ארכיון חודשי: מרץ 2010

רוצים סולאריס בחינם? שכחו מזה

פורסם בתאריך על ידי

קיבלתי הבוקר חדשות מעניינות: אורקל אחרי שרכשה את סאן, החליטו לעשות כמה שינויים בחברה. אחד מהשינוים שהוכרזו אתמול היה שאורקל אינה משחררת יותר את הדברים הבאים:

  1. לא תהיה יותר הורדה חינמית של סולאריס. לא ל-SPARC ולא למעבדי X86.
  2. גירסת Open Solaris, הגירסת קוד פתוח של סולאריס. זוכרים אותה? פוף, היא הולכת להיעלם, אורקל לא ישחררו יותר.
  3. הגירסה היחידה שתהיה זמינה היא גירסת סולאריס בתשלום בלבד עם זמן נסיון (Trial) של 90 יום (קמצנים! אפילו מיקרוסופט נותנת 180 יום לגירסת Windows לשרתים שלהם).
  4. פיתוח סולאריס ימשך, אך מאחורי דלתות סגורות ומבלי לשחרר יותר קוד.

סולאריס תמיד היתה מערכת יוניקס מתקדמת, עד שהגיע לינוקס שדי חבט בסולאריס באספקטים רבים. סולאריס החופשית לעומת זאת הצליחה להדביק חלק ניכר מהפערים בין לינוקס לסולאריס. כך לדוגמא משתמשי לינוקס שמתקינים היום הפצה כלשהי בגרסאות כמו אובונטו, פדורה וכו' די "מפונקים" כיום:  ההתקנה עושה את רוב העבודה מבלי שתצטרך להגדיר כל ציוד בנפרד, יש זיהוי כמעט מלא של כל הציודים, וגם כשאתה צריך להריץ Rescue, החיים שלך הרבה הרבה יותר קלים מאשר הרצת Rescue בסולאריס.

סולאריס בחינם היתה דרך מעולה למשתמשי לינוקס להכיר יותר את עולם הברזלים הכבדים שמריצים סולאריס. בהתחלה הדברים די מזכירים את עולם הלינוקס אבל אז כשנכנסים לעומק הדברים בכל מיני הגדרות, רואים הבדלים של שמיים וארץ, ומעבר מלינוקס לסולאריס אינו עניין של קובץ שנמצא במקום אחר ב-etc/ אלא הגדרות שונות לחלוטין בחלק מהמקרים, וכך סולאריס החופשית בעצם סייעה לכל אלו שרוצים ללמוד אותה ולהתקין אותה על מכונה וירטואלית בבית בשביל לנסות ולשחק איתה.

הצעד הזה של אורקל הוא תמוה לדעתי, וזו בלשון המעטה: הרי הרווחים ממכירת סולאריס לא יהיו בדיוק משהו שיקפיץ את רווחי אורקל, הרי השרתים של סאן יקרים בטירוף עד היום (לא תמיד עם הצדקה למחיר, מנסיון), אז ההתעקשות של סולאריס בתשלום נראית לי תמוהה. אורקל זו לא מיקרוסופט שבתחום שרתים הרווח שלה זה ממכירת מערכות הפעלה. מה לגבי כל אלו שירצו ללמוד סולאריס בשביל הידע או בשביל הנסיון שלהם? האם הם באמת מצפים שסטודנטים יתחילו לשלשל מאות דולרים לעותק אישי??

כשזה מגיע למערכות הפעלה, כדאי להציץ אל השכנים, כמו רד-האט לדוגמא: גם הם מוכרים מערכות הפעלה (RHEL), אבל יש "חיקוי" (CentOS) והוא חוקי וחינמי ואפילו המהנדסים של רד-האט תורמים לו, ובכל זאת, לא רואים את רד-האט נופלים פיננסית מהנושא כי הם עושים רווחים משרותים אחרים. רד האט אפילו לוקחת את הדברים קדימה: כשהם קנו את Qumranet, הם "קיבלו בירושה" כלי לניהול שרתי KVM סגור לחלוטין שרץ רק על Windows. מה עשו רד האט? זרקו את הכלי ניהול לפח והתחילו לכתוב אחד חדש (oVirt) בקוד פתוח לחלוטין תחת רשיון GPL. האם רד-האט טיפשים שהם עושים צעד זה? לא, יהיו לרד-האט רווחים "מסביב" בשרותים שונים ובתמיכה שהם ימכרו, בקורסים שונים וכו', הם רגילים לכך והם עושים מזה כסף לא רע. נכון, הם לא ענקיים כמו האחרים אבל רד-האט הוא מותג מוכר בתחום והוא מביא עסקאות לחברה.

כמה חבל שאורקל חוזרים שוב לשיטות הישנות של סגירת קוד ומכירה בלבד של מוצרי תוכנה שלהם שהיו בעבר קוד פתוח. רווחים כספיים גדולים הם לא יראו, אבל גם שיתוף ועזרה מהקהילה הם לא יראו

הכל בגלל ראיה מאוד צרה.

תכירו: MIFI

פורסם בתאריך על ידי

הנה משהו שרבים אינם מודעים אליו: ה-MIFI. ה-MIFI הוא נתב (Router) קטן מאוד שמאפשר להכניס אליו כרטיס SIM (או USIM) ולהתחבר אליו כנתב WIFI רגיל לחלוטין.

אחד הדברים שאנשים רוכשים לעצמם חיבור סלולרי ושוכחים, הוא עניין האבטחה: כשאתם מחוברים עם מודם סלולרי למחשב הנייד שלכם, אתם חשופים לעולם כמעט בחיבור DSL רגיל ללא ראוטר: אפשר לתקוף את המחשב שלכם בשלל דרכים וצורות בהתאם למערכת ההפעלה שלכם וחולשותיה. במקרים רבים החיבור הסלולרי אינו נותן כתובת IP אמיתית, אולם דבר זה אינו מוסיף אבטחה ברמה רצינית.

ה-MIFI נותן פתרון (לא מלא, אבל גם לא רע) לעייני אבטחה ושיתוף: זהו נתב שמבחינת הפוקנציונאליות שלו מאוד מזכיר את נתב הכבלים או נתב ה-ADSL שיש לכם בביתכם: הוא כולל Firewall, קידום פורטים (Port forwarding) ושלל פונקציות נוספות. בנוסף הנתב מאפשר אותנטיקציות כמו WPA, WPA2, WEP, כך שלא כל אחד יכול להתחבר לנתב שלכם ו"לשתות" חופשי מהנתב.

ל-MIFI יש מספר יתרונות על חיבור דרך מודם סלולרי:

  • אין צורך להיסחב עם מודם מכוער וגדול למחשב הנייד שלכם. ה-MIFI הוא קטן ולא צריך שישב פיזית ליד המחשב הנייד. אפשר להפעיל אותו, ולהשאיר אותו בתיק.
  • ניתן לשתף חיבור אינטרנט בין מספר חברים. חברך עם מחשב נייד רוצה להתחבר לאינטרנט? תן לו את סיסמת ה-WIFI שלך ותוך שניות ספורות הוא יכול להפעיל את החיבור גם אצלו כאילו הוא מחובר עם מודם סלולרי.
  • ניתן גם להעביר קבצים בין מחשבים של חברים. לחברכם יש קובץ גדול להעברה? במקום שיעלה את הקובץ או יצרוב אותו או ישלח לך אותו באימייל, הוא יכול להתחבר לנתב ובכך נוצרת רשת פנימית במהירות של עשרות מגה שדרכה ניתן להעביר תוך זמן קצר מאוד את הקבצים.
  • יתרון הניידות עם WIFI הוא גם דבר שאין לזלזל בו: מס' חברים נמצאים ברכב או בשטח וכולם צריכים חיבור רשת? הפעילו ה-MIFI, תנו להם להתחבר ולכולם תהיה גלישה ושיתוף.
  • חסכון במחוייבות: חברות הסלולר כיום מוכנות לתת מודם סלולרי במחיר של 10-20 ש"ח לחודש, תמורת התחייבות ל-18 חודשים, כאשר עלות המודם פרוסה ל-36 תשלומים. רוצה לצאת מהתוכנית? שלם את מחיר המודם שעולה ברוב המקרים יותר מ-1000 ש"ח. רוצה להתנתק מהחבילה? שלם את כולה. לעומת זאת, אם מחר תצא טכנולוגיה יותר מהירה, תוכל להחליף ראוטר עצמאית ולעבור לחבילת הטכנולוגיה החדשה מבלי להיות מחויב לשנה וחצי מראש. בנוסף, אתה תשלם רק על חבילת הנתונים מבלי לשלם כל מיני "תוספות" שחברות הסלולר מאוד אוהבות להוסיף.
  • האקינג: זו קופסת לינוקס בסופו של דבר ואפשר לעשות עליה הרבה הרבה דברים אם יודעים Bash ו-PERL.

בישראל ה-MIFI נמצא בבחינות אצל חברות הסלולר השונות, אבל אפשר להזמין מחו"ל ולהשתמש (שימו לב: אם אתם קונים דרך הרשת, יכול להיות שהמכס ידרוש 34% מס). חשוב לבדוק לפני הרכישה שיש תמיכה ברשתות דור 3 הישראליות שרצות בתדר 2100 מגהרץ (סלקום, פלאפון, אורנג').

סלקום, טיפול הזוי

פורסם בתאריך על ידי

הסיפור פשוט: לפני מס' חודשים עברתי דירה, עבודה, וגם חשבון בנק. מטבע הדברים שעושים שינוי כזה יש צורך להודיע לגופים שונים על השינוי וכך עשיתי, למעט גוף אחד שכמעט ולא השתמשתי בשירותיו: סלקום עם המודם הסלולרי שלהם, ומכיוון שעברתי חשבון בנק, הוראת הקבע לא התקבלה יותר. הם מצידם טוענים שהם שלחו מכתבים על כך, אני לא קיבלתי מאומה (כנראה שבסלקום לא שמעו על אימייל).

לפני מס' שבועות יצרו איתי קשר מחברת סלקום והפעם סוף סוף הם היו מוכנים לעדכן את כתובתי (לאחר שבעבר ניסיתי לעדכן אותם, אך כפי הנראה המחשבים שם לא אוהבים אותי ולכן לא "קלטו" את כתובתי החדשה). הנציגה התריעה כי עקב חוב של אי תשלום של מס' חודשים (שבהם לא השתמשתי בכלל במודם, אגב), הקו ינותק אם לא אשלם והעניין יועבר לעו"ד. הבטחתי לחזור, אך כמו שקורה לפעמים, שוכחים. שכחתי מהעניין.

מכיוון שהחגים מגיעים ואני רוצה לצאת קצת בחג ועדיף שיהיה איתי מחשב נייד וחיבור סלולרי, חייגתי לסלקום וביקשתי לברר את יתרת חובי כדי לסלק את החוב. בהתחלה הם הפתיעו בכך שהם רצו סכום של 2300 ש"ח, תשלום עבור השנתיים מכיוון שהקו מנותק. כבר לאחר 3-4 פעמים שהסברתי באדיבות שאני מעוניין להמשיך את המנוי הפקידה הצליחה לקלוט את כוונתי ונתנה לי את הסכום שאני צריך לשלם. הלכתי לרשות הדואר, שילמתי את החוב ולאחר מכן חזרתי למחלקת הגביה. אופס, התברר ששילמתי יותר מדי וכי הבחורה ששוחחה איתי טעתה בחיוב. ניחא, שיזכו אותי בחודש לאחר מכן.

ציפיתי לשמוע שהקו יחזור תוך מס' דקות, ואז התבררה לי ההפתעה שהיא שיא החלמאות: רוצה את הקו בחזרה? המתן שלושה ימי עסקים.

כמה שניסיתי לחשוב לעומק, לא הצלחתי מדוע יש צורך ב-3 ימי עסקים כאשר אדם אחר שקונה מנוי חדש הוא מקבל אותו מיידית. החלטתי להמתין ליום א' לראות האם הקו הופעל או לא.

היום הגיע, חיברתי את המודם ל-EEE שלי, ניסיתי להתחבר.. אופס, הוא לא מתחבר. שיחה לסלקום לשרות לקוחות נתנה תשובה פשוטה: לא טיפלו בקו שלך וסביר להניח שזה יקרה אחרי פסח. זה כבר הצליח לעצבן אותי. ביקשתי שיעבירו אותי למחלקת ה-DATA, שם אמרו ששרות לקוחות מטפל. בשרות לקוחות אמרו שגביה צריכים לטפל ובגביה אמרו שמחלקת המודמים בכלל מטפלת בכך ובמחלקת המודמים שוב החזירו אותי לשרות לקוחות. כיף!

חלמאות לשמה.

בסופו של דבר, אחת מהנציגות אמרה שיש צורך שאלך לאחד ממרכזי סלקום. מכיוון שאני צריך את הקו כמה שיותר דחוף, החלטתי ללכת. חושבים שנגמרה החלמאות? אם תשובתכם היא "כן" – אז טעיתם.

ישבתי במרכז השרות מול בחורה נחמדה שניסתה לעזור לי, תקתקה במחשב, שאלה 2 אחראיות מה לעשות, את השכן שליידה גם, ובסופו של דבר החליטו שאני צריך למלא טופס עם פרטי כרטיס אשראי. זה עיצבן אותי: הרי את פרטי כרטיס האשראי שלי קיבלה הבחורה ביום ו' ואף ביצעה אישור מול חברת האשראי, אז מדוע שוב צריכים פרטים?

החלטתי לנסות משהו כדי לבדוק את אבטחת המידע של סלקום: הודעתי לבחורה מולי כי אין לי את כרטיס האשראי מולי. "אין בעיה, אני מעלה את הפרטים", ולתדהמתי לגברת היתה גישה ישירה לכל פרטי כרטיס האשראי שלי: 16 ספרות, תוקף ואף מס' CVV2. מדוע יש לה גישה מלאה ולא רק ל-4 ספרות אחרונות? שאלה טובה, כנראה האבטחת מידע בסלקום אינה מי יודע מה…

בסופו של דבר, לאחר שחתמתי על טופס עם פרטי כרטיס האשראי שלי שכבר נמצאים בסלקום ומשם היא העתיקה את המספרים, ולאחר שצילמו גם את תעודת הזהות שלי, הובטח לי כי "מיד" מחזירים לי את הקו. ה"מיד" הפך לשעה וחצי לאחר שהמחשב של העובד בסלקום בנתניה "נפל". אתם יודעים, מחשב נופל, צריך דבק אפוקסי, ולהחזיק את החלקים, וההארד דיסק שלא עושה Boot…

כל הסיפור הדהים אותי לחלוטין: מדוע יש צורך ב-3 ימי המתנה כשמדובר על כך שהכל נמצא במחשב? מדוע יש צורך פעמיים בפרטי האשראי שלי גם לאחר שהם וודאו עם חברת האשראי? שאלות מצויינות, אבל הבירוקרטיה של סלקום מזכירה מאוד משרדים ממשלתיים והטמטום שם הולך וגובר.

כשעשיתי את המנוי הזה חשבתי שזה יהיה דבר שמאוד יעזור לי. בדיעבד אני מצטער שעשיתי אותו, במיוחד אם מנסים לחשב תצרוכת ממוצעת יומית ומוצאים שדווקא החבילות של אורנג' עולות פחות, ולכן אני ממליץ לאנשים: אם אתם הולכים להתחבר לשרות של מודם סלולרי וחבילת גלישה, ותרו על מודם סלולרי וקנו מחו"ל MIFI (הנה הצעות דרך EBAY). כך תוכלו לגלוש בלי מודם מכוער וארוך שמתחבר למחשב, תוכלו לשתף חבר שצריך גם גלישה באותו רגע, ותצרוכת החשמל של המחשב שלכם תהיה יותר קטנה (כן, המודם הסלולרי אוהב לזלול סוללות בהשוואה לחיבור WIFI). כך לא תהיו חייבים להתחייב לשנתיים או שנה וחצי מראש, ותוכלו לחסוך כספים רבים של עלות המודם שספק הסלולר מוכר לכם.

סקירה: פרי טלקום

פורסם בתאריך על ידי

כמעט כל קורא כאן שנשוי עם ילדים מכיר את הסצינה: בערך בהתחלת החודש מגיעה חשבונית ממפעיל הסלולר אליו אותו קורא מנוי (פלאפון, סלקום, מירס, אורנג'). פתיחת החשבון והסתכלות על המספר הסופי מאיצה את קצב פעימות הלב, נותנת תחושת הלם קל, ולפעמים זה מגיע עם עצבים: התשלום החודשי עבור שרותים שוב שובר שיאים, במיוחד אם יש לך ילדים חובבי שיחות ו-SMS והם "השתוללו חופשי" כאילו אין מחר. לא נעים.

חברות הסלולר המודעות לבעיה, מציעות חבילות דקות, כך שבמחיר מסויים תקבל X דקות שיחה לכל הרשתות ו-Y כמות הודעות SMS. לפעמים חבילות כאלו גם כוללות צ'ופרים קטנים כמו הורדה (מוגבלת בכמות) של רינגטונים וטפטים לטלפון הסלולרי שלך. זה נחמד, אבל ילדים הם ילדים, ובמקרים רבים אותה חבילה תיגמר עוד לפני שהגענו לאמצע החודש.

שרות חדש (יחסית) שקם לאחרונה בארצנו במסגרת ניסוי, הוא שרות של "מפעיל וירטואלי". למפעיל אין מרכזיות ומתגים ואנטנות כמו לשאר החברות הסלולריות. הוא מציע את שרותיו דרך האינטרנט, כך שלקוחותיו צריכים להתחבר או ל-WIFI או דרך חבילת ה-Data אצל הספק הסלולרי שלהם. כך בעצם החברה יכולה להציע שרותים מוזלים יותר מחברות הסלולר. חברה כזו אסקור היום ושמה: Free Telecom.

פרי טלקום קמה לפני שנתיים (בערך) ומאז היא מציעה את שרותיה. כמפעיל וירטואלי החברה חוותה על בשרה מה קורה שהמתחרים לא כל כך רוצים לשתף פעולה, כמו סלקום שחסמו את שרותי פרי טלקום ורק לאחר התערבות משרד התקשורת השרות נפתח מחדש למנויי סלקום. לפי העיתונות, כיום יש לחברה קצת יותר מ-1000 לקוחות, רובם מורכבים ממאמצי טכנולוגיה מוקדמים (Early Adopters).

פרי טלקום נותנת שרות בזול (יחסית): כך לדוגמא, עלות שיחה מלקוח פרי טלקום לאורנג', פלאפון וסלקום הוא 35 אגורות לדקה, בהשוואה למה שחברות הסלולר נותנות (בד"כ 60 אגורות וצפונה לדקה אלא אם אתה לוקח חבילות גדולות או שאתה לקוח גדול או שאתה יודע להתמקח). לעומת זאת, בכל הקשור לחיוג לטלפונים נייחים, פרי טלקום גובה 15 אגורות לדקה, שזה כמעט פי 2 מהמחיר שסקייפ גובים (אם לא מחשיבים עלות הקמת שיחה שהיא 0.03 יורו בכל פעם שמחייגים דרך סקייפ אם זה לא מנוי חודשי) וקצת יותר יקר ממה שבזק גובים (11.29 אגורות בשעות שיא ו-4.62 אגורות בשעות שפל, אך מצד שני בזק גובים 53.82 שקלים לחודש עלות אחזקת קו).

כדי להיות מנוי של פרי טלקום, כל מה שצריך לעשות הוא להיכנס לאתר שלהם, להירשם, להכניס פרטי כרטיס אשראי ולקבל SMS אישור על היותך מנוי. שם המשתמש שלך הוא מספרך הסלולרי והסיסמא היא מה שתקבל ב-SMS. בנוסף תקבל 2 לינקים להורדה של Fring ולתוכנה של פרי-טלקום, וכאן יש כמה דברים מוזרים:

  1. התוכנה של פרי טלקום עושה פחות או יותר מה ש-Fring עושה. מדוע יש צורך בשתי תוכנות זהות? זו שאלה טובה. שתי התוכנות נותנות פחות או יותר אותו דבר: חיבור לרשתות IM, ל-SIP וחיוג החוצה וקבלת שיחות מרשת פרי טלקום (אם יש לך מס' של פרי טלקום, על כך בהמשך).
  2. האתר בנוי בצורה שקשה לנווט בה. הם מוכרים שרות SIP אבל בעקיפין כדי להשתמש בכך עם Fring ומעבר לכך הם לא תומכים. הם נותנים מס' טלפון יחודי אבל זה לא מצוין בשום מקום ואין אפילו אפשרות לברר כמה עד כה צרכתי מבחינת דקות ומבחינת תשלום. בקיצור, אם יש משהו שהאתר הזה צריך, זה שינוי מאסיבי בכל עניין של שרותים.
  3. מבחינת תמיכה, גם כאן יש מקום רב לשיפור. אין מערכת טיקטים, אין דף שבו אפשר לבקש שליחת סיסמא מחדש (לפחות לא ממה שראיתי), או דף הסבר כללי לגבי הגדרות בטלפון. בכלל, טלפונים חכמים היום (כולל הטלפונים ש-פרי טלקום מוכרת) כוללים בתוכם כבר תמיכה ל-SIP, כך שאין צורך בתוכנות צד ג', כל מה שצריך הוא את שם ה-realm, שם משתמש וסיסמא ואם יש Proxy כלשהו. את זה אפשר להגדיר תוך דקות למי שמבין או שאפשר לתת דף עם הפרמטרים ושהמשתמש יחפש איך להגדיר.

נחזור להורים המודאגים מחשבונות הטלפון המנופחים: אפשר בהחלט לקצץ בעלויות עם השרות של פרי טלקום, אך פרי טלקום צריכה לעבור שלב ולהיות מקצועית יותר ולתת שרות מקצועי יותר (עם עדיפות לאנשי תמיכה לא עצבניים). השרות שהם מוכרים טוב (למעט עניין תמיכה בסקייפ עם פרינג', שזה אסון), אבל שרות טוב צריך גם תמיכה טובה וקלות שימוש באתר.

קח איש סיסטם

פורסם בתאריך על ידי

ידידי עירא ואני מתווכחים לעיתים על כל מיני נושאים שוליים כמו מיסטיקה, כוחות וכו'. עירא טוען שהכל שקרים ובדיות, אני טוען שיש משהו בנידון. הויכוח לא יגמר מהר כל כך, אבל יש תחום אחד ש"הושאל" מהמיסטיקנים – תחזית לעתיד, ששם דווקא יש חברות גדולות מאוד שעושות מזה פרנסה מצוינת. אולי שמעתם על אחת מהחברות הגדולות בתחום הזה:

גרטנר.

ניקח דוגמא מהעבר: כשאינטל המציאו את מעבד האיטניום, הם עשו הכל כדי שכולם ירצו לרכוש את המעבד. הם נתנו למיקרוסופט, רד-האט, IBM ועוד יצרני חומרה ותוכנה מערכות אבות-טיפוס כדי שיכתבו/ימירו את התוכנות שלהם, עניינו את המדיה בתחום וגם כמובן את "חברות החיזוי" דוגמת גרטנר ואחרים. גרטנר הוציאה דו"ח בו היא חוזה הצלחה מאוד משמעותית עם תחזיות למכירות פנטסטיות. השמועות אומרות שמנכ"ל סיליקון גרפיקס בעבר (ריק בלוזו) כל כך התלהב מהתחזיות של גרטנר, שהוא החליט להעביר את החברה כולה ליצור מכונות מבוססות איטניום בלבד (מה שכמובן קבר כמעט סופית את סיליקון גרפיקס).

כולם יודעים איזה פלופ קרה לאחר שהמעבדים יצאו לשוק באופן רשמי: המעבדים עשו המון רעש, אבל הביצועים היו גרועים מאוד. אינטל ניסתה לעשות ככל יכולתה כדי לדחוף את המעבד הזה, אבל אחרי הגל הראשון של חברות שקנו ודיווחו על ביצועים פושרים ומטה, כמעט אף אחד לא רצה לקנות את זה. מי שנשאר עם זה "תקוע" היו סיליקון גרפיקס ו-HP שהתחייבו מראש למעבד. גרטנר הוציאה כמובן דו"ח מתקן עם מספרים הרבה יותר צנועים, אבל מי שקרא את הדוחו"ת שלהם והזמין מערכות על סמך אותן דוחו"ת, נשאר תקוע איתם.

לאחרונה קיבלתי דרך היחצ"ן הישראלי של גרטנר עוד דו"ח, וגם שם המספרי תחזיות עפים באוויר עם תחזית מעניינת: עד 2012 לערך,  יותר מ-60% מהשרתים הוירטואליים שמוקמים כיום יהיו ללא הגנה מספקת, או בעברית: כל דכפין יתי ויפרוץ ויהפוך את השרת למה שהוא רוצה.

המספרים עצמם נראים לי הזוים, אבל יש נקודה אחת שגרטנר צודקים ואני רואה את זה בעבודה שלי כאחד שמרים שרתי XEN ללקוחות: לקוחות רוצים שרתים וירטואליים, שזה מעולה: השרת שלך מופרד מאחרים ואתה יכול להריץ כמעט כל מה שתרצה, אבל לצערי המנטליות של הרבה מאלו שלוקחים שרתים כאלו היא מנטליות שאני קורא "הפטיש והמברג": "אני יודע להרים אתר, להגדיר IIS או להגדיר Apache, בשביל מה צריך איש סיסטם? אני יעשה בעצמי את הכל".

וכאן מתחילות הבעיות שהרבה לא מודעים להם או שמודעים ומעדיפים להתקמצן: איש סיסטם הוא לא רק אחד שיודע להגדיר את התוכנות והשירותים. איש סיסטם טוב ידע להגדיר את הדברים יחד עם רמת אבטחה סבירה, ידע להתקין עדכונים הכרחיים, ידע לכתוב ו/או לייבא סקריפטים שיעזרו באבטחה ואף ינסה אולי להריץ בדיקות Penetration tests בשביל להשיג מקסימום אבטחה (במסגרת התקציב כמובן אם זה מישהו חיצוני) לשרת.

לצערי אני רואה הרבה אנשים ש"נצמדים" לאיזה פאנל כמו cPanel או DirectAdmin או Plesk ושאר פנאלים למיניהם וחושבים לעצמם שאם הם ישתמשו בפאנל והמכונה עברה בעבר איזו הקשחה מסויימת, אז הכל תקין, וזו טעות רצינית. פנאלים לא תמיד יודעים לעדכן אבטחה כי אלו בסופו של דבר תוכנות, וצריך מישהו שיתן "מבט על", שידע לעדכן קרנל או להוסיף הגדרות הבטחה נוספות וחדשות, צריך לפעמים לצמצם הרשאות, להוריד דברים שלקוחות קודמים השאירו ועלולים לסכן את המערכת עוד ועוד.

אז מה צריך לעשות? לקחת איש סיסטם, גם אם הלקוח חושב שהוא מכיר לינוקס או Windows כמו את כף ידו, כדאי שיקח מישהו חיצוני שאחת לתקופה יעיף מבט על המערכת, יהדק את האבטחה, יוסיף עדכונים ויעשה כל מה שצריך כדי שהמערכת תישאר עובדת, מהירה ויציבה.

נכון, איש סיסטם חיצוני עולה כסף, אבל החסכון של כסף עכשיו אומר השקעה מאסיבית אחר כך שהמכונה תיפרץ (ואני רואה יום יום כיצד מכונות של אנשים נפרצות בכל מקום בעולם) ויהיה צורך בהשבתה, עדכוני אבטחה, הרמת האתר מחדש, חיפוש ומחיקה של קבצים, רוגלות ושאר מרעין בישין (וזה לא חשוב איזו מערכת הפעלה מדובר, זה גם בלינוקס וגם בווינדוז), כל זה יעלה הרבה יותר מאשר החסכון של כמה עשרות דולרים בחודש לאיש סיסטם.

חשוב לי לציין: אינני כותב את הדברים בשביל הפרנסה שלי (אני לא פרילאנסר בין כה), אלא אני כותב את הדברים מתוך מקרים רבים שראיתי.

פוליטיקה: עוד צביעות מארה"ב

פורסם בתאריך על ידי

לעיתים קשה מאוד להישאר אדיש לצביעות האמריקאית והאירופאית בכל מה שמגיע למדינה שנקראת "ישראל" בנושא שנקרא "שטחים". כבר התחלנו להתרגל לכך שכששני המילים האלו מוזכרות ביחד, האמריקאים ובמיוחד הממשל הנוכחי שוכח כל עקרון של ניטרליות ומיד עובר למצב נזיפה בישראל.

זה התחיל במקריות גמורה: הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה אישרה את הפקדת התוכנית לבניית יחידות הדיור בשכונת רמת שלמה שנמצאת מעבר לקו הירוק בצפון-מזרח ירושלים.

שימו לב: לא מדובר באיזו ישיבת ממשלה שלאחריה התקשורת נכנסת, ביבי מיישר עניבה ומכריז שמתחילים לבנות עוד 1600 יחידות דיור, אלא מדובר באחת מוועדות רבות שמאשרת הפקדת תוכניות. מחר בבוקר לא יהיו שם בולדוזרים, וכל מי שניסה לסגור מרפסת יודע כי בישראל הבירוקרטיה חוגגת, צריך למלא טפסים על גבי טפסים (ולשלם על כך כמובן), ל-ה-מ-ת-י-ן עד לאיזה כינוס תת ועדה שאולי תאשר את הבקשה שלך ואולי הבקשה שלך תגיע אי שם בעוד כמה חודשים בדיון הבא, וכך חולף לו זמן רב מהרגע שתיכננת לבנות משהו עד שתוכל לרכוש את חומרי הבנייה ולקחת קבלן שיבצע בתכל'ס את העבודה. אותו דבר קורה גם ברמה של אישור כמה אלפי יחידות דיור: ועדות על גבי ועדות, ועוד לא דיברנו על כל הבקשות השונות של התנגדות מצד כל מיני גופים, לפעמים צריך גם אישורים של בתי משפט, ליווי פיננסי ועוד ועוד. בקיצור – זה חתיכת תהליך, במיוחד כאן.

אבל האמריקאים (וגם האירופאים) רק שמעו על החלק של האישור מבלי להתייחס למי אשר ומה, והתגובות החלו להישלף: ביידן כעס, אובמה התעצבן, קלינטון התקשרה לביבי לצעוק עליו, וגם השגריר ישראל בארה"ב אורן נקרא לאיזה שיחת "נו נו נו".

והפלסטינים? הם נהנים, תודה שהתעניינתם. הם הרי יודעים שמדובר בהצהרה של הפקדת תוכניות באיזו ועדה ותו לא, אבל הם כמובן שמשתמשים בזה להכריז כאילו מחר הבולדוזרים עולים לשטח להתחיל ליישר אותו ולבנות, וכבר הם דורשים מארה"ב ערבויות שאנחנו חס ושלום לא נבנה באזור שם. כמובן שדברים כאלו הם לא ביקשו ב-16 שנה האחרונות אבל הפלסטינים מאז עליית הליכוד לשלטון לפני שנה וקצת מוסיפים עוד ועוד תנאים חדשים שלא היו קיימים בעבר. עכשיו הם רוצים ערבויות. מה עם העובדה שהם עדיין לא מילאו אפילו פסיק אחד בהתחייבויות שלהם כלפי הנשיא הקודם? את זה גם האמריקאים וגם האירופאים מעדיפים "לשכוח". כרגע, צריך לצעוק על ישראל למרות שאין על מה לצעוק. זה היה רק אישור הליך בירוקרטי.

האמריקאים אוהבים מאוד לציין שהם ה-Allies (ברית) הכי גדולים שלנו. ממש חברים טובים עם קשרים עמוקים, אבל אם ה"חברים" הכי טובים שלנו לא יודעים להרים טלפון ולשאול על מה מדובר בכלל לפני שהם תופסים כל מיקרופון ומצלמה פנויה, אז איזה מין חברות זאת? איפה הבדיקה? אני לא מעיז לדבר על רעיון של ניטרליות כלשהי כדי לבדוק מה קורה גם בצד הפלסטיני בכלל. זו חברות? זו הקשבה לשני הצדדים? אם האמריקאים רצים ללקק לפלסטינים, אז איזה מין מו"מ עם הפלסטינים בחסות ארה"ב ואירופה (שאוטומטית רצה לטובת הצד הפלסטיני כבר שנים רבות) אפשר לנהל? אפילו הליגה נגד השמצה (שבד"כ לא מתערבת בענייני ישראל/פלסטינים) יצאה נגד אובמה ותהתה על הכרזותיו.

אם אלו החברים שלנו, אולי הגיע הזמן לעשות חושבים מחדש על כמה וכמה דברים, בראש ובראשונה על כספי הסיוע שבעקבות הצעקות של אובמה, חושבים בקונגרס לקצץ בסיוע לישראל. הגיע הזמן לדעתי להתחיל להתנתק מהעטינים האלו ולהסתדר בעצמנו, כך לפחות חברות היי-טק ישראליות (כמו אלביט ואחרות) שמפתחות טכנולוגיות צבאיות יוכלו למכור את הציוד לסין והודו מבלי שנצטרך להמשיך ללקק לאמריקאים בשביל שיאשרו לנו למכור. יותר מכירות שווה יותר פיתוח, יותר פיתוח שווה השכרה של יותר אנשי היי-טק, וכך יצא שאנחנו נרוויח מההתנתקות מהסיוע הזה.

אם החד צדדיות הזו תימשך, עוד נמצא את עצמנו בלי כוונה מתגעגעים… לימים של בוש.

גם גבולות צריך לשים

פורסם בתאריך על ידי

עם ישראל הוא עם מיוחד, את זה הרבה יודעים, אבל אחד הדברים שאפשר לאמר על הרבה מאוד ישראלים (לא כולם) שהם יודעים לנצל עד הסוף, לקחת נשימה, ולנסות לנצל עוד. איך אומר המשפט: נותנים לו אצבע, הוא רוצה את כל היד.

אחד הדברים שאני רואה בעבודתי ואנשי לינוקס/ווינדוז רואים בעבודתם (במיוחד הפרילאנסרים שבהם) זה את הניצול שהם חווים. אתה מסכם עם לקוח משהו X, הלקוח מסכים, אבל לאחר שנתת לו X הוא רוצה עוד. בהתחלה זה דברים פשוטים כמו שאלה על משהו שעבדת עליו, אחר כך עוד כמה שאלות בנושא ולאט לאט זה זוחל לדברים שלא נגעת בהם במסגרת ההסכם, וזה לפעמים מגיע למצבים שאותם אנשי לינוקס/ווינדוז מקבלים זו תחושה של "ניצלו אותי" בתום העזרה. אותו לקוח הרי לא ישלם על התמיכה הזו והוא בד"כ יבקש שתגלה גמישות, אותו לקוח במקרים רבים יאמר שהנה הוא לקח אותך לפרויקט X וכבר בעתיד הקרוב הם מרימים פרויקט Y והם ישמחו להשתמש בשרותיך באותו פרויקט Y, אז .. "תגלה גמישות".

ומה קורה אז? אותם אנשי לינוקס/ווינדוז יעזרו קצת מתוך מחשבה שהלקוח יזכור להם את אותם "חסדים", את אותה תמיכה טכנית בחינם, ורבים מהם ממש בטוחים שעזרה זו תהפוך לנקודות זכות ברגע שהלקוח יתחיל את אותו פרויקט Y.

אך המציאות, מה לעשות, קצת שונה.

במקרים רבים כשאותו לקוח יגש להתחיל את פרויקט Y, הוא לא תמיד יזכור את אותו זמן שהקדשתם לו בחינם. הוא יזכור בדיוק את העניין ש"העזת" לאמר לו שעבר כבר מה שהוא שילם עליו. הוא לא יפסול אותך מהפרויקט, אבל הוא בהחלט "יהיה פתוח" לקבל הצעות חדשות מהמתחרים שלך. אותן נקודות זכות שכל כך בנית עליהן ושנתת בחינם, לא תמיד הלקוח יזכור אותם. יותר מזה: אם אתה מבקש נניח סכום של 20$ לשעה והמתחרה שלך מציע 17$ לשעה, יש סיכוי לא רע שהמתחרה יקח.

את המציאות הזו ניתן לשנות בעזרת מעט יצירתיות, וקצת יותר בטחון עצמי. אסביר:

נניח שנחום מעוניין שארים לו שרת לינוקס + LAMP ואעשה לו הגדרות WebDav, דוא"ל, ולקינוח SVN. אני עושה את החישוב שלי שהדבר יקח לי לשם הדוגמא 10 שעות ועל כל שעה אגבה ממנו 20$ (כן, מחיר פיקטיבי, רק לשם הדוגמא). סה"כ יוצא 200 דולר לפני מע"מ וכו'. פה כדאי לשנות את החשבון ולהוסיף "מתנות" ללקוח, אך מה שיותר חשוב הוא להדגיש בהסכם עם הלקוח את המתנות שאתה מוכן לתת לו. הנה מס' דוגמאות:

  1. בנק של שעתיים תמיכה טלפונית.
  2. 3-4 קריאות תמיכה Online (אם אתה מריץ מערכת לטיפול תקלות משלך. אגב, למישהו יש המלצה על מערכת כזו? זה יכול לעזור לקוראי פוסט זה).
  3. עדכוני אבטחה לשרתי לינוקס/Windows שלו בחינם.
  4. דו"ח חינם אם הלקוח מעוניין לקבל חוו"ד מקצועית על נושא שהוא בודק הקשור בתחום שלך

כל הדברים האלו לא לוקחים לך זמן רב לבצע, אבל הם כ"חבילה כרוכה" (Packaged Bundle) נותנים ללקוח רושם טוב שאתה נותן ללקוח הרבה מעבר ל-10 שעות שהוא משלם לך עליו. החבילה וההסכם יחד מציגים אותך ללקוח כמישהו רציני, לא עוד חאפר שאפשר לנצל אותו עד בלי די, ועם הצגת רושם כזה, הסיכוי שלך לקבל את אותו פרוייקט Y הרבה יותר גדול.

ישנם עוד שיטות ודרכים לקבל יותר שעות מהלקוח ולבנות מערכת יחסים עם הלקוח (שלא מבוססת על "קח וקח"), אך יש לזכור כי הנקודה הכי חשובה היא לא להקרין בטחון עצמי נמוך (הבה נודה על כך: רבים בתחום הזה עם בטחון עצמי בגובה דשא), כי כשמקרינים דבר כזה, גם חוטפים יחס תואם מהסביבה המקצועית, ואז הסיכוי לקבל פרויקטים עתידיים מאותו לקוח הוא לא ממש גבוה.