שיעור ב-איך לדפוק לקוחות מבית אורקל

imageלפני כחודשיים החליטה חברת אורקל לרכוש את חברת Virtual Iron בסכום של כמה דולרים נחמדים (מספר חסוי כמובן). זה היה בחודש מאי. למי שלא מכיר, Virtual Iron מוכרים בעצם עוד סוג של פתרון מבוסס XEN להרמת שרתים וירטואלים כמו פתרונות אחרים של כל מיני חברות כמו Citrix ועוד..

בחודש יוני החליטו באורקל להוביל את Virtual Iron לכיכר העיר, שם הוציאו אותה להורג. אורקל הודיעה ללקוחות Virtual Iron כי זהו, המוצר מת, אין יותר פיתוח למוצר, רשיונות נוספים ימכרו רק במקרים מיוחדים (יש לך עיניים כחולות? טוב נו, בוא קנה רשיון), וגם זה – עד סוף יוני הנוכחי.

וכל זה מדוע? כי אורקל “למדו” את התוכנה והחליטו לשלב חלק מהטכנולוגיה בתוך המוצר של אורקל שגם הוא בעצם מבוסס XEN. מתי אורקל יוציאו מוצר כזה? אוו, אההמ.. רגע תן לבדוק ב-MS Project.. נוסיף חופשות … תוך כמה חודשים! גג תוך שנה! נשבע לך ב-Manual הזה של אורקל 11G!

אז מה בעצם יקרה ללקוחות של Virtual Iron? אה, שאלה טובה! רק שלא כדאי שתשאלו את אורקל, כי מבחינתם אותם לקוחות יכולים לקפוץ להם! כל לקוח שצריך עוד כמה רשיונות לכמה Nodes עכשיו בבעיה. הם לא יכולים לרכוש גם אם ירצו. אורקל טוענת שהיא תתן תמיכה (לגירסה 4.4 של המוצר עד ספטמבר ולגירסה 4.5 עד ינואר) אבל מה הטעם בתמיכה אם אי אפשר לרכוש רשיונות בכלל?

וכך הלקוחות שהחליטו להמר על מוצר (די יקר) של Virtual Iron והשקיעו בלימוד המוצר, הכנת תוכנית הטמעה, התחלת הטמעה, רכישת שרתים וכו’ מוצאים את עצמם בבעיה: בקושי קנו את המוצר וכבר הוא מת.

לא כיף.

בדרך כלל הנוהג הוא אחר לגמרי, לשם הדגמה נאמר שאני חברת XYZ ואני הולך להוציא לשוק מוצר אחר שגם עושה דברים שהמוצר הקודם עשה רק בצורה אחרת וגם בצורה יותר טובה/אופטימלית. כך עושים דברים:

  1. ראשית אני מכריז זמן רב מראש (נניח שנה) שהמוצר הנוכחי שלי ABC הולך לקבל סטטוס של EOL (ר”ת End Of Life) ואני מודיע את זה לכל לקוחותיי.
  2. אני מבטיח לכל לקוחותיי שהתמיכה למוצר תישאר עד ה-EOL ורשיונות ימכרו עד ה-EOL, כך שאם הלקוחות צריכים עוד רשיונות ותמיכה, אין שום בעיה.
  3. אני מודיע ללקוחותיי הנוכחיים כי המוצר החדש ימכר במיוחד בשבילם בהנחה ניכרת בהשוואה למחיר שיצא בשוק.
  4. אני מזמין את הלקוחות הקיימים לבטא סגור כדי שיכירו את המוצר החדש, תוך הבטחת התחשבות בהצעות, באגים מצידם וכו’.
  5. אני מראש בונה במוצר החדש יבוא של הגדרות וכו’ של המוצר הישן, כך שלקוחותיי לא יצטרכו לעבור מ-אפס אלא ישתמשו באפשרות ה-Migrate שאוסיף למוצר החדש.
  6. ללקוחות ה”זהב” שלי אני מציע מחיר של שרות שבו ללקוח יש גישה למהנדסים שלי אם יש להם אתר עמוס ומסובך והמהנדסים שלי יעזרו לאותו לקוח לעבור למוצר החדש ברגע שהוא יצא.
  7. כשהמוצר יוצא, אני נותן להם עותקים ראשונים ומוודא שהם מצליחים לעבור מהמוצר הקודם למוצר החדש. אנשי יחסי הציבור שלי יצרו איתם כבר קשר לבקש אם הם יכולים לזרוק כמה מילים טובות להודעות בעיתונות שלי.

כך, חברת XYZ לא רק שלא מפסידה את הלקוחות הקיימים, היא מרוויחה לקוחות מרוצים שישמחו להמשיך להשתמש במוצריה במקום לעבור לשכן ממול. כך עושים כסף.

אבל את אורקל כנראה זה לא מעניין. Virtual Iron לפי הניו יורק טיימס לא מכרו אמנם הרבה רשיונות, אבל מצד שני זוהי דוגמא מובהקת לחברה כוחנית שאולי כדאי לחשוב היטב לפני שרוכשים את מוצריה, במיוחד אם המוצר הוא של חברה שנרכשה ע”י אורקל.

מי שרוצה לראות את הכתבה המלאה שנמצאת ב-The Register, היא נמצאת כאן.

ביקורת: Fedora 11

לפני כ-10 ימים שוחררה הגירסה הרשמית של פדורה 11, ואיתה שיחקתי במשך ה-10 ימים האחרונים לראות האם באמת ישנם שיפורים הקשורים לנטבוקים, האם הדברים יציבים, מה השיפורים והאם היא עובדת מצוין עם KDE והכל במגבלה של 1 ג’יגה זכרון בלי שום טריקים.

אין ספק שדברים השתפרו מ-פדורה 10. תהליך ה-BOOT הואץ ועתה הוא גרפי (גרפיקה משעממת לחלוטין, אבל עדיין..), איך יודעים שה-BOOT תקין? רואים שהלוגו הריק של פדורה מתמלא.

מבחינת תמיכת חומרה, פה נכונה לי הפתעה טובה: פדורה 11 הכיר בהכל החל מ-WIFI ועל בלוטות’, אודיו, מצלמה, אפילו את העכבר עם מולטי טאצ’ שלא הוכר טוב בפדורה 10 הוא תוקן כאן. יש תמיכה מלאה ועשירה ב-WIFI מבלי לעשות שום דבר וכנ”ל מבחינת גלישה סלולרית: חבר את המודם הסלולרי, לחץ באייקון למטה על AUTO והמחשב יתחבר תוך שניות בלי להכניס שום פרמטר. (הפונקציה האחרונה היתה גם בפדורה 10 אולם היו בעיות WIFI בפדורה 10 שתוקנו ב-11).

מבחינת מערכת file system יש תמיכה ב-ext4 החדש ופדורה, כמו פדורה, הולכים על הקצה והתקנה חדשה תהיה בברירת המחדל שלה: EXT4. השתמשתי בפונקציה זו עד כה ולא נתקלתי בשום בעיות למעט אפליקציית ה-SMART של גנום שמודיעה שיש לי “תקלות בדיסק”. בירור מהיר ב-var/log/messages לא הראה אפילו תקלה אחת. יש כמובן גם תמיכה אחורה ב-ext3, ext2 וכו’, ויש גם תמיכה נחמדה ב-NTFS ללא הגדרה של שום דבר: פשוט פתח לך מחיצה כלשהי (כמו mnt/windows/) והשתמש ב- mount /dev/sda1 /mnt/windows אם זה לשימוש חד פעמי או ערוך את השינויים הנחוצים ב-fstab.

מבחינת צליל, אחד הדברים שלקח לי המון זמן לגלות, זה שהצ’יפ של אינטל ויציאת הסאונד תוכננו בצורה קצת תמוהה: עד היום היה מספיק להרים את הסליידר של PCM כדי להרים ווליום, אבל עדיין הווליום היה נמוך בהרבה ממה ש-windows נותן, ולקח לי זמן להבין שהמקום שצריך להרים בו ווליום הוא בכלל Line Out, כי לגבי הערכת צ’יפים של אינטל, הרמקולים הפנימיים זה Line Out, וגם החיבור הירוק זה אותו דבר. מוזר, אבל מצד שני – זה עובד.

פונקציה נוספת שעובדת יפה מאוד ללא הגדרה של המשתמש היא הכיבוי. סגור את המסך של המחשב והוא עובר למצב Sleep לזכרון, ואפשר להגדיר שיעשה Hibernate במקום זאת. לצערי פונקציה מסויימת נחמדה שאסוס עושים ב-Windows לא מצאתי איך ניתן לעשות בלינוקס: ב-Windows אתה יכול לסגור את המחשב והוא עובר למצב של שינה רגילה, ואם אחרי חצי שעה בערך לא פתחת את המחשב, הוא אוטומטית עושה Hibernate.

לצערי KDE עדיין אינו תומך טוב בבלוטות’ והאפליקציה שאמורה לעשות חיים קלים עדיין מתעופפת חופשי, כך שהאפליקציה של גנום יכולה לשמש תחליף לא רע, במיוחד שניתן לכבות ולהדליק את הבלוטות’ ישירות מהתפריט של ה-Applet. שידוך עובד מצוין וגם העברת קבצים עובדת לא רע, אבל מעבר לכך שימוש עם בלוטות’ ועם נאוטילוס (מנהל הקבצים של גנום) מביאה צרות ברגע שמנסים לגרור למסך KDE קבצים. זה פשוט לא עובד טוב. יום אחד אולי החבר’ה האלו יעבדו יחד?

מבחינת גלישה, אפליקציות ווביות, IRC, סרטים, צלילל, הכל עובד תקין למעט צרות כמובן של Pulse. למדתי לחיות איתו קצת וברגע שהוא מפריע לי פשוט להריץ את הפקודה: pulseaudio -k כ-root ואז הוא לא עובד יותר, אך כשהוא לא עובד ואפליקציות רצות ורוצות יחד את כרטיס הקול, יש בעיות (במיוחד שסקייפ ו-pidgin רוצות להשמיע צליל). אני עדיין מנסה להחליט מה לעשות לגבי זה.

לסיכום: האם הגירסה הזו היא גירסה שווה שכדאי להתקין אותה מבלי לחפש להסתבך עם 1001 הגדרות? התשובה היא בהחלט “כן”. אין ספק כי החבר’ה שמפתחים את פדורה עשו מאמצים ניכרים כדי לתמוך בנטבוקים בצורה טובה וחלקה, וניכר שהמערכת “בוגרת” יחסית לגירסאות פדורה מוקדמות בכל הנוגע לנטבוקים. יכול להיות שיהיו בעיות עם pulse audio אך לשם כך מספיק להריץ את הפקודה: yum remove kde-settings-pulseaudio שתעיף אותו לכל הרוחות ותיתן מערכת צליל לא רעה.

בקצרה: כמה מילים על שיטת פרסום שגויה

כל מי שפעם חשב לעשות פרסום כלשהו והלך לפרסומאי כדי להתעניין ולעשות פרסום לעסקיו ו/או למוצריו, שיש צורך בחשיבה רצינית איך להציג את המוצר, מה יהיה הכיתוב, לאיזה שוק המוצר מיועד והאם לשוק זה מתאימה פרסומת כזו או אחרת.

במחשבים לדוגמא, בשנות ה-80 היו פרסומות מגוחכות בהם ניסו למכור לאנשים מחשבים עם דוגמניות מצודדות שמחזיקות מגש עם מחשב (ששוקל בסביבות ה-15 קילו כולל מסך וכו’). היו גם פרסומות גרועות של קומפאק שגם שם שוב היו דוגמניות עם מחשב “נייד” ששקל בסביבות ה-8 קילו .. על חוף ים. בארצנו היו פרסומות גרועות למוצרים כמו תנורי גז (רוזייר) עם דוגמניות שנראו כמו פיות (היכן הקשר? אין קשר). בקיצור, פאדיחות לא חסר.

cimg0328יצא לי לאחרונה בדרכי לקניות לראות את התמונה הבאה (אפשר ללחוץ עליה ולראות את הגירסה המלאה). מה יש לנו בתמונה? דוגמנית מצודדת בלבוש קצרצר מאוד באדום מלא, יושבת על שיש של מטבח עם הכיתוב “ללכת עד הסוף…”.

הפרסומת אולי נראית מצודדת, אבל לחלוטין מחטיאה את הקהל.

הבה נראה: מיהו קהל היעד שרוכש את המטבח? גברים, אבל מי מחליט על איזה מטבח הולכים? נשים, ונשים בלבד ברוב מוחלט של המקרים, ובכל ביקור בחנות מטבחים תראה מי בעצם הקובעת איזו מטבח ירכש.

לשים דוגמנית כזו מול נשים על מנת לנסות למכור את המטבח תתן תוצאה הפוכה בהרבה מקרים: לא זו בלבד שתמונתה של הדוגמנית על אותו מטבח תגרום להן לזעם קל ולהחלטה לא לרכוש את אותו מטבח, אלא שאלו הקנאיות מביניהן שיראו את בעליהן מזילים ריר על הדוגמנית החטובה יחליטו ברוב המקרים אוטומטית לפסול את המטבח.

מכיוון שהייתי בחנות כזו בזמן האחרון, החלטתי לבדוק האם אני צודק: ניגשתי למס’ רוכשות, שלפתי את המצלמה והראתי להן את התמונה, ושאלתי אותן בפשטות: האם תמונה מעין זו היתה גורמת לאותה אשה להתעניין במטבח הזה או “מרחיקה” אותה מרכישה של מטבח כזה. כולן בחרו באפשרות השניה (כולן: 8 נשים).

וכך יצא שבעל עסק ששם כמה אלפי שקלים על צילום, דוגמנית, גרפיקה, שילוט וכו’, רק דפק את עצמו בגלל פרסום כזה.

כמה מילים על חישובים לא נכונים לגבי iPhone בישראל

אמיר טייג פירסם מאמר בכלכליסט על ההכרזות של פלאפון ופרטנר (כל אחת לחוד) על כך שתוך מס’ חודשים הספקיות הנ”ל ימכרו לאזרחי ישראל את המכשיר החדש ביותר והנוצץ מבית אפל, הלוא הוא ה-iPhone 3GS. מחיאות כפיים!

אבל הכתב הנכבד הגיע בדרך לכמה מסקנות לא נכונות. אולי בגלל הטעיה של אחת החברות, אולי ממידע שגוי שקיבל או אולי מתוך סתם חישובים שלו, בכל מקרה רציתי לתת את התמונה היותר מדויקת (לפחות ממה שבדקתי בעצמי):

אמיר טוען שגם פלאפון וגם פרטנר “התחייבו לסבסד את המכשיר בשיעור של כ-450 עד 550 דולר”. לא יודע מי בדיוק המציא את זה, אבל זה ממש לא נכון. אפל מוכרת ב-700 דולר מכשיר שאינו נעול בחו”ל ללא כל תוכנית התחייבותית של דיבור/שיחה/SMS אצל ספק רט”ן מסוים. המחיר הזה הינו המחיר לצרכן בלבד, והוא אינו המחיר שספק הרט”ן קונה אותו מ-אפל, אחרת אותו ספק רט”ן לא היה רוכש את המכשיר בכלל. מדוע לו לקנות מ-אפל מכשיר ב-700 דולר ולמכור אותו ב-700 דולר? איפה הרווח שלו?

לפי דו”ח שפורסם ב-Apple Insider, העלות המוערכת של אפל ליצור מכשיר iPhone היא בסביבות ה-174 דולר. נוסיף לכך אריזה, הובלה, פרסום, אוכל לחתול של סטיב ג’ובס, מסאג’ להנהלת אפל והוצאות אחרות ונגיע נניח לעלות של 250$ פר ברזל. בל נשכח שככל שהכמות יותר גדולה ליצור, העלויות יורדות, מה שאומר שעוד מס’ חודשים אפל בעצם תשלם פחות מ-174 דולר פר מכשיר.

עכשיו נעבור לצד של ספק הרט”ן: ספק הרט”ן לא רוכש מכשיר או 2 או 1000, הוא קונה בכמות של 100,000 חתיכות ומעלה, תלוי במדינה שהוא נותן שרות שם, תלוי בפריסה שלו, גודלו וכו’, וספקים אלו אינם רוכשים את המכשירים במחירים של 500 דולר ומעלה, אלא יותר קרוב ל-350 דולר (אי אפשר לדעת במדויק עקב הסכמי סודיות דרקוניים, אבל אפשר להעריך), וכנ”ל גם במקרה שלנו: פלאפון ופרטנר פשוט לא יסכימו לרכוש מכשירים מעבר לעלות הזו, מסיבה פשוטה: כל חברות הסלולר מצמצמות מדי שנה את הסבסוד על המכשירים ורק בגלל שאפל הוציאו מכשיר חדש, לא אומר שהחברות הולכות לעשות פרסה למדיניות הזו, במיוחד שיש מיתון בשוק עכשיו. פלאפון העדיפו אפילו לחתוך את היבואן ולייבא בעצמם ולחסוך עוד כמה שקלים!

לסיכום עניין הסבסוד: אין מצב שזה יקרה. פרטנר ופלפאון לא פראייריות.

נעבור לטענה הראשונה של הכתב: “פלאפון ופרטנר התחייבו למכור כל אחת כ-100 אלף מכשירי אייפון בישראל בכל אחת משלוש השנים הבאות”. אם נתרגם את ההצהרה הזו למספרים, יצא לנו ש-2 החברות יצטרכו למכור 600,000 מכשירים, 300,000 כל אחת תוך 3 שנים. מספר יפה, רק בעייתי: אפילו יורוקום, יבואנית נוקיה שמוכרת את מכשיריה לסלקום, פרטנר ועכשיו לפלאפון ומוכרת הרבה יותר מכל יבואן טלפון סלולרי, לא מכרה כבר שנים דגם מסוים בכמויות כאלו. היו להם הצלחות מסחריות רציניות עם טלפון פשוטים (מי לא זוכר את 3510i, או 6230 האלמותי), אבל מכשירים כמו ה-E71 שהוא עד עכשיו להיט בשוק הסמארטפונים במיוחד במגזר העיסקי, לא מכר יותר מ-100,000 חתיכות, וכאן מדובר ב-2 ספקי רט”ן שיתחרו “ראש בראש” על הלקוחות, כלומר הם יצטרכו למכור יחד 200,000 מכשירים בשנה. מי בדיוק ירכוש מאסות של מכשירים בתקופה הנוכחית? צריך להזכיר אולי לקוראים שבחברות היי-טק גדולות, גם כשנותנים לעובד טלפון סלולרי על חשבון החברה, המכשיר שניתן בד”כ הוא מכשיר ללא מצלמה, מאוד פשוט, בד”כ תוצרת נוקיה עם מערכת הפעלה סידרה 40, כלומר טלפון שלא עולה יותר מכמה מאות שקלים. פתאום חברות גדולות יחליטו לזרוק את כל המכשירים בשביל לעבור ל-iPhone ולשלם סכומי עתק בגלל שפרטנר ופלאפון החליטו לייבא iPhone? לא סביר להניח שזה יקרה.

ולבסוף, כרגיל ב”טכנולוגי על הבוקר” של היום יוסי גורביץ מאוד בטוח ש-אפל תקעה סכין בגב לאיידיגיטל, יבואנית אפל בארץ. נכון, פלאפון תייבא את המכשירים בעצמה, אבל אורנג’ לא. אדרבא, יש יחסים מאוד פוריים בין פרטנר לאיידיגיטל וניתן לראות זאת בחנויות הקונספט של אורנג’ בארץ, ופרטנר לא תייבא את מכשירי ה-iPhone בעצמה כמו פלאפון, אלא תביא מכשירים מאיידיגיטל, שייבאו את המכשירים באפל בעצמם. אז איידיגיטל בהחלט הולכת להרוויח לא רע מכל העיסקה הזו.

עדכון: לפני מס’ ימים סלקום גם הכריזה כי היא תשווק iPhone ללקוחותיה, כך שכבר אין צורך לתכנן לעזוב את החברה אם הינך מנוי בסלקום רק בגלל שהמתחרים מוכרים iPhone. בכל מקרה, עכשיו הקטע שאורנג’ ופלאפון התחייבו למכור (שוב, לפי החדשות וללא שום הודעה רשמית של החברות) 100,000 יחידות בשנה נהיה הרבה יותר בלתי מציאותי לדעתי..

תגובה לאודי הירש

udi-hirsh

אודי הירש כתב מאמר תגובה על הנאום של ביבי אתמול והייתי רוצה לנצל את ההזדמנות ולהגיב לאודי היקר לגבי מס’ נקודות שהוא העלה במאמרו.

נתחיל עם הדברים הנכונים: כן, ביבי בהחלט ניסה ללכת בין הטיפות ולרצות את כולם, אם זה פרס, ברק, כמובן את אובמה וגם את מפלגת הבית שלו, הליכוד וכן גם את גוש ימין. אם הוא מעוניין להישאר ראש ממשלת ימין, הוא חייב לרצות את גוש הימין ואם הוא רוצה להוריד את אובמה מהגב שלו אז הוא חייב גם לזרוק כמה עצמות לכיוונו.

נעבור לפספוס של אודי: ביבי אינו מנסה להפוך את עורו ולהיות “מאותרג” ע”י השמאל כמו ששרון עשה. הוא באמת ובתמים מאמין שאפשר להגיע להסכם שלום שריר וקיים עם הפלסטינים, מצב שבו יהיו 2 מדינות חיות זו לצד זו, כמו שהקהילה הבינלאומית מעוניינת, אבל יחד עם זאת, בניגוד לשמאל, הוא לא מוכן למדינת “פלסטין” בכל מחיר. הוא קובע מראש את הקווים האדומים של ישראל, קווים אדומים שרבים מאוד מהימין וגם מהמרכז יזדהו איתם: מדינה מפורזת בלי צבא, שישכחו מירושלים כעיר הבירה שלהם ומחלוקת ירושלים, ועוד מס’ תנאים הכרחיים. האם הצבת תנאים אלו מהווה בעצם “חירשות” לתלונותיו של העם הפלסטיני?

הבה נהפוך את המטבע לרגע: בשבועות האחרונים שמענו על מס’ מצומצם מאוד של אנשי חמאס, תחמושת וכו’. איך פתאום הרשות הפלסטינית, זו שלא עשתה מאומה לעצור את אנשי החמאס כבר מס’ שנים פתאום עוצרת? הוקוס פוקוס? פתאום יש להם כח אדם ונשק לעצור? שישראל תבעה שוב ושוב מהרשות לעשות זאת והרשות היתה “חירשת” לתביעותיה של ישראל עד כה, למעט 2-3 מעצרים, אז מדוע כשהרשות “מתחרשת” בשמאל שותקים? היכן התלונות כלפי הרשות? נעלמו כבמטה קסם?

גם בנושא העיוורון יש לי השגות: בשביל להיות ער לדברים של הצד השני, על הצד השני גם להסתכל ולהתחשב בנו. אנחנו מצפים מהפלסטינים לדברים מסויימים והפלסטינים בכוונה מתעלמים. כמובן שאינני בא להאשים את הפלסטיני הממוצע שכל מה שהוא רוצה זו מדינה משלו, אלא את ההנהגה שלו, אך לא רק אותם, אלא גם את קדימה והשמאל כאן שהכניסו את הפלסטינים לפנטזיות כאילו כל מה שהם ירצו הם יקבלו וזה רק עניין של מו”מ טכני, קצת בירוקרטיה, ניירת, שיחות פה ושם, והם יקבלו הכל.

ביבי בסופו של דבר היה צריך לעשות משהו אחד: להוריד את הפלסטינים מהאולימפוס, אותו אולימפוס שהשמאל וקדימה בנו, בו ירושלים וכל שטחי 67 חוזרים אליהם, עם הנחות מפליגות מאוד לגבי קיום הסעיפים שהם חתמו עליהם ועוד. היה צריך להפסיק את ריצת האמוק לכיוון אותו “שלום” כשאנחנו עם מכנס מופשל ונותנים הכל בלי שום תמורה בחזרה.

שלום? זה רעיון מצוין, לא בכל מחיר. הימין והמרכז בארץ יוכלו “לבלוע” קיום ישות פלסטינית לצד ישראל אחרי הרבה שכנועים ומריבות, אבל ממש ממש לא בתנאים שהשמאל מעוניין לתת לפלסטינים. יש גבול לכל תעלול.

תחליף ל-Exchange מ-גוגל?

exchange-logoישראל ידועה כמדינה שחובבת את מוצרי מיקרוסופט. מה זה חובבת, מטורפת עליהם, ומיקרוסופט ישראל בהחלט יכולה לחייך עם המכירות, הן של מוצרי שולחן עבודה (Desktop) והן בשרתים. בשרתים כמובן שלינוקס מזנב במיקרוסופט ולא חסרים חברות שמריצות שרתי לינוקס, אך כשזה מגיע כבר ליותר מ-דוא”ל לכיוון יומנים משותפים, פגישות עם משתמשים שונים מארגונים שונים, זמן פנוי/תפוס, ספרי כתובות עמוסים למהדרין ועוד, חברות רבות לוטשות עין לכיוון מיקרוסופט. ככלל, מיקרוסופט תפסה נתח שוק מרכזי בכל מה שאני קורא “מייל פלוס”. ישנם גם פתרונות מבוססי Linux, פתרון מבית SUN ועוד, אך מיקרוסופט תופסת את החלק הארי (שימו לב, מיקרוסופט אינה תופסת שום חלק ארי משרתי דואר כבדים בחברות שצריכות להוציא עשרות אלפי מיילים ביום לדוגמא).

התחרות בין גוגל למיקרוסופט כבר מזמן אינה רק על תחום החיפוש, וכל חברה מנסה להתחרות במוצרים של השניה. יש מוצרים שמיקרוסופט מנצחת בהם בלי להניד עפעף (אופיס), ויש מקומות שמיקרוסופט תצטרך הרבה להשקיע בשביל לחדור יותר לשוק בשביל להתחרות בגוגל (אפליקציות ווב, מפות, ועוד). אחד התחומים שהיה עד כה נתון בשליטת מיקרוסופט הוא כמובן מה שקראתי לו “מייל פלוס”, מכיוון שלגוגל היה פתרון חלקי בלבד: היה אפשר להגדיר לדוגמא את הדואר ב-IMAP, ולהשתמש בתוכנה קטנה של גוגל לסנכרן בין היומן ב-Outlook לבין היומן שגוגל נותן, אך לא היה מתאפשר לדעת מהו הזמן הפנוי של העמית שלך לפגוש אותו או לארגן פגישה קבוצתית לדוגמא.

גוגל לאחרונה הכריזה על Plugin חדש שנקרא: Google Apps Sync for Microsoft Outlook. התוסף הזה בעצם מגשר על מה שגוגל לא נתנה ומעתה הוא מאפשר לכל עובדי החברה לקבל את כל שרותי המייל, יומנים, אנשי פגישות וכו’ ישירות מגוגל, כל עוד החברה מנויה על Google Apps Premiere Edition (השרות אינו נתמך ב-Standard Edition). כל מה שמנהל הרשת אמור לעשות הוא להתקין לכל המשתמשים את התוסף הזה (לא חסרים כלים בסביבת מיקרוסופט לעשות זאת), ואז המשתמש אמור להזין את שם המשתמש והסיסמא שלו, לבחור האם “לייבא” לתוך חשבון ה-Google Apps שלו את הדברים שלו מ-Outlook וזהו. לאחר הסינכרון הזה, המשתמש לא יבחין כי הוא מתממשק לשרתי גוגל ולא לשרת ה-Exchange ומבחינת המשתמש הכל שקוף לחלוטין.

האם שרות כזה הינו דבר כדאי לחברות? הדבר מאוד תלוי. שרות Google Apps בגירסת Premiere עולה כסף, ולא מעט: 50 דולר פר משתמש למשך שנה, שזה מחיר שנשמע מאוד יקר, אך המחיר הזה כולל תמיכה 24/7, הבטחה ל-Up time של 99.9%, וכמובן הוא חוסך שרת ורשיונות למיקרוסופט (למיקרוסופט צריך לשלם כפול: רישוי בשרת עבור חשבון מייל [עלות מוערכת של 280 דולר פר משתמש] ורישוי תוכנת Outlook, וכמובן מחיר תוכנת Exchange שקשה להגדיר אותה “זולה” – 1000 דולר באמזון), חוסך בצורך של אנטי וירוס עבור השרת (בגוגל סורקים את כל הדואר שנכנס ויוצא אוטומטית), וכמובן שחוסך תחזוקה, טלאים וכל מה שנלווה לתחזוקת שרת דואר. מצד שני, כשרוכשים רשיון עבור משתמש, הרשיון נשאר למס’ שנים (עד שעוברים לגירסה החדשה וגם אז משלמים מחיר מופחת לשדרוג) ואם כבר יש אדם בתוך החברה שעושה את כל התחזוקה/עדכונים/שדרוגים ולא מתעדכנים כל שנה וחצי על כל פיפס של מיקרוסופט, ההצעה של גוגל כבר לא כל כך שווה.

לאלו שיש להם כבר Google Apps לאחר שרכשו דומיין ולקחו את הצעת החינם של גוגל, אין בפי בשורות טובות: השרות אינו עובד, וגם אינו עובד על כתובת GMAIL סטנדרטית. בשביל ה”ממתק” הזה, גוגל מחייבת Google Apps עם Premiere בתשלום. אפשר כמובן עדיין להגדיר ידנית שרות IMAP לסינכרון הדואר ולהשתמש ב-Google Calendar Sync לסינכרון היומן מול היומן שגוגל נותן, אך אין אפשרות לסנכרן פגישות עם אחרים, לראות זמן פנוי/תפוס וכו’.

לסיכום: גוגל הכניסה כאן “בעיטה” למיקרוסופט במקום די יקר וריווחי לה: שרתי ה-Exchange. סביר להניח שחברות רבות יוותרו על ההצעה של גוגל, אולם אוניברסיטאות, וחברות עם עשרות אלפי משתמשים יכולים דווקא להרוויח משרות המייל של גוגל כי אז ניתן להיכנס למו”מ על מחיר ובכך להוריד את העלות הסופית, התחזוקה יותר אמינה וכמות התקלות הקשורה למייל יורדת.

הנה וידאו שמדגים את הפונקציונאליות (כדאי ללחוץ על כפתור HQ כדי לקבל איכות וידאו טובה יותר):

כמה מילים לגבי דודו טופז והתנהגות

dudu-topaz

נהרות של דיו נשפכו על כל מה שקרה עם דודו טופז, האלימות כלפי מנהלים ב”רשת”, “קשת” ועוד, האיומים, ועוד. אין ספק שדודו טופז חרג לחלוטין מכל נורמה חברתית ואין שום הצדקה למעשיו, מזימותיו והנזק שהוא גרם בכל אספקט, אישי, נפשי, פיזי ועוד, ובטוחני שבתי המשפט בארץ ידונו בתביעות נגדו מצד הנפגעים, במיוחד שהוא הודה בדבר.

על כך רבים וטובים ממני כתבו.

אך ישנה נקודה אחת שדודו טופז מזכיר והיא נקודה חשובה. אפשר לראות את הקליפ שבו מדבר על כך דודו כאן.

ישנה איזו “מחלה” אצל אנשים מסויימים שברגע שהם מטפסים במעלה הסולם, הם מעדיפים “לשכוח” או להתעלם לחלוטין מכל מי שנמצא בסולם “למטה” מהם. אני אתן דוגמא שקרתה לי לפני מס’ שנים:

יצא לי להכיר בחור נחמד שלא אזכיר את שמו. הבחור היה ממש “שד” בתכנות בשפות שונות. שנינו הגענו מחברות “גולגולות” שונות ועבדנו יחד במשך מס’ חודשים. היה כיף לעבוד עם הבחור שהפעיל “ראש גדול” ותפס את הבעיות עוד כשהיו לא מהותיות וטיפל בהן. העבודה הסתיימה לאחר מס’ חודשים, אני המשכתי לעבודה אחרת וגם הוא. כל אחד מאיתנו הוסיף את השני ל-Google Talk שלו ודרכנו נפרדו.

חלפו מס’ שנים ואותו בחור התקדם בסולם התפקידים בחברה ידועה ואני חיפשתי עבודה אחרת לאחר שהמעסיק שעבדתי אצלו פשט רגל. באותם ימים מישהו גילה לי כי באותו חברה בו אותו בחור נחמד עובד, קיימת פוזיציה שמתאימה לי ככפפה ליד והם מחפשים בדחיפות מישהו. נו, אם הבחור מכיר אותי ועובד באותה חברה, אז אולי הוא יוכל לעזור להתקבל יותר בקלות.. כך לפחות חשבתי, ושלחתי אליו את קורות החיים שלי ובקשה אם הוא יוכל לקדם את זה..

חלפו מס’ ימים. דממה. כלום לא שומעים מהבחור. ניסיתי להשיג אותו בגוגל טוק.. אין תשובה. ניסיתי טלפון, יש רק מענה קולי שהוא לא מתייחס להודעות. חשבתי כבר אולי שפגעתי בו בלי כוונה או משהו ולכן יצרתי קשר עם חבר שלישי שמכיר אותו. אותו חבר שלישי הפתיע אותי: גם לו אותו בחור ניתק קשר ומתעלם לחלוטין ממנו, זה לא שאני פגעתי, זה משהו שהוא החליט לעשות: לנתק קשרים מהעבר.

אם לא רוצים קשר איתך, סביר להניח שלא תנסה בכח להחזיר קשרים, ולכן החלטתי להמשיך הלאה, התקבלתי לעבודה ושכחתי לחלוטין מהעניין.

חלפו מס’ שנים ובוקר אחד אני מקבל “שלום” בגוגל-טוק מאותו בחור שהתעלם ממני בעבר כשהייתי זקוק לו. הייתי נימוסי, שוחחנו קצת ומתברר שעומדים לפטר את הבחור והוא מחפש אם אני מכיר או יכול “לשדך” בינו לבין חברה שתתן לו עבודה במקצועו. עכשיו היו לי 2 ברירות: האחת היא להתעלם ממה שהיה בעבר (הוא לא התנצל) ולהפנות אותו למישהו, או האפשרות השניה: לחסום אותו בגוגל-טוק ושילך לעזאזל הוא וההתנהגות הבזויה שלו. לאחר מחשבה החלטתי ללכת באמצע: המלצתי לו שיפנה לחברות כח אדם (מבלי להפנות אותו ספציפית למישהו).

זו דוגמא אחת שאני בטוח שרבים וטובים מכירים. עכשיו נחזור לדודו טופז.

דודו מציין בצדק לדעתי את העניין הזה שסלבריטיז הופיעו אצלו ואילו כשהוא היה צריך אותם בגלל רייטינג נמוך, הם התעלמו לחלוטין ממנו, וסלבריטאים רבים שוכחים שאנחנו מדינה קטנה, שאחד מכיר את השני (שעוזר לדפוק את השלישי, אבל זה עניין אחר), ושפעם אתה למטה ופעם למעלה ואם תדרוך על אלו שמתחתיך, יגיע היום שאתה תצטרך אותם והם יתעלמו ממך. אני שוב ידגיש ואומר: זה שסלבריטאים התעלמו מדודו אינו מצדיק אלימות בשום צורה שהיא!

זה לא רק אצל הסלבריטאים, זה גם אצל אנשי היי-טק ובכל מקצוע אחר. אנשים, אל תטרקו את הדלת בפני מי שעזר לכם, כי בבוא היום יכול להיות שתיתקלו שוב באותם אלו שאתם מתעלמים מהם, ואז כשתצטרכו אותם תחטפו דלת בפרצוף וחבל.

קטעים עם וואלה וידאו

רציתי לצפות בקליפ וידאו על דודו טופז…

דפדפן תומך יש? יש
רוחב פס יש? כן, 5 מגה, פנוי מהכל. שום תוכנה לא רצה ברקע ש”שואבת” את הקו, שום מחשב לא מחובר לרשת (ניתקתי הכל רק כדי לנסות) ואין שום חיבוריות מבחוץ.

ואז אני בא לצפות ומקבל את ההודעה המעניינת הבאה..

bandwidth

מעניין.. אולי באמת משהו דפוק בחיבור שלי? לא יכול להיות שיהיה לי חיבור כזה איטי לשרת וידאו בארץ…

אז החלטתי לעשות משהו פשוט: הבה נבדוק את הפרסומות של Apple ב-HD, האם החיבור שלי מספיק מהיר לוידאו שם (שהוא הרבה יותר איכותי)? צפיתי במספר פרסומות (אוהב את הפרסומות שלהם, מודה באשמה) והפלא ופלא: הפרסומת עולה מיידית, שום איטיות, שום Bufferring, פשוט עובד..

אז הבעיה לא אצלי, ולא אצל הספק שלי (נטויז’ן)..

וברצינות: אולי הגיע הזמן שבוואלה יתחילו לשים לב מה קורה לשרתים שלהם מבחינת תקשורת? אם אדם עם חיבור 5 מגה לא יכול לראות וידאו קליפ אחד מבלי לקבל את ההודעה המעצבנת הזו, משהו בוואלה דפוק!

וורדפרס ותגובות וידאו

בימים האחרונים חשבתי להרחיב קצת את אפשרויות התגובה בבלוג ולהכניס לשימוש גם אפשרות וידאו ואודיו. לשם כך הסתכלתי מה הפלאגים הקיימים כרגע להקליט, היכן הם מקליטים, מה האיכות ועוד נתונים, ולהלן תוצאות הסקירה שלי:

לא חסרים פלאגים כאלו, אך לכל פלאש יש את הסיפור שלו ויש גם בעיה משותפת כשזה מגיע לעברית.

נתחיל בסוגי הפלאגים, היתרונות והחסרונות שלהם:

  • Viddler – זהו שרות של וידאו שיש לו גם פלאגין לוורדפרס המאפשר להקליט הן פוסטים והן תגובות באיכות טובה, אך החסרון המהותי שלו הוא שעל מנת להקליט תגובות, יש להירשם ל-Viddler ורק לאחר מכן ניתן להגיב, מה שאומר שצריך “להריץ” את המשתמש החדש לפחות פעם אחת להירשם בשביל להגיב, מה שרוב המשתמשים לא יעשו וכך לא יגיבו בוידאו אם בכלל.
  • Seesmic – שרות נוסף המאפשר להקליט וידאו וגם הוא מקליט באיכות די טובה ומאפשר גם הוספה של תגיות וכותרת. הבעיה העיקרית: יש צורך ברישום, אם כי אפשר להיכנס כמשתמש אנונימי, אך אין שום ודאות שוידאו שהוקלט כאנונימי ישאר. פלאג מאוד נחמד מבחינת שימושיות. אך חסרה בו תמיכה ליותר ממצלמה אחת או מיקרופון אחד אם מעוניינים לשלב ציודים שונים להקלטה. אחד הדברים הכי מעצבנים בתוצאה היא שאין אפשרות להנמיך או להגביר ווליום. את הפלאג הזה החלטתי לנסות והוא כרגע ברירת המחדל.
  • Riffly – שרות מצוין של הקלטת וידאו עם הרבה אפשרויות, והקלטת וידאו טובה, כל עוד לא אכפת לכם שבאמצע הוידאו יופיעו פרסומות. אפשר להוריד את הפרסומות עם פנוי “פרמיום”.
  • Kaltura – פיתוח של חבר’ה ישראלים עם פלאגין לוורדפרס. איכות ההקלטה לא משהו (יש טובים ממנה) אך הפלאגין מאפשר לא רק להקליט וידאו, אלא גם להעלות תמונות סטילס וחומר מאתרים אחרים כתגובה בפוסטים. קלטורה גם מאפשרת לך לערוך ולנהל את הקליפים שלך מתוך אתר CMS שלהם.

אחת הבעיות שעדיין לא הצלחתי לפתור היא שבכל הפלאגים האלו, התוצאה יוצאת עם CSS שמגדיר Direction: LTR. חיפשתי בכל הקוד אך לא מצאתי שום דבר שמוסיף את ההגדרה הזו ב-CSS. חשבתי שמדובר אולי עקב בעיית עיצוב תבנית, אך גם שם לא נמצאה הבעיה וכך בשלב זה אינני מוצא מדוע תגובות וידאו מכניסות את התיוג הנ”ל. גם בקוד של WP עצמו אין שום אזכור לכך. אם למישהו יש רעיונות, אני מקשיב.

לסיכום: הפלאגים נותנים פחות או יותר את אותו דבר, מי עם יותר צעדים טרחניים למשתמש ומי פחות, אך התוצאה היא בערך אותה תוצאה. האם כדאי להכניס פלאגין כזה לוורדפרס שלך? תלוי אם קהל היעד שלך מבין קצת במחשבים, ותלוי אם אתה מוכן לקבל שחלק מהתגובות יהיו לא נגישות, במקרה של לאנשים חרשים או גלישה במכשירים שאינם תומכים בפלאש (חלק גדול מהטלפונים הסלולריים לדוגמא). היתרון הגדול של וידאו הוא מתן אפשרות התבטאות לאנשים שלא מתבטאים טוב בכתב מכל מיני סיבות.

עדכון: תודה לנוי גבאי שסייעה מאוד בהסבר שיש להוסיף בקלאס של see_video_holder ב-CSS את הדבר הבא: direction:rtl !important. תודה נוי.

אינטל, ATOM, וחוסר הגינות בסיסי

אינטל הכריזה בימים האחרונים (כאן, כאן שוקי כתב על זה) על הדור הבא של משפחת מעבדי ה-Atom, המעבדים הקטנים וה”פשוטים” של החברה שנמצאים בנטבוקים שנמכרים כיום כמו לחמניות חמות (בניגוד לתחזיות של אינטל). חלק מהמעבדים יכנסו תחת הכינוי PineView, ואותם מעבדים יהיו שונים בכך שמבחינת חשמל הם יצרכו בערך מחצית ממה שמעבדים כמו N280 צורך כיום, בקר הזכרון וכן הצ’יפ הגרפי יוטמעו לתוך המעבד, כך שבמקום 3 צ’יפים, יהיו רק 2.

בעקרון אלו חדשות טובות לצרכנים שמעוניינים ביותר חיי סוללה, ובשביל אינטל ה-PineView יכול להיות כרטיס הכניסה לטלפונים חכמים המבוססים על אותו מעבד שכמובן יאפשר להריץ תוכנות PC רגילות על טלפון חכם, וכך בעצם כולם מרוויחים.

כמעט.

הבעיה העיקרית לדעתי היא הבעיה של הטמעת המעבד הגרפי בתוך המעבד הראשי. כל בעל נטבוק יכול לנסות זאת: התקן חלונות 7 ותנסה לעבוד במצב AERO ומיד תתחיל לשמוע את המאוורר עובד שעות נוספות. לא, הוא לא מקרר את המעבד עצמו, הוא מקרר את הצ’יפ הגרפי ש”מזיע” עקב עבודה שחלונות 7 זורקת עליו, אך זה לא רק חלונות 7, זה כל דבר הקשור לגרפיקה מעבר לתצוגת מסך רגילה החל משימוש ב-DirectX עבור ציור על המסך וכלה בצפיה בוידאו, אלו גורמים למעבד הגרפי המסכן להתאמץ ולמאוורר לקרר אותו.

בשוק המחשבים הרגיל היום, אינטל מייצרת לוחות עבור הלקוח הסופי, ובחלק מהם היא גם מכניסה צ’יפ גרפי משלה על הלוח עצמו, משהו שאמור לתת חוויית משתמש טובה בשימוש ויסטה, XP או חלונות 7. אינטל ממזמן כבר אינה מכניסה את ה-945 שהיא מכניסה לנטבוקים בלוחות סטנדרטיים, אלא מכניסה צ’יפים מסידרת ה-GMA X שמספקת את חוויית המשתמש הטובה. הצ’יפים של אינטל לא ממש גורמים לחוסר שינה בהנהלת ATI או NVIDIA הואיל וביצועיהם גרועים ביותר בכל משהו שהוא מעבר לדו מימד בהשוואה למתחרים.

בשוק הנטבוק, אינטל החליטה להקשיח לחלוטין את התנאים בכל אספקט, הן בגודל מסך (גג 10.2 אינטש לפי המפרט של אינטל), הן במחיר (25 דולר מעבד כולל מעבד גרפי, 45 דולר מעבד לבד) ובעוד כמה פרמטרים, ועכשיו אינטל לוקחת את הצעד הבא שבעצם יגביל עוד יותר את התחרות מבחינת מעבד גרפי: הצ’יפ הגרפי יהיה כחלק מהמעבד עצמו, ואז יהיה קשה מאוד להתחרות באינטל, משהו שהצרכן יפסיד ממנו הואיל וגם בקר הזכרון וגם הגרפיקה יושבים במעבד, וצ’יפים מתחרים לא יוכלו להתחרות כמו בשוק הרגיל. כל חברה שתרצה להכניס פתרון של nVidia או חברות אחרות תצטרך לגלגל את המחיר על הלקוח, מה שכמובן ייקר את מחירי הנטבוקים בהתאם.

הכללת הצ’יפ הגרפי 945 אינה מועילה באופן ממשי ללקוח הסופי, הואיל ואם עד היום היה מספיק קירור פאסיבי למעבד ה-ATOM, מעתה יהיה צורך להכניס פתרון קירור יותר מאסיבי, ומאווררים צורכים סוללה חופשי, כך שמה שאינטל תצמצם מבחינת תצרוכת חשמל במעבד, המאוורר יקח עבור קירור. גם מבחינת חוויית משתמש אין שום יתרון, הואיל וה-945 הוא מעבד גרפי “נכה” שלא מתאים לשום ישום שמפעיל תלת מימד או וידאו מעבר לרמה בסיסית (כלומר: תשכחו מ-HD). לו אינטל היו מטמיעים צ’יפ גרפי כמו X4500 שלהם, אז בהחלט היה ניתן לברך על כך, אך אינטל, כמו אינטל, מעדיפה גישה שרירותית שלא תורמת ממש ללקוחותיה, וזהו לדעתי צעד שאינו הוגן,