מדריך: אתרים קטנים וחסכון כספי ניכר (חלק 1 מתוך 2)

בימים טרופים אלו, כאשר צו השעה הוא כמה שפחות בזבוז (ויש שיאמרו: כמה שיותר לחסוך), אפשר וניתן לחסוך כספים כשזה מגיע לאחסון אתרים. אנשים רבים יש ברשותם אתרים כמו בלוגים, אלבומים, וכו' אשר מאוחסנים אצל ספק מאן דהוא והם משלמים מדי חודש עשרות או מאות שקלים רק בשביל שהאתר ישב אצל אותו ספק, ועוד לא הגענו לענייני תחזוקה של האתר, וכאן ניתן לחסוך, והרבה.

איך? די פשוט: כל מה שצריך הוא מחשב ישן (גם מחשב בן 5 שנים פלוס יספיק), דיסק קשיח נקי, וחיבור אינטרנט ADSL או כבלים, וחבילת חיבוריות ממוצעת פלוס (4-5 מגה מספיקה בהחלט. חבילה כזו נכון להיום שכוללת מחיר תשתית + ספק אצל נטויז'ן לדוגמא, עולה 120 שקלים כפי שניתן לראות כאן).

כעקרון, הקו שאתם שוכרים מחברת הכבלים או בזק, הוא מיועד לשימושכם האישי לגלישה, צפיה בסרטים, הורדת תוכן ועוד, אך אם אינכם "טוחנים" את הקו עם אימיול/ביטורנט 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, אז הקו שלכם פשוט איננו מנוצל כמעט (בגלל זה קו כזה יכול להספיק לחיבור WIFI למסעדה כולל כל הגולשים בה, לדוגמא), מה שמשאיר רוחב פס שרוב הזמן איננו מנוצל ושאתם כבר משלמים עליו.

אז איך "מארחים" בבית את האתרים הקטנים שלכם? די פשוט ואין צורך כמעט בשום תשלום. אעבור על הצעדים שצריך:

  1. בשלב ראשון, כדאי לרכוש שם מתחם, או מה שמוכר בשפה המקצועית כ-Domain, לדוגמא: benhamo.org כאן בבלוג שלי זה המתחם שאני רכשתי וזה בעצם הכתובת שלי שאנשים מקישים על מנת להגיע לאתר שלי. שמות מתחם יכולים לעלות בין דולרים בודדים למיליוני דולרים, תלוי בשם המתחם, האם הוא תפוס, פופולריות וכו'. מכיוון שבמקרה שלנו אנו לא מעוניינים להשקיע רבות, באתר זה לדוגמא, תוכלו לרכוש שם מתחם המסתיים ב-info. (לדוגמא: myhome.info) במחיר מצחיק של 2 דולר לשנה (לשנתיים זה עולה יותר, 5 דולר, אבל זה שווה את ההשקעה). ישנם אלפי אתרים שמוכרים ורושמים שמות מתחם, הכל תלוי איזה שם ואיזה סיומת (com. או info. או org. וכו') אתם מעוניינים. המלצתי האישית הם הסיומת INFO כי הם הכי זולים. שימו לב: אתרים רבים מנסים להכניס בתהליך הקניה גם חבילות אחסון, מייל ושאר מרעין בישין. סרבו וסמנו אך ורק את העניין שאתם מעוניינים לרכוש שם מתחם בלבד.
    בשלב הרכישה תצטרכו למלא את פרטיכם האמיתיים ופרטי כרטיס אשראי. ודאו שהאתר מוצפן, במיוחד בדף שבו תכניסו את פרטי כרטיס האשראי שלכם. לאחר הרכישה תקבלו לדואר האלקטרוני שלכם לפחות הודעה או 2 המאשרים את הרכישה וגם פרטים איך להיכנס לאתר ולעדכן פרטים לגבי שם המתחם שלכם. שמרו את המייל הזה, אנחנו נצטרך אותו תיכף.
  2. לאחר שרכשתם שם מתחם, צריך מישהו שינהל לכם את המתחם, שיצביע ויראה לעולם היכן בעצם נמצא האתר שלכם ועוד הגדרות נוספות. אותו "מישהו" נקרא בדרך כלל "שרות שמות", או בשם המקצועי: Name Service. האתר שרכשתם ממנו את שם המתחם יש ברשותו שרתי Name Service אך אצל רובם עדכון שרתי השמות כרוך בתשלום נוסף, לא ניתן לעדכן דינמית מתוך המחשב שלכם דרך תוכנות צד ג' ושאר מגבלות אחרות. זה בסדר, יש שרות חינמי מצוין שנקרא ZoneEdit. היכנסו אליו והירשמו. לאחר תהליך ההרשמה יש ליצור Zone חדש. Zone הוא בעצם שם המתחם שרכשתם שעליו נעשה פעולה מצומצמת כדי לכוון את הדברים כך שכמישהו יקיש את שם המתחם שרכשנו, הוא יגיע אל האתר שלנו שיושב פיזית בבית שלנו.

בפוסט הבא (חלק שני) אנו נלמד (בקצרה) מה צריך לעשות עם המחשב הישן מבחינת התקנת Linux ומה צריך לעשות כדי שאחרים יוכלו לגלוש אלינו. החלק הבא מצריך ידע מסוים ב-Linux כדי להגדיר דברים. במהלך הפוסט ינתנו לינקים המסבירים את הצעדים בהרחבה. כדי לבצע את הצעדים, כדאי להצטייד במחשב הישן עם חיבור למסך, מקלדת ועכבר, ותקליטור הפצת Linux לפי בחירתך. אני אשתמש ב-Fedora 11 להדגים, הפצות כמו אובונטו הינן קלות יותר להתקנה וההגדרות הן פחות או יותר זהות. מומלץ שיהיה במחשב הישן לפחות 256 מגה זכרון (אם אפשר יותר, מה טוב) ודיסק קשיח מינימום 40 ג'יגה (שוב, כמה שיותר, יותר טוב) שיותקנו בתוך המחשב.

כשספק ההוסטינג שלך שם עליך פס

image

זה התחיל לפני שנתיים. חיפשתי לי חבילת הוסטינג (אירוח) צנועה שבה אוכל לארח את הבלוג שלי, ואולי כמה בלוגים של מס’ חברים נוספים, קצת תמונות, קצת מוסיקה (חוקית), לא משהו רציני שמצריך שרת במיוחד לכך, בהתחשב בכמות הנפח שאני צריך וכמות הכניסות למערכת. חבילה קטנה, לא יותר מזה.

שאלתי בכל מיני מקומות וההמלצה החמה שקיבלתי מכל מיני אנשים, היתה ללכת על Bluehost. הסתכלתי באתר שלהם, בדקתי תעבורה אליהם, נראה בסדר. המחיר גם נראה לי שווה: 6$ (בזמנו. היום זה $7). החלטתי לקנות דומיין וללכת עם זה.

מילאתי פרטים, כרטיס אשראי, והופס, קיבלתי אישור במייל על פתיחת החשבון וקבלת כתובת IP למערכת, יחד עם חיוב של 144 דולר. קצת הרמתי גבה, זה לא מה שהיה כתוב באתר. עיון באותיות הקטנות הראה ש-כן… החבר’ה לוקחים מראש שנתיים, לא פר חודש.

נו, 144 דולר, לא כזה סכום רציני, במיוחד שאני מכוסה מראש לשנתיים. זה יכול לחסוך הפתעות, חשבתי לעצמי.

התחלתי להיכנס למערכת cPanel שלהם, להכיר אותה, ולהתחיל לעשות את העבודה: העברת דומיינים, הרמת טבלאות (הכל דרך הממשק, אין אפשרות לפקודות ידניות). סרקתי בשבילם את תעודת הזהות שלי בשביל לקבל כניסת SSH (בלי זה, אין SSH), והתחלתי להרים את האפליקציות השונות. הכל עבר טוב ויפה.

מס’ ימים לאחר מכן, רציתי להראות לחבר פוסט שכתבתי בבלוג שהתארח (דאז) ב-Bluehost. הכנסתי את הכתובת במחשב של החבר והופס.. ה-MySQL שלהם למטה. שיחה עם הנציג הטכני של Bluehost גררה תשובה של “זה כבר מורם” ואחרי 2 דקות ה-SQL היה למעלה. קורה. ניסיתי בערב להיכנס כדי לכתוב פוסט חדש והופס.. שוב ה-SQL למטה. שוב שיחה עם נציג התמיכה, שוב תשובה שעוד 2 דקות זה יהיה למעלה.

למחרת, שוב חזר הסיפור, רק שהפעם הייתי צריך את המידע שכתבתי בבלוג בדחיפות, הואיל ומישהו אחר שקרא אצלי פוסט ישן יותר רצה את החומר בדחיפות להראות לבוס שלו, רק שוב, אין SQL.

ניסיתי לתפוס שיחה יותר רצינית עם נציג התמיכה ולבקש שיעבירו אותי לשרת אחר, עם SQL קצת יותר יציב. התשובה: שלילי. זה מה יש ועם זה תסתדר.

לאחר מס’ חודשים רכשתי דומיין חדש דרך השרות רכישת דומיינים שלהם. הדומיין נרכש בהצלחה. רציתי להכניס לרישומים בו את מה שאני צריך, A records, MX, CNAME ושאר מרעין בישין, וגם כאן חיכתה לי הפתעה: יש לשלוח פקס עם הבקשות, אישור שאני רכשתי את הדומיין ומישהו יתייחס ויוסיף את הרישומים. מדוע אי אפשר ישירות להוסיף רשומות לשם המתחם שרכשתי? שאלה טובה, אין תשובה.

שוב חלפו מס’ חודשים והחלטתי להשתמש בשרותי ה-Webdav שלהם לאחסון קבצים. רעיון לא רע, בהתחשב בכך שהם נותנים כמות אחסון “בלתי מוגבלת”, לא? זהו, שהשרות עובד לא רע אם יש לך שמות קבצים באנגלית בלבד. אם יש לך שמות קבצים בעברית לדוגמא (כמו תמונות שמישהי אחרת צילמה ושמרה שמות בעברית), תקבל במקום שמות, את סימני ה-??? הידועים, שכמובן מעידים על כך ששרת האפאצ’י שם אינו רץ במצב יוניקוד (UTF-8). שוב פניה לנציגות וכרגיל התשובה: אין מה לעשות, זה מה יש.

שלשום החלטתי לכתוב דף HTML פשוט בעברית. כתבתי אותו וניסיתי על הלינוקס אצלי כאן, עבד מצוין. העברתי לשרת שם, הוא מתעקש לא להציג את הטקסט בעברית אלא כ-ISO-8859-1. בדיקה עם ה-Validator של ה-W3 הראתה שאין בעיות עם הקוד שלי. בדקתי מול אתרים אחרים לראות אם אני מכניס את הקידוד נכון, והתברר שכן, אבל שוב, השרת שם לא רוצה להציג את העברית..

היום קיבלתי הודעה אוטומטית שהחידוש האוטומטי בכרטיס האשראי שלי נכשל. טוב, הוא נכשל כי לא עדכנתי מס’ כרטיס אשראי, ולשמחתי טעות זו דווקא סייעה לי לטפל בבעיה של ההוסטינג הזה. הודעתי במייל לנציג המטפל את הבעיות שהיו לי עד כה, ושאינני מוכן לעבור בשתיקה על כל הפאקים שלהם. או שיעבירו אותי לשרת יותר נורמלי או שנאמר יפה שלום. תשובתו? לא יהיה חידוש מנוי וב-2/10/09 המנוי יבוטל. לטפל בבעיה ובכך שהלקוח ימשיך להיות לקוח נאמן ולשלם לך? מה פתאום!

לו היו שואלים אותי היום האם הם ספק הוסטינג טוב, הייתי עונה משהו כמו: בשביל לפתוח כמה תיבות, לאחסן קבצים, הם דווקא לא רעים בכלל. אם אתה צריך משהו שכבר קשור לאפליקציות ווב ויציבות שרתים, עדיף שתמצא מישהו אחר. זו עוד דוגמא לטיפשות מצד ספק הוסטינג לעשות את כל הטעויות ולהפסיד לקוחות בגלל שטויות אלו. אני עם Bluehost גמרתי ואני לא ממליץ אותם לאיש.

השקר של אפל נחשף

לפני כחודש כתבתי על הבקשה של ה-FCC האמריקני לקבל מידע על הדחיה של Google Voice. ה-FCC ביקש תגובות מ-אפל, גוגל, ו-AT&T. שלושת הגופים שלחו תגובות, גוגל ביקשה במסגרת הזכאות שלה, להחביא חלק מהתגובה.

באותה תגובה, אפל הודיעו שהם לא ממש דחו את האפליקציה, אלא שיש להם השגות והם עדיין "חושבים" על האפליקציה אם לשחרר או לא. גוגל בתגובתה ל-FCC ביקשה לא לפרסם מה שקרה בינה ל-אפל בעניין Google Voice. אנשים תהו מדוע, אבל העניין נשאר חסוי.

.. עד עתה. גוגל פרסמה את המכתב תשובה המלא ל-FCC ללא צנזורה, והנה רואים משהו מעניין: נציג גוגל Alan Eustace ביקר אישית את פיל שילר, סמנכ"ל מכירות עולמי באפל, ו-פיל עצמו הודיע חגיגית ל-אלן: אפליקציית Google Voice נדחית. לא פקס, לא טלפון, לא אימייל אלא פגישה פנים מול פנים גוגל קיבלו סירוב מאפל. היתה עוד פגישה בין 2 האנשים וגם שם שוב פיל שילר הודיע ל-אלן כי האפליקציה של גוגל Google Latitude מקבלת סירוב מ-אפל.

מדוע גוגל החליטו להחביא את התגובה מעיני הציבור? כפי הנראה בשביל לתת לאפל צ'אנס לרדת מהעץ מבלי שגוגל תראה מי משקר כאן, רק מה, עבר חודש ואפל לא אישרה את 2 האפליקציות, אז גוגל החליטו פשוט לחשוף את תגובתם ולהראות מי השקרן פה: אפל.

ומה אפל הודיעה לפני מס' דקות כתגובה? שהם "לא מסכימים" עם ההצהרות של גוגל לגבי סירוב האפליקציות ושהם (אפל) "עדיין בשיחות" עם גוגל לגבי האפליקציה. מה עם הפגישות של נציג גוגל עם נציג בכיר של אפל? אפל לא מגיבה לכך. אולי הם חושבים שאם הם יתעלמו מכך, עניין הפגישות שהיו יתפוגג באוויר..

אולי מישהו באפל (סטיב? טים?) יתחיל להבין שהם פתחו לעצמם תיבת פנדורה רצינית עם עניין הסירוב המטומטם הזה? זה מה שאפל מחפשת? צרות עם FCC שיודע לנשוך כשצריך? (בניגוד למשרד התקשורת עם השר החלבי שיש לנו כרגע..)

קצת על כרום 3, נתח שוק, ואינטל שלא מבינים את השוק

image גוגל שחררו את כרום 3 שלשום. הגירסא החדשה כוללת כל מיני תיקונים, אפשר לשנות את מראה הדפדפן, הוא הרבה יותר מהיר מהגרסאות הקודמות ועדיין הוא מאוד קטן (בהשוואה למתחרים). בהשוואה לגירסאות קודמות, אין שינויים כה מרעישים. יש שיפור פה ושיפור שם בהתנהגות ותואמות לדפדפנים ולסטנדרטים.

גוגל בבלוג של כרום הודיעו כי הם “יתאכזבו” אם עד תקופה זו בשנה הבאה הם לא “יכבשו” 5% משוק הדפדפנים. לי יש הצעה לגוגל: מהרו וחיתמו על הסכמים עם יצרני נטבוקים כדי להתקין ולהפוך את כרום כדפדפן ברירת מחדל. מנסיוני עם כרום ודפדפנים אחרים על נטבוקים שונים, השילוב הוא שילוב מנצח בהחלט: לא רק שכרום עולה הרבה יותר מהר מהמתחרים, הוא גם עובד הרבה יותר מהר על נטבוקים ומגיב יותר במהירות.

הבעיה המרכזית שיש לי עם כרום זה עניין התוספים: בגירסה שאני מריץ כרגע (גירסת Snapshot שבועית) כבר יש תמיכה לתוספים, אך ההיצע דל ויקח זמן עד שהמפתחים שכתבו תוספים לשועל יכתבו אותם לכרום. לדעתי, שגו גוגל בכך שלא הכניסו את תמיכת התוספים בגירסה ששוחררה שלשום. לו היו גוגל מתעדפים את עניין התוספים בכרום לזמן יותר מוקדם, גירסה 3 היתה יכולה להיות הגירסה הראשונה שהיתה מציעה לאנשים לפתח תוספים ולמשתמש הקצה אפשרות להוסיף את התוספים בקלות.

כיום עדיין אחת הבעיות עם כרום לדוגמא היא עניין חוסר האפשרות לבטל את תצוגת הפרסומות בפלאש. מספיק 2-3 טאבים פתוחים של אתרי חדשות שכל אחד מכיל בין 4 ל-10 פרסומות פלאש כדי שתשמע את המאוורר של הנטבוק שלך מתחיל לתפוס תאוצה ע”מ לקרר את המעבד ולביצועים לרדת. אפשר להתקין Privoxy אך הדבר מסובך מדי למשתמש הפשוט.

מבחינת באגים, הרבה תוקנו, אך עדיין מבחינת עברית יש 2 באגים עיקריים שמעצבנים: תזוזה בין מילים בתוך תיבת טקסט עברית היא הפוכה (לחיצה על CTRL וחץ שמאלי לוקחת את הסמן ימינה במקום שמאלה) וגם אין בינתיים אפשרות להכריח את תיבות הטקסט להפוך למצב עברית (כמו במקרים שרוצים להגיב בבלוגים שנמצאים על notes, כמו הבלוג של שוקי גלילי). דיווח באגים על כך נפתח.

ולעניין אחר: אינטל, כך נראה, עדיין לא כל כך מבינים (או לא רוצים להבין) את השוק: דו”ח של חברת DisplaySearch מראה כי כמות הנטבוקים שנמכרו ברבעון 2/09 היה מספר כפול לעומת לאפטופים רגילים, ובעברית: על כל לאפטופ שנמכר, נמכרו 2 נטבוקים! אינטל, שכמובן לא אוהבים את המספרים האלו (כי הם בקושי מרוויחים מכל מכירת Atom שבמקור בכלל יועד ל-MID), ניסו להצמיח קטגוריה חדשה: UltraThin שזו קטגוריית כלאיים בין מחשבים ניידים רגילים למחשבים “תת ניידים” (Sub Notebook) יקרים. מחירי ה-Ultrathin יקרים בהרבה מעבר לכל נטבוק, ואנשים פשוט לא מעוניינים לרכוש את המחשבים האלו (מזכיר את קטגוריית ה-Tablets שגם היא נפלה על הפרצוף כבר פעם שנייה!), ואינטל פשוט לא מצליחים לדחוף אנשים לקנות את המחשבים האלו וגם לא את המעבדים למחשבים אלו.

אני פשוט תוהה: מתי אינטל יבינו סוף סוף שלמשתמש הביתי שרוצה לגלוש באינטרנט, צ’אטים, מצלמות, מסנג’ר, להעביר קבצים בין הסלולר למחשב, להתחבר ב-WIFI ואולי לעשות עריכת תמונות פשוטה- נטבוק מספיק לחלוטין? רק היום הופיעה בוואלה TECH סקירה על הנטבוק מהחדשים של ASUS שמגיע עם מעבד לא רע לנטבוקים ועם סוללה שמחזיקה ברוטו 11 שעות, חברים, גם אם נפעיל את ה-WIFI ואת ה-Bluetooth נקבל 7.5 שעות בערך שזה פנטסטי! אני יכול להעיד מנסיוני האישי ב-14 שנים האחרונות עם מחשבים ניידים, שכדי להגיע ל-7.5-8 שעות עבודה בחוץ עם לאפטופ (ולא חשוב כמה המעבד באותו לאפטופ היה “חסכוני”) הייתי צריך או לקחת ספק כח בתיק, או לפחות סוללה נוספת (בד”כ 2). בלי התוספות האלו, הייתי חייב למצוא שקע קרוב, והנה ה-1101HA של אסוס נותן כמות כזו של שעות והמחיר שלו מצחיק: פחות מ-2400 ש”ח וזה לפני מו”מ עם החנות המוכרת (תשלם במזומן ותראה איך עוד כמה עשרות שקלים מגולחים מהחשבון הסופי). אגב, הדגם הזה שובר סוף סוף את תיקרת מסך ה-10 אינטש (המסך בגודל 11.6 אינטש ברזולוציה של 1366X768 פיקסלים). עוד פרטים על הנטבוק הנ”ל אפשר למצוא כאן.

ביטוח לאומי, אחלה תחזוקת שרתים..

היום הייתי צריך לברר משהו בקשר לזיכוי/חיוב בביטוח לאומי, חשבתי שדרך הרשת אוכל לדעת למי ולאן לפנות בביטוח לאומי, ומה יותר טוב מאשר להסתכל באתר שלהם?

אז זהו, שזה בעייתי.. שופופו.. (אם התמונה קטנה מדי, תקליקו עליה)

btl

אני לא כל כך מצליח להבין: ביטוח לאומי לא שמעו על כלים קצת יותר רציניים מ-Share Point? בעבודה הקודמת שלי, שרתי ה-Share Point נפלו 3 פעמים למצב שהיה צריך איזה “מומחה” מיוחד כדי להציל/לשחזר נתונים (לי אין קשר ולא היה קשר עם הנושא, אני איש לינוקס..), אז אם הכלי הזה לא יודע לעמוד בעומסים ונופל מכל עומס רציני, למה ביטוח לאומי משתמשים בו?

סלקום, אורנג', פלאפון, איפה אטיאס כשצריך אותו??

יש להרבה אנשים הרבה עצבים על שר התקשורת לשעבר אטיאס כשזה מגיע להצעת החוק 892, אך מצד שני עוד לא ראינו שר כל כך פעלתן בתחום שרבים חשבו שאותו שר יבצע את מה שעשו קודמיו: חימום כסאות נטו. אטיאס עשה מה שלא עשה שום שר תקשורת לשעבר במשרד התקשורת ורבים האנשים שלעולם לא יצביעו עבור ש"ס או יזדהו עם דעות המפלגה, אך יורידו בפניו את הכובע.

אבל כל זה היה בעבר, והיום יש לנו שר תקשורת חדש, משה כחלון שמו, שבינתיים מצליח לעשות מה שעשו קודמיו של אטיאס: חימום כסאות.

סלקום מצפצפת בתרועה רמה על כל עניין של ניטרליות רשת. אורנג' מנפיקים חבילות גלישה במחירים מבהילים וגם בפלאפון המצב אינו מזהיר, אך משרד התקשורת? חוץ מאשר הודעות לעיתונות, בינתיים לא מראה שום פעולה יזומה, שום איומים על חברות הסלולר, שום זימונים דחופים למנכל"י הרשתות, הכל לאט לאט, שאנטי שאנטי של הלייף..

כיום יש איזו שהיא "תחרות" בין חברות הסלולר מבחינת חבילות גלישה, אבל הבעיה העיקרית היא  שחברות הסלולר משמשות כספק אינטרנט (ISP) וגם כספק תשתית, מה שאומר שלא חשוב איזה  חברה תתחבר אליה, אתה אוטומטית כבול לספק האינטרנט שאיתו עובדת ספקית הסלולר שלך. בסלקום זה נטויז'ן, בפלאפון ואורנג' – הם ה-ISP. מה אם אינך מרוצה מספקית האינטרנט הסלולרי שלך (מבחינת ISP) בגלל מגוון סיבות? חוזה כאן אומר אתה כבול אלינו 18 חודש שרות ו-36 תשלומים על מודם ומשלם כמו גוד בוי. ארצה בובי… לקוח טוב.

ללקוח אין שום אפשרות לשלוט ולבחור את ספק ה-ISP שלו וכאן מתחילות הבעיות הרציניות לגולשים הבינוניים עד הכבדים. מה אם מחר ספק X מחליט לעשות תעדוף פסיכי לספקי תוכן מסויימים ולהוריד בעדיפות ספקי תוכן מתחרים וכל זה מבלי להודיע ללקוחות על כך? שאלה טובה! לך אין מילה בעניין. מה אם אני מעדיף את 012 במקום נטויז'ן בסלקום? רעיון נחמד, בלתי אפשרי לעבור בשלב זה.

וכאן הבעיה המרכזית. חברות הסלולר מלכתחילה היו אמורות מבחינה הגיונית לשמש כספק תשתית "טיפש" ותו לא, ואז אתה היית סוגר עיסקה משתלמת עם ה-ISP שכוללת 2 חשבונות או יותר (בית, וכמות מכשירי הסלולר שיש למשפחתך) וכשזה מגיע למס' חשבונות, ספקיות האינטרנט בארצנו יודעים להיות יותר גמישים מנערת גומי באולימפיאדה. כך אפשר היה גם לעשות מנוי באחד מספקי הסלולר לחבילת תשתית במחיר קבוע, וחבילה אצל ISP, בדיוק כמו המצב שקיים היום עם הכבלים ו-בזק. מה רע?

מי שרוצה לראות את הדוגמא הכי גרועה בכך שספק סלולר הוא גם ISP יכול לראות זאת אצל סלקום שחוסמת בחיבורי DATA בטלפונים הסלולריים את שרותי ה-VOIP כמו סקייפ ודומיהם. זה לא שסקייפ זה דבר ש"שותה" רוחב פס כאילו אין מחר, זו פשוט רדיפת בצע של סלקום שרוצה למנוע מהלקוחות שלה לשלם פחות על שיחות יוצאות ונכנסות. חבל שסלקום לא מתעניינים אצל שותפיהם (נטויז'ן) שדווקא לא חוסמים את סקייפ ומרוויחים לא רע משיחות בינלאומיות.

לסיכום: משרד התקשורת צריך להתערב, ולהתערב עכשיו ולהפסיק את תאוות הבצע של חברות הסלולר ולאפשר ללקוחות לקבל שרות סלולרי תשתיתי במחיר הוגן מספקי הסלולר ואת השאר יעשו הלקוחות מול ספקי האינטרנט השונים, כך גם חברות שירצו להציע שרותי MVNO יוכלו להציע מבלי למצוא את עצמם חסומים ברשת כזו או אחרת, רק כי חברה החליטה לפשוט את עורם של לקוחותיה ושלא יעזו לחשוב להשתמש בשרותים של המפעילה הוירטואלית החדשה.

כחלון – תתעורר כבר!

בקצרה: אופרה 10 מול כרום 4

יש הרבה אתרים שנותנים סקירות על אופרה 10, יש כאלו גם שנותנים סקירה על כרום 3 וגם כמה על 4 (זה בטא שכרגע מופיעה לי כ-4.0.206.1), אבל במקרה יצא לי לבדוק את שני הדפדפן בטסט פשוט מאוד על XP שרץ על הנטבוק שלי (אסוס 1000HE מחובר לחשמל במהירות מעבר AUTO).
הטסט היה פשוט: טאב אחד עריכת פוסט זה בוורדפרס, טאב שני MEEBO עם מס' חשבונות.

בשעה שכרום הציג את הדברים בצורה מעולה ובזריזות מפתיעה בשימוש ב-2 האתרים, אופרה לקחה את הזמן שלה בעצלתיים, לוקח זמן לצייר את שמות החשבונות ב-MEEBO, לוקח זמן לפתוח חלון במיבו, לוקח זמן להתנתק במיבו. בטאב של הוורדפרס, הדברים עבדו יותר טוב אבל בפירוש לא כמו בעבודה עם כרום.

בקיצור: זה אופרה 10 "טורבו"? אני נשאר בכרום!

הטריק של אפל: iPod Nano עם מצלמה הכי מחורבנת

מצלמה

זוהי המצלמה שנמצאת ב-iPod Nano החדש שאפל הכריזה עליו לפני מס’ ימים. דייויד פוג מהניו יורק טיימס כבר קופץ מהתלהבות. ב-Gizmodo נותנים יותר פרטים וסקירה יותר מקצועית, אבל אותי מדהימה הקמצנות של אפל.

רואים את ה”מצלמה”? יפה. בשופרסל יש מבצע של מכירת מצלמת Webcam עלומת שם ב-30 ש”ח. מחיר מצחיק. מה המעניין במצלמה ולפוסט זה? לשניהם יש את אותו סנסור. זוכרים את הטלפונים הראשונים עם מצלמה? כזו שצילמה ברזולוציית VGA? מי שלא זוכר, הנה מס’ דגמים שאולי יזכירו לו: סמסונג 944, נוקיה 6230, 6233, 7500 ועוד. כולם עם מצלמה ברזלוציית 640X480 בלי שום זום אופטי. “מצלמה” שעולה ליצרן גרוש ורבע.

טכנית, אם משווים את המצלמה הזו מול המצלמה של האח הגדול, של ה-iPhone, המצלמה של iPhone לוקחת בגדול: 3.2 מגה-פיקסל, איכות תמונה הרבה הרבה יותר טובה. כמה האיכות של המצלמה הזו גרועה? היא כזו גרועה שאפל לא אפשרו בתוכנה לצלם תמונות סטילס. מה כן אפל אפשרו עם המצלמה הזו? צילום וידאו בלבד + אפקטים נחמדים. אם אתם מצלמים וידאו עם ה-Nano, כדאי מאוד שתאירו בחוזקה את החדר או שתצלמו באור יום בחוץ. תאורה בינונית ביתית (ללא מנורות) תתן לכם תמונה כאילו אתם נמצאים כמעט בחושך מצרים, ואתם מוזמנים לראות את ההדגמה בוידאו בלינק למעלה.

מדוע אפל מוסיפה מצלמה ל-Nano? מס’ מקורות משערים כיוון אחד פשוט: להרוג מתחרה לא ישיר: מצלמות ה-Flip. אלו מצלמות וידאו דיגיטליות עם איכות וידאו יותר טובה ממה שיש ל-Nano להציע, במחיר שנמצא במגרש של Nano. האם Flip מתחרה ב-Nano? לא, אבל אפל רוצה לגרום לאנשים שמעוניינים לרכוש את ה-Nano “לוותר” מחשבתית על רכישת ה-Flip: אם יש לך נגן מוסיקה שגם מצלם וידאו “באיכות טובה” שהמגבלה היחידה שלו מבחינת אורך צילום היא רק מגבלת הזכרון, לשם מה אתה צריך את ה-Flip?

סביר מאוד להניח שהמתחרים ובראשם SanDisk, סוני, סמסונג ואחרים יוציאו בחודשים הקרובים נגנים חדשים עם מצלמות (אחרי הכל: אם אפל מוציאים, הם מעתיקים בלי היסוס). מי יאכל אותה מכל הקטע? Flip כמובן, למרות של-Flip יש כבר מצלמות שמצלמות ב-“HD” (טוב נו, HD בסטנדרט הנמוך: 720P וגם זה עם דחיסה פרועה).

מדוע שאפל לא יכניסו כבר מצלמה יותר איכותית? שאלה טובה. יש מצלמות באותו עובי שנותנות איכות וידאו ברזולוציה יותר גבוהה, אבל אפל כנראה לא מעוניינים להשקיע: קח, זה מה יש, לך תצלם או משהו, רק תקנה.

image לדעתי, אם מישהו רוצה לקנות Nano רק בגלל שיש לו מצלמה והוא נראה Cool (כן, הם גילו איך אפשר לצבוע ביותר צבעים את ה-Nano) והוא מתכנן לצלם כמה קליפים נחמדים שיחכה קצת למתחרים שיציעו לא רק הצעות טובות יותר, אלא גם יאפשרו משהו שאפל לא מוכנים לאפשר ללקוחות שלהם: להכניס כרטיסי Micro SDHC לתוך הנגן, כך שיש יותר זכרון לצלם ולמוסיקה.

אנדרואיד, Mameo, אייפון, חלונות מובייל: מי ינצח?

בשבוע וחצי האחרונים היו הכרזות מכל מיני חברות המייצרות טלפונים על טלפונים חדשים ועל מערכות ההפעלה שהן משתמשות, וכל מיני כתבים טכניים כבר התחילו לשער מי מערכת ההפעלה שתנצח. דידי חנוך, לדוגמא, כתב כי לדעתו אנדרואיד תנצח. אחרים הימרו על מערכות הפעלה אחרות.

בשביל לנסות לחזות את העתיד, אולי כדאי שנחזור לעבר. לא לעבר הרחוק, לזמן שיצא אייפון לשוק. אחד הדברים הראשונים שאפל הבינה בזמן שהם בנו ותכננו את המכשיר, היה עניין של תוכנות צד ג’. לשם כך אפל תכננה את ה-App Store המאפשר לרכוש תוכנות הן מהמחשב והן ישירות מהטלפון. אפל בהתחלה רצתה שהכל יהיה אפליקציות ווביות, אולם לאחר לחץ של מפתחים אפל החליטה לשחרר SDK יותר מקובל.

באותו זמן המתחרות כלל לא חשבו על מקום מרכזי לרכישת תוכנות, ותהליך ההתקנה לא היה כל כך קליל למשתמשים הפשוטים. כל יצרן תוכנה היה צריך לבנות אתר להורדה ולוודא שהאתר בכלל נראה בטלפון הסלולרי, להסביר למשתמש איך להוריד ואיך להתקין, לוודא שיש למשתמש את כל הספריות כדי להריץ את האפליקציה, את ה-Firmware הנכון ועוד, הכל כדי שהצרכן יוכל להריץ את האפליקציה של היצרן. המצב היה גרוע אצל כל יצרני הטלפונים עד שאפל הגיע. היו יוזמות כאלו ואחרות של כל מיני אתרים לרכז אפליקציות ולמכור / לתת הורדה של גירסת התנסות, אך הבעיה היתה שהאתרים נראו מאוד גרוע בטלפונים הסלולריים, כך שחוויית המשתמש היתה גרועה במקרים רבים, והלקוח לא היה תמיד יכול להוריד ולהתקין את התוכנה.

לאחר שאפל יצאה על האייפון, המצב השתנה. גוגל הקימה את Android Market, נוקיה את OVI ומיקרוסופט כרגיל לוקח להם זמן להבין: בינתיים הם מציעים קטלוג מסובך לתפארת ואם חשקה נפשך באפליקציה, אתה מופנה בכלל ל-2 אתרים אחרים כדי לרכוש/להוריד. מיקרוסופט הודיעו שהם “עובדים” על איזה רעיון כמו של נוקיה וגוגל, ויפרסמו כשיהיה משהו. תמתינו..

כיום, מבחינת מכירת תוכנה ע”י מפתחים, שלושת המערכות המתחרות (אני מדבר על 3 שאחת מהם היא מאמאו שבקרוב תכלול בתוכה את סימביאן, כך שאפליקציות ישנות יותר יצטרכו שינויים מינוריים כדי לרוץ) שונות לחלוטין אחת מהשניה. אצל אפל אתה צריך מק כדי לפתח אפליקציות, ולאחר שפיתחת והגשת את זה ל”ועדת הבדיקה” של אפל, תצטרך סידור תפילה ולהתחיל להתפלל שאפל יאשרו את האפליקציה שלך ומהר, כי אפל לוקחים את הזמן חופשי כדי לבדוק והם דוחים אפליקציות בקלילות עקב כל מיני סיבות שטותיות. תצטרך לוודא שאינך “עוקף” כל מיני דברים שכבר יש באייפון, לוודא שחוויית המשתמש היא בדיוק מה שאפל מאשרת ופסיק לא יותר מזה, ושאינך משתמש בטריקים שאינם מתועדים רשמית ב-SDK. מתי האפליקציה תופיע ב-App Store? לאלוהים ואפל הפתרונים, אז תתפלל. על כל מכירה של אפליקציה, אפל ואתה תתחלקו כך שאפל לוקחת 30% ואתה מקבל 70%. מתי תקבל את הכסף? שאלה מצויינת: רבים כבר התלוננו שעברו חודשים ואפל לא העבירה אליהם סנט אחד.

עם אנדרואיד המצב יותר קל: תתקין SDK וכתוב את האפליקציה ב-JAVA, היא תרוץ על “מכונה וירטואלית” שנקראת Dalvik. בגירסה 1.5 של אנדרואיד, אתה יכול לכתוב חלקים לאפליקציה שלך ב-C או ++C בעזרת ה-NDK שגוגל שחררה, אם כי ההמלצה החמה של גוגל היא לכתוב את האפליקציה ב-JAVA ורק את החלקים שצריכים ביצועים אופטימליים לכתוב ב-C או ++C. האפליקציה מוכנה? גש לכאן, שלם 25$ דמי חבר שנתיים ופרסם את האפליקציה שלך. הרווח ממכירת האפליקציה יתחלק כך: 70% לך, 30% גוגל. הזיכוי עובר דרך כרטיס האשראי שלך.

בנוקיה עם Maemo המצב שונה וכרגע די בעייתי. אם אתה מכיר לינוקס טוב ואתה כותב אפליקציות קוד פתוח, אז כל מה שאתה צריך לעשות זה להוריד את ה-SDK (שמשום מה עדיין BETA) כאן ולהתקין אותו על הלינוקס שלך, ומשם אפשר לפתח בדיוק כמו שאתה מפתח אפליקציה על כל הפצת לינוקס, שזה אחד היתרונות הגדולים עם N900: אתה לא “כבול” עם שפת הפיתוח או כל מיני דברים אחרים, אתה יכול לקחת תוכנה שפיתחת לדסקטופ, להתאים אותה לרזולוציית המסך ושאר מגבלות הטלפון, לקמפל, להכין חבילה ולהעלות אותה ל-Extras אם האפליקציה שלך היא קוד פתוח. אם לעומת זאת אתה רוצה לשחרר משהו כבינארי בלבד ללא שחרור קוד, כאן תצטרך להמתין. לחנות OVI של נוקיה אין עדיין תמיכה ל-N900 להעלות ולמכור אפליקציות.

כשנוקיה שחררו בשבוע שעבר את MAEMO-5 והציגו את מפת הדרכים לסימביאן ואת השילוב בין השניים שיקרה מאוחר יותר, נוקיה הציגה בעצם משהו פשוט: אנחנו מוכנים שגם אחרים ישתמשו בתוכנה שלנו על מכשירים מתחרים, בדיוק כמו השכנים (גוגל, אנדרואיד). לנוקיה לא יפריע אם מחר יצרן סיני יחליט לשחרר טלפונים עם MAEMO שישוחרר כקוד פתוח, נוקיה בעסק של מכירת ברזלים, מזה הם עושים את עיקר הכסף. אנדרואיד משך מס’ יצרנים כמו סמסנוג, LG, מוטורולה ואחרים שישחררו מוצרים מבוססי אנדרואיד בהמשך השנה, אבל אל תתפלאו אם בשנה הבאה יצאו גם מכשירים מבוססי MAEMO שלא כתוב עליהם “NOKIA”.

לעניות דעתי, פיתוח ל-MAEMO הוא הרבה יותר קל וזריז מאשר פיתוח לכל פלטפורמה אחרת, אם יש לך ידע בלינוקס. מי שכתב פעם אפליקציה ל-GTK או QT או KDE או GNOME יכול תוך דקות להרגיש “בבית” ולכתוב אפליקציה עם העורך החביב עליו ו
הכלים החביבים עליו. אין (כמעט) צורך להתחיל ללמוד ספריות וקוד חדש, אלו הספריות שיש היום בכל הפצת לינוקס ויש לך בטלפון גם מסך Xorg שאותו אתה יכול “לייבא” בין אם הוא בסימולטור או מה”ברזל” עצמו בעזרת פקודת SSH פשוטה, אותו Xorg שיש לך בלינוקס הרגיל אצלך, אותן ספריות GTK ו-QT, אותו קומפיילר (אם כי תצטרך לקמפל ל-Target אחר בתוך ה-SDK), כך שאפליקציה שכבר נכתבה לדסקטופ לינוקס תצטרך שינוי GUI להתאמה לרזולוציית המסך ולשאר הגבלות. באנדרואיד אתה צריך לכתוב ב-JAVA ולהשתמש בספריות שונות לחלוטין לתצוגה ולשאר דברים ואין לך גישה ישירה ל”ברזל” כי הכל רץ בסביבה וירטואלית (לטוב ולרע) ובאייפון.. המגבלות רבות מאין ספור ואם אין לך מק, תצטרך לקנות מק בשביל לפתח “Hello World” פשוט!

אז מי בעצם יתפוס את השוק? לדעתי התחרות תהיה צמודה בין אנדרואיד ל-Mameo ואייפון. מיקרוסופט שוב תידחק אחורה עקב אסטרטגיית פיצול בין חלונות מובייל 6.5 לשוק ה”נמוך” לחלונות מובייל 7 לשוק ה”גבוה” והיוקרתי, מה שכמובן אומר השקעה כפולה של המפתח עם 2 מערכות שתאימות בינארית אינה מובטחת, טסטים כפולים, שחרור כפול ותמיכה כפולה. מי אמר שזה לא FUN לפתח לחלונות מובייל?

בשלב זה הכל פתוח, יש תחרות רצינית בשוק ושני המתמודדים מבוססי הלינוקס נותנים פתרונות נאים (חבל שאין ביניהם תאימות..), כך שלחזות בוודאות עתידות זה קשה עד בלתי אפשרי, אבל יהיה בהחלט מעניין בשנה שנתיים הקרובות..