אדובי מול אפל בעניין Flash: מי צודק בעצם?

הנה עניין ש-אפל בהחלט לא מסתירים את דעתם לגביו: לדעת אפל, פלאש הוא דבר כבד, איטי, מלא באגים ועם חורי אבטחה וזו הסיבה שאפל החליטו לא לאפשר פלאש על מכשירי האייפוד והאייפד. עד כאן הכל ידוע. עכשיו מגיע הסיפור המעניין:

סטיב ג'ובס החליט לפני מס' ימים לפרסם את מחשבותיו על פלאש. לא בצורה הרגילה של "הדלפה" מ"מקור בכיר ב-אפל", אלא פשוט לכתוב מאמר ארוך (3500 מילה) המסביר מדוע פלאש זה דבר מחורבן הן על מק, והוא יהיה מחורבן הרבה יותר על מכשירים ניידים (אייפוד, אייפון, אייפד וגם על המכשירים המתחרים), ומדוע בכלל פלאש מחורבן.

באדובי לא ממש אהבו את מה שסטיב ג'ובס אמר, והחליטו להגיב, הוידאו הבא הוא התגובה של המנכ"ל שלהם, אתם מוזמנים לצפות:

אז השאלה בעצם מי כאן צודק ומי טועה? מי "אשם" ומי "לא אשם"?

ממעקב טכני שלי אחרי שתי החברות, אפשר לאמר שגם אפל וגם אדובי אשמים במצב במספר נקודות:

  • אתחיל בטענה של סטיב: פלאש על מק (במיוחד וידאו) הוא איטי הרבה יותר בהשוואה לפלאש על Windows. זו עובדה. מי אשם בכך? אפל מאשימים את אדובי בקוד בלתי יעיל, אבל האמת היא שמי שבאמת אשם בכך הם דווקא .. אפל. מסתבר ש-אפל לא אפשרו גישת פענוח וידאו עם קידוד H.264 דרך החומרה, שזה מצב די מוזר מצד אפל. אם נסתכל לדוגמא ב-Windows, כשיצרן מייצר דרייבר עבור צ'יפ גרפי שלו (לדוגמא nVidia), הדרייבר נותן גם ספריות מסויימות ש"נקשרות" ל-DirectX וחלקים ממנו (בעבר DirectShow וכיום DXVA), כאשר בשנה האחרונה יצרני צ'יפים הוסיפו ספריות ספציפיות הקשורות לפענוח וידאו שיעשה על המעבד הגרפי במקום על המעבד הראשי של המחשב, מה שנותן ביצועים מעולים. כל מה שיצרן התוכנה צריך לעשות הוא פשוט לשלב קריאה לספריות DXVA עם פענוח ספציפי עם הנתונים והמעבד יעשה את שלו, כך בגירסה 10.1 של נגן פלאש (שזמינה כ-BETA כיום), יש האצת חומרה מבחינת ניגון וידאו איכותי אפילו על נטבוקים (לפחות בכל מה שלא קשור ל-HD בנטבוקים, אם כי יש תמיכה למעבדי DSP שונים בנטבוקים כך שניגון HD יהיה חלק אם יש לנטבוק DSP נתמך). אצל אפל יש תמיכה מבחינת חומרה, אבל עד כה היא היתה סגורה אך ורק לשימוש של iTunes ו-Quicktime. אפל לפני מס' שבועות שחררה את OS X 10.6.3 עם תמיכת חומרה לפענוח H.264 לצד ג' ובתגובה אדובי הוציאו גירסת בטא לנגן פלאש שתומך בכך. התוצאות עד כה מאוד מעודדות עם שיפורים בין 10-30% בביצועים, כלומר מי שאשם בחלק זה היא דווקא אפל (בכל הקשור לפלאש על מק).
  • אחת הטענות של סטיב ג'ובס היא שאם ינגנו וידאו על אייפון עם פלאש, הסוללה תיגמר בחצי מהזמן. טענה זו למען האמת אינה נכונה. אם לאייפון יש רכיב לפענוח H.264 בברזל (ויש לאייפון ולאייפד תמיכה כזו ברמת הצ'יפ) ונגן הפלאש יודע לפנות אל הברזל כדי לפענח את המידע וזה לא נעשה ברמת תוכנה, לא תהיה הנחתה משמעותית (אם בכלל) מהסיבה הפשוטה שפלאש פשוט יכול להשתמש בצ'יפ בדיוק כמו ש-Quicktime משתמש.
  • טענה נוספת של ג'ובס היא שכיום יש HTML-5 ויש ג'אווה סקריפט ו-CSS ואפשר לעשות מה שפלאש נותן כיום, וזה בפירוש לא נכון. ישנם דברים רבים מאוד שפלאש יכל לעשות עוד לפני מס' שנים ש-HTML-5 עדיין לא יכול לעשות כיום מבחינת מולטימדיה. נכון HTML-5 מתקדם בכיוון הזה, אך עדיין צריך "לריב" עם כל דפדפן בהתאם למימוש HTML-5 שלו ולא כל המימושים שווים (אקספלורר מול פיירפוקס מול כרום מול ספארי מול אופרה). כל אחד מממש חלק ניכר אך עדיין יש אי אלו תאימויות. אדובי בעצמם תומכים ב-HTML-5 והם הכריזו לא פעם כי אם HTML יגיע לרמה של מה שפלאש עושה, הם ינטשו את פלאש (ולך תאמין להצהרה הזו). פלאש נותן היום משהו אחד ש-HTML-5 לא נותן ולא יתן בקרוב, והוא תאימות לדפדפנים: כתוב אפליקציית פלאש וסביר מאוד להניח שהיא תרוץ מהדקה הראשונה על כל דפדפן שתומך בפלאש (אם כי יש פה ושם בעיות בתאימויות כמו עניין העברית בפלאש. תנסו לראות וידאו עם פרסומת ביוטיוב בלינוקס, תקבלו עברית הפוכה בפרסומת או חוסר אפשרות לכתוב בעברית בפלאש בלינוקס). זה משהו שמאוד קריטי עבור חברות רבות.
  • סטיב ג'ובס מדבר על סטנדרטים, HTML-5 הוא דבר פתוח ואילו פלאש אינו דבר פתוח. זה נכון, אבל השאלה למי זה משנה. מבחינת המעצב שצריך להוציא אפליקציה ללקוח שלו, זה שזה סטנדרט פתוח לא משנה ממש. לפלאש יש מפרטים ו-API פתוחים לכל דורש, כך שאינך מחוייב לכתוב עם הכלים של אדובי או בכלל לרכוש את הכלים של אדובי לשם כך. יותר מכך, אם לדוגמא הינך מפתח ב-PHP, אתה פשוט יכול לתכנת אפליקציות פלאש עם PHP ויש לכך תיעוד מסודר למי שמעוניין בכך. כשזה מגיע לאפל מבחינת API גלוי ומתועד, כדאי שבאפל ישתקו, כי יש להם על מה להתבייש (ולמי שחושב שאני מדבר שטויות, אז שיקח אייפון, ושיסתכל על מסכי העזרה, שם רואים כל מיני דברים בצורה מאוד "חלקה" מבחינת גלילה, הזזת TABS וכו' שאפל פשוט לא מפרטים איך הם עושים זאת, לא ברמת קוד ולא ברמת API).
  • אדובי אינה טלית שכולה תכלת: אחד הפאקים הכי מעצבנים של אדובי זה האיטיות שהם מגיבים: היכן גירסאות 64 ביט של הנגנים שלהם? הם שחררו ללינוקס לדוגמא גירסה נסיונית של 64 ביט אך מאז לא הוציאו גרסאות 64 ביט לאף פלטפורמה (יכול להיות ש-10.1 תצא בגירסת 64 ביט, אלוהים יודע). אדובי היו מאוד איטיים מבחינת הוספת תמיכה לפענוח וידאו מבוסס חומרה. הטכנולוגיה קיימת ב-Windows עוד משנת 2007, בלינוקס יותר משנתיים (תלוי איזה חלק מסתכלים, בין אם זה VDPAU או XvMC) ורק עכשיו הם מתחילים להשתמש בכך! פלא שאפל ואחרים עצבניים? סטיב ג'ובס דווקא צודק בטענתו המרכזית: בקצב שאדובי תומכים בציודים ובטכנולוגיה, כל משהו שתכתוב בפלאש לא ידע להשתמש במלוא הפוטאנציאל של הברזל.

האם אפל ואדובי ישבו ביחד ויפתרו סוף סוף את הכסאח הבלתי נלאה הזה? לפי מה שרואים כרגע, התשובה היא חד משמעית: לא. סטיב ג'ובס עצבני מאדובי, ואדובי מעוניינת לדחוף את פלאש כפתרון של "כתוב פעם אחת, הרץ בכל מכשיר" והיריבות שם תופסת תאוצה מיום ליום. אדובי "נפגעה" מ-אפל בכך שהיא חסמה את האפשרות לכתוב אפליקציה בפלאש ולהמיר אותה לאייפון/אייפד, ואפל עצבנים על פלאש של אדובי.

אינני צופה תגובה "רגשית" של אדובי שתגרום לכך שפתאום חבילת CS5 תופיע ללינוקס (הלוואי!), אך מצד שני, אי אפשר לצפות את העתיד אך אין לי ספק שיהיה מעניין להמשיך לעקוב אחר הויכוח הזה.

כמה מילים על גיל ותעסוקה

ב-13/5 הקרוב אני אהיה בגיל 42 ואין לי בעיה לאמר את זה.

מדוע אני מזכיר זאת? שימו לב לסיפור הבא שמופיע בוואלה: ש', אחראי רשת המחשוב במכללה לחינוך גופני ולספורט הממוקמת במכון ווינגייט (יש הבדל בין השניים), עשה "טריק" די ידוע בקורות חיים: להצעיר את הגיל. הוא "כיסח" 10 שנים מהגיל שלו. ש' הוא לא שקרן ורמאי בחייו, אבל הוא נאלץ לעשות את הטריק הזה כי אחרת הוא היה יכול להמשיך לחפש עבודה ומקומות רבים לא היו מקבלים אותו, כפי שניתן לראות בכתבה: "אחד המראיינים אמר: "מה אתה חושב, שאנחנו מנהלים פה בית אבות?". בסופו של דבר כנראה שקרה משהו שם במכללה והדבר התגלה, ש' זומן למס' שיחות ובסופו של דבר הוא פוטר מיידית.

אינני מבין כל כך את הבעיה של הגיל כשזה מגיע למקצוע של מנהל IT. מילא היה מדובר בדוגמן, או נציג שרות פרונטלי ששם מחפשים להציב מול הלקוח אנשים צעירים (ולפעמים התוצאה ניכרת בשטח, לטוב ולרע), אבל כאן מדובר באיש IT, ובד"כ דווקא למבוגרים שביניהם יש הרבה יותר נסיון מאשר לצעירים שבהם. יצא לי לעבוד תחת מס' מנהלי IT יותר מבוגרים ממני שדווקא גילם ונסיונם סייע רבות באותה חברה שהם עבדו. הם כבר ידעו לזהות כל מיני מוקשים שמנהלים צעירים אחרים היו נופלים בהם (לדוגמא: בוא נעביר את הכל הכל הכל אך ורק לטכנולוגיות של מיקרוסופט) וגם בעת משברים, נסיונם הארוך סייע לאותן חברות.

אינני מכיר את ש' וכולי תקווה שהוא מצא מקום עבודה אחר, אבל התנהגות מעין זו של חברות צריכה להיפסק וחברות צריכות להחליט מה הן מחפשות: דוגמן או אדם טכני שבקיא בתחום שנים רבות? אלו שבקיאים בתחום שנים רבות הם לא תמיד ממש צעירים. יש כאלו בגילאי ה-30+, 40+ ואפילו 50+ (כל עוד האדם לא עשה הסבה למחשבים לפני שנתיים שלוש בגיל מאוחר), ואדם עם נסיון עשיר שווה יותר כי מה שהצעיר עכשיו לומד, המבוגר כבר מכיר ממזמן וכפי שכתבתי: לפעמים מבוגרים יכולים לסייע רבות במקום שצעירים לא יכולים לסייע או נכנסים לפאניקה (כמובן תלוי באופי וכו').

ש', אינני יודע אם אתה קורא זאת, אולם לפי ההודעה שהוציאה המכללה ("ש' הועסק במשרת אמון במכללה. גילו לא נלקח בחשבון בשום שלב של העסקתו או בפיטוריו") ולפי מה שאתה מתאר, מישהו משקר. לעניות דעתי, כדאי לך למצוא לך עו"ד טוב עם שיניים.. חדות.

האם באמת הראש הישראלי "יקר מדי"?

יצא לי לקרוא לפני מס' ימים את כתבתו של אסף גלעד בכלכליסט "הראש הישראלי יקר מדי – ומרכזי המו"פ עוברים למזרח". מי שמעוניין מוזמן לקפוץ לקרוא את הכתבה, אך אפשר לסכם אותה במשהו כמו: אוי אוי אוי, המהנדס/מפתח הישראלי עולה לנו יותר מדי כסף, אי לכך אנחנו נעביר את מרכזי המו"פ לחו"ל, למקומות כמו סין, הודו, אוקראינה וכו'.

אישית, לי קשה שלא להתעצבן מהדברים שנכתבים בכתבה. אינני מהנדס ואינני מפתח מוכשר. אני כולה איש סיסטם לינוקס/סולאריס, אבל אני מכיר הרבה מאוד מהנדסים ומפתחים שעובדים בתחום. בחברות קודמות היינו סועדים יחד בצהרים, לעיתים מבלים בערב יחד ומפתחים קשרי חברות טובים. אני מכיר פחות או יותר כמה רובם מרוויחים ויצא לי בעבר גם לשוחח עם כמה יזמים ואנשים המחליטים מה יפתח, מה לשכור וכו', ואני חושב שנעשה כאן עוול למהנדס/מפתח ישראלי ועוול לא קטן.

נתחיל בעניין המחיר, שזו הטענה הראשית של כל המתלוננים על עלות המהנדס הישראלי. אני חושב שחלק לא קטן מהמתלוננים "שוכחים" שמדינת ישראל היא מדינה שגובה מיסים הכי הרבה מהעובדים (אם ישראל לא הכי גבוהה, היא בטח נמצאת באחד המקומות הגבוהים) ואני יכול לתת דוגמא אמיתית אישית שלי: לפני מס' שנים עבדתי בחברה מסויימת והרווחתי 18K ברוטו (בשקלים). לא ביקשתי ולא קיבלתי אוטו, לא קיבלתי כל מיני "מתנות" כמו מנוי לחדר כושר, שיחות בחינם או דברים מעין אלו. ה"הטבה" היחידה היתה ביטוח מנהלים (שחלק ממנו אני משלם וגם המעסיק משלם). יודעים כמה היה יוצא לי ב-נטו? פחות מ-12K. לאן נעלמו להם 6000 שקלים? אה, מס הכנסה מאוד אוהב אותי, ביטוח לאומי גם אוהב אותי ומס בריאות הכי אוהב אותי: שילמתי מס בריאות בחודש מה שכל הבניין שאני גר בו כרגע לא משלם למרות שלא אקבל אפילו קמצוץ של הטבה כלשהי בגלל שאני משלם יותר.

מדוע המהנדס ישראל ישראלי מבקש יותר? כי הוא מודע לעובדה שהוא הולך למכור את נשמתו למעסיק. ישראל ישראלי כבר מודע לכך שהחוזה כולל סעיפים שאומרים בעצם לשכוח מרעיוון של "שעות עבודה". המעסיק יתן לישראל ישראליל לאפטופ, חיבור VPN או SSH, טלפון סלולרי והוא מצפה מהמהנדס הנכבד שיתחבר כשהוא מחוץ למשרד "לכשיש בעיה" אבל כמו שכולנו יודעים: כשמפתחים דברים תמיד יש בעיות, אז הבוס מצפה שאדון ישראלי הנכבד יתחבר ויעבוד. אם ישראל ישראלי מפנטז להשקיע בזוגיות ובילדים שלו שעות רבות, לבלות איתם בגן הציבורי, לעזור להם בהכנת שיעורי בית וכו', הרי שמר ישראל ישראלי מוזמן לרדת ומהר מהפנטזיה הזו. המהנדס הנכבד יבין מאוד מהר שרוב השעות שהוא ער מוקדשות לעבודתו, לא לחייו האישיים, ועוד לא הזכרתי את התסכולים שסובלים מהנדסים ומפתחים בגלל כל מיני החלטות תמוהות של מנהלי פיתוח ומנהלים אחרים ואותם מהנדסים יודעים: החלטות כאלו ידפקו את המוצר, אבל איש הרי אינו שואל את המהנדס את דעתו האמיתית ובמקרים רבים הוא גם לא ינדב אותה. מדוע לו להכניס את עצמו לסטואציה בה הוא יכול להיות מפוטר בגלל החלטה מטומטמת של המנהל מעליו?

האם המהנדס הישראלי שווה יותר מעמיתיו בגרמניה, בריטניה ושאר מקומות? בהחלט. מהנדסים ומפתחים ישראליים רבים ניחנו בחשיבה "מחוץ לקופסא". במקרים רבים הם מכירים טכנולוגיות חדשות ופיתוחים חדשים הרבה לפני המפתחים בחו"ל שעסוקים בחשיבה "בתוך הקופסא" ולראייה ניתן למנות את כמות הסטארט-אפים שנפתחים בישראל והמספרים לא משקרים: בישראל קיימות יותר חברות סטארט-אפ מאשר באירופה (ארה"ב עוקפת אותנו, מצד שני הגודל שלהם..). המהנדסים והמפתחים הישראליים לא מפחדים מאתגרים ולא בוחלים בשום פתרון "לא שגרתי" כדי לפתור את הבעיות. אם נשווה אותם למפתחים הודיים או אוקראינים או מפתחים במזרח אירופה לדוגמא, ניתן יהיה לראות בבירור כיצד המפתח הישראלי יותר יצירתי מעמיתיו, יודע להתמודד עם אתגרים ומפעיל במקרים רבות "ראש גדול".

אני רוצה לתת דוגמא פשוטה ל"ראש קטן" שבו ניחנו הרבה מאוד מפתחים הודיים לדוגמא: לפני מס' שבועות התבקשתי בשמה של חברה מסויימת לשכור חברת אינטגרציה מסויימת כדי להטמיע מוצר מסוים באותה חברה. יצרתי קשר עם אותה חברה הודית, שוחחתי איתם, וידאתי כי הכל ברור (כמובן שרוב השיחה איתם התשובות שלהם היו "Yes") ושלחתי אימייל לאותה חברה שוכרת, וחברת האינטגרציה עם 10 סעיפים פשוטים ביותר המבהירים מה יש צורך לעשות ומתי. הפרוייקט היה פרוייקט התחלתי שבהמשכו היתה אמורה להתבצע מיגרציה משרת אחד לשרת אחר. שלחתי את המייל, וידאתי כי הם קיבלו והכל מובן ועקבתי מקרוב אחר השרת לראות אם הם נכנסים ומה הם עושים.

מסתבר כי ההודים התחברו לשרת רק ביום האחרון שהם היו אמורים להתחבר (כלומר ב-דד ליין), והריצו סקריפט של שורה אחת. שתקתי והחלטתי להמתין לאימייל החוזר שלהם לראות שהם ביצעו את כל הדברים ואמנם כשעה לאחר שהריצו את הסקריפט (אני בינתיים התנתקתי מהמכונה והפסקתי לעקוב) הם שלחו אימייל והודיעו שהם ביצעו את הכל והם מקווים שאנחנו מרוצים.

נכנסתי למכונה ונהיה לי שחור בעיניים: ה-firewall למטה, התוכנה שסוכמה שתהיה בגירסה 64 ביט היא 32 ביט והם שינו את סיסמת ה-root ל…. password. (אני לא צוחק). 9 מתוך 10 הסעיפים שההודים הסכימו לגביהם לא בוצעו כלל וכלל. מכיוון שהמכונה היתה בעלת כתובת IP חיצונית, החלטתי לפרמט מיידית את המכונה או שהיא היתה נפרצת בשניות מבחוץ. הודעתי לאותה חברה הודית כי יחסינו תמו ושילכו לחפש את החברים שלהם.

במצב הנוכחי כרגע בשוק ישנם מספיק מהנדסים ומפתחים שישמחו לקבל שני שליש מהמשכורת ה"סטנדרטית" שמקבלים מהנדסים. לא חסרים כאלו, אבל אפשר גם לעשות משהו אחר: אם חברות יתחילו להתייחס כמו שמתייחסים באירופה לשעות עבודה, יהיה אפשר לתת משכורות קצת יותר נמוכות ובמקביל לעבוד בשעות נורמליות, כך שכל העובדים יוצאים ב-5 או 6 הביתה ואם יש תקלות, הן ממתינות למחר. כך גם העובד ירוויח יותר שעות לעצמו, הוא לא יחפש לרעות בשדות זרים והוא יהיה נאמן לאותו מקום מבלי לשלוח בלילה קו"ח למקומות אחרים/מתחרים.

הגיע הזמן שמנהלי חברות / שלוחות מו"פ יבינו מדוע השכר הדרוש כל כך גבוה ויחליטו גם מה לעשות בנידון. פיטורים ו"רה-אורגניזציה" כדי לקצץ בעלויות במקרים רבים מפספסים לחלוטין את המטרה. כשמפטרים 5 מתוך 10 מפתחים, אפשר להיות בטוחים שאותם 5 "יקטינו ראש" כדי לא להיות הבאים בתור להיות מפוטרים. רוצים לראות את היצירתיות שלהם? תסתכלו דרך החלון.. לא ראיתם? אה, הרגע היא עפה החוצה. במקום לפטר, אפשר לקצץ סכום קטן יחסית מהשכר כולל אצל המנהל (דוגמא אישית, זוכרים את המושג?) ובמקביל לעבור לשעות עבודה אנושיות, כך הפגיעה לא תהיה כה קשה בעובד ומצד שני לעובד יהיה הרבה יותר זמן פנוי לצרכיו האישיים, לאישתו, לילדיו וכו'.

אתה הבנת את זה ברוך??

רוצה לקנות PC עוצמתי? תמתין קצת..

תראו לאיזה מצב מעניין הגענו: במחיר של 2000 ש"ח אפשר לקנות מחשב מספיק עוצמתי להריץ תוכנות שהיו צריכות משאבים מאוד רציניים בעבר. רק לפני מס' שנים כשהיית מקודד וידאו לדוגמא (לא באיכות של HD) היית צריך להמתין זמן רב לקידוד או רינדור. היום? כל PC מודרני עושה את העבודה במחצית או שליש מהזמן שמעבד טיפוסי היה צריך לפני 3-4 שנים.

התחרות בין AMD לאינטל נותנת את אותותיה והחברות מנסות להתחרות בשלל דרכים. פעם זה היה מהירות מעבד, עד ששניהם הגיעו למצב שפתרון קירור זול לא יפתור את הבעיה, ולכן הם עברו למסלולים אחרים כמו מהירות BUS קדמי, תמיכה בסטנדרטים חדשים (PCI Express) והתחרות האחרונה: מס' ליבות בכל מעבד. אינטל היתה הראשונה שהוציאה מעבד עם 2 ליבות, AMD אחריה, והתחרות הזו הלכה וגדלה עד ש-AMD הכריזה כי החודש היא מוציאה מעבד עם לא פחות מ-12 ליבות. את פירות התחרות הזו ניתן לראות כיום שמעבדים עם 2 או 4 ליבות ניתן למצוא מאינטל ומ-AMD במחירים (יחסית) זולים, כאשר AMD מובילה במחירים הזולים.

בתחרות הליבות לשוק המשתמשים הביתיים אינטל ו-AMD הגיעו לאחרונה לנקודה מעניינת: אינטל הוציאה מעבד עם 6 ליבות (i7-980X). כפי שניתן לראות במפרט, מדובר במעבד מאוד חזק, עם 12 מגה זכרון מטמון, מהירות 3.33 ג'יגהרץ ושלל תופינים אחרים, רק עם בעיה אחת. המחיר מאוד כבד בכיס: על המעבד הזה תצטרך לשלם הרבה יותר מ-1000 דולר (כן, בארה"ב) וזה מחיר למעבד בלבד.

ב-AMD החליטו להשיב מלחמה, אבל לא סתם מלחמה: מלחמה אגרסיבית הן במפרט והן במחיר: תכירו את המעבדים החדשים שיוצאים בזמן הקרוב מאוד לשוק: מעבד Phenom II X6 1055T שימכר במחיר מוערך של 200 דולר, ואת מעבד Phenom II X6 1090T שימכר בסביבות ה-300 דולר. ההבדלים? ב-1090T יש 9 מגה זכרון מטמון L3 והוא פתוח ל-Overclock והוא רץ במהירות 3.2 ג'יגהרץ ואילו ה-1055T מגיע עם 6 מגה זכררון מטמון L3 והוא נעול ל-Overclocking והוא רץ במהירות 2.8 ג'יגהרץ. במילים אחרות, AMD מתחרה באינטל בכך שהיא מוכרת מעבד עם קצת פחות זכרון מטמון, אבל הבדלי המחירים הם ענקיים: בין רבע לשליש מחיר ממה שאינטל מבקשת, ובמחירים כאלו כל פשרה בכמות זכרון מטמון לדוגמא – שווה את זה.

המעבדים האלו כמובן אינם מתאימים לשרתים (על המעבדים לשרתים גם אינטל וגם AMD מרוויחות מאוד יפה והמחירים ממש לא זולים), אבל לכל מי שצריך לבצע קידוד וידאו HD, קימפולים של דברים גדולים (קרנל, KDE וכו'), הרצה של מס' מערכות בוירטואליזציה – שווה וכדאי להשקיע בלוח ובמעבד כזה.

המעבדים המוזכרים כאן של AMD רשמית עדיין אינם נמצאים בשוק (רק רשמית. בסין הם לא רק שנמצאים, הם נמכרים). יצרני הלוחות כבר עובדים על לוחות תואמים כולל כל הטרראם שמסביב (Chipset וכו'), כך שסביר להניח שבחודש חודשיים הקרובים נראה ציוד כזה מגיע לשוק.

לסיכום: אם אתה מחפש לרכוש לעצמך מחשב עוצמתי או שרת ביתי, כדאי להמתין מעט. ההצעות החדשות של AMD ישאירו לך כסף בכיס אם תקנה מכונה עם המעבד שלהם וגם תקבל סוס עבודה רציני.

תוצאות "בחירות" מעניינות ב"בליך"

בבי"ס בליך החליטו לעשות "הצבעה": מה חושבים תלמידי ביה"ס על יחסי ישראל ארה"ב ומה שקורה עם הסכסוך בין שתי המדינות בכל הקשור ליחסים בינינו לארה"ב ובינינו לפלסטינים. לבי"ס הוזמנו שלושה נציגים: ציפי חוטובולי מהליכוד, יוחנן פלסנר מ"קדימה" וניצן הורוביץ ממר"צ. שלושתם נאמו בפני התלמידים, ענו על שאלות ולבסוף התלמידים הצביעו במחשב על עמדתם (בדרך קרה נס: מערכת המחשב לא קרסה, בניגוד לבכירות של מפלגת העבודה לדוגמא).

אי אפשר כמובן להשוות את תוצאות הבחירות לתוצאות כמו מדגמים אחרים. במדגמים אחרים בודקים גם אם הבוחרים מצביעים גם למפלגות אחרות ולאיזה מפלגות, וכאן ניתנו רק שלוש אופציות: ימין, מרכז, שמאל.

התוצאות הסופיות קצת היממו את ההנהלה: 44% לימין, 43% למרכז ו-14% לשמאל.

התוצאות האלו מראות מס' דברים מעניינים:

  • ביה"ס הנ"ל והאוכלוסיה הלומדת בו בד"כ לא נחשבת כ"מעוז ימין". עצם העובדה שתלמידים שאינם נחשבים כ"ימניים" בוחרים בכמות כזו גדולה לימין, מראה בעצם שיש כאן סחף עצום ימינה. בבי"ס זה ב"בחירות" קודמות לפני מס' שנים השמאל קיבל רוב מאוד גדול ואילו עתה הימין גורף את הקולות.
  • ההבדל בין הימין למרכז הוא הבדל קטן מבחינה מספרית, אבל הוא בעצם מראה משהו אחד לשמאל: קדימה בעצם "הרגה" את השמאל, שקיבל בעצם רק 14% מהקולות.
  • מכיוון שלא היו במקרה זה "בחירות" עם כל ספקטום המפלגות (כלומר לא היתה כאן כוונה לחבר בין מרכז לשמאל), אז התוצאה מראה לממשלת נתניהו שהתלמידים תומכים בו. זה דבר שאמור להדאיג את קדימה.
  • הצעירים ניזונים ממידע בתקשורת און-ליין, הווה אומר אתרי חדשות: YNET, וואלה ואחרים, והאתרים האלו במקרים רבים מציגים "חדשות" מוטות שמאלה (במיוחד "וואלה") ובכל זאת הם עדיין מצביעים בתוצאות אלו, כלומר הם לא מושפעים כל כך מהאג'נדה השמאלנית שנמצאת באתרים אלו. זו נקודה בהחלט מעניינת וראוי שעיתונאים באתרים אלו ישימו לב לכך.
  • לעניות דעתי, בשמאל ובמרכז צריכים להקים צוותי חשיבה כדי להבין מדוע תלמידים שאינם ממגזרים חלשי הכנסה ויכולת מצביעים כמו שהצביעו לימין. מדוע אותם תלמידים שעמדות שמאליות אינן זרות להם מעדיפים להתעלם מהשמאל, או בעברית פשוטה: בשמאל צריכים לחשוב "איפה טעינו?". נכון, כאן זה רק "בחירות" פיקטיביות של בי"ס, אך במציאות אם מחר יקרו בחירות, ארד ושות' יחזרו על אותם תרגילים ושוב "ימחקו" את השמאל.
  • חבל מאוד שניצן הורוביץ מטעה את התלמידים: כשמפלגת העבודה היתה בשלטון, דובר על כך שהמקומות הקדושים בירושלים (העיר העתיקה, הכותל) יהיו תחת שליטה בינלאומית ולא בידי שליטה ישראלית, וכמו כן הפלסטינים תמיד הצהירו שהם רוצים את מזרח ירושלים, כולל החלק הריבוני בירושלים עצמה, לא רק הכפרים הצמודים לה.

אין לי ספק שתוצאות אלו יגרמו להרמת גבה או שניים במפלגות שונות וסביר להניח שמחר או מחרתיים הן תישכחנה, אבל בשמאל ובמרכז צריכים לעשות שיעורי בית ולהבין מדוע תלמידים בבי"ס כמו "בליך" נוטים ימינה במספרים גדולים.

סלקום, אורנג', תכירו יותר את ה-WEB?

במהלך השבועות האחרונים הייתי צריך לבצע "רה-אורגניזציה" עם חשבונות הסלולר שלי, ומטבע הדברים הייתי צריך לכתת את רגליי לנקודות שרות של סלקום ואורנג', לשוחח בטלפון עם נציגי שרות ולחוות כמה דברים לא נעימים שאליהם תיכף ארחיב. אם יש משהו אחד שלמדתי מכל המבצע הזה, הוא כמה חברות הסלולר, כשזה מגיע לתחום ה-Call Center מפגרות מאחור בענק בהשוואה לחברות בחו"ל.

יצא לי לדוגמא השבוע למצוא שאחד מהקווים הסלולריים שלי לא פועלים. מדוע? שאלה טובה. חוב לא היה כי הוא שולם יום לפני כן, ולכן הייתי צריך למצוא קו טלפון אחר (סוף סוף מצאתי שימוש למס' 078 שלי) כדי להרים טלפון לאורנג' ולצעוק שיחזירו לי את הקו. עד שהגעתי לנציגה, היא ביקשה את מס' הטלפון שלי. נתתי. הפקידה מתקתקת את המס' ו…בום, "המחשב קרס" (אני חושב שהתוכנה נפלה ולא כל מערכת ההפעלה אבל ניחא). הבחורה אמרה שהיא צריכה להפעיל את המחשב מחדש. המתנתי שתפעיל מחדש, שתתחבר למערכות שלה ושוב נתתי לה את הפרטי קו שלי. מהרגע שנתתי תיזמנתי כמה זמן יקח למערכת להציג את הפרטים שלי. התוצאה? 28 שניות.

דוגמא אחרת: חידשתי את קו ה-DATA שלי בסלקום. לשם כך הייתי צריך להגיע לנקודת שרות. ישבתי מול מיכל, היא תקתקה את מס' הזהות שלי (כן, לא קל להסביר שיש לי רק קו DATA בלי טלפון של סלקום, כך שאין לי מושג מהו המספר הסלולרי שלי בסלקום) וקיבלה את הפרטים. זמן קבלת הפרטים היה יותר מרשים: 9 שניות. לאחר כל הבירורים היה צריך לשנות סטטוס של הקו שלי. האם יש לסלקום מערכת IM בין המחלקות השונות? כמובן שלא (גם לא באורנג'). מיכל היתה צריכה לחייג למחלקה בנתניה. היה תפוס, המתנתי. שוב חייגה, שוב תפוס. המתנה של עוד רבע שעה והופ – הפעם לא תפוס. היא ביקשה לשנות את הסטטוס ו…הופ, המחשב אצל ולדימיר, זה שאמור לשנות את הסטטוס על הקו שלי – קרס.

את הקריסות האלו אפשר לראות במקרים רבים גם בנקודות מכירה שונות המפוזרות בארץ ומחוברות לחברות הסלולר, וראיתי לא מעט מקרים כאלו.

אחד הדברים הידועים על חברות סלולר, זה שבניגוד לחברות סטארט-אפ, הן אינן מתקמצנות ברכישת ציוד. צריך שרת עם 4 מעבדים? מריצים פרוצדורה ורוכשים. צריך רשיונות לתוכנה מסויימת? אם יש הצדקה, מריצים פרוצדורה דרך מחלקת הרכש ורוכשים, כך שמבחינת "ברזלים" ותוכנה, אין בעיה לקנות ציוד, אבל השאלה היא: מדוע חוויית המשתמש היא בעצם כזו גרועה ואיטית?

גם בסלקום וגם באורנג' (ואני יכול לנחש שגם במירס ובפלאפון) נמצאת השיטה הידועה לעבודה בכל הקשור למכונות מחוברות מרחוק ו-Call Center: עבודה ב-RDP: המחשב מתחבר לשרת Windows, המשתמש מקבל סשן וכך הוא עובד ויש "מיפוי" של הציוד הפיזי (קוראי כרטיסים שונים, Tablet פשוט לחתימת לקוח וכו') דרך כניסות USB וכניסות אחרות לסשן RDP.

הבעיה בשיטה הזו? שהשיטה ישנה, בזבזנית משאבים, ולא יציבה (כל אותן קריסות).

נתחיל בעניין העבודה עם האפליקציות שהנציג צריך לעבוד איתן: הבעיה במקרים רבים שאלו אפליקציות שאינן ווביות וצריכות לרוץ על מכונת Windows כלשהי, מה שאומר שהשרת שמתחבר למכונה צריך שוב ושוב לעדכן את המסך בכל פעם שהמשתמש מזיז את העכבר ולהעביר בכל שניה מס' קילובייטים רק בגלל שהמשתמש לחץ לדוגמא Page Down או גלל את המסך עם העכבר. מה יוצא מכך? קילובייטים על קילובייטים של מידע שצריך הלוך ושוב לעבור בין שרת לתחנה רק בשביל לגלול את מסך האפליקציה. אם נשווה את העניין לכך שתחנה מריצה דפדפן והמשתמש מתחבר לדפדפן, הרי כמות המידע שצריכה לעבור תהיה פחות מעשירית ממה שעובר ב-RDP, כלומר אם נתרגם את זה מבחינת עומס, תהיה לנו ירידה מאוד משמעותית הן מבחינת כמות תעבורה, הן מבחינת עומס על השרת, ושיפור משמעותי מאוד בחוויית המשתמש עצמה: עלה הדף, הוא יכול לגלול כרצונו, השרת לא צריך לעדכן כל פיקסל בזמן העבודה מול הסשן RDP.

מדוע בעצם כדאי לחברות המחזיקות מרכזי תמיכה לעבור לאפליקציות ווביות? יש לכך מס' סיבות:

  1. תחזוקת תחנות קצה זולה בהרבה. כשהתומך צריך רק דפדפן (ואולי תוכנת RDP לתוכנות קנייניות), הרי שאז אפשר להתקין מערכות הפעלה אלטרנטיביות (כמו Linux) שאותן קל מאוד לתחזק מרחוק, להשתלט מרחוק ויש את כל מה שצריך בחינם. אין צורך לגשת לתומך אם יש לו בעיה: מתחברים אל התחנה שלו ואפשר להציג לו ישירות על המסך את הפתרון.
  2. מסלול הלימוד יותר קצר לתומכים חדשים: אפליקציות ווב עם ממשק ברור מאוד קלות ללימוד. הבה ניקח דוגמא מוכרת כמ פייסבוק. כל מפתח יכול לאמר שכתיבה של דבר כמו פייסבוק זה משהו לא קל וענק, אולם כמה אנשים אתם מכירים שיש להם חשבון בפייסבוק מתקשרים בהפעלה של השרות? לא הרבה.
  3. אין צורך בעדכון אפליקציות ווב לתחנות: עדכנת בשרת? התומך צריך ללחוץ F5 וברוב המקרים הוא יראה מיד את העדכון, כך שאם מתכנת מתקן משהו ומעלה זאת, העדכון מופיע מיידית, וזה פתרון מעולה למצב שבאמצע היום מאובחן באג נדיר והמכתנת יכול לתקן והמשתמש עושה Refresh ונגמרת הבעיה.
  4. פתיחות: אחד היתרונות המוחצים של אפליקציות ווב שהן ניתנות להרחבה די בקלות (יחסית), כך שניתן בקלות להרחיב את האפליקציה היעודית לחברה בתוספים ושרותים שונים. לדוגמא: אם תומך א' במכירות רוצה לשוחח עם תומך ב' בכספים, אפשר להוסיף בדף עצמו שרואה התומך את האפשרות לפתוח IM (נניח Jabber) ואז השניים יכולים לשוחח מבלי צורך להתחיל לחפש מס' טלפון, לחייג, לקבל תפוס ושאר בלבולים. במקרים רבים, התוספת קוד לאפליקציית ווב היא תוספת קצרה (לדוגמא: בבלוג זה, התוספת לצ'אט היא 4 שורות קוד פשוטות). אגב, קיימים מס' שרתי IM שהם בקוד פתוח ובחינם.
  5. עלות נמוכה: אין צורך בשרת חזק מאוד לשרת את כל התומכים והמוכרים (גם חיצונית וגם פנימית). שרת ווב עם מעבד Dual Core יספיק בהחלט לתת שרות למאות תומכים והמהדרין יכולים להוסיף שרת ווב נוסף (כמו אפאצ'י) וניתן גם להוסיף מכונה פשוטה שתריץ LVS לחלוקת עומסים אם יש צורך בכך. אם יש שרתי אפליקציות נוספים, ניתן לעבוד בשיטה של Back end Front End כאשר המשתמשים גולשים ל-Front End.
  6. יציבות: מערכת לינוקס מינימלית לתומכים הכוללת דפדפן ו-rdesktop להתממשקות עם RDP ו-KDE (או GNOME או Fluxbox) יספקו מערכת יציבה מאוד למשתמשים וניתן בקלות להתאים את המערכת שתיראה כאילו זה Windows רגיל. כל הפצת Linux מוכרת כבר תומכת בשאר הציודים אוטומטית (אם אלו נקודות מכירה לדוגמא) כך שאין צורך בחיפוש דרייברים, התקנה והגדרה.

לסיכום: אפשר לשפר בעלות לא גדולה מרכזי Call Center הן מבחינת ביצועים, יציבות וביחוד מבחינת מחיר התחזוקה השוטפת של התחנות והתומכים. אפשר להטמיע טכנולוגיות ווביות חדשות עם מערכות ווביות קיימותת מבלי לחשוש שיצרן תוכנה מסוים (SAP לדוגמא) לא תומך בתוסף זה או אחר. מבחינת פיתוח, לא חסרות שפות פיתוח שתומכות בשרותי ווב שונים ושרתי אפאצ'י (או IIS) תומכים כמעט בכל שפה. ההשקעה הראשונית למעבר לאפליקציות ווב אולי יקרה קצת (מבחינת המרה של דברים לווב) אך לטווח הארוך השקעה כזו מחזירה את עצמה מהרגע שמתחילים להוסיף דברים לאפליקציות ווב, דברים שיכולים לקצר את זמן העבודה והפתרונות של התומכים, והחסכון גם מתבטא בהדרכות. נקודה אחרונה שחשוב לזכור: ההגירה עצמה יכולה להיות בקצב שרוצים לעבור מכיוון שעדיין אפשר להשתמש באפליקציות קודמות דרך RDP.

הכל טוב ויפה, השאלה מתי חברות כמו סלקום ואורנג' יתחילו לחשוב על דברים כאלו ברצינות.

תפיסת מציאות מעוותת

בתקופה האחרונה יוצא לי לראות תופעה מדאיגה: בת בריתנו הגדולה ארה"ב, או ליתר דיוק: ההנהגה הדמוקרטית של ארה"ב והנשיא בראשם, נכנסו להם לאיזו אשליה כזו שלפיה הם מסתכלים על המזרח התיכון וישראל מזווית מאוד … מעניינת.

כפי שכולם יודעים, מאז שעלו הדמוקרטים לשלטון, התאפיינה ההנהגה שם בהתנהגות חסרת שוויון ותוך ליקוק מאסיבי לערבים בעולם. זה קרה עם החנופה למלך הסעודי, המשיך בליקוק במצרים, ליקוק לליגה הערבית ולשאר גופים ערביים, בכדי ליצור יחסים הדוקים בין ארה"ב לערבים, בניגוד למה שהיה בשלטון בוש והרפובליקנים. אינני חושב שלהדק יחסים זה דבר רע לכשעצמו, אולם הדמוקרטים לקחו את זה הרבה יותר קדימה, כאשר הם אימצו את דעות הערבים ואילו לבת בריתם הקטנה והמסורה (ישראל) הם החלו לנהוג בחוסר הגינות: הפלסטינים העלו דרישות חדשות בכל פעם, והאמריקאים אוטומטית מצדדים בהם ולא חשובה העובדה שהדרישות האלו מעולם לא היו על שולחן המו"מ. עד כאן את כל זה ראינו ושמענו.

לאחרונה האמריקאים החליטו לעלות מדרגה. זה התחיל בביקורו של בנימין נתניהו בארה"ב, כשנפגש עם הנשיא אובמה, או אז החליט הנשיא אובמה לבזות באופן אישי את נתניהו בכך שהוא קטע את הפגישה עימו כדי… ללכת לאכול ארוחת ערב עם אשתו, מישל (כלומר ארוחה בלי ביבי). כמובן שזו חריגה מכל פרוטוקול פגישה, אבל בבית הלבן החליטו כנראה שעדיף לבייש מישהו מאשר לדחות או לבטל את הפגישה. מה בדיוק יוצא מזה זולת נקמנות ילדותית? כלום.

זה המשיך בגישה חדשה שהצהירה עליה קלינטון: הבה נכרוך שלום וגרעין, וכך יצאה קלינטון בהצהרות שישראל חייבת לעשות שלום עם הפלסטינים, אחרת לא יהיה איום משמעותי על איראן והגרעין. כפי הנראה מעדיפה קלינטון להתעלם מהרעיון שנשק גרעינים בידיים איראניות מסוכן לא רק לישראל, אלא לכל המזרח התיכון (מבחינת איזון. ברגע שלאיראן יהיה גרעין, גם מצרים תרצה נשק גרעיני, וגם ירדן, לבנון ושאר המדינות) וגם לארה"ב, אבל קלינטון ואובמה שוב מעדיפים להאשים את ישראל בכך שבעקיפין תורמת לכך שלא יהיו סנקציות משמעותיות על איראן במקום לאמר את האמת: הרוסים והסינים צבועים בכל הקשור לסנקציות על איראן.

אתמול שוב היתה עליית מדרגה עם אובמה וענייני הגרעין: מעצמות המערב (נו, הצביעות הידועה) שוקלות לתמוך בדרישה (הצבועה כמובן) של מצרים למזרח תיכון נקי מנשק גרעיני (כמה מדינות יש להן נשק גרעיני במזרח התיכון? נכון, רק אנחנו) ועכשיו ארה"ב שוקלת גם להצטרף לעניין וכאן מופגנת שיא הצביעות וההונאה: איראן שמפתחת בכל דרך לא חוקית נשק גרעיני, העולם לא עושה כמעט כלום נגד זה (קצת מזכיר מה קרה בשואה, זוכרים איך העולם הגיב?), אבל לישראל שיש נשק גרעיני כאמצעי הרתעה והיא אינה מנסה לרמוז כאילו היא תתקיף כל מדינה אחרת בנשק גרעיני – זה מבחינת ארה"ב והעולם מאוד רע ולפיכך צריך ללחוץ על ישראל לוותר על הנשק הגרעיני, גם אם איראן מאיימת להשמיד את ה"ישות הציונית". מדהים איך הצביעות של האמריקנים במיוחד עולה ועולה ועוד הם מצהירים כי ארה"ב היא בת-הברית של ישראל. אני תוהה: האם האמריקאים באמת חושבים שאנחנו נשתוק ונסמוך רק עליהם? כי לפי החדשות מיום א', לארה"ב עד ינואר לא היתה שום אסטרטגיה צבאית נגד איראן במידה ואיראן תמשיך לפתח את עניין הנשק הגרעיני, ועליהם אנחנו אמורים לסמוך???

בנימין נתניהו בישיבת הממשלה האחרונה ציטט חלק מדבריו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל והנה הציטוט: "אל תבטחו בעזרת זרים, אל תבטחו גם בנדיבים ואל תקוו לאבנים שתתרככנה, כי הנדיבים נותנים נדבות משפילות ואבנים אינן מתרככות. עם הרוצה לזקוף את קומתו צריך לשים מבטחו בעצמו בלבד". הדברים נכתבו ב-1901, לפני 110 שנים ומדהים כמה הדברים נכונים גם כיום. האם נילמד מכך משהו?

יאללה, תביעות משפטיות בהיי-טק

והפעם: 2 תביעות, אחת פוטנציאלית, ואחת שכבר הוגשה, ואני מעוניין להתייחס ל-2 הנקודות:

נתחיל במשרד התקשורת. אין לי ספק שבמשרד התקשורת פתחו שמפניה שהבינו שבממשלה הנוכחית לא אטיאס יהיה שר התקשורת אלא פוליטיקאי שלא ממש אוהב לעשות משהו ישב בראש המשרד. כשאטיאס היה, הוא הזיז דברים שם ולא היה חודש שבו השר לא הכריז על מהפכות ושינויים. מנכל"י חברות הסלולר תוזזו על ימין ועל שמאל למשרד התקשורת כדי לראות איך בכל פעם השר "נכנס בהם" עם יוזמות והחלטות שונות.

היו זמנים….

ואז נכנס כחלון ועם כחלון גם הגיע השקט למשרד התקשורת. מה עם MVNO? אהממ.. בדרך (בינתיים יש ניסוי של פרי טלקום בלבד). שינויים בעקבות דו"ח גרונאו? בדרך.. WIMAX ?LTE? אי שם מעבר ליער השחור.. האם משרד התקשורת יתערב בעניין שאין לישראל רוחב פס רציני? מ'פתאום! השתגעת? בל נשכח גם את הפדיחות: הוט רוצה להיות ISP? אוקיי, אז הוט מגישים ערימות מסמכים שנדרשו ע"י משרד התקשורת. תשובת סמנכ"ל משרד התקשורת? "אין מצב". מה קורה שמגיעים למנכ"ל משרד התקשורת יום אחד אחרי זה? "קבל אישור!". אני חושב שאפילו נדיה קומנצ'י לא היתה עושה כזה פליק פלאק מרשים.

ואז אפל הוציאו את ה-IPAD שכבר נכתב עליו רבות. ישראלים זריזים כבר קנו מס' מכשירים והביאו אותם ארצה ואז מישהו התעורר במשרד התקשורת והחליט לעצור את האפשרות להביא לכאן לארץ את ה-IPAD. למה? כי משרד התקשורת אומר שהתקן של ה-WIFI במכשיר לא תואם לארץ.

אז זהו. זה שקר. שקר גס אפילו.

בשביל להוכיח שזה שקר, כל מה שצריך זה לקחת IPAD, להפוך אותו ולהסתכל מה כתוב למטה, בשחור על גבי מתכת-ממגנטת-תביעות אצבע: כתוב CE068. משמע: אישור של האיחוד האירופאי ל-IPAD. הוא משתמש באותם רכיבים כמו האייפון, מקבוק לסוגיו השונים וכו'. אין פה שום חדש ומשרד התקשורת עשה צעד מאוד תמוה.

מי שכבר הזמין IPAD והוא תקוע במכס, הייתי ממליץ לו משהו אחד: להתאגד עם עוד כמה חבר'ה ולתבוע. את מי? את משרד התקשורת ואת האחראי הרלוונטי במשרד התקשורת שאסר את היבוא הזה. האיסור הזה מסריח מאוד וכדאי מאוד שאחרי שאלו שייבאו את ה-IPAD יתאגדו, שימצאו עו"ד טוב שידע להגיש בקשה זריזה, ואם אפשר, לחייב את משרד התקשורת בהחזר כל ההוצאות כמו אחסון במכס וכו'. מדוע לתבוע את האחראי? כי כשתובעים מישהו ספציפי במשרד התקשורת, דברים זזים מהר. אה, כדאי לעדכן את העיתונות בנושא. זה עוזר.

התביעה השניה שכבר הוגשה היא: מפלגת העבודה תובעת את טלדור בסכום של 6 מיליון שקלים. (כתבתי על הפשלה על כך בעבר).

מעבר לאספקט המיקרוסופטי שעליו כתבתי בעבר, אני עדיין לא מצליח להבין את הראש של טלדור: מודמים סלולריים?? מודמים סלולריים זה טוב לשילוט אינטרקטיבי כמו בכבישים, או לגלישה סלולרית של כמה אנשים בעת ובעונה אחת. עד כאן מודמים סלולריים עובדים יפה.

אבל ניגש כרגע דמיונית לאחת מנקודות הבחירה במפלגת העבודה, וניתן "מבט על". מה נראה? מאות אנשים עם טלפונים סלולריים פתוחים ברדיוס של 100 מטר ופחות מכך. אולי מישהו בטלדור לא ידע, אבל אנטנות סלולריות במשדרים, לא יודעות לעבוד טוב כשמדובר בכמות של מאות אנשים בנקודה אחת, אלא אם תוסיף אנטנות סלולריות וציוד תקשורת שידע לטפל בכולם בעת ובעונה אחת. כך אפשר לראות ניידות של סלקום ואורנג' (ועכשיו גם פלאפון) שמגיעות לאירועים מרכזיים בשביל לתת שרות כיסוי לכל המשתתפים. אירוע בחירות של מפלגה כמו מפלגת העבודה הוא אירוע גדול, ובכל נקודה אנשים לפעמים מביאים חברים שהם לא חברי מפלגת העבודה אבל גם לאותם אנשים יש פלאפונים, האנטנות של חברות הסלולר נהיות עמוסות ומה קורה? בום, אין תקשורת למודמים.

האם מישהו בטלדור חשב לסגור עיסקה עם בזק על הפיכת קו כלשהו לקו ADSL (גם קו של 750K היה מספיק במקרה כזה, מחשבי הבחירה אמורים לשדר בסה"כ כמה קילובייטים החוצה גג, פר בוחר), להוסיף ראוטר קטן ולחבר לשם את המחשבים (בכפוף לאבטחה הנדרשת כמובן)? במקרה כזה אפשר להוסיף מודם סלולרי כגיבוי ולא כמודם יחיד. כולי תקווה שבמפלגת העבודה ימצאו מישהו שיסביר את זה לשופט.

כמה מילים על המיזם החדש של נטוזי'ן ופרי-טלקום

לפני מס' ימים יצאה הודעה מנטויז'ן ופרי-טלקום בה מתבשר הציבור על המיזם החדש של השניים: נטויז'ן מציעה ללקוחותיה שרות שיחות VOIP (במימוש SIP) בשת"פ עם פרי טלקום. מי שמעוניין נרשם אצל נטויז'ן ומשלם 10 ש"ח בחודש, והוא יקבל בתמורה מספר באזור חיוג 073. מחירי השיחות יהיו נמוכים מאוד (10 אגורות לדקה לקווי, 30 לסלולר, ו-10 אגורות SMS באורך 210 תווים).

כחובב טכנולוגיה מושבע (וגם כחובב מבצעים) הייתי שמח להיות הראשון להמליץ לקוראים לרוץ לנטויז'ן לחתום על מנוי, לקנות חבילת DATA מספק הסלולר שלכם ובמקביל להקטין את חבילת השיחות שלכם שאתם משלמים עליה מדי חודש.

במקום זה אני ממליץ לקוראים להוריד הילוך ולא לרוץ לחבילה הזו ממספר סיבות:

  • ראשית, השרות רץ דרך פרי טלקום (שעליהם כתבתי בעבר). השרות של פרי טלקום יציב בערך כמו רקדנית שיכורה: אינך יכול להפעיל את השרות ממס' מכשירים ו/או תוכנות SIP במקביל, כלומר אם בבית רץ לך SIP Client כלשהו ועל הטלפון שלך רץ Client, באחד מהם זה אולי יצלצל, השני פשוט לא יגיב, כך יכול לצאת מצב בו התוכנה שלך בבית תנסה להתחבר מחדש לפרי-טלקום ואתה לא תקבל שום שיחה בסלולרי שלך אם אתה בחוץ. יותר גרוע: נופל לך לרגע חיבור האינטרנט בסלולר? התוכנה שניתנת פשוט לא תתחבר מחדש לפרי-טלקום. מה החברים שלך יקבלו ברגע שיחייגו אליך? צליל תפוס.
  • אין שרותים מתקדמים בכלל. שלחו אליך SMS כשלא היית מחובר? לא תקבל אותו. מענה קולי? אין. שיחות ועידה? אין. נודניק? אין ושלל שרותים שאנחנו רגילים לקבל אותם מחברות הסלולר (בתשלום או בחינם) לא קיימים בפרי-טלקום.
  • תמיכה? רעיון נחמד, הם עונים למיילים (אך הפגנת הידע היא לא מרשימה במיוחד. לקח לי כמה וכמה נסיונות טובים כדי להבין שאין אפשרות להתחבר במקביל) אבל כרגע אין מערכת מסודרת שבו אתה יכול לעקוב אחרי תקלות (תשכחו ממערכת טיקטים), או FAQ רציני לגבי תקלות או כל תיעוד רציני שיאפשר לך להבין איפה התקלה ומה לעשות.
  • השרות של פרי-טלקום הוא שרות המוגדר נסיוני, והחברה מתריעה שיכול להיות מצבים בו הרשת שלהם תהיה למטה מבלי להודיע ואכן כך הדברים, כלומר המנוי שתעשה לנטויז'ן יהיה מנוי לניסוי, לא מנוי עם התחייבות שהשרות יהיה למעלה כל הזמן.

אני בהחלט חושב שהגיע הזמן שיהיו בארץ כמה מפעילי MVNO, אבל אני חושב שגם מגיע לנו שרות קצת יותר טוב. השרות המוצע (שהוא בעצם עקיפה של משרד התקשורת ע"י נטויז'ן, כי משרד התקשורת לא מעוניין לתת רשיון MVNO לנטויז'ן שכבר כך יש להם רשיון מפ"א) יכול להיות שרות מעולה, אבל במקרה הזה "ספק התשתית" הוא הבעיה המרכזית (עם כל התקלות שיש לפרי-טלקום וחוסר השרותים ההכרחיים), ולכן אם מישהו רוצה לקחת שרות זה, הייתי ממליץ לו עדיין לא לבטל את החבילה אצל הספק הסלולרי ולהתנסות בשרות החדש, אך לא להפוך אותו למספר העיקרי.

כמה מילים לגבי פרשת ענת קם

יצא לי בימים האחרונים לקרוא מה שיונתן כתב על פרשת ענת קם והעיתונאי אורי בלאו. גם ב-YNET הקדישו מספר מאמרים בנושא. רון בן ישי מציג כמה דברים נכונים: כולם יוצאים רע מהסיפור: גם השב"כ שניסה עם צו פרסום להסתיר את כל למה שהעולם ואחותו יודעים על הפרשה כבר מס' חודשים, "הארץ" שלא החזירו את המסמכים ולך תדע מי עיין/מעיין בהם..

וענת קם…

אני בהחלט יכול להבין מנקודה עיתונאית חשיפת דברים מרעישים: הנה מקרה בו צה"ל מתעלם מהחלטות בג"צ ומחליט לחסל מבוקשים במקום לעצור אותם (יהונתן כתב על כך למכביר). עוד נקודה עיתונאית חשובה היא שבצה"ל אבטחת מידע היא כנראה ברמה כזו ירודה, שחיילת יכולה להיכנס, ולהתחיל להוריד מסמכים בחופשיות, לצרוב אותם ולהציג אותם על מחשבים אזרחיים בלי שום בעיה. (אגב, למרות שצה"ל די שפוט של מיקרוסופט, יש גם בשרתים של מיקרוסופט, החל מ-Windows Server ועד Share Point כלים לחסום העתקת קבצים, להגביל גישת צפיה, הדפסה או שמירה גם לפי כתובות IP, אבל מצד שני למעט ביחידות כמו 8200, עובדה ידועה היא אבטחת המידע היא בדיחה).

אבל בשביל להוכיח נקודות מסויימות, אין צורך באלפי מסמכים. מסמך או שתיים או שלוש יכולים בהחלט להדגים שצה"ל, לכאורה, "עוקף" את החלטות בג"צ, או שאבטחת המידע היא ברמה ירודה. עיתונאי טוב יכול לכתוב כתבה ארוכה על הנושא ואפשר להוסיף צילומי מסמכים לכתבה והנקודה תהיה ברורה לכל קוראי העיתון. דבר זה נעשה בעבר אלפי פעמים וזהו בסיס העיתונאות: חשיפת שערוריות.

אבל ענת קם לא הסתפקה בכך, ואם נלך לפי המאמר ב-YNET לדוגמא, נגלה מס' נקודות שערורייתיות מאוד:

  1. במהלך שרותה של ענת בפיקוד מרכז מ-2005 עד 2007, היא העתיקה מסמכים  ובסיום שירותה היא צרבה את כל המסמכים ל-CD שאותו לקחה לביתה.
  2. מה ענת עשתה עם ה-CD לפי הכתבה? העתיקה אותו למחשב שלה. אני מניח שהמחשב שלה הוא Windows ואני גם מניח שהיא לא מומחית גדולה באבטחת מידע עם פיירוול עצבני ואני לא כל כך בטוח שלגברת יש עדכוני אבטחה אחרונים ממיקרוסופט, כלומר מישהו עם כוונות זדוניות שהיה יכול לדעת על מעשיה של הגב' היה יכול לחדור בנקל לתוך המחשב ולהעתיק את הקבצים החוצה מבלי שהיא תרגיש בכלל.
  3. מה קרה לאחר מכן? ענת ניסתה לעניין עיתונאים שונים לגבי החומר שברשותה עד שיצרה קשר עם אורי בלאו והעבירה לו את המסמכים כולם. מה עם ה-CD? משום מה, קשה לי להאמין שענת גרסה אותו (רק לידיעה: אפשר לשחזר נתונים מ-CD גם אם ישברו אותו ל-3-4 חתיכות או ישרטו אותו, הכל עניין של כסף, ציוד מתקדם והשקעה בשיחזור).
  4. מה היה במסמכים? מתוך הכתבה: "המסמכים, ברמות סיווג שונות, כללו בין השאר תוכניות מבצעיות של צה"ל (לרבות כאלו שעדיין לא מומשו), פקודות מבצעיות של המטכ"ל, סיכומי הערכות מצב ופגישות בין גורמים מבצעיים בכירים, סדרי כוחות של הצבא, ידיעות מודיעין רגישות, סיכומי תרגילים, מסמכים לגבי תורת לחימה ואמצעי לחימה, תפיסות הפעלה של הצבא, תוכניות מגננה של פיקוד המרכז ותוכניות להתמודדות עם התלקחות בשטחים", כלומר כל מה שחמאס, חיזבאללה ושלל גורמים אחרים היו משלמים הון עתק להשיג בכל דרך שהיא, ישב כך על CD ללא כל הצפנה. קח, תפעיל וורד, תפתח, תקרא.

גם אורי בלאו לא בדיוק יוצא טלית שכולה תכלת: מסתבר שאורי היקר השאיר את המסמכים במחשב שלו. הוא הצהיר שיש לו 50 מסמכים, ובחקירה שחקרו את ענת התברר שיש לו 2000 מסמכים. להחזיר אותם? לא, הוא לא החזיר. הם יושבים שם בלתי מוצפנים, ואם זה מחשב נייד, אני לא רוצה לחשוב על הסכנה…

אז כן, השב"כ בהחלט יצא מטומטם עם צו איסור הפרסום. צה"ל יצא יותר מטומטם עם חורים שאפשר להעביר דרכם מטוסים כשזה מגיע לנוהלי אבטחת מידע (הקטע שצה"ל עוקף בג"צ כבר כולם שכחו, אבל החמאס נזכר היום לסחוט את הלימון הזה עוד קצת לטובתו)

גם ב"וואלה" וגם ב"הארץ" הופיעו כתבות המראות כאילו ענת קם היא "שעיר לעזאזל", "קדושה מעונה" ושלל סופרלטיבים, אבל היא לא כזו. אחת שגונבת 2000 מסמכים סודיים ביותר רק בשביל לנקנק לצה"ל את הצורה, היא האחרונה שאפשר לרחם עליה. הבחורה עשתה זאת מתוך מודעות ואולי מתוך נקמה בצה"ל, אך כעומק רצון הנקמה (אללק חשיפה עיתונאית. חה!), היא הצליחה לדפוק לעצמה מחסנית ברגל ואל יתפלא איש אם בית המשפט יזרוק את ענת לכלא לכמה שנים טובות, ותהיה הגנתה אשר תהיה.

אם יש אחת היום שאני ממש לא מרחם עליה ובז לה – זו ענת קם, ובמידה מסויימת גם לאורי בלאו.