כמה מילים על תשלומים דיגיטליים

כעסק המציג ומוכר שרותי אינטרנט שונים, אני מעדיף לעבוד באמצעים דיגיטליים ופחות עם ניירת. במקום חשבוניות וקבלות עשויות מנייר, עדיף לעבוד עם חשבוניות וקבלות דיגיטליות שיוצאות כ-PDF. במקום להטריח את הלקוח לשלוח פקסים להעברות בנקאיות או לשלוח אותו לעמדת "אל תור" להפקיד צ'ק, עדיף העברות באינטרנט ותשלומים בכרטיסי אשראי. רוב המתחרים גם עברו לפתרונות דיגיטליים כאלו ואחרים.

אבל אז גם מתגלות כל מיני הפתעות, חלקן קשורות לפחדים למעבר לעולם הדיגיטלי וחלקן קשורות לבעיות תמוהות, שברשותכם אפרט.

אתחיל עם חתימות דיגיטליות: כל עצמאי, עסק קטן/בינוני/גדול צריכים להכין את עצמם לכך שבשנה הבאה הכל יעשה דרך האינטרנט ועם דרישת חתימות דיגיטליות. השנה חייבים לעשות זאת בעלי העסקים שיש להם מחזור של 4 מיליון שקלים ומעלה, אך משנה הבאה – כולם צריכים לעשות זאת.

העסק שלי משתמש בשרות של invoice4u. המחירים שלהם נוחים, המערכת שלהם מאוד קלה ונוחה והמחירים שלהם לא בשמיים (ישנה אגב מערכת חלופית חינמית – ifreelance). אפשר להוציא בקלות חשבוניות, קבלות, זיכויים, הצעות מחיר ועוד.

הכל טוב ויפה, עד שלפני שבוע אחד הלקוחות שלי שלח אלייי אימייל עם אבחנה מעניינת: החתימה הדיגיטלית לא ממש לגטימית (התמונה משמאל). זה נראה לי מאוד מוזר, בהתחשב בכך שהאתר של invoice4u מדגיש כמה החתימות שלו אמיתיות ונכונות. הרמתי טלפון אל החברה והם הודיעו שיחזרו אליי. זה היה לפני שבוע, עד כה לא חזרו אליי. כשתהיה תשובה, אני מבטיח לעדכן אתכם.

ומכאן – לכרטיסי אשראי.

אם יום אחד חברות אשראי כמו ויזה-כא"ל, לאומי קארד, וישראכרט לא יבינו לאן נעלמו להם כל הלקוחות העושים עסקאות ברשת, הם יוכלו למצוא אותם אצל המתחרה הגדול מחו"ל, Paypal. מדוע? מבדיקה שלי מתברר כי כל חברות האשראי מפלים לרעה עסקים הסולקים דרך האינטרנט. ישראכרט לדוגמא נותנים את הכסף רק לאחר 30 יום + הימים עד לתאריך הזיכוי. ויזה כא"ל ולאומי קארד דורשות שתיהן 10,000 שקלים ערבות בנקאית, גם אם אתה סולק בסכומים של מאות שקלים בחודש (מעניין ששתי החברות טוענות שהן צריכות את הערבות בגלל התאוריה שלא תספק את המוצר והן יצטרכו להחזיר את הכסף. כשמנסים להסביר להן שהלקוח יכול לקבל את המוצר עוד לפני שהוא משלם, זה לא משכנע אותן).

לעומת זאת, ב-Paypal החיים הרבה יותר קלים: אפשר להנפיק חשבוניות (אם כי אינני יודע כמה החשבוניות הללו מוכרות ע"י רשויות המס בארץ. בכל מקרה אני מפיק גם ב-invoice4u חשבונית מקור) ולדרוש את התשלום והוא מופיע לך מיידית בחשבון ב-Paypal. תרצה להוציא את הכסף? תוך 3-5 ימים תקבל אותו ישירות לחשבון הבנק הישראלי שלך (או לכל חשבון בעולם, לפחות במדינות ש-Paypal תומכת), והכי חשוב: Paypal יותר זולה מחברות האשראי, כשלוקחים בחשבון את דמי החבר ושאר עמלות שחברות האשראי גובות מהעסק כל חודש. החסרון היחיד של Paypal כשזה מגיע לסליקה, הוא שאינך יכול לסלוק כרטיסים בעלי 8 ספרות כמו ישראכרט מקומי (יש לכך פתרון לא כל כך זול – הלקוח יכול להיכנס לאתר ישראכרט ולהנפיק לעצמו מספר אשראי "ישראכרט Web", אך אז מדובר על הקצאת אשראי שיורדת מקו האשראי ואינה ניתנת להחזרה לקו האשראי, כך שאם יצרת כרטיס וירטואלי עם 1000 שקלים ושילמת על מוצר ברשת 600 שקלים, לא תוכל להחזיר את ה-400 שקלים לקו אשראי שלך ותצטרך למצוא מה לעשות עם אותם 400 שקלים).

וכך יוצא כאן מצב שעקב עודף חשש מצד חברות האשראי הישראליות, "הרגל" של גביית סכומים נכבדים (שלא תמיד מוצדקים), המתחרה החדש בסליקה נכנס בתנאים מאוד נוחים לשוק, וכל מה ש-Paypal צריכים לעשות זה לפרסם את המחירים שהם גובים מול המתחרים. לא יהיה קשה כל כך לשכנע את העסקים המבוססים על מכירות ברשת לעבור (אפילו אקסלוסיבית) לעבוד מול Paypal.

בחודש שעבר חזיתי במחזה מעניין בחשבון העסקי: חיוב של 582 שקלים מחברת ישראכרט. על שום מה? על שום הצטרפות כעסק לישראכרט. 450 שקלים הצטרפות ועוד "דמי חבר" של 132 שקלים, שכמובן ירדו כל חודש, ללא קשר לכמות העסקאות שתסלוק (לשם השוואה: Paypal לא גבו ממני שקל בהצטרפות כחשבון עסקי). הבוקר חתמתי את המסמכים לסיום הרומן העסקי שלי עם ישראכרט. ב-Paypal סך כל העמלות על עסקאות לא מגיע אפילו למחצית מכך. תודה ישראכרט, אך לא תודה.

בוני אתרים, מתכנתים, פרילנסרים – ממליץ לקרוא..

לא ראיתי התייחסות לדבר הבא בבלוגוספירה הישראלית, ולכן חשבתי שזה רעיון טוב להעלות את הדבר הבא:

בבית משפט השלום בראשון לציון ניתן לאחרונה גזר דין ע"י כב' השופט רפי ארניה ב-ת"פ 6655-03-10 – מדינת ישראל נגד בול-סטאר אינטרקטיב בע"מ ועוד מס' נאשמים. האשמה? "סיוע לארגון ועריכת הגרלות והימורים". חוץ מהחברה האחראית על האתר וההימורים בו, נוספו לרשימת הנאשמים מס' צעירים שבסיוטים הכי גדולים שלהם לא חשבו שהם ימצאו את עצמם בבית משפט פלילי. מה אשמתם? הם תחזקו את אתר ההימורים ובנו לאתר אלמנטים (עיצוב, סקריפטים וכו').

אני מצרף את כתב גזר הדין ואני ממליץ לקרוא אותו לפני ההתייחסות שלי (ותודה ל-חי שהעלה את גזר הדין לפורום בוני אתרים בתפוז)

Court(function() { var scribd = document.createElement("script"); scribd.type = "text/javascript"; scribd.async = true; scribd.src = "http://www.scribd.com/javascripts/embed_code/inject.js"; var s = document.getElementsByTagName("script")[0]; s.parentNode.insertBefore(scribd, s); })();

כפי שניתן לראות, כב' השופט גזר גזר-דין לא קל על נאשמים 5 ו-6, יצחק גולדמן ו-ניר דותן שניהם קשורים לבניית אתרים, כל אחד מהם חטף 9 חודשים על תנאי ל-3 שנים.

תרשו לעבדכם הנאמן לתת לכם קצת רקע מה קורה בישראל מבחינה טכנולוגית: בכל הקשור לפיתוח אפליקציות/אלגוריתמים להימורים (מצד בית הקזינו כמובן) ולפורנו – לישראל יש בהחלט מקום של כבוד. חברות כמו Playtech מייצרת פלטפורמות הימורים, AdGency מייצרת פלטפורמות לפירסומות במשחקי מזל, וכמובן המתחרים כמו 888 מפתחים פתרונות שנמצאים באתרי הימורים המובילים בעולם. בארץ ישנם יותר מ-1000 איש שעובדים על דברים אלו.

פסיקה זו בעצם הופכת כל בונה אתרים, כל גרפיקאי, כל מתכנת, איש SEO וכו' לעבריינים – אם הם עובדים על אתר הימורים גם אם האתר עצמו מיועד לתושבים בחו"ל. כב' השופט מכיר בכך שזו החלטה תקדימית והוא גם מציין זאת בגזר הדין.

אם פסיקה זו לא תיהפך בקרוב, יהיו הרבה פה בארץ שיצטרכו לחשוש לעבודתם, והשאלה היא כמובן לאן זה ממשיך: האם מחר בונה אתרים שיבנה אתר לנערת ליווי (שבעצם עוסקת במקצוע העתיק בעולם) יהיה שותף לדבר עבירת זנות?

מעניין מה המחלקות המשפטיות של אותן חברות יאמרו על פסק דין זה. לעניות דעתי, השלב הזה במלחמה בהימורים עברה כבר גבול סביר. חבל שכב' השופט לא לקח בחשבון את כל אלו שמתפרנסים ביושר מפיתוח טכנולוגי לצרכנים שאינם נמצאים בארץ ואשר אינם רצים על שרתים הנמצאים בשטחי מדינת ישראל.

קח יעוץ לפני…

ישנם לא מעט אנשים כיום שרוצים שיבנו עבורם אתר, בין אם זה אתר תדמית פשוט, אתר למכירת תוכנות/תוספים/ציוד/שרותים או אתר גדול שהולך להיות "הדבר הגדול הבא". כל אחד ובחירותיו, העדפותיו או רצונו (כולל אלו שראו את הסרט "הרשת החברתית" והחליטו שהם יעקפו את צוקרברג בסיבוב).

עד פה הכל טוב ויפה, רק העניין הוא שהרבה מהם יעשו טעויות מאוד רציניות בדרך, ואפשר לחסוך את הטעויות האלו עוד בשלב מוקדם. להלן כמה מהטעויות:

  • אנשים שבונים אתרים עבור אחרים, הם, מה לעשות, לא יודעים לקרוא מחשבות ולא יודעים לראות דמיון של לקוחותיהם. הם יכולים להקשיב ללקוח פוטנציאלי ולנסות לדמיין בערך מה שהוא רצה, אבל אם שניהם ילכו בשיטה הזו, גם בונה האתר יפסיד כספים (כי הוא יצטרך להשקיע הרבה יותר ממה שהוא חשב בזמן שהוא נקב מחיר), וגם הלקוח יתעצבן שמה שהוא דמיין זה לא מה שהוא רואה על המסך.
    הפתרון? מפרט טכני מקיף, הכולל תצוגה (בשרטוט כלשהו) של האתר מלמעלה עד למטה. היכן ישבו הכותרות, היכן ישב התוכן, איזה תפריטים יהיו, איזה גרפיקה תהיה, מה הצבעים שישלטו באתר, היכן ישב כל עמוד ועמוד, איך הטקסט יהיה מוצג, ובקיצור – כמה שיותר מפורט, יותר טוב. מפרט טכני צריך להיות בנוי בצורה משורשרת (סעיף, תת סעיף, תת-תת סעיף וכו') ועדיף שיהיה ארוך ומפורט מאשר חצי עמוד. עם המפרט הזה אפשר לפנות לבוני אתרים ולבקש הצעות מחיר. לאן לפנות? או, טוב ששאלת..
  • פרילסנר או חברה? משום מה אנשים רבים חושבים שחברות גדולות עדיפות על פני פרילנסרים לשם בניית אתרים וזה בפירוש לא נכון ברוב המקרים! מדוע? הסיבה פשוטה: חברות יגבו ממך מחיר לא קטן עוד לפני שיראו אפילו מפרט טכני ממך, ואם אתה חושב שיהיה לך שקט בכך שחברה בונה לך את האתר, אתה טועה, ואני מכיר מספיק מקרים של אנשים שחשבו לקבל שקט מכך שפנו לחברות ובמקום זה הם מצאו שיש להם יותר שערות לבנות על הראש.
    נכון, מפחיד ללכת לפרינלסרים שבונים אתרים, אבל מצד שני, הפרילנסר הוא האיש היחיד שיכיר בדיוק את האתר שלך, איך הוא בנוי, מה צריך לשנות/להוסיף/להסיר והוא זה שיבנה לך את האתר במקום צוות אלמוני שאחד לא יודע מה השני כתב עם המון הבטחות של "יהיה בסדר". במקום שאתה תדאג מה יהיה בגורל האתר שלך, תן לבונה האתר לדאוג. איך? טוב ששאלת..
  • חוזה: אם יש משהו שחייבים לעשות עם בונה אתרים, הוא לכתוב חוזה מפורט ובו יהיו "אבני דרך": מתי תקבל שלד של האתר, מתי האתר יהיה מוכן בחציו, מתי הרוב, ומתי מסתיימת העבודה, הכל צריך להיות כתוב. לא לשכוח להוסיף דברים כמו תאימות לכל הדפדפנים הפופולריים,  קוד נקי שעובר Validation ב-W3C, וכתיבה לפי סטנדרטים (אל תקבל תירוצים כמו "הרוב משתמש באקספלורר": קיימים היום הרבה אנשים שהאתר שלהם נראה זוועה בכל דפדפן כי הם נפלו על התירוץ הזה ועכשיו הם צריכים לשלם מחדש שיבנו להם את האתר שלהם!).
  • כספים: יש לך את מלוא הסכום לשלם על בניית האתר? מעולה! שמור אותו בפק"מ יומי או כל מסלול אחר שתרצה ואל תשלם את כל הסכום או רובו במעמד חתימת החוזה!. שלם לפי שיטה פשוטה: במעמד החתימה משלם חלק כלשהו (נניח חמישית או רבע מהסכום), ובכל "אבן דרך" שקבעתם בחוזה, שלם חלק נוסף, כך שיהיה מצב שרק לאחר שהאתר מוכן כולו, התשלום כולו עבר לידי בונה האתר. במקרים ובונה האתר חורג מהלו"ז שקבעתם, יקוזזו סכומים (כן, אני יודע שהרבה מתביישים לעשות את זה, אבל ביזנס זה ביזנס!) מהתשלום המגיע לבונה האתר.
  • אחריות: נקודה שהרבה שוכחים. מה האחריות של בונה האתר במקרה של תקלות ולכמה זמן יש לך אחריות? מהם תיקונים שבונה האתר צריך לתקן ללא תוספת תשלום ומהם "תיקונים" שהם בעצם תוספת קוד שבונה האתר צריך לכתוב ולקבל עליהם כסף? כל זה צריך להיות בחוזה.
  • אחסון האתר, שם דומיין: יש בוני אתרים שלוקחים לעצמם מכונה וירטואלית ומאחסנים עליה את האתר כחלק מהחבילה שהם מציעים ללקוחות, יש כאלו שמאחסנים אצל ספקים ישראליים ויש כאלו שמאחסנים באיזה שרת שיושב באיזה חור בהונולולו שהם קיבלו במבצע של 2 ורבע דולר עם "אחסון בלתי מוגבל". לא חשוב היכן זה יאוחסן (אם כי מומלץ בחום שיאוחסן בישראל), צריך לסגור את הנקודה של התשלום עבור האחסון ומי מקבל טלפון מהלקוח בעת תקלה ואיזה תקלות בונה האתר צריך לטפל.
  • מהירות האתר: בנו לך את האתר? בדוק תוך כמה זמן עולה האתר. אפשר לבדוק דרך האתר הזה או זה תוך כמה זמן האתר שלך עולה. אם הזמן הוא יותר מ-4 שניות, אז כדאי מאוד למצוא ספק אחסון ישראלי טוב שיאחסן את האתר שלך. (סתם לשם השוואה: בלוג זה עולה תוך 2.57 שניות בממוצע).
  • גרפיקה: אתר צריך עיצוב, והאפשרויות שיש בד"כ הן שימוש בעיצוב מוכן (אם משתמשים במערכת ניהול תוכן כמו WordPress, Joomla, Drupal וכו') או השכרת גרפיקאי/ת שיעצבו עבורך את האתר. גם איתם עדיף לחתום חוזה עם אבני דרך, תשלומים וכו' והכי חשוב – שיעבדו צמוד מול בונה האתר שלך.

אבל הנקודה הכי חשובה: קח יעוץ. תמצא לך יועץ ניטרלי (שאינו כותב עבורך את האתר), תחתים אותו על NDA אם צריך, ופרוס בפניו מה אתה רוצה לעשות ושהוא יאמר לך מה כדאי לעשות: האם עדיף שיכתבו עבורך את הדברים מאפס, או שישתמשו במערכת ניהול תכנים כלשהי (עדיף שיסביר מדוע מערכת כזו או אחרת). האם עדיף לרכוש עיצוב או שעדיף להשקיע בגרפיקאי שיבנה את העיצוב אתר והגרפיקה, היכן היה עדיף לאחסן, איזה טכנולוגיות כדאי להשתמש ומדוע וכו' וכו'. יועץ טוב יתן לך לאחר הפגישה דו"ח ארוך ומקיף מה הוא ממליץ לעשות ויותר חשוב – הוא ינפה עבורך את המכשולים שרבים נופלים אליהם. יעוץ כזה כמובן עולה כספים (בד"כ פר שעה), אבל זה שווה את זה. כותב שורות אלו נותן יעוץ כזה, אך יש גם רבים וטובים אחרים שאפשר למצוא כאן שישמחו לתת את יעוץ הנ"ל.

בהצלחה

11,000 שקל על … דף בפייסבוק

יצא לי השבוע לקרוא על חגיגת ההוצאות שנקראת “קשר לבוחר”, ושזה בעצם מעין “קופה קטנה” שבה חבר הכנסת יכול לחגוג ברכישות על חשבון משלם המיסים. כך לדוגמא אפשר לקרוא על ח”כ אברהים צרצור ששרף 86,500 שקל מהתקציב הזה ויש עוד כמה דוגמאות לחגיגות.

אבל את זה יש כל שנה. מה שכן מצאתי שם מעניין, זה שלימוד ליבנת, השרה הנכבדה, שילמה סכום של 11 אלף שקלים על … דף בפייסבוק.

הנה הדף.

ניסיתי להסתכל בדף ולהבין על מה שולם 11,000 שקל..

  • SEO? כשמחפשים בגוגל “לימור לבנת” לא מוצאים שום דף פייסבוק שלה בעמוד הראשון, רק בדף השני.
  • כמות לייקים? יש לה כרגע 293. כל רבע סלבריטי יש לו יותר מזה והיא שרת התרבות!
  • גרפיקה? הצילומים שיש חובבניים (תסתכלו על התאורה המוגזמת, בהשוואה לתמונה עם הרקע הכחול שנלקחה מאתר הכנסת – זו תמונה מקצועית)
  • קוד שנכתב? דברים מסויימים שנעשו עבור הדף שלה? נאדה. כלום.

מבחינה עסקית, אני בטוח שגם המתחרים שלי וגם אני יכולים להציע חבילות פנטסטיות במחיר של 11,000 שקל! במחיר כזה אפשר לתת לשרה מכונה שיכולה לארח כל דבר העולה על דעתה (בלוג,פורום, וידאו) ועוד ישאר עודף!

אז על מה בדיוק שולמו 11,000 שקלים? שאלה טובה. זה נראה כאילו מאן דהוא פנה והציע להקים דף פייסבוק “כי זה חשוב” או משהו כזה, ניפח את המפרט מכאן ועד הודעה חדשה, וזכה.

גם אני הקמתי דף לעסק שלי בפייסבוק (תביאו לייק Smile). כמות הזמן שהשקעתי בהקמה? בערך שעה, ואני לא רואה שינוי כזה מהותי בין דף העסק שלי לדף של לימור לבנת.

וכך הרוויח מישהו על חשבון משלם המיסים הישראלי 11,000 שקל בפחות משעת עבודה. כמה מוזר שאף אחד בלישכה של השרה לא בדק את העניין עם יועץ בלתי תלוי, ובכך היו נחסכים כספים רבים.

לתשומת לב מנהלי ה-IT בחברות

בעקבות המאורעות האחרונים ביפן (רעידת האדמה, צונמי, כורים גרעיניים ועכשיו גם שלג..) מפעלים רבים הושבתו. הצרה הגדולה היא שמפעלים רבים הקשורים ליצור רכיבים קריטיים למחשבים (סוללות, חומרים למסכי LCD, זכרונות וכו') יושבים בדיוק באותו אזור בו היו רעידות האדמה והצונמי, וכתוצאה מכך מפעלים רבים מושבתים, כפי שניתן לקרוא במאמר כאן.

המשמעות היא שמחירי מחשבים ניידים, טאבלטים וכל דבר שצריך סוללה – הולכים לעלות במהירות כלפי מעלה.

יבואני ציוד כמובן שהולכים "לחגוג" על כך (במיוחד אם יש להם מלאי כאן בארץ) בימים ובשבועות האחרונים, ולכן אני ממליץ לחברות שבדיוק עומדות לרכוש מחשבים לשקול את 2 האפשרויות החדשות:

  1. אם רכישות הציוד הן עדיין "בצינור" (בשלבים של אישור, קבלת הצעות ממכרזים/חברות מוכרות) – לבקש שריון מחיר ל-30 או 60 יום קרובים, בהתאם לזמן שלוקח להחליט לרכוש עד הרכישה עצמה.
  2. אם יש אישורים, לרכוש כמה שיותר מהר.

המחירים עומדים לזנק בעשרות אחוזים כלפי מעלה, וחבל יהיה לשלם עוד מאות או אלפי שקלים נוספים כי מישהו לא לקח בחשבון את האירועים ביפן

חבילות שידורי וידאו חדשות

(הערה: הסיבה שאני מפרסם את זה כאן, היא התעניינות של מספר קוראים בתחום)

hvr_hd1000j

קצת רקע: בחודש וחצי התעמקתי בנושא שידורי וידאו. שכרתי שרתים פיזיים ווירטואליים באירופה ובארה”ב, והתחלתי להריץ טסטים כדי לראות היכן ניתן לשנות ולהמציא דברים כדי שלקוחות בארץ יוכלו להנות משידור איכותי, מהיר ובמיוחד – רציף.

מבחינת התקשורת בין ארה”ב לאירופה, הכל היה צפוי: שידור זורם, וגם ההיפך נכון. אבל כשזה מגיע מחו”ל לישראל, כאן נתקלים ב-QoS הרצחני של הספקים בארץ. שמעתי מכל מיני עמיתים ומתחרים כמה הקו בין אירופה לישראל מאוד מהיר, ואכן הוא במקרים לא מעטים היה מהיר, אבל רצה הגורל ובשבוע שעבר, קצב התקשורת בין נטויז’ן לאירופה (הורדה מאירופה לישראל) נפל פלאים וירד לקצב של עשרות קילובייטים (בסביבות ה-60 קילובייט), ואני מדבר על הורדה ממקום מאוד מכובד באירופה (Telecity) וגם משרתי mirror מחברות כמו Leaseweb אל השרתים שלי (אצלי היה ניצול של בערך 5% מרוחב הפס). ניסיתי לבדוק זאת גם מהחיבור הבייתי וגם משרת נוסף שיושב אצל מתחרה בנטויז’ן והתוצאה היתה אותה תוצאה: רוחב פס מגוחך. זו לא היתה הפעם הראשונה שהתקלה הזו מתרחשת, אלא פעם שמינית במהלך הנסיונות שלי.

לפיכך החלטתי לנסות את שרותי ה-CDN הפופולריים בעולם (כמו של אמזון, Brightcove ואחרים – סה”כ 8 ספקים) בתקשורת לישראל. אתן לכם את התוצאה: למעט Akamai, כולם נכשלו כשלון חרוץ בהעברת שידור ברוחב פס של 750 קילוביט ו-1.5 מגהביט. השיא היה האיכות הגרועה מאוד שהגיע מה-CDN של Brightcove עם תמונה מפוקסלת בטירוף (חברת BestTV חתמה הסכם שת”פ עם BrightCove אך כפי הנראה שה-CDN של BestTV הוא עצמאי עם סינכרון לשרתים בחו”ל, לא ההיפך). בקיצור – זו תהיה בדיחה עצובה להציע ללקוחות דבר כזה.

מהמצב בחו”ל מול ישראל נעבור למצב כאן בארצנו הקטנטונת: מתחרים רבים מציעים לך אפשרות לשדר וידאו בטכנולוגיות שונות, אך בד”כ זה מגיע על קו משותף, וכפי שידידי מנהל הרשת בערוץ 7 ראה, קשה מאוד לבנות על התקשורת המשותפת שהספקים נותנים. אפשר תמיד לשכור רוחב פס יעודי, אבל המחיר בארץ ממש לא זול, מה שאומר שאם אתה רוצה לשדר לכמה עשרות או מאות בצורה סימולטנית, תצטרך להכין סכום נחמד של מרשרשים (כל חודש כמובן) רק על רוחב הפס, עוד לא דיברנו על השרת, תוכנת השידור ועוד – בקיצור, לשדר בארץ יקר.

ולכן החלטתי קצת יותר להתעמק ולראות מה בעצם אנשים המעוניינים לשדר וידאו – רוצים בעצם.שוחחתי עם כל מיני לקוחות פוטנציאליים, חברות שכבר משדרות היום, והתייעצתי גם עם חברות המוכרות מוצרים בתחום. לאחר ששמעתי את כל הגורמים, עשיתי חישובים ואני שמח להציג את התוצאה: “חץ ביז” הוא הספק הראשון בארץ שמציע החל מהיום 4 חבילות וידאו לשוק הקטן והבינוני במחירים שפויים.

מהן אותן חבילות ומה מייחד אותן? החבילות האלו נותנות מענה מלא לאלו שרוצים לשדר וידאו אך יחד עם זאת לא לשלם 10,000 שקלים ומעלה לחודש. החבילות מאפשרות שידור וידאו בלי הגבלה של כמות שידורים (בין אם תשדר את אותו קליפ פעם אחת או 20,000 פעם, תשלם אותו מחיר), אך עם מגבלה חדשה פשוטה: כמות הצופים הסימולטנית לא תעלה מעבר לגודל החבילה (בניגוד למתחרים ששם אתה משלם פר תעבורה. כך לדוגמא עם Brightcove תשלם 100 דולר על 40 ג’יגהבייט תעבורה!)

מדוע? הסיבה פשוטה: מבדיקות שערכתי, רוב הגולשים יושבים, רואים קליפים, מעבירים קדימה ואחורה וממשיכים הלאה (בשידור חי בהרבה מקרים המשתמשים רואים מס’ דקות וממשיכים הלאה), מה שאומר שאותו Slot שנתפס ע”י גולש – מתפנה וגולש אחר יכול לצפות, כפול כמות החיבורים הסימולטנית המותרת בחבילה (אגב, וידאתי את העניין הזה מול מספר גופים משדרים).

כך יוצא שכל חבילה, לא רק שהלקוח מקבל קו יעודי משלו לוידאו עם דיסק קשיח משלו ותמיכה מלאה (כולל ניהול) ללא תוספת תשלום ע”י “חץ ביז”, הוא משלם בעצם סכום מאוד קטן בהשוואה לפתרונות המתחרים. הוא יכול לגדול מחר או להחליט לעבור לחבילה יותר קטנה באם ירצה בכך.

בנוסף, בחבילה זו יש פתרונות גם למכשירים כמו iPhone/iPad, תמיכה ב-Silverlight (כך שאין צורך לעבור פלטפורמה, למשתמשי מיקרוסופט), הגנה על תכנים, שידור חי, הטמעה מאוד קלה לתוך האתר של הלקוח, הקלטת שידור חי ועוד – במחירים הכי זולים בארץ (רק לשם השוואה: מתחרה מסויים שמציע שרות בערך באותה נישה, מבקש מחיר פי 3 וחצי!)

אני מצהיר שאני נותן מחיר מאוד זול לחבילות מאוד יפות עם איכות שידור מעולה. רוצים הוכחה? תלחצו כאן ותגיעו לעמוד מיוחד בבלוג המציג את הקליפים (יש צורך ברוחב פס של 2.5 מגה על מנת לראות את 2 הקליפים הראשונים), נגנו ותנסו להריץ את הקליפים קדימה ואחורה ותנסו להשוות מול כל פתרון אחר. לא רק שהמערכת מסוגלת להריץ את הקליפים, היא גם תומכת ב-FULL HD.

החבילות הללו מתאימות לאתרים קטנים עד בינוניים (ולמען האמת גם לכמה גדולים, כל עוד האתר אינו וידאו בלבד כמו יוטיוב). מה עם אלו המעוניינים לשדר אלפי צפיות סימולטנית, שידור במקביל בארץ ובחו”ל? גם לכך יהיו פתרונות במהלך השבוע הקרוב. עקבו אחרי הבלוג…

סליקת כרטיסים והאבטחה – שלא קיימת

בשבוע שעבר חתמתי חוזה במסגרת העסק שלי לקבל כרטיסי אשראי ללקוחות, והוספתי גם שיפור ללקוחות לגבי תאריכי החיוב (אפשר לקרוא על כך בהרחבה כאן).

עד כאן הכל טוב ויפה, אך מה לעשות שעבדכם הנאמן Geek בנשמתו, ואני אוהב לבדוק איך דברים עובדים. יום שבת הגיע, היה משעמם אז… בוא נבדוק קצת את התוכנה שהתקנתי עבור סליקת כרטיסים של חברה מסויימת (לא אציין פרטים של החברה, אני לא כל כך מחפש תביעות).

התחלתי להסתכל על התוכנה ולבדוק תלויות שלה וגיליתי שהיא עובדת עם MDB, כלומר זו תוכנה שנכתבה עם מיקרוסופט אקסס. נו טוב, גם זה קורה.

לקחתי קובץ MDB והחלטתי לפתוח אותו ב-Hex Editor. הקובץ נפתח בלי בעיה. אוקיי, בוא נריץ חיפוש מחרוזות טקסט. כל מספרי האשראי של ויזה בארץ מתחילים ב-4580 אז בוא נחפש 4580 ונראה אם נמצא משהו.

המממ….. (לחצו על התמונה לקבלת גירסה מוגדלת)

card details-in-hex-editor

מה אתם יודעים! המספר נמצא גלוי לכל, כולל תוקף ושם מלא של המנוי! (במקרה הזה אני הכנסתי למערכת מספר כרטיס פיקטיבי על שם .. החתולה שלי, את השם תראו שם).

עכשיו מבינים שיש פה חור אבטחה ענק! התוכנה מבצעת את הסליקה עם מערכת של שב”א דרך האינטרנט וכך תאורתית אפשר לפרוץ למכונת ה-Windows (כולנו יודעים כמה Windows “מאובטח”!). כל מה שהפורץ צריך לעשות זה לפרוץ למכונה, להוריד את קובץ ה-MDB (לא צריך לחפש אותו יותר מדי, הוא נמצא בתיקיה תחת שם התוכנה שנמצאת ישירות על ה- :C).

לאחר גילוי זה, התקשרתי הבוקר לאותה חברה ודיברתי עם הנציגה. שאלתי אותה אם יש להם באמת תקן PCI כמו שמופיע באתר שלהם. תשובתה “זה בדרך”. סיפרתי לה מה גיליתי והיא אוטומטית הכחישה שזה יכול להיות “מה פתאום! הכל מוצפן!”. אחלה הצפנה, לא?

הכל מוצפן הא? חיברתי אותה ל-VNC, פתחתי מולה את עורך ה-HEX והראתי לה מה שאתם רואים. תגובתה? “אני לא מכירה את התוכנה שאתה מראה לי כרגע”. אה, בגלל שהיא לא מכירה מה זה עורך HEX, הטיעון שלי לא נכון.

החלטתי ליצור קשר עם חברת שב”א, שדרכה אותה חברה סולקת. ענה לי בחור שאפשר לתמצת את תשובתו ל”זו לא בעיה שלנו, פנה לחברות אשראי”. פניתי לחברת ישראכרט, וכבר אחרי 30 דקות שחזרתי 10 פעמים על הסבר פשוט של מה שאני מנסה לאמר, הצליחו להעביר אותי למישהי במחלקת הבטחון. שלחתי אליה אימייל עם כל הפרטים, כולל שם החברה.

תמהני, אם זו אבטחת המידע של אותה חברת סליקה, אני מפחד לדמיין מה קורה אצלם בשרתים ומה יקרה אם יפרצו לשם מחר. מה שמפתיע אותי זו האדישות של כל הגורמים כמו שב”א וישראכרט (לאומי קארד ו-ויזה כא”ל אמרו שיחזרו אליי. הם עדיין לא חזרו).

מה ההמלצות שלי? 2 המלצות פשוטות:

  • חברה טוענת שיש לה PCI? בקשו מסמך המראה את ה-PCI שלהם.
  • אם יש לכם לקוח שעובד עם מערכת סליקה שמתחברת למודם או סולקת לאינטרנט (לא דרך API וובי אלא ממש תוכנה מותקנת במחשב), בדקו אם היא משתמשת ב-Access, ובדקו את קבצי ה-MDB שלה עם חיפוש כמו 4580. אם מצאתם מספרים גלוים, כדאי שתחשבו במהירות על אלטרנטיבה.

עצוב למצוא שבשנת 2011 גם אבטחה של כרטיסי אשראי נעשית בשיטת ה”יהיה בסדר”.

באשר לעסק שלי, כמו שציינתי בעבר: ההגינות היא הדבר הכי חשוב לי. יכלתי לכתוב את הפוסט הזה (או לא לכתוב), להבטיח ללקוחות ש”הכל בסדר” ולהשתמש במערכת הזו, אבל אני מעדיף להיות הגון ולספר על המערכת הזו וכשליה (אגב, אף מספר כרטיס אשראי של לקוח לא הוכנס אליה והתוכנה הוסרה) ולעבור ל-Paypal. אינני יודע מה המתחרים עושים, ולכן כדאי לבדוק (אם יש לך מנוי אצל המתחרים) מי הסולק שלהם ולספר להם על העניין.

אייפד 2 – אז מה היה לנו?

אתמול הוכרז בחגיגיות גדולה האייפד 2, וסוף סוף יכלנו לראות על מה אפל מדברת. חרושת השמועות לפני ההכרזה היתה די גדולה. על מה לא שמענו? על מסך ברזולוציה של 2K, פי 2 מהאייפד הנוכחי, ונראה כי אף אחד לא שם לב שעל מנת לנהל דבר כזה, צריך מעבד גרפי מפלצתי, שלא לדבר על כך שרק מעבדים גרפיים מהקצה העליון בגרסאות Desktop יודע בכלל לתמוך בוידאו ברזולוציה כזו (אני מדבר על כרטיסים יקרים בטירוף שעולים 3000 דולר ומעלה).

מה עוד רמזו השמועות? על כרטיס SD, דבר שאפל מתנגדת לו בתוקף עוד מהאייפון הראשון וכל התוכנית העסקית שלה מדברת על למכור לצרכן מכשירים נעולים טוטאלית שלא מאפשרים בשום דרך הרחבת זכרון (בניגוד לכל טלפון מבוסס Android המאפשר לא רק להשתמש בכרטיסי Micro SD, אלא גם להתקין עליהם תוכנות או להזיז אליהם תוכנות ולפנות זכרון פנימי).

אז אתמול בלילה ישבתי ועקבתי אחרי הבלוגים לראות מה אפל תחדש הפעם. לאחר שראיתי מה נכתב בשידור חי, המסקנה שלי היתה פשוטה: זהו? זה הכל?

אפל קוראים לאייפד החדש אייפד 2 (אם כי על האייפד 2 החדש לא יהיה כלל כתוב אייפד 2 אלא פשוט iPad), והשיפורים שבוצעו בו אינם כאלו גדולים, וחלקם שיווקיים מבלי שיהיה הרבה “בשר” מאחוריהם, הנה מס’ דוגמאות:

  • אפל הבינו שהציבור רוצה מצלמות, והם הכניסו 2 מצלמות ואף דיברו על וידאו HD עם המלצמה האחורית. מה הם אינם מספרים לציבור? שגם תמונות סטילס מהמצלמה האחורית יהיו ברזולוציה מקסימלית של 1280X720, כלומר רזולוציה של 0.7 מגה-פיקסל. קחו כל טלפון שנוצר ב-4 שנים האחרונות ותראו שיש לו יותר רזולוציה מאשר כל אחת מהמצלמות של האייפד 2.
  • אפל מדברים על כך שהמעבד הגרפי החדש “מהיר פי 9”. מהיר פי 9 במה בדיוק? האם אפשר להכניס עוד פוליגונים כדי להפוך את הגרפיקה ליותר עשירה? לא, כי אפל לא הרחיבו את הזכרון של האייפד, ועל מנת לנהל כמה שיותר פוליגונים על המסך, צריך יותר זכרון. היכן בדיוק יהיה השיפור בגרפיקה? שאלה טובה.
  • אפל מתגאים בכך שאייפד 2 יהיה “מהיר פי 2 הודות למעבד ה-A5 בעל ליבה כפולה”. גם Tegra-2 של nVidia, גם למעבדים של Texas Instruments, גם למעבדים של Qualcomm, Marvel ואחרים יש כבר גירסאות דו ליבתיות כבר מלפני חודשיים. אין פה שום יתרון מהותי לאייפד.
  • המכשיר יותר דק מאייפד 1 ב-33%. אוקיי, אז המכשיר שוקל 100 גרם פחות, ובקרוב יהיה אפשר לחתוך איתו גם עוגה. אז? גימיק שיווקי נחמד שלא ממש מסייע הרבה. היה הרבה יותר נחמד אם הם היו משאירים את אותו גודל מכשיר ומגדילים את הסוללה כך שיהיו יותר שעות, אבל אפל אוהבים את זה כמה שיותר דק.
  • לאפל יש עכשיו גם כבל HDMI (בתשלום נפרד כמובן!) שמאפשר לך לחבר את האייפד לטלויזיה ולצפות בסרטים. זה חידוש? נוקיה, סמסונג, LG ומוטורולה מציעות את זה כבר זמן רב. מה קרה שלאפל לקח כל כך הרבה זמן להביא את זה לשוק?

הדברים שאפל היו צריכים לשפר עדיין לא שופרו. אולי הגיע הזמן שיחליפו את הזכוכית של האייפד ל-Gorilla Glass כמו שיש בסמסונג גלקסי S וב-TAB? הזכוכית שם קובעת שיאים חדשים לעמידות, גם אם נופל המכשיר מהידיים או שאתה מנסה לשרוט את הזכוכית בכוונה!

והיה עוד “חידוש” – כיסוי מגנטי מתקפל. לא חשוב שמישהו בעצם גנב את הרעיון הזה שקיים במשך שנים ב…אמבטיות, והוסיף לזה מגנטים. ממש WOW!

אפל עשתה את החיים הרבה יותר קלים למתחרים שמציעים את כל מה שאפל מציעה ויותר. מסך עם רזולוציה יותר גבוהה? יש. תמיכה בכרטיסי מיקרו SD? יש. תמיכה ב-USB (טעינה, מקלדת, וכו’)? יש בהחלט, ובל נשכח שאצל המתחרים שמבוססים אנדרואיד, לא צריך את iTunes על כל פיפס. התקנת תוכנות אפשרית דרך ה-Web (אפילו שהמכשיר לא ליידך), אפשר להתקין את התוכנות שרכשת מחדש ללא תשלום נוסף אם איפסת לגמרי את המכשיר אנדרואיד שלך. תמיכה בוידאו צ’אט היא הרבה יותר רצינית וקיימת על מק, ווינדוז ו-Linux מול מכשירי אנדרואיד.

שוק הטאבלטים מבוססי אנדרואיד אמור להתחיל לתפוס תאוצה החל מאמצע חודש זה, כאשר הטאבלטים של מוטורולה, LG, סמסונג ואחרים מבוססי אנדרואיד יחלו להימכר בארה”ב, אירופה וגם בישראל (במוטורולה בארץ כבר שוקדים על עברית ל-Honeycomb, ולצערי בגלל שאף אחד לא משחרר את השינויים כקוד פתוח, כל המתחרים עושים את אותה עבודה מחדש). בשנה שעברה כשאפל הוציאה את האייפד, לא היה לאפל שום תחרות והם הצליחו למכור 15 מיליון מכשירים, מספר מרשים לכל הדעות. הפעם לאפל תהיה בעיה הרבה יותר גדולה, כאשר המתחרים מאגפים את ההצעה של אפל מכל צד, הן במפרט הטכני (שהמתחרים “עוקפים” את אפל, גם מול אייפד 2), והן בשיתוף הפעולה של המתחרים מול חברות הסלולר השונות. שולי הרווח של חברות הסלולר ממכירת טאבלטים יהיו יותר גדולים, מה שמתורגם לכך שהם ישמחו לדחוף את ההצעות של המתחרים של אפל לצרכן בדיוק כמו את ההצעות של אפל.