גוגל ניצחה, ההפצות הפסידו

בימים האחרונים פורסמו מאמרים (כמו זה) על העובדה שיותר ויותר אנשים מכירים את המושג “אנדרואיד”, את הטלפונים כמו DROID שמטורולה משווקת וטלפונים אחרים שמריצים את מערכת ההפעלה של גוגל. גוגל בהחלט יכולים לחייך: אם אנשים זוכרים את השם “אנדרואיד” ומבינים מה זה, יש סיכוי לא רע שהם גם ירכשו מכשיר טלפון סלולרי מבוסס אנדרואיד.

כשגוגל רכשה את אנדרואיד, היא רכשה טכנולוגיה מבוססת לינוקס המיועדת לטלפונים סלולריים. טלפון סלולרי הוא בעצם מערכת משובצת (Embedded) ובשוק הזה היו ויש הרבה מתחרים: מונטה ויסטה, OpenMoko, Maemo, וערימות של הפצות אחרות, בין אם הן מתאימות כמעט לכל מעבד שקיים על הפלאנטה (Debian), ובין אם הן למעבד וארכיטקטורה מסויימת (OpenWRT לדוגמא). נשאלת השאלה: איך גוגל הצליחה לדחוק את האחרות החוצה?

אם מישהו חושב שזה רק עניין של כסף, יש לי חדשות בשבילו: זה לא. אינטל חשבו להיכנס לשוק הזה עם Moblin בזמנו וירדו מהנושא. טרולטק גם ניסו עם Qtopia והצליחו להיכנס חלקית עם Open Moko, אבל אחוז השוק שלהם זעיר מאוד, גם אחרי שנוקיה בלעה אותם (לנוקיה לא ממש חסר כסף).

הבעיה נעוצה בעצם בחוסר פוקוס ותשומת לב של הפצות הלינוקס המרכזיות: רד-האט ונובל.

כשמדברים על רד-האט, צריך לזכור שזו חברה שבסופו של דבר עושה את הכסף שלה משרותי תמיכה ועדכונים בתשלום. הם מעסיקים מפתחים שמשפרים את הליבה של לינוקס, עוד מפתחים שמשתתפים בכל מיני פרוייקטים (GNOME, Xorg ועוד כמה פרוייקטים), אולם כמות המפתחים שיש ברד-האט היא יחסית מזערית ביחס לכל חברת פיתוח תוכנה. יש לרד-האט חטיבה למערכות משובצות, אבל מי כאן מהקוראים מכיר ושמע על GNUPro? לא הרבה אני מניח.

רד-האט לא השכילה לתפוס את השוק הסלולרי שהתחיל להתפתח לאחר שמיקרוסופט נכנסה עם חלונות CE יחד עם HP (ומאוחר יותר עם חברות אחרות). טכנית, ניתן היה להריץ גירסת לינוקס על IPAQ, אם לא היה אכפת לך שיצמחו לך כמה שערות לבנות על הראש, אם היתה לך הבנה בקימפול ופיתוח הליבה של לינוקס, ואם היה לך את הכח “להרביץ” לכל מיני ציודים שיתחילו לעבוד תחת לינוקס (כמו הדיגיטייזר, בלוטות’, שלא לדבר על תצרוכת חשמל. אחד הבעיות הכי ידועות היו שכשהיית לוחץ על כפתור הכיבוי ב-IPAQ, כל ההגדרות ששמרת היו .. נמחקות). לו רד האט היו משקיעים (לאחר ההנפקה שלהם לדוגמא) בגירסת הפצה מיוחדת עבור מכשירים כמו IPAQ והיו משוחחים עם יצרני חומרה, הם היו בהחלט מוצאים אוזן קשבת אצל אותם יצרנים. אחרי הכל, הפצה עם רשיונות “ידידותיים”, ומחיר תחרותי ליצרני חומרה יכולים היו לשנות את שוק ה-PDA מהקצה אל הקצה. כמובן שהשקעה כזו היא השקעה מאסיבית בשכירת מפתחים, גרפיקאים ומהנדסי ממשק משתמש, אבל השקעה כזו מחזירה את עצמה לאחר שמתקבלים תמלוגים, רישויי פטנטים וכו’, אבל שרד-האט (עד שנת 2008) תחשוב לטווח הארוך? הצחקתם אותי.

כשמדובר על נובל, מה שיש לי לאמר הוא משהו קצר: נובל אף פעם לא הביעו עניין במערכות משובצות ולכן לא השקיעו שם.

הפצות קטנות יותר למערכות משובצות תמיד היו קיימות, אך לאף אחד בעצם לא היתה את המחשבה באמת ובתמים להתחרות במיקרוסופט, בפאלם ובנוקיה. היו פה ושם מיזמים שהורכבו יותר מהודעות לעיתונות על כך שחברות אלו ואחרות יוצרות מיזם חדש, אולם מערכות לינוקס חדשות שישוחררו לציבור הרחב להרצה על מכשירי PDA או טלפונים סלולריים? יוק. היה את QT Embedded אך גם מוצר זה היה חצי אפוי (במקרה הטוב. הוא היה “פרויקט צדדי” של חלק ממפתחי QT וחלק ממפתחי KDE, והפיתוח שלו היה בקצב של צב. זכור לי שהרמתי מערכת הדגמה שלו והלילות הלבנים שהשקעתי בהרמה).

אז גוגל רכשו את אנדרואיד, העבירו את צוות הפיתוח והכניסו מס’ מהנדסים נוספים, והיו שותפים להקמת Open Handset Alliance שכוללת בתוכה 47 חברות חומרה ותוכנה. המהנדסים היו מספיק חכמים להוריד כמה מכשולים בדרך (כמו את X11 ו-1001 הספריות הנלוות, וויתרו גם על KDE, GNOME וכו’), והשקיעו בכל מה שקשור לדברים מסביב: פיתוח פלאגין ל-Eclipse לעשות את החיים יותר קלים למפתח, אמולטור טוב, דרישות יציבות (הווה אומר: Java ו-Python ולא 4000 תלויות, וכל מי שבנה אי פעם RPM או DEB מכיר על מה אני מדבר), ונתנו רשיון אפאצ’י 2.0 ו-GPL, שלא מצריכים שכירת עו”ד רק כדי להבין אם נכנסים לשדה פטנטים אם מפתחים פיפס קטן. התוצאה: גוגל כובשת גם את התודעה של הצרכנים והמפתחים מקבלים חיים יותר קלים בהשוואה למה שקורה היום כשמפתחים אפליקציות ללינוקס (בהצלחה עם ההתמודדויות לגבי תלותיות וגירסאות ספריות בין הפצות הלינוקס השונות, תשאלו את CodeWeavers או את מפתחי Chrome).

גוגל ניצחו בסיבוב הזה כי לא היתה תחרות רצינית: מיקרוסופט מפשלת נון סטופ עם Windows Mobile, הפצות הלינוקס לא מציגות פתרון ראוי, והתחרות ניטשת בין אפל עם iPhone, חברת RIM עם BlackBerry, ופאלם עם ה-WebOS. הפתרון של גוגל בינתיים תופס תאוצה על חשבון מיקרוסופט, פאלם ו-RIM. זה היה יכול להיות שונה אם היתה הפצת לינוקס עם קצת יותר השקעה ועם חזון, אבל כמו מצב הלינוקס על הדסקטופ בעולם, כשזה מגיע להשקעות, ההפצות עושות את המינימום שבמינימום, וחבל.

Comments

comments

6 תגובות בנושא “גוגל ניצחה, ההפצות הפסידו

  1. הסיבה האמיתית לדעתי היא שההפצות חושבות בצורה של אנשי פיתוח. כוכל (וכמובן כמובן – מיקרוסופט), חושבים בצורה שיווקית. כל הדוגמאות שנתת נוגעות גם לכך: אין צורך בתלויות – ז"א שניתן לשווק זאת בצורה קלה יותר (פשטות שימוש). וכן הלאה, בשאר הדוגמאות.
    ההפצות חושבות בצורה של מפתחים, ולכן מבחינתן, כמה שיותר חופש ואפשרות יותר טוב. הדוגמא הקיצונית לכך היא ליבת לינוקס ומנהל הגרסאות git. אבל מה שטוב עבור מפתחים גרוע עבור המשתמש הממוצע – ומכאן הכישלון (גם בשולחנות העבודה, וגם במכשירים המשולבים).
    מצד שני – צריךלחשוב איזה מין כישלון זה: למעשה, הדרך ניצחה, רק בכלים אחרים. גם אם אנדרואיד איננו גנו/לינוקס – הוא לפחות לינוקס, ויש בו עוד מספר רעיונות מתוך גנו. אם כן, אמנם זה לא גנו, אבל תמיד יש מה לשפר…

  2. אני לא מסכים עם מה שנאמר,
    פיתוח הפצה למכשיר שכבר קיים שונה מפיתוח הפצות+מכשירים.
    מה שגוגל עושים זה למכור את המכשירים כבר עם מערכת מוכנה.
    זה משהו שרק חברה עם הרבה תקציב יכולה להרשות לעצמה.
    יש כאן הרבה תחרות, לא קל להכנס לשוק, ובנוסף צריך להפיץ את המכשירים.

  3. תודה על מאמר מעניין בעל זווית יחודית.

    אוסיף, שבסופו של דבר מדובר על אבולוציה מתבקשת. כרגע, רוב מאמצי הפיתוח של ההפצות היו סביב עיסקי הליבה (שרתים) ושולחן העבודה (בעיקר אובנטו ומדריבה). היתרון של גוגל שהיא לא צריכה להרוויח ישירות מהסלולר, היא ממנפת אותו כדי להרוויח בתחומיים אחרים. אני לא חושב שאפשר להשוות בין היקף המשאבים של הפצות הלינוקס לבין אלו של גוגל. אני גם לא יודע כיצד הפצה יכולה להרוויח מפיתוח סלולר, גם כך, לא כל ההפצות מצליחות לשכלל מודל כלכלי שיהיה רווחי לאורך זמן.

    צריך גם לקחת בחשבון שרק בזמן האחרון התפתחה יכולת חישוב ממוזערת שמאפשרת באמת שימושית סבירה מהמכשירים הזערורים, ועדיין לא ברור האם השוק הזה יגמר כאופנה חולפת או באמת שינוי בהרגלי הצריכה.

  4. רם און – על כך בדיוק נסבה תגובתי.
    כל עוד אתה מנסה להרויח ישירות, אתה צריך לעבוד קשה מאוד.
    אם אתה עובד עם מינוף – העבודה נעשית קלה יותר. הסכנה בכך (מעבר לסיכון שגדל), היא הסטה של מוקד תשומת הלב. אם ההפצות ממקדות את תשומת ליבן למה שצריך להיות בלינוקס, "הפצה" שתשתמש בלינוקס ע"מ למנף משהו אחר תתמקד בדבר האחר, ולא בלינוקס.

  5. אני לא חושב שרד הט מתעניינת בשוק ה-Consumer electronics (כמו שאינה מתעניינת בשוק ה-Desktop). כמו IBM שזרקה את את התחום לידי Lenovo, תחום העניין שלהם הוא ה-Enterprise. אם ההחלטה נכונה לטווח ארוך – קשה לדעת.
    התוצאה היא שלינוקס על שולחן העבודה בנתיים מת – ולעומת זאת חוגג גם בשרתים וגם ב-Consumer electronics (טלפונים ונגני ומזרימי מדיה).

  6. רק נקודה שהזנחת: האנדרויד הוא עדיין הייפ שלא הוכיח את עצמו. הייתרון הגדול של אחידות ממשק (זו שהפכה את חלונות לכל כך מקובעת בדעת הציבור, שלא לומר התומכים הטכניים) כבר נגזל ממנה ע"י מגוון ממשקים של החברות השונות ויש עוד כמה וכמה בעיות עם הרעיון ועם הביצוע גם יחד.
    גם כל עניין מסכי המגע הוא יותר "ממתקי עיניים" מאשר ממשק פונקציונאלי. כל מי שאני מכיר שבאמת משתמש במכשיר שלו מעדיף כפתורים אמיתיים (כולל אנשים שקיבלו מכשירים מהעבודה, תחת איזה הסכם הזוי שהעסק שלהם עשה עם חברת הסלולר, ועכשיו הם עובדים יותר לאט ומייחלים לחזור לנוקיה אי71 היעיל שלהם).

סגור לתגובות.