כמו כל העולם ואחותו בתחום הטכנולוגיה, גם אני ראיתי את הכתבות והוידאו על גוגל+ – והאמת? עוד לפני שיש לי הזמנה לשרות (יש למישהו הזמנה ספייר? אשמח לקבל במייל: [email protected]) – התלהבתי.

בעבר לא חסכתי בביקורת על פייסבוק (וגם הופעתי בטלויזיה בנושא). למארק צוקרברג יש רעיון פשוט והוא לא מתבייש להציג אותו: שכחו מפרטיות. אין יותר את זה, וכל המידע שאתם מעלים – ישומש בצורה כזו או אחרת ליצירת פרסומות ורווח לפייסבוק. אתה מגדיר הגדרות פרטיות בפייסבוק ואחרי מספר ימים יש לך הודעה בדף (כמובן שלא באימייל): מעתה התמונות שלך ישומשו לצרכי פרסום וההגדרות שלך שונו בהתאם. אם לא תשנה מיידית את ההגדרות, פייסבוק בהחלט תסמך להשתמש בתוכן/מדיה שלך לצרכי פרסום.

אחד החסרונות הכי מהותיים בפייסבוק, זה שאתה צריך לשקול היטב מה לאמר, במיוחד אם יש לך חברים רבים בחשבון שלך. אם אתה שכיר והבוס שלך החליט להיות החבר שלך, הוא לא תמיד ישמח לקרוא על מעלליו של העובד בתוך ומחוץ לעבודה. רוצים תרגיל? אם הבוס ברשימת החברים שלכם, תנסו לכתוב הודעה כמו "משעמם לי". את תגובתו של הבוס שלך תראה די מהר.

גוגל ניסתה בעבר להיכנס לתחום החברתי, בין אם ע"י החדרת Buzz (שהיה אסון מבחינת פרטיות וגרר אחריו תביעות נגד גוגל), ובין אם בהחדרת Wave (שרבים פשוט לא הבינו מה לעשות עם זה). גוגל נכוותה קשה וראתה בעיניים קלות כיצד פייסבוק מוסיף עוד ועוד משתמשים למרות שפייסבוק דורכת בחדווה על המשתמשים שלה לטובת חופן דולרים נוספים (מפרסום), והפעם נראה שגוגל הפיקו לקחים.

אחד הדברים הראשונים שממש אהבתי בגוגל+ זה עניין ה"מעגלים" (Circles. אין קשר לדן שילון, נכון? 🙂 ). כשאתה מתחיל עם גוגל+, אתה לא חבר של אף אחד, ואתה מקבל את רשימת האנשי קשר שלך מה-GMAIL ומחליט איזה איש יכנס לאיזה מעגל. חברים אישיים קרובים במעגל אחד, חברים מהעבודה במעגל שני, נודניקים/קרציות שלא ברא השטן במעגל שלישי, וכו', וכך לא רק שאף אחד לא יודע באיזה מעגל שמת אותו בחשבון שלך, אלא שאתה יכול לנתב הודעות ותוכן/מדיה ישירות למעגל ספציפי מבלי לשתף אחרים.

דבר נוסף שאהבתי הוא ה"זוּלה". סוף סוף אפשר בקלות להרים צ'אט קבוצתי וכל אחד יכול דרך כל מכשיר/מערכת הפעלה לצ'וטט בקבוצה. תמיכת הוידאו מוסיפה המון, במיוחד האפקטים שגוגל מגדיל את התמונה של מי שמשוחח ברגע זה, וגם עניין הצפיה ביוטיוב (מעלים לינק וכולם רואים את הוידאו במקביל) הוא דבר מאוד נחמד. לצעירים האופציה הזו יכולה לסייע כשיוצאים לבלות. לאלו שבוגרים יותר, פונקציונאליות כזו מקלה משמעותית כשעובדים/משוחחים על משהו משותף.

גם תחום הטלפון הסלולרי/טאבלט לא נשאר יתום. בעלי טלפון מבוסס אנדרואיד יכולים להוריד את אפליקציית הגוגל+ ולשוחח ישירות עם חברים. פונקציה נחמדה נוספת היא העלה אוטומטית של תמונות אל הגוגל+, כך שאם חס ושלום נאבד הטלפון או נמחקו התמונות, הם יחכו לכם בגוגל+, ומשם אפשר לשתף אותם (שוב, למעגלים מסויימים, ללא צורך בשיתוף לכל העולם ואחותו או רק ל"חברים", מה שקורה היום בפייסבוק).

והדבר האחרון שלי הוא חשוב: האפשרות לשתף עם יותר פירוט. לא עוד Notes צולע שקיים בפייסבוק או צמצום אכזרי להודעות שפייסבוק עושה כיום. בא לך לכתוב פוסט שלם כהודעה? תרגיש חופשי. אף אחד לא מגביל אותך.

האם כדאי לעבור מפייסבוק לגוגל+? לדעתי התשובה היא "כן". סוף סוף אתה יכול להיות מה שאתה באמת, בלי לחשוש כל רגע לפרסם משהו שאולי יפגע בך בעתיד. בא לך לפרסם דאחקות על מישהו? מעגל החברים הקרובים שלך מכיר אותך, והם יקבלו בברכה פוסטים כאלו. בא לך לדבר על דברים שלא כל כך מקובלים בקרב חברים מהעבודה? תרגיש חופשי לכתוב ולפרסם במעגל הנכון. זו גם תהיה הזדמנות שלך להתחיל מאפס, וגם כשכל מיני לא-רצויים רוצים שתוסיף אותם, תוכל לשים אותם במעגל "לא לתת יחס" – הצד השני לא ידע על כך.

לסיכום: אין ספק, גוגל למדה הרבה דברים מאז הכשלונות האחרונים. השימוש עצמו נראה פשוט גם למשתמש הדיוט, ודף הבית מאוד מזכיר את דף הבית שלך בפייסבוק עם 3 טורים, תזרים מידע, הצעות חברות חדשות וכו', כך שמי שמגיע מפייסבוק יכול להרגיש בבית. לגוגל יש בהחלט עבודה נוספת להוסיף פונקציונאליות חסרה (יבוא שמות אנשים ממקורות אחרים כמו סקייפ, מסנג'ר, וכו'). הם יצטרכו לשדרג את הצ'אט כדי לעבוד עם טכנולוגיית WebRTC שהם הוסיפו לכרום לאחרונה במקום להסתמך על תוספים של Vidyo ו-Global Solutions שצריך להתקין בכל מחשב. הם יצטרכו לפתוח את גוגל+ למפתחים כדי שהם יפתחו אפליקציות לגוגל+ והם צריכים לעשות דברים רבים, אבל ההתחלה ממה שאני ראיתי בקליפים – נראית חלקה ומעולה.

עכשיו נשאר רק להמתין שגוגל תפתח את גוגל+ לציבור הרחב, ואז נראה האם אנשים מוכנים לנטוש את פייסבוק לטובת המוצר של גוגל. זה לא יהיה קל, זה יהיה ארוך, אבל אם גוגל תמשיך להשקיע ולשפר את גוגל+, הם יוכלו לכבוש את העולם.

כל מי שיש עעסק שנותן שרותים ללקוחות מכיר את הבעיה הבאה: אם תיקח אנשים פרילנסרים ברמה גבוהה כדי לתת תמיכה, אתה תפסיד את המכנסיים מהמחירים שתצטרך לשלם להם. גם אם המחיר יהיה נמוך (נניח 100 שקל לשעה), במשמרת רגילה תצטרך לשלם להם 800 שקל למשמרת. לא זול.

הפתרון השני הוא כמובן לקחת צעירים שמבינים משהו במערכת הפעלה ולשלם להם גלובאלית, אבל אז אלו המקצוענים יעדיפו שלא לעבוד בתחום בגלל השכר הנמוך המוצע (שכר מינימום…).

רבים ניסו לפתור את העניין בחלוקה פשוטה: תומכים שלא מבינים כמעט כלום ברמה המקצועית (נניח פקודות shell), ואם יש בעיה מהותית, עושים אסקלציה לבעיה ומעבירים אותה למחלקה היותר מקצועית. זה פתרון מעולה לחברה עם מחלקות מופרדות של תמיכה ו-IT, אבל זו בעיה לעסקים קטנים. בנוסף, אם יש בעיה בשעות לא קונבנציונאליות, קשה להשיג מישהו מה-IT שיסדר את הבעיה.

גם אני, כעסק, עמדתי בדיוק בפני אותה בעיה: יש לי גם חיים, אני צריך לצאת לסידורים, ואפילו לבלות לעיתים. מה אעשה עם הפניות? אפשר להשאיר את זה בידיים של איזה הודי (שיענה באנגלית) אבל לפחות ממה שביררתי, לקוחות פוטנציאליים לא אוהבים זאת, במיוחד אלו האנשים המקצועיים שיש להם שאלות מקצועיות לגבי מפרטים, תוכנות, הגדרות וכו'. (זו, אגב, דרך מעולה להפסיד לקוחות פוטנציאליים). אפשר גם כאן לקחת סטודנט ולתת לו שכר מינימום שיענה, אבל התוצאה במרבית המקרים תהיה כמו עם ההודים (תלוי כמובן בידע של הסטודנט, אך במחיר של שכר מינימום, לא משיגים משהו מי-יודע-מה).

לפיכך המצאתי שיטה חדשה שלקוחה מ.. מעבדים. למי שאינו יודע: בכל מעבד כיום יש מצבי מהירות שונים שהמעבד רץ. אחד המצבים נקרא ondemand וזהו מצב בו המעבד רץ לפי הדרישות של התוכנות המבקשות משאבים, כלומר אם לא רצה שום אפליקציה כבדה, המעבד יורד למהירות נמוכה מאוד ובכך חוסך חשמל.

השיטה החדשה מדברת על תשלום שונה בין מצבים שונים לאותו פרילנסר. במצב אחד אתם משלמים מחיר נמוך ובמצב אחר אתם משלמים יותר. להלן פירוט שיסביר קצת יותר:

• מצב chat/phone: זהו המצב הכי נמוך, בו הפרילאנסר מתעסק בדברים שלו (או פרוייקטים משלו, גם אם הוא עובד עבודה מהבית) אך ברקע הוא מחובר לצ'אט של האתר שלכם או למרכזיה שלכם. אם מישהו נכנס לצ'אט ומבקש לשאול שאלות, הפרילאנסר מתפנה לכמה רגעים ועונה על השאלות וכנ"ל לגבי טלפון. כשמסתיימת השיחה עם הפונה, הפרילאנסר ממשיך בעיסוקיו. התשלום במצב כזה הוא פר שעה. נניח 30 שקל לשעה, הואיל והדרישה מהפרילאנסר נמוכה.
• מצב פתיחת תקלה "קלה": לקוח פותח אצלכם תקלה במערכת הטיקטים שלכם. אם מהות התקלה היא משהו קטן (נניח שהלקוח לא יודע למצוא בממשק הוובי שלכם משהו), הפריאלנסר מטפל מיידית בתקלה. התשלום במקרה זה 30 שקל שהם יתווספו ל-30 שקלים שאתם משלמים לפרילאנסר פר שעת עבודה.
• מצב פתיחת תקלה "כבדה": יש בעיה ב-MySQL שמגיב איטי, יש תקלה של too many connections, האפאצ'י מגיב בקושי. אלו דוגמאות שמצריכים כניסה למכונה (SSH לדוגמא) ובדיקה מעמיקה של התקלה. במקרים כאלו אפשר לסכם את אחת מהאופציות הבאות:
  • הפרילאנסר פונה אליך ואתה תטפל בתקלה (0 תשלום לפרילאנסר כתוספת)
  • הפרילאנסר נכנס ומטפל בתקלה (תוספת של 80 שקל לשעה, לפי הזמן שיקח לו לסדר את התקלה)
• מצב "מכירה": אם הפרילאנסר גורם ללקוח לרכוש חבילה מכם, אתם מוסיפים לו X שקלים מעבר למה שצריך לשלם לו פר שעה.

היתרון של שיטה זו הוא כפול: הפרילאנסר יכול להתעסק בדברים שלו רוב הזמן, ורק כשצריך הוא יתן שרות עבורכם. מצד שני, אינכם צריכים לשלם מחיר שעה מלא לפרילאנסר מקצועי כמוהו. מצב WIN WIN, כל הצדדים מרוויחים.

אני משתמש בשיטה זו כבר חודשיים ואני יכול להעיד שגם הפרילאנסרים שעונים לאנשים וגם אני מרוצים.

יואל אסתרון, מו”ל כלכליסט, פרסום אתמול מאמר על מאיר דגן (ראש “המוסד” לשעבר) ועל הצהרותיו בעיתונות לגבי איראן ולגבי הפלסטינים. בימין כמובן לא אהבו את הצהרותיו של דגן, ובשמאל הפכו את מאיר דגן ליקיר האומה, כפי שניתן היה לראות בהפגנה (כן, עוד הפגנה) של השמאל במוצ”ש האחרון.

על מה נהפך מאיר דגן ליקיר השמאל? לא כל כך לגבי דבריו על איראן, אלא יותר על דבריו לגבי הפלסטינים, וספציפית לגבי היוזמה הסעודית. לטענת דגן, ישראל צריכה לקחת את היוזמה הסעודית ב-2 ידיים ולסגור הסכם כמה שיותר מהר עם הפלסטינים.

אני רוצה לספר פה סיפור אישי קטן: כשנתיים לפני שפתחתי את העסק שלי, חשבתי שזה יהיה רעיון טוב לתפוס משקיע ולהקים “CDN מזרח תיכוני” עם קווים, שרתים בכל מדינה וכו’. אחרי הכל, עם CDN טוב כולם יכולים להרוויח..

השקעתי מספר שבועות בלמצוא ספקי אחסון במדינות שונות כמו דובאי, כווית, ירדן, מצרים וגם בלבנון, וביררתי מי האנשים שמקבלים שם החלטות ואת כתובות המייל שלהם. שלחתי להם מייל פשוט: לו היה הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים, האם היית מסכים שעסק ישראלי כמו “חץ ביז” ישים אצלך שרת 3U לשם CDN וישכור רוחב פס?

בסופו של דבר, אחרי מספר שבועות הגיעו מחלק גדול מהנמענים אימיילים עם תשובות (חלק כמובן לא ענו). כמה לדעתכם הסכימו ש”חץ ביז” ישכור מקום לשים ברזל? התשובה פשוטה: אפילו לא ספק אחד. על מנת לוודא את העניין, שלחתי שוב לאותם אלו שענו מייל עם הבהרה שמדובר על כך שהמצב יתקיים רק לאחר שהפלסטינים יעשו שלום עם ישראל. התשובות היו אותן תשובות למעט 2 ספקים שרמזו שאם אפתח חברה בקפריסין ללא זיהוי ישראלי כלשהו (כמו שם העסק), אז יש על מה לדבר, אבל כעסק ישראלי – אין מצב.

נחזור ליוזמה הסעודית: היוזמה, בקצרה, מדברת על כך שאם ישראל תסכים להחזיר את שטחי 67 ותסכים לתנאים הפלסטיניים (מזרח ירושלים, פליטים וכו’), כל המדינות הערביות יכירו בה. חוץ מהעובדה הפשוטה שלסעודיה אין שום אפשרות להכריח מדינות להכיר בישראל, יהיה כדאי לזכור שגם הליגה הערבית המליצה כל מיני המלצות בעבר לחבריה שלא יושמו. ישיבות הליגה נהפכו למקום בו קדאפי "יורד" על נציגי כל מיני מדינות, אסד עוקץ את אבו מאזן על "ההתנגדות", ובקיצור הליגה הזו היא מקום נחמד למנהיגים להיפגש, אבל מכאן ועד לחשוב שיש לאותה ליגה "שיניים" – המרחק רב (זוכרים את החרם על ישראל? רוב המדינות הערביות מצאו דרכים לעקוף את אותה החלטה).

היוזמה, כפי שאפשר לראות בלינק, היא מ-2002, ושום ממשלה, ימנית, מרכז או שמאל – לא תאשר יוזמה שמדברת על החלטה 194 (שזו אפילו לא החלטה, זו המלצה שתלויה בצדדים) לקלוט כמות מאסיבית של פליטים, ובוודאי ששום ממשלה לא תסכים לשחרר את כל האסירים הפלסטיניים (כולל רוצחים, אנסים, מחבלים וכו’).

האם יש לדגן איזה חומר מרעיש שהגיע ל”מוסד” דרך צינור כלשהו שהופך את היוזמה הסעודית ליותר רלוונטית? אם כן, אני בטוח שמר דגן יוכל להציג אותו בפורום השביעיה לדוגמא. אחרי הכל, יש להם את הסיווג לקבל דברים סודיים כאלו (אם הם קיימים). אני מניח שאין חומר כזה, אחרת זה היה דולף בצורה כזו או אחרת.

אבל גם אם היתה היוזמה הזו רלוונטית, היא חסרה חלק מהותי, בדיוק כמו שכל ההצעות של הפלסטינים חסרות את אותו חלק מהותי: הצהרה על סיום התביעות של הפלסטינים, במידה ונגיע להסכם שלום. הפלסטינים, אחרי הכל, רוצים הסכם אחד, הסכם קבע, בלי חלוקה ל”פעימות”, בלי הסדרי ביניים. אז מצד אחד הם רוצים הסכם כולל, אבל מצד שני הם לא מוכנים להצהיר שבמסגרת ההסכם, הם מסיימים את כל תביעותיהם.

עצוב לראות שגם דגן, וגם בשמאל לא מסתכלים על נקודה קריטית זו. הרי ללא הצהרה כזו, הפלסטינים בעצם רומזים כי לאחר החזרת שטחים וחתימת ההסכם, הם יבואו בעתיד בדרישות נוספות. שיטת הסלמי בפעולה.

אולי, אולי פעם אחת באמת יקשיבו ישירות לפלסטינים מה הם אומרים ומה הם לא אומרים?