גוגל, מפתחים ו..עוגת גבינה

image

אתחיל בשאלה: כמה מהקוראים מכירים את flan של גוגל? מי שלא מכיר מה לגוגל ול-flan (בתרגום: עוגת גבינה), מוזמן להסתכל בתוצאות בגוגל: מדובר על מערכת אנדרואיד הבאה (האם זו תהיה גירסה 2.1? 2.5? אולי בכלל 3.0? אף אחד אינו יודע בוודאות).

אחד הדברים שמצליחים לעצבן מפתחים רבים כשזה מגיע לגוגל, זה עניין היחס שלה למפתחים, ובקטע הזה יש לגוגל הרבה מה ללמוד גם ממיקרוסופט וגם מ-אפל.

בעקרון, גוגל רושמת לעצמה נקודות זכות בכך שהיא משחררת את מערכות ההפעלה שלה (כרום OS ואנדרואיד) כקוד פתוח, שזה בהחלט דבר מבורך, רק שיש בעיה מהותית אחת: מפתחים שומעים רשמית על המערכת בדיוק באותו זמן ששאר העולם שומע עליה, לא לפני כן (למעט חברות חומרה מסויימות שעובדות בשת”פ צמוד והדוק עם גוגל).

הבה ניקח את הגירסה האחרונהשל גוגל אנדרואיד, גירסה 2.0. האם מישהו ממפתחי התוכנה קיבל אימייל או הזמנה מגוגל על כך שהולכת לצאת גירסת אנדרואיד חדשה בקרוב? התשובה פשוטה: לא. למעט מהנדסי מוטורולה שעבדו עם גוגל על ה-Droid, אף אחד לא קיבל שום כניסה לקוד החדש.

מדוע בכלל העניין חשוב? בגלל עניין פשוט: הכנות של תוכנה.

ניקח את מיקרוסופט לדוגמא: כשמיקרוסופט רוצה לשחרר מערכת הפעלה חדשה (או שדרוג), היא מודיעה למפתחים שלה שמנויים ב-MSDN וגם בעיתונות על כך שעומדת לצאת מערכת הפעלה חדשה. מפתחים המנויים ב-MSDN של מיקרוסופט גם יקבלו גירסאות מוקדמות שאולי לא יהיו הכי יציבות, אבל יהיה להם משהו מול מה לפתח ולנסות את התוכנה שלהם, כך שכשהגירסה הסופית תצא (בד”כ כמה שבועות עד חודשים לפני היציאה לציבור), למפתח תהיה עבודה מועטה לבדוק את המוצר שהוא מפתח לשוק מול הגירסא הסופית של מערכת ההפעלה. כך זה נהוג עם מיקרוסופט וכך זה עם Apple ועם חברות תוכנה רבות נוספות.

במקרה של גוגל, אם אני מפתח תוכנה לשיווק עבור המשתמשים אני נדפק. ביום שגירסת מערכת ההפעלה החדשה יוצאת לאוויר העולם, זה היום שבו גם אני כמפתח יכול להוריד אותה בדיוק כמו המשתמשים והמפתחים האחרים. אלו שיהיה להם ציודים מבוססים על מערכת ההפעלה החדשה וירכשו תוכנות דרך החנות של גוגל, סביר להניח שיזעקו מדוע התוכנה שלי לא עובדת או לא עובדת טוב. לי תהיה רק אפשרות להתנצל ולהבטיח להם שדרוג חינם. גוגל לא הודיעה לי כמפתח שהולכת לצאת גירסה חדשה של מערכת ההפעלה, היא לא נתנה לי גירסה מוקדמת כדי לבדוק שהמוצרים שלי בכלל רצים על המערכת החדשה או זמן להתכונן כדי לתקן/לשפר את המוצר שלי שלא רק ירוץ במערכת ההפעלה החדשה, אלא גם יתמוך בפונקציונאליות שמערכת ההפעלה החדשה נותנת.

גוגל צריכים להתעורר ולהתחיל להבין שהיחס שלהם למפתחים הוא גרוע. כמה גרוע? מאוד. אין תמיכה רשמית שאני יכול לשאול שאלות טכניות כמפתח ומישהו יהיה חייב לענות לי. יש קבוצות דיון שאם בא למפתחים לענות, אז יענו ואם לא.. אוכל לדפוק את הראש בקיר. באפל,במיקרוסופט, אדובי ואחרים – יש גם יש. במילים אחרות: זה שגוגל משחררת את הקוד באותו יום בו מוכרזת המערכת זה נחמד, אבל אני צריך את זה מס’ חודשים לפני כן, ואין לי בעיה לחתום על NDA בשביל לקבל את הקוד, כי כמו שאינני מעוניין שהמתחרים יראו את המוצר שלי לפני שאכריז עליו, גם גוגל לא יכולה לחשוף את המערכת לפני ההכרזה הרשמית ולשם כך קיים הסכם ה-NDA.

אפל מלקה את מפתחיה בשוטים (מתי המוצר שלך יופיע בחנות שלהם? שאלה מצויינת, תלוי בקריזה של הבודקים. האם האפליקציה שלך תאושר? שאלה מצויינת! תלוי אם אפל לא יתפסו קריזה על פיפס קטן באפליקציה שלך וישלחו לך Reject. הלקוח החליט שהוא רוצה החזר כספי? אתה מפסיד 100% מהמחיר למרות שקיבלת רק 70%… מתי שתקבל את כספך. אין זמן מוגדר שאפל מתחייבת לעמוד בו)  אבל גירסת OS 3 היתה זמינה למפתחים הרבה לפני שהיתה זמינה לציבור, וגוגל צריכה ללמוד מכך.

לסיכום: מערכת הפעלה יכולה לקום או ליפול על דבר אחד חשוב: מוצרים נלווים (תוכנה, חומרה, שרותים וכו’). כשאתה דופק את אלו שמפתחים את המוצרים הנלווים כמה וכמה פעמים, אל תתפלא בסוף אם המערכת שלך נופלת כי אחרים כבר לא מוכנים ליפול שוב לשטיקים שלך.

כדאי שגוגל ילמדו זאת מהר.

מחשוב בתי ספר: לעשות זאת בחוכמה

יצא לי לקרוא היום מאמר ב”כלכליסט” על כך ששר החינוך יציג בשבועות הקרובים תוכנית בשווי 4 מיליארד שקלים למחשוב בתי הספר. כמובן, שמשלב הצגת תוכנית ועד גיוס התקציב ורכישת מחשבים והטמעתם יעבור זמן רב, אבל בכל זאת, זה צעד נכון… רק בעייתי קצת.

לפני כשנתיים בערך ביקש ממני חבר טוב לבדוק עבורו מישהו שישמש כראש צוות פיתוח על מערכות לינוקס לחברה שלו. אותו מועמד אמור גם לכתוב מדי פעם קצת קוד וגם להבין יותר ברמה היותר גלובאלית לגבי לינוקס, PHP, PERL, אפאצ’י ועוד. מכיוון שאני מבין בלינוקס אבל לא הכי מבין בקוד כמו C ו-++C, החלטתי להעביר את הקוד שאותו מועמד נתן לי (הקוד הוא אותו קוד שהוא מדריך בבתי ספר בשיעורי מחשבים) לאנשים שמביני בזה. העברתי ל-5 אנשים, ו-5 אנשים החזירו לי אותה תשובה: “אלוהים ישמור”.

הנקודה הזו מנסה לתמצת מה שהולך כיום מבחינת לימודי מחשוב בבתי ספר, והכוונה ללימודים מטעם משרד החינוך: לומדים כלפי פיתוח ושפות של מיקרוסופט (שבמקרים רבים כלל אינם תואמים לסטנדרטים פתוחים אחרים), ומשתמשים בכלים של מיקרוסופט שכמובן עולים כספים למשלם המיסים הישראלי.

האמת היא שאפשר לעשות הרבה יותר בהרבה פחות ובכל זאת לקדם את התלמידים מבלי שצריך להשקיע כספים רבים, הנה כמה נקודות:

  • במקום להמשיך ולקנות מחשבים ומסכים ב-3000 ש”ח פר חתיכה, אפשר לחשוב לעבור ל-נטבוקים. במחיר של מחשב רגיל אחד, אפשר לרכוש 2 נטבוקים. כח המחשוב של נטבוק אינו חזק, אך מצד שני אין צורך שיהיה חזק הואיל והעבודה שתיעשה עליהם אינה מצריכה מעבד חזק.
  • אפשר לייעל את עניין תחזוקת המחשבים בכך שה-BOOT וכל האחסון יהיו חיצוניים על רשת פנימית בשימוש שרת כמו (Etherboot (gPXE ו-iSCSI (שניהם ניתנים להרצה על כל שרת לינוקס עם דיסקים קשיחים גדולים, לדוגמא 2 דיסקים 1 טרה-בייט במערך RAID 1) שיתנו שרות BOOT לכל המחשבים. זה אולי נשמע ארכאי ואיטי, אך כיום עם מתג טוב (במהירות 1 ג’יגה ביט) אפשר לקבל תוצאות טובות ובכך גם לחסוך עלויות החלפת דיסקים קשיחים פנימיים (מה שמתקלקל לא מעט.. בכל זאת, תלמידים הם לא דבר כל כך רחמן על המחשב) וגם מאפשר להפעיל מערכות הפעלה שונות.
  • הגיע הזמן ללמוד קצת לינוקס: משרד החינוך עד עצם היום די גורר את עצמו בעניין זה, אך הגיע הזמן להתמודד מול המציאות, כשהמציאות מראה שלינוקס הולך וכובש נתחים נוספים בשוק והוא לא הולך להיעלם. אפשר באמצעות ה-gPXE מהסעיף הקודם להפעיל תוך שניות מערכת לינוקס על כל המערכות מחשב בכיתה ללא צורך בהתקנות, דרייברים וכו’ (אפשר פשוט להשתמש בגירסת LIVE של הפצות שונות שמכירות אוטומטית בחומרה). עם לינוקס, לא חסרים שפות ואפליקציות ללמוד ולתת לתלמידים כלים להתמודד כיום עם אתגרים ופיתוח.
  • אפשרות נוספת שיכולה לעזור רבות היא שימוש בעזרת Disk On Key שבו תותקן מערכת ההפעלה ומקום לתרגילים לתלמידים, וכך התלמידים יכולים להפעיל את ה-Disk on Key גם בכיתה וגם בבית ללא צורך בהגדרות מיוחדות וכל החומר של התלמיד שמור ואפשר לתרגל את הדברים בכל מחשב בבית או בכיתה ע”י הכנסת ה-Disk on Key למחשב והפעלת Boot ממנו. דיסק און קי בגוגל 4 ג’גה עולה כיום לצרכן בסביבות 70 ש”ח ויש בו די והותר מקום למערכת הפעלה, כלים וכו’.
  • משהו שמשרד החינוך לא עושה כמעט בכלל: להיעזר בתעשיה המקומית. לא חסרות בארצנו חברות היי טק שישמחו להכיר לתלמידים טכנולוגיות חדשות, או לתת הרצאות וכו’. לא חסרים גם מתנדבים בקהילת הלינוקס שישמחו לסייע לתלמידים במסגרת כלשהי בהבנה, בהדרכה ובסיוע אחר שנחוץ.

אלו היו רק מספר קטן של נקודות שאפשר ליישם ולחסוך כספים מצד אחד, אך לקדם בצעדי ענק את לימודי המחשב בבתי הספר מצד שני. זה אפשרי ולדעתי האישית כדאי שמשרד החינוך יחשוב על צעדים אלו ואחרים על מנת להתקדם בלימודי מחשבים ולא להשאיר את חומר הלימודים העתיק שעדיין נמצא כיום.

מאגר ביומטרי: הנה סיפור מעניין

זה זמן אני מחפש עבודה (כן, איש סיסטם לינוקס, לא פרילאנסר, בעל הבית שלי אלרגי לשוטף + נצח זמן תשלום) והבוקר נמאס לי, אז החלטתי לשים פעמיי ללשכת התעסוקה (לא הייתי בעבר כי לא הייתי זכאי לתשלום אבטלה.. ככה זה שמי ששוכר אותך מחליט אחרי 3-4 חודשים ששכר אותך לקצץ את המשרה שלך … ושל עוד 50 אנשים כי “כנראה” הולכים לרכוש את החברה). אמרתי לעצמי: אולי, אולי בין עבודות הסידור ארגזים / שטיפת כלים / עוזר שף / מחסנאי, אולי נמצא איזה עבודה במחשבים.. אני טיפוס אופטימי נו… 🙂

חיפשתי ברשימות, ומצאתי עבודה אחת .. קלדנות. החלטתי “להמר” על זה ונראה מה יהיה. צריך קצב של הקלדה של יותר מ-60 מילים בדקה (בעברית אני במהירות של 3 ספרות לדקה) והעבודה היא ל-7 שעות יומיות + שעות נוספות. כמה משלמים? אה, שאלה טובה, לפקיד אין מושג ירוק.

לאחר שנתתי לו את מס’ המשרה, הגיע החלק המעניין: הבחור ניגש איתי לעמדה ממוחשבת שם המתין לנו מסך מגע ו.. סורק אצבע, וכך רבים לא יודעים אולי, אבל מדינת ישראל מוכנה לתת לך תעסוקה אך ורק אם האצבע שלך תיסרק באותו מעמד. סורקים אותך באיכות נמוכה, אח”כ באיכות גבוהה.

אינני יודע אם הסריקה הולכת למשרד הפנים. אני מהמר ש-כן. מכיוון שהפקיד שם קצת לחץ (בלחיצה כמו של פטיש!) על האצבע הנסרקת, החלטתי לבדוק משהו: ביקשתי ממנו שיסרוק מחדש (המצאתי תירוץ: יש לי לכלוך על האצבע, הנה אני מנקה) ומה רואות עיניי? שעל מנת לעדכן את סריקת האצבע שלי, הפקיד מקיש את אותו קוד שהקיש כדי להכניס את הסריקה הראשונה שלי! זה לא חור אבטחה, זה חור שאפשר להעביר דרכו צי משאיות!!

מה החור הזה בעצם אומר? שאם מחר איזה עבריין רוצה להפליל מישהו, כל מה שהם צריכים את הקוד (שלא ממש קשה לזכור אותו.. הוא 5 או 6 ספרות כמדומני, לא ניסיתי לזכור אותו) ואז אפשר להחליף את הסריקה של העבריין בסריקה של מישהו אחר. אם יש רפליקציה (או לחלופין מאגר מאוחד) של סריקות האצבע, אותו עבריין לא ייתפס כי במשטרה (שוב, אם המאגר שלה משוכפל או משותף עם משרד ממשלתי אחר) יש מידע שונה מהמידע האמיתי. כל עניין השינוי יקח בערך .. 30 שניות, והרי כולנו יודעים כמה “קשה” לשחד פקיד ממשלתי לתת את הקוד…

חברים יקרים, קוראים נכבדים.. זו לא אבטחת מידע. זו בדיחה! שוב, אין לי מושג אם המשטרה מקבלת מלשכת התעסוקה או ממשרדים אחרים את סריקות האצבע, אבל הקלות המבהילה בה ניתן לשנות סריקת אצבע צריכה היתה להדליק נורות אדומות בראש כל חברה שכתבה את התוכנה ובגוף שהכין את המפרט והשיטה לסרוק ו/או לשנות סריקת אצבע, ואם לא ישנו את השיטה בקרוב, לא יקח זמן רב עד שעבריינים יתפסו את הפואנטה והזיופים יתחילו.

עדכון: למי ששאל, בסוף לא לקחתי את העבודה. לא יודע, 2800 ש”ח לחודש (כן, ברוטו)..

מחשבות על כרום OS

אתמול כתבתי את הפוסט על כרום OS לאחר צפיה בבלוגים, הערות של אנשים טכניים, מדיה, וקצת מחשבה על כרום OS. “ישנתי” על החומר ובבוקר ניסיתי לחשוב על זה משהו אחד פשוט: מי צריך את זה?

אני מעוניין לתת תזכורת קטנה לקוראי הבלוג שאינם נמצאים בתחום עשרות שנים. קצת היסטוריה.

בשנות ה-70 (ואף לפני כן) וגם בשנות ה-80, היו מסופי מחשב (בנוסף למחשבים האישיים שהתחילו לצאת כמו אפל II, קומודור ויק 20, אטארי 400/800, ה-ZX ספקטרום ועוד) שהיו הדבר ה”שולט” בשוק הארגוני. אלו היו בעצם מעין מחשבים “טפשים” שלא היה להם כל אמצעי אחסון, והם היו מורכבים ממסך (שבתוכו היה צ’יפ עם “מערכת ההפעלה” ותוכנת הטרמינל) ומקלדת. המסוף היה מתחבר דרך חיבור רשת (עוד בזמן שהיה חיבור קואקסיאלי, במקרים אחרים זה היה חיבור מודם) ומה שהמסוף היה עושה זה להציג טקסט מ-שרת מרוחק ולשלוח בחזרה טקסט. לא היה אמצעי אחסון, לא היה צבע ולא היו אמצעי קלט/פלט אחרים.

מאוחר יותר הגיעו מסופים אחרים, יותר גרפיים, ואלו היו מסופי X Terminal שגם שם הטרמינל היה טיפש, היתה תצוגה גרפית כלשהי, היה עכבר ומקלדת והחיבור היה מתבצע דרך חיבור Ethernet עם או בלי שימוש בכרטיס חכם, ושוב, לטרמינל לא היה כל אמצעי אחסון והוא היה שולח את תנועות העכבר והתגובות אל השרת ומציג את התוצאה.

נעבור קדימה בזמן לשנות ה-90 וה-2000 שבהם כל המחשבים הם מחשבים “שמנים”, וגם כאן נמצא מסופים, רק שהפעם בנוסף למסופי ה-X Terminal (כמו Sun Ray 100) נמצא גם מסופי RDP שמתחברים לשרתי מיקרוסופט השונים (2000/2003/2008) והם היו מציגים לאנשים מסך Windows עם סביבה מוכרת כמו המחשב הרגיל רק ששוב: במסוף אין שום אמצעי אחסון. יש ניתוב יותר חכם של אביזרים מ/אל המסוף והשרת, אבל עדיין מדובר במסוף טיפש.

כרום OS והמחשבים שיהיו מבוססים עליו יהיו בעצם דור המשך. במחשבים הניידים האלו לא יהיה אחסון קבוע, רק שבמקום להציג X או RDP, יהיה דפדפן שיציג דפים. גרפיקה עשירה, אודיו, אבל עדיין.. מסוף טיפש. כמה טיפש? אהבל מוחלט כל מחשב נייח/נייד שתשים מולו עם כל מערכת הפעלה קונבנציונאלית: מאק, לינוקס, או כל גירסת Windows מהעשור האחרון.

מהנדסי גוגל דיברו אתמול על המפרט שהם הולכים להכתיב ליצרני החומרה שירצו לשים את כרום OS ולמכור אותו כך לציבור. נכון, לא יהיה דיסק קשיח, אבל המהנדסים רוצים מסך יותר גדול מ-10 או 12 אינטש, הם רוצים מקלדת מלאה וה-Touch Pad אמור להיות יותר גדול, וכל זה מוסיף למחיר ה-BOM (ר”ת: Bill of Materials), מה שאומר שנטבוקים כאלו יגיעו למחירים של 300 דולר ומעלה לצרכן. אם נוסיף עוד 100 דולר, נוכל לקנות מחשב נייד רגיל בסיסי עם כל היכולות של הנטבוק, עם דיסק קשיח, ועם הרבה הרבה יותר יכולות, אז מדוע בעצם שצרכנים ירצו בכלל לרכוש מוצר נכה כזה? תירוץ הניהול הוא תירוץ קלוש. אנחנו כבר 20 שנה עם מחשבים שמנים ולא חסרים פתרונות ניהול ותחזוקה למשתמשים הביתיים והפעולה הכי בסיסית (גיבוי) יכולה לפתור את רוב הבעיות שהמשתמשים נתקלים בהם.

אז למי הנטבוקים מבוססי כרום OS מתאימים? ל-2 קבוצות עיקריות: ספקי תקשורת רט”ן (כדוגמת פלאפון/סלקום/אורנג’/מירס) וחברות ענקיות. ברשותכם, אסביר מדוע:

  • ספקי תקשורת רט”ן, מבחינתם נטבוק כזה הוא פשוט מתנה משמיים! חתום על חבילת Data מורחבת (או “בלתי מוגבלת”, תלוי בספק) וקבל במחיר מינימלי (או אפילו בחינם) נטבוק של יצרן חומרה ידוע. ספקים כאלו רוכשים מחשבים כאלו במאות או אלפים (תלוי בספק/קמפיין וכו’ וכו’) ויכולים לקבל נטבוקים כאלו במחיר זול בעשרות אחוזים מהמחיר לצרכן, כך שהם יכולים לקבל את הנטבוק במחיר של 200 דולר או פחות מכך. מבחינת הספק, הוא יכול להרים מעין “פורטל” שכתובתו תיצרב לנטבוק, ושהלקוח יגלוש לאן שהוא רוצה. הלקוח משלם מחיר עבור חבילת ה-Data כל חודש ואם הוא חורג מהחבילה, הוא ישלם מחירים (מופקעים) על החריגה, והלקוח מחוייב בתשלום חודשי ל-18 חודשים. אין צורך בטיפול בבעיות בנטבוק אצל לקוח קצה. תכבה, תדליק, כנס עם שם המשתמש והסיסמא, נגמרה הבעיה. ספק הרט”ן מרוויח תזרים מזומנים שוטף רווחי. מה רע? יש כמובן צורך בהתאמות לפורטל אם הלקוח רוצה לראות סרטים או לשמוע מוסיקה בתשלום (לתשומת לב אורנג’ ופלאפון שהימרו על פלטפורמת Streaming של מיקרוסופט: אין תמיכה לנטבוקים בפרוטוקולים אלו. תעברו ל-Flash).
  • חברות ענק עם אלפי מחשבים שעברו או עוברים לאפליקציות מבוססות Web יכולים להתחיל לחשוב על נטבוקים מעין אלו: המשתמש מקבל מחשב נייד שלתוכו נצרבת כתובת הפורטל הארגוני (גם אם יגנב נטבוק כזה, לגנב אין מה לעשות עם הנטבוק) ואת כל עבודתו הוא עושה שם. מדובר כמובן במחלקות מסויימות (תמיכה, מכירות, קבלת קהל). העובד צריך אופיס? אחלה, מיקרוסופט מוציאה בקרוב את אופיס 2010 שמאפשר עבודה על מסמכים גם מתוך הדפדפן (אפשר לקרוא על כך כאן), ושוב, עלות התחזוקה היא אפסית כי אין מה לתחזק בתחנות הקצה.

כמובן, אין צורך להמתין לכרום OS. מי שמעוניין בהטמעה של מסופים טפשים או מחשבים ללא דיסקים קשיחים יכול לעשות זאת כבר היום. אם יש לך Storage שתומך ב-iSCSI יכול בעזרת תוכנה כמו gPXE (נקראת גם Etherboot) ושרת DHCP להרים מערכת שתתן את מה שכרום OS תתן עוד שנה (אוקיי, למעט העניין של Boot ב-7 שניות, אבל מצד שני, אפשר להתממשק מול Active Directory או כל LDAP אחר ומשם לעשות מיפויים שונים ולתת שרותים שונים פר משתמש/קבוצה).

לסיכום: כרום OS הוא דבר נחמד, אבל לצערי הוא לא מפיק לקחים מדורות קודמים של מסופים ומחשבים טפשים וחבל. עדיין יש צורך באפליקציות מקומיות כמו נגן מדיה, וחבל שגוגל לא לקחו זאת בחשבון.

כמה מילים על כרום OS

לפני מס’ שעות ישבתי לי בביתי ועקבתי במקביל אחרי מס’ אתרי חדשות שנתנו Live Blogging מאירוע ההכרזה של גוגל על כרום OS (שזה קצת מצחיק, בהתחשב בכך שלגוגל יש את יו-טיוב. יו-טיוב יודעים לשדר הופעה של U2 בשידור חי, אבל לא יכולים לשדר את אירוע ההכרזה בשידור חי? מה נסגר? אגב, השבוע זה שבוע PDC של מיקרוסופט, וכרגיל גוגל מעוניינים לגנוב את ההצגה מהחברים ברדמונד). ככל שקראתי יותר את הדיווחים, כך הגבה (הימנית) שלי הורמה עוד ועוד. בסוף הדיווחים, אם הייתי יכול לצעוק, הייתי צועק: לארי אליסון, צדקת! The Network is the computer!.

לפני כל האירוע, חשבתי לתומי שכרום OS הולך להיות מה ש-Splashtop הוא כיום: מערכת לינוקס מינימלית עם דפדפן כרום ועוד כמה דברים קטנים פה ושם, מוסיפים ל-BIOS עדכון כדי שיראה למשתמש את Splashtop בהפעלת המחשב והוא בוחר האם להפעיל את המערכת הקטנה הזו או את מערכת ההפעלה המלאה.

טעיתי. לחלוטין טעיתי.

גוגל החליטו לקחת את המודל של Web APP עד הסוף. מה שאומר שהם שינו את כל רעיון מערכת ההפעלה מהקצה לקצה. אין יותר BIOS, אין יותר קרנל, ערימת שרותים, Xorg ודפדפן, אלא משהו שונה לחלוטין: Firmware קטנטן (אני יכול לנחש שמדובר במימוש EFI) שמטעין ליבה שכוללת דברים מינימליים כולל X (או Tiny X) ותוך 7 שניות מקבלים בקשת שם משתמש וסיסמא, שזה לא רע (הלינוקס של אינטל, Moblin, עשו את זה ב-5 שניות). גוגל טוענים שאצלם אין שרותים (Services) שרצים, ואני מאמין שמישהו כנראה פיספס קלות, אבל בהחלט יש שרותים: אם אתה רוצה תמיכה במצלמה או דיסק און קי, או קורא כרטיסים, אתה צריך משהו כמו HAL Daemon שירוץ כ-שרות ויטען את המודולים הנכונים (אפשר לקמפל את המודולים לתוך הקרנל אבל עדיין צריך שרותים שיאפסו את הציוד, יטעינו דברים נוספים, יעשו mount אם צריך וכו’), ועוד לא דיברתי על עניינים כמו Wifi, בלוטות’, חיוג ועוד שבוודאי הם משתמשים שם עם NetworkManager או נגזרת שלו, כך שבכל מקרה יש צורך באי אלו שרותים.

אחד הדברים הכי מפתיעים הוא אי התמיכה בדיסקים קשיחים. יש תמיכה אם אתה מחבר דיסק חיצוני נייד, אבל למחשבים שהם מייעדים את כרום OS לא יהיה דיסק קשיח בתוך המחשב ובמילים יותר טכניות לקהל הטכני שקורא את הפוסט הזה: ברוך הבא לעולם ה-Stateless, שבו יש צ’יפ (או צ’יפים) עם גודל קבוע וקטן של אחסון ו..זהו. אין מקום לאפליקציות, אין מקום להרחבות, כונן SSD וכו’ כי אין אפשרות מבחינת מערכת ההפעלה להתקין אפליקציות. גוגל מתנגדים לאפליקציות בינאריות לינוקסאיות, כך שלא תוכל לדחוף איזה REPO ולעשות apt-get update/install בדיוק כמו שאינך יכול לעשות זאת בטרמינלים ישנים או כל Appliance.

מבחינת גוגל הכל בכרום OS זה אפליקציות ווב. אין נגן מדיה בינארי, אין לך שום אפליקציות חוץ מהדפדפן. כל מה שתעשה, הכל בדפדפן וזהו. למי שיש זכרון טוב, זוכר כי כשאפל שחררו את האייפון הראשון, גם אפל התעקשו שהאפליקציות יהיו ווביות בלבד, אבל אחרי צעקות של מפתחים שאי אפשר לפתח הכל, אפל הסכימו לשחרר SDK שמאפשר לכתוב (על מק בלבד) אפליקציות Native לאייפון. גוגל בקטע הזה הכינו את עצמם מראש: כרום הוא הדפדפן הכי מהיר, אבל פה הם לא עצרו אלא הוסיפו עוד דברים, כמו תמיכה בשימוש ב-GPU שלך עם O3D. צריך להריץ קוד ברמה של Native? אין בעיה! בשביל זה יש את NaCL (ר”ת: Google’s Native Client), ואפילו הכינו שפה נוספת שנקראת GO שרצה במהירות של שד, כלומר אתה יכול לכתוב את האפליקציה שלך, אבל כל מה שקשור לתצוגה צריך להיות מוצג בתוך הדפדפן עם כמה שפחות תלות באחסון המקומי. גוגל מאפשרים רמה מסויימת של Offline (ברמה ש-HTML 5 נותן) אבל גם זה עף החוצה ברגע שהמשתמש מכבה או מפעיל מחדש את המחשב.

מבחינת אבטחה, פה גוגל נוקטים בצעדים דרסטיים: כל דף רץ בתוך “ארגז חול” נפרד, ואין קשר בין דף אחד למשנהו. מעבר לכך ה-ROOT הוא בגישה של קריאה בלבד, יש מפתחות ב-Firmware שבודקות לגבי כל חלק עם Hash אם החתימה תואמת ואם לא, המחשב עושה Reboot (וידאו על הנושא, בסוף הפוסט). אין אפשרות להתקין אפליקציות כי ברגע שהמחשב עושה Reboot, הלכה האפליקציה.

מבחינה כללית, כרום OS לא מחפש לרדוף אחרי מיקרוסופט, כי גוגל בפירוש מציינים שהם לא הולכים להפיץ אותו להורדה. הקוד פתוח וכל אחד יכול להוריד/לשנות/לקמפל וכו’, אבל גוגל  מייעדים את כרום OS בראש ובראשונה לייצרני חומרה שימכרו נטבוקים עם כרום OS ומערכת אחסון קטנה, מעבד גרפי בינוני ומעבד ראשי אינטל או כל מעבד מבוסס ARM. זה לא הולך להתחרות במיקרוסופט וגוגל עצמם מייעדים את כרום OS להיות מערכת ההפעלה היחידה למחשב נטבוק שיהווה מחשב משני. כאן בעצם נוצרת הזדמנות ראויה למפתחי תוכנות להתחיל לפתח אפליקציות ווביות מהירות לנטבוקים כאלו וגם למשתמשים רגילים שמתמשים בכרום או כל דפדפן שיתן שרותים דומים, ושרותים כאלו צריך בדחיפות.

כמה בדחיפות? ליד המקלדת שלי נמצא כרטיס SD עם הסרט Terminator Salvation שאני מעוניין לראות. אני יכול לראות אותו על הנטבוק שלי עם Xine או VLC או Mplayer, אבל אני לא אוכל לראות אותו עם נטבוק שיהיה עם כרום OS, כי אין לי לא את המפענחים (Codecs) הנחוצים ולא אפליקציה לניגון. שרות וובי/אפליקציה וובית שתדע להתחבר ל-Offline Storage שלי ותנגן לי את הסרט תוך שימוש ב-O3D וב-NaCL תאפשר לי לנגן את הסרט. כלים אחרים גם חסרים כמובן (עורך קוד לדוגמא) וגם לכך יהיה ביקוש וכאן גם קיימת הזדמנות להרוויח איזה שנקל או שניים, כלומר יש כאן פוטנציאל לא רע בכלל להרוויח מאפליקציות ווביות מהירות שעד היום לא היה צורך כל כך בהם במחשבים “שמנים”. פה גם אין צורך ב-DRM הואיל ואם האפליקציה היא אפליקציה וובית, אז המשתמש יצטרך לשלם מנוי כלשהו ואם הוא לא משלם, נועלים אותו בחוץ. אין לו מה לפרוץ כדי להרוויח את התוכנה בחינם.

לסיכום, כרום OS הוא נסיון בהחלט מעניין מצד גוגל לעבור לענן אבל בצורה טוטאלית! יש לכך יתרונות (נעלם/נגנב/הלך הנטבוק? קנה אחר, כנס עם שם המשתמש והסיסמא שלך והכל חוזר), ויש חסרונות (אין לך אפשרות להתחבר לאינטרנט.. הנטבוק יכול לשמש כמשקולת קצת יקרה). כרום OS גם פותח שוק אפליקציות חדש שיקבל בעיטה רצינית מבחינת חידושים ושירותים.

המחשבים עם כרום OS והגירסה הסופית יצאו לקראת החגים הנוצריים ב-2010. כיום אפשר להוריד את הקוד של כרום OS (זה נקרא כרומיום OS) ולנסות אותו, אם כי ההמלצה המרכזית של גוגל למפתחים שאם הם רוצים לפתח ברצינות, שיקנו חומרה יעודית לשם כך.

וכמובן, איך אפשר בלי כמה קליפים? אז הנה קליפ ראשון שמסביר למשתמש הפשוט מהו כרום OS:

וזה הקליפ שמסביר לגבי אבטחה וכרום OS:

לנובו מפתיעים: נטבוק חדש בקרוב ב-500 דולר

הכותרת טיפה מטעה: אפשר להשיג מלנובו נטבוקים בפחות מ-500 דולר, אבל מישהו בלנובו התחיל להתעורר משנת החורף שלו והחליט להיזכר קצת יותר בלקוחות המקוריים של ה-Thinkpad ומדוע אנשים נשארו נאמנים להם, אבל נתחיל את הסיפור לגבי הנטבוק החדש של לנובו מההתחלה.

עד היום ל-AMD לא היתה ממש תשובה ל-ATOM של אינטל ו-AMD נאלצה לצפות בעיניים כלות כיצד אינטל “דופקת קופות” בכל הנוגע למכירת מחשבי נטבוק. אם פעם “זול” היה אומר שמעבד AMD היה בפנים, היום “זול” אומרת שיש ATOM כלשהו בפנים. AMD יכולה להאשים רק את עצמה שלא רק שהם ראו את התהליך קורה בשוק וזלזלו בו, הם גם לא הכינו לו פתרון הולם, משהו שאפילו VIA עשו.

בסופו של דבר AMD “התעוררו” והתחילו לייצר תשובה. לתשובה קורים AMD Neo ולנובו היא בין הראשונות שהחליטו להוציא נטבוק עם הצ’יפ הזה. תכירו את הדגם: X100e (עדיין לא יצא לשוק עדיין). בניגוד לאינטל, ה-Neo גם תומך ב-64 ביט, כלומר אפשר להתקין עליו מערכות הפעלה 64 ביט.

אז מה יהיה ב-X100e? מס’ דברים מעניינים: קודם כל ה-Trackpad חוזר! ה-Touchpad עבר רענון ותומך ב-Multi-touch. המסך הוא בגודל 11.6 אינטש, עם דיסק קשיח בגודל עד 320 ג’יגה, 3 חיבורי USB, סוללה שמחזיקה 5 שעות לערך, סוף סוף קצת יותר צבעים (קצת! שחור, אדום, לבן), קישוריות WIFI ותמיכה בכל הפורמטים (a,b,g,n), בלוטות’, קורא כרטיסים מובנה, ועוד כמה פרטים טכניים שתוכלו לקרוא עליהם במפרט למטה.

לנובו מציבה את X100e בשלב אחרי ה-10e. כלומר דרגה מתחת למחשב הנייד הקטן והמאוד יקר שלהם, ה-X200 שכולל את כל הטכנולוגיות האחרונות במארז סופר קומפקטי, כך שגם אלו שאין להם ויזה פלטינום יכולים לרכוש לעצמם מחשב קליל יחסית שנותנת תמורה טובה לכסף.

להלן המפרטים כפי שהוצגו באתר הגרמני netbooknews.de:

כמה מילים על יוטיוב ועל איכות הוידאו החדשה

זה לא סוד שאצלנו בארץ, איכות הוידאו המשודרת היא די מחפירה. רוב מוחלט של האתרים בארץ נותנים וידאו באיכות קצת יותר גבוהה מ-PAL (או PAL עם Scaling יותר גדול למלא חלון) ואפשר לראות את זה בבירור באתרים כמו של “רשת”, YNET, וואלה, תפוז, נענע ואחרים. שידור וידאו איכותי יותר אינו מצריך השקעות מאסיביות, בניגוד לדעות שנשמעות פה ושם, כי בסופו של דבר השידור עובר דרך תשתית די “מקומית” שגם כך מספיק רחבה להעביר גם שידורי HD בלי שספק האינטרנט יצטרך לפשוט רגל על הוספת סיבים או הגדלת רוחב הפס שלו. יש גם מספיק כלים חופשיים (או כלים בתשלום די זעום, יחסית) להמיר לוידאו יותר איכותי בקידוד H.264 אבל שוב.. בארץ נותנים לך PAL ותגיד טובה שבכלל נותנים לך..

בחו”ל לעומת זאת, יו-טיוב שולט ללא עוררין בתחום הוידאו, והחבר’ה שם מתקדמים כל הזמן..

לאחרונה החלה יו-טיוב לאפשר לגולשים להעלות וידאו ברזולוציות HD שעד לאחרונה שודרה בפורמט 720P אך לפני מס’ ימים ביו-טיוב קיבלו החלטה המאפשרת מעתה שידור וידאו HD ברזולוציה מלאה של HD בפורמט 1080P.

למי שמעוניין (ואינו קורא את הפוסט הזה מנט-בוק), הנה וידאו לדוגמא מבית סוני שמדגים וידאו מעולה ב-1080P (כדאי ללחוץ על הכפתור למסך מלא ובכפתור ה-HD לבחור 1080. אם לא רואים את הכפתורים האלו, אפשר ללחוץ על חלון הוידאו ואז יפתח חלון אחר ושם ניתן לבחור את האפשרויות הנ”ל). שימו לב, יתכן והוידאו “יחנוק” את המעבד שלכם ולכן מומלץ (למי שמעוניין) להתקין גירסת בטא של פלאש 10.1 מכאן, גירסה זו יותר משתמשת ב-GPU במחשב שלכם על מנת להוריד את העומס מהמעבד):

כפי שניתן לראות, הוידאו הרבה יותר חד, כך לדוגמא ניתן לקרוא את המילים על מסלול האוטובוסים בחלק הראשון של הוידאו, ניתן לראות את עומק וחדות הצבעים של הפרחים, מוצרי הקוסמטיקה, הירקות והפירות, השקיעה וכו’, ובהחלט ניתן לאמר כי הרזולוציה והוידאו מדגימים שניתן בהחלט להעביר שידורי HD באיכות מעולה דרך האינטרנט כבר כיום.

יחד עם זאת, ליו-טיוב עדיין יש כמה בעיות שחדי עין ישימו אליהן לב, האחרים לא תמיד:

  • בחלק ממעברי הסצינות ניתן לראות כי חסרים Key Frames, מה שאומר שלמספר שניות ישנה תמונה גרועה.
  • הקפאת התמונה בפלפלים או העגבניות בוידאו מראה בבירור שביו-טיוב הולכים על דחיסה אגרסיבית משהו, ניתן לראות בבירור דחיסה יותר מדי גבוהה, מה שנותן לחלק מהפירות צבע מעט מוזר או “פיקסליזציה” של צבעים (שימו לב במיוחד לצבעים האדומים).
  • בקליפים אחרים (כמו זה) הוידאו פשוט נחנק באמצע למרות שהמעבד לא מנוצל במלואו.

נראה שהחבר’ה ביו-טיוב בהחלט עשו עבודה ועבודה מעולה, אך עדיין יש עוד קצת עבודה לעשות בשביל לתת איכות יותר משביעת רצון עם ניגון רציף של הקליפים. אני מאמין שהמתחרים בקרוב גם יתנו אפשרות כזו וסוף סוף נוכל לקבל באמת איכות HD אמיתית באינטרנט.

דעה: אות הוקרה לטדי שגיא? על מה?

הבוקר יצא לי לראות את הכתבה הזו בכלכליסט: אגודת ידידי אוניברסיטת חיפה תתן אות הוקרה לטדי שגיא.

לפני שאתחיל פה לשפוך את דעתי, אני אפתח בגילוי נאות: עבדתי בחברת “אחות” של פלייטק, חברת Ad-Gency. פלייטק מפתחים פלטפורמות למשחקי מזל והימורים ואד-ג’נסי פלטפורמת פרסומות. בכל הנוגע לעבודה שם, אין לי אפילו מילה רעה אחת לאמר על המקום אלא רק שבחים: גם מבחינת הצוותים שעימם עבדתי, גם מבחינת השקעה בציוד שהחברה השקיעה, זו בין החברות היחידות שהכרתי שכשהיה צריך ברזלים, אחסון ולקחת את ההוסטינג הכי טוב, הם לקחו ותמיד היו מקצועיים בהחלטתם, כך שאין לי שום דבר רע לאמר על טדי שגיא או מישהו משם.

על מי שאני תמה למען האמת היא על אותה אגודה. קראתי את המאמר, ניסיתי להיזכר על מה בדיוק נותנים לטדי שגיא את אות ההוקרה ולא הצלחתי להבין. האגודה טוענת כי “האות מוענק להם על היותם חלוצים בתחום פיתוח מיזמי אינטרנט, נדל"ן ותיירות, ועל תרומתם לחיזוק תדמיתה ויוקרתה של מדינת ישראל".

ועל כך אני אומר: בחיאת רבאק!

חלוצים בפיתוח מיזמי אינטרנט? הימורים און-ליין בפלטפורמות כאלו ואחרות היו עוד ב-95! פיתוח מיזמני נדל”ן ותיירות? הבנאדם רוב הזמן בכלל לא כאן, וכל התעשיה הזו כמעט לא מכניסה אפילו שקל למדינה, כי כל התעשיה משתמשת במקלטי מס (גיברלטר וכו’) כדי להתחמק מתשלום למדינה. אם הוא הרים מיזמי נדל”ן, אז הוא הרים אותם לעשירי ישראל, לא משהו שישראלים שנמצאים בסקטור האמצע יכולים אפילו לחלום על לרכוש משהו מזה.

image כשמסתכלים על הכתבה הזו, מוצאים את הכתבה הזו שאז התמונה מתחילה להתבהר קצת יותר: טדי עשה את המיליארדים ועכשיו הוא מחפש את הכבוד, היוקרה, הכרה וכו’, אז הנה תמונה עם בר רפאלי (הם ידידים לטענת מקורבי רפאלי) ועכשיו .. אות כבוד. שמים חליפה, כמה חיוכים, לחיצות ידיים, מקבלים איזה דף יוקרתי מעוטר וממוסגר, כמה חיוכים למצלמות והופס.. טקס אות כבוד (ושוב, אין לי שום דבר אישי נגד טדי שגיא).

אני מנסה להבין מהם בעצם הקריטריונים של אותה אגודה? (יש לי תחושה שאגודת ידידי הטכניון נשפכים מצחוק). בגלל שהוא הרים חברה ופלטפורמת הימורים? אחלה. אני ירים כמה שרתי CMS, עוד כמה שרתי פלאש, מערכת CDN, בילינג, נשכור כמה גרפיקאים ומתכנתים ונרים פלטפורמת פורנו כחול לבן לתפארת (שכמובן תהיה בחו”ל עם עובדים בארץ. תודה לאל יש VPN ויש SSH). אני אקבל גם איזה אות הוקרה לחלוציות בתחום פיתוח מיזמי אינטרנט? נא בעין! אולי אם היו לי כמה מיליארדים בבנק, אז כן.

אם אותה אגודה מחפשת לתת אותות הוקרה, לא חסרים פה חברות היי-טק שלא רצות למקלטי מס, שמשקיעות ותורמות פה בארץ, שלא מפטרות עובדים כל פעם שיש עננת רבע משבר כלכלי שחולפת מעל ארצנו, שמוכנות להשקיע בסטודנטים ועוד ועוד. חברות שמדגישות את ההיי-טק הישראלי ולהן מגיע אות הוקרה.

חבל שאת אלו אגודת הידידים של אוניברסיטת חיפה שוכחת.

דעה: חוק שלוש הפסילות ומדוע זה לא יעבוד

מי שלא חי תחת סלע או משהו כזה ועוקב פה ושם אחרי חדשות בנושאי האינטרנט, בוודאי שמע על חוק “שלוש המכות” הצרפתי. העניין הופיע זמן רב בחדשות וכעת העניין מגיע לאיחוד האירופאי, שם גם חושבים להעביר חוק כזה, אם כי במתכונת מעט שונה: הסמכות הקובעת שאדם עבר עבירה תהיה סמכות משפטית (כלומר בראשות שופט) ולא איזה נציג עוכר דין של תעשיית ההקלטות או הקולנוע. כמובן שהעניין יגיע לשימוע בפני מוסד משפטי ו/או שופט רק אם הצרכן עבר 3 עבירות וקיבל 3 אזהרות.

ואיך נדע אם ראובן, הצרכן התמים באמת עבר 3 עבירות? התשובה פשוטה: אם כתובת ה-IP שספק האינטרנט שראובן מחובר אליה וניתנה לראובן השתמשו בה 3 פעמים להוריד קובץ לא חוקי, אז ראובן יחטוף. ראובן יוכל לטעון כי הוא לא ביצע את הדברים ואז לשופט תהיה אפשרות להוציא צו המבקש מראובן להעביר את המחשב לגוף בלתי תלוי שיבדוק את ההארד דיסק שלו לראות אם ישנו קובץ כזה (שכידוע, גם אם מוחקים קובץ, זה לא אומר שהוא לא קיים).

אבל הדבר הכי הזוי בכל העניין גם בגירסה האירופאית של ה-3 מכות ובוודאי בגירסה הצרפתית, שמאוד קל להפליל את ראובן על לא עוול בכפו, ואדגים זאת:

נניח שאני באחת ממדינות אירופה ואני סורק עם כרטיס ה-WIFI את אזור מגוריי. לשם הדוגמא נאמר שאני מוצא לפחות 10 רשתות, כאשר 6 מתוכן ללא שום הצפנה. כל מה שאני אמור לעשות על מנת להוריד, הוא פשוט למצוא לי קורבן פראייר עם WIFI פתוח, להתחבר ולהוריד ממנו. מהרגע שיגיע כל נציג משפטי או נציג של תעשיית המוסיקה/סרטים/אולפנים אל הפראייר שהתחברתי אליו, הם לא יוכלו לעשות מאומה. הראוטרים שנמצאים בבתים אינם מספיק מתוחכמים לשמור טבלאות ניתוב או תרגום (NAT), כך שסיכויים של נציגי החוק או נציגי הגופים ה”נפגעים” להגיע אליי הוא קלוש וכמעט אפסי: אם אינני חבר של ראובן והוא לא מכיר אותי ויודע שאני מתחבר אליו, הסיכוי למצוא שאני הורדתי ממנו את הקובץ שואף לאפס.

מי פה יספוג את עוגמת הנפש: אותו ראובן עם WIFI פתוח, אותו ראובן שלא מבין מאומה במחשבים או שגם אם נעל את ה-WIFI שלו, הוא נעל בצורה כזו שיהיה קל מאוד לפרוץ אליו (עם סיסמא כמו : 12345678 או qwerty או כל סיסמא אחרת קלה שבסך הכל היא נקבעה כקלה כדי שדיירי הבית עם המחשבים הניידים שלהם או של חברים של הילדים עם המחשבים ניידים יוכלו להתחבר זמנית בזמן שהם מתארחים בבית), והוא הוא שיצטרך שוב ושוב לתרץ שאיש מדיירי ביתו לא הוריד שום קובץ ושהם אינם משתמשים בתוכנות כמו uTorrent, אימיול וחבריו כאשר הוא יחטוף את האזהרות ובאזהרה השלישית הוא יצטרך לעמוד בפני שופט ולתרץ את עצמו, עניין לא נעים כלל וכלל.

מה איתי? אני אהנה מהפראייר ואם אותו ינתקו, אני אעבור לפראייר הבא, כי אני לא מוכן שחס ושלום ינתקו אותי מהרשת. במציאות, לי אין את האומץ לדפוק מישהו אחר בגלל הורדה של אלבום מוסיקה או סרט, אך אני מאמין שישנם מספיק אנשים אחרים שאין להם בעיה שאחרים ידפקו במקומם, בין אם הדבר קורה באחת מהמדינות החברות באיחוד האירופאי ובין אם זה בצרפת. תמיד יהיו מניאקים.

ומה בארצנו המצב? אם ינהיגו דבר כזה, אז ראשית לא יקבלו אפילו טיפה עזרה מספקיות האינטרנט (שהם מרוויחים מהחבילות האלו הכי הרבה), וגם אם היה סיוע מספקיות האינטרנט, היו צריכים לגייס גדוד שופטים שיאשר ערימות של צווים, כי מה לעשות, במדינתנו לא רק שכמעט כולם מורידים, אפילו ספקיות התשתיות מסייעות להגדיר פורטים לאימיול! לא מאמינים? הנה לכם ההגדרות ל-EMULE שמגיעות מ.. בזק, הנה הלינק (קובץ PDF):

bezeq-emule

לסיכום: במלחמה הזו ליצרני התוכן אין הרבה סיכוי. אפשר להעביר חוקים, אבל הטכנולוגיה מתקדמת הרבה יותר מהר. יצרני התוכן רוצים להאזין ולראות מה כתובות ה-IP של אלו שמורידים תוכן לא חוקי? אין בעיה! מי שמשתמש ב-uTorrent ושאר אפליקציות ביטורנט יכול להשתמש בהצפנה שכבר מובנית (ההגדרות כאן), כך שאפשר להוריד ממשתפים שגם הם מצפינים בלבד ואז נראה מי חכם לגלות איזה IP משתתף ומה שיותר גרוע לספק האינטרנט: תעבורה מוצפנת קשה מאוד לניטור והנחתת מהירות (אלא אם זו הנחתה גורפת). לו היו יצרני התוכן מעט יותר משקיעים בפתרונות (כמו ברעיון של לפתוח את עניין ה-Streaming מעבר לגבולות ארה”ב, ובהתחשב בכך שתחנות שידור/מוסיקה חותמות הסכמים אחת לשנה שנתיים, אפשר לסכם חוזה המאפשר Streaming באותה מדינה תמורת דברים כאלו ואחרים), הבעיה היתה יורדת מהשולחן באופן מהותי כבר ממזמן, אולם כנראה בחברות המוסיקה, הסרטים והאולפנים מעדיפים לרדוף אחרי המשתמשים במקום לתת להם פתרונות.

גוגל מציגים: שפה חדשה ושמה Go

בגוגל החליטו כנראה ששפות התכנות של היום ישנות ושלא ממש משתמשות בחומרה הנוכחית שיש כיום (ריבוי ליבות וכו’), והם החליטו לפתח שפה שתתן את היתרון בקימפול קבצים סטטיים, יחד עם פורמט כתיבה שמזכיר קצת פייטון (אוקיי, קצת הרבה) וקצת C. מה יצא מזה? שפה חדשה שנקראת Go.

בהדגמות שגוגל מציגים, הקומפיילר שלהם (יש להם כמה קומפיילרים: ל-64 ביט, 32 ביט, וגם איזה יצור עם חיבור ל-GCC שנקרא Gccgo) רץ כמו שד וההדגמות המתמטיות שלהם מראות תוצאות מעולה וזה עוד על מחשב מק נייד, לא משהו מרובע ליבות.

נציג מצוות הפיתוח של Go נתן הרצאה על השפה חדשה והסביר באריכות איך השפה שלהם הרבה יותר נוחה, וכן, יש אוסף זבל, הגדרות ערכים וכו’ יותר פשוטים (“זה רק מספרים”) ולמי שיש שעה זמן מוזמן להעיף מבט בלינק הזה ימצא הסברים רבים על השפה. התמונה מימין, אגב, הוא ה”קמיע” של השפה Go the Gopher. הקוד של השפה משוחרר כקוד פתוח, וסביר להניח שנמצא אותו בהפצות לינוקס בשנה הקרובה.

האם השפה החדשה תתפוס? שאלה טובה. השפה עדיין נסיונית, ואני בטוח שחובבי שפות אחרות יקטלו כל מיני נקודות בשפה, אבל לפחות לפי ההדגמות, הביצועים נראים בהחלט מרשימים ויש תמיכה בשפה לכתוב דברים גם ברמה של שרותי Web כ-Front End וגם לבנות שרותי סיסטם (Back end).

ולבסוף, כמובן, וידאו קצר להדגמה. תהנו.

ולאחר שראיתם, אתם מוזמנים להיכנס לאתר החדש של השפה וללמוד אותה (טוב נו, אם בא לכם).