לבחור ששם את זה כאן).

מטבע הדברים, פורט 4200 הוא לא בדיוק פורט סטנדרטי ובחברות רבות לא תוכלו לגשת לשרת ולפורט הזה. מה עוד שפורט נוסף פתוח הוא לא בדיוק דבר נחמד וטוב מבחינת אבטחה. לשם כך, נשתמש במודול Proxy של אפאצ’י, כדי שאפאצ’י ישמש כפרוקסי לאפליקציית Web, כך שדרך פורט 80 (או 443 אם אתם משתמשים ב-https) נוכל לגשת ל-Shell.

רק מה, אם נפתח את ה-Shell לגישה לעולם, גוגל מהר מאוד יסרוק את המחיצה, וסקריפטים עולצים קופצים ינסו להיכנס דרך הכניסה הזו. לשם כך נוסיף שכבת אבטחה מינימלית של אפאצ’י, מה שנקרא Auth Basic שתבקש מאיתנו שם משתמש וסיסמא לפני שבכלל נקבל את הדף לעשות Login.

אז ראשית ניצור קובץ conf לאפאצ’י. בפדורה/סנטוס מכניסים את הקובץ בתוך תיקיית etc/httpd/conf.d/ ונקרא לזה shl.conf

ומה יהיה לנו בקובץ shl.conf? הגדרות של הפרוקסי ושל אותנטיקציה בסיסית. מכיוון שוורדפרס לא אוהב כל כך שורות טקסט של קונפיגורציה, שמתי את הדברים ב-Pastebin לעיונכם כאן. ה-RAW (החלק התחתון בדף בקישור) הוא הקובץ האקטואלי שאתם יכולים להעתיק לתוך shl.conf

עכשיו יש צורך ליצור קובץ htpasswd. (עם הנקודה). לשם כך ניכנס לאותה תיקיה ששם ימצא הקובץ שלנו (שימו לב שהמיקום אמור להיות בתוך שורה 5 כפי שניתן לראות בקישור), ונכתוב את הפקודה:

htpasswd -c .htpasswd myuser (כאשר ה-myuser הוא שם המשתמש שתבחרו). התוכנה תשאל אתכם לסיסמא ותבקש אותה שוב לוידוא (כדאי לשים סיסמא חזקה, לא משהו שכל אחד יכול לנחש).

עתה, לאחר שהתקנתם את ה-RPM וכתבתם קובץ זה, יש צורך לאמר ל-Apache לטעון את הקונפיגורציה מחדש. אין צורך לאתחל מחדש את שרת האפאצ’י. שורת service httpd reload תספיק.

עתה פיתחו דפדפן, הכניסו את כתובת האתר שלכם עם תוספת shell/ לדוגמא: http://mysite.com/shell ואם הכל תקין, המערכת תבקש ממכם שם משתמש וסיסמא שהכנסתם מקודם. אם השלב הזה עבר, אתם תקבלו סמן שובב מקפץ (אם הסמן האדום חלול, אז ה-TAB אינו בפוקוס. לחצו על הדף עם העכבר). הכניסו שם משתמש וסיסמא (לא מומלץ root!), ואם הכל תקין, תקבלו shell רגיל להנאתכם.

עד כאן ההגדרות. אלו כמובן הגדרות בסיסיות לחלוטין, וניתן לשפר את ההגנות בשימוש טכניקות שונות (שיטות אותנטיקציה אחרות, כתיבת אפליקציית PHP פשוטה שתוכלו להעלות מפתח פרטי משלכם ושאותו מפתח ישלח לפרוקסי כדי לעשות אותנטיקציה ללא הכנסת סיסמא אלא בחילופי מפתחות – ועוד), אך בסופו של דבר עם אפליקציה זו תוכלו לעשות כרצונכם גם בתוך חברה עם חומת אש סגורה (שמאפשרת רק גלישה ברשת), וכך תוכלו לטפל בדברים גם אם אתם נמצאים באינטרנט קפה, או מהמחשב שאינו שלכם. כך גם יתאפשר לכם לבדוק אם שינויים שעשיתם לאתר חיצוני אכן פועלים מבחוץ בצורה תקינה.

תהנו.

טיפים לפרילאנסרים

כבעל עסק וגם כפרילאנסר, יוצא לי לשוחח במקרים רבים עם עמיתיי הפרילאנסרים בנושאי עבודות, לקוחות, כספים וכו’. לא אחת אני נתקל במקרים בהם גם לפרילאנסר וגם ללקוח היו כוונות טובות עם המון חיוכים, אבל לאחר העבודה שניהם מרירים ובכסאח, ולפעמים גם מעורבים עורכי דין ותביעות (אם כי בחלק מאוד קטן מהמקרים).

עבדכם הנאמן אינו פרילאנסר זמן רב (בעוד שבועיים זה יהיה שנה, למען האמת), אך עשיתי במהלך השנים האחרונות עבודות ללקוחות רבים ששילמו למעסיקים שלי (והמעסיק שילם לי משכורת), ויצא לי לא פעם לחוות את העניין של לקוח לא מרוצה (לא בגלל העבודה, קראו בהמשך מדוע) ומעסיק שאינו מרוצה (בגלל תשלומים בד”כ) והיו לי אישית לא מעט מקרים שבהם באמצע עבודת סיסטם על שרתי לינוקס קיבלתי טלפון לעזוב מיידית הכל ולחזור לחברה (לא בגלל פרויקט דחוף, אלא כי הלקוח לא שילם או שהוא “עושה בעיות” עם התשלום).

כשלקוחות עושים צרות לחברה שמעסיקה פרילאנסרים לעבודות שונות, החברה יכולה להתנחם בכך שחלק גדול מהלקוחות משלמים בזמן וחלק אחר לא-בדיוק-משלמים-בזמן, ובד”כ יש כספים בקופה כדי לשלם שכר לאותו פרילאנסר. אבל כשהפרילאנסר הוא עצמאי לחלוטין, התחמקות של לקוח שצריך לשלם כמה אלפי שקלים יכולה לגרום לאותו פרילאנסר צרות צרורות. אחרי הכל, כולנו צריכים לשלם מיסים, שכ”ד/משכנתא, הוצאות על אוכל, על הילדים ועוד דברים אחרים. בלי כסף, איך תשלם?

כדי לראות מה הבעיה נלך להתחלה: נאמר שראובן רוצה לשכור את שמעון הפרילאנסר כדי שיתקן כמה בעיות בשרת לינוקס שיש לראובן. שמעון רוצה לעבוד, ראובן רוצה להעסיק את שמעון כפרילאנסר שיטפל לו בבעיות בשרת. רצון הדדי יש? בהחלט. מכאן מתחילה לעיתים בעיה מסויימת..

רבים מהפרילאנסרים שומעים מהלקוח מה הבעיה, אבל לקוחות בדרך כלל לא יודעים לפרט מה הבעיה אלא רק את התוצאה. לדוגמא: “השרת כבר לא מוציא דואר” או בעיה אחרת מאוד “חביבה” עליי: “השרת Web איטי”.

ב-2 הדוגמאות האלו הבעיות יכולות לקרות ממגוון נסיבות שהלקוח כלל לא מכיר אותן. בשרת דואר לדוגמא, יכול להיות שכתובת ה-IP חסומה ע”י RBL והכתובת נכנסה לרשימות שחורות. יכול להיות שיש בעיה בהגדרות וכל המייל תקוע ב-Queue, יכול להיות שעודכן רכיב אחר שגורם לשרת לעשות Segfault, יכול להיות שרכיבים כמו Spamassassin או ClamAV (לדוגמא) לא פעילים כרגע, ויכולות להיות סיבות נוספות. חלק מהסיבות אפשר לפתור אותן תוך דקות וחלק אחר מהסיבות יצריך “חפירה” לעומק לבדוק רכיב רכיב מה הבעיה. בדוגמא השניה המצב הרבה יותר מסובך: מה זה איטי? לעומת מה איטי? יכול להיות שיש בעיות דיסקים, זכרון מלא, פאקים בקוד האתר מהזמן האחרון, שרת SQL חנוק ועוד שלל סיבות. שוב, אולי יהיה אפשר לתקן תוך דקות, אולי יהיה אפשר לתקן תוך שעות או ימים, תלוי מהי התקלה האמיתית.

פתרתם את הבעיה? אנו עוברים למסוכה הבאה: בד”כ ללקוח יש איש טכני ואותו איש טכני אמור להיות מרוצה מהעבודה שלכם על מנת שיאשר לכם תשלום. יש בעיה קטנה אחת: “מרוצה” זו הגדרה מאוד מעורפלת. האחד יכול להיות מרוצה מזה שתיקנתם אפליקציה סוררת והשני, פרפקציוניסט שכמוהו חושב שעדיין המכונה לא מגיבה “כמו שצריך”. מה זה “כמו שצריך”? שאלה מצויינת. אין לאף אחד תשובות על כך. יותר מזה, לפעמים יש בעיה “לרצות” את האיש הטכני, הנה דוגמא פשוטה: תרימו שרת אפאצ’י עם 4 ג’יגה זכרון ופתחו עליו 10000 חיבורים במקביל שכולם מתחברים לדף PHP דינמי. יזוז לאט? כן. צריך בשביל שירוץ טוב יותר זכרון, מערכת דיסקים יותר רצינית וכו’. אתם יכולים לספק את זה? לא, ואם אתם חושבים שההסבר הלוגי שצריך להרחיב ו/או להוסיף מכונה ירצה תמיד את אותם אנשים טכניים, אתם טועים, וראיתי כבר מקרים שאנשים לא קיבלו כסף למרות שהם הסבירו שזו לא בעיה שלהם.

עברנו את המסוכה הזו והגענו סוף כל סוף לקבלת כספים מהלקוח, רק שהלקוח משלם בשמחה .. בתנאים של שוטף + 60, כלומר אם היום ה-8/7, אתם תראו את הכסף ב-30/9 ואולי אי שם באמצע אוקטובר (מנהל החשבונות בדיוק יצא לנופש בלבנון). שכחתם לסכם את התנאי שאתם מעוניינים בתנאי תשלום של שוטף-עכשיו-תעביר-לי-צ’ק. קורה, נכון?

אז איך אפשר לפתור את הבעיות האלו? בעזרת 2 דברים חיוניים:

  1. ראשית, לא מהמרים על פתרון בעיה ב-X שעות סתם כך. ספרו ללקוח כמה אתם לוקחים לשעה ובקשו מהלקוח מספר דקות עם המכונה. בדקו באותם דקות מה בעצם התקלה בצורה די כללית ואל תנסו לתקן את התקלה (אחרת לא תיראו שקל). אם לקוחות נעים באי-נוחות בכסא לגבי הבקשה שלכם תאמרו להם את האמת הפשוטה: אם אני רואה את התקלה ומהיכן היא מגיעה, אני יכול להעריך נכונה כמה שעות יקח לי לתקן והלקוח יכול לחסוך כספים לעצמו אם יקח זמן קצר לתקן אותה. אם זו לא תקלה אלא פרויקט שצריך לעשות, נסו לחשוב על איש לינוקס עם ידע בינוני כמה זמן יקח לו (כן, למרות שאתם סופר-מקצועיים ומהירים). הסיבה לכך פשוטה: אין לכם מושג ירוק מה יעכב אתכם בעבודה על הפרוייקט וחבל שתאמרו שתגמרו את העבודה ב-3 שעות ותשקיעו 8 שעות. עדיף לאמר שיקח 7 שעות ואולי תפסידו שעה מאשר להפסיד כסף של 5 שעות. לאחר שהלקוח הסכים וחתם איתכם על מסמך, אפשר לפתור את התקלה.
  2. חוזה. אני מודע לכך שרבים מעמיתיי לא אוהבים חוזים, אבל חוזה זה הדבר שיציל אתכם אם יהיו בעיות. מה צריך להיות בחוזה? כמה דברים:
      1. פירוט מלא של הבעיה (אם מדובר בפרויקט תיקון תקלה לדוגמא), כולל מה שאיבחנתם. חשוב להכניס את כל הנקודות שאפשר (אם צריך, שימו זאת בנספח נפרד וציינו זאת בהסכם)
      2. מה הדברים שאתם הולכים לתקן, להגדיר, למחוק, להוסיף. שוב, כמה שיותר פירוט, יותר טוב. אם אפשר, כדאי לציין מה התוצאה הסופית שתהיה.
      3. תנאי ה”ריצוי”: אתם תקבעו מה זה לקוח מרוצה. אתם צריכים לתקן בעיה כזו וכזו ולא בעיה אחרת (קשור לסעיף ii). יש עוד בעיות? בשמחה, בתשלום נוסף.
      4. אחריות: כמה זמן יש ללקוח לבדוק את המערכת שלו ואם הוא מוצא בעיה, אתם תתקנו אותה ללא תשלום נוסף. יום? יומיים? בוני אתרים שוכחים סעיף זה ואחר כך הם “נתקעים” לזמן רב בטיפולי תקלות (שלא היו בעבר) כי הלקוח מתלונן קשות והם רגישים, אז הם עושים לו ג’סטה, ועוד אחת, ועוד אחת.. לכן, חשוב לציין כמה זמן האחריות שלכם. עברה האחריות ויש תקלה? זה טיפול נפרד בתשלום נוסף.
      5. תנאי תשלום: שוטף? שוטף+30? שוטף+60? תשלום מיידי בסיום הבעיה? חשוב לכתוב זאת. חשוב לכתוב גם איך יבוצע התשלום (פייפאל, צ’ק, העברה בנקאית).
      6. אי עמידה בתשלום: הנה משהו שפרילאנסרים רבים פוחדים לבקש. חברים יקרים, אם אתם שוכרים דירה, פתחו את החוזה שלכם וקראו אותו. במידה ולא שילמתם בזמן, אתם משלמים תוספת על השכ”ד. אין שום סיבה שלא תיגבו תוספת אם הלקוח מאחר לכם לאחר תקופה (נניח שבועיים או חודש) כמה אחוזים נוספים. להזכירכם, כשאתם מוציאים חשבונית אתם משלמים עליה מס וברגע שהיא לא משלמת, אתם מכניסים את עצמכם לגירעון בתקציב שלכם.
      7. סייגים: אם יש ללקוח שרת ענתיקה ממלחמת העולם השניה והוא מצפה שלאחר ההגדרות שלכם הוא יעבוד כמו שרת-על, כדאי לציין כאן שהדברים לא יקרו ומה כן יקרו. אתם מתקנים שרת אפאצ’י, זה לא אומר שהוא פתאום יעבוד פי 10 יותר מהר, כדאי לציין זאת.

הנה נקודה נוספת: לא ליפול להבטחות. “החברה שלי לא קיימת מהיום”, “אם הפרוייקט יצליח, יש לנו עוד כמה דברים בקנה ואנו נוכל לעשות עסקים מצויינים”. מה המשותף למשפטים האלו? משהו פשוט: להוריד אותך במחיר, לדחות לך תנאי תשלום, ובקיצור “לרכך” אותך כך שגם אם לא תקבל מה שרצית בהתחלה, עדיין תצא מרוצה.

על הדברים האלו אני יאמר משהו פשוט: אל תקנו את זה. החברה לא קיימת מהיום, יופי. אתה יודע מה המוסר תשלומים של אותה חברה? האם יש נגדה תביעות/עיקולים או תזרים כספים גרוע? (הנה, בזמן שאני כותב את הפוסט הזה, תראו מה כותבים על “פנדה מחשבים”. חושבים עדיין לעשות איתם עסקים?). לגבי עניין שתקבל עוד פרוייקטים – הכל תלוי בפקטור המחיר שלך. אם אתה תגבה 300 שקל לשעה ותעשה עבודה מצויינת ואני אציע לעשות את אותה עבודה מצויינת ב-200 שקלים, אתה לא תקבל ולו שעה אחת נוספת מאותו לקוח, כי לקוחות ברוב מוחלט של המקרים מסתכלים על הסכום בחשבונית.

יש לקוחות מעולים ויש לקוחות גרועים. לך, כפרילאנסר, לא מומלץ להמר על הלקוחות ועל טיב ההבטחות. אני יכול לאמר שכבעל עסק לשרותי VPS אני לעולם לא מרים מכונה וירטואלית לשום לקוח, עד שאני רואה בחשבון העסקי הפקדה על הסכום המוסכם, ואני שומע את ההבטחות שתיארתי למעלה יום יום. האם זה גורם לי להפסיד לקוחות? אולי, אבל אני מעדיף לקוחות שמשלמים לעסק בזמן הקמת השרת עבורו ובהמשך לפי מה שסוכם בינינו ולא לקוח שמבטיח לי את כל הכל, אך לא משלם לי. אני צריך לשלם לספק מעליי, לפרילאנסרים אחרים שנותנים תמיכה ללקוחות העסק שלי, לרכוש שרתים נוספים, רוחב פס, מקום, ועוד דברים. אני לא יכול לשלם בהבטחות של לקוחות, אני יכול לשלם רק בכסף, כך שלקוח שהוא גדול בהבטחות וקטן במעשים, שיעשה טובה ויקפוץ למתחרה ממול ושיעשה איתו עסקים (ולמתעניינים: העסק כבר רווחי).

ולבסוף, נקודה קצת אישית לעמיתיי הפרילאנסרים: לרבים מכם יש לב טוב ורצון לעשות עבודה טובה ושכולם יהיו מרוצים, אבל בביזנס כמו בביזנס צריך להיות קשוח. צריך לדעת לאמר “לא” ולפעמים לוותר על לקוחות, במיוחד אם הלקוח אינו רווחי. העולם אינו פייר וזה שתהיה טובים, לא מובטח לכם שיחזירו לכם בטוב. בביזנס תהיו נחמדים ואסרטיביים, ואת הטוב לב שלכם תשאירו לבת הזוג ולדברים שגורמים לכם טוב. ראיתי מספיק דכאון אצל עמיתים שהיה ניתן למנוע אותו בקלות, ובגלל זה כתבתי פוסט זה.

טיפ: שדרוג וורדפרס ל-3.2 עם CentOS 5.5/5.6

מי שמשתמש בוורדפרס 3 ויכנס ללוח בקרה, סביר להניח שיראה הודעה שגירסת וורדפרס 3.2 יצאה. הגירסה העברית עדיין לא יצאה, אבל זה עניין של ימים עד שזה ישוחרר גם.

אם אתה משתמש ב-CentOS 5.5 ללא פאנל כמו cPanel (שזורקת לכל הרוחות את כל ה-RPMS של Apache, PHP, MySQL וכו’) ואתה לא נוהג לקמפל במכונה שלך, תמצא את עצמך בבעיה קטנה: גירסת PHP האחרונה שיש שם היא 5.1.6 ו-וורדפרס החדש דורש מינימום גירסה 5.2.4.

מה האפשרויות שיש?

  • אפשרות הראשונה היא להתקין את PHP 5.3 דרך ה-RPMS שנמצאים ב-RPMFORGE. החבילות נקראות php53 עם המשך שם (כמו php53-common). הבעיה היא שאינך יכול להשאיר גם את ה-PHP הישן וגם את PHP 5.3 למערכת, תצטרך להסיר את הקודם ולהתקין את הישן, שזה, איך לאמר בעדינות, קצת בעייתי. (אפשר לפתור זאת בכמה שורות סקריפט פשוטות אבל יש פתרון יותר אלגנטי בהמשך).
  • אפשרות שניה היא לקמפל PHP 5.3 הגירסה האחרונה או PHP 5.2, אבל אז צריך להכניס את כל סביבת הקומפליציה למכונה שלך בשביל לבצע זאת (אפשר כמובן להעתיק קבצים לקובץ tar.bz2 ולזרוק לשרת, אבל אז תצטרך לשבור את הראש על קישוריות לכל מיני shared libraries וכו’, צעד מעולה לשרוף זמן ולהשבית בינתיים שרת).
  • אפשרות שלישית היא אפשרות שמצאתי אותה הכי נוחה: בחור בשם אנדי בנה מחדש את ה-RPMS של PHP 5.3 תחת השמות הרגילים (לא PHP53). כל מה שצריך לעשות זה להתקין RPM שמוסיף repository, לתת פקודה להתקין PHP (מכיוון שיש לך PHP בשרת, הוא פשוט ישדרג גירסה), להפעיל מחדש את שרת ה-Apache וזהו. 2 דקות עבודה.

השיטות שאני מדבר עליהם הם כמובן לשדרג ל-PHP 5.3 (הגירסה האחרונה). אם יש לכם מספר אתרים על השרת, כדאי לנסות את האתרים שלכם על מכונת טסטים לפני שמשדרגים בשרת פרודקשן. וורדפרס עובד עם PHP 5.3 בצורה מעולה וכך גם רוב האפליקציות, אבל אם יש לכם הרבה אתרים על השרת שלכם, עדיף להיות בטוחים לפני שרצים לשדרג אפליקציה קריטית כזו.

בהצלחה

חוויות ודעה – על גוגל פלוס

image

במהלך היומיים האחרונים שיחקתי עם גוגל פלוס. הזמנתי חברים, שיתפתי תוכן, ובדקתי את מה שהשרות מציע. הרשו לי לשתף אתכם במסקנות.

כבר מקבלת ההזמנה וההרשמה לשרות, רואים שגוגל לקחו לתשומת ליבם את הביקורת שנמתחה עליהם בנסיונות הקודמים להוציא שרותים חברתיים. מבחינת ההרשמה, הדבר מאוד קליל, וכבר תוך דקה או 2 תוכל להתחיל להשתמש בגוגל פלוס.

אבל.. מה תעשה לבד בגוגל פלוס? אתה צריך את החברים שלך, וכאן גוגל נותנת לך אפשרות לייבא מ-ספר הכתובות של אנשי הקשר שלך ב-GMAIL את האנשים. ה”יבוא” קל ופשוט, אך חסר כאן מרכיב מרכזי חשוב: יבוא אנשים מרשתות מתחרות גדולות. אפשר לייבא מהמסנג’ר, אפשר לייבא מיאהו ועוד רשתוחת קטנות, אך לא מהרשת המתחרה הגדולה – פייסבוק. לשם כגך תצטרך לעשות מס’ צעדים (עיין בפוסט קודם המסביר כיצד לבצע זאת). אך לא לייבא אנשים מסקייפ או חשבונות Google Apps לדוגמא. אני מאמין שגוגל תוסיף את זה בקרוב.

הדף המרכזי של גוגל+ מאוד מזכיר את הדף המרכזי של פייסבוק מסיבה פשוטה: להקל על המשתמש, וכך אנשים שהשתמשו בפייסבוק יוכלו להתחיל לכתוב הודעות מיידית מהרגע שמופיע להם דף הבית. גוגל לקחה את זה קדימה ושינתה את GMAIL, דף הבית של גוגל, והיומן של גוגל ושינתה להם את העיצוב כך שיהיה זהה לכל אורך הדרך. הצבעים, האייקונים, הקוביות – הכל זהה. מישהו שם כנראה לקח שיעור מ-אפל.

גוגל, כמו שהזכרתי מקודם, למדו על בשרם לקח קשה בכל הקשור לפרטיות ורואים זאת בגוגל פלוס. אתה צריך להכניס חברים לתוך מעגלים בשביל לשתף עם חברים שלך דברים. גוגל לא עושה זאת עבורך (למרות שהם יכולים), וכך מקבלים אפקט מקסימלי של פרטיות. השיתוף עצמו של תוכן הוא מאוד קל: שתף תמונה, וידאו, קישור או מיקום במפה (לתשומת לב גוגל: אני גר בראשון לציון ושרות גוגל פלוס מציין שאני נמצא בשדרות רוטשילד בתל אביב, “פספוס” של כמה עשרות קילומטרים) ואתה בוחר לאיזה מעגל לשתף, לאיזה חבר ספציפי לשתף או שתוכל לשתף במייל (למי שאין גוגל פלוס). ברירת המחדל אינה “ציבורית”, וגוגל גם לומד תוך כדי שיתופים נוספים עם מי אתה מעדיף לשתף, כך שהוא יציג זאת בפעם הבאה שתשתף – כך שלא עוד פאדיחות שהבוס רואה אתכם מבלים בזמן שהצהרתם שאתם “חולים”.

ה”זולה” הפתיע אותי לטובה: בלחיצה אחת יפתח לך חלון ותוכל להזמין אנשים או מעגלים לשיחת וידאו, ומנסיון של כמה עשרות שיחות שהשתתפתי, אפשר לאמר שזה עובד, ועובד יפה. גוגל מקפיץ בכל פעם את הוידאו של מי שמשוחח כוידאו עיקרי, כך שאינך צריך לנחש מי מדבר. במקביל ניתן לצפות בוידאו מיוטיוב ע”י כולם (הוידאו מסתנכרן במקביל עם כולם) וכשרואים יוטיוב, המיקרופונים של כולם מושתקים, וכדי לשוחח יש ללחוץ על כפתור תוך כדי דיבור וכשמשחררים את הכפתור הקול מושתק. מזכיר מאוד את מכשירי הקשר הישנים וטלפונים עם פונקציית PTT. אפשר במקביל גם לצ’וטט טקסטואלית (ולהעביר לינקים וכו’). בקיצור, אם יש משהו ש”ימכור” חזק את גוגל פלוס – זה ה”זולה”.

גוגל לא שכחו את הצ’אט הותיק יותר (גוגל צ’אט) והוא זמין תמיד מצד ימין (בגירסה העברית), כך שניתן ישירות לשוחח עם חברכם בקליק אחד עם אודיו ווידאו.

תחום הטלפון הסלולרי לא נשכח, ומנסיונות שעשיתי, צילומים שמצלמים בטלפונים סלולריים עולים מהר (יחסית) לגוגל+ ואפשר לערוך, לתייג, לשתף את התמונות בשניות. כל מה שצריך זה ללחוץ על אייקון התמונות, לבחור “תמונות מהטלפון שלך” – והם שם מחכות לך. לא צריך לבחור בטלפון הסלולרי שום דבר ואין צורך לזכור לעשות פעולות. הכל שקוף (ניתן כמובן לכבות פונקציה זאת בטלפון). אם נזכור שגוגל די שולטת בשוק מערכות ההפעלה הסלולרי, נראה שגוגל יכולה לגרום למשתמשים רבים להעדיף את גוגל פלוס בכל הקשור לתמונות. אחרי הכל, התמונות עלו ולמשתמש נותר רק לשתף – מה קל מכך? (אפליקציית גוגל פלוס למשתמשי אייפון/אייפד/אייפוד נמצאת בתהליכי אישור אצל אפל בימים אלו).

לבסוף, תחום מסויים שאינני יודע כמה יקבל תשומת לב ע”י המשתמשים: “ניצוצות” (Sparks) – הפונקציה הזו מאפשרת לך לחפש מידע בקטגוריות שונות, והמידע מגיע ממקורות כמו אתרי עיתונות (בארץ זה מגיע מאתרים כמו YNET, וואלה, גלובס, דה-מרקר וכו’) ובלוגים שונים. אפשר לחפש נושאים שונים, לקבל תקצירי כתבות ולשתף אותם ישירות ב”זרם” (Feed) שלך לחבריך, אם מצאת מידע מעניין. אנשי SEO מוזמנים להתחיל לחקור את התחום ולראות איך הם מקדמים את המידע שלהם בתוך אותם ניצוצות.

כדאי לעבור מפייסבוק לגוגל? לעניות דעתי התשובה היא “כן, אך בשלבים”. עדיין רשמית אין אפשרות להנפיק הזמנות נוספות ע”י המשתמשים (מה שלא מנע ממשתמשים מתקדמים למצוא חורים ולהשתמש בהם כדי להוציא הזמנות עקיפות לשרות), ואם יש לך חברים רבים בפייסבוק, הם עדיין לא יוכלו לעבור לגוגל פלוס, גם אם הם ירצו. בנוסף, עדיין יש באגים ואיטיות פה ושם של השרות, כך שכדאי להמתין כמה שבועות.

האם גוגל פלוס “יתפוס” ויצליח להתחרות בפייסבוק? להערכתי, אחרי שהשתמשתי ושוחחתי עם אחרים, תשובתי היא “בהחלט!”. היו מספר אנשים (שלא ממש מסתדרים במקצועיות עם מחשבים) שביקשו ממני הזמנות לגוגל פלוס והתלהבו מהוידאו קליפים שגוגל שחררה. המדיה דווקא מתלהבת מגוגל פלוס (ראו לדוגמא את הכתבה הזו של YNET, או את הכתבה הזו של PCWorld שנותנת 9 סיבות טובות מדוע כדאי לעבור מפייסבוק לגוגל פלוס).

אני די בטוח שזהו רק השלב הראשון של גוגל פלוס. גוגל כבר פרסמו מודעות דרושים למפתחי משחקים, כך שגם משחקים יהיו בגוגל פלוס (במיוחד שלגוגל יש 10% ב-Zynga, מי שפיתחה את פארמוויל), ואני מאמין ש-SDK או משהו דומה יצא בקרוב כדי שאנשים יכתבו אפליקציות לגוגל פלוס, וכאן זה כבר יכול להיות מעניין. לי יהיה מעניין לראות מי הראשון שיכתוב סקריפט ב-Grease Monkey שיחליף את מסך היוטיוב ב”זולה” במשהו אחר כמו .. שידור וידאו. יהיה מעניין, לא? 🙂

טיפ: כיצד לייבא חברים מפייסבוק לגוגל+

תכננתי לכתוב היום את החוויות וההתרשמות שלי מגוגל +. לא היה לי זמן לזה, ואני אכתוב על כך מחר. היום אני רוצה לתת הדרכה קצרה כיצד לייבא את החברים שלכם מפייסבוק אל גוגל+.

שימו לב: יבוא חברים מפייסבוק אל גוגל+ אינו אומר יבוא של כל התוכן (פוסטים, תמונות וכו’) אלא יבוא של פרטי החברים: השם שלהם, טלפון, כתובת אתר, אימייל וכל מה שהחברים שלכם אישרו לכם לראות.

עדכון: כצפוי, פייסבוק לא ממש אוהבים את הרעיון שתעברו בקלות למתחרה, אז התוסף נחסם כשמנסים להשתמש בו.

ה”מצרכים”: דפדפן כרום, חשבון GMAIL (לא גוגל אפס, זה עדיין לא תומך בגוגל+), וקצת סבלנות.

להלן ההוראות, מומלץ לקרוא לפני שמבצעים:

  • הכנסו לכרום, לתוך “כלים”, “תוספות” ובטלו כל תוסף שמשפר את חוויית הגלישה בפייסבוק. תוספים כמו Better Facebook רק ישברו את האפליקציה.
  • בדף הפייסבוק שלכם, כנסו להגדרות חשבון, לאבטחת חשבון, וודאו שאינכם מסומנים לעבוד כ-HTTPS. אם אתם כן מסומנים, בטלו את הסימון, שמרו את ההגדרה (בהמשך הדף), צאו מפייסבוק וכנסו מחדש.
  • הורידו את התוסף “Facebook Friend Exporter” מכאן והתקינו אותו.
  • לאחר ההתקנה, שנו את שפת הפייסבוק לאנגלית (זה למטה בסוף הדף) וטענו את הדף פייסבוק שלכם מחדש.
  • אם הכל עבד עד לכאן (ואתם לא במצב https) אתם תראו תוספת מעניינת בשורה הכחולה למעלה פונקציה חדשה “Export Friends”. לחצו עליה. אם אינכם בדף החברים שלכם, התוסף יציע להעביר אתכם לדף החברים. אשרו זאת.
  • עכשיו אתם תקבלו דף אפור עם טקסט (שכולל קצת פרופוגנדה נגד פייסבוק). מצד שמאל ישנה קוביה קטנה, לחצו עליה ואז על הכפתור Lets get started
  • עתה המסך ישתנה ואתם תראו מסך עם כל התמונות של החברים שלכם. למעלה יש כפתור Lets Start. תלחצו עליו.
  • עכשיו מתחילה ההמתנה. לתוכנה לוקח זמן להיכנס לכל הפרופילים של החברים שלכם ולחלץ משם מידע. בזמן זה מומלץ שלא לעשות כלום בדף הפייסבוק שלכם. יש לכם עכשיו זמן לפתוח טאב נוסף לקרוא חדשות, לשתות קפה או כל דבר שתרצו. ככל שיש לכם יותר חברים, יקח לתוסף יותר זמן.
  • הספירה מצד ימין אינה מדוייקת (באג של התוסף) ולכן כדאי להמתין עד שמתחת לכל התמונות יופיע Processed.
  • לאחר שהתוסף יגמור להיכנס לכל הפרופילים, אתם תראו כי החלק העליון של הדף ישתנה, ויהיו שם 2 כפתורים: GMAIL ו-CSV.
  • לאלו שמבינים קצת בטבלאות ו/או CSV – לחצו על כפתור CSV ואז אתם תראו טבלה גדולה (מופרדת בפסיקים) עם הפרטים של החברים שלכם. אם אתם רואים רק שם של החבר, המון פסיקים ו-URL של פייסבוק, משהו השתבש וכדאי לקרוא את ההוראות בדף התוסף.
  • לחצו על כפתור GMAIL וחוצץ חדש יפתח. גוגל ישאלו אתכם לאיזה חשבון אתם מתכוונים (אם יש לכם יותר מחשבון אחד בגוגל). בכל מקרה בחרו אך ורק את החשבון GMAIL שלכם, לא חשבון גוגל לדומיין שלכם.
  • גוגל יבקשו ממכם אישור לתת לתוסף גישה. אשרו זאת.
  • לאחר מספר רגעים התוסף יזרוק את כל השמות לרשימת אנשי קשר שלכם ב-GMAIL תחת תיקיה שנקראת “Imported from facebook”. כנסו אליה ותוודאו שהשמות מופיעים נכונה. בדף התוסף (היכן שמופיעות התמונות) ישתנו הסטטוסים של התמונות הקטנות. מומלץ ללחוץ על כפתור View Log אם יש הרבה תמונות עם רקע כיתוב אדום כדי להבין מה קורה והיכן התקלה.
  • ברכותיי, הפרטים הועברו.
  • כנסו לגוגל+, לחצו על “מעגלים” ועל “מצב והזמן”. אתם תראו רשימה של כל אנשי הקשר שלכם ב-GMAIL, כולל את השמות מפייסבוק (לצערי אי אפשר בזמן יבוא לבחור תיקיה מתוך אנשי הקשר). עכשיו תוכלו לנתב את האנשים לאיזה מעגל שתרצו.

זהו. אם הכל עובד, אז העברתם בהצלחה את השמות של חבריכם מפייסבוק. אם יש לכם טלפון מבוסס אנדרואיד, הוא יוסיף את השמות לתוך ספר הטלפונים במכשיר שלכם, כדאי לשים לב לכך.

בהצלחה