בשנתיים האחרונות חברות האשראי הישראליות הצטרפו לטרנד העולמי בהנפקת כרטיסי אשראי נטענים. כ.א.ל עם VISA נטען וישראכט עם “ישראכרט Web”. שני הכרטיסים מאפשרים הטענה חד פעמית בסכום עד 1000 ש”ח. הכרטיס אנונימי וניתן להשתמש בו בארץ ובחו”ל, למעט במקומות מסויימים כמו וידאומטים, הוראות קבע ועוד.

כיום כמעט לכל אחד יש כרטיס אשראי כלשהו, אז מדוע צריך כרטיס נטען (למעט אלו שאין להם כרטיסים מכל מיני סיבות)? התשובה לכך די פשוטה: אבטחה. באתרים רבים אין הודעה מובלטת מה דינו של מס’ כרטיס האשראי שלך לאחר שחוייבת וישנם אתרים רבים שמשאירים אצלם את פרטיך בצורה מאובטחת (עד שפורצים אליהם). עם כרטיס נטען, הנזק עצמו אינו כזה גדול ויכול להיגמר במקסימום של כמה מאות שקלים, בניגוד לכרטיס אשראי רגיל שעד שבעל הכרטיס לא שם לב, גונב המספר (נניח פריצה באתר כלשהו) יכול “לחגוג” ואותה חגיגה יכולה להיגמר באלפי שקלים, ואם בעל הכרטיס לא נכנס לאתר הבנק שלו או אתר כרטיס האשראי שלו ואינו שם לב אלא בתשלום החודשי, הסיפור של החזרת הכספים מחברת האשראי יכול להיות סיפור מההפטרה. נקודה נוספת לזכות כרטיסים נטענים היא האנונימיות. איש אינו יכול (לפחות בכרטיס של כ.א.ל) לדעת אם רכשת, מה רכשת, איך איפה ומתי. הכרטיס אנונימי לחלוטין וברגע שנגמר הכסף, זורקים את הכרטיס לפח. בישראכרט לקחו את זה צעד קדימה ושם אין שום כרטיס פיזי אלא דף אינטרנט שהדפדפן מציג עם מספר שיוצר ע”י המחשב עם הסכום שהלקוח ביקש, והלקוח צריך להדפיס את הדף ולשמור, כי אין לאף אחד (לטענת אנשי ישראכרט) אפשרות לדעת שאתה רכשת כרטיס WEB.

מי מהכרטיסים יותר נוח? כאן כ.א.ל מנצחים, מכיוון שאתה מקבל כרטיס פלסטי ליד (במחיר של 27 ש”ח מעבר לסכום שאתה רוצה להטעין) בעוד שבישראכרט כמו שציינתי, המספר מוצג על המחשב בלבד. מי שאינו בעל כרטיס ישראכרט לא יכול לרכוש כרטיס WEB למרות שהכרטיס בכלל אנונימי. העלות של כרטיס WEB היא 7.25 ש”ח.

קניתם כרטיס ואתם רוצים לדעת מה מצב הכרטיס מבחינת המזומנים עליו? ב-כ.א.ל נותנים לך כתובת אינטרנט שבה אתה מזין את מספר הכרטיס, Captcha ומיד תראה. בישראכרט? תחייג אליהם, תבקש נציג, תסביר לו שזה כרטיס WEB, תחכה על הקו שהוא ישאל מישהו אחר מה אתה רוצה ממנו (היה לי הסיפור הזה היום בהצהרים, תודה ישראכרט!), תתן לו את מספר הכרטיס שלך ורק אז תשמע מה יתרת הכרטיס.

החלטתם שאתם רוצים לפרוע את היתרה שבכרטיס? ב-כ.א.ל יבקשו ממכם לסור לסניף הדואר הקרוב למקום מגוריכם, שם תיפרדו יפה מ-15 ש”ח ותקבלו במזומן את העודף מהכרטיס. בישראכרט המצב יותר מסובך. יש לך פקס? אם לא, שב וכתוב מכתב לישראכרט בו הינך מפרט את מספר הכרטיס הנטען שלך ואז הם יזכו את הכרטיס הרגיל שלך. שם עוד לא שמעו על האינטרנט. כסף מזומן לא תראו מישראכרט.

לסיכום: אם אתם רוכשים מוצרים באינטרנט, בין אם זה אתר בארץ או בחו”ל, מומלץ לרכוש כרטיס טעינה חד פעמית. אתרים רבים משתמשים במסלקות ו/או אתרים צד שלישי (לדוגמא: PayPal) כדי לסלוק כרטיסי אשראי. לא כל החברות נוקטות את כל הצעדים הדרושים בכדי לעמוד בסטנדרטים לסליקת כרטיסים (מה שנקרא בעגה המקצועית: PCI Compliance), וחבל שמספרכם יזלוג לידיים לא רצויות ויהיה קשה מאוד לקבל את כספכם חזרה. כרטיס נטען מקטין נזקים במקרה של גניבה, מעניק אנונימיות, ומונע הפתעות כשמגיע הדו”ח החודשי. ההשקעה הכרוכה ברכישת וטעינת כרטיס כזה היא די קטנה ולעניות דעתי – שווה את זה.