יצא לי בימים האחרונים לקרוא מה שיונתן כתב על פרשת ענת קם והעיתונאי אורי בלאו. גם ב-YNET הקדישו מספר מאמרים בנושא. רון בן ישי מציג כמה דברים נכונים: כולם יוצאים רע מהסיפור: גם השב"כ שניסה עם צו פרסום להסתיר את כל למה שהעולם ואחותו יודעים על הפרשה כבר מס' חודשים, "הארץ" שלא החזירו את המסמכים ולך תדע מי עיין/מעיין בהם..
וענת קם…
אני בהחלט יכול להבין מנקודה עיתונאית חשיפת דברים מרעישים: הנה מקרה בו צה"ל מתעלם מהחלטות בג"צ ומחליט לחסל מבוקשים במקום לעצור אותם (יהונתן כתב על כך למכביר). עוד נקודה עיתונאית חשובה היא שבצה"ל אבטחת מידע היא כנראה ברמה כזו ירודה, שחיילת יכולה להיכנס, ולהתחיל להוריד מסמכים בחופשיות, לצרוב אותם ולהציג אותם על מחשבים אזרחיים בלי שום בעיה. (אגב, למרות שצה"ל די שפוט של מיקרוסופט, יש גם בשרתים של מיקרוסופט, החל מ-Windows Server ועד Share Point כלים לחסום העתקת קבצים, להגביל גישת צפיה, הדפסה או שמירה גם לפי כתובות IP, אבל מצד שני למעט ביחידות כמו 8200, עובדה ידועה היא אבטחת המידע היא בדיחה).
אבל בשביל להוכיח נקודות מסויימות, אין צורך באלפי מסמכים. מסמך או שתיים או שלוש יכולים בהחלט להדגים שצה"ל, לכאורה, "עוקף" את החלטות בג"צ, או שאבטחת המידע היא ברמה ירודה. עיתונאי טוב יכול לכתוב כתבה ארוכה על הנושא ואפשר להוסיף צילומי מסמכים לכתבה והנקודה תהיה ברורה לכל קוראי העיתון. דבר זה נעשה בעבר אלפי פעמים וזהו בסיס העיתונאות: חשיפת שערוריות.
אבל ענת קם לא הסתפקה בכך, ואם נלך לפי המאמר ב-YNET לדוגמא, נגלה מס' נקודות שערורייתיות מאוד:
- במהלך שרותה של ענת בפיקוד מרכז מ-2005 עד 2007, היא העתיקה מסמכים ובסיום שירותה היא צרבה את כל המסמכים ל-CD שאותו לקחה לביתה.
- מה ענת עשתה עם ה-CD לפי הכתבה? העתיקה אותו למחשב שלה. אני מניח שהמחשב שלה הוא Windows ואני גם מניח שהיא לא מומחית גדולה באבטחת מידע עם פיירוול עצבני ואני לא כל כך בטוח שלגברת יש עדכוני אבטחה אחרונים ממיקרוסופט, כלומר מישהו עם כוונות זדוניות שהיה יכול לדעת על מעשיה של הגב' היה יכול לחדור בנקל לתוך המחשב ולהעתיק את הקבצים החוצה מבלי שהיא תרגיש בכלל.
- מה קרה לאחר מכן? ענת ניסתה לעניין עיתונאים שונים לגבי החומר שברשותה עד שיצרה קשר עם אורי בלאו והעבירה לו את המסמכים כולם. מה עם ה-CD? משום מה, קשה לי להאמין שענת גרסה אותו (רק לידיעה: אפשר לשחזר נתונים מ-CD גם אם ישברו אותו ל-3-4 חתיכות או ישרטו אותו, הכל עניין של כסף, ציוד מתקדם והשקעה בשיחזור).
- מה היה במסמכים? מתוך הכתבה: "המסמכים, ברמות סיווג שונות, כללו בין השאר תוכניות מבצעיות של צה"ל (לרבות כאלו שעדיין לא מומשו), פקודות מבצעיות של המטכ"ל, סיכומי הערכות מצב ופגישות בין גורמים מבצעיים בכירים, סדרי כוחות של הצבא, ידיעות מודיעין רגישות, סיכומי תרגילים, מסמכים לגבי תורת לחימה ואמצעי לחימה, תפיסות הפעלה של הצבא, תוכניות מגננה של פיקוד המרכז ותוכניות להתמודדות עם התלקחות בשטחים", כלומר כל מה שחמאס, חיזבאללה ושלל גורמים אחרים היו משלמים הון עתק להשיג בכל דרך שהיא, ישב כך על CD ללא כל הצפנה. קח, תפעיל וורד, תפתח, תקרא.
גם אורי בלאו לא בדיוק יוצא טלית שכולה תכלת: מסתבר שאורי היקר השאיר את המסמכים במחשב שלו. הוא הצהיר שיש לו 50 מסמכים, ובחקירה שחקרו את ענת התברר שיש לו 2000 מסמכים. להחזיר אותם? לא, הוא לא החזיר. הם יושבים שם בלתי מוצפנים, ואם זה מחשב נייד, אני לא רוצה לחשוב על הסכנה…
אז כן, השב"כ בהחלט יצא מטומטם עם צו איסור הפרסום. צה"ל יצא יותר מטומטם עם חורים שאפשר להעביר דרכם מטוסים כשזה מגיע לנוהלי אבטחת מידע (הקטע שצה"ל עוקף בג"צ כבר כולם שכחו, אבל החמאס נזכר היום לסחוט את הלימון הזה עוד קצת לטובתו)
גם ב"וואלה" וגם ב"הארץ" הופיעו כתבות המראות כאילו ענת קם היא "שעיר לעזאזל", "קדושה מעונה" ושלל סופרלטיבים, אבל היא לא כזו. אחת שגונבת 2000 מסמכים סודיים ביותר רק בשביל לנקנק לצה"ל את הצורה, היא האחרונה שאפשר לרחם עליה. הבחורה עשתה זאת מתוך מודעות ואולי מתוך נקמה בצה"ל, אך כעומק רצון הנקמה (אללק חשיפה עיתונאית. חה!), היא הצליחה לדפוק לעצמה מחסנית ברגל ואל יתפלא איש אם בית המשפט יזרוק את ענת לכלא לכמה שנים טובות, ותהיה הגנתה אשר תהיה.
אם יש אחת היום שאני ממש לא מרחם עליה ובז לה – זו ענת קם, ובמידה מסויימת גם לאורי בלאו.
כל הסיפור על "העתיקה 2000 מסמכים" — הניסוח של מערכת הביטחון, שידיעות ו־YNET חוזרים עליו — נועד ליצור תדמית של אחת שאוספת קלסרים ענקיים של תצלומים שהיא מכינה כשהבוס לא מסתכל. אבל כשאתה קולט שמדובר על CD, אתה יכול לנחש גם שאת 2000 המסמכים היא כנראה השיגה ע"י העתקה של מספר קטן של תיקיות ראשיות.
כמו־כן, הדרישה ל"החזרה" של מסמכים דיגיטליים היא מוזרה מאד… במסגרת ההסכם שהושג בין בלאו ו"הארץ" לבין שירותי הבטחון, הושמד מחשבו של בלאו. מעבר לכך שענת קם העבירה לו אלפי מסמכים, לא שמעתי שום סיבה לחשוב שהמסמכים עדיין נמצאים בידיו.
ענת קם עשתה, כנראה, שטויות, והוציאה החוצה הרבה יותר מסמכים ממה שהיה צריך למטרות שלה. מעבר לזה, כל העסק נראה כמו התקפת פרנויה של מערכת הביטחון, בצירוף עם נסיון להסיט את תשומת הלב מהנקודה החשובה כאן, שהיא יחס הצבא למערכות שהוא כפוף אליהן.
מי שיצוא הכי גרוע אלו התקשורת והציבור הישראלי שממשיכים לסגוד ל"בטחון שדה" ולדון "סודיות" ולהתעלם לחלוטין מהעניין המרכזי :
מדינת ישראל מבצעת הוצאות להורג ללא משפט, עם היתר גורף לרצוח במהלכן גם כאלו שאינם אפילו חשודים כמעורבים בעניין.
יורם אולי לא יצאנו הכי בסדר מהבחינה של הפרת חוקי המדינה שלנו ונכון לעכשיו רוב הדגש הוא על הסיכון הבטחוני אבל חומר כ"כ רגיש יכול בקלות להגיע לידיים הלא נכונות ואז לא תישאר לך מדינה לחיות בה ובכל מקום אחר בעולם אתה לא כ"כ רצוי את זה אתה גם צריך לזכור.
חץ, אני מניח שאם היה במסמכים של ענת הוכחות להתנהגות לא חוקית כלפי המתנחלים, כן היית קורא לה "קדושה מעונה". זה שהכיוון שלה נוגד את האידאולוגיה שלך לא הופכת אותה לפושעת. אני מזכיר לך את פרשת דניאל אלסברג בארה"ב שהוציא מסמכים מסווגים על מלחמת וייטנאם (ראה: http://he.wikipedia.org/wiki/דניאל_אךסברג ). שים לב שהצנזורה אישרה את כל מה שפורסם. ההבדל בין ישראל לארה"ב הוא בכך ששם יש את התיקון הראשון לחוקה המכיר בחופש הביטוי ולנו אין חוקה ואין חופש ביטוי מוגן.
אני ממש לא מסכים איתך אהוד. דווקא ספציפית בפוסט הזה לא מרחתי פסקאות לגבי מה צה"ל עשה ואם עקף או לא עקף את בג"צ כך שנקודתך שגויה. אני דיברתי ספציפית על כמות המסמכים שהיא הבריחה ועל עניין אבטחת המידע. לא על פוליטיקה.
ראשית, אם אתה חושב שענת קם פשעה פה, הרי שעל אחת כמה וכמה גם ג'ונתן פולארד אשם לחלוטין, ואנשים צריכים להפסיק להתבכיין בעניינו.
מה שאתם שוכחים הוא שקם לא היתה סתם חיילת, היא עבדה בתפקיד בכיר בפיקוד המרכז, והמסמכים, לפי הכתבות, נאספו בצורה סלקטיבית ומגמתית כדי לחשוף פשעי מלחמה של צה"ל. יש לחכות ולראות מה חושפים המסמכים בדיוק כדי לדעת אם היא גיבורת צדק או עבריינית-על של בטחון שדה ללא עקרונות (וממה שקראתי עליה, היא אכן אשת עקרונות).
אני לא ממהר בינתיים לשפוט אותה עד שיצאו עוד פרטים לאור.
עירא: הביאו את הפרשה שהיא חשפה עד לשולחנו של היועץ המשפטי לממשלה, זה החדש. מה יצא מזה? שהוא הצדיק את צה"ל, אבל נעזוב את זה רגע.
דמיין לך שצה"ל החליט החלטה סודית להיכנס עם כמה D9 לגדה, להרוס את הבית והמשרדים של הרשות הפלסטינית, לירות באוויר ולהבריח את כולם לירדן. מסמך כזה הוא מידע מרעיש, נכון? אבל צריך רק מסמך כזה ואולי עוד 2-3 מסמכים בשביל להוכיח פואנטה ותשכח לרגע את דעתי ודעתך בכיוונים הפוליטיים: זה מה שהעיתונאי שמוציא את הפרשה הוא צריך. לא 2000 מסמכים.
עוד נקודה שהתעלמת ממנה: מה עם כל המסמכים הסודיים ביותר שנצרבו על דיסקים ושאין אינו יודע היכן התקליטורים שנעלמו?
"גיבור צדק" ו"עבריין על של בטחון שדה" אינם מצבים בינאריים. יכול להיות שענת קם היא עבריינית בטחון שדה עם עקרונות נעלים,
אך אני מקווה שעקרונותיה לא ימנעו מבית המשפט להענישה על הגניבה שלה.
צר לי, אך לי נראה שיותר מאשר "אשת עקרונות" ענת קם היא צעירה לא מפותחת רגשית, שאולי חשבה שגניבת המסמכים ומסירתם תקנה לה איזשהו מעמד של "עיתונאית חוקרת" רצינית אחרי שהעבודה ב"בראנז'ה" תמאס עליה. היא אולי לא לקחה בחשבון שפרט לפירסום (החיובי או שלילי- עפ"י תפיסתו הפוליטית של המתבונן) אותו תקבל, היא תאלץ לבלות כמה וכמה משנותיה היפות מאחורי סורג ובריח.
גם אני בעלת "עקרונות" וגם כן שירתתי במקום רגיש, אבל לא השתמשתי באיצטלת ה"עקרונות" ולא נופפתי בדגל ה"מוסר" בכדי לפגוע באמונם של
אלו שסמכו עלי.
שוב. אין לי מושג מה יש במסמכים וגם לכם לא. ענת קם לא בחורה מטומטמת, היא חברת "מנסה" עם מנת משכל של גאונה. אבל גם עם I.Q. של 100 היה ברור לה שהיא עלולה להגיע לכלא אם תתפס, משמע שהיה מאוד חשוב לה להעביר את המידע גם במחיר של סיכון עצמי ומחיר אישי כבד. אם היא היתה עושה את זה בשביל הכסף היא לא היתה מעבירה אותם ל"הארץ" ולא היתה נשארת יום אחד מיותר בארץ. תפעילו קצת את השכל.
שוב אני אומר, אנחנו לא יודעים אפילו שבב מהאמת. אם צה"ל יודע כמה מסמכים הועתקו הוא ידע גם איזה מסמכים היו שם, אז שלא ינקנקו בשכל על "הדיסקים המקוריים" ושאר שטויות. יותר מדאיג אותם שאורי בלאו לא העביר עותק בלונדון למקרה שיעצר בעצמו (או יחטף ע"י "סינדי מהמוסד" או אלוהים יודעת מה).
אגב, עכשיו שמתי לב שלגברת … יש מפלצת סתומת פה, ועוד מחקה את תמונת הרשיון שלי עם הגבה המורמת. אני חייב לציין שזה מצחיק, לא ידעתי שיש לגראבטר קומבינציה כזו 🙂
עוד מילה אחרונה על נאמנות. את אומרת "לא השתמשתי באיצטלת ה"עקרונות" ולא נופפתי בדגל ה"מוסר" בכדי לפגוע באמונם של אלו שסמכו עלי." – אבל מה אם היית רואה שם עדויות לפשעים או עוולות חמורות? האם הנאמנות היא ערך יותר חשוב או חזק ממוסר וחוש הצדק הבסיסי? אני לא יודע אם הייתי מסוגל לשתוק ולחכות שנתיים עד סוף השירות…
די כבר עם החירטוט השכם וערב על ה"חברות במנסה" על הלימודים בבי"ס אופק למחוננים ועל החוג לבלט. בחיי שלפעמים הכתבות על ענת קם נראו לי
יותר כמו מדור היכרויות מאשר דיווח עיתונאי.
אין לי מושג מי טרח להדליף את הפרטים הללו וכיצד הם רלוונטים לנושא, פרט לזה שאולי איזו קבוצה פוליטית מנסה להראות ש"הגאונים בצד שלנו".
(בלי להסגיר לאיזה צד פוליטי אני משתייכת).
הסיפורים הללו לא משנים, כמו שלא משנה שיגאל עמיר היה סטודנט בפקולטה יוקרתית כשעשה מעשה חמור ומטומטם מאין כמותו (יגאל עמיר היה סטודנט למשפטים, לא צריך להיות חכם בשביל להיות כזה?)
האם חברות ב"מנסה" היא ערובה לכך שאדם לא יעשה מעשים טיפשיים? ומאין לך הבטחון שענת קם ידעה שתתפס? ומי יודע, אולי היא בכלל מתחרטת על הכל עכשיו ומודה בינה לבין עצמה כי נהגה בטימטום.
לדעתי, ענת קם לא עשתה את אשר עשתה בשל תאוות בצע, אלא משום דאגה לקריירה העתידית שלה בתור עיתונאית, ולראיה- היא החזיקה בג'וב חלומי לבחורה בת גילה, ששום עיתונאית אחרת לפניה לא שרדה בו זמן רב כל כך.
אם להסתמך עפ"י מה שפורסם, קם גנבה יותר מראיות לביצוע פשעים לכאורה של צה"ל, ונכון שאין לי ממש מושג מה היה בהם, אני מניחה שהיו שם יותר מעדויות לכך שצה"ל עוקף בג"צ.
באשר אלי- לא נתקלתי (למזלי) ב"פשעים" ו"עבירות מוסר" חמורות בעת שרותי, סביר להניח שאם הייתי נתקלת בעבירות חמורות שכאלה- הייתי מדווחת עליהן. שוב- לא כמו שעשתה הגברת קם, ולא בדרך של פגיעה בבטחון (אלו שקיבלו אותי לתפקיד- סמכו עלי שלא אפגע בבטחון).
אני מאוד מנסה להיות מוסרית, אך לפעמים הרצון להיות "מוסריים" יותר מכפי שמאפשרת לנו מציאות חיינו, עלולה לפגוע בנו ובסובבים אותנו בסופו של דבר (ר' מקרה ענת קם).
אם את משווה לי את קם ועמיר אני חושש שאין כאן מה להמשיך את השיחה.
בכ מקרה אין מה להמשיך אותה כי אנחנו יודעים בערך 0 על מה היה במסמכים ומה עבר לענת בראש, אז אני מציע שנניח לזה עד שיתגלו פרטים נוספים.
לא ערכתי שום השוואה בשום מקום בין ענת קם ליגאל עמיר, רק הבאתי דוגמא לכך שהשכלתו של אדם אינה קשורה
כלל לעובדה שמעשיו עלולים להיות טיפשיים.
כנראה שבחרת להתפס למשהו שלא קיים כדי להפסיק את הדיון הזה, ולי אישית- אין כל בעיה עם כך.
אדרבא, נחכה ונראה מה ילד יום בפרשה הזו.
סלחי לי… את אולי לא ערכת השוואה ישירה בין גניבת מסמכים ומסירתם לעיתונאי שלא פרסם אותם לבין רצח ראש ממשלה אבל די רמזת לכך. אני גם לא אומר שעמיר אדיוט, לצערי הוא אפילו עושה לי רושם בהחלט אינטיליגנטי. אני מניח שגם לא כל אחד מתקבל לפקולטה שבה למד, וללשכת הקשר של השב"כ, ולהערים על שומרי ראשו של ראש הממשלה. הוא גם שפוי ועדיין מאמין בצדקת דרכו.
השוואות ושפיטות אני דוחה עד לשמיעת הנתונים כאמור, ולכן אין מה להוסיף לדון, רק ביקשתי שתשאירו ראש פתוח ואל תבלעו אוטומטית את מה שהצבא והשב"כ רוצה שתחשבו בלי פקפוק וערעור.
לא רמזתי על כך, בחיי, אתה כנראה שבאמת בוחר לראות את מה שאתה רוצה לראות, ולהחליט עבורי מה רציתי או ניסיתי לרמוז, מבלי שניסיתי לרמוז דבר. בבקשה, אל תחליט עבורי מה ניסיתי להגיד ומה לא. (האמן לי, שאם הייתי רוצה לכתוב משהו, הייתי כותבת אותו במפורש ולא "רומזת".)
אתה מוזמן לחשוב על כל דוגמה אחרת לעניין, כרצונך.
אתה מטיף ל"ראש פתוח" ובעצמך אינך כותב כאדם בעל ראש פתוח. להיפך- אתה נתפס לקטנות, מחפש "רמזים" היכן שאין, דוחה "שיפוטיות" אך בעצמך שופט, תוך הפגנת ראיה סובייקטיבית לחלוטין.
איני "בולעת אוטומטית" את מה שצה"ל והשב"כ מפרסמים על הפרשה, אדרבא, קראתי עליה גם בבלוגים נדחים של אנשים שדעתם הפוליטית היא אפילו שמאלה מזו של הגב' קם, קראתי גם את מה שפורסם ב"ויינט" וב"הארץ" וגיבשתי לעצמי דיעה.
אנא, אל תתייחס להחושבים אחרת מדעתך בנוגע לפרשה הזו כאל טמבלים, כלבים מאולפים ללא יכולת שיפוט, ושוב- נסה לא להיות כל כך קטנוני כשאתה מתדיין (אלא אם כן אתה נוקט באיזו "טכניקת התשה" כנגד אלה החושבים אחרת ממך, כזו שתגרום להם לנטוש כל ויכוח אתך, גם אם הם חושבים שהם צודקים).
שום התשה, אני מנסה לעצור את הויכוח. הסברתי את עמדתי (או העדרה כרגע) בתשובה 6.
חיילת שעושה שימוש בתפקידה כחיילת שמשרתת בצהל כדי לדפוק את צה"ל ?
קצת מוגזם.
לעניות דעתי , מאסר עולם זה מינימום.
האם היא יותר טובה מ"פולאר" שיושב בארצות הברית בכלא ?
אני חוששת שישנה קלות בלתי נסבלת , לגבי התנהגות בזו.
אילנה, טרחת לקרוא את התגובות הקודמות? הנושא כבר דוסקס.