ה"שריף" הגיע?

אובמה הגיע היום לקהיר ונתן את ה-נאום שלו שרבים מהערבים ושאר אומות העולם נטעו בו תקוות רבות: נאום ה"התקרבות" בין ארה"ב לעולם המוסלמי, ואין ספק, אובמה עמד במשימה. חזונו של אובמה הוא לעשות שלום כאן באזור ולקרב את היחסים בין ארה"ב למדינות איסלאמיות.

בנאומו הבהיר אובמה שהוא רוצה שהבנייה בהתנחלויות תיפסק ושגם הפלסטינים יבצעו את חלקם. אלו בדיוק הדברים שכאן עיתונאים רבים חיכו לו. אטילה שומפלבי כתב לפני זמן קצר טור בו הוא מסביר בחדווה לביבי כי האפשרויות שיש בידן הן 2: או "לדבר אובמית" או "לדבר חוטובלית" וכמובן שמצטרף לכך איום ה"נו נו נו" אם יחליט ביבי ללכת עם הימין ולא לבצע את הבקשה של אובמה, וכמובן גם לבני הוזכרה כאחת שתשמח להצטרף לממשלה (תמורת תנאים מסויימים וכמובן רוטציה..)

עד כאן הכל ידוע, ואז כותב אטילה את הטקסט הבא: "ב-2003, חודשים ספורים לאחר שנבחר ברוב גדול לראשות הממשלה, החלה התרסקותו של אריק שרון בסקרים ובדעת הקהל. הציבור הישראלי הבין כי לשרון פשוט אין שום תוכנית להוציא את ישראל מן הקיפאון בו הייתה מצויה: הטרור נמשך, וקבוצות רבות בציבוריות הישראלית החלו למרוד בסטגנציה. רק לאחר הצגת תוכנית ההתנתקות מעזה, שגבתה מחיר פוליטי פנים-ליכודי – החל מצבו של שרון להשתפר בדעת הקהל, והלחץ הבינלאומי מעל ישראל הוסר."

חבל, באמת חבל שאטילה היקר חושב שהציבור הישראלי אינו זוכר דברים (במיוחד בעידן האינטרנט בו כל דבר לא נמחק כמעט), אך מה שקרה ב-2003 עם שרון היה משהו פשוט: את שרון רדפו פרשות שוחד אחת אחרי השניה, אחר כך את בניו, ואחר כך את מקורביו ולקינוח גם קיבלנו פרשת שוחד שהכל מעורבב, ואת זה העם שנא מאוד ובגלל זה הציבור לא סבל את שרון. כמובן שכל הקטע עם מרכז הליכוד שבו החליט אריק שרון לשים פס ארוך על מרכז הליכוד לא נתן לו נקודות זכות בדעת הקהל הישראלית. מה עשו הצוות הסובב את שרון? מצאו טריק: "הבה נזרוק לפלסטינים את גוש קטיף והציבור (שלא לדבר על השמאל) בוודאי יאהב אותנו וגם העולם הנודניק שמנדנד לנו על "שלום" בטח ירד מהאיתנו".

וזה עבד! השמאל ששרון היה שנוא נפשו החל לחבק ולהחמיא לשרון, התקשורת עשתה סיבוב פרשה וגם היא החלה להחמיא ולפרגן לשרון, וכך נזרקה פיסה מארץ ישראל לפלסטינים (והחמאס הפך את אותו אזור למקור מצוין של ירי טילים אל עבר ישראל). מי נדפק מכל הקטע? תושבי הדרום, תושבי גוש קטיף, ועוד, והכל קרה לא בגלל כמיהה לשלום אלא כאמצעי "לברוח" ממשפט ובכך לקבל נקודות זכות גם אצל השופטים וגם אצל דעת הקהל הישראלית. התוצאות היו צפויות: השמאל חיבק את שרון, הציבור (שמפוטם דרך התקשורת) גם, השופטים – לא ממש.

עד כאן לגבי שרון, עכשיו נדבר על דבר שרבים שוכחים אותו בימים אלו והוא נקרא "הגינות".

אם רוצים שלום, צריכים ששני הצדדים יעשו צעדים לכך, ומה לעשות – ישראל בראשות אולמרט דווקא עשתה צעדים, היא שחררה מאות מחבלים פלסטיניים בכדי "לחזק" את אבו-מאזן (זה לא ממש עבד). מס' מחסומים הוסרו וניתנו הקלות פה ושם. מה עם הפלסטינים? נאדה! בספרות הלימודים של התלמיד הפלסטיני הצעיר ישראל או שאינה מוזכרת או שישנה הסטה מאוד בוטה נגד ישראל. לימור לבנת עוד כשהיתה שרת החינוך התריעה על כך מס' פעמים ועד היום בשנת 2009 מאומה לא השתנה. מה עם איסוף נשקים? נאדה. הכרה בישראל כמדינה יהודית? (כדי שאחר כך לא יפתחו שוב הסכמים מחדש והפעם לגבי גבולות 48)? גם לא. מה כן הפלסטינים עשו? להתלונן, והרבה, תחת כל עץ רענן אך לבצע משהו ממה שהם עשו? חס ושלום!

אם רוצים הגינות, צריך לראות את הפלסטינים עושים משהו ולא לקפוץ ישירות על ישראל בדרישות. לפלסטינים יש חוב מספיק גדול שעד היום אפילו חלקיק ממנו לא נפרע בשום פורום, כולל מפת הדרכים. אם הממשל האמריקני רוצה להיות הוגן, עליו ראשית לוודא שהחלק הפלסטיני מקוים ורק לאחר מכן לדבר עם ישראל על חלקים אחרים.

לתומי חשבתי כי אובמה יהיה נשיא הגון, שיסתכל מה שני הצדדים ביצעו ולאחר מכן יהיה הוגן ויבקש מהפלסטינים ראשית לבצע את חלקם. לאכזבתי נראה כי אובמה מושפע חזק מהדמוקרטים שלא ממש מחבבים את הממשלה הימנית שנבחרה על ידי העם בצורה דמוקרטית וה"ידידים" שלו שאמורים להיות הגונים ולפחות ניטרליים, מכוונים את כל חיציהם אלינו ושוכחים מהחלק הפלסטיני שאמור היה ממזמן להתבצע. זה לא ידיד, זו צביעות של "ידיד".

בזק סוגרים את הפער מול העולם?

בכלכליסט הופיע היום מאמר המהלל ומשבח את רשת ה-NGN החדשה של בזק שבימים אלו נפרסת בארץ, מדברים כבר על מהירות דו ספרתית של הורדה ובמחירים תחרותיים כמו 130 ש”ח למהירות של 15 מגה-ביט לשניה (מחיר תשתית בלבד, לא כולל ספק אינטרנט), שזה מחיר שבהחלט נשמע מפתה.

בחינה יותר מדוקדקת לעומק מגלה שהרבה לבינתיים לא משתנה כאן.

ישנן 2 בעיות מהותיות:

  1. חבילת ה-15MBIT היא חבילה נחמדה, אבל מהירות ה-Upload היא לא יותר מ-800 קילוביט (כלומר 100 קילובייט) לשניה ברוטו. מכיוון שבזק עדיין ממשיכים לעבוד בשיטה אסינכרונית בה נפגע קצב ההורדה רבות אם הינך מעלה נתונים (לדוגמא אם תעלה במהירות 50 קילובייט לשניה, קצב ההורדה שלך במקביל יהיה גג 7.5 מגהביט).
  2. הבעיה הכי מהותית היא מחוץ לידיים של בזק והיא הבעיה אצל ספקי האינטרנט בארץ שבקושי משדרגים את רוחב הפס שלהם, מה שאומר שאם האתר בו אנו גולשים לא משתמש במערכות CDN (ר”ת: Content Delivery Network) או אין לו שרתים בארץ, הגולש יקבל במקרים רבים קצב שאפילו לא ינצל חיבור של 1.5 מגה-ביט (בהורדה אחידה ללא כל מיני "מאיצים").

ידוע ש-MED-1 הם החברה המספקת לכל ספקי האינטרנט בארץ את החיבור לחו”ל (יש עוד כמה קווים פרטיים כמו של בזק בינלאומי לדוגמא), אבל עד שלא יתארגנו להם ספקי האינטרנט ויסללו בעצמם קו תת ימים מישראל לחו”ל, הגלישה בישראל תהיה עדיין איטית, יחסית. ספקי האינטרנט מצידם מתלוננים על הישראלי המצוי שהוא “שותה” רוחב פס חופשי בעזרת תוכנות שיתוף להורדת סרטים, תוכנות, מוסיקה וכו’, אולם הם היו החברות שעודדו את הצרכן הישראלי לרכוש חבילת גלישה מוגדלות ע”מ להוריד את הדברים האלו. מר ישראל ישראלי לא היה קונה חבילות גלישה של 2.5 או 4 או 5 או 8 מגה אם “בזק” או ספקי האינטרנט לא היו “דוחפים” אותו לכך בפרסומות ושלל מבצעים.

אם ספקי האינטרנט מעוניינות להגדיל רווחים, אז הגיע הזמן שיחשבו מחוץ לקופסא על רעיונות קצת יותר “נועזים” כמו גלישה סלולרית שכיום “נעולה” לספק האינטרנט שעובד יחד עם ספק החיבור הסלולרי שלי (לדוגמא: סלקום עובדים עם נטויז’ן). כלקוח, הייתי שמח לשלם לדוגמא 30-40 ש”ח לספק הסלולרי שלי (סלקום, אורנג’, פלאפון) ועוד כמה שקלים לחבילה אצל ספק האינטרנט שלי שכבר נותן לי אינטרנט על קו ה-ADSL שלי (או HOT במקרה של אחרים). חבילה כזו היתה הרבה יותר זולה ממה שפלאפון ואורנג’ מציעים כיום ללקוח, אך היתה יותר רווחית לספקי האינטרנט. שרותים נוספים שספקי אינטרנט יכולים להציע ע”מ להרוויח יכולים לכלול: גיבוי מרחוק של המחשב (או המחשבים) בבית בלילה (שרות ששמעתי שקיים אצל חלק מהספקים אך בקושי שומעים על השרות הזה), שליטה מרחוק לסיוע בתקלות (בזק בינלאומי בינתיים היא היחידה שמציעה שרות זה) ועוד. לא חסרים רעיונות, חסר מימוש.

אם ישראל רוצה לא לפגר מול שאר העולם (במיוחד מול אירופה וארה”ב), אז חייבים קו תת ימי חדש, חייבים לרדת מהשיטה המאוסה של חיבור אסינכרוני (דבר שבכבלים הוא יותר “כפוי” בעזרת מערכות DOCSIS שונות) לטובת חיבור במהירות שווה במהירות ה-Upload ו-Download.

אחוז החדירה של חיבור אינטרנט מהיר בישראל הוא מאוד משמעותי וכמעט כל בית בישראל מחובר ל-ADSL או HOT, דבר שלא קיים במדינות רבות, אך אילוצים שונים (שלא קשורים תמיד בממשלה) “תוקעת” את המשתמשים במהירויות גלישה שהיו מתאימות לשנות ה-90 ולתחילת שנות ה-2000, לא לשנת 2009.

שוב חוזר החוק לסינון אתרים?

לא צריך להאמין בתחיית המתים כדי לחזות בה. היום הופיע מאמר ב-YNET שועדת הכנסת הכנסת לזכויות הילד חזרה לדון בחוק סינון האתרים במטרה להחיל עליו דין רציפות. כמובן, מי שלא הגיעו היו נציגי ספקיות האינטרנט, ולדעתי – בצדק.

מדהים לראות איך כל מיני נציגי עמותות שחושקים להגן בכל מחיר על נפשם הרכה של הילדים שוכחים כמה דברים בסיסיים שאולי כדאי להזכיר להם אותם:

  1. קודם כל שמדובר בהפרת פרטיות מוחלטת. באיזה שהם מקום (או מקומות) יהיה בסיס נתונים שאם אני נניח צורך פורנו פה ושם, שמי יופיע אצלם, וכידוע, אצל גופים כאלו הסיכוי שהמידע יזלוג החוצה הוא סיכוי די גדול גם מבלי לנסות לפרוץ לבסיס הנתונים. צריך לדעת את מי להכיר ומה לאמר כדי לקבל את הנתונים.
  2. רוב מוחלט של המשפחות בארץ משתמשים בחשבון אינטרנט משותף אחד כדי לגלוש, מה שאומר שאם החוק עובר ורוצים להגן על הילד מפני פורנו, אחרים במשפחה יהיו מושבתים מפורנו, גם אם הם עברו גיל 18. כמה מצליחים כאן לדמיין את החייל עתיר ההורמונים שחזר מהצבא ורוצה לראות שדיים קופצים מחייג לספק האינטרנט בשביל לבקש שיפתחו לו את החסימה? לא הרבה.
  3. טכנית – זה בלתי אפשרי לחסום את כל הפורנו, אפילו לא את רובו ואני לא אומר את זה מבחינה תאורתית אלא מבחינה מקצועית שניסיתי: אחד הפרוייקטים שבהם השתתפתי באחת מעבודותיי היה כתיבת “חוקים” לשרתי ה-WEB לפי כתובות IP שמהם מגיע הגולש, ואם אותה מדינה שממנה מגיע הגולש לא מאפשרת לו לגלוש באתרי הימורים, החוקים היו נכנסים לפעולה ו”זורקים” אוטומטית את הגולש לכתובת אתר אחרת שאינה חסומה. היה צריך לעדכן את כתובות ה-IP לפעמים, אבל זה היה שווה ללקוח.
  4. פתרון ברמת ספק האינטרנט נוסה עד לאחרונה באוסטרליה. הוא נכשל כשלון חרוץ ונהפך לבדיחה בסקטור ה-IT במחשבים.

חברי ועדה יקרים, ראשי ועדות וכל אלו המעוניינים בחסימה “בשביל הילדים”: הפתרון לא יכול להתבצע ברמת ספק האינטרנט, וגם לא ברמה שספק האינטרנט יתן תוכנת חסימה בחינם (הוא רק יגלגל את המחיר לפיתחו של הלקוח). הפתרון היחיד הוא פתרון ברמת המחשב בבית, בהתקנת תוכנת סינון כמו אחת התוכנות מהדף הבא. חינוך הילדים כמובן יכול לעזור, אבל את האמת – אל תבנו על זה: ילדים רבים בגיל הטיפשעשרה עושים דברים “דווקא” ותמיד קיים חנון המחשבים בכיתה שיגיע למחשב של הילד בבית ולא רק שיעיף את תוכנת הסינון, הוא גם יכול לעשות דברים אחרים שימנעו ממכם להתקין את התוכנה הנ”ל (כולה סקריפט CMD קטן שבודק אם התוכנה מותקנת ואם כן, אז לבצע הסרה של התוכנה, ולהריץ אותו ב- Windows Task Scheduler ואפשר לראות איך לעשות זאת כאן. כמה הורים מבינים ב-WTS?).

חסימה ברמת הספק היא התחלת המדרון החלקלק לחסימות אחרות. פעם זה היה “רק פדופיליה”, היום מדברים על פורנו ומחר ידברו על חסימת הימורים, ומכיוון שאם יחסמו ברמת הספק, אז את שאר האיסורים יהיה קל לבקש מספקי האינטרנט לחסום, וחופש הביטוי – ילך לפח.

והנה החלו לקטול את Google Wave

גוגל הדגימה שלשום את Google Wave והעיתונאים אצים רצים ומתחרים מי יקטול את הבייבי יותר מהר ויותר חזק, רק שבדרך גם כותבים כמה שטויות שעדיף היה שלא יכתבו, אבל אם נכתבו, כדאי לתקן את הדברים, ואני מציע תיקונים.

דורה קישינבסקי מכלכליסט כתבה מאמר מסביר על GW (אני פשוט אכתוב מעכשיו GW במקום Google Wave), והיא כותבת כי “..רשימת התכונות האינסופית שלו מקשה להבין במה בעצם מדובר. זה, אם תשאלו אותנו, אף פעם לא סימן טוב”. זה לא נכון. דווקא ל-GW יש מס’ תכונות ושאר ההתממשקות נעשית בעזרת תוספים למיניהם שחברות ומפתחים יכולים לכתוב, ומי שיראה את הוידאו הארוך עם ההדגמה, יוכל בשעה הראשונה להבין לעומק מה בעצם קורה. בהמשך דורה מעלה מהאוב שרותים שונים שגוגל הרימה ונטשה כמו Google Answers, Google Base, Lively, knol, Jaiku שלא צברו פופולריות ומתו בדרך, ואני חושב שהשוואה זו אינה במקום. כל הדוגמאות האלו היו משהו שמזכיר Me Too ואילו GW הוא משהו חדש לחלוטין שאין לו עדיין שום מתחרים. ריי אוזי ממיקרוסופט ממיקרוסופט דיבר בעבר על Sharepoint Workspace אבל מדובר על משהו שהיה בחברה הקודמת שריי אוזי הקים, Groove ושמיקרוסופט תכניס באופיס 2010, וזה הולך להיות בכלל משהו קנייני סגור שרץ רק על Windows והוא שונה לחלוטין מ-GW.

אדר שלו ב-YNET גם כתבה מאמר על GW, ובו מציינת אדר כי “אז מהו בעצם Google Wave? קשה להגדיר במשפט אחד, וייתכן כי זה יהיה חיסרון של השירות בעתיד”. לעניות דעתי, לא קשה להגדיר את זה במשפט אחד. הנה נסיון שלי: “איחוד שרותים שונים לפלטפורמה אחת ותקשורת איתם בזמן אמת במקום אחד”. מסובך? לא נראה לי.

מי שהכי קוטל (והכי מפספס) הוא יוסי גורביץ בטורו “טכנולוגי על הבוקר”. יוסי פשוט שופך את המים יחד עם התינוק. לדידו “..המוצר של גוגל – ווייב, מתיימר לשלב באופן מחריד בין מייל, מסרים מיידיים, שיתוף קבצים, אבל בינתיים לא מציע גם להכין קפה – נמצא בשלב ראשוני. כל כך ראשוני, שהוא אפילו לא נחשב – כמו רוב שירותי גוגל – לבטא”. מה בדיוק מחריד בזה? מה כל כך גרוע לרכז במקום אחד שרותים שונים שאתה בין כה צריך? יוסי לא ממש עונה על כך. בהמשך כותב יוסי כי “..והגיע הזמן לומר שאנחנו לא רוצים עוד מהפכות-רשת מבית גוגל. היא חזקה ומסוכנת מספיק. פרקו אותה קודם כל, ונדבר אחר כך”. שכחתי שמכריחים את יוסי להשתמש בזה.. אה, בעצם זה אפילו לא גמור בצורה של BETA, אבל ליוסי זה לא משנה. אסור לכתוב דברים מהפכניים, קישטא הקידמה!

אבל הנקודה שהכי הצחיקה היא עניין התיאוריות שיש לכולם על כך שגוגל החליטה להציג את GW בדיוק באותו זמן שמיקרוסופט הציגה את הגלגול החדש של מנוע החיפוש שלה, Bing, ועל אותה תאוריה כל הכותבים הנ”ל שהזכרתי פלוס החבר’ה מ-Tech Crunch נפלו, רק שאף אחד מהם לא ניסה קצת לחפש מתי נערך Google I/O, כנס המפתחים של גוגל. אם הם היו מחפשים, הם היו רואים שגם בפעם הקודמת (ב-2008) כנס Google I/O הוא כנס שנמשך מס’ ימים מסוף מאי עד תחילת יוני, והנה לינק סתם כדוגמא על Gears שנערכה הדגמה לגביו ב-28/5/2008, וגם השנה הכנס נערך בדיוק באותו זמן, ללא קשר בין ההכרזות של מיקרוסופט לגבי BING לבין ההצגה של GW. אם כבר, אולי זה היה הפוך? אולי מיקרוסופט ניסתה לגנוב את ההצגה מגוגל? בסופו של דבר העיתונאים נהרו לתצוגה של גוגל מהסיבה הפשוטה ביותר: מיקרוסופט, עוד גירסה חדשה של המנוע חיפוש שגוגל עוקף אותו בכל פרמטר עוד ממזמן. יאפ, שעמום, ממש חדשות..

אני באמת חושב שהפעם צריך לתת לגוגל את הצ’אנס עם GW. זה משהו עם פוטנציאל אדיר. נכון, גוגל טעתה שהדגימה את הדברים עם המפתחים במקום עם אנשי משופשפים בהצגת דברים (תראו איך סטיב ג’ובס מציג את המוצרים והשרותים של אפל.. הבחור פשוט גאון בלהציג ולמכור), אבל יש כאן משהו שלא רק יכול להיות שרות מצוין, אלא גם משהו שגוגל משחררת אותו בחינם להורדה ולהקמה בארגונים ובמקומות אחרים, ו-GW יכול לעזור ולייעל עבודה בצורה מאוד רצינית. קצת סבלנות וקצת אופטימיות, זה כל כך קשה?