מחשבות על כרום OS

אתמול כתבתי את הפוסט על כרום OS לאחר צפיה בבלוגים, הערות של אנשים טכניים, מדיה, וקצת מחשבה על כרום OS. "ישנתי" על החומר ובבוקר ניסיתי לחשוב על זה משהו אחד פשוט: מי צריך את זה?

אני מעוניין לתת תזכורת קטנה לקוראי הבלוג שאינם נמצאים בתחום עשרות שנים. קצת היסטוריה.

בשנות ה-70 (ואף לפני כן) וגם בשנות ה-80, היו מסופי מחשב (בנוסף למחשבים האישיים שהתחילו לצאת כמו אפל II, קומודור ויק 20, אטארי 400/800, ה-ZX ספקטרום ועוד) שהיו הדבר ה"שולט" בשוק הארגוני. אלו היו בעצם מעין מחשבים "טפשים" שלא היה להם כל אמצעי אחסון, והם היו מורכבים ממסך (שבתוכו היה צ'יפ עם "מערכת ההפעלה" ותוכנת הטרמינל) ומקלדת. המסוף היה מתחבר דרך חיבור רשת (עוד בזמן שהיה חיבור קואקסיאלי, במקרים אחרים זה היה חיבור מודם) ומה שהמסוף היה עושה זה להציג טקסט מ-שרת מרוחק ולשלוח בחזרה טקסט. לא היה אמצעי אחסון, לא היה צבע ולא היו אמצעי קלט/פלט אחרים.

מאוחר יותר הגיעו מסופים אחרים, יותר גרפיים, ואלו היו מסופי X Terminal שגם שם הטרמינל היה טיפש, היתה תצוגה גרפית כלשהי, היה עכבר ומקלדת והחיבור היה מתבצע דרך חיבור Ethernet עם או בלי שימוש בכרטיס חכם, ושוב, לטרמינל לא היה כל אמצעי אחסון והוא היה שולח את תנועות העכבר והתגובות אל השרת ומציג את התוצאה.

נעבור קדימה בזמן לשנות ה-90 וה-2000 שבהם כל המחשבים הם מחשבים "שמנים", וגם כאן נמצא מסופים, רק שהפעם בנוסף למסופי ה-X Terminal (כמו Sun Ray 100) נמצא גם מסופי RDP שמתחברים לשרתי מיקרוסופט השונים (2000/2003/2008) והם היו מציגים לאנשים מסך Windows עם סביבה מוכרת כמו המחשב הרגיל רק ששוב: במסוף אין שום אמצעי אחסון. יש ניתוב יותר חכם של אביזרים מ/אל המסוף והשרת, אבל עדיין מדובר במסוף טיפש.

כרום OS והמחשבים שיהיו מבוססים עליו יהיו בעצם דור המשך. במחשבים הניידים האלו לא יהיה אחסון קבוע, רק שבמקום להציג X או RDP, יהיה דפדפן שיציג דפים. גרפיקה עשירה, אודיו, אבל עדיין.. מסוף טיפש. כמה טיפש? אהבל מוחלט כל מחשב נייח/נייד שתשים מולו עם כל מערכת הפעלה קונבנציונאלית: מאק, לינוקס, או כל גירסת Windows מהעשור האחרון.

מהנדסי גוגל דיברו אתמול על המפרט שהם הולכים להכתיב ליצרני החומרה שירצו לשים את כרום OS ולמכור אותו כך לציבור. נכון, לא יהיה דיסק קשיח, אבל המהנדסים רוצים מסך יותר גדול מ-10 או 12 אינטש, הם רוצים מקלדת מלאה וה-Touch Pad אמור להיות יותר גדול, וכל זה מוסיף למחיר ה-BOM (ר"ת: Bill of Materials), מה שאומר שנטבוקים כאלו יגיעו למחירים של 300 דולר ומעלה לצרכן. אם נוסיף עוד 100 דולר, נוכל לקנות מחשב נייד רגיל בסיסי עם כל היכולות של הנטבוק, עם דיסק קשיח, ועם הרבה הרבה יותר יכולות, אז מדוע בעצם שצרכנים ירצו בכלל לרכוש מוצר נכה כזה? תירוץ הניהול הוא תירוץ קלוש. אנחנו כבר 20 שנה עם מחשבים שמנים ולא חסרים פתרונות ניהול ותחזוקה למשתמשים הביתיים והפעולה הכי בסיסית (גיבוי) יכולה לפתור את רוב הבעיות שהמשתמשים נתקלים בהם.

אז למי הנטבוקים מבוססי כרום OS מתאימים? ל-2 קבוצות עיקריות: ספקי תקשורת רט"ן (כדוגמת פלאפון/סלקום/אורנג'/מירס) וחברות ענקיות. ברשותכם, אסביר מדוע:

  • ספקי תקשורת רט"ן, מבחינתם נטבוק כזה הוא פשוט מתנה משמיים! חתום על חבילת Data מורחבת (או "בלתי מוגבלת", תלוי בספק) וקבל במחיר מינימלי (או אפילו בחינם) נטבוק של יצרן חומרה ידוע. ספקים כאלו רוכשים מחשבים כאלו במאות או אלפים (תלוי בספק/קמפיין וכו' וכו') ויכולים לקבל נטבוקים כאלו במחיר זול בעשרות אחוזים מהמחיר לצרכן, כך שהם יכולים לקבל את הנטבוק במחיר של 200 דולר או פחות מכך. מבחינת הספק, הוא יכול להרים מעין "פורטל" שכתובתו תיצרב לנטבוק, ושהלקוח יגלוש לאן שהוא רוצה. הלקוח משלם מחיר עבור חבילת ה-Data כל חודש ואם הוא חורג מהחבילה, הוא ישלם מחירים (מופקעים) על החריגה, והלקוח מחוייב בתשלום חודשי ל-18 חודשים. אין צורך בטיפול בבעיות בנטבוק אצל לקוח קצה. תכבה, תדליק, כנס עם שם המשתמש והסיסמא, נגמרה הבעיה. ספק הרט"ן מרוויח תזרים מזומנים שוטף רווחי. מה רע? יש כמובן צורך בהתאמות לפורטל אם הלקוח רוצה לראות סרטים או לשמוע מוסיקה בתשלום (לתשומת לב אורנג' ופלאפון שהימרו על פלטפורמת Streaming של מיקרוסופט: אין תמיכה לנטבוקים בפרוטוקולים אלו. תעברו ל-Flash).
  • חברות ענק עם אלפי מחשבים שעברו או עוברים לאפליקציות מבוססות Web יכולים להתחיל לחשוב על נטבוקים מעין אלו: המשתמש מקבל מחשב נייד שלתוכו נצרבת כתובת הפורטל הארגוני (גם אם יגנב נטבוק כזה, לגנב אין מה לעשות עם הנטבוק) ואת כל עבודתו הוא עושה שם. מדובר כמובן במחלקות מסויימות (תמיכה, מכירות, קבלת קהל). העובד צריך אופיס? אחלה, מיקרוסופט מוציאה בקרוב את אופיס 2010 שמאפשר עבודה על מסמכים גם מתוך הדפדפן (אפשר לקרוא על כך כאן), ושוב, עלות התחזוקה היא אפסית כי אין מה לתחזק בתחנות הקצה.

כמובן, אין צורך להמתין לכרום OS. מי שמעוניין בהטמעה של מסופים טפשים או מחשבים ללא דיסקים קשיחים יכול לעשות זאת כבר היום. אם יש לך Storage שתומך ב-iSCSI יכול בעזרת תוכנה כמו gPXE (נקראת גם Etherboot) ושרת DHCP להרים מערכת שתתן את מה שכרום OS תתן עוד שנה (אוקיי, למעט העניין של Boot ב-7 שניות, אבל מצד שני, אפשר להתממשק מול Active Directory או כל LDAP אחר ומשם לעשות מיפויים שונים ולתת שרותים שונים פר משתמש/קבוצה).

לסיכום: כרום OS הוא דבר נחמד, אבל לצערי הוא לא מפיק לקחים מדורות קודמים של מסופים ומחשבים טפשים וחבל. עדיין יש צורך באפליקציות מקומיות כמו נגן מדיה, וחבל שגוגל לא לקחו זאת בחשבון.

Comments

comments

4 תגובות בנושא “מחשבות על כרום OS

  1. מאחר וכרום כולל קודקים של ffmpeg ולא את ogg theora כמו פיירפוקס, אני מאמין שאפשר יהיה להתחבר לשרתי זרימה של מיקרוסופט, אבל יכול להיות שאני טועה. בנוגע לפלאש – אתה בטוח שזה אמור לעבוד במכשירים האלה?

  2. חפרתי קצת בעץ של כרומיום ולהלן מסקנותיי:

    1. גוגל משתמשים ב-FFMPEG אך ורק כדי להנפיק Decoders של OGG ו-Theora. כל שאר הפונקציות של FFMPEG מבוטלות בזמן הקומפילציה (יש עניין של Shared Libraries אבל זה לא רלוונטי לענייננו). אין גם תמיכה ל-DIVX/XVID כך שסרטים שמורידים מהאינטרנט לא יוכלו להיות מנוגנים ע"י כרום/כרומיום/כרומיום OS ללא נגן עצמאי.

    2. בזמן בניית FFMPEG גם מבוטלים אופציות בנייה של תמיכה ב-WMA ו-WMV, כולל תמיכה ב-VC-1, מה שאומר שבכל מקרה אין אפשרות לנגן קבצים מסוג זה בין אם הם מהמחשב המקומי או בסטרימינג. מעבר לכך, על מנת להזרים WMV ברמת אמינות גבוהה, יש צורך מימוש של MMS והחלק הזה לא קיים לא ב-FFMPEG ולא בכרומיום. מעבר לכך, סטרימינג של סרטים מאתר כמו של אורנג' לא אפשרי מכיוון שיש DRM וכריומיום לא תומך כרגע בשום DRM של מיקרוסופט. 
    בשביל לאפשר לכל אלו להתקמפל, גוגל תצטרך לשלם די הרבה כסף למיקרוסופט על פטנטים, ומיקרוסופט בין כה לא אוהבים את FFMPEG (את זה אני יודע אישית, יצא לי לשוחח עם 2 מהנדסים שם מחטיבת המדיה שלהם), כך שגם אם גוגל תסכים לשלם (משהו שהוא חסר סיכוי לדעתי) למיקרוסופט על כך, מיקרוסופט לא ירצו מימוש של קוד פתוח אלא משהו סגור.

    עם כל זאת, יכול להיות אולי שיהיה איזה Plugin של Moonlight, אבל אז תהיה בעיה על פלטפורמות של ARM. ימים יגידו.

    לגבי פלאש, אני בטוח. יש לאדובי הסכמי שת"פ עם גוגל, נוקיה ואחרים על גירסת פלאש 10 למעבדי אינטל ו-ARM, על מערכות לינוקס, סימביאן, מיקרוסופט, בלאקברי ופאלם, כולל תמיכת GPU עם מעבדים כמו Tegra למערכות משובצות.

  3. אל תזלזל בכסף של גוגל וביכולת ההשפעה שלו על גופים. אני לא אתפלא אם כרומיום הוגבל בכוונה, ובגירסה הרישמית של גוגל הם מקמפלים עם דגלים מיוחדים, ואולי גם דוחפים פנימי קצת קוד קנייני.

  4. אולי גוגל יכניסו קוד קנייני, אין לי מושג. מה שכן יש לי מושג זה שגוגל לא מחפשים לשלם מחיר של פי כמה וכמה מרשיון רגיל ממיקרוסופט בשביל תמיכה ב-MMS בקוד פתוח.

    שוב, יכול להיות שהם פשוט יגמרו עם זה בכך שהם יכניסו את הפלאגין של MONO שאולי יתממוך ב-MMS או לא, אין לי שמץ.

סגור לתגובות.