תודות לחברות כמו Canonical (יצרנית ומפיצת Ubuntu) ובמידה מסויימת גם חברה כמו Red Hat (מפיצת Fedora) יותר ויותר אנשים מוכנים לנסות כיום הפצות לינוקס כדי לעבוד איתם כתחליף ל-Windows. ישנם כאלו המפתחים בלינוקס ורוצים להשתמש בסביבה הגרפית שאובונטו או פדורה מציעים תוך כדי עבודה, וכך לינוקס נכנס ליותר ויותר מקומות, חוץ מהמקומות הידועים (שרתים, מערכות משובצות).

מטבע הדברים, אנשים שרוצים להתנסות בלינוקס, מעוניינים לדעת באיזה ציודים לינוקס תומך ובאיזה לא, ומהיכן אפשר להשיג דרייברים.

מטבע הדברים, אם אתחיל לכתוב כאן פריט פריט, לא אסיים עד חודש הבא, ולכן אציין בכלליות ציודים לפי קטגוריות, אך לפני כן משהו כללי לגבי חומרה ולינוקס:

עד לפני מס' שנים היה צורך להיות מאוד בררן לפני שרוכשים ציוד שיעבוד עם Linux מהסיבה הפשוטה שלינוקס לא תמך בהרבה ציודים, והיה צורך בכל מיני מתנדבים שהיו עושים הינדוס לאחור (Reverse Engineering) של פרוטוקולי התקשורת של הציודים כדי לדעת איך לגרום לציוד לפעול בלינוקס. כיום המצב שונה וברוב המקרים הציוד נתמך וישנה יותר הענות מצד יצרני חומרה לתמוך בלינוקס, לפחות תמיכה כללית.

ולקטגוריות:

• כרטיסים גרפיים ומסכים: מבחינת כרטיסי מסך, כל כרטיס מסך עם צ'יפ של אינטל, nVidia או ATI נתמך באופן אוטומטי. במקרים של nVidia הדרייבר שמגיע בהפצות מסויימות הוא מוגבל מבחינת יכולות וביצועים, אך באתר של nVidia קיים דרייבר ללינוקס שנותן את כל הביצועים. גם צ'יפים גרפיים אחרים נתמכים ע"י דרייברים פנימיים וחיצוניים (בין אם קוד פתוח או סגור).
  נקודה חשובה: טכנולוגיית DisplayPort שהיא די חדשה, נתמכת חלקית הואיל והיא טכנולוגיה חדשה והרבה יותר מסובכת מ-DVI או VGA. בעקרון ישנה תמיכה חלקית בחלק מהדרייברים ל-Hot Plug (חיבור חם, ללא הפעלת המחשב מחדש), ובכל מקרה השיטה הכי פשוטה לקבל תמיכה מלאה היא פשוט להפעיל את המחשב מחדש.
• עכברים וצגי מגע: הפצות מודרניות תומכות בלינוקס בעכברים וצגי מגע, וגם בעכברים עם Multi Touch (הפצות מודרניות כבר יזהו שיש לך עכבר מגע ויתקינו תוכנה תואמת להגדרות העכבר). מסכי מגע עם Multi Touch: גירסאות אחרונות של אובונטו ו-Fedora (וגם OpenSuSE) תומכות במולטי מגע יותר ממה ש-Windows 7 מציע: אפשר להשתמש ב-10 אצבעות במקביל!
• מודמים וכרטיסי רשת: כרטיסי רשת חוטיים נתמכים כולם בלינוקס. כרטיסי רשת אלחוטיים נתמכים כמעט כולם (למען האמת, לא ידוע לי על כרטיס אלחוטי שלא נתמך). מודמים: החל ממודמים שמחוברים לקו טלפון, מודמים ISDN, מודמים סלולריים (דור 2, 2.5, 2.75, 3) נתמכים בלינוקס אוטומטית, ובד"כ יש צורך בהגדרה פשוטה על מנת להפעיל חיבור לאינטרנט. מודמים LTE ו-WiMax נתמכים ברובם, אם כי יש צורך בהגדרות ידניות.
• מצלמות: מצלמות הוידאו הדיגיטליות ואנלוגיות (שאינן WebCam) נתמכות, בין בחיבור USB או בחיבור Firewire, כאשר רוב המצלמות בחיבור USB מוכרות. מצלמות Webcam ברובן נתמכות אוטומטית, כאשר לחלק קטן מהן דרוש קימפול דרייבר חיצוני (באתרים שנותנים את הדרייברים ישנן הוראות פשוטות כיצד לקמפל). מצלמות וידאו מקצועיות, מצלמות שידור וכו' – יש צורך לעבוד עם Firewire ע"מ לקבל תמיכה מלאה בצילום והעברת מידע.
• כוננים אופטיים: כל הכוננים האופטיים נתמכים במצב DATA (הכוונה כשיש תקליטור עם חומרים עליו כמו תוכנות, מסמכים וכו'). ניגון אודיו מ-CD נתמך במלואו, ניגון DVD (כולל מוגנים) נתמך במלואו. ניגון תקליטורי Blu Ray אינו נתמך עקב חוסר היענות מצד Sony לעזור למפתחים ודרישות לרשיון (ונעילת קוד) מצד Sony. אם מתעקשים לנגן סרטי Blu Ray על לינוקס, אז יש "לפרוץ" את ההגנה על הדיסק בעזרת תוכנה כמו DumpHD ואז לנגן את הקובץ שיוצא.
• מדפסות וסורקים: כל המדפסות עובדות על לינוקס (חלקם דורש דרייבר חיצוני מיצרן המדפסת). מבחינת סורקים: רובם עובדים אוטומטית עם Linux. מדפסות סורק/פקס/מדפסת: רובם המוחץ עובדים בלינוקס, כאשר ציודים של חברת HP נתמכים אך מומלץ להתקין את תוכנת HPLIP שנותנת פונקציות נוספות ממה שהפצות לינוקס רגילות נותנות.
• כרטיסי קול: כל כרטיסי הקול שבנויים על לוחות אם נתמכים בלינוקס, כולל את רוב הכרטיסים המקצועיים. יתכן כי יהיה צורך בהגדרות ידניות קלות בחלק מהכרטיסים המקצועיים. כרטיסי קול מבוססי חיבור USB נתמכים במלואם כיום.
• כרטיסי מדיה: כל כרטיסי המדיה הנשלפים (SD, Mini SD, MicroSD, SHDC, SDXC, Memory Stick וכו') נתמכים בלינוקס. עם זאת, כדאי לשים לב: כרטיסים מוגנים ו/או מוצפנים לא נתמכים במלואם.

כפי שניתן לראות, רוב הציוד המודרני במחשבים נתמך באופן מלא ואוטומטי בלינוקס ללא כל צורך בתקליטורי דרייברים שונים (עם תוכנות מרגיזות שמגיעות איתם). אם יש בעיה מסויימת עם ציוד שלא פועל, הפורומים הפתוחים להפצות השונות הם הכתובת הכי טובה לקבלת תמיכה.