לינוקס, ישראל, ועברית

banana-boy-tux-perso-2990 כל מי שמשתמש בלינוקס מעל 10 שנים יכול לספר על ההתחלה הקשה עם לינוקס ותמיכה בעברית, איך היה צריך להגדיר ידנית את התמיכה למקלדת עברית, איך ספריות גרפיות תמכו חלקית בעברית אם בכלל, ואיך המצב מבחינת עברית ימין-שמאל לא היה קל.

כיום, עם ההפצות השונות, התמיכה בעברית היא פשוט מעולה. הספריות הגרפיות העיקריות (GTK, QT) תומכות בעברית בצורה מלאה, הגדרות המקלדת נעשות כבר בצורה גרפית, והחיים הרבה יותר קלים למשתמש שמעוניין לכתוב ולערוך בעברית החל ממסמכים ועד קוד.

יחד עם זאת, אם מנסים לחשוב על אדפאטציה של לינוקס בחברות היי-טק כתחליף למערכות Windows, ישנה בעיה מאוד מהותית, והיא תמיכה עברית ב-Wine.

imageכיום אם משתמשים באפליקציות Windows דרך Wine, אפשר לסדר את זה שתוכל לתקתק בעברית תגובות או דברים מעין אלו, אך ברגע שמנסים לשלב טקסטים בערבוב של אנגלית, עברית ומספרים, התוצאות די גרועות.

למשתמש הפשוט אין בעיה לעבוד עם תוכנות אופיס כמו Open Office, אך במשרדים וחברות, Open Office הוא בעייתי, במיוחד אם החברה שילבה כל מיני פונקציות VBA או שהפקידות והעובדים האחרים מכירים רק Office של מיקרוסופט. עקומת הלימוד היא די תלולה ופונקציות רבות שונות במימוש וגישה אליהן, מה שיגרום לחברות רבות לרצות להשתמש ב-Office ובשאר אפליקציות מבוססות Windows שאין להן תחליף חופשי/חינמי/מסחרי בלינוקס ורעיון החלפת מערכות הפעלה ידחה או יגנז.

לו היתה תמיכה עברית טובה יותר ב-Wine, היה הרבה יותר קל “למכור” לחברות את הרעיון של לאמץ לינוקס במקום Windows לפחות בחלק מהמקרים, במיוחד כשחברות מתעקשות להשתמש ב-Outlook, Excel ועוד, שלא לדבר על אפליקציות מסחריות שהחברה צריכה להשתמש. יש כיום מספיק אפליקציות בלינוקס שמאפשרות שימוש במקום המתחרים ב-Windows, עניין היציבות וחוסר הוירוסים זו גם דוגמא מצוינת ליתרון שימוש עם Linux בחברה, ועוד לא דיברתי על פונקציונאליות כמו ניהול הרבה יותר טוב, חזק ורציני מאשר הפתרונות של מיקרוסופט, גמישות מבחינת ביצועי מחשב ושדרוגים (אפשר להריץ סביבת שולחן מלאה על שרת רציני ולתת למשתמש לקבל את הגרפיקה על המחשב החלש עם הטכנולוגיה של X Windows ללא צורך ברכישת רשיונות כפולים של Windows server ו-CAL פר תחנה), עבודת גיבוי ושיחזור הרבה יותר קלה (בין אם משתמשים בפתרונות מסחריים לגיבוי או שכותבים משהו In House), ותמיד אפשר להזכיר את השרתי Linux שמריצים את רוב שרותי האינטרנט בעולם – מבחינת ביצועים ויציבות. בארה”ב ובאירופה, עניין החלפת תחנות Windows ב-Linux היא דבר קיים שקורה, אך כאן עדיין חסרים בלוק או 2 לגרום לדבר זה לקרות.

נשאלת השאלה אם יש גורם שמוכן לקחת דבר זה על עצמו. הרווח הפיננסי יכול לבוא בצורה שהחברה שתכתוב את העברית תוכל למכור אקסלוסיבית פתרון כזה, בסגנון CrossOver Hebrew Enabled וחוזי תמיכה, כמו ש-קוויקסופט עושים עם מוצרי אדובי (Adobe בחו”ל מוכרת מוצרים ללא תמיכה בעברית, וקוויקסופט מוכרים את הגירסה שתומכת בעברית כולל תמיכה מלאה). השינויים ב-Wine יכולים להיות משוחררים לקהילה, אך כל מי שהתקין תוכנות ב-Wine יכול לספר: יש הבדל ענק בין להתקין תוכנות עם Wine לבין להריץ תוכנות עם Wine לאחר שהותקנו, והמוצר של CodeWeavers (הכוונה ל-CrossOver) עושה את כל ה”קסם”.

לסיכום: התמיכה בעברית בלינוקס היא די טובה, אולם בשביל להכניס את השימוש בלינוקס לחברות רבות בארץ, נדרשת עברית ב-Wine. ידרש גם “שינוי דיסקט” אצל רבים מקובעי ההחלטות, אך להם יהיה קשה מאוד להתווכח אם הם יראו את האפליקציות שלהם רצות בלינוקס באותה מהירות כמו עם XP, ולאחר שיתוודעו ליתרונות שיש למערכות לינוקס מול המתחרים.

מי מרים את הכפפה? 🙂

נטבוקים, סלקום, בזק, אורנג’: מי מבין בשיווק?

מי שמציץ קצת בחדשות טכנולוגיה בחו”ל, בוודאי שמע על כל מיני מבצעים של חברות כמו AT&T בארה”ב, או חברות כמו O2 בבריטניה שמציעות הצעות סבסוד ללקוחות: קחו מחשב נטבוק במחיר מצחיק (בסביבות ה-100 או 200 דולר) תמורת התחייבות ל-X חודשים חבילת גלישה באינטרנט. כך הלקוח מרוויח מצד אחד מחשב שאמנם אינו סוס עבודה, אך הוא מחשב קליל במשקל (ובביצועים), וגם חיבוריות לאינטרנט בכל מקום, בין אם סלולרית ובין אם WIFI.

כשמסתכלים על המצב בשוק אצלנו לעומת זאת, המצב.. על הפנים.

החברה היחידה שמציעה נטבוק כיום היא .. בזק. הם מציעים את ה-Lenovo S10e (שאגב, הוא בכלל מיועד לשוק החינוך בכלל, כך שמעניין איך היבואן [זה לא יבוא של IBM ישראל] הצליח לייבא ולמכור לציבור הרחב) במחיר שהוא יחסית מחיר מציאה בארץ: 39.90 ש”ח כפול 36 תשלומים (סה”כ 1436 ש”ח) לאלו שמשדרגים לקו ADSL במהירות 4 מגה, או 1800 ש”ח לאלו שעוברים למהירות 2.5 מגה (טכנית מי שמסתכל בתקנון [קובץ PDF] יראה שאם הוא לוקח קו 2.5 מגה ואת הנטבוק, הוא ישלם כמו זה שלוקח את ה-4 מגה ונט-בוק אם מסתכלים על המחיר החודשי עבור ה-ADSL. עיינו בסעיף 5 בטבלת התקנון).

מבחינת הנטבוק עצמו, זה דווקא אחלה נטבוק. מסך 10.1 אינטש (גירסת S10 היא מסך 10.2 אינטש), עם XP, עם בלוטות’, עם WIFI, מעבד ATOM, דיסק 160 ג’יגה, מקלדת 85% מהגודל של מקלדת לפטופ רגילה, זכרון 1 ג’יגה, משקל 1.08 קילו, תאורת LED אחורית, ועוד כמה דברים. בקיצור זהו אינו מחשב להריץ פוטושופ, אבל בשביל גלישה בבית או בחוץ, מיילים, סקייפ וכמה משחקים, הוא בהחלט מספק.

אז דווקא בזק, החברה שנתפסת אצל רבים כמפלצת לא-ממש-מתקדמת, מציעה נטבוק ללקוחות משדרגים או לקוחות חדשים.

מה עם המתחרים?

הרמתי כמה טלפונים ביום ה’ האחרון לנציגי המכירות של סלקום, פלאפון ואורנג’. לשלושתם אין שום מבצע לנטבוקים, בין אם מסובסדים ובין אם במחיר מלא. אתה רוצה אינטרנט סלולרי דור 3 לגלישה דרך הטלפון (לא WAP) או המחשב? בכיף. אפשרות של נטבוק מסובסד? הממ.. תזכיר לי מה זה נטבוק?

נטבוק וגלישה מחוץ לבית הם שידוך משמיים: המחשב קל מאוד במשקל, לא תופס מקום, ואפשר לגלוש איתו מכל מקום, בין אם בחיבור WIFI או בחיבור סלולרי. נטבוקים  יכולים לגרום לחברות רבות למכור הרבה יותר חבילות גלישה מאשר למכור אך ורק לגיקים שסוחבים אחריהם מחשב נייד של העבודה. צעירים כיום כבר אינם מתביישים לקחת איתם מחשב נייד, במיוחד אם זה נטבוק שלא מכביד בתיק. שדך להם חבילת גלישה + נטבוק במחיר מפתה, והם שלך. פסיכולוגית, אדם שמקבל נטבוק במחיר מסובסד מאוד יעריך את החבילה הרבה יותר מאשר לשמוע שהוא משלם בין 80-140 ש”ח לחודש על אינטרנט.

אם כבר מדברים על גלישה סלולרית, כדאי להזכיר שאורנג’ עדכנו את המחירים ואת כמות הנתונים החודשית כפי שניתן לראות כאן. למעוניינים בהסבר: מהרגע שהקשת כתובת אתר אינטרנט כלשהיא, אתה עובר למסלול “גלישה באינטרנט” ואם אתה עובר 50 מגה בחודש במסלול דור 3 בברירת שאתה מחויב עליו בברירת המחדל אצל אורנג’ (מה שיקרה מהר מאוד אם תשתמש בדפדפן המובנה בטלפון הסלולרי שלך או אם חס ושלום אתה גולש דרך המחשב הנייד שלך כאשר הטלפון הסלולרי שלך משמש מודם Bluetooth לחיבור אינטרנט) אתה תשלם המון פר מגה נוסף. החבילה הבאה הינה חבילת גלישת אינטרנט של 5 ג’יגה והיא עולה כולל מע”מ 80 ש”ח. מומלץ לבדוק בחשבון הטלפון שלך (אם הינך מנוי אורנג’) אם אתה גולש מעבר ל-50 מגה או שמגיע לאזור ה-5 ג’יגה, כי אם כן, עדיף לחשוב לעבור למסלול הגלישה ללא הגבלה של סלקום.

מספר קליפים קצרים לצפיה

כשאביגדור ליברמן אמר ביום הראשון לכניסת הממשלה החדשה שהממשלה החדשה אינה מכירה בהסכמות אנאפוליס, התנפלו עליו כל העולם ואחותו. ארה”ב אפילו הודיעה שהיא “תזכיר לישראל מחויבותה לאנאפוליס” (טכנית הם אינם יכולים, כי החלטות אנאפוליס לא עמדו להצבעת הממשלה. הסכמה 1515 עלתה להצבעה וזו כמובן “מפת הדרכים” שלה ישראל מחוייבת).

לפעמים, מרוב שאנו האזרחים “נשטפים” בחדשות מגמתיות של השמאל, אנו שוכחים לראות מה הצד הפלסטיני באמת טוען, והנה דוגמא לדבר הכי בסיסי שבלעדיו אין שלום: הכרה בישראל. נשמע פשוט, לא? בשביל לחתום הסכם כלשהו, עליך להכיר בצד השני. אז האם באמת הפלסטינים מכירים בנו? מי שחושב שהתשובה היא “כן” מוזמן להציץ בקליפים הבאים:

 

למעוניינים, ישנה גם כתבה המסבירה יותר לעומק את הדברים ואותה ניתן לקרוא כאן, והדברים אינם ממש סקופ בלעדי וחדש, אפשר לראות בכתבה כאן מ-2007 מה שג’יבריל רג’וב אומר: “..אותו ג'יבריל רג'וב מופיע עכשיו בטלוויזיה ומזעזע את מכריו הישראלים באומרו, כי הפלשתינאים ישיגו לבסוף כל גרגר אדמה בשטח שבין הנהר לים”, וזהו ג’יבריל רג’וב, לא איזה פלסטיני תמהוני מהרחוב שמשמיע את דעתו.

אז אם אלו הדברים (וכפי שניתן לראות בקטעי הוידאו, הלוגו מצד שמאל הוא הלוגו של הרש”פ), מדוע אנחנו בכח מנסים לעשות שלום ולתת שטחים לאלו שמחפשים בעצם לא רק שלא להכיר בנו, אלא לקבל את המדינה הזו בסופו של דבר בשיטת הסלאמי? פלא שאביגדור ליברמן מתבטא כך

חומר למחשבה.

אנשי הייטק: איך “למכור” את עצמך יותר טוב

image כידוע לכל איש מחשבים שמחפש עבודה ומקבל זימון לראיון, כמעט לעולם אין הדבר מדבר על קבלה אוטומטית לעבודה. יש ראיון עם אשת משאבי האנוש, לאחר מכן אם מצאת חן בעיני אשת משאבי האנוש והתאמת למה שהיא חושבת שהחברה מחפשת, תזומן לראיון המקצועי (בחלק מהמקרים הראיון מחולק ל-2: סמי מקצועי שנערך ע”י ראש הצוות לדוגמא, וחלק מקצועי שאיש פיתוח בודק אותך מקצועית מבחינת ידע וכו’), והיה אם עברת את כל המשוכות, תוזמן בוודאי לראיון עם הסמנכ”ל או המנכ”ל על כמה שקלים יזרקו עליך פר חודש כ”משכורת”, ואיזה הטבות תקבל תמורת מכירת נשמתך לחברה (כן, הייטק, זוכרים?). כל מה שתיארתי אינו מקובע “ברזל” ויש חברות ששם זה שונה כמובן.

הואיל ואנחנו נמצאים בתקופה מחורבנת בה סיכוייך להיות מפוטר (או שהינך מפוטר… אהלן וסהלן. תצטרף לספסל) הרבה יותר גדולים מאשר סיכוייך להתקבל לעבודה חדשה ולהתחיל לעבוד במקום חדש, כל דבר שיכול לשפר את סיכויי קליטתך במקום חדש הינו דבר מבורך, ועל כך אני אכתוב הפעם, על נקודה קצת שונה.

בוא נשים את הקלפים על השולחן: אם בראיון עבודה אני יצליח “להלהיב” את אחד המראיינים בצורה חזקה, סיכויי להתקבל לעבודה יותר גבוהים. אם אצליח להלהיב את הצוות הטכני שמראיין אותי (בין אם זה ראש הצוות ובין אם זה מתכנת שמראיין אותי לדוגמא), סיכויי להתקבל הרבה יותר גבוהים מאשר הבחור הבא שיתראיין לאותה משרה ולא ילהיב את המראיין.

בקטע של ראיון מול משאבי אנוש אין לי הרבה מה לכתוב כי אין לי ממש ידע ספציפי לגבי זה (אם מישהו יכול לכתוב כמה משפטים על כך בטוקבקים, אשמח)

אז איך מלהיבים? אחד הטריקים הנפוצים הוא לשלב בשיחה Buzzwords, רק עדיף שתציץ בוויקיפדיה בקשר לאותם מילות Buzzwords ותראה מה אתה מבין והאם אתה באמת מכיר את הטכנולוגיה.

יש גם עוד שיטה שלצערי רבים מהמפתחים, אנשי QA, מנהלי רשתות, כותבים טכניים – לא ממש יודעים או שמים לב אליה או מודעים אליה. השיטה מחייבת קצת ישיבה מול המחשב והשקעה מינימלית לפחות.

לשיטה קוראים: השתלבות בקוד פתוח וברשותכם אסביר:

334px-Tux.svgבראיון מקצועי בד”כ נשאלים המון שאלות תאורתיות: איך עושים X, איך פותרים בעיה Y, מה עושים במצב Z, וכו’, ואם אתה יודע את הדברים ונותן פתרונות, זה מעלה את ערכך בראיון, אולם מה היה קורה אם למראיין היתה חשיפה לקוד שאתה כתבת או לדברים שאתה ביצעת בעבר? הרושם היה הרבה יותר חזק.

ניקח את סקטור המפתחים: אם מפתח ישתתף בפרויקט קוד פתוח בנושא שהוא מכיר, המראיין יוכל לגשת לפרויקט, להוריד קובץ קוד מקור ולראות את שמו של המרואיין שם, וזה הרבה יותר מרשים מאשר סתם לשמוע שמפתח עבד בחברה XYZ כי בחברה XYZ לא יפתחו את הקוד עבור המראיין. במקרה של קוד פתוח, הקוד של אותו מפתח מוצג לראווה בפני המראיין והוא יכול לשפוט ישירות אם הקוד נראה נכון ושווה משהו. אם עשית מימוש כזה או אחר בפרוייקט קוד פתוח כלשהו ורואים שזה הקוד שלך, זה מאוד מרשים.

אנשי QA לדוגמא יכולים לכתוב לפרויקט קוד פתוח מבחני Stress testing וברגע שהוא יכניס את הקוד לפרויקט (יעשה commit), שוב, המראיין יוכל לראות את הקוד ולהתרשם בעצמו, וזה משהו שהרבה יותר מרשים מאשר לשמוע שהבחור שלפניך עשה טסטים למוצר והמראיין לא יכול לבדוק ולראות מה הטסטים.

כנ”ל לגבי כתבים טכניים: בהרבה פרוייקטים של קוד פתוח התיעוד הוא במצב זבל או כמעט ואינו קיים. תיעוד מקצועי של איש טכני בתוספת שמו יכול מאוד להעלות את הערך של אותו כתב טכני בראיון המקצועי כי יש למראיין גישה לחומר שהכתב כתב עבור אותו פרויקט, וזה הרבה יותר מרשים מאשר לשמוע על עוד משהו שאותו כתב טכני כתב ואינך יכול לדעת מה הוא כתב ומה אחרים כתבו.

השתתפות בפרוייקטים מבוססי קוד פתוח יכולה גם להעיד הרבה יותר על האדם מאשר הממליצים יהללו שירה על אותו מרואיין. המראיין יכול להסתכל ב-Mailing list של אותו מרואיין, לראות פניה של מאן דהוא והתייחסותו של אותו מרואיין, ואם אותו מראיין יסתכל ויראה את העזרה שאותו מרואיין הגיש לאותו שואל, הדבר בהחלט יכול להרשים ולהעיד על אופיו של אותו מרואיין.

השתתפות בפרוייקטים מבוססי קוד פתוח יכולה לתת הרבה יותר בהרבה פחות. הקוד שלך / התרומה שלך גלויה לציבור, גוגל מאנדקס את הדברים שאתה עושה והתוצאות נראות לעיני כולם. ההשתתפות עצמה מפרסמת אותך ונותנת לך יתרון על פני אחד שאינו תורם כלל. בל נשכח שההשתתפות עצמה תורמת גם לא מעט לאגו: הנה אתה הוספת כך וכך ובזכותך הפרויקט יותר טוב וקל יותר לשימוש (לדוגמא), שזה בהרבה מקרים אחלה טפיחה לאגו. ההשתתפות עצמה אינה מכריחה אותך לשרוף ימים כלילות על הקוד אלא בזמנך החופשי אתה יכול לתרום. איש אינו עומד על ראשך עם דד-ליין לביצוע המשימה, ואם יש לך רעיונות לפרוייקט, הם יקבלו הרבה יותר אוזן קשבת מאשר עבודה בחברה ששם נכנסים במקרים רבים שיקולים אחרים שידחו את הרעיון שלך.

כל אחד יכול לתרום לפרוייקט בקוד פתוח, גם אלו שאינם מבינים מאומה בתכנות. משתמשים רוצים עזרה, ואפשר לסייע להם, לעיתים יש צורך עזרה בעיצוב ובעדכון אתר,
ואפשר בהחלט לעזור, כתיבת תיעוד יכולה לעזור, המרה לפלטפורמות שונות היא דבר מבורך, ויש עוד דברים שאפילו מעט השתתפות תסייע רבות לפרויקט ולמשתמשים.

לסיכום: אין שום הבטחה שמראיין מקצועי באמת יבדוק את הקוד שאתה כתבת או את העזרה שהגשת לפרוייקטים מבוססים קוד פתוח, אולם להזכיר את הדברים (עם URL) בקורות החיים זה אינו דבר שמזיק ויכול בהחלט לעזור ולתת לך יתרון על פני ה”מתחרה” שלך שבא להתראיין בדיוק לאותה עבודה שברצונך להתקבל, וכל יתרון שאתה יכול לגייס לטובתך יכול לעזור לך.

בהצלחה.