כמה דברים לשר מרידור בקשר למשאל עם

image

השר מרידור הצליח בימים האחרונים לעצבן אנשים רבים בכך שהגיש ערר (שתוכנו פורסם היום ב-YNET). מרידור טוען שאין צורך במשאל עם והכנסת מסוגלת עם הכלים שיש בידה כיום להחליט על סיפוח או מסירת שטחים, בדיוק כמו שהכנסת מחליטה על דברים אחרים, בהתאם למשטר החוקתי שיש כיום.

נחמד. לא מדויק.

כבר היו ממשלות ימין וממשלות שמאל שהחליטו מה שהחליטו והוציאו חוקים שכשהגיעו לבג”צ, בג”צ בעט בחוק בעיטת טיל הישר לפרצופה של הממשלה, מי שחייב את הממשלה או לרדת מהעץ או לשנות את החוק, משמע מה שהממשלה מחליטה היום אינו משהו סופי ולעיתים מספיק שגוף מסוים יערער על ההחלטה כדי שבג”צ יורה לממשלה לשנות או להתחיל לתת תשובות.

בניגוד לשיטות ממשל כמו הממשל האמריקאי, אצלנו יודעים בזמן הבחירות לפזר הבטחות מעורפלות יותר מטפסי הגשת פטנטים (דבר שמעורפל לא פחות), ולאחר סיום מערכת הבחירות והקמת הממשלה החדשה, דברים מתחילים לזוז אחרת ממה שהובטח לקהל הבוחרים. בארה”ב הנשיא בקושי שם את ישבנו על הכסא וכבר בימים הראשונים חתם על שורה של צווים נשיאותיים המבטלים את החלטות קודמו בתפקיד בהתאם למצע המפלגה. אלצנו לא קיימת חיה כזו.

לצערנו, אם יש לנו ללמוד משהו מהבחירות אצלנו, זה שמהרגע שהופיעו תוצאות הבחירות, הממשלה עושה “התנתקות” מהעם בכל מיני מישורים ומה שהובטח בעבר, נעלם בהווה, ובגלל זה צריך כאן בישראל משאל עם כשזה מגיע לעניינים מאוד חשובים כמו שטחים. אין לנו צורך לנסות לדמיין סיטואציה שבה הממשלה מתנתקת מהעם ומחליטה על עצמה לפנות שטחים, היה לנו מקרה כזה רק לפני מספר שנים. מי זוכר את ההתנתקות?

להתנתקות התנגדו רבים, הבטחות שניתנו כמו משאל-עם התפוגגו והתעופפו להם וכשחברי מרכז הליכוד עצמו התנגדו למהלך, שרון (בסיוע עו”ד דב וייסגלס ובניו של שרון) פשוט השתמש בכל מיני קומבינות כדי לעשות זאת, הכל תמורת הצלת כסאו וחילוץ בניו (ואת עצמו) ממשפט, כלומר העם לא רצה, אבל שרון כן רצה ובסופו של דבר שרון עשה את הדברים בניגוד לרצון העם, אז איך אומרים: כבר היינו בסרט הזה..

משאל עם יכריח את הממשלה הנבחרת לחשוב על העם ולא רק להסתכל על הציבור כציבור מטומטם, כפי שיועצי תקשורת רבים חושבים ומבטאים זאת. המדינה הזו שייכת לאותו “ציבור מטומטם” ואותו “ציבור מטומטם” הוא הוא שיצטרך להחליט אם למסור שטחים או לספח אותם, ואותה ממשלה נבחרת תקבל גיבוי מלא מהעם (ולא רק תוצאות סקרים שלעיתים מוטים לכאן או לכאן) לעשות או לא לעשות את הצעד הגורלי. אולי בקהיליה הבינלאומית לא יאהבו זאת, אבל מי שחי כאן הוא הציבור, אתה ואני, ולא אותה קהיליה בינלאומית שגם בין כה דואגת יותר לאינטרסים של אחרים ומתעלמת לא פעם מטיעונים לגטימיים של ישראל. אוי לנו ואבוי לשכמותנו אם נתחשב אך ורק בקהיליה הבינלאומית מבלי להקשיב ולהתחשב בצרכינו.

אז כן, צריך משאל עם, מה שיכריח את נבחרי העם לרדת מהאולימפוס קצת הרבה יותר מפעם ב-4 שנים, ולהסביר לעם שוב ושוב מדוע צריכים להחליט X או Y, להציג מסמכים והסכמים (ולא להסתפק ב”יהיה בסדר”) ולשכנע את העם להחליט כפי שהממשלה רוצה שיחליטו.

תנו לעם להתווכח (אנחנו חולים על זה!), להתבטא, להשתתף, כי משאל עם בסופו של דבר יועיל לכל הצדדים.

Comments

comments

תגובה אחת בנושא “כמה דברים לשר מרידור בקשר למשאל עם

  1. עם אינו יכול לרצות או לא לרצות.
    רק אינדיווידואלים רוצים או לא רוצים.

    משאל עם הוא לא יותר מסקר גדול.
    כולם החליטו אז אף-אחד לא חייב כלום לאף אחד. אפס אחריות.
    לא זכור לי שהתבצע משאל עם על הקמת ההתנחלויות.

     
    אני מעדיף שיטה שבה המחוקקים נבחרים גם פרסונלית ולא רק מפלגתית.
    (למשל, בקלפי אתה בוחר את המפלגה ואת הח"כים שאתה מעדיף בתוכה).

סגור לתגובות.