כמה דברים לשר מרידור בקשר למשאל עם

image

השר מרידור הצליח בימים האחרונים לעצבן אנשים רבים בכך שהגיש ערר (שתוכנו פורסם היום ב-YNET). מרידור טוען שאין צורך במשאל עם והכנסת מסוגלת עם הכלים שיש בידה כיום להחליט על סיפוח או מסירת שטחים, בדיוק כמו שהכנסת מחליטה על דברים אחרים, בהתאם למשטר החוקתי שיש כיום.

נחמד. לא מדויק.

כבר היו ממשלות ימין וממשלות שמאל שהחליטו מה שהחליטו והוציאו חוקים שכשהגיעו לבג”צ, בג”צ בעט בחוק בעיטת טיל הישר לפרצופה של הממשלה, מי שחייב את הממשלה או לרדת מהעץ או לשנות את החוק, משמע מה שהממשלה מחליטה היום אינו משהו סופי ולעיתים מספיק שגוף מסוים יערער על ההחלטה כדי שבג”צ יורה לממשלה לשנות או להתחיל לתת תשובות.

בניגוד לשיטות ממשל כמו הממשל האמריקאי, אצלנו יודעים בזמן הבחירות לפזר הבטחות מעורפלות יותר מטפסי הגשת פטנטים (דבר שמעורפל לא פחות), ולאחר סיום מערכת הבחירות והקמת הממשלה החדשה, דברים מתחילים לזוז אחרת ממה שהובטח לקהל הבוחרים. בארה”ב הנשיא בקושי שם את ישבנו על הכסא וכבר בימים הראשונים חתם על שורה של צווים נשיאותיים המבטלים את החלטות קודמו בתפקיד בהתאם למצע המפלגה. אלצנו לא קיימת חיה כזו.

לצערנו, אם יש לנו ללמוד משהו מהבחירות אצלנו, זה שמהרגע שהופיעו תוצאות הבחירות, הממשלה עושה “התנתקות” מהעם בכל מיני מישורים ומה שהובטח בעבר, נעלם בהווה, ובגלל זה צריך כאן בישראל משאל עם כשזה מגיע לעניינים מאוד חשובים כמו שטחים. אין לנו צורך לנסות לדמיין סיטואציה שבה הממשלה מתנתקת מהעם ומחליטה על עצמה לפנות שטחים, היה לנו מקרה כזה רק לפני מספר שנים. מי זוכר את ההתנתקות?

להתנתקות התנגדו רבים, הבטחות שניתנו כמו משאל-עם התפוגגו והתעופפו להם וכשחברי מרכז הליכוד עצמו התנגדו למהלך, שרון (בסיוע עו”ד דב וייסגלס ובניו של שרון) פשוט השתמש בכל מיני קומבינות כדי לעשות זאת, הכל תמורת הצלת כסאו וחילוץ בניו (ואת עצמו) ממשפט, כלומר העם לא רצה, אבל שרון כן רצה ובסופו של דבר שרון עשה את הדברים בניגוד לרצון העם, אז איך אומרים: כבר היינו בסרט הזה..

משאל עם יכריח את הממשלה הנבחרת לחשוב על העם ולא רק להסתכל על הציבור כציבור מטומטם, כפי שיועצי תקשורת רבים חושבים ומבטאים זאת. המדינה הזו שייכת לאותו “ציבור מטומטם” ואותו “ציבור מטומטם” הוא הוא שיצטרך להחליט אם למסור שטחים או לספח אותם, ואותה ממשלה נבחרת תקבל גיבוי מלא מהעם (ולא רק תוצאות סקרים שלעיתים מוטים לכאן או לכאן) לעשות או לא לעשות את הצעד הגורלי. אולי בקהיליה הבינלאומית לא יאהבו זאת, אבל מי שחי כאן הוא הציבור, אתה ואני, ולא אותה קהיליה בינלאומית שגם בין כה דואגת יותר לאינטרסים של אחרים ומתעלמת לא פעם מטיעונים לגטימיים של ישראל. אוי לנו ואבוי לשכמותנו אם נתחשב אך ורק בקהיליה הבינלאומית מבלי להקשיב ולהתחשב בצרכינו.

אז כן, צריך משאל עם, מה שיכריח את נבחרי העם לרדת מהאולימפוס קצת הרבה יותר מפעם ב-4 שנים, ולהסביר לעם שוב ושוב מדוע צריכים להחליט X או Y, להציג מסמכים והסכמים (ולא להסתפק ב”יהיה בסדר”) ולשכנע את העם להחליט כפי שהממשלה רוצה שיחליטו.

תנו לעם להתווכח (אנחנו חולים על זה!), להתבטא, להשתתף, כי משאל עם בסופו של דבר יועיל לכל הצדדים.

אובמה, אתה מטעה את שומעיך

image

הנשיא אובמה פירסם היום הצהרה במלאת 15 שנה ובה נכתב כי … "היום אנו מוקירים את ראיית הנולד של שני המנהיגים שהחלו את הדרך עם ספקות העבר, ועמדו יחד לטובת האינטרס של ההתקדמות המשותפת. בעוד אנו עובדים עם הערבים והישראלים להרחיב את מעגל השלום, אנו שואבים השראה ממה שירדן וישראל השיגו לפני 15 שנים, בידיעה שהיעד מצדיק את המאבק".

אדוני הנשיא, הלוואי, הלוואי ובעיית השלום עם ירדן היתה כמו בעיית השלום עם הפלסטינים. אלו לחלוטין שני דברים שונים.

ההסכם עם ירדן היה הסכם שהוא יחסית די קל לביצוע. המחלוקות לא היו כאלו גדולות, היה עניין של 400 ק”מ שטח בערבה, ועניין של חלוקת משאבי מים. האמריקאים נתנו סוכריה בדמות מחיקת חובות ירדן לארה”ב, ובסופו של דבר היום לפני 15 שנה נחתם ההסכם שאושר בממשלה עם 119 בעד ואחד נגד (רחבעם זאבי ז”ל).

ירדן היתה תמיד המדינה הבוגרת, היציבה, שבמשך שנים לא ארוכות לאחר מלחמת כיפור לא אפשרה למחבלים לירות מכיוונה לישראל, והיה קשר חסוי בין ישראל לירדן והמלך חוסיין נפגש במשך שנים ארוכות בחשאי עם מנהיגי ישראל. היה פה קשר שחוסיין לא רצה שיתגלה, אבל היה קשר די יציב.

ומה יש לנו עם הפלסטינים? חתימות הסכמים על חתימות הסכמים, ובכל פעם הפלסטינים לא מקיימים אותם. לא צריך ללכת רחוק. מפת הדרכים, זכורה לך אדוני הנשיא? כן, אותה מפה שקודמך הצהיר עליה וישראל והרש”פ הסכימו לגביה. כתוב שם כבר על ההתחלה שהרש”פ תאסוף נשק ותאסור מחבלים. נאספו כמה רבים וכמה מחסניות, היו מצלמות שתיעדו את זה ואז… דממה. לא איסוף ולא נעליים עד שהחמאס שכבר התחיל לפנטז על הגדה כ”חמאסטן 2” ואז ברשות הפלסטינית החלו שוב לאסוף נשק וראה זה פלא: נמצאו חומרי חבלה במסגדים, רובים, אקדחים, מטולים ועוד כלי נשק מכל הבא ליד. מדוע הרש”פ לא אספה את זה ובכך היתה מקיימת את מה שהם הסכימו לו? שאלה מצוינת, אך ללא מענה. שוב הפלסטינים מכזבים בישראל ובעולם כולו. צביעותו של האו”ם ושל מדינות אחרות בתמיכה חד צדדית לפלסטינים גם נותנת רוח גבית להם.

ביקשתם אדוני הנשיא לקבל הקפאת התנחלויות. היו מריבות בכנסת אצלנו אבל בסופו של דבר קיבלתם את מבוקשכם: יש הקפאה זמנית. היכן בדיוק דרישותיכם מהצד הפלסטיני? לא ממש רואים את הדרישות האלו ובינתיים הפלסטינים מעלים את רף הדרישות שלהם מעלה מעלה. ממשלת ישראל ביקשה 2 דברים מהרש”פ לפני שיושבים על השולחן ובשניהם מדובר בהצהרה פשוטה שלא עולה אגורה שחוקה לרש”פ:

  1. הצהרה כי מדינת ישראל היא מדינת היהודים, אותה הצהרה שאתה הנשיא, עוזריך ושליחיך (מיטשל) כבר הצהרתם מס’ פעמים. (ההצהרה סוגרת כל רעיון לפנטזיה על חזרה לגבולות 48 או כל גבול אחר מגבול 67).
  2. הצהרה כי לאחר הסכמי הקבע, לא יהיו שום טענות ובקשות מהצד הפלסטיני וההסכם הינו סופי ומוחלט.

מה אתה יודע אדוני הנשיא, הפלסטינים לא מוכנים אפילו להצהיר אף אחת מההצהרות האלו. הם אינם מוכנים להכיר במדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי ולפיכך המדינה הינה מדינה יהודית, ובכך שהם נמנעים מלהצהיר את ההצהרה השניה, הם בעצם רומזים שזה ממש לא סוף פסוק עניין הסכמי הקבע. פלא שכאן, למעט שמאל מפנטז, כמעט אף אחד לא מאמין לפלסטינים?

ניסינו לסמוך על הפלסטינים, אדוני הנשיא. פינינו אלפי מתיישבים מאזור עזה ונתננו להם את עזה כולה מתחילתה עד סופה בלי יהודי אחד וגילינו לחרדתנו רשות פלסטינית אדישה לחלוטין לירי החמאס על ישראל מתוך עזה, הם חטפו לנו את גלעד שליט וגם אז הרשות הפלסטינית לא עשתה מאומה, ובסופו של דבר לחמאס התעורר התאבון והם הצליחו לכבוש את עזה ולהקים את “חמאסטן” ובכך הפכה פנטזיית השמאל מ-2 מדינות ל-3: חמאסטן, רש”פ וישראל. אתה יודע מה הכי מפחיד את רוב תושבי ישראל אדוני הנשיא? לגלות שגם אם נחזיר את השטחים, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו תוך שנה שנתיים עם חמאסטן 2 ב”זכות” הרשות הפלסטינית שבה רמת השוחד והרמאות מרקיעה שחקים אך איש אינו פוצה פה החוצה. החמאס הרי כבר הצהיר בעבר שמה שעזר לו הכי הרבה לכבוש את עזה היה שוחד. להבריח מזוודת כספים לרש”פ זה לא סיפור כזה גדול ומשם לשחד ובסופו של דבר לכבוש את הגדה הדרך אינה כה ארוכה.

אדוני הנשיא, מנהל לשכתך רם עמנואל כבר התראיין בעבר לעיתונות והצהיר כי כבר בקדנציה הזו יהיה הסכם שלום בינינו לפלסטינים “ויהי מה!”. צר לי אדוני הנשיא, אבל 20 ומשהו שנה של חוסר אמון מוחלט בפלסטינים לא ימחק בפגישה או שתיים במלונות מפוארים. גם כשאנו מוכנים לעשות צעדים להתקרב לפלסטינים, הם מצליחים איכשהו לירות לעצמם ברגל ולהתרחק מכל שביב של מו”מ רציני בכך שהם מעלים דרישות חדשות ומצליחים להפר מחדש כל שביב אמון שנותנים בהם. שאל את מובארק, את עבדאללה (מלך ירדן) וגם את עבדאללה השני (היה לך פאדיחות איתו, אבל ניחא): אם יש צד אחד במפה הפוליטית שיכול לבצע הסכם שלום, זה הימין ולא השמאל. השלום עם מצרים, החזרת סיני, החזרת עזה, שניהם צעדים מאוד קשים שהימין ביצע. השמאל דיבר, הימין ביצע והממשלה הנוכחית היא ממשלה ימנית כך שאם יש לאבו מאזן סיכוי לקבל משהו, זה מהממשלה הנוכחית אך בצעדיו הנוכחיים, הוא יכול לקבל התעלמות מוחלטת ומיטשל יוכל
להמשיך לטוס כרצונו בינינו לפלסטינים כאוות נפשו ללא שום תוצאות. אל תשכח אדוני הנשיא, אנחנו והפלסטינים בקטע זה – מומחים 🙂

עכשיו גם הוט מציעים חבילות גלישה גדולות. כדאי?

לפני כחודשיים בזק יצאו בהכרזה דרמתית על ה-NGN שלהם. כתבתי על כך בעבר. כעת מצטרפים הוט לחגיגה ומעלים את הרף: אצלנו לא תקבל 50 מגהביט לשניה, אלא 100 מגהביט לשניה, בטכנולוגיית UFI שמבוססת על DOCSIS 3.0. החבר’ה בכבלים מתפארים בכך שהם כבר יכולים לתת שרות זה ל-300,000 איש ועד סוף שנה הבאה עוד 800,000 איש יוכלו לקבל שרות זה.

כמובן שהמחירים לשרותים אלו לא ממש זול: זה מתחיל ב-109 ש”ח לחודש בחיבור 12 מגהביט, ועד ל-100 מגהביט שעולה סכום “פעוט” של 599 ש”ח, וזה לחודש, רק תשתית, צריך להוסיף לחגיגה גם את התשלום לספק האינטרנט (שזה בערך יוצא אותו מחיר, רק כפול, כלומר חבילת 100 מגהביט תעלה לך 1200 ש”ח בחודש).

ראשית, בוא נבדוק מה קורה עם קצת ה-UPLOAD שמאוד חשוב אם אתה רוצה להעלות קבצים, לשתף קבצים או סתם לשדר וידאו יותר איכותי. כאן ההצעה של הוט די מפתיעה בכך שהיא גרועה: למעט בחבילת 100 מגהביט ששם מקבלים קצב של 2 מהגביט בהעלאה, בכל שאר החבילות ה”גבוהות” (מ-12 מגהביט ומעלה) הקצב הוא 1 מגהביט מסכן ועלוב. מדוע מסכן ועלוב? כי במחירים שלקוח אפילו מתחיל ב-12 מגהביט ישלם (כלומר בסביבות ה-200 ש”ח לחודש), אפשר יהיה פחות להתקמצן בחברות הכבלים ולתת יותר קצב עליה.

אבל זו לא הבעיה היחידה. הבעיה העיקרית היא ש… אין מה לעשות עם הקצבים האלו כשתשתיות ספקי האינטרנט בארץ הם פחות או יותר על הפרצוף בהשוואה לספקים באירופה ובארה”ב. כשאתה מתחיל לגלוש מהמחשב שלך לאתר בחו”ל, אתה תגיע לאותה נקודת חיבור משותפת שיוצאת החוצה לחו”ל כמו עוד כמה מאות אלפים מהלקוחות של ספק האינטרנט שלך. אם הלה לא ירחיב בצורה מאוד משמעותית את הצינור בינו לחו”ל, אתה תקבל קצבים שנעים בין 1 ל-2 מגהביט לשניה, (תלוי כמובן באתר, כמות ה-HOPS בינו לבינך וכו’). אתרים שיש לספק אינטרנט שלך חיבור ישיר אליהם (כמו בין ישראל לשבדיה אצל נטויז’ן לדוגמא) יתנו לך מהירות יותר גבוהה, אבל עדיין לא תקבל את מהירות ההורדה שלשמה קנית את החבילה שלך. שילמת על חבילת 30 מגה וקיבלת קצב הורדה של 3 מגה… לא נעים.

אבל מה אם האתר נמצא בארץ? כאן הסיפור קצת יותר פשוט: ספקיות האינטרנט מחוברות דרך “צומת” שנקראת IIX (כאן ניתן לראות מי מחובר ובאיזו מהירות). אם נסתכל לרגע בטבלת המהירויות בקישור, נראה שהספקים הגדולים מחוברים אל ה-IIX במהירות של 1 ג’יגהביט למעט בזק בינלאומי שמחוברת במהירות 10 ג’יגהביט (לא חוכמה גדולה, הם משתמשים בתשתית של בזק והחיוב נעשה כמו להעביר כסף מכיס ימני לכיס שמאלי). על פניו זה נשמע חיבור מהיר, לא? רק שכאן צריך לזכור שמאות אלפי גולשים משתמשים בחיבור הזה יום יום בכל רגע כדי להגיע לאתרים שנמצאים אצל הספקים השונים והתעבורה עוברת דרך IIX. חלק מהספקים חוכרים חלק מסיב אופטי לספקים המתחרים (בשיטה של Back to Back) בכדי להקל על עומס התעבורה החוצה ופנימה, אבל התקשורת הזו במרבית המקרים היא בגודל של כמה עשרות מגהביטים. לקוח שמגיע עם חבילת ה-30 מגה שרכש ומצפה לקבל הרבה יותר מהירות בגלישה, יופתע למצוא את עצמו עם גלישה יותר מהירה, אבל השינוי יהיה די מינורי.

מה עם שידור וידאו החוצה? (סקייפ וכו’), כאן דווקא יש שינוי, אבל הוא מתבטא בסקייפ בלבד וגם כאן השינוי זניח. סקייפ בגירסה 4 שיפרו משמעותית מאוד את איכות הוידאו, כך שאין שינוי כל כך מהותי אם תתחבר בסקייפ בחבילה של 5 מגה או 50 מגה. המחיר לא שווה זאת.

אחד הדברים שהוט רומזים שבגללו כדאי לרכוש את החבילות, הם “הורדות וידאו HD”. הבה ניזכר מי בארץ מאפשר הורדת וידאו באיכות HD אמיתית (720P או 1080P).. תחסכו את החיפוש. אין שרות כזה בארץ. דווקא (המתחרים (YES) מחכים לאישור משרד התקשורת לעשות VOD ללקוחות דרך האינטרנט, אבל עוד חזון למועד ומשרד התקשורת חזר לבירוקרטיה טרום השר אטיאס, ויקח איזה שנה שנתיים עד שיהיה פה VOD ללקוחות YES דרך האינטרנט), משמע הכבלים בעצם רומזים בקריצת עין לאלו שמורידים פיראטית סרטים ותוכן, כי אחרת למה לקוח שלא מוריד שום סרט לא חוקי יצטרך רוחב פס גדול? כלומר מה שבחו”ל לא מעיזים לרמוז עליו, בארץ פשוט עושים זאת בקריצה גם בזק וגם הוט.  כנראה שבכל זאת נשארנו עם מנטאליות של “מדינה של דיסקט אחד”.

בקיצור רבותיי: החבילות החדשות לא רק של NGN לא שוות רכישה. עד שלא יהיה שיפור משמעותי הן בתקשורת הפנים ארצית (אגב, המחירים של ה-IIX לא ממש זולים) והן בתקשורת מישראל החוצה, החבילות הגדולות פשוט לא יהיו שוות רכישה. תרכוש, ותראה אם תצליח להגיע לקצבים שרכשת, וכשתראה שאינך מגיע, יהיה מאוחר מדי כי יש התחייבות ל-18 חודש. המלצתי האישית: אם מישהו צריך עכשיו פס רחב, שילך על החבילות הישנות (עד 5 מגה או 8 מגה), שם יש סיכוי לא רע לממש את החבילה מבחינת הורדות והעלאות והמחירים גם ירדו קצת.

גם YNET פותחים שרות דואר. לשם מה?

במסגרת שיטוט שלי בגלובס ראיתי חדשות מעניינות: אתר YNET החליט שגם הוא להתחרות באתרי החדשות והתוכן השונים. איך הוא רוצה להתחרות בהם יותר ממה שהוא מתחרה כרגע? בהוספת שרות דואר (לפחות ממה שאני בדקתי, נראה לי כי זה יקרא YMAIL, הם כבר מזמן רשמו את הדומיין).

אז גם YNET, כמו נענע, בוודאי ירימו צמד שרתים ויריצו עליהם Exchange (אני מניח שהם בחרו ב-Exchange כי הם לא מכירים את הפתרונות כמו Sun Messaging Server שזה מה שנמצא בנטויז’ן לדוגמא, או את Mirapoint שרץ אצל ספקים אחרים וחברות מאוד גדולות) בתצורת Cluster.

אני באמת מאחל ל-YNET הצלחה, אבל אני לא מצליח להבין משהו 2 דברים: בשביל מה?, והאם זה באמת יגרום למשתמשים לעבור?

מי שמעוניין לראות איך חשבון כזה נראה בערך, מוזמן לקפוץ ל-נענע10 שגם שם מריצים Exchange, וכאחד שהשתמש פה ושם בשרות שלהם, אני יכול לאמר שהוא יחסית לא רע. הוא עובד די טוב (חוץ מקטע מסויים שדווקא על השוא”ש התפריט נמצא משמאל ולא בצד ימין), והוא יחסית קל למשתמשים שרגילים ל-Outlook.

המתחרים הגדולים בארץ לעניין מייל הם כמובן וואלה עם שרות הדואר שלהם שיש כאלו שיציינו שהוא מעולה ויש כאלו (כולל כותב שורות אלו) שיאמרו שהוא די גרוע בכל הנוגע לדואר זבל ולכך שלפעמים מיילים פשוט נעלמים או לא נשלחים, אבל יחד עם זאת, הם תופסים כמות נכבדה מאוד של הגולשים בישראל.

כיום, לעניות דעתי, מי שנותן את שרות הדואר הכי טוב הוא לאו דווקא שרות ישראלי, כי אם אמריקאי: GMAIL של גוגל. גוגל היו הראשונים להבין את עניין המייל בצורה שונה מאחרים: לא עוד תיבות ממוזערות של 20 מגהבייט, לא עוד שרות שנראה הגיוני לאיש טכנולוגי ולא למשתמש שאינו איש מחשבים, לא עוד שרות שנראה שמי שגייר אותו לעברית היה ילד משועמם בן 17, וכמובן: שרות שמשתפר כל הזמן.

שמשווים את השרות של GMAIL לאחרים, האחרים די “יושבים בצד”. כאשר יש הגיון בהפיכת המיילים ל”שיחות” שאפשר בקלות להכניס אותם לארכיב, שניתן לשוחח עם חברים ישירות מהדף GMAIL עצמו, שניתן לגשת ללא תשלום גם דרך תוכנות שתומכות ב-POP3 ו-IMAP, עם יבוא ספר כתובות ועוד עשרות פונקציות שעוזרות לעשות חיים קלים, אז GMAIL מנצח יותר ויותר משתמשים עוברים אליו, כך שכיום הוא מקום שלישי בעולם.

אין לי מושג מדוע YNET חושבים שאם הם יוסיפו שרותי דואר אז הם יעלו בדירוג (סקר טים ממצב אותם כיום מתחת לוואלה) ויעקפו את וואלה, כי וואלה, עם כל התסכול שיש מהם בנוגע לתמיכה בדפדפנים השועל ואחרים, עדיין נותנים יותר מאשר YNET, ואפשר סתם להשוות את מדור המחשבים/טכנולוגיה בין שניהם כדי להבין על מה מדובר.

אם YNET רוצים להיות יותר רציניים, הם צריכים להתחיל לחשוב על אינטגרציה שונה ממה שיש כיום, ובמיוחד על תיקון באגים שקיימים כבר זמן רב ואיש אינו נותן את הדעת עליהם. רוצים דוגמא? בשמחה! כנסו לכאן עם Firefox או כרום או כל דפדפן שהוא לא אקספלורר, והציצו בדף. נסו לדעת עוד כמה זמן תיסגר המכירה.. אה, אין טיימר? אין טיימר. באג עתיק. עכשיו תנסה לחשוב כמה זמן נשאר לך כדי לבדוק אם המבצע שווה או לא. מה מרבית הרציניים יעשו? יעברו לכאן מ-YNET לוואלה, וזו סתם דוגמא אחת פשוטה.

ההזדמנות העסקית עם Google Wave

לפני מס' ימים גוגל הוציאה 100,000 הזמנות למפתחים ולמשתמשים נבחרים על מנת לבחון את גוגל Wave שבינתיים המפתחים בגוגל עבדו עליה קשות. לפי דיווחים שונים, המערכת יותר זריזה ויותר יציבה, אבל עדיין יש באגים ויש נפילות.

לגוגל יש עדיין בעיה: איך להסביר מהי המפלצת הזו. זה לא דוא"ל, זה לא IM, זה לא עריכת מסמכים, זה לא שיתוף כמו ברשתות חברתיות. זה הכל ביחד עם עוד הרבה דברים, אבל אני מאמין שגוגל יכולים להסביר את WAVE אם הם יפלחו אותם לסגמנטים: המוצר הרבה יותר מתאים בשלב הראשוני ל-Enterprise מאשר למשתמש הביתי, כמו במוצרי ה-Server של מיקרוסופט מתאימים לחברות ולא לאנשים בביתם. לאחר מכן גוגל יכולה לחדור לאט לאט לשוק המשתמשים הפרטיים אם תהיה שם הרבה יותר פשטות וויזואליזציה יותר טובה למשתמש הפשוט.

אחד הדברים שנודעו לאחרונה היא שגוגל חושבת ברצינות על הקמת חנות מקוונת לאפליקציות של מפתחים צד ג', כך שמי שיהיה מעוניין לפתח תוכנה קניינית, יוכל להרוויח מכך ואני מניח שגוגל יפרסמו את התנאים במועד מאוחר יותר.

גוגל עשתה צעד חכם ולא בנתה את Wave כאיזה שרות שרק הם מפעילים וכולם צריכים להיות מחוברים אל גוגל לשדיים כדי להשתמש בשרות זה, אלא הם מציעים את המוצר כקוד פתוח כך שחברות יכולות להוריד את הקוד ולהרים את זה על שרת לשם כך, וכאן במיוחד נמצא המקום למוצרים משלימים: כל חברה המבוססת על טכנולוגיות שרתים של מיקרוסופט, Sun ואחרים יצטרכו אפליקציות (או שרותים) להמיר או להתממשק לשרותים השונים, החל מ-Active Directory, דרך ה-Exchange, ו-SharePoint ועוד. אי אפשר הרי לזרוק את הכל ולהתחיל מאפס, כמעט תמיד חברות מעוניינות לעבור עם ה"נדוניה" הקודמת למוצר החדש כדי להקל את המעבר כמה שיותר למשתמשי הקצה.

כאן מתחילה ההזדמנות העסקית לחברות המפתחות מוצרים ותוכנות, להתחיל לחשוב על מוצרים שיתממשקו ל-WAVE, לא רק כ-שרות של Plugin שאפשר יהיה לרכוש דרך גוגל, אלא גם מוצר מדף שירוץ מאחורי Firewall בחברות מחשבים, שבאותה חברה ירוץ Google Wave עם כל הנתונים ללא קשר לאינטרנט.

נכון, גוגל עדיין לא פרסמה פרטים טכניים לגבי חנות כזו, אבל גוגל רוצים מאוד מאוד ש-Wave יצליח, ואם יש משהו שהם למדו מ-Apple זה שחנות תוכנות, או מקום מרכזי שהמפתח מוכר או נותן תוכנה, זה דבר שמאוד עוזר למשתמשים ולמפתחים בצד השני ואם צריך חנות, גוגל יקימו חנות. אחרי הכל, כבר יש להם איזו חנות או שתיים.

אז למפתחים שיש רעיונות למוצרים שהם ירצו למכור בעתיד או לחברות המעוניינות להוציא גירסת "Wave" למוצר שלהם, כדאי להיכנס לכאן, להתחיל להוריד את הדוקומנטציה והקוד ולהכיר מי נגד מה נגד מו.

ה-סופר פאדיחה של מיקרוסופט שתעלה ללקוחות הרבה

בארה"ב ללקוחות חברת התקשורת T-Mobile ישנה אפשרות להשתמש במכשיר Side Kick. המכשיר הינו טלפון סלולרי (שכנראה מאוד פופולרי אצל הצעירים) שמיוצר, מופעל ומשווק ע"י חברה בשם Danger. אחת הפונקציות הכי נחמדות שיש למכשיר זה שהכל מסונכרן עם Danger: ספר הטלפונים שלך, פגישות, תמונות, מוסיקה, הכל מסונכרן כך שאם אבד לך המכשיר, תוכל לרכוש אחר ולהסתנכרן תוך זמן קצר ולקבל הכל.

הסינכרון הזה כל כך מוטבע במכשיר וכל כך פועל "לצד" של Danger, שדבר אסוני קרה עתה ללקוחות עם המכשירים הנ"ל:

מיקרוסופט רכשה את חברת Danger לפני זמן מה, והחברה החלה להעביר את שרתיה לפלטפורמת מיקרוסופט תוך נטישת הפלטפורמה הקודמת. ההמרה עצמה היתה, למרבה הזוועה ב-LIVE, בלי Fall Back מסודר. כמעט כמו כל תהליך Mirgration, חוק מרפי מגיע לביקור ובמשך השבוע האחרון סבלו לקוחות T-Mobile עם המכשירים הנ"ל מבעיות עקב תקשורת איטית או חוסר תקשורת לשרתים, ובלי תקשורת רציפה לשרתים, המכשירים האלו אינם יותר מאשר בלוקים יקרים.

ואז.. קרתה הפשלה.

אחרי שהחבר'ה ב-Danger עברו לפלטפורמת מיקרוסופט ולשרתים של מיקרוסופט, קרתה נפילה כל כך חזקה, שמיקרוסופט עצמם מודים שההקמה מהנפילה הזו היא בסיכוי "מאוד נמוך".

כל הנתונים הלכו. גיבוי? אין.

מסתבר שהסינכרון של Danger הוא סינכרון חד כיווני: אם הנתונים מופיעים בשרת, הם יופיעו במכשירך לאחר שתפעיל אותו מחדש. אם מופיעים נתונים במכשיר ולא בשרת, הנתונים ינסו להסתנכרן אך כמוצא אחרון הם ימחקו והנתונים מהשרת יהיו בטלפון. סינכרון מוזר? פה מתחילה ההפתעה: אם ללקוח תסתיים הסוללה או יכבה המכשיר, כל הנתונים שיש לו בטלפון (אם אין לו גיבוי מקומי) ימחקו. פוף הלך הכל מהטלפון שלך בסינכרון הבא.

אני משער שבשלב הבא עוכרי הדין ישמחו להתערב..

ורדי, גולדמן ואופיר – אתם מטומטמים!

image מסתבר שסהר ורדי (כתבתי עליה בעבר), יובל אופיר, ועומר גולדמן החליטו ללכת קצת הרבה יותר מאחרים.

בהתחלה היה העניין של סהר ורדי לא לשרת בצבא, ולזיין את השכל לגבי “הכיבוש”. אוקיי, כמה שאני חושב שדבריה הם צירוף של אידיוטיות לשמה פלוס התעלמות גורפת ממה שהתרחש מבחינה היסטורית ופוליטית כאן ב-3 שנים האחרונות. מישהו הפריע למפלגת “קדימה”, המפלגה ששלטה במדינה לנסות לעשות שלום? ציפי לבני ניסתה, זה לא ממש עזר לה, והיא עוד היתה הרבה הרבה יותר ותרנית ממה שהליכוד כיום בכלל מוכן לדבר עליו.

אז עכשיו החליטו שלושת הצעירים האלו (בגיבוי של ד”ר ניב גורדון, צבוע לא קטן בעצמו) לקרוא לחרם על מדינת ישראל, כי .. אנחנו לא חותמים פה ועכשיו הסכם שלום עם הפלסטינים. כל העניין ה”שוליים” כמו שהפלסטינים לא מוכנים אפילו להכיר במדינת ישראל כיהודית שלא לדבר על כך שהם אינם מוכנים להצהיר  שבחתימת הסכם הקבע לא יהיו יותר להם דרישות, את זה לא מעניין את שלושת המוקיונים.

האם מישהו מהאידיוטים האלו חושב מה יכול לקרות מקריאות כאלו???

אנחנו מדינה קטנה שחלק לא קטן מתוצרתה מיועד ל-יצוא: שבבים, טכנולוגיה, פירות, פרחים וגם אפילו חומוס ואנשים רבים מביאים אוכל לשולחן מעבודות אלו שמוכרות את הדברים שלהם בחו”ל.

אם אנשים יקחו ברצינות את הקריאות לחרם, יכולה להיות לנו בעיה רצינית, כי אז את אותה תוצרת ירכשו פחות אנשים, מה שאומר שאם תהיה ירידה רצינית במכירות, יהיו פיטורים, ולאו דווקא פיטורים של מפעלים שנמצאים בשטחים אלא מפעלים שנמצאים פה באזור המרכז, הצפון והדרום. המצב הכלכלי בין כה גרוע ואנשים חושבים היום על כל שקל שהם מוציאים, ואם יחלחל לאנשים הקריאה להחרים את ישראל, הם יקחו את המוצר המתחרה שמיוצר בארץ אחרת.

אם אותם אידיוטים רוצים באמת שלום, הם צריכים לעשות דברים פשוטים:

  1. לבדוק מדוע הם כל כך מתנגדים להסכים להצהרה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית? הרי בסופו של דבר אם הם מסכימים אז תהיה פלסטין לפלסטינים וישראל ליהודים (וערבים אחרים שיש להם מספיק שכל שלא לגור שם), מה הבעיה עם כך?
  2. באותה הזדמנות כדאי לבדוק מדוע אם הם רוצים כל כך הסכם קבע, הם לא מוכנים להצהיר על סיום תביעות נגד ישראל? מהיכן פתאום צצים להן עוד דרישות מצד הפלסטינים שהם רוצים עוד דברים פוסט הסכמי קבע?
  3. פעילות פוליטית: שימצאו לעצמם מפלגה שהם חושבים שהיא היא זו שתביא את אותו שלום שהם כל כך מייחלים לו ושיתחילו לחרוש את הארץ מצפון ועד לדרום, ממזרח ועד מערב לגבי זה שצריך שלום וצריך לעזור למפלגת XYZ להיבחר כדי להביא את אותו שלום.

לרוץ לקייפטאון ולמקומות אחרים כדי ללכלך על ישראל ולקרוא לחרם נגדה הוא אקט שפל לחלוטין שאם יתקבל ברצינות, יגרום נזק לאנשים חפים מפשע ולא יזיז כלום לכיוון הסכמי שלום. ישראל כיום אינה יושבת ועושה “ברוגז”, אלא שישנם דברים הגיוניים לחלוטין שהפלסטינים לא מוכנים לעשות כדי לקדם איזה שהוא מו”מ.

והערה אחרונה לסהר, יופי ועומר: עדיף שתצטיידו באמצעי הגנה כלשהם. תמונותיכם והתועבה שמפגינים כלפיכם פה הטוקבקים בחדשות בארץ יכולים לגרום בקלות לכמה חמומי מוח להיכנס בכם פיזית ולגרום לכם לנזקים.

אתם סומכים על ה-יס-מקס/הוט מג'יק שלכם? קראו

גם חברת יס וגם חברת הוט מציעים ממירים "חכמים" היודעים להקליט עבורכם תוכניות שאתם מעוניינים בשעות שהן משודרות, כך תוכלו להגיע הביתה, ולצפות בסידרה האהובה עליכם. מבחינתכם, התוכנית מוקלטת בדיסק הקשיח של הממיר ואם אתם לא תמחקו אותה שם, תוכלו לצפות בה בכל בעת שתירצו. אחרי הכל, לשם כך רכשתם זאת, לא?

אז זהו, שלא. אנסה להסביר ברשותכם את הדברים מהצד הטכני באופן כללי:

המערכת גם של יס מקס וגם של הוט מג'יק משתמשות ברכיב DRM (ר"ת: Digital Rights Management) או בעברית: נז"ק (ניהול זכויות קבצים), והזכויות נקבעות ברמה של החברה המשדרת (יס/הוט) לפי הסכמים שונים שנחתמים מול האולפנים, וההקלטה מבוצעת אך ורק לפי ההסכמים עימם.

מה זה אומר? שאם מחר הקלטתם את הפרק החדש של האוס ומחר FOX יריבו עם HOT, ו-FOX יבטלו את ההסכם הפצה עם HOT, ההקלטה שיש לכם בדיסק הקשיח בממיר פשוט "תיעלם". טכנית, הקובץ עדיין בהארד דיסק, אך לשם ניגון הקובץ, הממיר צריך לבקש "אישור" מחברת השידור שלכם (יס/הוט) ורק לאחר קבלת אישור, הוא יכול לנגן לכם את הקובץ. אין אישור, אתם אפילו לא תראו את הקובץ ברשימה אצלכם, גם אם הקלטתם.

אתם מוזמנים לקרוא מה קרא ל-אבי, לקוח ותיק של YES שהקליט את טום וג'רי עבור בנו, וכשהסתיים המבצע של התחנות פתוחות ב-YES, נעלמו גם ההקלטות באוויר.

חשוב לזכור: ההקלטות שלכם הם "על תנאי", והן דבר שונה לחלוטין מהורדה של פרק בסידרה דרך ביטורנט, אימיול או רכישה חוקית של תקליטורי DVD (או בלו-ריי). ההקלטות של הממירים הן דבר שלא ניתן להוציא מהממיר עצמו אל המחשב שלכם או הנגן שלכם (אינני מדבר על Apple TV), אין לכם בעלות על הקבצים גם כשהממיר הוא רכוש שלכם, וחברת השידור יכולה להעלים לכם קבצים כרצונה גם אם תנתקו את המכשיר מהחשמל ומחברת השידור (תזכרו: כל ניגון דורש אישור מהשרתים אצל חברת השידור)

אם אתם רוצים משהו נטול הגנות, או שתרכשו או שתורידו, כי השאר ינעלו אתכם בצורה זו או אחרת בהגנות שמצייטות לבעל זכויות היוצרים, לא לכם.

מדוע כרום Frame הוא כן רעיון טוב

רבים מכירים את הדפדפן של גוגל, הלא הוא דפדפן כרום שמצטיין בביצועים מהירים, קוד קטן (יחסית), תמיכה ב-Threads ועוד. גוגל שחררה לאחרונה גם “אח” קטן לכרום, הלא הוא ה-Chrome Frame.

הכרום Frame תפקידו הוא בעצם משהו אחד: להיות מעין “תוסף” שמתממשק לאינטרנט אקספלורר (6,7,8) ולתת לאדם חוויה של גלישה מהירה עם אבטחה, כאשר מבחינה חיצונית בתפריטים של אקספלורר, לא רואים שום שינוי, כלומר מבחינת המשתמש: התוסף שקוף.

לאחר שגוגל שיחררה את התוסף הנ”ל, מיקרוסופט הוציאה הצהרה שהיא מתנגדת לתוסף זה וגם סמנכ”ל מוזילה פירסם מדוע לדעתו הרעיון של תוסף זה אינו רעיון טוב. התנגדות 2 החברות היא שונה אך שניהם בסופו של יום חושבים שתוסף זה אינו רעיון טוב, מסיבות שונות.

היו עוד מספר בלוגרים שגם הם חשבו שהתוסף אינו רעיון טוב ומה שגוגל אמורה לעשות, הוא בעצם להציג דף ובו מצוין כי דפדפן זה אינו נתמך בשרותי גוגל כמו WAVE, ועל המשתמש להתקין דפדפן אחר ולהציג אייקונים עם לינקים לדפדפנים אחרים.

לעניות דעתי, הנציגים של מיקרוסופט ומוזילה טועים בראיה שלהם את אותו תוסף ואת תפקודו, וברשותכם אסביר:

מי שמכיר חברות גדולות, בנקים, חברות ביטוח ואחרות (כאשר יש בכל אחת מהחברות מס’ אלפי מחשבים) יכול לראות בקלות מה קורה במחשב של משתמש ממוצע: אקספלורר מותקן ומציג את האפליקציות הפנימיות שמחלקת הפיתוח כתבה עם כלים שונים. התצוגה נכתבה באפליקציה עם מחשבה על אקספלורר (ולפעמים על אקספלורר מסוים). רבים ממוצרי מיקרוסופט מייצרים בעצמם קוד דינמי שעובד מעולה על אקספלורר אך לא על דפדפנים אחרים (המצב השתפר מאז 2007, אבל עדיין אתרים דינמיים פנימיים שמוצגים עם דברים כמו SharePoint נראים יותר טוב באקספלורר מאשר על השועל. מנסיון.). הצצה בקוד של האקספלורר (אני מדבר על View Source מתוך הדפדפן) מציג קוד שזה יהיה נס משמיים אם דפדפן אחר יצליח להציג. רוצים להתנסות? בשמחה! התקינו וורד 2003, ייבאו מסמך וורד ובקשו לשמור את הקובץ לאחר מכן כקובץ HTML. פתחו את קובץ ה-HTML שנוצר והביטו בקוד. מומלץ לקחת שקית הקאה לפני הניסוי.

מכאן יוצא כי חברות רבות משתמשות בכלים של מיקרוסופט ומס’ כלים אחרים כדי לתכנת אפליקציות שיוצגו מעולה על אקספלורר, אך עקב “סיבות שונות” אין הן מוצגות טוב על השועל או דפדפנים אחרים. לשם שיפור העניין, יש צורך בשינוי מאסיבי שלא מקבל בד”כ תקצוב ובכך המפתחים לא עובדים על כך שהאפליקציה תוצג טוב בדפדפנים אחרים.

הטמעה של השועל (גם עם IE TAB) נחשבת לבעייתית במיוחד: מכיוון שרוב האפליקציות הפנימיות לא יוצגו טוב על השועל, חברות דוחות שינוי דפדפן וכך כל החברה נשארת על אקספלורר למשך זמן רב, גם אם הגירסה המשומשת נפחה את נשמתה ממזמן.

פה כרום Frame יכול לעזור: הוא אינו מצריך החלפת דפדפן, שינוי קוד של תוכנות פנימיות או תרגול מאסיבי של כל עובדי החברה. מבחינת המשתמש, אם יותקן לו כרום Frame, הוא לא יצטרף ללמוד דברים חדשים, לא יהיה צורך באימון למצוא את כל המועדפים והדברים אחרים שהוא רגיל אליהם מאקספלורר. מבחינתו זה אותו מראה במדויק.

לחברות מצד שני, הכרום Frame נותן הזדמנות מצוינת להתקדם מבחינת שרתי אפליקציות (המוציאות תצוגה וובית) קנייניות או מבוססות קוד פתוח. אותם אפליקציות ווביות לוקחות מראש בחשבון סטנדרטים של HTML ו-XML תקניים ומנפיקות תוצאות שיראו מצוין על השועל, כרום ואחרים, וכל מה שהמפתח יצטרך לעשות הוא להוסיף שורת קוד אחת שתאמר לכרום Frame לעבד את הקלט עם המנוע שלו ולא עם מנוע Trident של אקספלורר. במקביל, אפליקציות ישנות יוכלו להשתמש במנוע האקספלורר הרגיל כדי להציג פלט של אפליקציות ווב עם ה-HTML הישן של מיקרוסופט.

כך בעצם אותה חברה שתשתמש בכרום Frame לא רק שתגן על השקעתה, אלא שהתקנת הכרום Frame תתן להם גם אפשרות להתקדם קדימה מבלי שהמשתמשים יאלצו ללמוד דפדפן חדש וערימת בעיות חדשה.

מי אמר שלא ניתן לרקוד על 2 חתונות במכה אחת? 🙂