ורדי, גולדמן ואופיר – אתם מטומטמים!

image מסתבר שסהר ורדי (כתבתי עליה בעבר), יובל אופיר, ועומר גולדמן החליטו ללכת קצת הרבה יותר מאחרים.

בהתחלה היה העניין של סהר ורדי לא לשרת בצבא, ולזיין את השכל לגבי “הכיבוש”. אוקיי, כמה שאני חושב שדבריה הם צירוף של אידיוטיות לשמה פלוס התעלמות גורפת ממה שהתרחש מבחינה היסטורית ופוליטית כאן ב-3 שנים האחרונות. מישהו הפריע למפלגת “קדימה”, המפלגה ששלטה במדינה לנסות לעשות שלום? ציפי לבני ניסתה, זה לא ממש עזר לה, והיא עוד היתה הרבה הרבה יותר ותרנית ממה שהליכוד כיום בכלל מוכן לדבר עליו.

אז עכשיו החליטו שלושת הצעירים האלו (בגיבוי של ד”ר ניב גורדון, צבוע לא קטן בעצמו) לקרוא לחרם על מדינת ישראל, כי .. אנחנו לא חותמים פה ועכשיו הסכם שלום עם הפלסטינים. כל העניין ה”שוליים” כמו שהפלסטינים לא מוכנים אפילו להכיר במדינת ישראל כיהודית שלא לדבר על כך שהם אינם מוכנים להצהיר  שבחתימת הסכם הקבע לא יהיו יותר להם דרישות, את זה לא מעניין את שלושת המוקיונים.

האם מישהו מהאידיוטים האלו חושב מה יכול לקרות מקריאות כאלו???

אנחנו מדינה קטנה שחלק לא קטן מתוצרתה מיועד ל-יצוא: שבבים, טכנולוגיה, פירות, פרחים וגם אפילו חומוס ואנשים רבים מביאים אוכל לשולחן מעבודות אלו שמוכרות את הדברים שלהם בחו”ל.

אם אנשים יקחו ברצינות את הקריאות לחרם, יכולה להיות לנו בעיה רצינית, כי אז את אותה תוצרת ירכשו פחות אנשים, מה שאומר שאם תהיה ירידה רצינית במכירות, יהיו פיטורים, ולאו דווקא פיטורים של מפעלים שנמצאים בשטחים אלא מפעלים שנמצאים פה באזור המרכז, הצפון והדרום. המצב הכלכלי בין כה גרוע ואנשים חושבים היום על כל שקל שהם מוציאים, ואם יחלחל לאנשים הקריאה להחרים את ישראל, הם יקחו את המוצר המתחרה שמיוצר בארץ אחרת.

אם אותם אידיוטים רוצים באמת שלום, הם צריכים לעשות דברים פשוטים:

  1. לבדוק מדוע הם כל כך מתנגדים להסכים להצהרה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית? הרי בסופו של דבר אם הם מסכימים אז תהיה פלסטין לפלסטינים וישראל ליהודים (וערבים אחרים שיש להם מספיק שכל שלא לגור שם), מה הבעיה עם כך?
  2. באותה הזדמנות כדאי לבדוק מדוע אם הם רוצים כל כך הסכם קבע, הם לא מוכנים להצהיר על סיום תביעות נגד ישראל? מהיכן פתאום צצים להן עוד דרישות מצד הפלסטינים שהם רוצים עוד דברים פוסט הסכמי קבע?
  3. פעילות פוליטית: שימצאו לעצמם מפלגה שהם חושבים שהיא היא זו שתביא את אותו שלום שהם כל כך מייחלים לו ושיתחילו לחרוש את הארץ מצפון ועד לדרום, ממזרח ועד מערב לגבי זה שצריך שלום וצריך לעזור למפלגת XYZ להיבחר כדי להביא את אותו שלום.

לרוץ לקייפטאון ולמקומות אחרים כדי ללכלך על ישראל ולקרוא לחרם נגדה הוא אקט שפל לחלוטין שאם יתקבל ברצינות, יגרום נזק לאנשים חפים מפשע ולא יזיז כלום לכיוון הסכמי שלום. ישראל כיום אינה יושבת ועושה “ברוגז”, אלא שישנם דברים הגיוניים לחלוטין שהפלסטינים לא מוכנים לעשות כדי לקדם איזה שהוא מו”מ.

והערה אחרונה לסהר, יופי ועומר: עדיף שתצטיידו באמצעי הגנה כלשהם. תמונותיכם והתועבה שמפגינים כלפיכם פה הטוקבקים בחדשות בארץ יכולים לגרום בקלות לכמה חמומי מוח להיכנס בכם פיזית ולגרום לכם לנזקים.

Comments

comments

7 תגובות בנושא “ורדי, גולדמן ואופיר – אתם מטומטמים!

  1. גם אתה וגם הם קשקשנים מנותקים מהמציאות: הקטע של "ישראל כמדינה יהודית" הוא המצאה של ביביהו על מנת לתקוע מקלות בתהליך שלא קיים. כמו שלא מכירים באמריקה כמדינה נוצרית ובמצרים כמדינה מוסלמית אין שום צורך להכיר בישראל כמדינה יהודית, אלא פשוט להכיר במדינת ישראל. כרגע לצערי הרב אין פרטנר בצד הפלסטיני, כמו שאין פרטנר בצד הישראלי, אם כי אני בהחלט מאמין שאם היה פרטנר רציני בצד הפלסטיני היה נמצא פרטנר כאן וביביהו היה מושלך לפח הזבל של ההיסטוריה, כראוי לו.
    שלושת הליצים שהיזכרת הם שלושה ליצנים ולא יותר, כמותם יש למאות בכל מדינה וההשפעה שלהם היא מתחת לאפס, אנשים כמוך מעצימים אותם לצורכי פנים, בחו"ל הם לא רלוונטים, כמו שגורדון לא רלוונטי ואפילו דו"ח גולדסטון לא רלוונטי, כי מה שקובע זה מדיניות של ממשלות ורובן יודעות מה קורה באיזור ולכן רק מצייצות פה ושם ולא עושות דבר. אם אובמה באמת היה רוצה לעשות משהו הוא היה דופק על השולחן תופס את ביביהו ואבו מאזן בצוואר ומכתיב להם הסדר(בצורה שכולם יודעים שיהיה פה ביום מן הימים). כשיקומו פה מנהיגים אמיתיים הם תוך 10 דקות יגיעו להסדר: 67+- ירושלים מחולקת לרבעים מוניציפליים תחת עיריית גג ובירת שתי המדינות, פינוי כל ההתנחלויות הקטנות, חילופי שטחים על מנת לשמור על ההתנחלויות הגדולות, זהו. פשוט ומסובך להפליא.

  2. א. להתווכח עם כמה ילדי אימו = ביזבוז זמן.
    ב. למי אכפת במה הפלסטינאים יכירו, או לא יכירו.
    ג. כדי למנוע לבנוניזציה של מדינת ישראל יש לפנות באופן מיידי את כל ההתנחלויות.
    ד. את הכיבוש הצבאי יש להמשיך כל עוד הדבר יידרש.

  3. מצטער אריה, אבל אתה מתבלבל בין יהדות הדת ליהדות הלאום. אין דבר כזה לאום נוצרי, אבל אף אחד לא יכחיש שצרפת היא מדינתו של עם הצרפתי. אין דבר כזה לאום מוסלמי, אבל ברור שסוריה היא מדינתו של העם הסורי. אבל יהדות היא גם וגם. הדרישה אינה להכיר במדינת ישראל כבמדינת הדת היהודית, הדרישה היא להכיר במדינת ישראל כבמדינת העם היהודי, כפי שדורשים מאיתנו להכיר בפלשתין כבמדינת העם הפלשתיני – וגם לזה, אגב, מסרבים אבו מאזן וחבריו. הם לא רוצים למנוע את האפשרות שיוכלו בעתיד לדרוש עוד בשם מימוש הלאומיות הפלשתינית.

    מאחר שאני מניח אפריורי שאתה אדם אינטיליגנטי, לא נראה לי שיש צורך להסביר כרגע מדוע היהדות היא גם דת וגם לאום (רמז למי שמתקשה: בניגוד לנצרות ולאיסלם, היהדות אינה דת מיסיונרית), אבל אם אתה בכל זאת רוצה שאסביר, רק תבקש.

  4. תגובה לאמיר:
    היהדות אינה דת מיסיונרית? בחייאת רבאק. תסתכל על כל המטורפים האלה בירושלים, הם לא מיסיונרים?
    לפני הכל, אני אגב לא טוען שאין לנו לגיטימציה להיות פה, אז לפני שאתה ישר קורא לי סמולני שונא-ישראל – אני חושב שזכותנו בהחלט לחיות בארץ הזאת. אני לא שונא את המדינה שלי, אבל מותר לי להעביר עליה ביקורת. בגלל זה אנחנו חיים בדמוקרטיה עדיין (נגיד) ולא במזרח גרמניה.
    ועכשיו לעניין הדת והלאום. זה לא אנחנו שמבלבלים בין דת ללאום – זו המדינה. ציונות זה לאום. ישראליות זה לאום. יהדות אינה לאום. למעשה שורשי התנועה הציונית בתנועת ההשכלה, שהיא במקור חילונית למהדרין. מי שעשה את הערבוב הזה זו המדינה בעצמה, כן טראומת שואה או לא, ואנחנו משלמים על זה מחיר כבד עד היום. אם המדינה היתה מסתפקת בחוק השבות אז הטיעון שלך לגבי יהדות=לאום היה אולי עובר בקושי, אבל לצערי שנינו יודעים שזה לא נגמר בזה:
    המדינה מחליטה בשבילך איך להתחתן (בנישואין דתיים – לא עניין לאומי בלבד), איך להתגרש, מה לאכול בפסח (אם אתה גר מחוץ לתל אביב) ומתי אפשר לנסוע בתחבורה ציבורית (לא בשבת).
    בשום מדינת לאום דמוקרטית – גם פולין למשל שם רוב האזרחים הם קתולים אדוקים שהולכים כל יום ראשון לכנסיה – אין כאלה הגבלות על חופש האזרח שלי ושלך בנושאים דתיים. לכן אנחנו לא מאוד שונים מערב הסעודית, רק שהם לא מנסים להתייפייף ומצהירים על עצמם בצורה מאוד גלויה כעל מדינה מוסלמית, כלומר, רפובליקה דתית שנשלטת בידי אנשי דת. רק בארץ מנסים עדיין להיצמד לסיפור הזה שיהדות זה לא דת, אלא לאום. לא קונה את זה, מצטער.

  5. דינו,
    אתה מכיר את המושג מיסיונרי? לא נראה לי. מישהו עוצר בעדך ללכת ולרכוש מטיב טעם? מישהו עוצר את האוטו שלך בשבת מלנסוע? מישהו מכריח אותך להתפלל? לאכול כשר? לכל השאלות האלו התשובה היא לא, ואם אתה משווה אותנו לערב הסעודית אז באמת אינך מבין בדברים בכלל. בוא תגנוב לי את המחשב שאני מקליד תגובה זאת בזמן שאני מצלם אותך גונב. פה בארץ אתה תצא עם עו"ד טוב בקושי עם קנס או מאסר על תנאי, ושם – תגיד יפה שלום לאחת הידיים שלך. שם עדיין קיימים מלקות, מוות, כולל קבירת אדם שהוא חי כחלק מה"שריעה", אז איפה פה יש בכלל מקום להשוואה? אולי תשווה אותנו לאירן ותגמור עניין?

    מותר לך בהחלט להעביר ביקורת, אבל עדיף שתבסס את טענותיך קודם. אלו שבירושלים אינם מסיונרים ואינם מנסים להחזיר אותך בתשובה. זכותם הלגטימית למחות על מה שבעינם נראה לא תקין כמו שבדיוק זכותך למחות. אם דמוקרטיה אז מדוע שרק לצד אחד תהיה דמוקרטיה? קח לדוגמא את הקטע של נישואין: היה לפני יותר משנה סקר של הלמ"ס (כמדומני) על חתונות ושם התברר שיותר מ-70% רוצים חתונה דתית (צר לי, אין לי כאן לינקים). מצד שני, אני מכיר כמה זוגות של הומואים ולסביות שהתחתנו חתונה אזרחית וגם קיבלו משכנתאות מהבנקים השונים, כך שמי שרוצה להתחתן חתונה אזרחית, יכול. זה היה נחמד אם היה לזה תימוכין בחוק, אבל עד כה כל מפלגה שלקחה זאת על עצמה לא עשתה מאומה שהם היו בשלטון (זוכר את "שינוי"?). כנ"ל לגבי גירושין.

    גם לגבי אכילת לא-כשר בפסח: אם תרצה לאכול את הבשר הלבן האהוב עליך או לחם, איש לא יאמר לך מה לעשות. יש עניין של הצגת חמץ, אבל מי שרוצה תעודת כשרות צריך להבין שזה מגיע עם כמה כללים, ושוב, אף אחד לא בא לטיב לטעם או ל"לחם ארז" לשאול אותם למה הם מציגים חמץ בפסח. אל תאמין לי, שאל פקחים כמה דוח"ות הם הנפיקו בפסח ותראה שהכמות מצחיקה.

  6. דינו, זו ראשית בעיה של סמנטיקה. מיסיונר הוא מי שמנסה להמיר את דתו של אחר. החרדים שמפגינים מול אינטל לא מנסים להמיר את דתו של אף אחד. אפילו החב"דניקים שמנסים לשכנע אותך להניח תפילין לא מנסים להמיר את דתך. ולפני שתאמר "אבל אני חילוני והם מנסים להפוך אותי לדתי", זו לא הנקודה: מבחינת הדת היהודית, אתה יהודי ברגע שהגחת מרחם אמך היהודית, ולא משנה אם אתה מקפיד על קלה כחמורה או אוכל שפנים ובועל נידות. גם אם אתה, כמוני, לא מאמין בישות עליונה כלשהי, ברגע שנולדת לאם יהודיה אתה יהודי ולכן אי אפשר להמיר את דתך ליהודית.

    מיסיונר נוצרי לא מנסה להפוך נוצרי לנוצרים מאמין יותר. מיסיונר מוסלמי לא מנסה להפוך מוסלמי למוסלמי אדוק יותר. הם מנסים להמיר את דתם של הכופרים, בני הדתות האחרות. בנצרות ובאיסלאם זו חובה להמיר את דתם של כל תושבי העולם וזו הסיבה העיקרית לכך שכל כך קל להפוך לנוצרי (טבילה סמלית במי קודש) ולמוסלמי (חזרה שלוש פעמים על הסורה הראשונה בקוראן, "אין אלוהים מבלעדי אללה" וכו'). אבל אם אתה רוצה להפוך ליהודי אתה צריך להתאמץ – ואף אחד לא מבטיח לך שתצליח.

    פיספסת גם את מה שמשתמע מכך. הבלבול העיקרי נובע מכך שאנחנו משתמשים באותה המילה, "יהודי", גם לתיאור בן הדת היהודית וגם לתיאור בן הלאום היהודי (מכיוון שבפועל אין הבדל בין השנים). תחשוב כל זה כך:

    ישנו עם שנקרא "יהו". ישנה דת שנקרת "די". בן לעם היהו שמאמין בדי נקרא יהו-די. כדי להיות יהו צריך להיוולד להורים בני יהו. כדי להיות די צריך לעבור תהליך קשה מורכב של דיות, שמעטים נוטים לעבור גם כי בני הדי לא מעודדים המרת דת וגם כי שייכות לדת הזו לא נותנת יתרונות למאמין, בד"כ להפך, או להיוולד להורים דיים, שאז צאצא הוא די אוטומטית.

    יום אחד, כל בני עם היהו קיבלו על עצמם את דת הדי והפכו ליהו-דים. הדי, כמו פחות או יותר כל דת אחרת, מעודדת את מאמיניה להתחתן אך ורק עם בני אותה דת, כך שכמעט כל בני היהו מצאו את עצמם מתחתנים ומולידים ילדים רק עם בני יהו אחרים, שהרי רק בני היהו מאמינים בדת הדי. כתוצאה מכך, כל יהו שנולד הוא בן לדת הדי וכל בן לדת הדי שנולד הוא חלק מעם היהו. כן, ישנם בודדים שממירים את דתם מלא די לדי, אבל מהר מאוד הם נטמעים בעם היהו, כי די בסביבה של לא-דיים נוטה לסבול ולכן הדיים מתקרבים זה לזה וכאמור מתחתנים זה עם זה. ישנם גם בודדים שנוטשים את הדי, אבל אלו מהר מאוד מפסיקים להיות בני יהו, כיוון שהם נוטים להתחתן עם מי שאינם יהו (שלא יתחתנו עם מי שאינו בן דת הדי) והילדים שלהם מאבדים את זהותם האתנית תוך דורות מעטים.

    הבנת? כל יהודי הוא גם בן לדת היהודית וגם בן ללאום היהודי. זה לא קורה בנצרות ובאיסלאם כיוון ששם, כל מי שבא ברוך הבא (וכשהדת מספיק חזקה באזור, זה יכול לקרות גם כנגד רצונם של הכופרים). נוצרים ומוסלמים ישמחו לקבל לקרבם בן כל עם שמוכן לקבל על עצמו את האמונה שלהם וקבלת האמונה הזו בד"כ מבטיחה יתרונות למאמין – נצח של תענוג בגן העדן (ואם זו הדת השלטת באזור, ישנם גם יתרונות מוחשיים ומידיים יותר).

    הבעיה היא שכשחילונים חושבים על יהדות, הם בד"כ חושבים על הדת, בה הם לא מאמינים, ולא על הלאום. הם רואים את הדת היהודית כמקבילה מוחלטת של הדת הנוצרית והמוסלמית בלי להתחשב בשני מאפיינים בולטים שיש ביהדות ואין בשתי הדתות המונוטאיסטיות האחרות: יהדות נקבעת מלידה ורק מעט לא יהודים ממירים את דתם ליהדות.

    כמו ברור שצרפת היא מדינתו של העם הצרפתי ויפאן היא מדינתו של העם היפאני, כך ישראל (בגבולות כאלו או אחרים) היא מדינתו של העם היהודי. עם ישראלי? אולי ברבות הימים, כרגע עוד מוקדם מידי לדבר על עם כזה. הרי מה משותף ליהודי שעלה ממרוקו, יהודי שעלה מפולין, יהודי שעלה מאתיופיה, נוצרי שסבו היה יהודי ושעלה מרוסיה וערבי שסבו היה מצרי, פרט לכך שהם יושבים תחת אותה ריבונות?

  7. רציתי ראשית לומר שתענוג לקרא את אמיר.
    שנית רציתי להוסיף ששלושת הצעירים שמטיפים להחרמת ישראל אינם זניחים. בחו"ל יש תהודה רבה בתקשורת ובציבור ליהודים, ובעיקר לישראלים, שתוקפים את עמם ומדינתם. אנטישמיות איננה תופעה שנעלמה אלא אדרבה מחלה כרונית של עמי העולם ברובם הגדול, והתבטאויות כמו של שלושת הצעירים הנ"ל כמוה כמתן זריקת עידוד רצינית למחלה כרונית זו. צרה היריעה מלפרט את מקורות והשפעות האנטישמיות, שלא לומר אנטי יהודיות בקרב עמי העולם, בעיקר בני הדת הנוצרית והמוסלמית, די אם נזכיר את המתרחש בבניין האומות המאוחדות בו למעלה מ80% מההחלטות נוגעות בדרך כזו או אחרת לישראל וברוב מוחלט של מקרים אלו כנגדה. מוזר לא? אז זהו שלא. זהו בדיוק הסימפטום שמצביע על המחלה. מזלנו הוא שכיום, בניגוד לעבר, יש לנו מדינה חזקה והמחלה הזו פוגעת בנו בקנה מידה קטן בלבד, אם גם כואב.

סגור לתגובות.