ארכיון חודשי: דצמבר 2010

סקירה טכנית: MF-30 MIFI של ZTE

פורסם בתאריך על ידי

בימים האחרונים התחילה חברת Webbing למכור את Webbing-spot כפתרון לגלישה סלולרית בחו"ל ובישראל במחיר זול. החלטתי לבדוק את המכשיר.

קצת רקע: יש לי Nook ויש לי 2 מחשבים ניידים, ובמקרים רבים אני מגיע לכל מיני מקומות גם עם ה-Nook וגם עם מחשב נייד (ה-Nook בקושי תופס מקום בתיק של המחשב הנייד), ויש לי מודם סלולרי של ZTE שאיתו אני משתמש, רק שישנם כמה בעיות בכל הסיטואציה הזו:

  • המודם בלי עין הרע אוהב "לשתות" את הסוללה. אם ה-EEE 1000HE שלי מחזיק בין 5-7 שעות בטעינה אחת בשימוש ממושך במחשב, עם המודם הסלולרי המספר יורד ל-3 שעות. לא נעים למצוא את עצמך משווע לשקע חשמלי באמצע ישיבה עם לקוח.
  • ל-Nook אין חיבור סלולרי או מקום ל-SIM, מה שאומר שאני צריך לחבר אותו ל-Wifi איכשהו. מצאתי תוכנה שנקראת Juikospot ש"הופכת" את הטלפון הסלולרי שלך (נוקיה E72 במקרה שלי) לנתב אלחוטי בחיבור Ad-Hoc וזה עובד לא רע, אך שעתיים עבודה עם הטלפון כראוטר והנוקיה בהחלט יכול לחמם ידיים ודברים אחרים בחורף, הוא נהיה לוהט! הבעיה הנוספת שלי היתה שאני כבר משלם לסלקום על חיבור אינטרנט, ומכיוון שאני מנוי לאורנג' לשיחות, לא הייתי יכול להשתמש ב-SIM של סלקום.

בקיצור, שימוש בסלולרי שלי כראוטר רק יגמור לי את הסוללה של הטלפון (שלא לדבר על תשלום נוסף לאורנג' על גלישה) ויגרום לטלפון ללהוט. צריך פתרון אחר לחבר את המחשב הנייד וה-Nook לרשת, ואז לאחר שראיתי מספר כתבות על Webbing, החלטתי לרכוש מכשיר. נקודת המכירה של המכשיר: חנות iDigital. קפצתי לדיזנגוף סנטר ונתקלתי במשהו מעניין: Webbing מציינים כי מחיר הראוטר הוא 900 שקל ללא מע"מ. המחיר ב-iDigital? כ-900 שקל כולל מע"מ. חסכון של 16% במחיר? בכיף! שילמתי ולקחתי.

קצת תיאור של המכשיר: הוא קטן ושוקל כמעט כלום: 72 גרם (כולל סוללה). כל מה שרואים בצידו העליון הם 4 נורות LED שמציינות מצב סוללה, קליטת WIFI, קליטה סלולרית ותעבורת רשת. מצד ימין יש כניסה לכרטיסי MicroSD (כך שניתן לעבוד יחד וליצור נקודה אחת לשיתוף קבצים בין המחשבים), ומצידו התחתון יש חיבור USB.

חיבור ה-USB מאפשר 2 דברים: חיבור למטען להיטען (הסוללה מחזיקה במצב שידור כ-4 שעות), ואם מחברים את הראוטר בחיבור USB למחשב, הראוטר הופך למודם USB סלולרי (שלא מצריך חשמל הואיל ויש לו סוללה). במצב מודם סלולרי ניתן לחסוך בצריכת הסוללה של המחשב הנייד. הדרייברים ל-Windows ומק נמצאים בתוך הראוטר עצמו (הוא מציג את עצמו בחיבור הראשוני כדיסק און קי). לינוקס, כרגיל, לא מצריך דרייברים נוספים.

לאחר שהרכבתי את הכל, הכנסתי את ה-SIM של סלקום (הראוטר לא נעול לשום רשת סלולרית), אך לא היה ניתן להתחבר לראוטר, הואיל והוא דרש סיסמת WEP. איפה הסיסמא? במדבקה מאחורי המודם, שם מוצג שם הראוטר ורשימת ספרות שצריך להקליד. לאחר ההקלדה הראוטר עשה את כל העבודה ותוך שניות הייתי מחובר לאינטרנט מבלי להגדיר מאומה.

ניסיתי להתחבר לממשק הוובי של המכשיר, רק שהסיסמא שכתובה בחוברת המצורפת (admin/admin) לא עבדה. טלפנתי לנציג התמיכה של Webbing ושם התברר לי כי הסיסמא להתחבר לממשק היא: telroam967152 כך שכדאי לרשום זאת בצד עד שמשנים את הסיסמא של הממשק. נכנסתי לממשק ושיניתי את כל ההצפנה (WEP של מספרים זו הגנה חלשה מדי) וסיסמת ההתחברות לממשק הוובי.

מבחינת גלישה, ניסיתי לגלוש עם ה-Nook ובהחלט הופתעתי לטובה: הראוטר העביר את הנתונים הרבה יותר מהר ממה שעבר לי דרך הנוקיה עם תוכנת ה-Juikospot עם החיבור לאורנג'. ניסיתי להוסיף את המחשבים הניידים בבית והכל עבד בצורה מהירה וחלקה.

לסיכום: האם אני ממליץ על הראוטר הזה? בהחלט! הוא זול בטירוף בהשוואה למתחרים (ה-MIFI של Novatel לדוגמא עולה פי 2 במחיר כאן בארץ, בין אם קונים אותו מחברת פלאפון [החברה היחידה שמוכרת אותו בארץ]) או בשוק החופשי. הוא קל מאוד מבחינת משקל ויש בו פונקציות רבות מבחינת גלישה, הן במצב מודם סלולרי והן במצב ראוטר WIFI. יש לו חומת אש נחמדה ועוד המון הפתעות. מי שמתחבר הרבה בדרכים, הייתי ממליץ לו לרכוש את הראוטר הזה ובכך לחסוך קצת יותר את אנרגיית הסוללה במחשב הנייד.

טיפים לחסכון כספי באירוח שרת/אתר

פורסם בתאריך על ידי

במסגרת העסק שלי אני מוכר שרתים ומשכיר וירטואליים ופיזיים (אה, ואירוח שרתים), וכמו כל עסק, אני מקבל בשאלות שונות הקשורים לשרותים כמו DNS, דוא"ל, גיבוי חיצוני ועוד. מכיוון שהעסק שלי אינו כולל את תחום האירוח השיתופי, אני לא נתקל בבקשות כמו רכישת דומיין ללקוח או להוציא מייל מהשרתים שלו כי רוב הלקוחות מעדיפים לרכוש או לעשות בעצמם, וגם אלו שמבקשים, אני ממליץ להם על שרותים מסויימים שאותם אני רוצה להמליץ פה בחינם (או במחיר זול מאוד) לאחרים. מהשרותים האלו אני לא עושה כסף ולדעתי חבל שהלקוח ישלם עליהם סכומים נוספים.

היתרונות של השרותים שאני ממליץ כאן הם פשוטים: הם הרבה יותר שרידים מאשר שרת או 2 של הלקוח שסביר להניח שלא יעמדו בהתקפות מאסיביות או פריצות ותקלות.

להלן הטיפים:

  • רכישת דומיין: אם רוצים לרכוש דומיין, כדאי לעשות זאת עצמאית מול רשמים בארץ או בחו"ל. היתרון בדומיין מחו"ל הוא המחיר הזול מאוד. לדוגמא: Cheap Domain עם סיומת info יעלה לך 2 דולר לשנה ו-6 דולר לשנתיים. אתרים אחרים ימכרו לך דומיינים עם סיומת COM בדולרים בודדים (רק כדאי לשים לב מה המחיר לשנתיים). אפשר לקנות דומיינים עם סיומת co.il אך אם קונים את זה רק לשם הניקוד בגוגל, גוגל כבר לא מתייחסים לשם הדומיין למען ניקוד PR גבוה יותר.
    אם מעוניינים בדומיין חינמי, אפשר לפנות אל co.cc ולפתוח שם דומיין. כל עוד שם הדומיין שלך לא תפוס או שהוא מעל 8 אותיות, תוכל לקבל 2 דומיינים בחינם (בלי פרסומות).
  • לאחר שרוכשים דומיין, צריך שרת DNS שיחזיק את הרשומות. לצערי רבים עושים שגיאה מסויימת ונסמכים על שרת פיזי אחד (עם 2 מכונות וירטואליות) כדי להרים שרת DNS. חברים, יש את Zone Edit שישמחו לארח את שרות ה-DNS אצלהם ל-2 הדומיינים הראשונים שלכם בחינם. היתרון שלהם על פני כל מיני חברות שמציגות יכולות DNS "מעולות" (תחת שמות כמו "Triple DNS") של-Zone Edit יש 18 שרתי DNS פיזיים רק בשביל זה, ומנסיון שלי: לי יש אצלם 25 דומיינים עוד מ-95 ועד היום לא היתה לי שום בעיה עם השרות שלהם.
  • הולכים להקים שרת מייל? זה נחמד, אבל זה כרוך במקרים רבים בכאב ראש לא קטן: יוזרים, דואר זבל, התקפות על שרת המייל ושאר מרעין בישין. לעומת זאת, גוגל נותנים לך בחינם את Google Apps, שרות שנותן לך 50 תיבות דואר כשכל תיבה בגודל 7 ג'יגהבייט, וכבונוס אתם מקבלים יומן, בניית אתר פשוט (עם Google Sites), את Google Docs ושאר תופינים. כל מה שצריך לעשות זה להירשם, להפנות את רישומי ה-MX שלכם לכיוון גוגל, ותוך זמן קצר אתם יכולים להוציא את המייל שלכם מהשרת דרך גוגל, וגוגל הרבה יותר יציבים מבחינת מייל מול כל שרת שאתם תקימו, והם כבר בין כה מטפלים בדואר זבל, וירוסים ושאר קללות.
  • צריכים לאחסן את הגיבויים שלכם בצורה מאובטחת? יש כל מיני אתרים שמציעים גיבוי, אבל רובם גם מגיעים עם מחיר חודשי שאם השתמשת או לא השתמשת, אתה תשלם את המחיר המלא של אותו מנוי. לעומת זאת, אמזון מציעים את S3 או ה-Simple Storage Service שלהם, ושם אתם תשלמו בדיוק מה שאתם משתמשים פר ג'יגהבייט: 9 סנט לגיבוי עם שרידות או 14 סנט לגיבוי עם שרידות מטורפת (ויש עוד עלות של 10 סנט פר ג'יגה תעבורה). שוב, הגיבוי שאתה תעשה לא יחזיק כמו הגיבוי שאמזון נותנים כ-שרות. משהו שחשוב לזכור: השרות S3 של אמזון לא מתאים לשימוש כ-Storage נוסף כאילו חיברת SAN או NAS לשרת שלך (אלא אם יש לך מכונות וירטואליות באמזון AWS ואז ה-S3 נותן לך אחסון למכונה שלך שם), אלא כגיבוי ושחזור וגישה מכל מקום אליהם דרך כלים שונים.

אלו הם חלק מהשרותים החינמיים שיש ברשת ויכולים לחסוך לך גם כסף וגם כאב ראש, ולא חשוב מי הספק שאצלו תארח את השרת שלך ו/או ספק שתשכור אצלו אתר/שרת/אירוח. שרותים כאלו גם משחררים אותך מתלות בספק אם מחר אתה מחליט לעזוב אותו (ולא חסר אנשים שיכולים להעיד על מצב בו הדומיין שלך הוא "בן ערובה" לדוגמא).

מוגש כחומר למחשבה.

סקירה: Nook Color

פורסם בתאריך על ידי

nook-color-02בשעה טובה החלטתי גם אני להצטרף לגל משתמשי הטאבלט. חיפשתי בשבועות האחרונים איזה טאבלט לרכוש, לאו דווקא מתוך מטרה של שימוש ישיר במה שהיצרן נותן אלא כמכשיר ל-Hacking ברמה כזו או אחרת. לאחר שחיפשתי זמן רב משהו זול (יחסית) ועם מפרט טכני לא רע, מצאתי שה-Nook מתאים לי והזמנתי אותו.

(הערה קטנה לקוראים שאינם מתמצאים במושגים: Hacking, בניגוד לשמועה הרווחת, אינו מושג שבמקור מדבר על פריצה לשרתים, בנקים ודברים כאלו, אלא “לפרוץ” לציוד משלך או של אחרים [ברשות כמובן] על מנת להוציא יותר מאותו ציוד).

קיבלתי אותו הבוקר והתחלתי לשחק איתו, ולהלן הממצאים:

אם לא ראיתם את הטאבלט במציאות, אז אפשר לבשר לכם שהוא קטן. כמה קטן? כמו הגלאקסי TAB של סמסונג. המכשיר עצמו מעוצב בצורה נאה עם פלסטיק שנראה כמו גומי בכל החלק האחורי ומסביב למסך. המסך עצמו הוא מסך בהחלט מעולה ברזולוציה של 1024X600 והוא מסך מסוג IPS, כמו שיש במתחרה הגדול שלו, ה-IPAD.

מבחינת כפתורים, אין הרבה: כפתור הדלקה, 2 כפתורי ווליום, וכפתור פיזי של Home בצורת האות n. יש כניסה לאוזניות וכניסת כרטיס מיקרו SD שנמצאת בחלק האחורי שמכוסה ע”י פלסטיק ומחוזק ע”י 2 “גומיות”, היכן שישנה מעין “אוזן” חלולה (מה שרואים בתמונה כאן למטה משמאל). בתחתית המכשיר נמצאת כניסת מיקרו USB (לי נראה שהחיבור קנייני. ניסיתי לחבר את הכבל הזה לנוקיה E72, הוא לא נכנס). נקודה חמודה: בכבל החיבור שלו למחשב ישנו LED המסמן סטטוס כמו טעינה (נדלק בצבע צהוב) או טעון (ירוק). הכפתורים הסטנדרטיים של אנדרואים (אחורה, חיפוש, תפריט) אינם נמצאים למעט מקש ה-Home, ואפשר “לעקוף” זאת בכך שמתקינים תוכנת Soft keys שנותנת עיגול קטן שכשלוחצים עליו, מקבלים את התפריט של הרביעיה.

ה-Nook Color מבחינת “ברזל” הוא מכשיר שלא כל כך מרשים: מעבד 800 מגהרץ, עם 512 מגה זכרון RAM וזכרון פלאש פנימי של 8 ג’יגהבייט והוא מצוייד במעבד גרפי חלש של PowerVR SGX530. מי שמתכנן להשתמש בטאבלט הזה כמפלצת מדיה לצפיה בתוכן HD בפורמטים כמו DIVX כמו MKV הפופולריים, כדאי שירד מהעץ: ניסיתי לנגן פרק מסידרה שהיה מקודד עם XVID באיכות סטנדרטית (מהקבצים בגודל 350 מגהבייט) והמכשיר העיף פריימים מכאן ועד הודעה חדשה. יש לו תמיכה טבעית ב-Codecs מסויימים ועל כך (כמו שאר המפרט) תוכלו לקרוא בהרחבה כאן.

מבחינת חיבוריות לעולם: למכשיר אין Bluetooth (כלומר יש אבל הוא מבוטל בגלל דרייברים.. אמרתי שלקחתי את המכשיר הזה לשם Hacking?), והוא תומך ב-WIFI בסטנדרטים B/G/N. אין לו מקום ל-SIM ואין לו חיבור סלולרי כלשהו.

הסוללה של המכשיר עובדת יפה: B&N מצהירים על 8 שעות עבודה (עם WIFI מכובה), הגעתי בערך ל-5 שעות עם WIFI. מכובד.

תוכנה: אפשר לאמר שהמכשיר הזה “מבוסס אנדרואיד” ולא “מכשיר אנדרואיד”. מה ההבדל? מכשיר אנדרואיד נותן לך את כל (או רוב) הפונקציות של אנדרואיד ואולי “שכבה ידידותית” מעליה כמו ה-Touchwiz של סמסונג או Sense של HTC. במקרה של Nook Color היצרן לקח את המינימום שבמינימום של אנדרואיד ושיכתב את הכל בצורה קניינית מלמעלה עד למטה. אין מסכי Setting סטנדרטיים, ה-Launcher קנייני וגרוע (הוא לא יודע להתעדכן אם התקנת תוכנה חדשה אלא אם תפעיל את המכשיר מחדש), וכמות האפליקציות שמגיעות עם המכשיר היא מאוד קטנה: תוכנת קריאת ספרים, תוכנת רכישת ספרים, דפדפן, משחק שח, סודוקו, גלריית תמונות, מייל וזהו בערך. אין אפשרות להתקין שום תוכנה נוספת.

ה-Nook Color עצמו מציג את הספרים בצורה לא רעה ויזואלית, אבל חסרים לקורא פונקציות רבות, כך שבהשוואה מול Kindle, ה-Kindle עוקף בקלילות רבה. גם מגוון הספרים לא כזה מרשים (ניסיתי לחפש מספר ספרים על לינוקס, PHP, וספרות פנטזיה כמו הארי פוטר. את רוב הדברים לא מצאתי). ישנה אפשרות “להציץ” בספר לפני רכישה, אבל אז תקבל את ה-10 עמודים הראשונים ותו לא. כמו שאמרתי – ה-Kindle מנצח כאן בגדול.

מבחינת Hacking: מדובר במכשיר עם אנדרואיד 2.1 עם כל הצרות והמגבלות שלו. החבר’ה ב-XDA-Developers מאוד אהבו את המכשיר וממצב שהגיעו תוך יומיים מהיציאה שלו ל-Root הגיעו למצב שאינך צריך לדעת מאומה בשביל לפרוץ לחלוטין את המכשיר: כל מה שעליך לעשות הוא לקחת קורא כרטיסים, כרטיס מיקרו SD, להתקין עליו אימג’ שנקרא Auto Nooter, להכניס את הכרטיס מיקרו SD ל-Nook Color, להפעיל אותו מחדש, להמתין בערך דקה (לא רואים כלום על המסך באותו זמן), ולאחר מכן תקבל מסך Greeting שונה עם מספר אפליקציות נוספות ובראשן ה-Market, יוטיוב, מצב Super User, ו-Busybox, יומן, מחשב כיס, ג’ימייל, מולטי טאצ’ באפליקציות מסויימות (אם כי לא בדפדפן), ועוד תופינים שאפשר לראות כאן, כלומר כל התהליך יקח בערך 5 דקות ובסופו של דבר ה-Nook Color נהפך למכשיר אנדרואיד מהשורה.

המכשיר (לאחר פריצה) תומך כמובן ב-ADB, מה שאומר שניתן לחבר את המכשיר ולהתחיל לתת לו פקודות ישירות כמו push ו-pull להעתקת קבצים מ/אל ה-Nook Color, אפשר לעשות reboot ועוד הרבה דברים שתוכנת ADB המעולה נותנת. אגב, כשאני מסתכל על ADB עם הטאבלט, אני יכול בהחלט לדמיין מצב שיכול להתאים לחברות בו ניתן לתת טאבלטים לאנשי שטח עם אפליקציות מסויימות: ה-ADB “זועק” לשימוש בסקריפטים להתקנה והסרה של דברים תוך “דחיפה” של הגדרות בקבצי XML. המכשיר הזה ספציפית יכול להתאים מכיוון שהוא מצליח “לסחוב” יום עבודה סטנדרטי עם הסוללה המובנית שלו.

עברית: כאן אפשר לאמר שדי נתקעתי.. את קבצי הפונטים בעברית שיש ברשת לאנדרואיד התקנתי (adb push, איזה נחמד!), אבל כשזה מגיע למקלדת עברית.. פה מתחילות הבעיות: מסתבר שיש ב-Nook Color קובץ שנקרא LatinIME.apk והגדרות המקלדת מתייחסות אליו. בשביל לשנות, צריך להעיף את הקובץ מתוך מחיצת system/app/ ולהחליף בקובץ עם השפה שלך, רק מה, לא מצאתי שום hebrew.apk להכניס במערכת ולשנות לו שם ל-LatinIME.apk. אין את האפשרות הסטנדרטית ללכת ל-Locale and Keyboard כי התפריטים הסטנדרטיים פשוט לא קיימים. ניסיתי להתקין את המקלדות של BetterKeyboard ושל Anysoft (כן, כולל התוספים של העברית), אך לצערי זה בינתיים לא מרשים את ה-Nook Color שלי שמסרב להיכנע, רק שהוא שוכח שאני טיפוס יותר עקשן. אם יש למישהו טיפים – אשמח לשמוע.

משהו חיובי מאוד שאפשר לאמר על Barnes & Noble, זה שהם בהחלט מקשיבים לקהילה: ואנדרואיד 2.2 (Froyo) יצא בינואר ל-Nook Color, כך שבעיות רבות (ובכללן העברית) יפתרו והטאבלט יקבל תאוצה בביצועים, כך שאלו חדשות בהחלט טובות.

לסיכום: האם הייתי ממליץ את המכשיר לכולם? לא. למי שמחפש לו טאבלט מולטימדיה חזק, הייתי ממליץ לחכות לטאבלטים כמו ה-XOOM של מוטורולה שיצא לשוק בסביבות מרץ-אפריל כשבתוכו מעבד עצבני וצ’יפ גרפי מאוד חזק (Tegra-2 של nVidia) עם אנדרואיד 3.0 (שיצא כנראה בחודש מרץ הקרוב) ולשאר המתחרים (אייסר, סמסונג שבונים גם דברים מאוד חזקים שיוצגו ב-CES הקרוב, וכמובן LG ו-Sony שהחליטו לאחרונה לאמץ בחום את אנדרואיד לכל מכשיר אפשרי. הנה טיפ קטן לאלו ששוקלים ללמוד פיתוח: JAVA JAVA JAVA ושוב JAVA). לעומת זאת, אם מחפשים מכשיר עם מסך מעולה, קל (יחסית) במשקל, סוללה טובה, עם WIFI למטרות שימוש כמו גלישה, SSH (כן, עכשיו אפשר להצדיק רכישת טאבלט על חשבון החברה: בוס, צריך קונסולת SSH בשביל לתחזק את השרתים כשאתה לא בעבודה Smile) והוא מעולה למטרות Hacking וגם זול (249$) וגם כמכונת לינוקס מזדמנת – אז Nook Color מצוין בשביל זה.

טוקבקיסטים באמת יהיו חשופים לתביעות?

פורסם בתאריך על ידי

היום נודע כי חברת ועדת השרים לענייני חקיקה אישרו את הצעתו של ח"כ אורלב, לפיה ספקיות האינטרנט יחויבו לחשוף פרטי מגיבים שכתבו לשון הרע. בעבר כתבתי על כך ונוצר קשר ביני לבין העוזרים ח"כ אורלב, ושם ניסיתי להסביר את מה שכתבתי באותו פוסט.

לשווא..

אני אחזור על הדברים בקצרה: זה שמישהו כותב לדוגמא בבלוג שלי טוקבק משמיץ נגד פלוני אלמוני, לא אומר שאותו פלוני אלמוני יקבל ממני מיידית את כתובת ה-IP שלו. יכול להיות שאמחוק את הטוקבק ואולי אערוך את הטוקבק ואמחק ממנו חלק (תוך ציון שמחקתי חלקים בסוף הטוקבק כמובן), אבל לקבל ממני כתובת IP? בלי צו של שופט, אותו פלוני אלמוני לא יקבל ממני מאומה ואני לא היחיד: שום אתר רציני לא יתן כתובות IP ויסתכן בתביעה של הפרת פרטיות מצד אותו טוקבקיסט (עם עו"ד טוב אפשר לתבוע גופים כאלו במקרים שינתנו כתובות IP).

מה יצא לפלוני אלמוני מכך? כאב ראש רציני: לרוץ לבקש משופט צו שיורה לי (לדוגמא) לתת לו כתובת IP ורק לאחר שקיבל צו כזה ואני קיבלתי אותו, אתן לו את כתובת ה-IP. שוב הוא יצטרך לרוץ לשופט ולבקש ממנו שיתן צו לספק האינטרנט בעל כתובת ה-IP שיתן את פרטיו של אותו גולש ורק אז הוא יוכל לתבוע את אותו גולש.

ואם אותו טוקבקיסט היה חכם והשתמש ב-WIFI פתוח של השכן? אז לנפגע אין שום סיכוי לזהות את כותב הטוקבק והוא יכול רק להתנחם בכך שאולי בעל האתר ימחוק את התגובה. סיכויים לראות מזה כסף כפיצוי? בחלום.

לסיכום: הצעתו של הח"כ הנכבד לא מעלה ולא מורידה מאומה. טוקבקיסט שיחפש "להיכנס" במישהו יכול להשתמש במגוון דרכים (WIFI של השכן, פרוקסי פתוח, אינטרנט קפה ועוד) כדי לכתוב את אשר ליבו על מי שהוא ירצה והסיכוי לתפוס אותו ולתבוע אותו – נשאר קלוש.

סיפור על "ניטרליות ברשת"

פורסם בתאריך על ידי

הנה סיפור קצר על משהו שקרה לפני מס' ימים ולא כל כך תפס את המדיה:

למי שלא מכיר, בארה"ב יש את NetFlix, חברה שמציעה ללקוחותיה להשכיר תקליטורי DVD ולקבל אותם בדואר. NetFlix גדלה בשנים האחרונות וכיום היא מציעה שרות נוסף (שהלוואי והיה לנו אותו בישראל!): צפיה בפרקים של סדרות וסרטים ישנים וחדשים דרך האינטרנט, בין אם בצפיה דרך המחשב האישי, סוני פלייסטיישן 3, WII וכו'. אתה מפעיל את ה-Client שלך, בוחר סרט, לוקח פופקורן וצופה (המחיר בהחלט שווה לדעתי: 8 דולר לחודש!)

מכיוון שמדובר בשידור למיליוני לקוחות, NetFlix היו צריכים ספק אינטרנט חזק עם רוחבי פס מאוד נדיבים ועם כח שידור רציני באינטרנט, והם בחרו ב-Level 3 (שהם ספק ענקי) שישדרו ממנו את הסרטים לאינטרנט. חוזים נחתמו, הודעות לעיתונות יצאו והחגיגה החלה.

אלא שמאחורי הקלעים קרה משהו מעניין: חברת Comcast (כן, אותה חברה שעשו צרות עם ביטורנט) גילתה שמישהו שולח כמויות ענק של נתונים ללקוחות שלה וזה מגיע מכיוון Level-3.

הנהלת ComCast לא חשבו יותר מדי, והם יצרו קשר ישירות עם Level-3 והודיעו להם כי הם משתמשים ברוחב פס רציני, אי לכך ובהתאם לזאת, על Level-3 לשלם סכום מסוים ל-ComCast. ב-Level-3 חשבו וחשבו ובסף שילמו ל-ComCast.

ואז כל הסיפור דלף לעיתונות הטכנולוגית, ול-FCC עמדו האוזניים. כספים? תעדוף תעבורה? ה-FCC רוצה לשמוע יותר פרטים, ו-ComCast הגיבו. מה התירוץ של Comcast? שזה בכלל לא הפרה של ניטלריות רשת, זה עניין של הסכמי CDN (רשת הפצת מידע, משתמשים בזה להפצת וידאו ישירות) שלא כובדו נכונה ע"י Level-3.

כאן, לדעתי, מישהו מנסה לתחמן: בחו"ל בד"כ נהוג בין חברות גדולות לקחת רוחב פס גדול (בג'יגהביט) ולהתחשבן אחת לתקופה לפי כמות התעבורה בין 2 הצדדים, כאשר כל אחד מקזז את התעבורה של הצד השני ואז רואים מי חייב למי וכמה (יש תשלום עבור כמות התעבורה). Comcast מכירים את זה והם היו אמורים לעבוד לפי זה, אך לפי Level-3 לא מדובר בהפרה כזו של הסכם אלא עבירה של ניטרליות רשת נטו.

אני מאמין שכל הפרשה הזו תסתיים בקרוב עם החלטות מצד ה-FCC מי אשם יותר (הימור שלי: Comcast, שוב), אבל העניין הזה שוב מעלה את כל הנקודה של ניטרליות רשת שעדיין לא קיימת מבחינה חוקית לגוף עם שיניים (FCC?) כדי שיוכל לאמר לגופים כמו Comcast: "עד לכאן, אתה לא יכול לבוא ולאיים על אחרים", ואם אותו גוף ישים פס, יהיו ל-FCC מספיק כלים כדי "להעניש" את החברה הסוררת.

הפיצוצים האלו יקרו שוב בקרוב, עם כמות המידע שעוברת ושגודלת מדי יום יותר ויותר. יו-טיוב לדוגמא הם בין המובילים בכמות תצרוכת הוידאו המשודרת החוצה מהשרתים שלהם, ועם כניסה של יותר ויותר מפעילי VOD ו-IPTV דרך הרשת, חברות רבות ירצו לתעדף תעבורה תמורת מחירים, ומישהו צריך לחוקק חוקים (הקונגרס, האיחוד האירופאי וכו') וליישם סוף סוף ניטרליות רשת.