לא, אנחנו לא אשמים בפשעי מלחמה!

בימים האחרונים, כמעט כל שמלקק לפלסטינים ואז רץ לעזור לו, מנפיק גם דו”ח שבו ישראל מואשמת בכך שביצענו “פשעי מלחמה”, לא פחות – בעזה. אתמול לדוגמא זה היה “אמנסטי”, היום זה רופאים לזכויות אדם, ובמהלך הימים היו שאר העמותות, כשכולם מגישים לנציגי האו”ם דוחו”ת עם מסקנות זהות: אנחנו (להלן: צה”ל, מדינת ישראל), חארות, קקות שחיפשנו לזמבר את הפלסטינאים ופוצצנו להם את הכל. החמאס רק ירה פה ושם, אבל זה אנחנו שהרסנו ומחינו. טונות החומרי נפץ שחיכו לנו לעשות מאיתנו אבק? לא מופיע בדו”ח. המלכודות שחיכו לנו? יוק. לא קיים. חמאס יורה מבית העיתונאים שם, מבתי ספר וממקומות רשמיים של האו”ם? גם לא מופיע. בקיצור: אנחנו אשמים בכל, החמאס והפלסטינים הם בכלל צדיקים.

אני יכול להבין גורמים שרוצים לעזור לפלסטינאים. מה לעשות, אחד הדברים שבהם העם היהודי התברך בו הוא לב רחמן מאין כמוהו (גם כשזה מגיע לכך שאותו לב ידפוק סכין בליבו של מתיישב הקרוב בגלל פרופוגאנדה שקרית). מה שאני לא יכול להבין זה: היכן אותה הגינות בסיסית?

לו באמת היו רוצים אותם ארגונים לבדוק את התמונה האמיתית, היו אותם ארגונים יכולים למנות נציגים שלהם (עדיף נציגים ששירתו בצה”ל ושיש להם סיווג בטחוני), והם היו יכולים לשבת עם נציגים של צה”ל. לצה”ל יש רישום מדויק על כל טיל ששוגר (המחשבים רושמים), ובעקבות מה הוא שוגר, מה המחשב זיהה וכו’, וכך היה ניתן להגיע לאמת. אחרי הכל, למחשבים אין אינטרס לשקר, והיה ניתן בקלות לראות שדברי חמאס וכל מיני “עדויות” הן לא יותר מניפולציות של פלסטינאים ש”משוכנעים” בעזרת החמאס.

אבל השנאה התהומית שיש לאותם ארגונים כלפי כל דבר ש”מריח” ישראלי מצליחה להעביר אותם על דעתם ומצליחה לגרום להם להנפיק דוחו”ת שקריים וחד צדדיים, תוך כדי שיתוף פעולה עם האו”ם (שמבחינתו העדיף להתעלם מכל טענות ישראל והעדיף לשלוח משלחת לעזה מבלי לתאם כלום עם מערכת הבטחון). מה יצא מכל הסלט הזה? עוד דוחו”ת שקריים שישחירו את התמונה על ישראל מבלי שיש בהם ולו בדל אמת אחד ומבלי שניתנה האפשרות לתת לצד הישראלי להראות את הנתונים שלו.

אחר כך כשהם מקבלים יריקה בפרצוף (לפעמים פיזית) מישראל ישראלי, הם מתפלאים מדוע..

Comments

comments

3 תגובות בנושא “לא, אנחנו לא אשמים בפשעי מלחמה!

  1. כשאני קורא על דברים שאליהם דיברת, אני נזכר ביום הראשון של "אופרת יצוקה" (שבת)
    כמה שעות לפני שקיבלתי קריאה להתייצב למילואים ישבתי דבוק למסך הטלוויזיה כדי לראות מה קורה. ולא הבנתי:
    שני סטים של תמונות מחליפים זה את זה לסירוגין – מצד אחד תמונות של עזה עם נשים וילדים רצים ברחובות ופצועים מגואלים בדם מובאים בהמוניהם לבית חולים ומצד שני ישראל – רחובות ריקים וחור בקיר.

    חור בקיר?
    כן. במקום שבו לפני כ20 דקות, נהרג אדם מפגיעת טיל בעודו יושב לתומו בחדר השינה שלו.

    אבל לא מראים אדם נפגע, לא מראים משפחה חרדה, נפגעים יש רק אצלם – אצלנו יש חור בקיר. לא נורא, כמה שעות עבודת קבלן והכל בסדר.
    לפלסטינים הרסו לנו לא – אין משפחה מנתיבות שהבית שלה נותץ לרסיסים (בית עץ) מפגיעת טיל והם נאלצו לגור חודש שלם בתוך מקלט ציבורי עם עוד 30 איש (שגם הבתים שלם היות מסוכנים מכדי לשהות בהם ולו לרגע)…

    החמס מנצל היטב את היותו underdog ומשווק את תמונת ה"מעוט הכבוש" לעולם. ואנחנו? אז ילד בן 10 יצא לקנות מתנת יום הולדת לאביו ונהרג ואחיו אבד רגל. לא, אין פה פשע מלחמה.
    רקטה נחתה על כיתת ביה"ס שרק בנס הייתה ריקה – לא, אין כאן ירי על מטרות אזרחיות…

    גלעד שליט לא זוכה לביקור צלב אדום – לא קרה דבר, לאסירים פלסטינים מורידים ערוץ בודד מחבילת הכבלים שלהם – פגיעה בזכויות אדם, איום ונורא!

    אני יודע, זו לא בדיוק תגובה אלא יותר הוצעת תסכול, אבל הייתי חייב להוציא את זה. אני לא מסתובב בבלוגים פוליטיים, אלא בעיקר בבלוגים של הקהילה אליהם אני מגיעה דרך planet.foss.il אבל נראה כאילו בכל פעם שמשהו פוליטי זולג לשם זה על כמה אנחנו רעים והם מסכנים…
    נחמד להיתקל בדעה שפויה לשם שינוי!

סגור לתגובות.